PAGE
10
ועדת משנה לטיפול בקליטת עולים בפריפריה ובערים עתירות עולים

1 בדצמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

לטיפול בקליטת עולים בפריפריה ובערים עתירות עולים

יום רביעי, כ"ד בכסלו תשע"א (1 בדצמבר 2010), שעה 09:00

ליקויים במתן הטבות בחשמל לעולים קשישים בפריפריה

ליה שמטוב – היו"ר

יורם רודנשטיין – סגן מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות

שרה זילברשטיין – ראש תחום פניות הציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

ניר נחום – עוזר בכיר למנכ"ל, משרד ראש הממשלה

יואל מיכלסון – מנהל המחלקה לצרכנות ותעריפים, חברת החשמל

מירב יוסף – ראש אגף הצרכנות, הרשות לחשמל

אלעד סון – דובר, המשרד לקליטת עליה

אוריאל שניאור – עוזר השרה, המשרד לקליטת עלייה

דנה גורדון

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

ליקויים במתן הטבות בחשמל לעולים קשישים בפריפריה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא על סדר היום הוא ליקויים במתן הטבות חשמל לעולים קשישים נזקקים. אני מדברת היום על הפריפריה אבל יכול להיות שזה קורה בכל הארץ. כמו שידוע לכם עבר חוק בכנסת עוד בסוף 2007 ואחרי 3 חודשים קשישים נזקקים התחילו לקבל הנחות בתשלומי החשמל, 50% מהצריכה של 400 קוט”ש. אני רוצה להגיד לכם, אני מסתובבת הרבה בשטח והאנשים מרוצים מהחוק הזה. כל אחד כאשר הוא מקבל איזושהי הטבה וזו הטבה משמעותית בהחלט הוא מרוצה. יחד עם זאת יש גם ליקויים שאנחנו נדבר עליהם, ובמשרד שלנו אנחנו הכנו מצגת של כמה דקות על הנושא ואני אבקש עכשיו מהעוזר שלי להציג את המצגת כדי שנבין בדיוק על מה מדובר.

אוקיי, אז ברשות יושבת הראש אני אציג את הנושא. המקור הנורמטיבי להנחה כפי שאנחנו יודעים זה סעיף 31 א א לחוק משק החשמל שקובע שצרכן שזכאי לגמלה לפי סעיף 2א 4 לחוק הבטחת הכנסה ישלם תשלום מופחת של 50% מהתעריף הביתי ועד 400 קוט”ש ראשונים שצרך מדי חודש לשימוש ביתי בלבד. בפועל מה שקורה מחשבים את ההטבה לפי בסיס צריכה דו חודשי שזה החשבוניות כך שהצרכן מקבל תשלום מופחת עבור 800 קוט”ש שצרך בחודשים שקדמו לעריכת החשבון. להבנתנו חברת החשמל מבצעת אחת ל-4 חודשים קריאת מונה צריכה ללקוחות במקום חודשיים.

קריאת מונה בפועל כל חודשיים למעט חריגים.

מהדוגמאות שאנחנו קיבלנו ראינו שיש קריאת מונה אחת ל-4 חודשים שיצרה איזשהו פער.

יש קריאה כל חודשיים. לפעמים קורה שיש הארכה, שהחשבון נערך על פי הערכה שהחשבון נערך על פי ההערכה אבל גם זה לכל חודשיים.

כן. אבל כשמקבלים את החשבונית עבור ינואר-פברואר וכתוב קריאה רגילה. זאת אומרת הגיעו לקרוא בדצמבר או בתחילת ינואר. עשו את הקריאה. כתוב אתם צריכים לשלם עבור ינואר ופברואר סכום מסוים.

עבור הצריכה של 60 הימים הקודמים. עבור נובמבר דצמבר קוראים את הקריאה ב-2 בינואר.

בסדר. בינואר היתה קריאה רגילה ושילמנו עבור נובמבר ודצמבר. עכשיו קריאה שנייה צריכה להיות בתחילת מרץ. אז ב-1 למרץ כתוב הערכה. זאת אומרת כמה חודשים עברו?

ההערכה מבוססת על שימוש של הצרכן בתקופות קודמות. זו בערך הצריכה.

אז הקריאה הרגילה היא בעוד חודשיים. זאת אומרת ארבעה חודשים. אז אנחנו לא טעינו.

לא. אבל זה לא ברוב המקרים. ברוב המקרים יש קריאה כל חודשיים. ישנם חריגים שמדי פעם ישנה הערכה.

אז אני כנראה גם חריגה.

יש הערכות צריכה. לא שאנחנו אומרים שאין הערכות צריכה. יש הערכות צריכה. 85% מהחשבונות נערכים על פי קריאה בפועל.

