PAGE
13
ועדת החוקה, חוק ומשפט

12.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 287

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, ה' בטבת התשע"א (12 בדצמבר 2010), שעה 10:00

תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים) (תיקון), התש"ע-2010, אישור התקנות

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר

מרים אילני

- ממונה, משרד המשפטים

דנה נויפלד

- יועץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד גלי גרוס

- יועצת משפטית, רשות התאגידים

עו"ד ירמיהו גור

- ס. ראש רשות התאגידים, זרוע עסקית, רשות התאגידים

הדס מגן מולכו

- מחלקה בינ"ל, רשות לניירות ערך

עו"ד לבנת קופרשטיין
- איגוד הבנקים בישראל

עו"ד כפיר מזרחי

- בנק לאומי לישראל בע"מ

דורית ואג

אלעזר שטרן

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים) (תיקון), התש"ע-2010

אישור התקנות

בוקר טוב. תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים) (תיקון), התש"ע-2010. הרשות לניירות ערך, הבטחתם לי רשימה באיזה מדינות בעולם אפשר להגיש... לא קיבלתי.

אנחנו מסרנו את הרשימה למשרד המשפטים. הוצאנו בעצם שאלון קצר לחברי ארגון בין לאומי שאנחנו חברים שם, עד כה קיבלנו כמה תשובות ואנחנו רואים שדנמרק, מלזיה, סינגפור ומדינות מסוימות באירופה, שנותנות מעמד מיוחד לאנגלית כשפת הפיננסים הבין לאומית, כן מתירות להגיש מסמכי---

מלזיה, סינגפור? למי אנחנו רוצים להיות דומים?

בסינגפור זו שפה רשמית.

זאת אומרת אנחנו רוצים להיות דומים למלזיה. זה טוב. אני רק רוצה לדעת לאיזה מדינות אנחנו רוצים להיות דומים.

דנמרק ופורטוגל. יש ביוון מעמד מיוחד לאנגלית, אם כי לא---

כשאת אומרת 'מעמד מיוחד', פירושו של דבר שאפשר להגיש תקנות באנגלית?

לא את התקנות, אבל דברים אחרים.

אני שאלתי על תקנות במיוחד.

על תקנות? פורטוגל.

פורטוגל, מלזיה ודנמרק.

זה מה שקיבלנו עד כה. זה לא אומר שאין מדינות אחרות.

זה רק לא אומר שיש מדינות אחרות, כי בישיבה הקודמת אתם אמרתם לי שברוב המדינות בעולם מקבלים. ביקשתי רשימה, אז שלחתם אותה למשרד המשפטים, גם הם שכחו להעביר אותה אליי ואתם ודאי לא העברתם אליי. אני יכול גם להבין למה לא העברתם אליי, כי אתם רוצים להיות דומים למלזיה. אני לא בדיוק רוצה להיות דומה למלזיה.

אנחנו לא העברנו את זה כי זה נשלח במייל וחשבנו שזה עוד לא סופי. מצאנו מדינות למשל כמו בספרד, גלי דיברה עם עמיתה שלה, שאי אפשר להגיש באנגלית, צריך להגיש בספרדית, אפשר להגיש תרגום לאנגלית, אבל ספרדית זו השפה המחייבת. זאת אומרת זה לא שאנחנו רוצים להעלים חלילה מידע.

מה קורה בארצות הברית?

בארצות הברית זה אנגלית, אז קשה מאוד לשפוט.

אפשר להגיש בשפה אחרת בארצות הברית? בסינית?

לא מצאנו.

לא מצאתם. מה עם אנגליה?

זה אנגלית, ואנחנו כיוונו את השאלה למדינות שהשפה הרשמית היא לא אנגלית.

מה עם כל אירופה? לא קיבלתם תשובות חיוביות, פירושו של דבר שאי אפשר.

לא, באירופה יש לאנגלית מעמד מיוחד---

באיזה מדינות באירופה ניתן להגיש תקנות באנגלית? יש לכם רשימה?

כרגע יש בוודאות את פורטוגל ודנמרק.

ויש לנו בוודאות שספרד לא.

