PAGE
16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

06.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

מיום שני, כ"ט בכסלו תשע"א ( 6 בדצמבר 2010 ), שעה: 10:00

קליטת עולי צרפת

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

דניאל בן סימון

מרינה סולודקין

דמיטרי אפרצב – מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

שפרה קירשנבאום – סגנית מנהל אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים

פטריסיה חבבו – המשרד לקליטת עלייה

אלעד סון – דובר המשרד לקליטת עלייה

שרון גלזמן - יועץ בכיר למנכ"ל משרד הקליטה

סא"ל רפי שושן – סגן מפקד מיטב – אכ"א, משרד הביטחון

ישראל שוורץ – סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שמעון גפסו – ראש עיריית נצרת עילית

משי סינואני – מנהלת לשכת ראש עיריית נצרת עילית

כרמל אורן – ראש מדור מחקר, המרכז הארצי לבחינות והערכה

אריאל די פורטו – מנהלת מערך גיאוגרפי אירופה, הסוכנות היהודית

עופר ערוסי – עוזר בכיר לראש אזור אירופה, הסוכנות היהודית

מרק אסרף – ממונה תחום אוניברסיטאות, מזכירות אקדמית, המועצה להשכלה גבוהה

אסתר בלום – מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

ד"ר דב מימון – עמית בכיר במכון לתכנון מדיניות עם יהודי

אבי זאנה – מנכ"ל AMI – ישראל

אדויג שקרון – רכזת קליטה ארצית, AMI עמותת תמיכה לעולים מצרפת

דניאל חפץ – מנהל פרויקט קליטה, AMI לעידוד הקליטה

נילי פיצ'ון – פרויקטורית עליה באשדוד

מרים נבט – רכזת מרכז למידה לעולי צרפת באשדוד

צ'אק קופר – חבר הנהגת ההסתדרות הציונית, WZO
ברנרד זנזורי – סמנכ"ל "תקוותנו"

ד"ר עמנואל נבון – מרצה, אוניברסיטת תל-אביב

שמואל ברוך

שרה בורשטיין

יורם ביטן

דוד אואקי – פרויקטור עליה בצרפת

מיכאל בלום – כתב AFP
ז'אן שרל זרביב – מנהל JSFU ישראל

זריהן יוסף – FSJU
אלי קלינג – רכז המכינה לבנות חוץ, מכללת חמדת הדרום

אפרים אדרי פינו - נעלה

מישל עמרם

ברנרד ביסמוט

רולנד דאג'ו

זאי' מירם

ג'ויס בסיס

מוניק לוי

קרין ברדה – מורה, רכזת

מרטין פטוסי

אברהם אזולאי – מנכ"ל עיתון בצרפתית

סם קדוש – מנהל ארגון לצעירים וסטודנטים דוברי צרפתית C.N.E.F-
עזרא בנון – מזכיר כללי של אגודה

גרמי סממה – רופא עולה מצרפת

סמק גוזיאן

מרים כליפה

אליאו כליפה

פרושי טירי

אלי לאיק

דנה גורדון

אושרה עצידה

קליטת עולי צרפת

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא חשוב מאוד והוא קליטת עולי צרפת.


בפתח הישיבה אני אומר שכולנו מברכים ומכירים בחשיבות של העלייה מצרפת. זוהי עלייה ציונית ואיכותית. מדובר בעלייה שנעשית מבחירה, ולא ממצוקה. מתוקף תפקידי השונים, הייתי פעמים רבות בצרפת, וראיתי את האנשים לפני שהם עולים לארץ, ולאחר שהם עולים. אני אכן רואה אותם משתלבים בחברה/


חבר הכנסת בן סימון, בוקר טוב. האם אתה גם עולה מצרפת?

מדרום צרפת.

אני רוצה לומר שזימנו את הישיבה בגלל בקשות שונות של נציגים שונים שהרגישו שיש בעיות בקליטת העולים מצרפת, וביחס שהם מקבלים ממשרד הקליטה. ההרגשה שלהם היא שמקצצים ומורידים, ולאט לאט כל נושא של רכזי קליטה דוברי השפה הצרפתית לא קיים.


הזמנו לכאן נציגים של השלטון המקומי. נמצא איתנו שמעון גפסו ראש עיריית נצרת עילית. אדוני, אתמול הוועדה סיירה בעיר שלך, והתרשמה מהפעילות שלכם. יש גם רצון מצד ערים נוספות לקלוט עוד עולים.


בישיבה זו אנחנו רוצים לדעת מה הם הקולות שעולים מהשטח, ואני רוצה לשמוע דווקא את אלה שהם מייצגים את השטח, את רכזי הקליטה, או אלה שהיו בעבר רכזי קליטה, או כאלה שהם עולים חדשים שנתקלים בבעייתיות שקיימת היום במערכת. אני אבקש מהדוברים להיות קצרים בדבריהם, ולהציג את עצמם לפרוטוקול.


קודם כל, אני רוצה לשמוע את נציגי המשרד לקליטת עלייה. שפרה קירשנבאום היא סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים. אני רוצה לדעת האם אתם מכירים את הבעייתיות. מידע אישי אני יודע שבסוף השנה, או תוך מספר שבועות, הולך להיות קיצוץ רוחבי של רכזי קליטה דוברי שפה צרפתית במספר ערים.

כמובן שהנושא ידוע לנו. שישה מחזורים של עלייה קהילתית פעלו במשרד הקליטה כשפטריסיה חבבו ניהלה את זה. בשנת 2010 בגלל אילוצי תקציב, הוחלט על תוכנית שלוקחת את כל העקרונות של עלייה קהילתית ומשנה למעשה את תפעול התוכנית.


אנחנו יצאנו עם התוכנית יחסית מאוחר. קראנו לה עידוד עלייה 2010. היה לנו תקציב ל-400 מכסות, כאשר לעלייה מצרפת הוקצו 130.

מה זה "מכסות"? האם זה לא לפי רכזי קליטה?

עקרונות התוכנית הם שיש ישובים, מכסות, ופרויקטור. יש כמות מסוימת של עולים שפרויקטור אמור ללוות.

תעשי לי את החשבון הזה. אמרת X מכסות, כמה תקנים זה היה בפועל?

עד עכשיו עבדו עשרה פרויקטורים. מה שקורה לקראת שנת 2011 הוא שיהיו שישה, כאשר אנחנו הורדנו בערים המרכזיות: נתניה, אשדוד וירושלים, משניים לאחד. זה גם על פי כמות העולים שהגיעו לאותו יישוב. כולם יודעים, ואני חושבת שגם הסוכנות תעיד על כך, שכמות העולים ירדה. כל מי שעובד בעידוד עלייה יודע שמספר העולים יורד.


