PAGE
24
הועדה לענייני ביקורת המדינה

28 בדצמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








פרוטוקול מס' 146
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, י"א בטבת תשע"א (28 בדצמבר 2010), שעה 11:30

ההסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית ושידורי מדינת ישראל בערבית – דוח מבקר המדינה 60א', עמוד 217

חברי הוועדה: יואל חסון – היו"ר

יעקב (מנדי) אור – משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

אריה בן מאיר – עוזר מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

חיים לשם – מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

שלמה קוטיק – סגן בכיר למנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אהרון אגמי – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

יקותיאל אלעזר – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

רונן פלוט – מנכ"ל, משרד ההסברה והתפוצות

שי אטיאס – מנהל תחום הסברה, משרד ההסברה והתפוצות

נתי ברה – יועץ מנכ"ל, משרד ההסברה והתפוצות

נדב גלאון – יועץ תקשורת לשר, המשרד לענייני מיעוטים

אופיר גנדלמן – דובר ראש הממשלה לתקשורת ערבית, משרד ראש הממשלה

ירדן ותיקאי – מנהל מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה

עקיבא איסרליש – סגן המפקח הכללי באגף המפקח הכללי, משרד ראש הממשלה

יגאל ברוך כספי – סמנכ"ל תקשורת והסברה, משרד החוץ

סא"ל אביטל ליבוביץ – ראש ענף תקשורת בינלאומית, דובר צה"ל

רס"ן אביחי אדרעי – ראש מדור ערבית, דובר צה"ל

לובה סמרי – דוברת תקשורת ערבית, המשרד לביטחון פנים

מוטי שקלאר – מנכ"ל רשות השידור

אדמונד סחייק- מנהל קול ישראל בערבית, רשות השידור

חנה מצקביץ – יועצת משפטית, רשות השידור

שלום גנצר – הממונה על ענייני ביקורת המדינה במערכת הבטחון

טל דבורסקי בן ארי – רמ"ד ביקורת המדינה ומערכת הבטחון, לשכת סגן הרמטכ"ל

ד"ר מרדכי קידר – חוקר תקשורת ערבית, אוניברסיטת בר אילן

בשיר סברי בוטני – עיתונאי

נחמיה יצחקי – מארח את מר בשיר סברי בוטני

רוני ביאלר – מנהל אתרים בערבית

אריק בורנשטיין

דוד גומבוש

חנה פריידין

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

ההסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית ושידורי מדינת ישראל בערבית –
דוח מבקר המדינה 60א', עמוד 217

שלום, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הסברה לקהלי היעד לדוברי השפה הערבית בשידורי מדינת ישראל בערבית. דוח מבקר המדינה 60א'. הדוח הזה מעלה באמת את הנושא שהוא בעיניי נושא חשוב. בגלל זה בחרתי גם לעסוק בזה בוועדה לביקורת המדינה, וזה בעצם נושא של הסברה שלנו בסביבה שבה אנחנו חיים במזרח התיכון. אני חושב שצריך לומר, אולי בתחילת הדברים, זה לאו דווקא קשור בהסברה אבל בסופו של דבר זה כן קשור בהסברה, אחד הכישלונות הגדולים שלנו כחברה, במערכת החינוך ובעוד מקומות, זה העובדה שאנחנו לא יודעים ערבית. סביר להניח שפה יש אחוז יותר גבוה של דוברי ערבית במקרה, בחדר הזה, אבל כמו שאתם יודעים רוב אוכלוסיית מדינת ישראל אינה דוברת את השפה הזאת. אני חושב שזאת היתה טעות.