אני לא הייתי בישיבה הקודמת, אבל ההשוואה הזאת היא קצת קשה כי בעצם אנחנו בוחנים פה את האוכלוסייה הספציפית בכל מדינה, עד כמה היא נגישה לשפה ובדנמרק למשל, האוכלוסייה שם מאוד נגישה לאנגלית ואפשרו את זה, בספרד, לעומת זאת, לא אפשרו את זה, והשאלה איפה אנחנו בתוך הבדיקה הזאת.

מה ממוצע הציונים בבגרות באנגלית?

לא יודעת, אבל לאור הדיון הקודם ולאור הבדיקה שעשינו, אנחנו באנו עם הצעה חדשה לוועדה ואנחנו מקווים שאדוני יאשר אותה. ההצעה שלנו אומרת שבעצם יהיה אפשר להגיש את התקנון באנגלית וזה יהיה הנוסח המחייב, אבל לצד התקנון באנגלית תהיה חובה להגיש תרגום בעברית, התרגום יהיה תרגום נוחות בלבד, כאשר כלפי צד ג' עדיין השפה האנגלית תחייב.

אם הנוסח המחייב הוא אנגלית, זה לא מקובל עליי. אני מוכן ללכת בשיטה הספרדית.

לגבי ספרד צריך להבין שכל הדין שם בעניין של תפקידו של רשם החברות והמרשם הוא אחר לחלוטין. התפיסה שונה לחלוטין מאשר בישראל ויותר תואמת את התפיסה האירופאית במובן הזה שהכל קונסטיטוטיבי, עד שזה לא נרשם, עד שהתקנון לא מאושר, חילופי בעלי מניות, חילופי דירקטורים, כל הדברים האלה, התוקף שלהם הוא ברישום ולכן זו שיטה שהיא שונה לחלוטין מכל התפיסה של חוק החברות בישראל, שרשם החברות הוא בעצם, למעט בעניינים מאוד מאוד ספציפיים, כמו מטרות ושינויי שם, משקף כלפי הציבור את המצב הקיים שדווח לו על ידי החברה ולא יוצר שינוי במצב המשפטי הקיים בעקבות הדיווח והרישום.

הדבר היחידי שמחייב בישראל וכאשר מתקבלת החלטה באספה הכללית היא מחייבת מאותו רגע, למרות שהיא לא נרשמה. אבל בעלי מניות, מחייב מה שרשום ברשם.

לא, בעלי מניות, העברת המניות תקפה ויש חובה לדווח עליה לרשם, אי דיווח לרשם היא הפרה ויש סנקציה, אבל היא לא גורעת מהיותו של אותו אדם בעל מניות בחברה. כך גם לגבי מינוי דירקטורים. וזה שונה לחלוטין בספרד, ולכן כשמסתכלים על הדין הספרדי, או במדינות קונטיננטליות אחרות, זו תפיסה שהיא שונה לחלוטין וצורת העבודה היא אחרת לחלוטין ולכן הם גם מאפשרים את האנגלית אבל לא כמשהו מחייב.

רבותיי, אין לי בעיה שתוגשנה תקנות באנגלית עם תרגום לעברית, או בעברית עם תרגום לאנגלית, ובלבד שהנוסח המחייב כלפי העולם, כלפי מי שמעיין, כלפי הציבור, יהיה הנוסח העברי ולא הנוסח האנגלי.

פה יש לך בעיה גם עם החוק הקיים.

אין לי בעיה. אני יודע, סעיף 121 אומר שברגע שנתקבלה החלטה, אם הפרוטוקול נרשם באנגלית, זה מחייב מרגע שהוא נחתם ושלום על ישראל. בסדר, זה לא אכפת לי. אבל התסקיר איננו מוגש לאספה הכללית, אלה שני דברים שונים.

אין תסקיר. התקנון מאושר על ידי האספה הכללית והוא בעצם מה שנותן את התוקף לתקנון, ההחלטה של האספה הכללית.

לא. סליחה, איך אני רושם חברה?

אתה מגיש תקנון חתום בידי כל אחד מבעלי המניות.

זו לא אספה כללית, אלה היזמים.

החברה עוד לא קיימת.

נכון, היא עוד לא קיימת וזה מה שמחייב, התקנון שהגשתי הוא המחייב.

אבל אחר כך אתה יכול לשנות אותו.