אין לנו ביקורת כלפיכם. אנחנו רק מנסים להציג את המצג שאנחנו הבנו מהחשבוניות והדוגמאות שהביאו לנו אנשים. אנחנו ראינו שיש הערכה של קריאת מונה. הקריאה המשוערת הזאת מתעדכנת כאמור בחשבונית העוקבת על פי קריאת המונה האחרונה. באמת לאורך זמן ראינו שיש התאמה מלאה בסופו של דבר בין הצריכה בפועל לבין הצריכה המשוערת. בסופו של דבר זה מתיישב. אבל ככל שאנחנו עוסקים בתחשיב שהוא דו חודשי ולפעמים הוא משוער ולא על פי ניצול שנתי הרי שנוצר להבנתנו כשל בתחשיב וככה יוצא שיש אנשים שלא מצליחים לנצל וליהנות מההטבה שהיא כמובן 400 קוטץ לחודש.

ואני אתן דוגמה. אם ניקח צרכן שקוראים את המונה שלו בינואר פברואר. הקריאה הקודמת שלו היתה אפס ועכשיו הקריאה הנוכחית נגיד יש לו צריכה בפועל של 700 ובאמת קוראים את המונה. אם הוא מנצל 100% מההטבה בחשבון דו חודשי מגיע לו 800 והוא באמת זוכה למאה אחוז מההטבה. אנחנו לא יודעים כמה הוא משתמש ובפועל לצורך העניין הוא השתמש ב-800 אבל היתה לו קריאה משוערת של 700 בהתבסס על השימוש הקודם שלו. לכן כתבו לו צריכה משוערת 700 והוא עדיין ניצל את ההנחה. מה שקורה במאי יוני כאשר עושים קריאה אמיתית ומגלים קריאת המונים קפצה הרבה יותר מאשר שיערו אז מתקנים את ההפרש של הצריכה ואז יוצא כביכול הוא צרך 900 באותם חודשיים, בעוד שבפועל הוא צרך עדיין 800 כמו בחודשים הקודמים וכמו בחודשים שלאחר מכן. הוא היה זכאי להנחה של מאה אחוז. אבל הוא הצליח לנצל באותו חשבון רק 87.5%. ככה זה ממשיך, גם בחודש הבא שזה חודש משוער. שוב לא יודעים מה שינוי הצריכה שלו בפועל. מעריכים לו שהוא משתמש כמו בתקופה הקודמת. בואו נגיד שבחשבונית מרץ אפריל היתה הערכת חסר. וקבעו שהצריכה המשוערת היא 700 למרות שבפועל היא היתה 800. לכן בחשבונית של מאי יוני מתקנים את אותה הערכת חסר בהתאם לקריאה הרגילה ואז קובעים שהצריכה היא צריכה של 900 למרות שבפועל באותם חודשיים נעשתה צריכה רק של 800. ואז יוצא שכביכול אותו בן אדם שהשתמש ב-800 והיה זכאי למאה אחוז ניצול של ההטבה הוא כאילו צרך 900. זה לא שהוא צריך 900. הביאו לו את המאה מהחודש הקודם. על המאה האלה עכשיו הוא משלם כסף שהוא לא היה אמור לשלם. הוא היה אמור לקבל על זה את ההטבה. זה אני נותן במצב כאילו הכי זה, כשאנחנו מדברים פה על חשבונות באמת עם צריכה טיפה גבוהה יותר אז אנחנו מגיעים למצבים הרבה יותר קיצוניים שבן אדם נמצא לא בהפרש של מאה אלא בהפרש של הרבה יותר ממאה. והוא נאלץ לשלם בחשבונית מסוימת מה שהוא לא אמור היה לשלם לו היתה קריאת מונה רגילה.

מה שקורה שצריכה משוערת שלו, בשנה הוא יכול לקבל הנחה על 4800 והוא בפועל השתמש ב-4800 אבל קיבל הנחה של 50% רק על 4700 ועל מאה הוא שילם את המאה אחוז.