מבחינת המשרד, הפרויקטור היה פר פרויקט - קבוצת עולים, משפחות עם ילדים, כאשר יש לזה גם תקציב לחינוך, לחברה. הפרויקטור אמור לעבוד עם קבוצת העולים הזאת. זה לא בא להחליף עובדים דוברי שפה במשרד, וזה לא עוד תקנים.


מה שקורה כרגע הוא שישה פרויקטורים לשנת 2011. אנחנו הודענו לרשויות על אלה שמסיימים את עבודתם. מה זה מסיימים? מבחינתנו, אם הרשות רצתה ויכלה להמשיך להעסיק אותם, אנחנו לא מנענו את זה. לפי המכסות, לפי כמות העולים שהגיעו ליישוב - - -

האם זה עבד על matching ב-2010?

זה לא עבד על matching, רק השתתפות של המשרד. בסופו של דבר, אנחנו הארכנו את הוראת השעה להגעות עד אפריל 2011, כאשר המכסה של עולים מצרפת עדיין לא מולאה.

מספרי בעלייה יורדים אצל כולם, גם אצל הרוסים, וגם אצל הצרפתים. אנחנו רואים את המספרים. השאלה שלי היא האם רק אצל הצרפתים יש את הקיצוץ הזה?

גם לדוברי אנגלית. אגב, גם לדוברי רוסית קיצצנו. יש לנו מפתח. זה היה גם תלוי האם באותה לשכה או באותו מקום יש דובר שפה, האם יש לשכה בקרבת מקום, והאם יש עולים. לא יכולנו, לא התאפשר לנו לפתוח את זה – אם בכלל – לכלל העולים שהגיעו לאותו ישוב. הפרויקטורים הם צמודי פרויקט. זה הבסיס והנתון. הנתון הקובע הוא כמות העולים שהגיעו לאותו פרויקט.

כמה זמן עבד הפרויקט הזה?

פרויקט עלייה קליטה שניהלתי אותו עבד שבע שנים – מ-2004 עד 2009. מדובר בשבעה מחזורים. 1,500 משפחות עלו מצרפת. מ-2004 עד 2007 כ-300 משפחות כל שנה, ב-2008 הרגשנו ירידה - 230 משפחות עלו. ב-2009 היתה יותר ירידה, 175 משפחות.


אנחנו העסקנו כעשרה פרויקטורים בממוצע באחוזי משרה שונים.

תודה. הצטרף אלינו מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה. אבל, לפני שנשמע אותו, אני מבקש לשמוע את אחד מהאנשים שעבד בפרויקט, או שעדיין עובד. אנחנו נשמע את דוד אואקי שהוא פרויקטור עלייה בירושלים. תציג, בבקשה, בתחילת דבריך האם עבדת או שאת עדיין עובד בפרויקט.

בשנת 2006 הצטרפתי לפרויקט כפרויקטור עלייה קהילתית. לפני כן היה איתי עוד פרויקטור בשם עמנואל שיבר. עבדנו יחד באופן מלא עד לשנת 2009, ואז הוחלט לקצץ את התקן של פרויקטורים.


נושא הליווי הוא הלב של קליטת עלייה, והוא באמת חשוב מאוד. אנחנו תמיד דאגנו שבכל משפחה ומשפחה יהיה ליווי פרטני. יש פה כמה עולים שהגיעו במסגרת עלייה קהילתית. אנחנו תמיד עבדנו כדי שהם יוכלו להיקלט בצורה טובה.


לגבי ירושלים – הגיעו כ-365 בתי אב, 1,365 נפשות. צריך להבין שיותר מ-200 נפשות הם עולים משכילים בעלי תואר אקדמי. אנחנו דאגנו לכך שיהיה ליווי בנושא הכרת תארים, גם בנושא מקצועות רישוי.

מה יקרה אם לא יהיה רכז?

מה שיקרה הוא שהם יצטרכו לטפל לבד ובכוחות עצמם, והם חוששים מכך. אנחנו הודענו לכמה עולים שכנראה לא יהיה יותר פרויקטורים, והיתה יוזמה פתאומית לצאת ולהפגין. אבל, סך הכול, כנראה שיש פה איזה הערכה. אני מקווה שההערכה תהיה פורמאלית.


לא מדובר בעלייה מארצות מצוקה שלגביה יש כבר הרבה מוקדים של טיפול. מדובר בעלייה מארצות רווחה שזקוקה לחינוך איכותי, ולנקודות חברתיות עשירות. לכן, הפרויקטורים מאוד חשובים להם ביום יום.

אני רק רוצה להוסיף שלמחזור השנה הגיעו 15 משפחות לצרפת, ולכן לא התאפשר להעסיק שני פרויקטורים, ונשאר פרויקטור אחד.

את מתכוונת בירושלים.

בירושלים.

אדוני המנכ"ל, בבקשה,

אני לא אכנס כרגע לדברים הטכניים ולמספרים, אלא אני אדבר בגדול כי אנשי המשרד שמטפלים בכל הנקודות הקטנות הם אלה שיתנו אינפורמציה יותר מדויקת.


אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד לך שלאחרונה - ומאוד קשה לי עם זה - יש איזה סוג של ניסיון להבעיר אש בשדה קוצים כאשר אין צורך בכך. יש מצב שמשרד הקליטה נאלץ לעמוד מול אמירות כאלו ואחרות שמציירות את משרד הקליטה בתור משרד שעושה העדפה בקשר לעולים ממוצא אחד, ומזניחים עולים ממוצא אחר.

בהחלט, אני שומע את זה הרבה.

אני רוצה שיירשם כאן בפרוטוקול שאני דוחה את האמירות האלה. אני לא יכול לקחת אחריות על מה שהיה לפני שנתיים. אבל, בתקופת עבודתי, ובתקופת כהונת שרת הקליטה הנוכחית, אין שום יחס מועדף לאף קבוצת עולים, למעט קבוצת עולים אחת ספציפית שנקראת קבוצת עולי אתיופיה בנושא קליטתם המיוחדת והשונה, וגם בנושא טיפול בקבוצות עולים מסוימות שהוזנחו לאורך שנים רבות, ולצורך העניין הזה המשרד מנסה לתקן את הדברים.


לגבי כל מה שקשור לנושא עידוד עלייה – בתור מי שטיפל בנושא עולים גם לפני שהייתי מנכ"ל לאורך 15 או אפילו 17 שנים מתוך 20 שנים שאני נמצא בארץ, אף אחד לא יבוא ולא יספר לי מה החשיבות של הפרויקטורים.