אני זוכר עד היום את המעמד הזה בתיכון שבו אתה צריך לקבל החלטה האם אתה ממשיך ללמוד ערבית או שאתה עובר ללמוד צרפתית. במדינה שבה כולם בטוחים שהם חיים בשאנז אליזה אז כל התלמידים, כמה מפתיע, בחרו בצרפתית ואט אט נעלמו להם השיעורים בשפה הערבית, והשיעורים האלה לדעתי היום כמעט לא קיימים, אולי בבתי ספר מסוימים במגמות מסוימות מאוד נקודתיות ומסיבות אולי ספציפיות יש כמה צעירים שנורא נמשכים לעניין הזה כדי ללמוד צרפתית. אני חושב שיש היום יותר אנשים שנמשכים ללמוד ספרדית כדי לראות טלנובלות מאשר ללמוד ערבית. אני חושב שזו תקלה. אני חושב שזו היתה טעות. בסופו של דבר אנחנו עם הנטייה שלנו לשכוח היכן אנחנו חיים ואיזו סביבה סובבת אותנו, אני חושב שהשפה הערבית היא דבר חשוב. גם אגב לא רק בראייה מול המדינות סביבנו אלא גם כלפי אזרחי מדינת ישראל הערבים שהם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וחלק בלתי נפרד מהמדינה הזו. הם ברובם הגדול כפי שאתם יודעים עברית. אני חושב שאנחנו היינו צריכים לדעת ערבית. זה היה יכול לשפר באופן ניכר את היחסים בינינו לביניהם וגם כפי שאמרתי מול המדינות הסובבות לנו. הדוח הזה עוסק בעניין יותר ספציפי שבאמת ההסברה מבחינת השידורים ואנחנו נשמע את מנדי אור שיציג לנו את הנושא. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני אנסה לשים בקונטקסט את הנושא הנדון לקונטקסט של כלל גופי ההסברה שאנחנו מתעסקים איתם. מבקר המדינה כמדיניות שם בעשור האחרון ביתר דגש, בחמש השנים האחרונות, את ראיית המכלול השלם של הערוצים שעומדים לרשות מדינת ישראל בעת חירום מול 4 חזיתות. חזית אחת היא החזית הצבאית שבה המדינה נערכת מזה עשרות שנים על פי הגופים המופקדים וזאת חזית שבאופן שלם מופקד עליה בעיקר צה"ל, מערכת הביטחון, דבר דבור על אופניו.


החזית המדינית היא גם פועלת בהתמדה. שתי חזיתות נראות לנו חשובות מאוד והן התפתחו בעיקר בשנים האחרונות. הן לא חדשות אבל הן התפתחו בעיקר כאמור בשנים האחרונות כתוצאה מחולשות שהתגלו בעיקר בעת אירועים. אחת היא חזית העורף ששמה לה למטרה להתייחס לעורף ולעקוב ולבקר. השנייה היא חזית ההסברה שהיא עומדת בפני עצמה כאחת מהחזיתות האלו במערכות העיקריות של מדינת ישראל. ברשות השידור עוסקים בעניין מזה עשור. זה בהיערכות מערך ההסברה באירועים רחבים מאוד. אנחנו עוסקים בזאת גם עכשיו ובימים אלה אנחנו עוסקים במערך ההסברה לעניין המשט.

הדוח הזה שעניינו שנת 2009 דן בהמשך לדוח על העורף במלחמת לבנון השנייה שבו עסקנו בין השאר בהסברה. הדוח עוסק בהסברה לקהל הדובר ערבית. זו הסברה רחבה מאוד ממדינות רחוקות דרך מדינות יותר קרובות דרך שטחי יהודה שומרון ועזה ועד פנים. כאמור זאת חזית ממעלה ראשונה ולכן אנחנו עוסקים בה ונמשיך לעסוק בה כדי לראות את הליקויים ולקדם אותה. האמירות הן אמירות קשות. הן אמירות שנתקלנו בהן תוך כדי הדוח. אני לא מצטט. אלה אמירות שאומרות אסון לאומי, מחדל אסטרטגי ועד כדי חלמאות. הסיומת שבה אמרנו, ואני מצטט, "לדעת משרד מבקר המדינה אסור להשלים עם מצב שבו לא יינתן הלכה למעשה מענה הולם לחזית התקשורתית ההסברתית, לשידורים אפקטיביים להסברת תמונת המצב ועמדותיה של המדינה לקהלי היעד בשפה הערבית ודגש על עת חירום. המשך המחדל רב השנים של העדר שידור ממלכתי ישראלי לקהלי היעד דוברי השפה הערבית גם במהלך מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה ממחיש ביתר שאת צורך חיוני זה".


דבר שאפשר להגיד בקשר לשנה הזאת, לדעתי ביתר שאת בהיערכות של מדינת ישראל מול הדה לגיטימציה. זה לא רק לעת מלחמה אלא בשוטף. על כן הסוגיה הזאת חשובה, היא קריטית.

