PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

25.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 106

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, י"ח בכסלו התשע"א (25 בנובמבר 2010), שעה 10:30

סיור וישיבה לבחינת קליטת העלייה בעיר עפולה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

ליה שמטוב – מ"מ היו"ר

שלמה זיו

- מנהל דיור אזורי, מחוז צפון, המשרד לקליטת עלייה

רס"ב מוסא חאכו

- מש"ק עפולה, המשרד לביטחון פנים

מפקח רודין שוגן

- קצין נוער תחנת עפולה, המשרד לביטחון פנים

אבי אלקבץ

- ראש עיריית עפולה

בוריס יודיס

- סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הקליטה, עיריית עפולה

ראובן יוקלר

- סגן ראש עיריית עפולה

עו"ד מוטי אלוש

- ע. סגן ראש העיר עפולה

דר' ולדימיר זלבורד

- חבר מועצת העיר, עיריית עפולה

רועי פליישמן

- עוזר פרלמנטרי בכיר

שי גריזים

- עוזר פרלמנטרי

דנה גורדון

יגאל אמיתי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור וישיבה לבחינת קליטת העלייה בעיר עפולה

נכנסים לפה כשהם מתפקדים באופן עצמאי.

אבל תנאי הקבלה הוא שהם אנשים עצמאיים, בלי מטפלות.

לאחר כך הזה יש פה מרפאה---

לאחר כך, אם בן אדם זקוק לבית אבות, סיעודי, יש קהילה שכונתית, קהילה---

אפשר לדבר עם ה---

אתה זוכר שגב' שרה צימרמן ממשרד השיכון אמרה ש'הוסטלים זה הבייבי שלנו'. ובאמת התנאים פה הרבה יותר טובים ממה ש---

אין מה להשוות. אלה גרים בחממה.

אנחנו מתנגדים להעלאה של ה---

בוודאי, אם תצליחו להוריד, זה עוד יותר טוב.

היום הם משלמים 8% מההכנסה, עכשיו מעלים להם ל-10%.

זה בהוסטלים, פה לא. פה הדיירים ממשיכים לקבל את הסיוע בשכר הדירה מההכנסה הפנויה שלהם. מי שגר בדירת יחיד משלם עוד 150 שקלים ויחד עם הסיוע מגיע ל-930 שקלים שכירות לחודש. זוג משלמים 1,230, מוסיפים מההכנסה הפנויה שלהם על הסיוע שזה מתבטא בכ-1,004 שקלים, עוד כ-230 שקלים מההכנסה הפנויה. זה בעצם הסכום שהדייר משלם עבור השכירות.

והוא גם עומד בתור לקבלת דיור סוציאלי.

הוא נשאר בתור, הוא לא מוצא מהתור.

לצערנו במצב הדיור הציבורי שיש היום, אין מקום יותר טוב מזה.

כן, אין מקום יותר קבוע מזמני.

רק שלשום אנחנו עשינו להם קונצרט כאן, וכל חודש הם מקבלים אירוע מאיתנו ומהמשרד. יש לנו פרויקטים בעירייה, על זה אנחנו רוצים לדבר עם---

אנחנו מוועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

אני באתי לשמוע אתכם ורצינו לשמוע קצת על החיים שלכם במקום.

אנחנו גרים שמונה שנים בהוסטל בסדר, חיים. מזדקנים קצת, קצת זקנים, מה לעשות, אבל טענות אין הרבה, אולי קצת, אז מי שירצה, שידבר איתך.

מה הדברים הטובים והפחות טובים פה?

רק תחבורה, שאין אוטובוס, או טקסי קטן, ולקופת חולים או בית חולים. הרבה כסף צריך לשלם, זו הבעיה שלנו, בשבילנו, אנחנו כבר זקנים, אבל הרבה כסף צריך לשלם לנסיעה לבית חולים ולקופת חולים. אנחנו מבקשים ולא עושים לנו, מה הבעיה? אנחנו לא יודעים מה הבעיה, שאי אפשר לעשות את זה.

מה סדר היום שלך? מה את עושה היום?

רק ל-12 שזה חמישה שקלים עולה נסיעה, רק ל-12, אבל אולי מזמינים לרופא ב-2 או 4, אז 50 שקלים לנסוע לבית חולים, זה הרבה כסף, זה מאוד הרבה כסף.

עפולה התפתחה בתקופה האחרונה ולא מספיקים לנו קווי התחבורה לכל מיני מקומות.

אין טענות.

האוטובוסים קטנים, שיהיו בתדירות יותר גבוהה.

אני רוצה לשמוע על המקום.

זה המועדון שבו מבלים. (רוסית).

יש פה דירות יותר קטנות, יותר גדולות.

הדירה, אנחנו נכנסים, חדר אחד, מטבחון, שירותים, בלי החדר הנוסף.

המיטה היא הסלון?

כן, בדרך כלל זה מיטה, ספה, כל אחד לפי הנוחיות שלו, אבל בעיקרון זה חדר אחד עם מטבח.

זה לזוג?

פה זו דירה שמיועדת לזוג קשישים. בממוצע כל דירת שני חדרים היא בין 37 ל-39 מטר רבועים. דירות יחיד זה נע בין 27 ל-29 מטר רבוע.

חבר הכנסת דנון, אלה מקבצי דיור, אבל ההוסטלים בנויים על אותו בסיס. זה סעיף בחוזה שאני דיברתי, הסעיף בחוזה אומר כך; אם אחד מבני הזוג הולך, אז את השני, אם יש דירות, מעבירים לחדר אחר. כל הרהיטים האלה שהם קנו, זה לא שהיה פה, תתאר לעצמך עכשיו שמישהו מהם הולך ואת השני רוצים להעביר. כבר כל החיים שלו פה, הוא כבר התרגל ועכשיו אומרים לו 'התפנתה שם דירת חדר אחד', כי אין דירות, כי לא בונים, הוא אשם שלא בונים בארץ ו'אתה צריך עכשיו לעבור, כי אנחנו צריכים לתת לזוג, כי הזוג מחכה כבר כמה שנים'. הסעיף הזה נורא פוגע באנשים, כי מצד אחד משרד השיכון אומר, חסר דירות, מה אתם רוצים? מצד שני, האנשים שגרים פה, או במקומות אחרים, הם לא אשמים שהמדינה לא דואגת לאחרים.

זו באמת נקודה כאובה.

צריכת מים וצריכת חשמל, זה כמובן לפי מונים. לכל דירה יש מונה וחשמל, זה על פי צריכה. ארנונה, לרוב קשישים לא משלמים ולכן הם פטורים מהארנונה. כל מה שקורה בתוך המבנה, שטחים ציבוריים, המועדון, כל החשמל, זה אנחנו, כמשרד הקליטה, במסגרת ההתחשבנות שלנו עם היזם.

(רוסית).

היא מספרת על המועדון הזה. קודם כל יש מנהל מועדון, הוא לא נמצא. הם מעבירים כאן כל מיני פעילויות, יש מועדון שירה, יש להקה ייצוגית, כמו שאמרת. התעמלות הם עושים שלוש פעמים בשבוע, יש חוג התעמלות, אנחנו, באמצעות משרד הקליטה, השנה קיבלנו כמה פעילויות נוספות בשבילם, עשינו להם סיורים. שלשום, היא ציינה, עשינו קונצרט גדול כאן, באמת יפה, להקת רנסנס מחיפה. הם אומרים שהם מרוצים מהחיים כאן בקטע של המועדון.

שאלה אחת שמאוד מציקה לי, קורסים ללימוד עברית.

יש.

אז למה הגברת לא מדברת בעברית?

כי היא מדברת איתי.

קצת.

אני מדבר ברצינות.

הם מדברים.

