הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

20.12.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ג בטבת התשע"א (20 בדצמבר 2010), שעה 10:45

הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010, של חה"כ ציון פיניאן, חה"כ יעקב אדרי, חה"כ אופיר אקוניס. (פ/2039)

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

דניאל בן סימון
שלמה מולה

ציון פיניאן

דן אורן, ממונה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ברק מרום, מתמחה, משרד המשפטים

נאוה קרמר, ממונה על שכר וכ"א בחברות, רשות החברות הממשלתיות

מירה פיירשטיין, ראש אגף משאבי אנוש בכנסת

עדי טדלה, קצין ביקור סדיר ואחראי בטיפול בעולים, משרד החינוך

עו"ד מרגלית בוטרמן, לשכה משפטית, משרד הפנים

יצחק אלימלך, ממונה קליטה ארעית בפרויקטים ארציים, המשרד לקליטת עליה

אדמסו אללי, יועץ ראש הממשלה לענייני יוצאי אתיופיה

נאדר אל-קאסם, מרכז בכיר (ייעוץ הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה

עוזי ג'ורג'י, ממונה על משאבי אנוש, רשות שדות התעופה

עו"ד ז'נט שלום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אלגרה אמדו, סגנית מנהל שידורי רקע, רשות השידור

צגה לקו, מנהלת רשת א', רשות השידור

יולי אופק, כתבת, רשות השידור

אליצור דב וייזר, הלשכה המשפטית, בנק ישראל

קסהון יונתן וונדה, מנהל קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

עדי פרדה, עובד הוראה "אנדנת"

יונתן צ'אקול, פעיל חברתי

שאטו יעקב

ליאור אבבה, פעיל חברתי בנציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

מרשה בלאי, סטודנט למשפטים, טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

עו"ד בוסנה ירדני, המח' המשפטית, טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

זיוה מקונן-דגו, מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

דנה גורדון

עו"ד מירב תורג'מן

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

של חה"כ ציון פיניאן, חה"כ יעקב אדרי, חה"כ אופיר אקוניס. (פ/2039)

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא – הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי של חברי הכנסת פיניאן, אדרי ואקוניס. בפתח דבריי אני אומר שני דברים. ראשית, הנושא הזה הוא חשוב. היו ניסיונות של הממשלה בעבר לחוקק חוקים נרחבים, בפועל היישום בשטח הוא מחפיר והישיבה הזאת היא ישיבה קצרה, היא ישיבה טכנית, אני שמח שהגיעו נציגים של יוצאי העדה. אנחנו לא נדבר על המהות, על החשיבות, ישיבה טכנית קצרה שנועדה לסיים את האישור של החוק לקריאה ראשונה ולאחר מכן, כשהוא יחזור לוועדה, נוכל להתעכב על הדקויות, על המשמעויות, על הסעיפים, כי אנחנו רוצים לקדם את החוק כמה שיותר מהר ואנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית להצטרף אלינו, לשמוע הערות קצרות, מהותיות, אם יש לגופים או משרדי ממשלה שונים, ואם לא, אנחנו פשוט נאשר זאת היום לקריאה ראשונה ולאחר מכן אנחנו נמשיך את הליך החקיקה באם יהיה צורך בשינויים.


אבקש מחברי, חבר הכנסת פיניאן, להציג בקצרה רבה את החוק ולאחר מכן משרדי הממשלה, אם יש הערות – נשמח לשמוע אותן.

ראשית, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתה צודק בתחילת דבריך שמנסים לקבור קבורת חמור את החוק הזה. מספיק במה שאמרו לי עם מי להתייעץ ואת כל הגופים, היה חסר רק משרד אחד, השר בלי תיק. זה מה שהיה חסר להוסיף פה, כדי לתאם את החוק. ולכן, הנושא הזה, כולנו יודעים, הביאו 120,000, הבאנו 120,000, אני שמח גם שחבר הכנסת מולה נמצא פה, הבאנו 120,000 אתיופים באהבה רבה, אבל זה מזכיר לי את העלייה שלי, ב- 1956, ממרוקו. אותם קשיים, אותו דבר, ופשוט שמו אותנו באיזה שהוא מקום, ושמו אותם באיזה שהוא מקום, אבל בלי לדאוג להם. זה, במיוחד שעכשיו אנחנו היום הולכים ורוצים להביא עוד כ- 10,000 איש מהפלשמורה, שגם הם יסבלו את אותו סבל.


יש לנו כ- 120,000 עולים ו- 4% מהם אקדמאים, וההשתלבות שלהם באוכלוסייה היא מאוד קשה, אל"ף, בגלל דעות קדומות, ואנחנו יודעים מה זה, מי מאתנו, מי כמונו יודע מה זה דעות קדומות, מי יותר טוב מאתנו, ופשוט באותן דעות קדומות, גם הקושי שלהם להשתלב בתוך האוכלוסייה הוא ממש שבעה מדורי גיהינום. ויותר מזה, כל האקדמאים שלומדים והשיגו עבודה ועובדים במסגרת עבודה, השכר שלהם הוא הכי נמוך במשק. השכר שלהם הוא הכי נמוך במשק. וגם אם הם לומדים, אז כל אלה שלמדו עבודה סוציאלית, הם גם בתוך מסגרת שהם עובדים שם, ממש בשכר נמוך. אני לא רוצה להגיד אפסי, אבל נמוך מאוד. אז אם אנחנו מביאים עולים ורוצים שישתלבו בחברה, צריך לתת להם גם את הכלים. אם נותנים את הכלים, צריך גם להגיד להם איך עובדים עם כל הנושא הזה.