בחודשים פברואר – מאי 2009 ערך משרדנו ביקורת מעקב על האופן ועל מידת התפקוד בליקויים שהועלו בביקורות הקודמות בנושא הטיפול הממלכתי בהסברה בשפה הערבית ובכלל זה בהכנות בתחום זה לקראת מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה ובמהלכו. הממצאים העיקריים הם כלהלן. הטיפול בהסברה בערבית במשרד ראש הממשלה והתיאום בתחום זה עם גורמי ההסברה, מצאנו, ביולי 2007 החליטה הממשלה על הקמת מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה אשר יתאם את כל גורמי ההסברה במדינת ישראל. בהחלטת הממשלה האמורה הוקדש גם פרק לתחום ההסברה לאוכלוסיות ערביות. מביקורת המעקב מתברר כי מאז אפריל 2008 המועד שבו מונה ראש מטה ההסברה הלאומי ועד מועד סיום הביקורת לא מומשו עיקרי החלטת הממשלה בנוגע להסברה לאוכלוסיות הערביות. טרם גובשה מדיניות כוללת להסברה לאוכלוסיות הערביות ולא התקיימו ישיבות קבועות המוקדשות להערכת מצב ולגיבוש תוכניות הסברה לאוכלוסיות ערביות. כמו כן טרם הסתיים תהליך איוש המשרה המקצועית לתפקיד מנהל תחום הסברה ממשלתית לאוכלוסיות ערביות במטה ההסברה הלאומי.


באשר לטיפול בהסברה בערבית במשרד החוץ. על פי החלטת הממשלה אמורה מיולי 2007 האחריות המלאה והכוללת להסברת החוץ של מדינת ישראל יישאר בידי משרד החוץ. לקראת מבצע עופרת יצוקה ובמהלכו לא מומשה כהווייתה אחריותו של משרד החוץ בנוגע להסברה בערבית לפלשתינים ברצועת עזה ובאיו"ש. כמו כן משרד החוץ לא מימש את החלטת הממשלה מיולי 2007 על תגבור המחלקה לתקשורת ערבית. יתר על כן הפכה לה נסיגה משמעותית ביכולת המחלקה כתוצאה בירידה באיוש התקנים הקיימים.

אשר לאמצעי השידור של מדינת ישראל בערבית. מאז הדוחות של מבקר המדינה מהשנים 2002-2007 לא שופרה עוצמת השידור ברדיו בשפה הערבית לתושבי רצועת עזה אלא נותרה במצב גרוע לרבות טרם מבצע עופרת יצוקה וגם הלאה. ביולי ובספטמבר 2007 קיבלה הממשלה החלטות בדבר שיקום השידורים בערבית ברשות השידור. עד מועד סיום ביקורת המעקב לא מומשו החלטות אלה של הממשלה. בעניין זה סיכם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז מר רענן דינור כי נושא השידור הממלכתי בשפה הערבית יטופל רק לאחר שהממשלה תאשר את הרפורמה הכוללת ברשות השידור. לשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור דאז מר יצחק הרצוג היתה עמדה זהה. משרד מבקר המדינה מעיר שעמדת שני האישים אינה עולה בקנה אחד עם הדחיפות המובעת בנושא בהחלטות הממשלה האמורות ועם הנזק המתמשך בשטח חיוני זה בדגש על הדרוש פה ברמה הלאומית בעת חירום.

אשר להכשרת דוברים מקצועיים בשפה הערבית הרי שבצד רשימת מסבירים חיצוניים בשפה הערבית אשר נקבעו להפעלה בעת חירום פועלים דרך קבע בשירות המדינה דוברים מקצועיים מטעמה בשפה זו. נמצא כי סוגית המיעוט בדוברים ישראלים מקצועיים העוברים מסך, שולטים בשפה הערבית הספרותית והמדוברת, בעלי השכלה רחבה והיכרות טובה את התרבות הערבית ומנהגיה המגוונים היא פער מרכזי בתחום זה. התברר כי מטה ההסברה הלאומי טרם ערך בחינה מקיפה של הצורך בהכשרה של דוברים בשפה הערבית בהתאם לנדרש ברמה הלאומית. בפועל גורמי ההסברה זקוקים כל אחד לעצמו למספר מצומצם של עובדים כאלה והם מתקשים מאוד לתת מענה הכשרתי מקצועי לצורך קריטי זה.