אין לי בעיה. אני אומר דבר אחד, רבותיי, התקנון הראשון יוגש בעברית עם תרגום לאנגלית והעברית תהיה המחייבת. אחר כך יעשו בו שינויים, לא שיניתם פה כלום, מה שיש בחוק זה מה שיש.

לא, יש חובה לדווח לנו על השינויים וגם אז---

אז יש את הסעיף בחוק.

לא, אבל סעיף 353 קובע שאם אדם מסתמך ולא שינית כמו שצריך, זה לא פותר את הבעיה כלפי צד ג'. כל הבעיה התעוררה בגלל שהמשקיעים, בינם לבין עצמם, חששו ממצב שבו יופעל סעיף 353 ומי שהסתמך על המרשם הסתמך על נתון שהוא לא נכון.

למה נתון לא נכון? הנתון הוא נכון. עד שלא שינית אותו, זה הנתון.

לא, אבל כל שינוי שייעשה, ייעשה באנגלית ואי אפשר יהיה לדווח על זה באנגלית, כאשר ההסכמות בין הצדדים ייעשו באנגלית.

אני רוצה ללכת קצת אחורה. עד שנת 2000 הפרקטיקה היתה שאפשר היה להגיש תקנונים באנגלית, בלי תרגום. בשנת 2000 יצאה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שאמרה שכיוון שאין הסדרה שאפשר להגיש באנגלית, אי אפשר להגיש יותר באנגלית בגלל שהשפה הרשמית היום היא כבר לא השפה האנגלית. אני מציעה את זה כדי להראות שלא היו כשלים, השוק התנהל עם זה, זה היה בסדר גמור, אף אחד לא התלונן על זה וברגע ש---

ומשנת 2000 עד היום כמה שנים עברו?

עד היום אנחנו מקבלים כל הזמן מכתבים, מכל עורכי הדין---

עזבי את מה שמקבלים, התקנונים הוגשו בעברית ולא היתה שום בעיה ולא היה שום כשל ומשקיעים מחוץ לארץ השקיעו. בוא נאמר ככה, המשקיעים מחוץ לארץ יפסיקו להשקיע בארץ בגלל התקנון של---

אני לא אוהבת את הטיעון הזה.

למה את לא אוהבת את הטיעון? זה הטיעון שאת טוענת לי.

לא, אני טוענת שהצדדים רוצים להגיע להסכם באנגלית וצריך לתת להם את האפשרות הזאת. אנחנו גם חושבים שהפרסום של התקנון בכללותו הוא לא חשוב, מה שחשוב הוא זה מה שהכנסנו עכשיו לטופס המחייב, הוצאנו מתוך התקנון את כל ההוראות שאנחנו חושבים שהציבור צריך לדעת אותן, הן צריכות להיות בעברית, לגבי הנוסח המחייב הוא יהיה הנוסח בעברית, לכן אנחנו חושבים שעשינו איזון ראוי. צריך לזכור שלמשל בדנמרק אין חובה בכלל להגיש את התקנון, ההנחה היא שהציבור לא צריך לדעת את זה בכלל.

עורכת דין אילני, אני מסכים איתך, לפני שאני אאשר את התקנות האלה ואת התקנות של משטר תאגידי, מכיוון שבשני המקומות האלה---

שם זה חוק.

כיוון שהזכירו לי יותר מדי פעמים את דלוור, אני חושב שאנחנו צריכים לצאת לדלוור לבדוק את המצב המשפטי שם. אתם כל הזמן מזכירים לי את דלוור, דלוור. חבר'ה, לכו לדלוור, תרשמו שם את החברות, עזבו אותי עם כל הדברים האלה. אנחנו מדינת ישראל, אנחנו לא דלוור.

אנחנו עושים משפט משווה, הבאתי את זה כמשפט משווה. לא הלכנו על המודל של דלוור, זה לא שאמרנו שמהיום אין חובת פרסום תקנון, אמרנו שיש חובת פרסום תקנון ואני חושבת שעשינו איזון ראוי בין זה שהדברים החשובים יופיעו בעברית, הם יהיו הנוסח המחייב, עשינו תרגום נוחות, לצורך הנוחות בלבד, כדי שאדם שקשה לו באנגלית יוכל להבין את זה עם תרגום לעברית. אנחנו חושבים שזה איזון ראוי.