לכן, הייצוג שלהם בהשוואה לשאר האוכלוסיות לייצוג הולם הוא הכי נמוך, פשוט הכי נמוך. אני לא רוצה להלאות בעוד כמה דברים כאן, שבקרב בוגרי 13 שנות לימוד, יוצאי אתיופיה, שיעור המועסקים במקצועות השכלתם, נמוך ב- 17%. לאוכלוסייה הכללית זה 61% לאוכלוסייה של עולי אתיופיה זה 44%. לכן, מה שאני רוצה לומר שדיברנו על הנושא של השכר הנמוך במשק. אז 74% מכלל האוכלוסייה שעובדים ושסיימו את השכלתם, הם מקבלים 75% מהם מתחת לשכר הממוצע במשק. לכן, חייבים לתת להם ייצוג הולם ולתקן את המעוות. לכן, טוב שדניאל בן סימון נמצא פה, שהוא גם, כשהיה עוד בעיתון הארץ כתב את הכתבות החברתיות על עולי מרוקו ואתיופיה וכל הזמן הוא היה בקי בנושא לא פחות, ואפילו אף יותר מאיתנו. אז לכן, הגיע הזמן לתקן את העוול שמדינת ישראל ואת החובה שחייבת לעולי אתיופיה.

נעשה זאת. בקצרה, אנחנו כולנו משוכנעים בצורך של החוק, חבר הכנסת פיניאן, המספרים שאתה אמרת ידועים, 782 עובדים היום בשירות הציבורי, מתוכם 500 בסיעוד, במערכת הבריאות, שירות המדינה, ואנחנו מזועזעים, החוק הזה דחוף ואנחנו נדחוף אותו. חבר הכנסת מולה, בבקשה, בקצרה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. האמת היא, למען הצדק הנכון, היה כדאי שהליכוד יביא את אללי להיות חבר כנסת.

זה מגיע, אנחנו עובדים על זה.

הוא הבא בתור. הוא מאוד משכנע אותנו לשלוח את גלעד ארדן לחוץ לארץ.

אבל אני קודם כל רוצה להודות לציון וגם ליעקב אדרי שאיננו, הוא ביקש ממני לייצג אותו כרגע. מה שאבסורד הוא, אדוני היושב ראש, היו החלטות ממשלה עוד משנת 92, שדיברו על כך שיוצאי אתיופיה ישתלבו בתפקידים בכירים, היו החלטות ממשלה. מה שאני זוכר, וידוע לי, לא יודע אם נציגי שירות נציבות המדינה נמצאים כאן, היתה החלטת ממשלה שכל שנה ייכנסו לפחות 15 יוצאי אתיופיה אקדמאים לתפקידים בכירים. בשנת 96, היתה החלטת ממשלה. את כל ההחלטות עוד מתקופת ועדת נבון, היתה החלטת ממשלה, כל שנה ייכנסו 15 יוצאי אתיופיה למוסדות, לתפקידים בכירים. לא יישמתם את זה, זה לא קרה ולכן אין צורך להכביר במילים למה אתם לא מיישמים. אני זוכר גם את 15 התפקידים שהייתם צריכים לעשות, כמה אקרובאטיקה אתם עשיתם, בסופו של דבר אינני משוכנע שאותם 15 שנכנסו לאיזה שהם תפקידים, הם גם בתפקידים המתבקשים תפקידים בכירים. תפקיד בכיר מבחינתי זה ממנהל אגף ומעלה וזה לא מנהל אגף ומטה. אז אני לא יודע כמה מנהלי אגפים יש לכם במוסדות ציבור, אבל זה לא העניין. הלוואי שלא היינו צריכים את החוק, תאמינו לי. במצב האידיאלי, זה היה כל יוצא אתיופיה ניגש למכרזים, זוכה במכרזים, בלי שישאלו אותו. מה לעשות, כל עולה מאתיופיה הוא צריך להוכיח את עצמו פי עשר, גם המוכשר שביניהם, בגלל מחסומי הצבע. זאת עובדה, זאת תעודת עניות לחברה הישראלית, זה המצב, אין מה לעשות. ולכן צריך לחוקק חוקים שהם יביאו באמת, יעשו איזה שהוא תיקון עוול.


לכן, אני מציע, אדוני היושב-ראש, מאחר וצריך להכות בברזל בעודו חם ואני מציע לקדם את החוק הזה כמה שיותר מהר. כל השתהות ויש פה, כולל יש לנו פה חוק קבוע בוועדה הזאת, מורשת יהדות עולי אתיופיה, שהיתה הזדמנות.

מי המציעים שלו?

המציעים שלו – מיקי איתן, אני ויולי אדלשטיין.

תפנו אלי ואנחנו נקדם אותו.

בשמחה רבה, הלוואי.

כבר קבענו.

לא ידעתי. החוק הזה הוא חשוב, אם יש עליו תיקונים, אני מציע נצביע עליו היום, אם אפשר להצביע, ונעלה אותו לקריאה ראשונה. את התיקונים אפשר לעשות בקריאה שנייה ושלישית. כל תיקון, כולל תיקון מה שנקרא סופר, אם צריך או ניסוחים אפשר לעשות בקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה. משרד המשפטים, דן אורן, בבקשה, ייעוץ וחקיקה.

בוקר טוב. מבחינת עמדת הממשלה, אני חושב שזה ידוע, מדובר פה באמת בקונצנזוס מאוד רחב והממשלה היא חלק מהקונצנזוס הזה. הממשלה תומכת בהצעת החוק, על-סמך חוות-הדעת של משרד המשפטים. אנחנו בהחלט חושבים שיש פה מקום להרחיב את חובת הייצוג ההולם שקיימת כבר לגבי עובדי מדינה. היא קיימת מ- 2005, לגבי עובדי מדינה, לכן אגב מה שנאמר פה, בקשר לשירות המדינה, צריך לעשות, צריך לעשות פה איזה שהיא הבחנה – יש לגבי שירות המדינה כבר היום בחקיקה, שעברה בכנסת, מ- 2005, חובת ייצוג הולם. ייתכן והכנסת בתפקידה כמפקחת על הממשלה, רוצה לקיים דיון או דיונים בקשר ליישום של חקיקה שכבר קיימת.