שמי יואל מיכלסון. אני מנהל המחלקה לצרכנות ותעריפים באגף השיווק של חברת החשמל ואני אחראי על כל הנושא של קריאת המונה, עריכת החשבונות והגבייה. כמו שהבאתם סך הכול, כפי שאמרתי אנחנו מבצעים כל חודשיים קריאה. ובהתאם לאמות המידה אנחנו גם רשאים מדי פעם לעשות הערכות צריכה מסיבות שונות. חלק מהמונים הם בתוך הדירות שאי אפשר להגיע אליהם. מגיעים לדלת, אין אף אחד בבית. בדרך כלל מגיעים בשעות הבוקר. אז החשבון נערך על פי הערכה. יותר מ-85% מהחשבונות נערכים על פי קריאה למעשה, בפועל. כפי שהבאתם דוגמה שלקוח במקרה מסוים יכול בחישוב שנתי אולי להפסיד יש מקרים הפוכים, שאם היתה לו הערכה גבוהה בהתחלה, הוא צרך 600 קוט”ש בחודשיים בפועל ועשו לו הערכה וההערכה היתה 800 קוט”ש או אלף קוט”ש אז הוא קיבל יותר. זה היה בקיץ, עשו לו הערכה. בחודשיים הבאים הוא צרך פחות, הוא צרך רק 600 והוא קיבל מלא, אבל בעצם בחודשיים הקודמים הוא צרך רק 700 ונתנו לו לפי 800. אז יש גם דוגמאות הפוכות.

אני מסכימה איתך אם מדובר עלי ועליך. אנחנו לא מקבלים הנחה. אנחנו משלמים לפי הצריכה. לגבי אלה שמקבלים הנחה, אם הם צרכו 800 וההערכה היתה 900 אז הם ישלמו עבור מאה את המאה אחוז. ופה יש בעיה. אם לא היתה הנחה אז אין שום ויכוח. יש בעיה אחרת לאנשים שהם באמת, או שהם מקבלים משכורת קטנה או שיש להם חובות. כל דבר כזה הוא משמעותי עבורם גם אם אתה אומר שבחודשיים מסוימים הם מקבלים פתאום לשלם עבור אלף ואחר כך כאשר באים רואים שהקריאה לא היתה נכונה, אז בעוד חודשיים הם ישלמו 500 שקל. אתה אומר פה הם כאילו מרוויחים. אבל כאשר הם משלמים את האלף אז זה משמעותי בשבילם. הם לא יודעים בדיוק והם לא מסתכלים כל יום על המונה. פה אני מדברת על אנשים שמגיעה להם הנחה.


אני רוצה להגיד עוד משהו. הקשישים בדרך כלל, הצריכה שלהם, אני בדקתי, אחוז גדול מהם לא מגיע ל-400 קוט”ש.

יש לי נתונים מדויקים. הם מגיעים ל-80% בממוצע מ-4800. זאת אומרת הרוב לא מפסיד.

אז למה אנחנו מבקשים בכל זאת לבדוק את הנושא? כי הרוב הם באמת נהנים מההטבה. הם מגיעים ל-300, לפעמים 50, וזו הערכה רגילה והצריכה היא נכונה. אבל המקרים שהגיעו אלינו יצא כך שהם השתמשו ב-300 וקיבלו את ההנחה, השתמשו ב-500 וקיבלו את ההנחה, השתמשו ב-600 וקיבלו הנחה. ופתאום זה יצא אלף ומשהו. וכשמסתכלים, אז יכול להיות אם הייתם עושים הערכה רגילה לפני חודשיים אז במקום 500 שם היה 800 והוא היה נהנה. אז פה הוא לא צריך כבר בחשבון הבא לשלם עבור 300 את המאה אחוז.

אנחנו קבענו אמות מידה. אני רוצה להתחיל מהתחלה. דיברתם על הפריפריה. הייתם שם וראיתם שיש בעיה כזאת?

אני אגיד לך, אלי פשוט הגיעו פניות מהפריפריה.

ומה זה בבתי אבות?

לא.לא. קשישים שגרים או בדירה סוציאלית או בדירה פרטית.

הקריאה הלא מדויקת קורית כתוצאה משני דברים. אחד, שדופקים בדלת ואין תשובה. וזה קורה בגלל צרכים מסוימים של החברה שבהם מחליטה שבחודש מסוים שתהיה הערכה. לצרכן עצמו יש אפשרות להרים טלפון לחברת חשמל. הערכות לא צריכות להיות. כאשר אנחנו משנים משהו צריך להיות לזה הסבר. משהו ברור ומדויק. ברגע שיש הערכות לצרכן, אני מבינה שאם פונים אליכם אז זה במקרים מסוימים. יש להם זכות להרים טלפון למוקד 103 לחברת החשמל ולבקש קריאת מונה. במוקד מנחים אותם בדיוק מה לדרוש. ואז נוצר מצב שבו החשבון שלהם יהיה מדויק וזה יאפשר להם לקבל את ההנחות כפי שהן מגיעות להם. הם יצליחו לצמצם בעצמם את הבעיה.