טוב, אתם חושבים. בסדר.

דבר נוסף, בהקשר של מה שאתה ציינת. אני מבינה שאתה, אדוני, לא חולק על כך ששינויי תקנון אחר כך מתקבלים בהתאם להסכמות שבין הצדדים, בשפה האנגלית---

לצערי זה לא על השולחן אצלי. זה מה שיש לי על השולחן.

ההבחנה בין השלב של רישום חברה לשלב של שינוי תקנון אחר כך היא הבחנה מלאכותית, כי באותה מידה אדם יכול להגיש תקנון בעברית ויום אחרי זה לתקן אותו. התועלת שאנחנו מביאים לציבור פה, לצורך העניין הזה, שבשלב הרישום התקנון יהיה בעברית, היא תועלת שהיא לא מאוד חזקה, כי---

זה לא רק תועלת הציבור---

גם את השינוי אי אפשר להציג באנגלית. אם אין תיקון לתקנון, אז גם את השינוי אי אפשר יהיה להגיש באנגלית. הטענה שלנו היא שכל מסמך שצריך להגיש לרשם, אם אין הוראה מפורשת שאפשר באנגלית, הוא חייב להיות בעברית. גם התיקונים יהיו בעברית.

אבל אז הנוסח המחייב הוא מה שהצדדים הסכימו ביניהם.

אבל יש לי את סעיף 353 שאומר שאם לא הגשת אותו מתוקן, אז מי שהסתמך על העברית, אפשר יהיה להסתמך על העברית. אין לי כשל בעניין הזה במצב הקיים. כל הכשל הוא שהצדדים באו ואמרו לנו 'אנחנו רוצים להתקשר באנגלית, זאת השפה שאנחנו רוצים להתקשר בה', ויש חופש חוזי והשפה היא שפה עסקית, מזה באנו.

בתנאי שהם ירשמו שם, אם זה חברה ציבורית, בואו נקבע מי יכול להיות דירקטורים חיצוניים. בזה אנחנו יכולים לקבוע להם ואין שום חשש שהם יברחו מכאן, אבל יש חשש שאם נגיד להם 'תגישו את זה בעברית' הם יברחו.

רבותיי, יש פה על השולחן שלי שתי מערכות שבאחת מהן אתם אומרים, 'רבותיי, לא יקרה שום דבר', ואני שם מוטרד יותר מאשר פה, ואתם אומרים לי לא, זה שאתה תגיד להם שהם חייבים למנות דירקטורים מטעם הציבור, כאשר הדירקטורים האלה צריכים רוב של בעלי מניות המיעוט וכולי, זה לא יבריח מפה. ישבו פה אנשים אחרים שטענו שרק זה יבריח את המשקיעים. מצד שני אתם אומרים לי, מה שיבריח את המשקיעים זה שהם לא יכולים להסכים באנגלית והם יצטרכו לתרגם את זה לעברית.

אני לא באה משם, אני לא אמרתי ש---

אם את לא באה משם, אז אני שמח.

המכתב לשר לא אומר את זה. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להקל עם השוק כי הבנו שיש מצוקה בשוק בעניין הזה, קיבלנו עשרות מכתבים מאז ההנחיה של היועץ ועד עכשיו השוק התנהל אחרת וזה היה נח לכולם. אנחנו חושבים שעשינו איזון, למרות מה שאדוני אומר ובלי קשר לבריחה של המשקיעים, התוצאה היא תוצאה טובה, בלי קשר למסע ההפחדות. זה מה שאנחנו חושבים.

אני מסכים, בתנאי אחד, שמה שיוגש והנוסח המחייב שיוגש יהיה הנוסח העברי. אם למחרת ישנו, אז למחרת ישנו. הנוסח שיוגש יהיה נוסח בעברית. למדינת ישראל יש שפה רשמית והוא יוגש בשפה הרשמית.

אבל גם התיקון צריך להיות בעברית לפי זה.

למה? התיקון יכול להיות באנגלית משום שמה שיקרה זה, הרי ההחלטות שמחייבות זה מרגע שהן מתקבלות באספה הכללית, שם התקבלה החלטה באנגלית.

אבל יש חובה לדווח על כל תיקון.

ידווחו באנגלית ובעברית, בזה אין ספק.