בסיכום מעיר משרדנו כי (1) על משרד ראש הממשלה באמצעות מטה ההסברה הלאומי לפעול למימוש החלטת הממשלה מיולי 2007 בנוגע לגיבוש מדיניות הסברה לאומית כוללת בשפה הערבית. זאת בתיאום עם הגופים הממלכתיים הקשורים לתחום זה לרבות משרד ההסברה והתפוצות, ועם המטה לביטחון לאומי, כל זאת במטרה להפעיל את ההסברה לדוברי השפה הערבית ככלי לאומי בעל משמעות רחבה המשרת אינטרסים לאומיים ביטחוניים מדיניים כלכליים, חברתיים תרבותיים עמוקים. נוכח המשך ההתדרדרות החמורה בשידורי מדינת ישראל בערבית בטלוויזיה וברדיו מעיר משרד מבקר המדינה למשרדי הממשלה המופקדים על כך כל אחד בתחומו על כך שהחלטות הממשלה מיולי 2007 ומספטמבר 2007 בתחום השידורים הממלכתיים בשפה הערבית טרם מומשו עד מועד סיום הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה אסור להשלים עם מצב שבו לא יינתן הלכה למעשה מענה הולם בחזית התקשורתית ההסברתית לשידורים אפקטיביים להסברת תמונת המצב ועמדותיה של המדינה לקהלי היעד בשפה הערבית בדגש על עת חירום.

לסיכום, משרד מבקר המדינה מצביע על כך שההסברה היא מהמרכיבים המרכזיים במאמץ הלאומי בעת חירום להשגת התכלית האסטרטגית, מדינית, ביטחונית. להסברה הממלכתית בערבית ולאמצעי השידור הממלכתיים בשפה זו משקל חשוב ביותר לעניין זה, ונוכח חיוניותם ראוי לייחד להם פתרונות ייעודיים לעת חירום ללא התניה בפתרונות הכוללים של רשות השידור. לפיכך על הממשלה לפעול להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לשיפור ההכרחי של שידור בשפה הערבית הן לעולם הערבי, הן לתושבי רצועת עזה ואיו”ש והן לדוברי השפה הערבית בישראל.

תודה רבה. אני מודה לך. אני ארצה שנתייחס לנושא ההסברה ואחר כך לנושא השידורים ואני אבקש ממר רונן פלוט, מנכ"ל משרד ההסברה להתייחס להערות. כמו שאמרתי, כמו שנאמר פה גם כן, דוח מבקר המדינה היה על שולחנכם כאשר נכנסתם לתפקידכם, כאשר הוקם משרד ההסברה והתפוצות. ריכזתם סביבכם את העניין הזה. אני רוצה לדעת מה עשיתם עם מסקנות המבקר ומה השתנה כלפי המציאות שתוארה פה? אם בכלל.

בוקר טוב לכולם. אז קודם כל אחד הדברים הראשונים שעשינו, אנחנו ביקשנו מהממשלה שמשרד החוץ ומשרד ההסברה יביאו הצעה מוסכמת איך אנחנו חושבים להפעיל את כל מה שיש בשפה הערבית. כמובן שזה היה כפוף לכך ששר ההסברה והתפוצות, מר יולי אדלשטיין, היה מחזיק תיק ברשות השידור וכמובן שלנו זה היה הרבה יותר נוח, ושמה גם ראינו את הנישה שלנו איך שם אפשר לפעול, וכמה שאנחנו בדקנו את הדוח שהופיע לפני שהמשרד הזה הוקם אנחנו ראינו שהבעיה הזאת היא קשה ברשות השידור, שהשידורים לא מגיעים וגם ברדיו.

הקוריוז שהיה שדווקא נפגשתי עם כמה אנשים מעבר לשטחים והם סיפרו שגם במבצעים הכי קשים שהיו היה חשוב להם מאוד לשמוע את קול ישראל. יכול להיות שזה בגלל שהם מאמינים דווקא לרדיו שלנו. כמובן מי שהיה שם היה שומע והיה חשוב לו לדעת מה אמת ומה שקר. כרגע עד כמה שידוע לי בגלל הבעיות של אנטנות ובגלל המחיר הגבוה שהממשלה צריכה להעביר לרשות השידור כי לפי דעתי רשות השידור לא מסוגלת להקים דבר כזה לבד, כאן ישבנו יחד עם משרד ראש הממשלה, הם נמצאים כאן, הם יפרטו את זה לפרטים. יש החלטה שמשרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד ההסברה, כולם ביחד בשיתוף עם רשות השידור נפעיל פורטל בשפה הערבית בערוץ 1. זה יהיה גם בטלוויזיה וגם ברדיו בעלות של 70 מיליון שקל. וכך נוכל להגיע פחות או יות4 דרך כלי התקשורת שעד היום זה לא טופל. יש כל מיני ערוצים קטנים שמטבע הדברים...