הנושא הזה הוא נושא חשוב. אני לא אכנס עכשיו לכל מיני התמודדויות של משרד הקליטה בנושא התקציבי. אנחנו יודעים להתמודד עם זה, ויודעים להוביל את התהליכים. אנחנו יודעים מה החשיבות שבליווי העולים ברגעים הראשונים שבהם הם נמצאים בארץ למשך זמן באופן הצמוד ביותר. לצורך העניין הזה, משרד הקליטה יזם בזמנו תוכניות לעידוד עלייה, אם זה תוכנית קליטה קהילתית, ואם זה תוכנית 2010, ובהמשך תוכנית 2011, כשבמהות זו בדיוק אותה תוכנית כשלב ליבה של הפעילות זה נושא של ליווי צמוד. אבל, צריך להבין שאם העולים לא מגיעים - - -

האם יש לך נתונים שאתה יכול להראות לי לגבי ההבדל בין השנים 2008, 2009 ו-2010, ולהגיד שעכשיו היתה ירידה דרסטית?

בוודאי. אני אומר לך משהו אחר. יש כאן כמה סוגיות. סוגיה אחת היא התוכניות שאנחנו כמשרד יוזמים על מנת להקל על קליטת עולים. יש שם פרמטרים מסוימים. יש הקצאות שאנחנו חייבים לעשות את זה – גם לשמור על עיקרון השוויוניות כך שלא יהיו שם שום העדפות, פיזור בצורה שווה בין כלל אזורי כדור הארץ.


לגבי נושא קליטת עולי צרפת ועידודו – משרד הקליטה מודאג מהירידה הדרמטית במספר עולי צרפת שמגיעים לארץ לעומת שנים קודמות. אנחנו עושים, ולא רק שעושים אלא גם נלחמים על מנת שההקצאות לאזור הזה יהיו משמעותיות.


מחסור תקציבי כזה או אחר פגע בתוכניות באופן כללי ובאופן רחב, ללא הבדל בין מדינות. אנחנו הקצאנו לשנה זה סדר גודל של 130 משפחות מצרפת. נכון להיום, אנחנו עוד לא עברנו את מילוי הקצאות של 100. כלומר, השנה עוד מעט מסתיימת, ועדיין יש עוד מספר הקצאות שלא מולאו.


אני חייב לומר דבר נוסף, ויכול להיות שאני עושה משהו שבגללו אנשים יתרגזו. היתה תקופה של התלהבות מכיוון שהגיעו המון עולים מצרפת, וכולם בירכו על כך. אני מדבר איתכם על קפיצה מאוד משמעותית שהתחילה בשנת 2003. ב-2004 זה עלה ל-2,414, ב-2005 – 3,000 עולים. ב-2006 זה התחיל קצת לרדת. ונכון להיום, ב-2010, הגיעו 1,500 עולים מצרפת.

1,700.

1,700 עולים או משפחות? עולים, בודדים.

אני כרגע מדבר על 1,500.

זה יפה, זה 10% מסך כל העולים.

זה מצוין, והכול נכון.

בטוח שזה לא 10% מתקציב המשרד.

מה שאתה אומר הוא נכון, ואנחנו מברכים על כך, וזה מצוין. אבל, צריך להבין שיש רשויות שנעשו בהן מאמצים, והוקצו שם פרויקטורים. אגב, שום דבר לא נפגע ברמה של פרויקטורים. במקומות מסוימים בהם היתה הגעה מרבית של עולים, המשרד השקיע בהקצאה של שתי משרות של פרויקטורים. בגלל ירידה במספר העולים החדשים שמגיעים לפרויקטורים הספציפיים, מספר המשרות הולך ומצטמצם, וזה דבר הגיוני.

הצמצום הולך להיות באשדוד, ירושלים, ובנתניה. באילו עוד מקומות?

רגע, יש מספר רשויות מרכזיות שבהם אני רוצה לרכז מאמץ, ולא רק אני מרכז מאמץ אלא גם עולי צרפת מבקשים לרכז מאמץ להגיע לשם. מדובר על רשות כמו ירושלים שהיא רשות חשובה מאוד, מדובר על רשות כמו אשדוד. מדובר על רשות כמו נתניה. יש עוד שתי רשויות שמתמודדות בהצלחה כזאת או אחרת עם הרצון שלהם לגרום לעולי צרפת להגיע. יש גם מאפיינים ייחודיים למה עולי צרפת לא רוצים להגיע לקריית שמונה, או לא רוצים להגיע למקומות אחרים מהסוג הזה. זה מקום כמו אשקלון וחדרה.


ברשויות כמו אשדוד, נתניה וירושלים מצליחים, גם אם ההיקפים הם יותר מצומצמים. ברשויות כמו נתניה וברשויות כמו אשקלון פחות מצליחים. אני לא רוצה לזרוק שום אשמה על ראשי רשויות למרות שגם שם אפשר באמת לעשות מאמצים, ואנחנו משקיעים המון אנרגיות על מנת לרתום עוד רשויות שיהיו שותפות.


אדוני היושב ראש, שותפות זה לא רק שותפות בניסיון לחפש עולי צרפת בנסיעות לחוץ-לארץ, ואני אומר את זה בצורה הכי גלויה. אני לא רוצה לומר לכם אילו ראשי רשויות חיפשו במשך מספר שנים חיפשו עולי צרפת גם בריביירה הצרפתית, ובכל מקום, ולא פסחו על אף מקום, והתוצאה היא כלום. בוודאי שהעסק הזה נגמר שם. אבל, נכון לעכשיו, יש ירידה במהלך הפרויקט. לאשקלון לא הגיע אף עולה מצרפת. בשנה שעברה היתה ירידה.


יש לי אחריות גם על קבלת החלטה לגבי הכסף הציבורי. יש כרגע איזשהו שינוי. קיבלתי מכתב מראש הרשות. הנושא הזה עדיין לא נגמר, אנחנו נמשיך לקיים דיונים. אני האדם האחרון שמעוניין בכל הסוגיה הזאת להוציא פרויקטורים מפעילות כללית. אבל, יש גם מציאות. טבעם של הפרויקטים להימשך ולהסתיים. אני גם עומד מול החשב הכללי של מדינת ישראל ששואל אותי שאלות שהן גם שאלות הפוכות מאלו ששואלים כאן.