בשבוע הבא יש דיון בוועדה, לקבל את הנתונים בפועל מה קורה היום.

זה אפשרי, אני חושב, ואפשר כבר להזכיר שרק לאחרונה באמת עברה החלטת ממשלה נוספת, בקשר לייעוד משרות לאוכלוסייה האתיופית. אבל זה לא עניינה של הצעת החוק הזאת. עניינה של הצעת החוק הזאת, הוא להרחיב את חובת הייצוג ההולם, במקומות, בשירות הציבורי, במגזר הציבורי, שהיא לא קיימת היום, וזה אומר בתאגידים הסטאטוטוריים, למיניהם, ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות, בתיקונים כאלה ואחרים, שיתאימו לאותם גופים ופה אני יחד עם התמיכה של הממשלה, וכל מה שאנחנו אומרים שבהחלט יש מקום לקדם את החקיקה הזו וגם ליישר קו לגבי מה שקורה עם נשים ואנשים עם מוגבלויות שלגביהם יש חובת ייצוג הולם בקשר לגופים האלה, בקשר לתאגידים, בקשר לרשויות המקומיות ובקשר לחברות ממשלתיות.

יש בחוק שעבר בכנסת הקודמת, יש חוק של הרשויות המקומיות, אופיר פינס הכניס.

זה לא עבר, זה לא עבר.

רגע, רגע, רגע. אני אומר, היה מאבק על כך ואתם התנגדתם, זה מה שהיה.

לא התנגדנו. אני הייתי שם ולא התנגדנו, תמכנו בזה בכל פה. היתה התנגדות לגבי קבוצות אחרות.

לא ליוצאי אתיופיה.

לא היתה התנגדות לגבי האוכלוסייה האתיופית, חד וחלק, אפשר לבדוק את זה, אני הייתי שם.


אני מבין שהדיון הוא קצר. מה שאנחנו רוצים להגיד זה שיחד עם התמיכה כמו כל דבר חקיקה, זה טעון עבודה בקשר לתכנים ולפרטים, למשל, כאשר קובעים חובת ייצוג הולם, וקובעים חובות אחרות, מנסים לקבוע כל מיני איזונים. ייתכן שיש גופים שהם קטנים, שזה לא מתאים להם. אנחנו לא מדברים פה על איסור אפליה שחל על כל מעסיק כמעט, אנחנו מדברים על חובות פוזיטיביות שלתפישתנו, לא מתאימים למעסיקים קטנים ובתוך החברות הממשלתיות, והרשויות המקומיות, יש מעסיקים קטנים. אני רק אתן דוגמה, לגבי אנשים עם מוגבלות באמת, חובת הייצוג ההולם היא לגבי מעסיקים שמעסיקים יותר מ- 25 עובדים. כנ"ל לגבי נשים, יש אפשרות לפטור חברה ממשלתית מסוימת. אז אנחנו מבקשים, וזה היה התנאי לתמיכה, שבתיאום עם משרדי הממשלה, נוכל לעשות את האיזונים האלה כך שהחקיקה תהיה יותר טובה.

אתם מבקשים להכניס סעיף פטור? זה מה שאני מבינה מהדברים שלך?

אנחנו מבקשים לתאם את הנוסח, זה התנאי לתמיכה, עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, וזה לצורך תיאום במהלך החקיקה, בקשר לכל מיני שאלות שייבחנו במהלך החקיקה.

יש לי עוד שאלה, לגבי פסקה, סעיף קטן (ב) פסקה 1, לגבי ביצוע התאמות. האם זה רלוונטי? משום שאני חושבת שהסעיף הזה הוכנס בהצעת החוק הקודמת, על-מנת להתאים את המצב אולי לאנשים עם מוגבלות ואני לא בטוחה שיש צורך בהתאמות כאלה, לבני העדה האתיופית.

אני מסכים אתך. הניסוח הוא כמובן של הכנסת, אבל זה ניסוח שנלקח מהצעה שהיתה יותר רחבה בוועדת חוקה בכנסת הקודמת.

אתם לא מתנגדים למחוק את הסעיף הזה?

ממש לא.

השאלה אם יש צורך.

לא, אני חושב שהוא מיותר. הוא נולד בגלל שהעתיקו את זה ממקום אחר.

אני מציע, אדוני היושב-ראש, אני אחזור להצעתי, זאת ההצעה הכי טובה. כל התיקון, כל התיאומים שייעשו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, כל דבר אחר, אלא אם כן אחר-כך נוכל לבוא ולהגיד שלא יגידו לנו שזה נושא חדש. לכן, אני מציע שאנחנו נאשר את זה כפי שהוא, את הבלוק כולו, ואת התיקונים, ברגע שאנחנו מורידים, זה לא יהפוך להיות נושא חדש. אם אתה מוריד מעכשיו, אחר-כך יתווכחו אתנו, על עוד סעיפים נוספים. לכן אני מציע לאשר את החוק כפי שהוא כרגע, להצביע עליו, ואז בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, להיות פתוחים לכל שינוי, לכל תוספת שיהיו חפצים להיות.

אני תומך בכך.

תודה. אני מודה לדן אורן. אני מבקש התייחסות של משרד הפנים, עו"ד מרגלית בוטרמן, בבקשה.

שר הפנים תומך בעיקרון
שהחוק הזה מייצג, אבל הסעיפים שבו, לגבי הרשויות המקומיות, הם דורשים התאמה ותיאום עם משרד הפנים, כפי שנאמר גם למציעים שזו עמדת הממשלה. אנחנו חושבים שהתחולה, אל"ף, גורפת על כלל הרשויות המקומיות בלי להתייחס לאחוז שלהם מקרב האוכלוסייה הוא קצת בעייתי. מעבר לכך, שהטלת החובה על שר הפנים להתערב בהעסקת העובדים, באיזה עובדים מועסקים, ולדווח על זה, אין למשרד הפנים את הכלים לעשות את זה, אין את כוח-האדם.