יש פה אישה מבוגרת שהיא כן מדברת טוב עברית. זה תלוי ב---

זה תלוי. הנה, הגברת מדברת עברית טוב מאוד, ויש אנשים שפחות מתמצאים בזה.

אנחנו זקנים מאוד.

שמעת? הם זקנים מאוד.

אני רוצה קודם כל להודות לכם, התרשמנו מאוד מהמקום ומהתנאים, אבל חשוב לי לשאול דווקא פה איזה דברים הייתם רוצים לשפר. פה במבנה, לא בעיריית עפולה, למרות שיש פה נציגים של העירייה, ולא במדינת ישראל, אלא פה במבנה מה הדברים שהייתם רוצים שיהיו יותר, אם הייתם יכולים לשנות.

(רוסית).

היא אומרת שיש להם צורך בטלוויזיה גדולה למועדון הזה, כי הנוכחית כבר הולכת וכמעט מתקלקלת והפעילות יכולה להיפסק כאן. מדובר על המקום הזה.

(רוסית).

בכניסות האינטרקום לא עובד.

אין סיבה שזה לא יעבוד. אנחנו נטפל בזה שכן יעבוד, אני שומע את זה בפעם הראשונה, שמערכת האינטרקום לא עובדת.

לא, אני אישית דיברתי עם הנציגים של החברה והם מתחמקים, הם מחפשים...

אני רוצה יותר לשמוע על סדר היום שלהם. כמה שעות הם בחדר וכמה שעות הם יוצאים.

(רוסית). יש גם צורך לתקן או לשנות את השולחנות, כי הם כבר שבורים. אני לא יודע עד כמה זה... הציוד מתבלה.

(רוסית).

(רוסית).

הוא אומר שיום ולילה הוא חושב רק על דבר אחד, מתי מדינת ישראל תפסיק לתמוך במשפחות של טרוריסטים.

בוא נצביע על זה, אפשר להצביע.

(רוסית).

היא אומרת שרוב הזמן הם מבלים כאן, מפני שהם אנשים מבוגרים ואין הרבה כוחות להסתובב. ומפני שקיימת בעיה של תחבורה ציבורית, כבר דיברנו על זה, בתוך עפולה ומפני שאין כאן תחנות ממש על יד הבניין שלהם, אז הם מנותקים מהחיים שבעיר גדולה.

צריך רק תחבורה, בבקשה, תעשה את זה. אנחנו בלי רגליים, בלי שום דבר, איך אנחנו יכולים להגיע לקופת חולים ולבית חולים?

(רוסית).

הוא אמר שזה שמפלגת 'ישראל ביתנו' נאבקת בשביל הורדת אגרת טלוויזיה זה ידוע והוא מאחל להם כוחות רבים. ולגבי השאלה העיקרית, בתקופה של השר ליברמן היתה החלטה להעביר את רכבת ישראל לעפולה, אם זה יתבצע או לא יתבצע, ואנחנו יודעים שכן.

(רוסית).

(רוסית).

לא שמתי לב, קיימת בעיה עם הפנסיות מאוקראינה וממדינות אחרות של ברית המועצות לשעבר, שעדיין לא נפתרה. הם שואלים אם נעשה משהו בנוגע לנדון. ממדינת רוסיה מקבלים פנסיה, מאוקראינה ובילורוסיה ומדינות אחרות עדיין לא. הוא במקרה מאוקראינה.

בעבר הוועדה טיפלה בזה, אנחנו נמשיך לטפל בזה.

(רוסית).

(רוסית).

היא אומרת שתמיד קיימת סכנה שהם יצטרכו להיכנס למקלטים כאן. אם אתה שם לב, בכל קומה יש מקלט, אז פעם היו שם כיסאות וכל מיני פריטי ציוד שמאפשרים לשהות שם, עכשיו משום מה הוציאו את זה מהמקלטים, הם שואלים מה נעשה.

יש בכל קומה יש מרחב מוגן קומתי (ממ"ק), בדרך כלל מה שקורה זה שזה הופך להיות מחסנים ובמצבי חירום אנחנו צריכים להתחיל לפנות את הכל, לכן היתה הנחיה לעשות את הכל כדי שהממ"קים האלה יהיו מוכנים לכל עת ובכל מצב, ושלא שיצטרכו אז להתעסק בפינוי של ציוד.

(רוסית).

(רוסית).

אתה רשמת לגבי אינטרקום?

כן, רשמתי.

מסכות גז, לקחו להם ולא מחזירים חדשות. (רוסית).

(רוסית).

הם מבקשים אחות שתהיה צמודה, אם זה אפשרי, אני לא יודע.

(רוסית).

(רוסית).

אני רוצה להודות לכולכם. אנחנו נמשיך לבוא לבקר ולסייע, אני מודה לכולכם ושתמשיכו ליהנות מהנוף של הגליל.

(רוסית).

(סבב נוכחות).

אנחנו באנו כי חשוב לנו מאוד להיות בשטח וכדי לדעת. עפולה היא אחת הערים שאפשר לברך אותן על אחוז העולים, שהוא בין הגבוהים בארץ, ואני חושב שזה גם ימשיך להיות ככה, כי מן הסתם ערים שקולטות ממשיכות לקלוט. חשוב לנו לשמוע מהאנשים בשטח על הקשיים. סיירנו במקבץ בבוקר ואנחנו מקבלים הרבה מאוד דיווחים מהשטח על הבעיות. חשוב מאוד, ברמה העירונית. לא ניגע בנושא של הפלשמורה שמגיעים, כי זה לא קשור כרגע, בשלב הראשון זה לא יהיה קשור אליכם, כי הם מגיעים למרכזי קליטה, אבל זה כן יגיע אליכם, כי יצטרכו לפנות מרכזי קליטה, ואז ברגע שמפנים מרכזי קליטה, אנשים יגיעו לערים. זאת אומרת שאנחנו כן צופים שבערים יהיה גל נוסף.

זה עוד שש שנים.

זה לא עוד שש שנים, כי החלטת הממשלה קובעת שבכל חודש יביאו 300 עולים, כלומר בשנה 3,600.

לא, הפינוי שלהם מהמרכזים.

בעוד 8 חודשים אין מקום.

בין 18 ל-24 חודשים הם במרכזי קליטה.

אם תרצו, אני אגע בכמה מלים לגבי מרכזי הקליטה.

בעוד 8 חודשים תהיה בעיה במרכזי הקליטה, לכן מה שהממשלה תעשה, הם ייתנו תמריצים לאנשים שבמרכזי קליטה לצאת, כדי לפנות מקומות. יש מענקים. ואז מן הסתם אנחנו כן נראה שבאים---

קשה לי להניח שהם יגיעו לעפולה. תן לי כמה דקות, אני אתן לכם סקירה קצרה על העיר שלנו ולפי דעתי אלינו לא יצליחו להגיע, מה גם שכרגע אין שום העדפות לעפולה בגלל שאנחנו ברוויה.

עפולה זאת עיר שנוסדה ב-1925, מאוד ותיקה, אחד הדברים שיוצרים חוסן כלכלי לעיר כמו עפולה זה שבגלל שהיא נוסדה לפני קום המדינה, רוב האדמות פה הן אדמות... בשנות ה-50 וה-60 נוסדו שתי שכונות נוספות, גבעת המורה ועפולה עילית בדרך לטבריה, על אדמות מינהל, עם הרבה מאוד דיור ציבורי. בדיור הציבורי הזה תמיד היו עולים, בשנות ה-50 מאסיה, ב-60 זה מאפריקה, ב-80 זה מאתיופיה וב-90 זה מחבר העמים.