אני מבקש בכל לשון בקשה לא לחפש במשרד הקליטה את התירוץ או האמירה הפוגעת, ולא מקובלת. לפעמים הרבה יותר קל ללכת לכיוונים האלה במקום להסתכל על מהות העניין. אגב, אני חייב לומר לכם שאנחנו השנה, למרות הכול, אישרנו פרויקט מיוחד שהוא ממוקד יותר בנושא של צרפת עם ארגון מעודד עלייה שפועל בנושא הזה. אנחנו מחפשים דרכים, אנחנו יודעים שעולי צרפת נקלטים בהצלחה רבה באזורים כמו מטה בנימין, ובמקומות כאלו ואחרים, וגם שם אנחנו משקיעים מאמצים. אנחנו מקיימים דיונים עם הסתדרות הציונית, ועם החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, על מנת להגביר שם מאמצים ולהתחבר.


אחת השאלות שצריך לשאול היא מדוע, ומהי הסיבה לכך שישנה ירידה משמעותית בעלייה של יהודי צרפת. כמו כן, מהי ההשקעה של הארגונים הלאומיים בנושא הזה? האם יש פעילות, כן או לא? מה עושים, ואיך עושים? אנחנו ערוכים לכל תרחיש, ואנחנו מוכנים לקלוט באופן מיידי. תאמין לי שאם ינחתו כאן מחר בבוקר 5,000 עולי צרפת, המשרד ידע לעשות את כל ההתאמות הנדרשות על מנת לתת מענה בנושא הזה.

תודה. שתי הערות. ראשית, התחושה שאמרת היא נכונה. אנחנו מסתובבים בשטח, ומכיוון שהמערכת בנויה על קליטת מרבית העולים מברית-המועצות לשעבר, רוב הדוברים באולפנים ובמשרדים הם דוברי רוסית. רוב העולים באים מרוסיה, ולכן רוב העובדים של המשרד שלכם הם דוברי רוסית. יש פה בעיה, ולכן הרכזים הם איזשהו מנגנון סיוע.


הערה שנייה, ואני רוצה שתתייחס אליה אחר כך, יש ארגונים כמו "נפש בנפש" שעוזרים לאנגלו-סקסיים שבאים ממדינות מסוימות. קורה פה מצב שדוברי הצרפתית נופלים בין הכיסאות של המשרד, מצד אחד, לבין ארגון "נפש בנפש".

היה לכם ארגון "עמי".

היה, נכון. עולה שאתה מצליח להשאיר בארץ והוא מספר למשפחתו שנמצאת בניס שהוא הצליח להיקלט עושה עבודה יותר טובה משליח עלייה שנוסע לניס ומנסה לשכנע. בחור עולה שלומד באוניברסיטה מספר לאחים ולחברים שלו על הקליטה שלו, וזה מביא גם אותם ארצה. במקום להשקיע את הכספים שם, צריך להשקיע אותם בקליטה פה.

אני בהחלט מסכים. חברים, מה לעשות שהמדינה הזאת קלטה במשך עשור, וקצת יותר, מיליון איש. גם אותי היא קלטה בסיטואציה הזאת. יש כאן השפעות אורך ורוחב. אבל, אני רוצה שתדעו שהמשרד הולך בשנה הזאת לארגון מאוד משמעותי שכולל בתוכו גם שינוי מבני במשרד עצמו. אנחנו הולכים להיפרד מכמעט 15% מעובדי המשרד שיוצאים בשעה טובה בתוכנית פרישה גדולה. אנחנו בהחלט הולכים לעשות היערכות מתאימה לגבי אותם אזורים שבהם יש ריכוזים גבוהים של עולים ממדינות כאלו ואחרות, בקליטת עובדים שהם יותר מתאימים.

תודה. אני רוצה לשמוע את נציגי העולים לפני שאתן את רשות הדיבור לנציגי "עמי". עמנואל, בבקשה. תציג את עצמך.

תודה, אדוני היושב ראש. שמי עמנואל נבון, אני לא נציג רשמי של העולים. אבל, אני התבקשתי לומר כמה דברים בהתייחס גם למה שנאמר.

מה תפקידך?

אני מרצה באוניברסיטת תל-אביב, ופעיל בארגונים של עולים.

מתי אתה עלית?

אני עליתי בשנת 93.


אני חושב שהטיעון שנאמר כאן לגבי ירידה במספר העולים הוא נכון. אבל, אני חושב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה מדוע יש ירידה במספר העולים? יש כאן קצת בעיה של ביצה ותרנגולת. כלומר, אילו היתה יותר השקעה בעידוד העלייה מצרפת, אז כמובן שלא היתה תופעה של ירידה במספר העולים.


בעניין הפרויקטורים אני רוצה להדגיש שלפי הסטטיסטיקה אחוז של העולים מצרפת שחוזרים לצרפת בשנתיים או בשלוש הראשונות של העלייה שלהם לארץ הוא כ-30%. זה אחוז מאוד גבוה.

אתה סתם זורק מספר, חבל. אני לא יודע את מי אתה מייצג.

סליחה. תהיה לך הזדמנות להביע את עמדתך.

לפי הנתונים שאני קיבלתי, לפחות - - -

אין נתון כזה, הוא לא קיים. אתה מרצה באוניברסיטה, חבל שאתה סתם זורק מספר. צריך להיות מדעי. משרד הקליטה לא יכול לתת מספר כזה, גם לא הסוכנות, וגם אף לא גוף אחר. חבל לזרוק סתם מספרים, אני מצטער.

שוב, זה לפי המספרים שהגיעו לידי.


כיוון שמדובר בעלייה מרצון, כמובן שהעולים מצרפת מוכנים לשלם מחיר על העלייה שלהם. אבל, לא כל מחיר. ולכן, יש תופעה של ירידה בשנתיים או בשלוש השנים האחרונות. לפי הסטטיסטיקה שאני קיבלתי, ואני מקווה שהיא נכונה, אחוז החזרה או הירידה אצל אלה שנקלטו במסגרת תוכנית העלייה הקהילתית הוא 8% בלבד. זאת אומרת שהתוכנית הזאת היתה מוצלחת ביותר. שמעתי מהרבה עולים או מנציגי עולים אמירה שחוזרת על עצמה והיא שהעולים מצרפת לא מבקשים כסף, אלא מענה אנושי כדי לעזור להם להתמודד עם הקשיים של העלייה, ושהתוכנית הזאת בהחלט ענתה לצורך הזה, כולל בנוגע לעובדים דוברי צרפתית במשרדים ממשלתיים ותרגום של מסמכים, כפי שאמרת אדוני היושב ראש. בסך הכול, שוב לפי נתון שאולי גם הוא לא נכון, אבל השפה הצרפתית היא השפה של כ-20% מאזרחי מדינת ישראל, או שפת אם, או שפה יום יומית, כאשר במקצועות רבים ניתן לעבור מבחנים כדי לקבל רישיונות מקצועיים באנגלית, בערבית, ברוסית. אבל, לא בצרפתית בחלק מהתחומים.