למה? אתם ממונים על הרשויות המקומיות, אתם לא יודעים? אתם מתקצבים אותם, אתם עוסקים בנושא של תקני כוח-אדם, לא?

אבל אנחנו לא יודעים את מי הם מעסיקים, לא, אנחנו לא יודעים. אנחנו נותנים הנחיות כלליות, אומרים להם – יש תנאי סף.

אבל העירייה מגישה לשר הפנים דיווח.

בוודאי, נכון.

אתם מקבלים את המידע מהעירייה.

אנחנו לא מקבלים מידע.

יש פה חובה פוזיטיבית שחלה על אותה עירייה.

שר הפנים לא מעוניין בדיווח הזה. אין לנו כוח אדם.

אין לכם כוח-אדם?

אין לנו כוח-אדם, אנחנו לא מצליחים לעקוב אחר ביצוע תוכניות הבראה, בטח לא ניקח על עצמנו משימה כזו. יש גופים אחרים, נציבות שוויון שראיתי שהיא מעוניינת.

אז הוא תומך או לא תומך?

הוא תומך בעיקרון.

אבל הוא לא רוצה לקחת אחריות.

משרד הפנים לא אמון לפקח האם העובדים ממוצא, נשים או גברים, אתיופים או עולים מרוסיה או ערבים או יהודים.

אנחנו נמצא, כשנדון בזה בעתיד, את הניסוח הנכון. גם חוק חופש המידע היום, יכול לאפשר לכל גוף או ארגון לבוא ולבקש מכל ראש עיר לדעת מי עובד וכמה אחוז יוצאי העדה שעובדים. נמצא את המתכונת המתאימה בשיתוף המשרד.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, אם משרד הפנים מנסה להתחמק, גם משרדים אחרים יכולים לבוא ולהתחמק. אני מציע – אל תתחמקו, תיקחו גם אחריות. מבחינתי, כאשר השר אומר אני תומך, זאת אומרת הוא רוצה לשתף פעולה. לשתף פעולה זאת אומרת לקחת אחריות על מה שקורה גם ברשויות המקומיות.


הסיפור הגדול של קליטת העלייה, קליטת עולי אתיופיה, בכלל כל הקליטה, זה הרשות המקומית.

לא פותח את זה כרגע, חבר הכנסת מולה. התייחסויות של משרדים נוספים, בבקשה-?

אני חוזרת שוב פעם, העמדה של הממשלה היתה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לתיאום. כרגע לא נעשה שום תיאום איתנו. היה ניסיון ליצור קשר עם חבר הכנסת פיניאן, לא יודעת מדוע זה לא צלח.

אנחנו, כשנגיע לקריאה שנייה ושלישית, נמצא את המנגנון. עד אז יהיה לכם זמן להידבר. מנגנון של יועצים משפטיים למצוא את הניסוח שלא יהיה לכם את החשש הכבד שתחול עליכם חובת הוכחה כזו או אחרת ומצד שני, נמצא את הדרך שכן יהיה אפשר לוודא שהחוק נאכף. אני לא חושב שזה דבר לא פתיר. זה לא הדבר המהותי פה בחוק. אנחנו לא נכנסים עכשיו לניסוחים הדקדקניים של איך זה ייכתב. גם יהיה מספיק זמן להידברות ביניכם.

רק באמת נקודה קטנה, לגבי הליכי החקיקה. כעיקרון, אנחנו כמשרד המשפטים, יחד עם שרי הממשלה, מעדיפים שהתיאום הזה שהוא תנאי לתמיכת הממשלה, ייעשה לפני קריאה ראשונה. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שזה לא תמיד קורה. אם הכוונה היא עכשיו, של הוועדה, להתקדם לקריאה ראשונה, הייתי אומר שפרט לדבר שהיועצת המשפטית העלתה כי זה באמת ניסוח שנלקח מילה במילה מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אני אומר את זה כמי שמוביל גם בתחום הזה, והוא לא מתאים פה, הוא לא מתאים התאמות לציוד וכאלה, זה לא מתאים לגבי אוכלוסיות אחרות שהן לא אנשים עם מוגבלויות. אז אני מבין שהוועדה עכשיו לא רוצה לדון בכל דבר ודבר, ולהתעכב ולא לאשר לקריאה ראשונה. הדבר הזה נראה לי בולט, כל השאר, אנחנו עומדים על כך, כמובן, אנחנו עומדים על כך שייעשו התיאומים האלה. נראה לי שהדבר הספציפי הזה, הוא אפילו לא מתאים, הוא לא מתאים לנייר, לפרסום בכחול, כי הוא לא שייך לאוכלוסייה הזאת. הוא רק שייך לאנשים עם מוגבלות.

יש עוד עניין, אם יורשה לי, עניין המונח בנסיבות העניין, הייתי רוצה לקבל טיפה יותר הסבר.

לא, לא נרחיב את היריעה כרגע.

זה אני יכול להסכים. הוועדה היא פה סוברנית ואנחנו רוצים לעבוד יחד עם הכנסת ולשתף פעולה, אבל במסגרת שיתוף הפעולה, כל מיני דיונים לגבי מה זה ייצוג הולם נראה לי סובל דיחוי, זה דבר שכדאי למחוק אותו.

אני נאלץ להסכים אתך בנושא הזה. עוד הערות של משרדים נוספים, בבקשה.