נכון להיום אחוז העולים מאתיופיה בעפולה עומד על כ-10%, שזה האחוז הכי גבוה בארץ. אני חושב שזה אנחנו וקרית גת במקומות הראשונים, לא מבחינה מספרית אלא מבחינה אחוזית, זה המון, זה 10%. עולים מחבר העמים כ-30%, כאשר בהגדרות של משרד הקליטה זה כבר מזמן לא עולים, כי הם עברו את ה-15 שנים, אף על פי שלשתי קבוצות העולים האלה יש סממנים מאוד ברורים של עולים גם אחרי הרבה מאוד שנים. האתיופים, גם כשהם נולדים בארץ, הם נחשבים בני העדה, כי זה מאוד בולט. זה נכון גם מבחינת ההשכלה שלהם וגם מבחינת המבנה המשפחתי. העולים מחבר העמים, אלה שהגיעו לעפולה הם מאוד מבוגרים, אז קשיי הקליטה נמשכים לאורך תקופה יותר ארוכה. לצד החוזק שהאוכלוסייה הזאת הביאה לעיר, כמו למשל הקונסרבטוריון שלנו שהוא מספר אחד בארץ, ו-90% מהמורים שם זה עולים מחבר העמים שעברו את גיל העבודה ואנחנו צריכים לסדר להם אישורי עבודה מיוחדים, כי אסור להעסיק עובד אחרי גיל 70. יש חוק שאומר שבגיל 70 אתה חייב להוציא אותו לפנסיה ויש לנו מורים, מה לעשות, כנר בן 73, אתה לא יכול להביא מישהו אחר יותר טוב ממנו, אז צריך למצוא לזה את הפתרונות.

אין לנו מרכז קליטה בעיר כבר הרבה מאוד שנים, גם המרכז שהיה במרחביה נסגר ועבר לבית אלפא. יש לנו שני מוקדים מאוד גדולים בבניין, ההוסטל והמקבץ, אתם הייתם במקבץ, אבל אם מסתכלים על שכונת עפולה עילית, למשל, שזאת שכונה של בערך 6,000 איש, אני מעריך שבחצי התחתון של עפולה עילית, אני לא אחטא אם אגיד שיש משהו כמו 40% עולים מאתיופיה, 40% עולים מחבר העמים ואולי 20% ותיקים. זה התמהיל של מה שרואים בתוך עפולה הצעירה כאשר נכנסים לבית ספר נופים רואים 50% ילדים אתיופים, 30% ילדים של בני עולים מחבר העמים ועוד קצת ותיקים.

מבחינת דיור ציבורי, היו לנו 2,700 יחידות דיור של עמידר, שזאת היתה נקודת התורפה של העיר עפולה. בעמידר משלמים משהו כמו 70 שקלים שכר דירה בחודש, אז כל מי שהיה לו קשה בחיים הגיע לעפולה. עם הזמן, היום, עפולה נמצאת במצב מצוין מבחינה דמוגרפית---

היום כמה יש דיור ציבורי?

אני מיד אספר, אני רוצה להוביל אותך לתוך התהליך הזה ולהסביר שהיום הדיור הציבורי עומד על 1,800 יחידות בלבד, אחרי שהיינו 2,700, ואין אף דירה פנויה, לכן אי אפשר להביא אף תושב חדש לעיר, לא לדיור ציבורי בכל אופן. זה קורה אחרי חמש שנים של עבודה מאוד אינטנסיבית, שעפולה הפכה בהן לעיר מאוד מרכזית בצפון, באזור שלנו בוודאי. אנחנו העיר היהודית היחידה בצפון עם אחוז עלייה חיובי, ישלנו הגירה חיובית אל היישוב, בשיעור של 2.5% בשנה. הגידול הטבעי בצפון הוא 0.4%, אצלנו זה 2.5%, זה פי שש, וזה הביא לנו בארבע שנים כ-4,000 תושבים חדשים, שהם 10% מהאוכלוסייה שלנו, יש לנו 44,000 תושבים היום, והדבר הזה יצר פה תנופת בנייה עצומה. יש כרגע 550 יחידות דיור בביצוע, שקבלנים בונים, אחרי הרבה שנים שכמעט ולא היתה בנייה בעיר. יש נהירה לעפולה מחמש ערים עיקריות, חיפה, תל אביב, ירושלים, אילת ונצרת עלית. חיפה, תל אביב וירושלים הן ערים עם אוניברסיטאות, הצעירים שלנו מתחילים לחזור, אילת זה עבודה מועדפת, אז הם חוזרים לעיר, ונצרת עלית, לצערי ולשמחתי, אני כל פעם אומר את המשפט הזה... גם את חברת הכנסת שמטוב ציטטו וגם אותי ציטטו ולא משנה מה יגידו, אבל את נצרת עלית אנחנו, לצערנו, מאבדים. לשמחתנו, כ-1,000 איש מנצרת עלית כבר גרים בעפולה, עד כדי שאפילו המתחכמים התחילו לשלוח לי מכתבים שהם יילכו לתקשורת אם לא נסדר להם כבישים ומדרכות. כי אנחנו מבקשים מהם היטלי פיתוח, אבל אנחנו רגילים לזה, והם כבר התרגלו, זה נראה מסלול קבוע לעפולה, ואנחנו מברכים על כך. היינו מאוד רוצים לראות גם את נצרת עלית מתחזקת.

מה הפרופיל של העוברים?

שני דברים שמאפיינים את הנכנסים. תוחלת החיים בישראל היא פלוס מינוס 80, אנחנו מצפים ש-40 יהיה חצי, כי בדיוק כך צריכה להתחלק עיר. 75% מהנכנסים הם בני 40 ומטה, 50% מהנכנסים הם בני 20 ומטה, כלומר אלה זוגות צעירים עם ילדים. דבר שני שאני בודק זה מאיפה הם באו, זה חשוב, אבל גם לאן הם באו בתוך העיר זה לא פחות חשוב. הם נכנסים לשכונות הכי חזקות בעיר, 85% מהם נכנסים לרובע יזרעאל, זו שכונה חדשה, לשכונה הצפון מערבית ולשכונה המערבית, שהן השכונות היותר יקרות בעיר, וזה אומר שמגיעה לכאן אוכלוסייה מעל אשכול 5. מעבר לכך, יש פה בחור חרדי, שעשה מהלך מאוד יפה, בשקט בשקט, וקנה כ-200 יחידות דיור בגבעת המורה ועפולה עילית מכונס נכסים, והוא משכיר אותן לחרדים שלא באים בקבוצה, אלא באים בבודדים. כלומר אין פה נהירה של חרדים, אבל זה לא פסח גם עלינו. בכל מקום בארץ נכנסים חרדים, גם לעפולה, במינון יחסית נמוך. הם מתפזרים באוכלוסייה. המצב הוא כזה שאין דירה להשכרה בעפולה היום, אין דירות למכירה בעפולה ויש פקק שהבנייה לא הספיקה להשיג אותו, אז זרם הנכנסים הואט במעט, אני מקווה שבשנה הקרובה תושלמנה 500 יחידות שייתנו את המענה לתקופה הקרובה.

אני מרגיש שהתנופה הזאת נמשכת, מינהל מקרקעי ישראל שיווק בשנה האחרונה כ-1,000 יחידות קרקע לבנייה ומה שרואים עכשיו זה שממש בקרוב המינהל מתכוון לשווק עוד 500 יחידות, לאור ההצלחה של השיווקים האחרונים. אם לפני ארבע שנים לא הצליחו לשווק אף מגרש, בשנה וחצי ישווקו פה 1,500 יחידות, שזה המון.

צריך להגיד שזה קורה לא רק בעפולה, אלא בכל האזור הקרוב לנו. בתל עדשים הרחבה של כ-150 יחידות דיור, בלפוריה 150 יחידות דיור, מרחביה הקיבוץ 150, המושב 100, קיבוץ מגידו 300 ועוד קצת פה ושם גם בתוך התענכים. כלומר האזור שלנו בנה לפחות 1,000 יחידות דיור בשלוש השנים האחרונות ועפולה בנתה עוד 1,000 יחידות.