את צודקת מאה אחוז אבל לא כל הקשישים קוראים את המונה. אולי אלה שפנו אלי הם עריריים. לא לכולם יש משפחה. אם את מדברת על אנשים בריאים שהגיל הממוצע שלהם אינו שבעים פלוס אז אני מסכימה איתך. זה שאת אומרת שלא תמיד אפשר לקרוא את המונה כי הוא נמצא בדירה ואין גישה, גם עם זה אני מסכימה איתך. בדרך כלל בדירות סוציאליות ובבתים משותפים המונה נמצא בחוץ, בארון החשמל. הדוגמאות שאנחנו הבאנו והבדיקות שאנחנו ערכנו, אני עשיתי בדיקה בעיר שלי אצל אנשים מבוגרים שאצלם הכול בסדר. יכול להיות שזה לא בסדר מבחינת הנתונים אבל הם גם לא מגיעים ל-800 קוט”ש. אבל אני רואה. כל חודשיים קריאה רגילה ותשימו לב כל חודשיים הערכה. קריאה רגילה והערכה לסירוגין.

אני רוצה להבהיר שוב. כפי שאמרתי בהתחלה 85% מהמונים אנחנו קוראים במהלך השנה. זאת אומרת את רוב רובם של המונים אנחנו קוראים ורק 10%-15% הם בהערכה. זאת אומרת ברוב המקרים זה לא חשבון קריאה וחשבון הערכה. ברוב המקרים, יש לי פה דוגמאות, ברוב המקרים במשך שנה, יש כאלו שכל השנה יש להם קריאות ויש כאלו שיש להם 5 קריאות והערכה אחת מתוך 6. זה ברוב המקרים שיש הערכה אחת מתוך 6. עכשיו מדי פעם אנחנו עושים הערכות. כמו שאמרה מירב גם הערכות. יש לפעמים אנשים במילואים. אלה הם אנשים צעירים שהולכים למילואים. מדי פעם יש מחסור זמני יומי בכוח אדם. אז באותו רחוב לא קוראים ועושים פילוג וזה מה שאת דיברת שלא מגיעים למקום. דרך אגב באותם מקרים גם הלקוח מפוצה בחשבון בכמה שקלים, ב-4 שקלים על זה שלא הגענו וקראנו את המונה. עכשיו הלקוחות שאנחנו קוראים להם אצלנו הלקוחות בתעריף חברתי הם גרים עם אוכלוסייה רגילה. אין לנו מסלול מיוחד לגבייה. אנחנו קוראים אותם במסגרת המסלול הרגיל של הגבייה. עכשיו, להם כמו כל הלקוחות, גם להם לפעמים מתבצעת הערכה. כמו בכל סטטיסטיקה, כמו שאתם אתם הראיתם דוגמה של לקוח, יש לי פה כמה דוגמאות של לקוחות שהרוויחו. בהתחלה עשו להם הערכה גבוהה והם נהנו מכל ההטבה, מכל ה-400 קוט”ש, 800 קוט”ש בחודשיים, וחודשיים אחרי זה הם צרכו הרבה פחות והם נהנו מלא. זאת אומרת הם קיבלו יותר ממה שהם היו זכאים אם היינו עושים להם קריאות רגילות. זאת אומרת הסטטיסטיקה עובדת לשני הכיוונים. עכשיו כפי שאמרה מירב אנחנו כותבים בחשבון החשמל גם בדף הראשון, ולקוחות שפונים זה לקוחות שמודעים לזכויות שלהם והם יודעים לחשב את החשבון שלהם. כל הפניות שהגיעו אלינו באו מלקוחות שקראו את החשבון היטב וגם חישבו אותו ועשו השוואה. זאת אומרת הלקוחות האלה סימן שהם קוראים טוב את החשבון. ובחשבון כתוב בדף הראשון כתוב במפורש באותיות מוגדלות בהודעה הראשונה החשבון שלך נערך על פי הערכה. אנא תתקשר למוקד שירות 103 שיחת חינם מטלפון קווי ותמסור את פרטי הקריאה. עכשיו בדף הבא איפה שיש את פירוט הצריכות שמה יש עוד שורה שעוד פעם כתוב לו, החשבון נערך על פי הערכה. אנא תתקשר. זה אם הוא לא ראה בדף הראשון. אם הוא בדק את הצריכות אז הוא רואה את זה בולט גם בדף השני איפה שהן מפורטות. ועד עכשיו בעצם לא קיבלנו תלונות בנידון. כל לקוח שחושב שהוא נפגע שיתקשר אלינו. אנחנו יכולים לעשות לו תיקון רטרואקטיבי לשנה שלמה, ואם מגיע לו תיקון ואם הוא נפגע הוא יקבל את ההפרשים. כי אנחנו עושים תיקון שנה אחורה או יותר אפילו. מחלקים את הצריכות לפי ממוצע יומי ואז אם עשו לו הערכה ובאמת מגיע לו 4800 הוא יקבל את כל ה-4800 קוט”ש.