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, כאשר החוק הזה יעבור, כמובן רשות החברות הממשלתיות תעשה כל שיידרש ממנה, בנוגע ליישום החוק בחברות הממשלתיות, לרבות הנחיות, חוזר ביצוע וגם כמובן פעילות הסברה ככל שיידרש בעניין. אבל מה שחשוב לי להדגיש, שחברה ממשלתית אמורה לפעול על-פי שיקולים עסקיים כפי שפועלת כל חברה אחרת והחובות שמוטלות בהצעת החוק על החברה הממשלתית, על הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות הן מאוד מאוד רחבות והחשש שלנו שיהיה קושי לאכוף את החוק והדבר יהיה תלוי במידה רבה ברצון הטוב של כל חברה וחברה. יש גם לדעת שלא קולטים בחברות הממשלתיות מאות עובדים אלא פה ושם, כשנדרש, על-פי שיקולים עסקיים וצורכי החברה, נקלטים עובדים בחברות הממשלתיות וגם לאותם תפקידים שנדרש לקלוט בהם עובדים. כלומר, לחייב את הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות לקלוט, לשנות או לייעד משרות לא על-פי צורכי החברה, זה יכול להיות מאוד בעייתי וכמו שאמרנו, אנחנו חוששים שיהיה קושי לאכוף את החוק הזה בחברות הממשלתיות.

אני חייב לחלוק עלייך. אנחנו רוצים שיהיה לכם קשה, שיהיה לכם קשה, תצטרכו לדעת, שאתם צריכים למצוא היום חבר דירקטוריון או עובד יוצא העדה האתיופית. ותעבדו.

זה לא מדובר על חבר דירקטוריון, מדובר על עובדים.

יש הצעת חוק אחרת בנושא מינוי דירקטורים.

המטרה שלנו היא בהחלט להקשות על מנת לפתוח את הדלתות.

אנחנו כולנו רוצים להביא לידיעת חברי הוועדה הנכבדת את הבעייתיות שיש ביישום חוק כזה בחברות הממשלתיות.

אני מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אני רציתי להתחיל ממשהו אחר, אבל אני אתחיל בלענות לך.

אתם היחידים שאמרתם שאתם רוצים לתת מידע.

ואין לנו כוח אדם, אגב, אני חייבת לציין, זה בערך רק אני בעניין הזה. תמיד קשה לעבור לייצוג הולם, זה היה קשה גם לגבי נשים ועדיין עושים את זה, גם לגבי חברות ממשלתיות, זה לא תירוץ, זה גם לא סיבה. אני לא חושבת שזה צריך לשמש בשולחן דיונים כמשפט של אנחנו נורא שמחים לקבל את החוק, אבל אני לא חושבת שאנחנו באמת יכולים ליישם אותו. זה מאוד בעייתי.


דבר שני, אני חושבת שמאוד מאוד חשוב שבאמת יוסיפו אותנו לחובת הדיווח, שלא כמו משרד הפנים, אני חושבת שיש לזה חשיבות מאוד גדולה שהגוף שאחראי על שוויון הזדמנויות בעבודה ואחראי גם בין היתר על ייצוג הולם בשירות המדינה, יקבל את חובת הדיווח. זהו.

תודה. אנחנו קיבלנו את הפנייה שלכם.

אני אולי אבהיר את מה שהיא מבקשת. את מתייחסת לסעיף 50ב', נכון? דיווח ומעקב לעניין ייצוג הולם?

כן, בדיוק.

חברה ממשלתית תגיש לרשות, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. יש פה את א' ויש את ב'. השאלה למה אנחנו מתייחסים.

כל מקום שיש בו דווח.

יש את החברה הממשלתית תגיש לרשות ופה החברה הממשלתית לא צריכה להגיש לנציבות. אלא ב- (ב) שהרשות תגיש לממשלה, לנציבות ולוועדת החוקה.

בדיוק. כן.

OK. זיוה מקונן, בקצרה. משפט אחד.

אני רוצה להגיב להתייחסות של החברות הממשלתיות. אנחנו לא מבקשים שיוצאי אתיופיה שלא מתאימים לתפקיד ייכנסו, אנחנו מבקשים שיוצאי אתיופיה אקדמאים, שמתאימים לתפקידים, הם אלה שישתלבו. אנחנו לא מבקשים שיעשו הנחות לאף יוצא אתיופיה בגלל המוצא שלו, אנחנו רק מבקשים את הייצוגיות בצורה שוויונית.


דבר שני, לגבי הרשויות המקומיות, אנחנו רוצים לדעת האם ברשויות המקומיות שבהן יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, לא יהיה נציג אחד בלבד ברשות המקומית אלא לפי המשרדים המורכבים ולאו דווקא להגיד בגלל שיש את מוקד הקליטה היישובי, שנותן מענה ליוצאי אתיופיה, אז הרשות המקומית לא לוקחת אחריות ופטורה מן העניין. חשוב לנו שכן משרד הפנים ייקח את האחריות ליישם את החוק הזה, ליישם את הקבוצה הזאת, את הנציגים של יוצאי אתיופיה, כי אחרת שוב, פה אותו משרד, כל משרד ומשרד יבוא ויגיד – אני לא אחראי, אין לי כוח-אדם ליישם. אנחנו מבקשים שכאשר מוציאים מכרזים לעובד מסוים, תינתן עדיפות ליוצאי אתיופיה שהכישורים שלו מתאימים בהחלט לתפקיד.

אתמול, בלי קשר לדיון, סיירתי ביפו, באחת מהשכונות והתושבים, אחת הבעיות שהם העלו בפניי, שכולם עובדים אבל עובדים בסוג עבודות שאי-אפשר להתרומם מהם והרצון שלנו, שיוכלו להרים את הראש.

במשרד הבריאות יש לי הרבה עובדים, אבל כשאתה מפענח את זה מי נמצא שם, אתה רואה את התמונה.

בשבוע הבא אנחנו נראה את זה פה.

שלום לכולם. אני מברכת על היוזמה ותודה ליושב-ראש. אני רוצה להגיד שהייצוג של יוצאי אתיופיה בחברת החשמל או באל-על או ברשות הנמלים, רשות הדואר, הוא מאוד אפסי. לפיכך יש חשיבות לחוק הזה, להצעת החוק.

יש לך נתונים על המקומות האלו?