אנחנו רואים תוצאות מאוד טובות לחיבורים שלנו למרכז באמצעות כביש 6 ואנחנו תולים תקוות רבות בהגעה של הרכבת לעיר שלנו. שני הדברים האלה ביחד יעשו לנו דברים טובים. אם תשאל אותי מה נקודת התורפה בעיר עפולה היום, זה שיעור אבטלה יחסית גבוה ותעסוקה לא איכותית. אנחנו עיר שמספקת שירותי מסחר לכל האזור, בעוצמות אדירות, פי ארבע מגודל העיר מדי יום נמצאים בעיר. אלה מספרים מאוד גדולים, יש פה את כל רשתות השיווק, הרבה מאוד חנויות, תעריפי ארנונה מאוד מאוד גבוהים, בתחום המסחר העסק זורם מצוין. בתחום התעשייה אנחנו נמצאים ב-low tech ועם שיעור מובטלים יחסית גבוה, כשהאבטלה אצל אותה קבוצה היא ארוכת שנים. כלומר אם אנחנו מדברים על 8%-8.5%, 4% מתוכם, לפי דעתי, חמש או עשר שנים לא עבדו.

מה הדירוג הסוציו אקונומי של העיר?

5, כאשר אפשר לחלק את זה, עפולה עילית וגבעת המורה זה 3 והעיר התחתית זה בערך 6. כל מי שמרגיש שהוא טיפה יותר חזק, יורד מלמעלה למטה ומשאיר את השכונות לחלשים יותר. התפקיד שלנו במערכת החינוך, הרווחה והקליטה, זה לחזק דווקא את עפולה עילית וגבעת המורה והדוגמה הטובה ביותר זה בית ספר נופים, שהיה בית הספר הדיגיטלי הראשון בעפולה בשנה שעברה ובזכות המודל הזה מִנהלת המחוז העניקה לנו תשעה בתי ספר נוספים. את הראשון עשינו על חשבוננו ואת השאר על חשבון משרד החינוך.

לצערי המדינה במשך שנים ארוכות לא השקיעה חשיבה ומשאבים בקליטת בני העדה האתיופית וגם בנושא הקליטה האחרת, המושג של מה זה עולה פגע באלה שנמצאים בארץ הרבה שנים. אם בימים הטובים, כשהגעתי לכאן כמנהל כללי ב-98', התקציב לקליטת עלייה היה מיליוני שקלים, היום התקציב של בוריס לעולים מחבר העמים בפרויקטים הוא נגיד, אל תתפסו אותי במלה, סביב ה-100,000 שקלים לשנה, שזה כלום, והעירייה מעניקה עוד 250,000 ויש פרויקטים ייחודיים. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם משרד הקליטה, שלא תהיה אי הבנה, אבל התקציבים שלהם נגזרים ממשהו... אני חושב שאחוז העולים בעפולה מוגדר היום 1.4, משהו כזה. אנחנו מדברים על 30% עד 40% והם מדברים על 1%, או 1.4% וכך הם באמת גוזרים את התקציבים לפרויקטים לעולים שאינם מאתיופיה. זו תקלה חמורה, כי אפשר להסביר שעולה זה לא לפי זמן, אלא לפי התנהגות. מצד שני, לפני שנה וחצי נכנסה תכנית חדשה, שנקראת תכנית החומש, שזה כבר בממשלה שלך, שעשתה מהפכה, כי תקציבי הקליטה של העדה האתיופית היום בעפולה עומדים על כ-2 מיליון שקלים בשנה, שזה הרבה כסף, זה לא מספיק, אבל זה הרבה כסף, ואפשר לעשות פעולה גם עם שיקום, גם עם חינוך, גם עם קליטה, גם עם תעשייה. ולמה קיבלנו את זה? כי יש לנו שתי שכונות שהשיעור של האתיופים בהם הוא 23%-24%. יש שמונה או תשע שכונות כאלה ברחבי הארץ, לעפולה יש שתיים. אם בודקים את המספרים, אני מעריך שמדובר על משהו כמו 3,000 איש, בגבעת המורה ועפולה עילית.

בעיר עצמה אין?

בעיר עצמה הם לא מסוגלים לחיות---

דנה, ממתי זה? מה שהבאת לי.

את זה קיבלנו לא מזמן ממשרד הקליטה.

להם רשום 882 עולים מאתיופיה.

איפה הטעות? העולים שנמצאים בזכאות עדיין והעולים שהם בני העדה שגרים בעפולה.

אני מדבר על בני העדה, כי בני העדה נחשבים כאילו עולים. 3,000 נפש. אפילו 3,500 בגבעת המורה ועפולה עילית ביחד. זו עזרה אדירה. עד אז מה שהיה זה שפדרציית וושינגטון תקצבה אותנו בשנה בהיקף של מיליון למיליון וחצי דולר---

ערים תואמות?

לא, זה פרויקט מיוחד של פדרציית וושינגטון. אנחנו בערים תאומות עם קונטיקט, מסצוסטס ולונג איילנד. וושינגטון, בנפרד, לקחה את האתיופים ובנתה פרויקט שנקרא פאקט, Parents and Children Together והם מטפלים שם מלידה עד 3, אחרי זה עד 6. היום הם הגיעו עד 12 והגיעו להיקפים כספיים עצומים, ביחד עם הפרויקט הלאומי, עם דר' מגיס נגשה, הם עשו תגבורים לילדים בחטיבות הביניים והחטיבות העליונות וגם הכנה לבגרות. פעם זה עבד עם ברנקו וייס, פעם עם הג'וינט, עם המפעילים השונים, אבל, לצערנו, מהמשבר הכלכלי ב-2008 הם ירדו להיקף של 500,000 דולר ואז כשהם ירדו במיליון דולר, מ-1.5 לחצי מיליון דולר, נכנסה המדינה וסגרה לנו חצי מהפער. אנחנו היינו רגילים נגיד ל-6 מיליון שקלים בשנה, ירדו מהם ל-2 ומכם ל-2, זה 4 מיליון, אז הקיצוץ הוא לא דרמטי. כי אם היה אחד בלי השני, אוי ואבוי לנו. אבל צריך להבין שקשיים כאלה דורשים הרבה מאוד משאבים ועיר כמו עפולה, שהיא באשכול סוציו אקונומי 5, שהיא יחסית חצי פריפריה והיא עיר נטולת מענק, קשה לה לשאת בנטל כזה בלי שותפים ומזל שיש לנו את השותפים האלה, גם משרדי הממשלה מצד אחד, גם התורמים מצד שני וגם מה שאנחנו מסוגלים בכוחותינו. אנחנו בדרך כלל מדגישים את הנקודות החזקות.

אני חושב שעפולה היא דוגמה טובה לעיר קולטת עולים. אני חושב שזה לא נכון להביא לכאן עולים נוספים כרגע, אלא אם כן הם עצמאיים, מכיוון שהקליטה של החדשים עלולה לסכן את המשך הטיפול בוותיקים. לא משום שיקול אחר. באו וביקשו ממני לפני שנה לקלוט את אלה שגדלו במרכז הקליטה בבית אלפא בבתי הספר בעפולה ואני התנגדתי ומיד הסברתי גם, גם למנהל הכללי של משרד הקליטה וגם למנהלת המחוז, שאם יש בית ספר שאחוז האתיופים בו הוא 57% לא נכון להוסיף לו עוד ילדים בני העדה, כי זה עלול לסכן את אלה שכבר נמצאים בתוך טיפול. ואתה באת ואמרת, בוא נחלק את זה ב-880, הבנתי את הראש שלך, ואז בוא נחלק את זה עכשיו ב-1,500, זה אומר שלאלה שצריך לתת יותר, יש פחות ברגע הזה, ויש ערים אחרות שצריכות לשאת בנטל הזה גם.