על החוק שעבר בכנסת מטעם משרד הקליטה. היתה איזושהי פנייה מצד ביטוח לאומי?

דיברנו על זה עם הביטוח הלאומי להסביר להם. דיברנו אל איזה תהליך מקנה לאנשים את הזכות הזאת. יש את האפשרות לפנות אם יש בעיות. זו בעיה שצפה.

יש הסבר בכל מיני שפות?

יש הסברים ברוסית, גם בערבית, אני לא יודע אם באמהרית.

אפשר להפנות אותם לאינטרנט.

השאלה אם האוכלוסייה הזאת משוטטת באינטרנט.

יש את זה בשירות לאזרח.

בסופו של דבר אם האוכלוסייה מודעת לזכויותיה אז זה היה טוב. אבל המצב הוא הפוך. יש לנו 150 אלף זכאים מתוך 700 אלף גמלאים. הבעיה היא בחוסר ידיעת הזכויות. והצד השני לא עושה מאמץ כדי שאנשים יממשו את הזכויות שלהם. זה לא רק נכון לגבי הביטוח הלאומי. זה נכון לגבי כולם. לקשישים האלה יש בעיות לא רק בתשלומי החשמל. זה נכון גם לגבי תשלומי המים. צריך להביא את הדברים לידיעתם לא רק באתרים. עם כל הכבוד לאתרים אנחנו יודעים שרק 25% מהאזרחים הותיקים משתמשים באינטרנט. גם אני מאמינה שאוכלוסיה חסרת יכולת כלכלית אין לה אינטרנט.

גם החוק, גם התקנות, גם אמות המידה עשו הכול כדי להגיע עד אותם קשישים. אנחנו צריכים שיושיטו יד מהצד השני. אפשר להביא את הסוס אל השוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות.

בסדר. אבל המשרדים האחרים גם כן צריכים לשתף פעולה. היתה לי שיחה עם שר התשתיות ואני הראיתי לו כמה דוגמאות. הסברתי לו. הוא באמת רוצה לעזור לאנשים. הוא אמר לי גם כן שבזמן הקרוב אתם תפעילו מונה חכם.

זה לא בקרוב אבל זו המדיניות.

זה לא בשנים הקרובות. זו מדיניות לטווח ארוך.

ולמה ? מה הבעיה?

יש לנו 2.5 מיליון צרכנים והטכנולוגיה כל הזמן מתקדמת ומשתנה. להחליף את המונים ל-2.5 מיליון צרכנים זה פרויקט גדול למספר שנים לא מעט, לא קטן. בעתיד כמובן שזה יהיה אבל זה לא בתקופה הזאת שעכשיו אנחנו מדברים עליה.

כמה צרכנים זכאי הטבה יש?

זכאי הטבה מהביטוח הלאומי יש 180 אלף זכאים. לצערנו רק 140 אלף מקבלים את ההטבה הזאת. זו אחת הבעיות שלנו שהם לא רשומים אצלנו כצרכנים. אנחנו שלחנו להם הודעות ומיוזמתנו אנחנו שלחנו מכתב לכל אלו שלא מקבלים את ההנחה, למרות שאנחנו לא מחויבים לעשות זאת, לא באמות המידה לעשות את זה. 99.9% חזרו מהדואר, לא ידוע. פנינו לביטוח הלאומי ואמרנו להם, תעזרו לנו ואנחנו עכשיו מנסים יחד עם הביטוח הלאומי לראות איך להגיע לאותם 40 אלף קשישים שלא מקבלים ולתת להם את ההנחה. כאשר הם יקבל את ההנחה הם יקבלו אותה רטרואקטיבית מ-2007, כולל ריבית שהיום היא מעל 3.5 אחוז לשנה.

על הזכאים אני גם רציתי לדבר. אבל כדי לסיים עם המונים החכמים. אי אפשר לעשות פיילוט באוכלוסיה הזאת?

מבחינת כדאיות, לצורך קריאת מונים המונה החכם הוא לא כדאי כלכלית. המונה החכם הוא כדאי מבחינת ניהול הביקוש, ניהול הצריכה ומה שמתלווה לצריכה, לא לצורך קריאת מונים. עד היום בכל העולם הכי זול זה לשלוח אנשים לקרוא את המונה מדלת לדלת. כל התועלת במונה החכם זה לצורך התייעלות אנרגטית עם ניהול ביקוש,לא לצורך קריאת המונה. עכשיו הלקוחות האלה הם לקוחות מאוד קטנים. כשמתחילים ועושים פיילוט עושים את זה קודם על הלקוחות הגדולים. היום אנחנו בשלבים שאנחנו מתקינים מונים ללקוחות הגדולים שלנו. לאט לאט זה יורד. כפי שאמרתי זה לטווח ארוך שבסוף כל ה-2.5 מיליון לקוחות יהיו בסוף עם מונה חכם. אבל זה ייקח עוד הרבה שנים.