אין לי נתונים מספריים, אבל ידוע לנו, אנחנו פשוט עובדים למשל מול חברת החשמל, אנחנו בודקים את כל הנושא הזה מול חברת החשמל ואנחנו יודעים שמספר יוצאי אתיופיה שמועסקים בחברת החשמל בתפקידים בכירים, הוא נמוך מאוד. יושבים פה נציגי משרדי ממשלה ומנסים להסתתר מאחורי אחריות והם פה מתעסקים במלל של החוק. חבר'ה, יש כאן קהילה שלמה שרמת התעסוקה היא רחוק מלהיות ייצוג הולם. יש חוק שקובע את העיקרון של ייצוג הולם, ברם אין תעסוקה הולמת ואין ייצוג הולם, צריך לקחת את זה בחשבון וצריך לקדם את החקיקה הזאת ואני מבקשת שכולם פה ייקחו יד אחת. הנושא הזה של קידום יוצאי אתיופיה בכלל, בחברה הישראלית, הוא לא רק עניין של משרד העלייה והקליטה, הוא של כל נציגי הממשלה שיושבים כאן. אז אני חושבת שזה המקום לתת יד אחת ולקדם את זה ולא להסתתר מאחורי זה שאין לנו תקציבים, אין לנו כוח אדם, זה לא זה.


כל תאגיד ממשלתי או חברות הם גופים שמתקיימים על-ידי משלם המסים ואנחנו יודעים שהקהילה האתיופית היא בין משלמי המסים ובין אלה שאחוז המתגייסים בהם לשירות הצבאי הוא הגבוה ביותר ואני חושבת שזו ההזדמנות לתת בחזרה ויש הרבה אקדמאים מוכשרים, שראויים לתפקידים הללו. תודה רבה.

ראני יכול שני דברים לענות לך. אחד, אנחנו מצביעים היום והחוק יקודם במהירות. שנית, המלל הוא חשוב, התפקיד של הפרלמנט זה לשמוע ולדבר ולהתווכח ולשנות, וזה חלק מהליך החקיקה שהוא הליך חשוב. אבל אני מתחייב בפנייך שאנחנו כן מאיצים את ההליך הזה.

אם אפשר, בבקשה, אני מבנק ישראל. אני רוצה גם להגיב וגם לומר. בנק ישראל בעיקרון לא רואה את עצמו מחויב לא לחוק שירות המדינה מינויים וגם לא מחויב לחוק החברות הממשלתיות, אבל הבנק כן רואה את עצמו מחויב לפעול.

אז נוסיף אתכם. אתם לא נמצאים בחוק?

זה לא כולל אותנו.

זה לא נכון. סליחה, רגע, בחוק בנק ישראל שאנחנו העברנו, בוועדת הכספים, ואתם התחייבתם.

נכון.

הנגיד התחייב.

אנחנו עומדים.

להיות קשובים גם לצרכים חברתיים שהממשלה תבקש. לכן, אתה לא יכול להגיד שאין.

אם יורשה לי לסיים את המשפט שלי, אם יורשה לי לסיים את המשפט שלי, חבר הכנסת מולה.

אני אומר, מחויבות חקיקתית שאתם כן.

אדון מולה, זה לא מחויבות חקיקתית. הבנק רואה את עצמו מחויב לפעול לפי החוקים האלה. לפי חוק בנק ישראל. אנחנו רואים את עצמנו מחויבים ויש אצלנו ייצוג אתיופי, את אומרת חסר לך נתונים לגבי חברות ממשלתיות, אני אשמח לספק לך את הנתונים עכשיו, אם את רוצה, אחרי הישיבה. מה שחסר, אבל באמת, זה נתונים. את אומרת שיש רמת תעסוקה ירודה, לעומת זאת, אין לנו נתונים. אנחנו גם לא קיבלנו נתונים לגבי מה רמת ההשכלה האקדמאית.

באיזה תפקידים הם עובדים?

באיזה תפקידים הם עוסקים, אתם, החוק הזה לדעתי, איך שהוא כתוב עכשיו, תיווצר איזו שהיא מלכודת. כתוב פה ייעוד משרות אשר יועסקו בהם ככל הניתן רק מועמדים מקרב הקבוצה הזכאית לייצוג הולם, אתם לא רוצים שחברה ממשלתית תבוא ותגיד – כל עובדי הניקיון שלנו יהיו אתיופים, והנה רמת התעסוקה בחברה, 10% עובדים אתיופים. לא לזה מכוונים. המטרה היא ליצור כמה שיותר תעסוקה של אקדמאים, כמה שיותר משרות שאפשר להתרומם מהן.

אליצור, שאלה לי אליך לגבי בנק ישראל. אתם באופן וולונטארי, מודיעים לנו פה שאתם מחילים עליכם מרצון.

זה לא וולונטארי.

אנחנו כל הזמן מחויבים לפעול לפי החוקים האלה.

לא בטוח שמחויבים לפי החוק.

יש אמירה של נגיד בנק ישראל שהבנק רואה את עצמו מחויב לפעול לפי החוקים. החוק, חד משמעית, לא חל על בנק ישראל.

ואתה מודיע לנו פה היום שבהמשך לחקיקה, גם תחילו באופן וולונטארי.

רגע, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבוא ולהגיד לך. מאחר שאני הייתי שותף לניסוח חוק בנק ישראל ובמפורש הבנק, וגם בחוק כתוב – אתם מחויבים לצמצום פערים חברתיים. מבחינתי, צמצום פערים חברתיים, זאת אומרת אתם מאפשרים ליוצאי אתיופיה גם להגיע להשתכר נכון ושלא יישארו בשולי החברה הישראלית. לכן זו שאלת הפרשנות. הפרשנות שלך לא מקובלת עלינו, הפרשנות שלנו על-פי חוק בנק ישראל, אתם מחויבים גם ליישם את החוק הזה. זה הכל.

זאת הפרשנות שלך. לבנק ישראל יש פרשנות אחרת.

אני לא הבנתי. אתם לא תאגיד שהוקם בחוק?

אנחנו תאגיד שהוקם בחוק. חוק שירות המדינה.

סעיף 60ב' המוצע, חל עליכם.