אצלנו לא תשמע שום מושג של חס וחלילה גזענות, או ילד שלא נקלט בבית הספר, או תקלות כאלה ואחרות ששמענו על בתי ספר אחרים ברחבי הארץ. כאן מדובר באינטגרציה מלאה, הילדים משולבים בכל המערכות, כולל בקונסרבטוריון. למרות שהם לא גדלו בתרבות כזאת, הם נקלטים מצוין. הכי יפה זה לראות ילד בלונדיני עם עיניים ירוקות ליד ילד אתיופי, עם מורה מחבר העמים, מנגנים דואט ביחד. אלה דברים שאני לא יודע אם אפשר לראות אותם במקומות אחרים.

אין לכם בעיות של עבריינות זוטא של בני הנוער? במקומות שיש ריכוזים של יוצאי אתיופיה, אנחנו רואים תופעה ארצית.

נמצאת פה המשטרה, הם יגידו לך שיש דברים כאלה, גם אצלנו היו אירועים של רצח בתוך המשפחה, שאלה דברים שקורים יותר בקרב בני העדה.

באחוזים יותר גבוהים?

נכון, רואים את זה. היו אצלנו כמה מקרים כאלה. נרצח אצלנו קייס, שזה המנהיג שלהם, על ידי אחד מגורמי המשפחה שמסוכסכים עם חלק אחר של המשפחה, שבאו לעשות פתרון אצל הקייס ושם היה הרצח. היה בעל שניסה לרצוח את אשתו, לא הצליח והתאבד. היה מקרה שהוא כן הצליח. יש דברים כאלה, בוודאי, אבל לא נראה לי שזה חורג מאחוז האוכלוסייה הרגיל, כי היו כאלה מקרים גם אצל אלה שאינם בני העדה.

מצד שני, אני חושב שדווקא המצוקות של העולים מחבר העמים, המבוגרים, יותר קשות, צריך להעניק להם יותר שירותים מסוג שירותי תרבות, שירותי רווחה, שירותים חברתיים ואין פה מספיק משאבים, צריך לשים את הדברים על השולחן ולהגיד. אם למשל בעדה האתיופית, בוא נגיד שאני מקבל, נגיד, שני שליש מהצרכים שלי, כאן אני מקבל אולי 5% מהצרכים שלי. הכמות היא עצומה ובחתך הדמוגרפי, בני 65 ומעלה, אמור להיות 10%, בעפולה זה 17%, יש 7,000 קשישים, במקום 4,000, רובם מחבר העמים, ואני לא מרגיש שיש התייחסות מיוחדת אלינו.

הם רואים הרבה טלוויזיה, ראינו את זה גם הבוקר.

הם באו בלי פנסיה, בלי נכסים, אז הם חסרי הכנסה, הם פטורים מארנונה. הם לא משלמים שום דבר, מצד שני מחלקת הרווחה ומחלקת הקליטה צריכות לתת להם שירותים מוגברים, מחלקת התרבות נותנת להם שירותים מוגברים. אני מקבל אותם באהבה, זאת העיר שלי, אלה האנשים שלי, אבל אם אתה רוצה לשמוע את הדברים האמיתיים, בתחום הזה, לפי דעתי, חסר. אם היית אומר לי עכשיו, 'אבי, בוא תוסיף לאתיופים או למבוגרים מחבר העמים', הייתי אומר לך 'המבוגרים מחבר העמים', ולא בגלל שאין להם פה נציגות, כי לאתיופים אני מקבל היום יחסית יפה.

יש גופים שונים שנותנים.

בדיוק. יש גופים מתערבים רבים יותר, ולאלה כבר אין כלום, זהו.

וההגדרות ששינו את הסטטוס שלהם, ההגדרות שלהם בתור עולים.

אנחנו מנסים. אנחנו עושים מקהלת עולים מבוגרים ותזמורת, אבל זה קשה. מעת לעת אנחנו מקבלים קונצרט כזה או אחר, בהשתתפות סמלית של המשרד, 20 שקלים, 30 שקלים ואתה רואה את כולם---

מה קורה עם תרבות לעם וכל הגופים האלה?

אין פה, רק משרד הקליטה מביא לנו, כל השאר לא מגיעים לכאן. זה מחיר סמלי, כי אנחנו נגד הבחינם, אבל ב-20 או 30 שקלים הם מקבלים הסעה וקונצרט והאולם מלא. זה מראה שיש צורך. פעם אחת אפילו עשינו קונצרט בפארק, היו 2,000 איש שהגיעו לקונצרט. ובזה אם יש לכם אפשרות להשפיע, אני אשמח לראות עזרה בכיוון הזה.

אנחנו עשינו דיון על ההוסטלים לפני שבוע, ששם באו עולות מחבר העמים. בגלל שיש העלאה של שכר הדירה בהוסטלים, מ-8% ל-10%, אחת העולות סיפרה לנו שעם ה-1,000 שקלים שנשאר לה אחרי כל ההוצאות, היא הולכת לקונצרט וקונה ספר פעם בחודש. זה היה מדהים לראות את הצריכה התרבותית.

אני ממש מגדיר את זה בצורה הזאת, צרכני תרבות ברמה הגבוהה ביותר וצריך לתת להם את האפשרות להגיע לזה. להנגיש להם את השירותים.

אנחנו מדברים על האנשים המבוגרים, אנשים אתיופים, אבל לא מתייחסים לאנשים בגיל שאנשים עובדים, בגיל 30, 40, 50, שזה גיל של העבודה. אלה אותם עולים חדשים שעובדים, שלא רואים לא יום, לא לילה, שום דבר, 12 שעות כל יום עובדים ואנחנו פשוט לא רואים את האנשים האלה. אנחנו גם צריכים לתת התקדמות לאנשים האלה, לתת להם מפעלים פה, שיוכלו לעבוד ולהרוויח בכבוד, לצערי הרב זה קיים ברמה נכונה, נמוכה מאוד.

בכלל פיתוח התשתיות באזור התעשייה?

הכנו תכנית בניין עיר חדשה לאזור היי טקי, לא הצלחנו לקבל את אישור השרים לתעריף של הארנונה שביקשנו ממשרד האוצר ומשרד הפנים. לא אישרו לנו הפחתה בתעריף התעשייה כדי שנוכל למשוך לכאן מפעלים טובים יותר. אנחנו נחפש פתרונות אחרים, כי תעסוקה איכותית היא מפתח לחיזוק אוכלוסייה, זה ברור. אנחנו נמצאים פה ב-low tech שזה לא לטעמנו ולא לטובתנו, אבל זה מה שיש כרגע.

כשבאתי לכאן ב-98' הסבירו לי שמאטצ'ינג למשרדי הממשלה השונים, הרווחה, החינוך וכולי, צריך לבוא מתקציב המשרד עצמו. בשביל זה יש מענק איזון. לנו אין מענק איזון, אבל למרות זאת אני צריך את המאטצ'ינג למשרד הרווחה, למשל. משרד הרווחה אצלנו זה 30 מיליון שקלים בשנה, אנחנו צריכים לתת 7.5 מיליון שקל, תבין איזה עומס זה. בחינוך, הסעות ועוד. אתם משנים את החוקים ואנחנו צריכים לשאת בנטל. השר שטייניץ חותם על הסכם עם השר אלי ישי ואנחנו צריכים לשלם את המחיר. אין יותר מי שיעזור, לכן אם אפשר להגיד, כשאתם נמצאים למעלה, טיפ טיפה להבין שצריך להתחבר בחזרה, גם אם לנו אין מרכז שלטון מקומי חזק. יש ערים שלוקחות על עצמן הרבה מהשירותים הקהילתיים, דברים שהממשלה היתה צריכה לעשות.