ומה יהיה הנוסח המחייב בדיווח על השינוי?

הנוסח המחייב הוא מה שכתוב היום בחוק.

לא, כלפי צד ג'. אני מדברת על סעיף 353 שאומר שכל שינוי צריך להודיע לרשם וכשלא הודעת לרשם---

יודיעו לרשם.

באיזה שפה, אדוני?

יודיעו לרשם באיזה שפה שהם רוצים, עם תרגום לעברית.

ומה יהיה הנוסח המחייב כלפי צד ג'?

הנוסח המחייב כלפי צד ג', ברגע שהודעתי לרשם, זה הנוסח שהתקבל באספה הכללית.

יש פה שינוי מאוד מלאכותי, אדוני. כי אחרי יום הם ישנו את התקנון לאנגלית וישלחו אותו באנגלית ואז הנוסח המחייב יהיה באנגלית. זה מה שהם יעשו.

יכול להיות שזה מה שהם יעשו, אני בטוח שהם לא יעשו את זה.

הם עשו את זה בעבר. הם הגישו תקנון יום אחרי האספה הכללית באנגלית, שינו אותו. הרשם אז קיבל את התקנונים באנגלית ואת השינויים ובאיזה שהוא שלב עצרו את הקבלה של האנגלית ולכן הפסיקו עם זה, אבל אם נאפשר את זה, הם יעשו את זה. הם יעשו את התקנון הראשון בעברית, יגישו אותו בעברית, יום אחר כך יגישו באנגלית ואז לא שינינו שום דבר לעומת ההצעה שלנו.

שינינו לפחות דבר אחד, כשבאה חברה להירשם בישראל היא משתמשת בשפה הרשמית של מדינת ישראל. יש גם דברים שנקראים שפה רשמית ויש להם חשיבות. עולם העסקים הוא עולם מאוד חשוב, אבל אי אפשר בשבילו לשנות גם את השפה. אם אתם רוצים לשנות, אין בעיה, תגישו הצעת חוק שבישראל השפה הרשמית היא לא רק עברית, היא עברית, אנגלית וערבית. זה בסדר. אם תצליחו להעביר את זה, קדימה, שמשרד המשפטים ירים את הכפפה.

אני חושבת שההצעה---

אני יכול להגיש תביעה לבית המשפט לעניינים כלכליים, למחלקה הכלכלית, באנגלית?

לא.

למה? אלה עורכי דין אמריקאים, זו חברה אמריקאית, אלה בעלי מניות אמריקאים, הם רוצים לקרוא את התצהיר, הם רוצים להבין מה כתוב שם, הם רוצים לעבור על כל מלה בתביעה, למה שלא תאפשרו להם להגיש אותה באנגלית?

צריך לבחון כל מקרה לגופו. הטענה שלנו שכל זמן שהמחוקק לא קובע במפורש שאפשר בשפה אחרת, זה חייב להיות בעברית.

למה לא תקבעו שבבית המשפט לעניינים כלכליים... בדלוור אפשר להגיש באנגלית, נכון? אין בעיה. הרי אנחנו רוצים להיות כמו בדלוור, אז נגיש באנגלית גם את התביעה.

העניין לא נבחן, אין צורך בשוק לדבר הזה אז לא בחנו את זה, אבל אם ייווצר מצב שבו יהיו המון תביעות של משקיעים זרים, יכול להיות שזה ייבחן, ואז יצטרכו לבחון גם את הכשירות של השופטים, האם הם יודעים מספיק טוב את השפה האנגלית כדי להבין את כתבי הטענות. יש כל מיני דברים שצריך לבדוק. את הסוגיה הספציפית זאת אנחנו בדקנו, בדקנו את הצורך של השוק, בדקנו את הצרכים של הציבור בכללותו, של צד ג', מה חשוב לו לדעת, מה חשוב שיהיה בעברית, נחשפנו עכשיו גם להערות הבנקים, עוד דברים שיהיו בעברית ושהנוסח המחייב יהיה בעברית, הנושא של עסקאות עם צדדים שלישיים, אם יש מגבלה או אין מגבלה על שעבודים, על העברת נכסים, שאלה הדברים שחשוב לצדדים לדעת, מורשי חתימה, אם תהיה הוראה על זה, הכל יהיה בעברית, הדברים האחרים שבתקנון, אנחנו חושבים שזה לא דבר שצד ג' צריך לדעת אותו, משקיע שנכנס לזה באופן רצוני יודע שהוא נכנס לחברה שבה התקנון הוא באנגלית, ואלה האיזונים שעשינו.