נכון. מה זה ההתחכמות הזאת?

סעיף 60ב' המוצע. אבל אם רוצים להבהיר את זה וגם להביא את זה לדיון בממשלה, אולי צריך לעשות את זה.

גם אין לנו דירקטוריון, לצורך העניין. לא משנה, הנקודה היא אבל, בנק ישראל לא מביא נתונים.

מדוע בנק ישראל לא צריך להיות לא כמו כל התאגידים האחרים? הצעת החוק הזאת לא נוגעת לשירות המדינה.

אני מציע לכם לקראת המשך החקיקה.

אנחנו נברר את הנקודה הזו.

אנחנו גם נבדוק. מבחינתו, מבחינת הוועדה, אנחנו רוצים להחיל את החוק על כולם. זאת אומרת, אם אפשר על כנסת ישראל, על בנק ישראל, על נשיא המדינה, על כל גוף שניזון מכספי המסים הישראליים, צריך להיות מוחל החוק הזה וזה מה שאנחנו נבקש מהמועצה המשפטית לבדוק איך אפשר באמת להחיל את זה בצורה ברורה על כולם ולא וולונטארית.

אני ראש אגף משאבי אנוש בכנסת. חוק שירות המדינה מנויים, 1959, חל על עובדי הכנסת. אנחנו פועלים לפי סעיף 15א' לחוק שירות המדינה מנויים. יש שם העדפה לכמה אוכלוסיות – לערבים, לעובדים עם מוגבלויות וגם למי שהוא או הוריו נולדו באתיופיה. מינהל הכנסת מפרסם מכרזים. כמובן, למכרזים האלו אנחנו מקבלים מועמדים מבחוץ, המועמדים עוברים אצלנו איזה שהם הליכי מיון, הליכי סינון, כל מי שעומד בדרישות הסף, וכאן אנחנו שוב מדברים כאן על הכישורים וההתאמות, זה רק עובדים בלי קשר למוצא ולרקע שלהם, שעומדים בדרישות הסף, מתקדמים הלאה במכרז ומגיעים לוועדת הבוחנים. היה ובוועדת הבוחנים יש לנו מועמדים שיש להם את ההעדפה הזו לפי סעיף 15א', כלומר הוא אתיופי או ערבי או עובד בעל מוגבלויות, אז באמת ניתנת לו העדפה, היה ונמצא וכישוריו שווים.

בשבוע שעבר, בדיון בוועדת הכנסת, המשותפת כספים, המנכ"ל שלכם, כשהציג את תקציב הכנסת, הודיע מפורשות, יש שם כמה משרות ליוצאי אתיופיה, צבועות.

נכון. יש לנו.

אין לכם עד עכשיו, אין לכם עובדים בכירים. עד עכשיו, פה בכנסת. אני יודע, תאמיני לי, אני יודע מה אני אומר. אין לכם עובדים בכירים. המנכ"ל התחייב, התנאי שאנחנו תמכנו בהצעת התקציב, שאתם מפרסמים מכרז לרשות הרבים גם יוצאי אתיופיה לאותן משרות יוכלו להיות ניגשים.

נכון.

זה לא במכלול כולו בלבד. ממש מיוחד לעולי אתיופיה.

נכון, נכון. עד עכשיו דיברתי על מכרזים שמיועדים לכלל האוכלוסייה. בכוונתנו באמת לצבוע, קוראים לזה משרות צבועות או משרות מיועדות, ליוצאי העדה האתיופית. למשל, מתמחה בלשכה המשפטית, עכשיו כבר יצאה לנו משרה צבועה, אם תשימו לב, באתר הכנסת.

הדרכה. רכזי ועדות.

נכון, מדריך, וזה אגב מכרז חוזר, כי לא מצאנו בסיבוב הראשון, מדריך בשפה האמהרית, יוצא העדה האתיופית. בכוונתנו גם לפרסם אחת משתי המשרות של הכלכלנים אצלנו במרכז למחקר ומידע, גם אמורה להיות משרה צבועה ליוצא העדה האתיופית.

תודה.

התקבל פה הרושם ששר הפנים, כאילו התקיפה פה על ההתנהלות של שר הפנים. לשר הפנים אין אפילו נתונים כמה עולים מאתיופיה או ממדינות אחרות יש בכל רשות מקומית.

זה עצוב. אם אין את זה, זה עצוב.

יש שר קליטה, הוא צריך לתת. שר הפנים לא אמון על זה.

שר הפנים לא יודע? משרד הפנים צריך לדעת.

לא אמור לדעת. לא מעניין אותו כמה. אני לא בוחרת, את פנקס הבוחרים אני לא עושה לפי צבע.

מצביעים – כן, אבל תושבים – לא. מה זה?

את פנקס הבוחרים שלי הוא לא לפי צבע והתושבים זכאים לקבל שירות, בין אם הם לבנים, בין אם הם כהים. זה לא עניין של משרד הפנים.

תודה, מרגלית. אני מבקש לא לענות. אני מבקש מעו"ד מירב תורג'מן להקריא את נוסח החוק ולהוריד את הסעיף שקיבלנו את ההערה שאנחנו לא צריכים אותו.

יש לי בקשה. לסעיף הזה להשאיר חלק מהסעיף. אני מבקש להשאיר, לסעיף 1 שאנחנו מדברים עליו שמבקש למחוק. ביצוע התאמות, לרבות הכשרה והדרכה והכל מבלי שהדבר יטיל על המעביד. אני אגיד לך למה, אני אנסה להסביר את ההיגיון.

חבר הכנסת מולה, הזמן קצר, אנחנו רוצים היום להעביר את זה לקריאה ראשונה.

אני מבקש לומר למה אני חושב שצריך להשאיר את הסעיף הזה. יש מקומות, מהניסיון שלנו, חלק מהאנשים שלא הצליחו להתקבל למקומות עבודה, אמרו להם שלא ניתנה להם מספיק הדרכה וצריך הכשרה. כדי שהחסם הזה לא יהיה, יעמוד לפניהם, לתפקיד מסוים. אני מציע להשאיר את הסעיף הזה כרגע.