אני רוצה להתייחס למה שנאמר על ידי ראש העיר וטיפונת להרחיב את הזום שקשור לפעולות ספציפיות. בהחלט בקטע של טיפול בעולי אתיופיה, יש לנו מערכת די רחבה, משומנת, שיכולה לתת להם פתרונות להרבה דברים. יחד עם זאת, החבר'ה האלה שאנחנו נפגשנו איתם, במקבץ, אחד מהסימנים שהם עדיין נשארו עולים, זה שדיברנו באיזה שפה? בשפה הרוסית. זאת אומרת, אני רוצה לצטט את אבי, הם צרכני תרבות ספציפית, יש להם צרכים מיוחדים.

בדרך כלל כל שנה אנחנו מקבלים סיוע ממשרד הקליטה יחסית טוב ועוזר לנו איכשהו לבצע את הדברים ויש לנו בכל זאת חששות שהשנה הבאה תאופיין על ידי הפחתה בסיוע---

זה לא חשש, זה ודאות.

נו, אנחנו פוליטיקאים.

כל קיצוץ משפיע על כל הפעילות.

לכן רציתי, חבר הכנסת דנון, ברשותך, להציג לך סעיפים שאנחנו תקצבנו אותם גם באמצעות המשרד כמובן ומאוד היינו מבקשים להמשיך בסעיפים האלה לפחות.

במשרד הקליטה?

כן, מה שאמר ראש העיר, אנחנו מקבלים כסף לפרויקטים מיוחדים שמעניק לנו משרד הקליטה, עם מאטצ'ינג שלנו, בנוסף לתקציב מסוים שיש לנו, שאנחנו בכוחות עצמנו מבצעים פעילויות שונות. השנה שעברה אופיינה על ידי שני אירועים גדולים, שכנראה זה עזר לנו לקבל כספים נוספים, זה 20 שנות עלייה גדולה ו-65 שנים מתום מלחמת העולם השנייה. כפי שראית היום, אתה בטח השתכנעת שלאנשים המבוגרים האלה חשוב מאוד לשמור על הזיכרון שלהם, על ההיסטוריה של המלחמה, אתה ראית פלקטים ותמונות, ודבר ראשון שהיינו רוצים לבקש זה לחזק אותנו בקטע של ציון אירועי 9 למאי. אתה מוזמן, אגב, אלינו, כמו חברת הכנסת שמטוב, זה טקס ניצחון. כמו שאמר ראש העיר, אנחנו משקיעים הרבה משאבים שם, אבל זה טקס מרגש ורציני ובהחלט אתה מוזמן, והסיוע לווטרנים. עכשיו אנחנו פותחים חדר הנצחה לווטרנים בבית ספר ברוש. אנחנו מנצלים את האפשרות שקיבלנו מראש העיר לפתוח בכיתה של בית ספר שעבר חדר הנצחה לווטרנים ואנחנו בהחלט מבקשים לנסות לחזק אותם בשנים הבאות, מפני שכמה נשאר להם וכמה הם נשארו, אז שהחיים שלהם יהיו מה שנקרא מלאים תועלת.

חוץ מזה, בשנה שעברה קיבלנו תקציב מיוחד לפעילויות במקבץ דיור. אם שמת לב, אני ציינתי את זה שם והאנשים דווקא שמחים מאוד, אנחנו עושים עוד קונצרט אחד שם והם ממש דיברו על זה. היינו מבקשים, אם אפשר בשנה הבאה להמשיך את זה, נשמח.

אחד מהביטויים שעולים מברית המועצות עדיין נשארו באותו סטטוס, לא לפי הקריטריונים, אבל לפי ההרגשה שלהם, זה שהשנה אנחנו פתחנו שלוש כיתות של עברית לאנשים שנמצאים בארץ כבר עשר שנים ויותר, צעירים שעובדים. בעצם זה נגרם בגלל שבדיוק אחרי עלייתם הם ישר היו צריכים ללכת לעבוד כדי לפרנס משפחות, לשלם משכנתאות, לשלם שכר דירה, שזה ממש נטל שלא כל כך קל להסתדר איתו, לכן עכשיו הם התחילו להרגיש צורך בשיפור בעברית ואנחנו פתחנו שלוש כיתות, אחת מהן בסיוע של משרד הקליטה ושתי כיתות אנחנו מתארגנים לבד, בכוחות עצמנו. בהחלט אנחנו צריכים להמשיך בדבר הזה.

עוד דבר אחד שנאמר כאן, אנחנו נמצאים בעצם במסגרת של פרויקט 'עיר ללא אלימות', בשיתוף עם כל גורמי האכיפה ואנחנו גילינו יותר צורך לחזק את הקטע של הזכויות של הצעירים.

אנחנו קיבלנו פרויקט מיוחד לרכישת ציוד דווקא לעולים ואנחנו פותחים עכשיו בית ספר ספורט שיכלול גם ילדי עולים וגם ילדי לא-עולים כמובן, ובהחלט העזרה הזאת היתה חיונית וחשובה מאוד והיינו מבקשים, אם אפשר, להמשיך את זה בשנה הבאה, בצורה זו או אחרת.

בנוגע למה שדיברת עם ראש העיר, אמנות לעם וכולי - היתה לנו תכנית 'דרך התיאטרון' בשנים הקודמות שהיתה מעניקה תרבות איכותית באמת, אמנות ברמה, שאנשים היו יכולים לצפות בה. אין זה סוד שאנשים שהגיעו מברית המועצות הם מאוד, אני רוצה להגיד מלה, ביקורתיים, הם באמת רוצים אמנות-אמנות, לא סתם, ובדרך התיאטרון היינו מקבלים את תיאטרון גשר, תיאטרון קאמרי, כל הדברים האלה שהם באמת איכותיים, והתכנית הופסקה. היינו מבקשים אם אפשר איכשהו לנסות לחדש את זה.

זו פחות או יותר הרשימה הקצרה. כמובן אני מצטרף לדברי ראש העיר ורוצה עוד פעם לחזק את דבריו ולהגיד שבהחלט התעסוקה האיכותית היתה תורמת לעיר שלנו ומחזיקה את האנשים כאן, כי בעיות החיים היום יומיות בעצם פתורות כאן בעפולה בצורה יפה, יש לנו הכל, את כל התשתיות, אבל תעסוקה איכותית לפעמים גורמת לאנשים לעזוב את המקום, וחבל.

עוד דבר אחד, שדיברנו עליו ברגע הגעתך. אנחנו ביקרנו במקבץ היום ויש לנו גם הוסטל. אלה מקומות שהם יחסית חממות לתושבים מבוגרים. יש לנו, כפי שאמר ראש העיר, 1,700 יחידות דיור ציבוריות וזה בהחלט מקומות שאנחנו גם צריכים לחזק אותם איכשהו, מפני שזה נמצא בשכונות, נוכחים כאן אנשי משטרה שמכירים את המצב שם, ואם אנחנו היינו מקבלים סיוע ספציפי דווקא בקטע של קליטה למקומות האלה, כמו שאנחנו מקבלים לעדה האתיופית, עדיין יש לא מעט צרכני תרבות שצריכים לצרוך משהו לא ישראלי בדיוק, למרות 20 השנה שהקריטריונים נגמרו.

זהו, אני מבחינתי סיימתי.

רצית לדבר על ההוסטלים.

אתה זוכר, אבי, בשבוע שעבר היה קטע עם המים. זה חברת שקמונה.