אני רוצה לשאול אותך שאלה. מסמך דוח המבקר 60א', מה אתם עושים בקשר אליו? מה הולך להיות? שנתיים עברו מאז פרסומו. מה קרה בשנתיים האלה? קיבלתם את הדוח על השולחן. הממשלה הקודמת קיבלה החלטות מסוימות. אני אומר את זה כאיש ששייך לממשלה. דברים לא בוצעו. אתם נכנסתם כאשר הממשלה החדשה הוקמה. מה עשיתם?

אני אסביר. כל מה שדובר בו בדוח המבקר הוא לא מתייחס לפעילות שלנו בכלל. אף אחד לא נתן לנו אחריות על הסברה בשפה הערבית, אף אחד. לא קיבלנו. אני רוצה להסביר זאת בשפה שאני יכול להסביר ובשפה שאני לא יכול להסביר בה, שאין לי כסף, שאין לי תקציבים, שאין לי תקנים, אני לא יכול לפעול בשטח ההסברה כאן.

עכשיו אתה תגיד לי שהוצאת מכתבים,

אני חושב שיש כאן התקדמות מאוד רצינית. אם אנחנו בסיכומו של דבר, בוא אני אתן לך דוגמה, למשל האתר שלנו שהולך לעלות בחודש פברואר יהיה גם בשפה הערבית. אנחנו מוציאים מהמשרד שלנו הרבה חומרים בערבית. אבל זה לא פותר את הבעיה שעליה דיבר המבקר. הוא דיבר על בעיה אחרת לגמרי, לפתור בעיה מקיר לקיר. עכשיו אנחנו צריכים הרבה מאוד כסף. אם אתה שואל אותי מה עשיתם? התקציב שמדובר עליו כאן, שאנחנו הולכים להשתמש בו, זה תקציב שצריך להספיק לשלוש שנים לפעילות המשרד שלנו, משרד ההסברה והתפוצות. אז כמובן שאין לנו כסף.

אם הייתם באים לפה ואומרים מסקנת המבקר לא מקובלת עלינו, אנחנו לא חושבים שצריך להשקיע בזה 70 מיליון שקלים, מאה מיליון שקלים, מאתיים מיליון שקלים, אני לא יודע כמה צריך להשקיע. יש לנו סדרי עדיפויות אחרים, זה לא מתאים לנו. בסדר גמור, הייתם אומרים את זה, היינו מקבלים את זה. הממשלה היא הרשות המבצעת. היא קובעת בסופו של דבר את העניינים. וזהו. אז הייתי מקבל את זה. אבל היו החלטות ממשלה. אתם הגעתם לממשלה חדשה. לא שיניתם את החלטות הממשלה. גם המסקנות, גם בהערות ראש הממשלה למבקר, בסך הכול יש הערות שמקבלות את מסקנות מבקר המדינה. אז אם אתם מקבלים את מסקנות מבקר המדינה בתשובות שאתם נתתם, אז איך אתם...? אתה בא ואומר לי עכשיו, עברו שנתיים ולא קרה שום דבר. זאת אומרת, לא השתנתה המציאות, זה העניין. יש פה מציאות קשה שהוצגה והיום לא השתנתה המציאות. המציאות הזאת עדיין מציאות קשה. אז עכשיו אתם תציגו איזושהי תוכנית, מגה תוכנית שנראה לי שהממשלה הבאה היא זאת שתצטרך להוציא אותה לפועל, אז מה עשיתם במשך שנתיים? מה עשיתם במשך שנתיים? והקימו משרד הסברה, תסלח לי. הקמנו משרד הסברה. מה זה משרד הסברה של פועל בשפה הערבית? על מה אתה מדבר? אתה בדיוק צריך לדבר בערבית, באנגלית, בספרדית, בצרפתית.

קודם כל מדובר כאן על דוח המבקר. כרגע אתה לא שואל אותי מה אני עושה אלא אנחנו מדברים על דוח המבקר. אז אני מדבר על דוח המבקר שהוא מתייחס לשני משרדים שהם צריכים לעבוד בתיאום איתנו. אני מקבל במלואו את כל הדוח. אני חושב שהוא צודק.

יש תיאום בין המשרדים?

יש תיאום מלא. יש תיאום מלא בין שלושת המשרדים.

אז שואל יקירי, אני מאוד מעריך אותך. אני חושב שאתה באמת בן אדם רציני. אני באמת שואל אותך אז מה עשיתם?

אז הנה אני אומר לך. אנחנו הגענו לסוף. מי שחושב שהדברים האלה נעשים תוך יום אחד, למצוא תקציב.