אני לא אאשר. אתה יודע מה הבעיה? אתה יודע מה האויב של ה-טוב מאוד? זה המצוין. עכשיו אתה הולך ל-מצוין. יש לנו טוב מאוד, בוא נעביר אותו, נחזור לפה לקריאה, אם יהיה צורך להכניס ענייני הכשרות, נמצא את הזמן.

אפשר לעשות את זה בקריאה שנייה ושלישית?

בוודאי. בבקשה, עו"ד תורג'מן.

הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע – 2010.

1. בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

(1)
אחרי סעיף 50 יבוא:




"פרק ו'1: ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

50א.
(א)
בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה (בפרק זה – ייצוג הולם).

(ב)
הדירקטוריון יפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בחברה בהתאם ליעד שיקבע, ולשם כך ינקוט אמצעים הנדרשים בנסיבות העניין אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם לרבות אלו:

(1) אני מורידה, (2) יהפוך להיות (1):

(2)
ייעוד משרות אשר יועסקו בהן, ככל הניתן, רק מועמדים מקרב הקבוצה הזכאית לייצוג הולם;

(3)
להורות, לעניין משרה או קבוצת משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות, שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתקבע בה, על מתן עדיפות למועמדים מקרב הקבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.

(3) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה לפי חוק זה, לרבות מינוי בדרך של מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.

50ב.
(א)
חברה ממשלתית תגיש לרשות, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות פרק זה ובו יפורטו, בין היתר, נתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברה.


(ב) הרשות תגיש לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה [בהתאם לתיקון], ולוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו באותה שנה לפי פרק זה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות."

(2)
בסעיף 54, אחרי פסקה (7א) יבוא:

"(7ב) תנקוט באמצעים הדרושים לעידוד והשגת ייצוג הולם, כהגדרתו בסעיף 50א;"

(3)
אחרי סעיף 60א יבוא:

60ב.
(א) על אף האמור בסעיף 60, יחולו הוראות פרק ו'1, לעניין עובדים בתאגידים שהוקמו בחוק בשינויים המחויבים לפי העניין וכמפורט להלן, ובכפוף להוראות החוק שמכוחו מוקם התאגיד:

(1)
בסעיף 50א(א), במקום "הדירקטוריון יפעל" כאילו נאמר – "מועצה של תאגיד שהוקם בחוק תפעל";

(2) בסעיף 50ב –
(א) בסעיף קטן (א), במקום "חברה ממשלתית תגיש לרשות" כאילו נאמר "מועצה של תאגיד שהוקם בחוק תגיש לשר הממונה ולשר המשפטים" ובמקום "החברה" כאילו נאמר "התאגיד";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "הרשות תגיש" כאילו נאמר – "שר המשפטים יגיש" ובמקום "החברות הממשלתיות" כאילו נאמר – "תאגידים שהוקמו בחוק".

(ב) בסעיף זה –

"מועצה" – לרבות רשות או גוף אחר בתאגיד שהוקם בחוק הממלא תפקיד דומה לתפקיד של דירקטוריון בחברה ממשלתית לעניין סעיף 50א(ב) אף אם כינויו שונה;

"השר הממונה" – השר הממונה על התאגיד שהוקם בחוק או על ביצוע החוק שמכוחו הוקם התאגיד, לפי העניין."

2. בפקודת העיריות, אחרי סעיף 173א, יבוא:.

173ב.
(א)
בקרב עובדי עיריה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה (בסעיף זה – ייצוג הולם).

(2) נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.

(ג)
עירייה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד, מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי כלל המשרות באותה עירייה או לגבי סוגים שונים של משרות.

(ד)
הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעירייה והקידום בעבודה בה, לרבות מינוי בדרך של מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.

(ה)
העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין היתר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי אותה עירייה.

(ו)
שר הפנים יגיש לממשלה,

אני חושבת שגם פה ראוי להכניס נציבות שוויון בעבודה.

כן.

זה לא מתאים, לשר הפנים אין את הכלים לתת את הדיווח הזה.

אבל זה קשור למשרד הפנים.

הצעת החוק תהיה בתיאום עם משרדי הממשלה, זה המינימום שהייתם צריכים לעשות. אני לא מדברת על הליווי, אבל להטיל על שר הפנים להתעסק כמה עולים מאתיופיה או כמה עולים ממקומות אחרים יש בכל רשות מקומית, אין לנו הכלים.

סליחה, אנחנו כרגע מקריאים את סעיף החוק, תודה.

אין נתונים, לא אם הם נשים, לא אם הם גברים, כלום. אין את הנתונים האלה.

(ו)
שר הפנים יגיש לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ולוועדת העלייה והקליטה, [גם כאן, במקום חוקה ומשפט] של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו באותה שנה לשם ביצוע הוראות סעיף זה וכן נתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי העיריות, באותה שנה."

3. בפקודת המועצות המקומיות, בסעיף 13ב, אחרי "149יא" יבוא "ו-173ב'".

תודה. אנחנו מצביעים להעביר את החוק בנוסח שהוקרא לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד- רוב

נגד- מיעוט

ההצעה התקבלה

הצעת החוק עברה פה אחד בקריאה ראשונה. אני מבקש מכל הגופים וההערות שנשמעו פה, לתאם עם היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירב תורג'מן, את ההערות שיש לכם, להגיע כמה שיותר מוכנים לקראת הדיונים שיהיו לנו בוועדה ואני מניח שנוכל לקדם ולנציגים של העדה, אנחנו מתחייבים שאנחנו נקדם את זה כמה שיותר מהר, הרבה דיבורים, הרבה מעשים, צריך שהדברים גם ייושמו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הצבעתי במקום רוברט טיבייב.
הישיבה ננעלה