יש לי שאלה. לקוח זכאי הטבה שלא פנה אליכם ובסוף השנה רואים שבצריכה שנתית הוא לא הגיע ל-4800 קוט”ש שהוא זכאי להם. היו חודשים שהוא חויב והוא לא נכנס למסגרת ההטבה. האם יש לכם אפשרות לקחת את החשבונות האלה ופשוט באופן אוטמטי לתת איזשהו החזר? אתם חייבים שתהיה פנייה מצד הלקוח?

לא. לפי החוק הלקוח מקבל הנחה על 50% מ-400 קוט”ש הראשונים בחודש.

כן אבל החוק לא מקוים בגלל שמחשבים את זה כל חודשיים.

אם חודש אחד הוא צרך 200 קוט”ש בלבד, הוא קיבל הנחה מאה. בחודש הבא הוא יצרוך 1500, נגיד ובאותו חודש הוא הפעיל הרבה מזגנים אז לא משלימים לו את מה שהוא לא היה בחודש הקודם.

הייתי מסכים איתך במאה אחוז אם הייתם מקיימים את החוק היום. אבל גם היום החישוב הוא דו חודשי. אם אני בחודש הראשון צרכתי 500 קוט”ש ובחודש השני צרכתי 200 קוט”ש אני עדיין אקבל הנחה מלאה למרות שלפי החוק אני לא אמור לקבל. אם ממילא אתם לא מקיימים את החוק אז בוא לא נתעלם.

לא. זה לא אומר שאנחנו לא מקיימים את החוק. אנחנו מקיימים את החוק. כולם יודעים, הלקוח ידע שאת החשבון הוא מקבל כל חודשיים.

בסדר אבל לשון החוק מנוסחת לפי חודש וממילא המציאות היא כזו שלשון החוק כפי שהיא אם אנחנו הולכים באופן דקדקני היא לא מקוימת. כי לצרכן מחושב לפי חודשיים ולא לפי חודש למרות שהמחוקק ידע שחשבונות החשמל הם ניתנים אחת לחודשיים. הוא יכל לכתוב בחשבון החודשי אבל הוא כתב פעם בחודש. אז אני אומר אם אנחנו הולכים באופן דקדקני אז ממילא לשון החוק לא מקוימת וכמו שהמציאות כפתה שהחישוב יהיה דו חודשי אפשר באותו מנגנון לכפות את המציאות לחישוב שנתי של 4800 קוט”ש למי שלא הצליח להגיע לרמת הניצול או שהיו חודשים שבהם הוא לא נהנה מההטבה, ושוב הסיבה שהוא לא נהנה מההטבה, אם היינו מדברים על כך שהיתה קריאת מונים כל חודש בלי הערכות אז ממילא לא היתה שום ביקורת או שום טענה כלפיכם. כי זה מה שהמחוקק קבע. המחוקק רוצה לשנות. לחשב לפי חישוב שנתי הוא יכול. אבל ברגע שהוא קבע שהחישוב הוא חודשי אז זה כמו שאתה אומר, בסיס החישוב הוא חודשי. אבל בגלל המציאות שבה כן נעשות הערכות לפחות בחלק מן המקרים גם אם בתשעים אחוז לא נעשות הערכות, אבל באותם מקרים שכן נעשות הערכות הצרכן יוצא נפגע רק כתוצאה משיטת החישוב. יש מקרים, גם אם זה מקרה קיצוני, גם אם יש אחד כזה, גם אם יש פלוני אחד במדינת ישראל שהוא לא נהנה למה שהוא זכאי לו על פי דין לא בגלל שימוש שלו לא נכון, לא בגלל צריכה עודפת שלו, הוא עומד בדיוק במגבלות שהגביל אותו המחוקק בשימוש, ועדיין יוצא לו שהוא משלם על חלק מהחשבון שלא בהטבה, אני חושב שבגלל הנסיבות האלה אתם צריכים לבוא ולהגיד אוקיי, אז באותם 15% שיש הערכה ולא קריאה של מונה, את החשבונות האלה לפני משורת הדין קחו ותעשו חישוב במצטבר שנתי. אם הבן אדם צרך 4900 קוט”ש אז את המאה הנוספים שישלם מלא. אבל אם הוא צרך 4800 והמחוקק בסופו של יום מתכוון שהוא יצרוך בשנה 4800 קוט”ש.