שנתיים, שנתיים. זה שנתיים. עוד ארבעה חודשים הממשלה הזו מכהנת שנתיים. מה עשיתם? עוד מעט נגמרת לכם הקדנציה.

אני בטוח שלא.

היא תיגמר בסוף.

בסוף כן. אני חושב שבסיכומו של דבר, אנחנו כרגע, יכול להיות שאתה צודק במאה אחוז שזה לקח יותר מדי זמן, אבל אם אני בא ואני אומר לך יש בשורה. בסיכומו של דבר יש בשורה. זה שזה לקח הרבה מאוד זמן יכול להיות, אני מודה בכך. גם ברשות השידור היו בעיות. לא היה יושב ראש רשות השידור. היו כל מיני דברים אובייקטיבים שלא יכולת להתמודד עם זה. כרגע כשיש תוכנית אני חושב שצריך לברך על כך. ואני מציע שירדן יספר על התוכנית שיש. אם זה מקובל אז אפשר יהיה להתקדם הלאה.

אז אתה רוצה שירדן ותיקאי יציג את התוכנית? אוקיי. ירדן בבקשה.

אני אציג עוד כמה דברים. כאמירת פתיחה מבחינתי הנושא של הדוח מציג תמונה מצב.

אני חייב לומר משהו. אמר לי משהו שהסב את תשומת ליבי, מר פלוט. אתה יודע מה, אני כנראה צריך בפעם הבאה לא להסכים ולהתעקש ששרים יבואו לכאן. כנראה הטעות שלי הייתה שאני לא התעקשתי שהשר יולי אדלשטיין יגיע לכאן. ואני אגיד לך, תראה, בהתייחסותו של שר ההסברה, אתה אומר דוח מבקר המדינה, אתה אומר לו מה קשור, מה לא קשור. אני אומר השר שלך אמר ביולי 2009, יולי אדלשטיין הגיב לממצאי הביקורת. הוא אמר ככה, המשרד רושם לעצמו את הערות המבקר בעניין הליקויים בתכנון ההסברה לקהלי יעד דוברי ערבית בכלל והשידור לעולם הערבי בפרט. בנוסף הוא אומר, בכוונתי כשר ההסברה בתפוצות ומתוקף סמכותי כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור שהוא היה אז, בסדר גמור, אז, ליזום ולהוביל מהלך שיוביל להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לזה, והוא מסביר את זה. והוא אומר גם, משרד ההסברה יבחן את נושא ההסברה בעולם הערבי, יציגו בפני הגורמים הרלוונטיים. עכשיו תשמע, זה מיולי 2009. מיולי 2009. מה קרה מאז יולי 2009? אתה מציג לי עכשיו תוכנית ב-2011. שנתיים אחרי כן.

לא. לא. קודם כל אני מסכים לגבי זה במאת האחוזים. אם שמת לב אני גם אמרתי שהשר היה אחראי על רשות השידור, כשהיה לו יד ורגל ברשות השידור, ויש השפעה. ברגע שהוא העביר את זה בחזרה לממשלה, וברגע שברשות השידור לא היה יושב ראש רשות השידור, הוא נחבר לא מזמן, הדיונים התחדשו. האם זה טוב? האם זה לא טוב?

זה לא טוב. זה לא טוב. התוצאה היא שזה לא טוב. אתה רוצה להגיד משהו עקיבא? משרד ראש הממשלה. כן.

כשהתקבל דוח מבקר המדינה החלטנו להעלות את הנושא הזה לועדת השרים לביקורת המדינה. היתה ישיבת הכנה עם כלל הגופים. חלק מהנוכחים כאן השתתפו בישיבה הזאת. היתה ישיבה. היתה כבר החלטה מוסכמת של גוף מתכנן ולקבוע את כל הדברים, על פי מה שכתוב בדוח מבקר המדינה. השר יולי אדלשטיין ביקש לא לקבל החלטה, הוא רצה לקבל החלטה משלו וכל העסק הזה נפל.

תודה. ירדן ותיקאי בבקשה.

תודה. קודם כל אני רוצה להגיד מעמדת המבוקר מדובר בדוח שהוא חשוב מאוד. הוא מציג תמונה מאוד בעיתית לאורך הרבה מאוד שנים. גם אם כמבוקר יש לנו ויכוחים עם חלק מהדברים שנכתבים , בסך הכול זה מציג תמונה מאוד נכונה, מאוד בעיתית, ושהיא לקונה גדולה בהסברה הישראלית ולדעתי כל הגופים מסכימים לזה במאת האחוזים. מבחינתנו כמטה הסברה כמה סוגיות שאנחנו עושים בכלל ושקשורות כמובן לדוח המבקר. ואני אגע גם בהן.