תעשו מפלגה, ואחר כך יהיו מבחנים בצרפתית.

כן, אני מבין שזו השיטה.

אני חולק על אמירתך. אנחנו צריכים לדאוג לכולם.

לא, זה בצחוק.

אני רושם בפניי את ההמלצה. מקובל שכל העולים, ובכללם העולים מצרפת, ילמדו את השפה העברית. אבל, עד שהם ישלטו כראוי בשפה, ראוי לתת לאנשים שעברו את המבחנים בשפה שלהם, לקבל רישיונות מקצועיים.


נקודה אחרונה – יש בעיה גם בנושא קבלת רישיונות מקצועיים לרופאים. נמצאים כאן כמה נציגים של ארגונים של רופאים מסורבי קבלת רישיונות.

אנחנו נקיים על זה דיון נפרד.

אני לא אכנס לזה, אבל אני חושב שגם לזה צריך להתייחס, תודה.

עמנואל, תודה רבה. אני רוצה לבקש מנילי פיצ'ון שהיא רכזת קליטה בעיריית אשדוד. נילי, אני אקשה עלייך. אומרים במשרד הקליטה שבמקום שניים שיש באשדוד, ושיהיה אחד, ממילא לא מגיעים הרבה עולים. מה קורה בשטח?

הפרויקט התחיל באשדוד בשנת 2004, והיו שני פרויקטורים דוברי השפה הצרפתית. משנת 2008 היו שני פרויקטורים דוברי צרפתית, אחד דובר ספרדית. אני דוברת את שתי השפות כך שהם הרוויחו. חצי משרה של דובר ספרדית נסגרה.

העיר הרוויחה, לא הם הרוויחו.

כולם הרוויחו. ואז הפכתי להיות פרויקטורית של שני המקומות: צרפתית וספרדית. זה מה שאני עושה כרגע. בסוף השנה אני עוזבת את התפקיד. אני לא רוצה לדבר על התפקיד, כן או לא. חבל לדבר על זה. אני רוצה להדגיש את דבריו של עמנואל נבון. בלי הפרויקט תהיה ירידה בעלייה.


אדוני המנכ"ל, סליחה, אבל יש לי הערה קטנה לגבי מה שאתה אמרת שמורגשת העדפה, ואתה לא מצדיק אותה. במשרד הקליטה יש הוראת שעה, ואנחנו פועלים על פי הוראת השעה. ברור שכל הוראת שעה מותנית בתקציב. בכל השנים יש הוראת שעה שעולים חדשים יכולים לקבל מימון חלקי – אנחנו קוראים לזה וואוצ'רים – לתוכנית תעסוקתית. משנת 2008 אין למשרד הקליטה את הכספים האלה יותר בקופה. לצערנו הרב, אנשים נמצאים ברשימות המתנה, ושנה שעברה עולים מברית-המועצות לשעבר קיבלו וואוצ'רים. אני לא מדברת על זה שזו רק העדפה מבחינת הצרפתים, אלא גם מבחינת כל העולים שמחכים לזה משנת 2008.

את לא דוברת אמת.

אדוני המנכ"ל, יושבת פה מישהו שעבדה בשטח, והיא מכירה את האנשים. היא אומרת את דעתה. אתה לא יכול לקבוע לה שהיא לא דוברת אמת, כפי שאנשים לא יקבעו לך שאתה לא דובר אמת. יכול להיות שאתה חולק עליה.

אני אוכל להוכיח לך את זה.

אני אשמח מאוד שתעביר לנו לוועדה בכתובים כך שנוכל לראות מה המציאות בשטח בעניין הזה. אני מקפיד מאוד על זימונם של אנשים לוועדה, וגם להתייחס בכבוד לדעות של אנשים שנמצאים בקו הראשון. כלומר, הם לא אצלנו בכנסת או במשרדי הממשלה, אלא הם אלה שפוגשים את העולים וקולטים אותה. נילי, האם את רוצה להוסיף?

תודה רבה.

תודה. אני רוצה לבקש מראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו התייחסות קצרה.

אדוני היושב ראש, בוקר טוב לך ולכל החברים. בראש ובראשונה, אני מכיר מקרוב את יהדות צרפת. גם אני עליתי מצרפת. אומנם בילדותי, אבל יש לי הרבה משפחה. יהדות צרפת היא יהדות עצמאית, והיא יודעת לעלות לבד.


העיר נצרת עילית מאוד מעוניינת, והיא יכולה היום עם התב"עות החדשות לקלוט כמות גדולה של יהודים במסגרת עלייה כזאת או אחרת. הופשרה לנו עכשיו שכונה לאוכלוסייה דתית, ושכונה נוספת לאוכלוסיה חרדית. אני רואה היום, בשנת 2010, בנושא חיזוק ההתיישבות בגליל דבר שהוא חשוב לא פחות מכל התיישבות ביהודה ושומרון, למרות שמי שמכיר אותי יודע שאני איש ארץ-ישראל השלמה.

חשובה הרבה הרבה הרבה יותר. אל תהיה עדין כל כך. אל תתבייש מהיושב ראש. היום הגליל הוא יותר חשוב פי כמה מיהודה ושומרון. תרשה לי לומר את הדברים האלה.

תודה, זה בסדר. אני חושב שהדבר הזה יכול להיות טוב לנצרת עילית, טוב לגליל, וטוב למדינת ישראל, והוא טוב גם ליהודים שיגיעו מצרפת.


אני רוצה להתייחס לדבריו של מר נבון מניסיון אישי. אני יכול לומר שיש לי קרובי משפחה – לפחות שניים - שהגיעו לפה בתור רופאים. הם הגיעו עם הכסף שלהם, קנו בתים. אבל, הם השאירו את הבתים שלהם פה וחזרו מכיוון שלא הסכימו להעסיק אותם כרופאים. אני לא רוצה לרדת לפרטים כי יהיה דיון. מכל מקום, הם אחר כך חזרו, והוכשרו אחרי שנים. מדובר באוכלוסייה מאוד מאוד איכותית, עם פוטנציאל גבוה למדינת ישראל.