מה שאתה אומר, הכול אפשרי. צריך תכנון, אני צריך להשקיע משאבים לתכנן ולעשות תוכניות מחשב אבל אפשר לעשות הכל אם המחוקק והרשות יקבעו אמות מידה, יתקינו תקנות כמו שאתה אומר שצריך להיות על בסיס חישוב שנתי, תדע שבמקרים האלו של ההערכות יהיו מקרים, כמו שאני אראה לך אחרי זה דוגמה, שלקוחות יצטרכו להחזיר כי הם קיבלו יותר. כפי שאמרנו קודם יש כל מיני מקרים. אז אם נעשה תיקונים יהיו גם מקרים שהם יצטרכו להחזיר. הסטטיסטיקה עובדת שווה לשני הכיוונים.

קודם כל, מה שהלקוח צרך הוא צריך לשלם. שוב, מי שלא מקבל הנחות והוא צרך פחות וקיבל חשבון על יותר, ואחר כך אחרי חודשיים צרך יותר וקיבל על חשבון פחות זה מתקזז. אבל אם קשיש שהוא צרך 600 קוט”ש והוא קיבל חיוב על 900 קוט”ש הוא ישלם עבור 800 קוט”ש ומאה נותרו לשלם. חודשיים אחר כך אם הוא צרך 300 קוט”ש אז הוא ישלם מה שהוא היה חייב. על זה אנחנו מדברים. עכשיו אני לא מבקשת לשנות את התקציבים ולשנות את התוכנה. היום כמו שאתם אומרים במקרה שעשיתם חישוב לא נכון והלקוח צלצל למוקד והעיר את תשומת ליבכם אתם מתקנים את זה על המקום. בדיוק אותו דבר אנחנו מבקשים פה. שלקוח שצרך 2000 ומשהו כי היה חם מאוד ובכל החודשים לפני זה הוא צרך פחות אז מה הוא מקבל? הוא מקבל שהוא צרך 2000 קוט”ש. מתוכם 800 הוא מקבל הטבה של 50% ועל 1400 קוט”ש הוא צריך לשלם מלא. אם הייתם עושים כל חודש הערכה אז יכול להיות שלא היה יוצא לו 1400 קוט”ש. יכול להיות שהוא היה צריך לשלם עבור 1000 קוט”ש בלבד. אבל אם אי אפשר לחשב בדיוק, מה אנחנו מבקשים? במקרים כאלה תעשו את החישוב.


עוד דבר. יש גם מקרים שלאחד מבני הזוג מגיעה הנחה בחשבון החשמל ואם בת הזוג עדיין לא בגיל פרישה אז גם הם מקבלים את ההטבה. במקרה ובת הזוג מגיעה כבר לגיל פרישה פתאום החשבון מסתבך. מורידים אותו מזכאות להטבה.

לא. חברת החשמל נותנת את ההנחות כל חודש ב-20 לחודש. המחשב פה בירושלים. מקבלים אישור. מאכילים את המחשב שלנו בכל הזכאים להטבות. אנחנו בחשבון הקרוב שנערך לו כל מי שמופיע בקובץ מקבל את ההנחה. אם כפי שאת אומרת מורידים אותו מהקובץ מסיבה כלשהי זה הביטוח הלאומי, לא חברת חשמל. חברת חשמל נותנת לכל מי שמופיע בקובץ חוץ מאלו שאמרתי שהם לא רשומים אצלנו כצרכנים זכאים ואין לנו את כתובותיהם. אם הוא כל הזמן קיבל הטבה ועכשיו הוא לא מקבל סימן שהביטוח הלאומי הוציא אותו מהרשימה. אז צריך לפנות לביטוח הלאומי. לא לחברת החשמל.

לא. אולי בגלל שזה זוג הם נותנים לו סימול אחר.

לא. לא. לא. אין סימולים. מי שבקובץ, כולם באותו סימול. עכשיו יש מקרים שיש בני זוג, שניים באותה קטגוריה ורשום רק אחד. מבחינת צרכנות הוא מקבל רק פעם אחת הנחה אפילו אם גרים שם שני זכאים.

בעל ואישה זה בסדר אבל אם הם קרובי משפחה?

דירה יכולה לקבל פעם אחת הנחה. דירה לא יכולה לקבל פעמיים הנחה. אם יש שני אנשים מבוגרים שגרים שניהם בדירה ושניהם זכאים אז הדירה תקבל פעם אחת הנחה. זה החוק.