קודם כל אנחנו הצלחנו כבר לגייס את הבן אדם שבדוח אנחנו מבוקרים כמי שלא הצליחו לגייס אותו. דרך אגב זה תהליך. לקח שנה וחצי לגייס בן אדם. הרבה מזה נובע בגלל שפשוט אין. יש מעט מאוד אנשים שמתאימים לתפקיד. בגלל זה לקח לנו שנה וחצי לגייס בן אדם. יושב פה אופיר גנדלמן שברשותך יפרט אחרי זה על עבודתו. אנחנו גם נתנו לו תפקיד כפול. אחד של מנהל תחום הערבית ועוסק בתחום ההסברה. ושנית, גם של דובר. נכון להיום הוא הדובר הבכיר ואין שום אירוע, ואני רואה את זה כהישג גדול מבחינתנו, אין שום אירוע שהדוברות בערבית לא מקבלת את המענה המלא, עוד פעם, במגבלות של בן אדם אחד, אבל המענה המלא. כל הודעה לתקשורת יוצאת בערבית. כל ראיון נעשה גם בערבית. כל טוויטר שאנחנו מוציאים יוצא גם בערבית. ה-face book שלנו. כל דבר יוצא היום בערבית ממשרד ראש הממשלה בזווית שלנו.


ישיבות פורום הסברה, מה שהמבקר העיר, אנחנו מקיימים את הישיבות אחת לדעתי חודשיים שלושה. אנחנו עושים ישיבה של כל הגורמים כולל גם גורמים סמי ממשלתיים ולפעמים NGO כך שאנחנו מרגישים שאין לנו בעיה של תיאום. בסך הכול התיאום מתקיים. אימוני דוברים, גם סוגיה שהמבקר העיר עליה ואנחנו התחלנו לפעול בקשר לזה. רק השבוע עשינו אימון יחד עם משרד החוץ ואופיר בטח יפרט על זה. הקמת pool מרואיינים, גם של אנשים פנימיים, ובעיקר אנשים חיצונים. יושבים פה חלק מהאנשים שאנחנו נעזרים בהם בצורה רשמית יותר או רשמית פחות ואנחנו עוסקים בזה ומעבירים להם מסרים וחומרים. יש לנו מיקוד שלפעמים אנחנו עושים בסוגיות מסוימות שיש להן נגיעה ספציפית לנושא הערבי כמו למשל העבודה שהמשרד עושה בנושא הבדואים וסוגיות שיש לנו פה מיקוד בנושא של ערבים. יש לנו כמובן פעילות אינטנסיבית בפיקס שיש לך למשל עם המשט, או יש לך שריפה בכרמל שעניין משום הרבה מאוד תקשורת ערבית, אז יש פה פעילות אינטנסיבית של התחום של ערבית שאנחנו בפנים וניתן מענה. עוד פעם ניתן מענה במגבלות שיש לנו.

תסביר לי רגע את הסיכום ביניכם ובין משרד ההסברה לבין המשרד לענייני מיעוטים, וכמה אתם, איפה גם ההבדל בין דברור ראש הממשלה לבין הסברה כללית? תסביר לי איך זה עובד.

מטה ההסברה, המשימה המרכזית שלו, ודרך אגב זה גוף מאוד קטן שיש לו 5 תקנים, בפועל 4 אנשים, כולל אותי. הראש שלנו התפטר עכשיו.

הוא ידע על דוח הביקורת הצפוי. הוא אמר, עדיף לי לצאת עכשיו. הלוואי וזאת היתה הסיבה שבגללה הוא התפטר.