זה באחריות משרדי ההפעלה של ההוסטלים, אבל אני אדבר עם המנהל הכללי שקמונה, כדי לתת את דעתו על ה... בשקמונה מפעילים את זה מטעם משרד השיכון, במסגרת יחסי העבודה איתם אני אנסה כמה אפשר להשפיע כדי לשפר את מה שניתן לשפר בתנאי היום יום שלהם בהוסטל. בכל זאת ההוסטל מאוכלס 75% עולים, 25% ותיקים, אבל בסופו של דבר הרוב הם עולים, הוותיקים לא מגיעים להוסטלים וכך אנחנו בעצם מאכלסים את כל הדירות על ידי עולים ובהחלט יש מקום לשפר את מה שצריך.

אנחנו מגיעים למצבים שאנחנו לבד צריכים לפתור בעיות שלהם, אספקת מים וגם תשלומי מים, אנחנו, העירייה, למרות שזו אחריות שלהם, נקודה.

תודה.

חברת הכנסת שמטוב.

קודם כל פה אני מרגישה כמו בבית.

אבל את לא עוברת.

אני אגיד לך למה אני מרגישה פה כמו בבית. קודם כל ראש העיר תמיד מקבל יפה, ואם אנחנו בנובמבר מקבלים תותים, אז... לפני כמה חודשים הייתי פה, דובר על 700 תושבים שעברו מנצרת עלית, היום זה 900, אז אני עוד יותר מרגישה שאני בבית.

אני מקבל דוחות ממשרד הפנים ואני אומר מה אני רואה.

אבל אם לדבר ברצינות, אנחנו ביקרנו במקבץ דיור וראינו איך האנשים גרים והבקשות שלהם הן כל מיני בקשות, אבל הבקשה העיקרית היתה תחבורה. הם מדברים על תחבורה, שקשה להם להגיע לתחנת אוטובוס ואם הם צריכים להגיע לקופת חולים או למקומות אחרים קשה להם.

יש לי בשבוע הבא ישיבה עם חברת קווים ואנחנו נעלה גם את זה, שיפורים בתחבורה הציבורית. זו באמת תקלה קשה.

ועוד אני רוצה להגיד לך שהמיקום של המקבץ הוא טוב יחסית בעפולה ממה שבמקומות אחרים. הייתי בנשר ובירושלים גם, אז בזמנו מצאו כאלה מקומות שלא חשבו בדיוק על התחבורה הציבורית. זה אחד.

שנית, האנשים שהם בגיל 30 פלוס ו-40 פלוס, עולים שהיום הם כבר לא עולים, אבל נאלצים לעבוד הרבה שעות כי הם קונים דירות וצריכים להחזיר משכנתאות ורוצים איכות חיים יותר טובה, אז עובדים הרבה שעות ובזמנו אולי כן למדו עברית, אבל פה, לצערנו, בערי הפריפריה במפעלים, כשאתה נכנס ועובד במפעלים והרוב הם עולים, אז אתה כן רוצה או לא רוצה, אתה ממשיך לדבר רוסית כי אין צורך באמת בעברית, ואז מה שלמדת, כבר שוכחים. כשנפתחים כאלה אולפנים לאנשים שהם עשר שנים ויותר, לאנשים בגילאים האלה קשה אחרי יום עבודה לצאת וללמוד עברית... אני מציעה, וגם חשבתי בתת ועדה, כי לקחתי לעצמי את העולים מהפריפריה, להזמין ראשי ערים ומעסיקים ולדבר על זה שאולי בתוך המפעלים, ששם יש אחוז גדול של עולים, בעזרת המעסיקים לעשות כאלה כיתות גם כדי לעזור, קודם כל הם לא יוצאים מהמפעל, שנית, יכול להיות שזה יהיה חצי שעה על חשבון בעלי המפעל, אבל אולי ככה אפשר קצת להגיע ל---

אני רק אוסיף כמה מלים בעניין הזה. באמת ראוי לציין את שיתוף הפעולה שקיים בין הרשויות לבין משרד הקליטה לאורך כל השנים ובכל התחומים. תמיד יש מה לשפר, תמיד יש מה להוסיף, בהחלט ניקח לתשומת לבנו בתקציבים, כשנדע סופית מה קורה ב-2011, את המשך הפרויקטים---

אל תיקח על עצמך את האחריות, אתה לא תקבל עוד כסף.

אני אומר, במסגרת מה שיש, נעשה כל מאמץ להמשיך, לפחות בפרויקטים הקיימים, כי אמנם כשלוקחים את כל התקציבים, בסך הכל בעפולה השנה, בכל התחומים, תעסוקה, יזמות, רווחה, הסכומים הגיעו ל-2 מיליון ו-200. נכון, זה לא מגיע לרשות, אבל יש פה את הפירוט של כל הפעולות ואפשר לראות אחת לאחת ומי שעוסק בזה ביום יום מכיר את זה, זה סיוע לעולים שגרים פה, זה לרופאים, זה לפרויקטים, למקבץ בנפרד ובנוסף לזה התקציב לכל העולים.

אני מקווה מאוד שבמסגרת כל צמצומי התקציב במשרדים נוכל לפחות לתת את התקציב שהיה גם בשנה הזאת על מנת להמשיך ולאפשר לקיים את הפעילות שציין ראש העיר. בהחלט יש מקום להוסיף תמיד, אבל כולנו כפופים לתקציבים שהמדינה נותנת.

לגבי המקבץ, הנקודות והבקשות שציינו שם, כמו האינטרקום. בהחלט אני אפנה ליזם כדי לתקן את הבעיות שקיימות. הלוואי והיו לנו עוד הרבה מקבצים כאלה במקומות נוספים, לא בכולם יש, אבל בהחלט מקבץ שאין דירה שעומדת יותר משבוע פנויה, שדייר מתפנה מאיזה שהיא סיבה, לבית אבות או לאיזה שהיא מסגרת סיעודית, או לצערנו נפטר, מיד הממתינים בתור נכנסים לשם. אז לפחות לגבי עפולה, זה כרגע המקבץ, יש לנו עוד 25 מקבצי דיור, מחדרה ועד לקצרין, שזה תחום האחריות שלי, ובכל הארץ יש היום כ-95 מקבצי דיור שכולם פחות או יותר באותה מתכונת, יש יותר טובים, יש פחות טובים, יותר חדשים, אבל בהחלט העולים שמחים להיות שם.

אני רוצה כמה נקודות לסיכום. קודם כל לגבי התקציב. כמו שאני רואה את זה, יש תקציב עוד חודש-חודשיים, דו שנתי, זאת אומרת יעבור התקציב, מה שיהיה בספר הזה זה נותן לפחות שנתיים מסגרת עבודה---

כן, אבל שייכנס מה שאנחנו מבקשים.

זה הזמן עכשיו. אני לא מעורב בפרטים, אבל מול המשרד, אם צריך שנתערב, נוכל להתערב, עם המנהל הכללי או עם השרה, אם אתם מרגישים צורך, זה הזמן לסגור את הפינות, כי מה שייכנס עכשיו, ייכנס לשנתיים הקרובות ולא ייגעו בו, גם אם יהיה שינוי כזה או אחר, זה מה שיאושר. לכן זה הזמן ללחוץ על מה שאתם רוצים ללחוץ. אני לא יודע אם זה היה בבסיס התקציב או תוספות שקיבלתם חד פעמיות, הדברים שציינת.

לא, מדובר בדרך כלל על תקציב רגיל, אבל בשנה שעברה קיבלנו כמה תוספות שכדאי להמשיך בהן, כמו המקבץ, למשל.

המקבץ, אני מאמין שימשיך להיות בכל ה...

לגבי העניין של התרבות, זה שווה דיון בוועדה על צריכת התרבות של העולים. אני גם שומע מהם, הם לא מבקשים שום דבר שהוא פיזי.