נצרת עילית היא עיר קולטת עלייה מספר אחת במדינת ישראל. 48% מהאוכלוסייה הם עולים משנות ה-90 וצפונה. לצערי הרב, מתוך כל העולים האלה שהם כ-20,000 תושבים, רק 131 עולים הם מצרפת. זה לא מעט, אבל יכול היה להיות הרבה יותר. אני חלילה לא בא להביע ביקורת על שום משרד ממשלתי. אני רק אומר - תתממשקו. תדאגו לממשק בין הרשות לבין אותו גוף – אם זה הסוכנות היהודית או משרד הקליטה. אנחנו בהחלט יכולים לעשות את העבודה.


אני כמובן לא צריך לנסוע לצרפת, נסעתי מספיק בחיים שלי. בעיניי, אין פה עיר יותר יפה מנצרת עילית. לא הייתי מחליף את נצרת עילית בפריז, במיוחד לאור מה שקורה בזמן האחרון.


לגבי נושא גלי העלייה מצרפת – אדוני המנכ"ל, כולנו מבינים. אני מצטער שאני מדבר על זה כי זה אולי פחות סימפטי. אבל, גלי העלייה נובעים גם מהמצב הפנימי בצרפת, ומכמה היהודים אהודים או לא אהודים בצרפת. צריך להבין שיהודי שיושב מצוין בצרפת לא חושב לעשות עליה. אבל, כשמפלס האנטישמיות עולה שם, הוא חושב אחרת. אני מצטער אם כולכם חושבים את זה, אבל אני מעיז לומר את זה. כל אחד יודע שמדינת ישראל היא הגב שלו. אני נואם לא פעם אחת בכל מיני פורומים ומול קהילות יהודיות בצרפת במסגרות הפרטיות שאני מבקר, במיוחד בסופי שבוע, ואני אומר להם כמה חשוב שמדינת ישראל תהיה חזקה. הם בתגובה אומרים שהם יודעים שהם יכולים לישון בשקט כי יש להם תמיד את המקום הזה שיכול ביום מן הימים להמתין להם כאן. תודה רבה, אדוני.

תודה רבה לראש עיריית נצרת עילית. אבי זאנה, מנכ"ל "עמי" - ישראל, בבקשה. אני הבנתי שאתם התעסקתם בזה, והפסקתם להתעסק עם זה.

חבל מאוד שזה מה שנאמר כאן. אני רק רוצה לציין שרק השנה אנחנו משקיעים יותר ממיליון דולר לטובת עולי צרפת בארץ. לצערי, בלי התמיכה של משרד הקליטה, ובלי תמיכת הסוכנות. הסוכנות, מסיבותיה, הפסיקה לממן אותנו.

במה באים לידי ביטוי המיליון דולר? איפה זה מושקע?

יש לך פה מספר נציגים שיוכלו להעיד על הפעילות שלנו. זה מושקע בעיקר בקרב 350 ילדים שמקבלים מאיתנו שיעורי עזר, ומקבלים שעות אחר הצהריים לשיעורים פרטיים. זה מושקע בעיקר כדי לבוא במקום הוואוצ'רים שרק עכשיו שמעת על ביטולם על ידי משרד הקליטה. "עמי" לקחה על עצמה בסיוע הקהילה היהודית בצרפת לחדש את הוואוצ'רים בצורה פרטית. יכול להיות שהמידע הזה עדיין לא הגיע למוסדות, ואני מאוד קובל על כך. זה גם מגיע הרבה מאוד לקרן עזרה הדדית שמחלקת כמה מאות אלפי יורו. יש לנו פה את נציג הקהילה היהודית בצרפת שיוכל להעיד על כך.


עמותת "עמי" בשנים האחרונות חילקה פחות או יותר 10 מיליון דולר. זה נכון שאנחנו, כמו רוב העמותות, נתקלנו במשבר הכלכלי. חבל לי שבשעת המשבר הממשלה לא עמדה לצידנו, ונכנסה לבירוקרטיה.


מה שעולה בעיקר מהדיון הזה הוא הבעיה של הפרויקטורים, ולצערי זה מבטא רק את החלק העליון של הקרחון. יש תסיסה, יש אי הבנה. סליחה, על ההשוואה. ראינו מה שקרה עכשיו בגליל. אני לא רוצה שנתעורר עוד פעם יותר מידיי מאוחר. נכון שהעלייה מצרפת קצת ירדה. יושבת פה נציגת מחלקת העלייה, ואני חושב שמבחינתה העלייה מצרפת עלתה אולי ב-15% השנה, ולא ירדה. שוב, כל אחד מסתכל על הכוס איך שהוא רוצה. משרד הקליטה מסתכל רק על העלייה הקהילתית. אבל, יש 2,000 עולים שעולים כל שנה מצרפת. בעשור האחרון זה כבר 20,000 – 25,000. מדובר ב-25,000 אנשים שעולים מלב הקהילה, וזה לא פסיק אחוז קטן, אלא זה חלק משמעותי. עם כל הכבוד וההערכה שלי לעלייה מארצות הברית ול"נפש בנפש", היא מהווה בערך עשירית מהעלייה מצרפת מבחינה אבסולוטית.


יש לנו פה קהילה, ולצערי רוב האנשים פה לא יוכלו לדבר. יש קהילה שנקלטה מאוד יפה. עם כל ההערכה שיש לי למר נבון, הסקרים שאנחנו עשינו מראים שהירידה בקרב העולים מצרפת היא כללית – בסביבות 7% - 8%, ולא הנתון שאתה זרקת באוויר. אף גורם מקצועי פה לא יסכים איתך. יש פה בעיות משמעותיות בחינוך, בתעסוקה, ולצערי היום רוב הנטל נופל על העמותות. אני לא מדבר רק על עמותת "עמי". אני רוצה להדגיש ולציין שהיא קיימת ומתחזקת, והיא ממשיכה לעבוד, לצערי, אך ורק מתרומות. אנחנו עומדים לצאת בשנה הקרובה במבצע מאוד גדולה מול הקהילה.


אני קורא לממשלה ולסוכנות להיות שותפים איתנו. לא יעלה על הדעת שעמותות פרטיות הן אלו שמובילות את המאבקים עבור העולים. אני לא רוצה לדבר על תחושת הקיפוח. אני רק יכול להגיד שהתסיסה - - -

תודה, חייבים לסיים. אני רוצה לשמוע ממש בקצרה מהגברת מרים נבט מאשדוד. גברתי, מה את עושה באשדוד?

אני רכזת מרכז למידה לעולי צרפת, פרויקט שהמדינה השתתפה, וגם קרן "עמי" השתתפה. הפרויקט הזה התחיל כבר בשנה שעברה.