הגיעה אלינו עוד פנייה על זה שקשיש לא קיבל את ההנחה למרות שהוא זכאי ואז כשבדקתי את זה התברר שרשום על שמו גם עסק שהיה לו כשהוא היה יותר צעיר. היום הוא מקבל השלמת הכנסה אבל משום מה היתה טעות בתעודת הזהות. העסק לא מקבל גם אם הוא מקבל השלמת הכנסה. בצריכה ביתית היתה טעות בתעודת זהות. ועכשיו שמחתי לשמוע שניתן לתקן את הטעות והוא יקבל את זה רטרואקטיבי.

רטרואקטיבי משנת 2007 כולל ריבית.

מי עוד רוצה להתייחס?

אני רוצה להדגיש בכל הנושא הזה של סגירת פערים חברתיים, בהנחיה שאני הוצאתי לכל נציגי השירות וכל מנהלי המחלקות שעוסקים בזה ומינינו רפרנט בכל יחידה אצלנו, רפרנט מיוחד וגם אצלי במחלקה יש רפרנטית מיוחדת שהתפקיד שלה לטפל אישית במקרים האלו. יש לה קשר ישיר עם הביטוח הלאומי . ההנחיה היא ללכת לפי בית הלל. זאת אומרת אם כמו שאת אומרת הוא עזב דירה ולא העביר את הדירה החדשה על שמו, אפשר להתקשר, לתת לו רטרואקטיבית למרות שלפעמים לפי התקנון אם הוא לא העביר את הדירה על שמו אז הוא כביכול לא היה זכאי להנחה בתקופה הזאת. ההנחיה שלנו לתת לו על התקופה ההיא אם רואים שהוא מופיע במקום מגורים מסוים ברצף, להשאיר לו את הרצף. לא מנסים לחסוך את החודשיים האלה מאותם לקוחות שהם באמת נזקקים להנחה הזאת.

דרך אגב איך אתם מזכים אם נניח הוא לא שילם כמה חודשים?

אם למשל לקוחה עברה לגור עם הבת שלה וחשבון החשמל רשום על שם הבת שלה והיא לא העבירה את זה על שמה. אחרי חודשיים היא מתקשרת כי היא רואה שהיא לא קיבלה את ההנחה, היא אומרת, לא קיבלתי את ההנחה, למה לא קיבלתי את ההנחה? עברתי לגור עם הבת שלי. בסדר. אז אנחנו מתקנים את זה. למרות שבחודשיים האלו זה לא היה רשום על שמה אלא על שם הבת שלה. אנחנו פועלים על פי בית הלל. גם אם הבית רשום על שם הבת אז אנחנו אומרים לה החלפה צרכנית. בהחלפה צרכנית אנחנו מזכים אותה על חודשיים.

ואם במקרה מה שאמרתי שהפרטים בתעודת הזהות לא נכונים. כל השנים האלה הוא שילם אלף שקל.

אז אנחנו מזכים אותו רטרואקטיבית. הוא מקבל צ'ק. צ'ק או זיכוי בחשבון. אם זו הוראת קבע אז זה זיכוי בחשבון הבנק. אם זה סכום קטן אז זה מועבר לחשבון הבנק.

אז אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת. אם גרים שני אנשים בדירה, אחד מהם זכאי והשני לא זכאי. הדירה היא על שם מי שלא זכאי. אז איך אתם עושים את הפרוצדורה?

אנחנו מבקשים ממנו לעשות החלפת שם צרכן, הוא עושה במקום החלפת שם צרכן. החלפת שם הצרכן היא על שם הזכאי. אז הוא יקבל את ההנחה. אנחנו לא בודקים מי גר בדירה. אם הוא זכאי על פי תעודת הזהות הוא יקבל את ההנחה. אם גרים איתו עוד אנשים אנחנו לא יודעים. אנחנו לא בודקים מי גר בדירה.

העבודה של הביטוח הלאומי היא לאתר את הזכאים. אותם 40 אלף איש שזכאים וכתובתם אינם ידועה, צריכים לאתר אותם. בסופו של דבר מגיע להם כסף מ-2007.

הוועדה מצטרפת לקריאה הזאת. אני מקווה שאנשים לא יצטרכו לחכות לשירות של 103 ושיקבלו שירות טוב מלכתחילה. גם ביטוח לאומי צריך להיות מעורב בעניין. הועדה לעלייה, קליטה ותפוצות מבקשת מחברת החשמל לחשב את הזכאות שנתית. הוועדה קוראת למשרד התשתיות ולחברת החשמל לפעול בהקדם האפשרי למעבר לחישוב שנתי. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50