אני יכול להציע לך, אם אתם תקיימו את הדיון, בוא תעשה אירוע בפארק של עפולה ואני מוכן שגם תושבי חוץ ייכנסו במחיר שאתה תגדיר, או בחינם, או בתשלום כמו תושבי העיר, אני מוכן להעמיד את הפארק לעניין הזה. תעשה אירוע המוני, תביא משהו איכותי, תביא להם את האומן שהם אוהבים מחוץ לארץ, שאני לא מסוגל להביא כעיר, אבל אם אתה מביא את כרמיאל, נצרת עלית, עפולה, מגדל העמק, בית שאן וכולי, יש לי מקום ל-10,000 איש, אבל במושבים נגיד 2,500 מקומות, אפשר לעשות אירוע רציני, יחד עם המשרד.

כל יוזמה תמיד תהיה ברוכה.

פה הייתי חושב גם על אמנות לישראל, זה לא נקרא תרבות לעם, שזה שם חדש, והם חזרו לפעול ושם לפי דעתי יש מאטצ'ינג שהתחיל לעבוד וכן הייתי חושב שאתם צריכים לעבור למשרד התרבות בנושא הזה. זה היה משותק, יש שם מלחמות פנימיות.

יש לנו פגישה איתם בקרוב.

הם כן נותנים, יש להם תקציב שמיועד בדיוק לדברים האלה, כמובן הם דורשים השתתפות של 50% של העירייה, אבל זה דבר ששווה לנצל אותו.

לסיכום אני רוצה להודות. הנטל לא מתחלק בצורה שווה בכל הארץ, ואני רוצה באמת להודות.

אני רוצה לשאול את נציגי המשטרה, אם יש לכם מספר מלים להוסיף לנו.

אני משמש כשוטר קהילתי ומרכז את כל הנושא של שיתופי הפעולה עם עיריית עפולה, נציג של מפקד התחנה. שיתופי הפעולה מצוינים.

אנחנו מריצים שני פרויקטים מרכזיים, 'עיר ללא אלימות', שזה חדש, אבל העיר עפולה פשוט רצה, זה ממש לא יאומן, העניינים מתוקתקים בצורה בלתי רגילה, כל הוועדות הוקמו, אנחנו כבר רצים עם שני פרויקטים משותפים, גם איכות הסביבה.

הנושא של ההתנדבות. זאת עיר שמובילה מבחינת מתנדבים, 870 מתנדבים. זה משהו שאין בשום מקום, רוב המתנדבים הם עולים מחבר העמים.

מה שאני רוצה לציין, מעבר לשיתופי הפעולה, זה שתי השכונות, גבעת המורה ועפולה עילית. אני אומר, הלוואי, הלוואי והיינו מעלים את זה, איך אמר ראש העיר, יש פה 3 ו-6, והחיבור בין הערים זה מה שיחבר, ככה אני רואה את זה, אבל יש לנו פשיעה שם. הפשיעה בקרב עולי אתיופיה היא יותר מאשר בחבר העמים. הנוער של עולי אתיופיה פחות מתחברים לממסד, פחות מתחברים אלינו. רודין היה, בעבודתו כבלש, ויש שם מגמה של עלייה, אבל נעשית עבודה, למשל ניידות שיטור משולב בימי שישי, ועכשיו אנחנו רוצים לעשות את זה ב'עיר ללא אלימות' לשבעה ימים בשבוע.

אנחנו צריכים להעלות את חבר הכנסת דנון לשידור.

חברת הכנסת ליה שמטוב תמשיך.

להחמיא לעיר, אבי?

מה שראית.

היו"ר חברת הכנסת ליה שמטוב

ובסך הכל יש שיתופי פעולה עם מחלקת הקליטה, עם בוריס, ואנחנו רוצים להמשיך ככה.

אני רוצה להגיד לכם שכל המטרה שלנו זה להוריד את הפשיעה בשכונות. אני יכול לציין גם שהשנה הורדנו ב-20% נושא של אלימות. 'עיר ללא אלימות' נכנסה אמנם כפרויקט, אבל אנחנו מקווים להוריד את זה עוד יותר. יש לנו קצין נוער חדש, דינמי, עם מרץ, עם הרבה מרץ ואנחנו נראה את התוצאות ב-2011.

יש לנו 140 שוטרים בעפולה. התחנה שלנו משרתת לא רק את עפולה, מחוץ לעפולה, הפריפריה, קרוב ל-220,000 תושבים והניידות שלנו בדרך כלל נמצאות בעיר עפולה. זמני התגובה שלנו התקצרו, אנחנו נותנים יותר מענה, שתי ניידות שיטור משולב שייכנסו גם לתמונת המצב, ביממה עובדות ארבע ניידות, שמגיבות לאירועים, אבל כמות האירועים שיש לנו בכלל בעיר עפולה ובסביבה, קשה לנו עם זה, אנחנו מפעילים הרבה מתנדבים, גם בנושא של אכיפה. קיבלנו אישור בנושא של תקנות רעש, שמתנדבים יוכלו לתת. יש לנו גם ניידות תנועה שהמתנדבים מפעילים ונקווה ששיתופי הפעולה האלה יימשכו.

הייתי שנה מחוץ לעפולה, הייתי שנה באיכסאל, אני אומר לך את זה, אבי, בפעם הראשונה, חזרתי לפה והייתי פשוט המום. כל מקום שאני רואה, בניין קם, וזה משהו שאני לא רגיל אליו, אבל כל הכבוד.

תודה.

אני ביקרתי בכפר קנא והייתי שם במוזיאון וסיפרו לי שם שאפשר לא לסגור את הדלת בלילות ואף אחד לא ייכנס ו---

מנטליות אחרת אולי.

אני חושבת שגם מבחינת התיירות, קצת צריך ל... שם קודם כל יש מה לראות, ולא רק שם, גם בסביבה, בכפר תבור וכולי.

אבל הוא עושה לנו את זה מדי פעם, הוא מביא לנו את הלהקה שלהם. אני לא יודע אם מוסא יודע, אבל כנראה שמוסא חאכו זה שם נפוץ, יש מהנדס בעירייה שקוראים לו מוסא חאכו, הייתי בטוח שאתה באת לעבוד בעירייה.

אז הלוואי שכל הכפרים אצלנו היו כמו כפר קנא.

אני מאחלת לעיר עפולה רק לגדול, אולי על חשבון המרכז, תמשיכו לקבל עולים ואנשים שהם יותר חזקים.

תודה רבה לכולם, אנחנו מאוד מודים לכם על הביקור, שמחים על שיתוף הפעולה עם כל הגורמים. יש לנו כאן נציגים במועצת העיר שעושים עבודה נהדרת, דר' בוריס יודיס, שלקח את הנושא מאוד ברצינות, למרות שזה לא הנושא המרכזי שלו, הנושא המרכזי שלו זה בעיקר הטיפול בעסקים קטנים, אבל אנחנו פה עובדים כל הזמן במסגרת של התייעלות, במסגרת הזאת הוא לקח על עצמו גם את התפקיד של ניהול נושא הקליטה, שקרוב ללבו, וולדימיר הוא יד ימינו, ומר יוקלר שכנראה בכוננות. אז כל הכבוד לכולם, למשרדי הממשלה, במיוחד למשרד הקליטה, וגם המשטרה שעושה פה עבודה קהילתית מצוינת.

טוב לנו שיש לנו את התמיכה של הוועדה, אם תיקחו את הדברים שביקשנו ותעלו אותם באור הנכון, אני משוכנע שנוכל להגדיל, ולו במעט. אנחנו לא מדברים על מספרים גדולים, זה לא שביקשתי את ההשלמה של מה שחסר לבני העדה האתיופית, את התרבות שחסרה להם, זה 200,000, 300,000, 400,000 שקל בשנה, זה הכל. תודה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00