אני הגעתי לפני שמונה שנים לארץ, ומייד התבקשתי לעזור לעולים מצרפת. נילי ומישל נבט גם נהיו פרויקטוריות. אבל, גם אני תרמתי את חלקי.


יש לומר נקודה מאוד חשובה. בהמשך למה שאמר מר נבון לגבי התעודות ועל זה שצריך להקל על ההליכים של רופאים שרוצים כן להתאקלם כאן בארץ, אני רוצה לומר שהנקודה המרכזית, מבחינתי, של קליטה מוצלחת, מעבר לתעסוקה שהיא כמובן הכרחית, זה החינוך של התלמידים. בלא מעט מקרים במו עיניי ראיתי משפחות שנאלצו לחזור לצרפת מפני שלא היו כאן מוסדות חינוך שמתאימים את עצמם לקהילה.


אני רוצה לומר שבעיר אשדוד מתגוררים היום 21,000 עולי צרפת. זו עלייה של העתיד. כל שאר העליות שאנחנו הבאנו כאן זה פאסה דה-פאסה, אנחנו הולכים עכשיו לכיוון של עלייה מהעולם המערבי. בעוד שנתיים יהיו בחירות לנשיאות. תמיד אומרים לי: מרים, אל תתיימרי. למרות זאת, אני חוזרת על זה בכל כלי התקשורת דוברי העברית, ואני אומרת לכם שבבחירות הבאות בצרפת בעוד שנה וחצי, יתחיל גל מסיבי של עולי צרפת לישראל. תתכוננו לכך, בפרט במסגרת החינוך.

אנחנו נשמח על כל עולה שיבוא.

לגבי מסגרת החינוך – אני רואה את זה, אנחנו סובלים מזה כל יום בשטח. נילי יכולה להעיד על כך. יש לי כאן מורים שאחראית על העולים במקיף אשדוד שקולט הכי הרבה עולים. יש אי היכרות של המערכת החינוכית. היא לא מתייחסת בהתאם.

מרים, תודה. חייבים לקצר. לא כולם יספיקו לדבר היום. אני כבר אומר לכם שתהיה ישיבת המשך, והמשרד יבוא גם עם מספר נתונים שנבקש ממנו.


חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

קודם כל, ברוכים הבאים למדינת ישראל. העובדה שכולם נמצאים כאן יחד זה התגלמות של קיבוץ גלויות.


אתם מספרים על בעיות שהיו על גבנו 20 שנה. כל המאבקים היום היו מאבקים גם שלנו. המערכות לא הפיקו לקחים, וזה חבל מאוד. למשל, נושא הרופאים - בושה וחרפה. יש מחסור ברופאים במדינת ישראל. בושה לכולנו ששני רופאים חזרו, כפי שאתה סיפרת.


דני הוא יושב ראש הוועדה עכשיו, ואני חושבת שכוועדה אנחנו חייבים לדרוש – לא לבקש – בחינות ברפואה בשפה הצרפתית. עשינו את זה ברוסית, עשינו באנגלית, וחייבים לעשות את זה בצרפתית כי המצב לא יכול להמשיך כך.


לגבי נושא הפרויקטורים – אני מאוד מבינה. מדינת ישראל מאוד קשה. חצי מיליון איש הגיעו בשנתיים או בשלוש שנים. כל המשרדים לא דיברו רוסית, וכמעט כל העולים לא דיברו אנגלית. לא היתה שפה משותפת בכלל. אבל, ניסיון, אומץ ועזרה של כל הקהילה הם אלה שעוזרים.


לגבי אשקלון – אני אישית פגועה מזה שאין פרויקטורים לעלייה מצרפת שמגיעה לאשקלון.

כי אין עליה.

כי אין שיווק של הפרויקט.

אני מאוד מבינה שלמשרד הקליטה אין כסף. אתם לא יודעים כמה תלונות יש לי על זה שאין וואוצ'רים, וכמה אנשים פונים אליי מקהילות אחרות. פונים אליי ברוסית ובאנגלית. חבל מאוד שלא פונים בצרפתית, אני לא מדברת צרפתית.


אנחנו צריכים לפנות לבני וקנין בנושא פרויקטורים בעיר אשקלון הוא הלך הרבה שנים לחפש את קהילות יהודי צרפת על מנת שהן יגיעו. אני חושבת שבמחלקת הקליטה בראשות לב ברדני, חייבים להיות אנשים מדברים צרפתית לפחות בחצי משרה. אני אשקלונית, ואם מישהו רוצה שאני אדבר עם בני וקנין, אז אני מבקשת לפנות אליי ולהסמיך אותי.

חברת הכנסת סולודקין, תודה רבה. חבר הכנסת בן סימון, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. לפי הרכב האנשים פה יכולתי אולי לפנות לקראת סיום בצרפתית. זה היה פותר חצי מהבעיה, אבל אני חושש לאגף הזה שיושב פה שהוא אולי לא בקי בשפה.

תהיה אפליה מתקנת, לשם שינוי.

זו קהילה באמת יוצאת דופן באיכות שלה. זו קהילה שעברה כל כך הרבה טלטלות. רובה היגר מצפון אפריקה בשנות הארבעים והחמישים. הם נהפכו אולי לעתודה מספר אחד של ישראל בבוא היום. אני לא רואה נהירה מארצות המערב. אבל, צרפת היא פרויקט שנמצא בטלטלה בגלל שהוא נתון למצבי רוח שלטוניים, כלכליים, וכמובן לאומיים. הקהילה המוסלמית יכולה להשפיע על ההגירה.


אדוני היושב ראש, מדובר בנושא שהוא רק נפתח, והוא עשוי להשתנות גם כתוצאה מהבחירות בעוד שנתיים. אני מתאר לעצמי שגרף העלייה יעלה אם הסוציאליסטים יעלה. אם סרקוזי יישאר, היהודים יישארו. הם מרגישים יותר טוב איתו. אבל, זו קהילה שחיה בסימן שאלה ועם מזוודה כמעט מוכנה, עם דירה שם, ואולי חצי דירה פה, או משהו בבניין גבוה בתל-אביב, וזאת בגלל התנודות בקהילה הזאת. היא העתודה היחידה. בגלל קוצר הדיון, אני חושב שצריך למצוא דרך המשך כדי לדון בה, ואני מאוד אשמח ליטול חלק. אני מקווה שהדיון הבא יהיה בצרפתית.

תודה רבה. ד"ר דב מימון עמית בכיר במכון לתכנון מדיניות העם היהודי, משפט קצר, בבקשה.