זה גם לא פרטים שלפי החוק חייבים לכלול בתקנון. את הפרטים שחייבים לכלול בתקנון, לפי החוק, אנחנו כללנו בטפסים בעברית וגם הרחבנו מעבר, בהתאם להערות שהתקבלו. במדינות אחרות, כמו בדלוור, למרות שאדוני לא אוהב את הדוגמה... לא מדובר כאן על זה שכל העניינים וכל המגע של אותה חברה עם הרשם תתנהל באנגלית, ממש לא. מדובר על מסמכים קונקרטיים שנלווים למסמכים שמופיעים בטפסים, כי הטפסים הם בשפה העברית, והפרטים החיוניים מחולצים מתוכם בשפה העברית. מדובר במסמכים נלווים שכוללים פרטים נוספים שאנחנו חושבים ש---

התקנון זה לא מסמך נלווה.

יש פרטים בתקנון שחייבים שיהיו והחוק קובע במפורש שחייבים שיהיו, באותה מידה שמחייב שלכל חברה יהיה תקנון. את הפרטים האלה קבענו שחובה לדווח בטופס הנלווה בעברית והציבור רשאי להסתמך עליהם בעברית. מעבר לזה, התקנון הוא חוזה בין הצדדים שהם יכולים להוסיף בו דברים נוספים. גם מתוך הדברים הנוספים שהם רשות, ניסינו לחלץ את אותם עניינים שם מאוד מהותיים, לפחות ברמת הידיעה של הציבור שיידע שיש בסעיפים האלה והאלה פרטים כאלה וכאלה, וזה גם יופיע בעברית, ומעבר לזה, מה שהציבור ירצה לבחון בתקנון, יהיה לו תרגום נוחות, יהיה לו את התקנון עצמו, הצדדים גם, שוב, לא חייבים בכלל לכלול פרטים מסוימים, את הפרטים האלה בתקנון, ואנחנו חושבים שבכך אנחנו כן משיגים את האיזון בלי לפגוע במעמד של השפה העברית. וזה לא כמו תביעה בבית משפט, כי זה לא כל הנושאים, אלה נושאים מאוד מאוד מסוימים במסמכים קונקרטיים.

איגוד הבנקים, מה אתם אומרים?

לאחר שמשרד המשפטים קיבל את הערותינו, בכלליות, אנחנו מסכימים.

בצד הגשת מסמכי התקנות באנגלית, יש גם את העניין של הגשת שעבודים באנגלית שזה אינטרס נוסף שלנו, שאנחנו חושבים שכשהבנק וחברה עושים הסכם שעבוד באנגלית, לא צריכה להיות מניעה להגיש אותה באנגלית.

בעניין הזה ההצעה שלנו יותר מרחיקת לכת ואנחנו לא מבקשים אפילו תרגום נוחות בענייני השעבוד. מה שקורה במסמכי השעבוד, גם לפי חוק המקרקעין וגם לפי חוק המשכון, אין בכלל חובה להגיש את הסכם השעבוד. זאת אומרת המחוקק לא סבר שיש חשיבות לפומביות של המסמך הזה. בחוק החברות יש לנו סעיף מאוד ישן שאומר שאם יש מסמך, צריך להגיש אותו, אבל אין חובה שיהיה מסמך.

אני אעשה לכם את זה נורא פשוט. אין לי שום בעיה לאשר שכל דבר שלא חייבים להגיש אותו, שיגישו אותו מצדי במלזית, וכל דבר שחייבים להגיש אותו, יוגש בעברית וזה יהיה הנוסח המחייב.

זה המצב היום.

אחת משתיים, בתקנות, מה שחייבים להגיש, יוגש בעברית ויחייב בעברית. מה שלא חייבים להגיש, אל תגישו, כן תגישו, זה לא מעניין אותי. בשעבודים, מה שחייבים להגיש, יוגש בעברית, מה שלא חייבים להגיש, לא חייבים להגיש. אם אתם רוצים להגיד לי את אותו סעיף בחוק החברות שאם יש מסמך, אז חייבים להגיש אותו, תבטלו את הסעיף הזה. אין לי בעיה.

אנחנו הולכים לבטל את הסעיף הזה ולהשוות אותו לחוק המשכון, העניין הוא שהרפורמה לוקחת הרבה זמן ובינתיים הסעיף---

איזה רפורמה?

בחוק המשכון הולכים לעשות רפורמה וכל זמן שלא עושים את הרפורמה בחוק המשכון בכללותו אנחנו לא נוגעים בפקודת החברות, אז יש לנו כמה בעיות וכמה סתירות בין שני החוקים. אני הבנתי את הדוגמה, אדוני, כדי להראות שאין חשיבות בהגשת המסמך, כיוון שאין חשיבות, אז כל זמן שלא תיקנו את החקיקה הראשית יהיה אפשר להגיש באנגלית. בשביל זה הבאתי את ההשוואות לדין בחוק המשכון ובחוק המקרקעין, כשההנחה היא שזה מסמך שלא חשוב שהציבור יראה אותו ואם לא חשוב שהוא יראה אותו, אז לא נורא שבינתיים הוא יהיה רק באנגלית, כי זה יוצר קושי בשוק. אבל להגיד שכל מסמך, שיש חובה להגיש אותו, חייב להיות בעברית, זה המצב היום וזו בדיוק הנחיית היועץ. הנחיית היועץ אומרת את זה ואנחנו באנו לתקן עם האיזון שעשינו.

אני לא מבין, למה לתקן את הנחיית היועץ? אני חושב שהיועץ נתן הנחיה נכונה.

היא נכונה בוודאות---

והיא גם ציבורית נכונה. והיא גם מדינית נכונה.

נכון, אין ספק בזה, רק אמרנו שאחרי שעשינו את האיזונים שעשינו וחילצנו את הדברים החשובים מתוך התקנון, אנחנו חושבים שאפשר ללכת במתווה הזה. זה מה שאנחנו אומרים. אין ספק שכל מסמך שצריך להיות מוגש לציבור בישראל, חייב להיות בעברית. אין על זה ויכוח בכלל.

מה אתם רוצים? אתם לא רוצים הצבעה היום, נכון?

רוצים.

אתם לא רוצים. הצבעה היום פירושו של דבר שהתקנות נופלות.

אז אנחנו לא רוצים.

זה מה שאמרתי לכם, שאתם לא רוצים. ואתם תצטרכו לדאוג לכם לרוב בוועדה. אני חושב שזה דבר נוראי.

אם יש דברים שהם לא קשורים, אין לי בעיה לאשר אותם. אי אפשר לפצל תקנות, אבל יש פה דברים שהם לא קשורים, תיקוני טפסים. את זה אני כן מוכן לאשר לכם. יש לכם שתי אפשרויות, או להגיש שני סטים של תקנות ואת אותם דברים שלא קשורים לתרגום לעברית ואנגלית, אני מוכן לאשר לכם, אבל אני לא יכול לפצל.

בכל מקרה אנחנו צריכים לעשות עוד תיקונים בתקנות.

אני יכול לאשר סעיפים מסוימים.

אנחנו צריכים לעשות עוד תיקונים לתקנות הטפסים פה, הכנסנו את הדברים היותר דחופים בגלל שרצינו לשלב אותם עם האנגלית, אז אנחנו נעשה תיקון יותר מסודר לעניין התקנות בכללותן, ואת הנושא של האנגלית, אנחנו מבינים שיהיה עוד דיון?

ודאי שיהיה עוד דיון. תודיעו לי שיש לכם רוב בוועדה, אז אני אקיים דיון.

יש טעם להמשיך בבדיקה שלנו? אנחנו מבררים עם הולנד וגרמניה, כנראה שהם כן---

כן, אני אשמח מאוד אם תתנו לי רשימה מסודרת באיזה מדינות באירופה אפשר להגיש תקנון באנגלית ושהמחייב הוא התקנון באנגלית ולא התקנון בשפת המדינה.

אתה למעשה מתעניין רק במצבים שהאנגלית היא לא השפה הרשמית, כי שאלת קודם לגבי אנגליה וארצות הברית.

כן.

אנחנו נמשיך לבדוק את זה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50