אני רוצה לשקף לכם קצת מחקר רב היקף שעשינו במכון לגבי העלייה מצרפת. אין לי הרבה זמן לדבר, אבל אני אומר שניתן להכפיל, ואף לשלש את העלייה מצרפת על ידי צעדים נכונים. יש רבבות יהודים שמעוניינים לעלות, והם לא עושים זאת עקב קשיי קליטה תעסוקתית, וחברתית, ובמיוחד חינוך ילדים. הנקודות האלה הן מאוד חשובות. צריך לזהות את החסמים. התקדים של אלה שלא נקלטו, כמובן מונע את העלייה של רבבות. אנחנו חייבים להשקיע בזה מאמצים. הפרויקטורים הם דווקא נצרכים פה, כי הם מהווים את השמן של המערכת. כמו חבר הכנסת בן סימון, גם אני חושב שיש צורך בדיון נוסף.


אני מדבר עכשיו על שלושה מהלכים שצריך לעשות. ראשית, הסרת כל החסמים המשרדיים והבירוקרטים. זה צריך להיעשות על ידי הקמת ועדה בין-משרדית, רשות לאומית שתפעל מכוח החלטת ממשלה. אפשר לעשות את זה: רישיונות עבודה, חוק גיוס, הכרה בתארים מחו"ל. יש פה מהלכים שאפשר לעשות. הדברים האלה מוכרים היטב על ידי ארגוני עולים.


הנושא השני שעליו אני רוצה לדבר הוא עניין של שיפור משמעותי ברמת הקליטה בארץ. יש צורך ביצירת תוכנית אב אחידה לכל יישוב, ובאמת ברמה היישובית. צריך למצוא שותפים ברמות היישובים כמו נצרת עילית או מקומות אחרים. כמו כן, אולפנים, חינוך ילדים. אפשר לעשות את זה על ידי פרויקטורים מיוחדים בנושא. בלי פרויקטורים הדברים לא עובדים, כי אנחנו לא יכולים להסתדר בג'ונגל הישראלי. זה פשוט בדוק. אנשים מגיעים ונקלטים במקומות שלא מתאימים לתעסוקה שלהם. ולכן, החברים שלהם שעושים אותה תעסוקה לא יסכימו לעלות. ושוב, אנחנו מונעים את העלייה.


שלישית, כמובן שעידוד עלייה הוא יותר אינטנסיבי מצרפת, וגם את זה אפשר לעשות. אבל, שני השלבים הראשונים הם בהחלט אפשריים. הסרת חסמים הוא דבר שהוא בהחלט אפשרי. אם אנחנו מקימים ועדה בין-משרדית, ואפשר שהכנסת תעודד דבר כזה, אנחנו יכולים בהחלט להוריד את החסמים. כמו כן, תוכנית אחידה לפי יישובים. צריך משהו אינטגרטיבי, ולא לחשוב רק קליטה. הקליטה הוא לא רק האשם העיקרי פה. כמובן שאנחנו מדברים על עלייה מארצות רווחה, ולא ארצות מצוקה, וצריך גם עלייה וגם קליטה ביחד.

תודה ד"ר מימון. משפט קצר לברנרד זנזורי סמנכ"ל "תקוותנו".

אני רוצה להביא את נקודת המבט מהשטח, מצרפת. אני חושב שזה יעזור לנו להבין מה שקרה כאן היום במשך שעה. מדינת ישראל והסוכנות היהודית נעלמו מהשטח לחלוטין. מי שנמצא שם כבר לא רואה נציג ישראלי, שלא לדבר גם על שגרירות, על הסברה. אין כבר שליחים שמסתובבים בקהילות ושמדברים. האנשים היחידים שאתה יכול לפגוש הם אנשים מסורים בדרך כלל שמייצגים את התוכנית שלהם, אנשים מעמותות פרטיות כמו שאמר אבי. זאת אומרת, מדובר באנשים ששלחו את עצמם בהרבה מקרים. אני חלק מהאנשים האלה. כשמדינת ישראל נעלמת מהשטח, אז בצרפת זה עוד יותר גרוע. אריק שרון כתב כתבה מאוד מעניינת באמצע שנות התשעים כשהוא היה שר התשתיות. הוא כתב שעכשיו צריך להתרכז בצרפת כי זה הקהילה עם הכי הרבה מוטיבציה מכל הקהילות האחרות, והיא הכי קרובה לעלות. אבל, מה עשינו מאז? הורדנו תקציבים, הורדנו אנשים, הורדנו שליחים, הורדנו את תוכנית "תגלית" – הורדנו הכול. אז אל תתפלאו, כמו שאומר מנכ"ל משרד הקליטה והוא צודק, הוא לא יכול להקציב תקציבים לאנשים שאולי לא באים, או לא באים מספיק. אבל, האנשים בצרפת ממש קרובים לעלות אם ישקיעו שם בשטח קצת משאבים. לא מדובר בהרבה מיליונים, אלא בקצת משאבים ובקצת התעניינות.

אנחנו עשינו את זה.

אבל, לא מספיק. תאמין לי שאני שם כל חודש במשך שבוע, ואני אומר לך שלא רואים בשטח בכלל את מדינת ישראל.

תודה רבה.


לסיכום אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, ברור לנו מהדברים שעלו פה שהישיבה הזאת רק התחילה תהליך. יש פה גם אי הסכמות, וזה מראה שכנראה יש פה דברים שצריך ללבן.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מברכת את העולים מצרפת וקוראת לעידוד העלייה באופן אינטנסיבי מצרפת.


העולים מצרפת הם נכס לאומי, ומידת תרומתם לחברה ולכלכלה עולה כל ההשקעה בהם.


השקעה בקליטה טובה הינה המפתח לעידוד עלייה. כל עולה שנקלט הינו שליח עלייה הטוב ביותר למדינת ישראל.


הוועדה קוראת למשרד הקליטה לשקול בשנית את צמצום כוח-האדם לקליטת העלייה מצרפת.


הוועדה תקיים ישיבת המשך בנושא רופאים עולים תוך 60 יום.


הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא קליטת העולים מצרפת והפעילות בצרפת תוך 90 יום לאחר קבלת נייר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה שיבדוק את הפעילות בצרפת, ואת הפעילות בישראל.


הוועדה מבקשת לקבל דוח בנושא הוואוצ'רים ממשרד הקליטה תוך 21 יום?

זה לא דבר בעייתי.

אוקיי, תוך 30 יום בנושא הוואוצ'רים.


כולנו ניפגש פה לישיבת המשך עם יותר נתונים על מנת לראות איך אנחנו מסייעים להביא יותר עולים מצרפת. תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00