תכליתו המרכזית היא תיאום בין המערכות השונות. הממשלה גם הגדירה שמנגנון התיאום המרכזי הוא מה שנקרא פורום הסברה. אנחנו פיתחנו את זה למספר פורומי הסברה. יש פורום הסברה ביטחוני מדיני. יושבים בו ודאי כל הגורמים שאתה רואה פה ועוד כל מיני גורמים רבים נוספים. בוודאי דובר צה"ל ומשרד החוץ כמובן, משרד ההסברה ועוד גורמים נוספים, שב"כ, משרד הביטחון וכדומה. אנחנו עוסקים כל הזמן בתיאום הסברה בסוגיות שונות. או בסוגיות שעומדות להיות, משט, משטים למיניהם שאנחנו מכירים, עופרת יצוקה, יציאה מרג'ר. אני פשוט לוקח דברים שאנחנו מתעסקים בהם בימים האחרונים. ואנחנו גם מפעילים כלי הסברה דרך משרד ראש הממשלה בתחום הלאומי ופה אני מגיע לנקודה שאתה באמת נגעת בה וגם המבקר נוגע בה על חלוקת האחריות הזאת. זה נכון שראש מטה ההסברה הוא גם יועץ התקשורת של ראש הממשלה. זה נכון. סך הכול אנחנו מרגישים, ואני יכול להעיד אחרי שנתיים וחצי של עבודה שאנחנו, והאבחנה היא אבחנה נכונה וברורה, ודאי אנחנו לא עוסקים בדוברות אישית של ראש הממשלה. במידה רבה ראש הממשלה הוא מוביל המסר הרבה פעמים. אבל לא בדוברות אישית. אז לכן אנחנו גם משתמשים בתכנים של ראש הממשלה, גם נבנים על פלטפורמות שלו, אבל הייעוד המרכזי שלנו הוא באמת תחום ההסברה. אנחנו לא עוסקים בדוחות של ראש הממשלה ישירות. כשיש אני יודע מה, משט, אז יש ראש ממשלה שהוא דומיננטי בעניין הזה. להסביר את זה. אז ודאי שאנחנו גם נתעסק בזה. אבל לא בדוברות אישית של ראש הממשלה.

אני מסתכל באתר שלכם, בתכנים שאתם מוציאים, אני כמעט לא ראיתי שום הודעה שאתם הוצאתם או התייחסות שהוצאתם שלא היתה קשורה לראש הממשלה.

של מטה ההסברה? אתה לא תראה את זה בהודעות.

לא. אני מדבר איתך על דברים שראיתי באינטרנט. מטה ההסברה, כאילו פועל דרכם, יש לכם אתרים.

לא. מטה ההסברה הוא גוף שהוא מאחורי הקלעים ואנחנו חושבים שזה נכון שהוא יישאר מאחורי הקלעים. משתמש הקצה שלי מבחינתי זה הדוברים הפורמאליים. רוב העבודה שלנו, כמעט ואין לנו מגע חיצוני. או הייתי אומר בכלל אפילו.

זה לא קשור אליכם. אוקיי. איך העבודה עם משרד ההסברה?

כמו שהעבודה עם כל הסוכנויות בתיאום לדעתי, כמעט הייתי אומר מושלם. תיאום מושלם זה לא אומר שאנחנו מאשרים הודעות של אף אחד. יש לנו מנגנון שיודע לתאם ותלוי בעניין. אם יש אירוע כמו המשט אז אנחנו נדבר 5 פעמים ביום עם הגורמים המרכזיים. אם יש ימים רגילים אז לא נדבר 5 פעמים ביום. אז ניפגש לעיתים רחוקות יותר.

אתה מנהל מטה ההסברה.

מטה ההסברה תפקידו, כמעט הייתי אומר אין שום קשר עם משרד ההסברה. וודאי שיש קשר. מטה ההסברה, תכליתו המרכזית להיות מנגנון לתיאום ויצירת מדיניות הסברה אחידה של הממשלה בתחומים מסוימים, בתחומים הרלוונטיים.

וקורה נניח אירוע המשט. אתם מתחילים ליצור קשר עם כל הגורמים שהם רלוונטיים.

במקרה של המשט אנחנו גם התכוננו לזה כמה שבועות. ישבנו וגיבשנו מה המסרים המרכזיים? מי יהיו הדוברים המרכזיים? מה החלוקה בין דוברות צבאית לדוברות אזרחית? מה אנחנו עושים בשלבים הראשונים? עוד פעם, אתה יודע, בסוף באירוע יש לך גם שינויים. איזה עזרי אינטרנט? איזה עזרים אנחנו צריכים? איזה חומרי אינטרנט? האם אנחנו מפיקים סרטונים ליו טיוב וכל מיני דברים? ואנחנו עוסקים בזה הלכה למעשה.

העובדה שראש הממשלה היום הוא השר הממונה על רשות השידור, אולי נחזור קצת להתמקד בדוח, איפה זה מבחינת אחריות משרד ראש הממשלה להערות שבדוח?

מאה אחוז. אנחנו, הייתי אומר, ניצלנו את העובדה שבעצם שיישום הרפורמה עברה למשרד ראש הממשלה ובעצם ביוזמתנו כמובן פתחנו במהלך שהציג אותו בקצרה מנכ"ל משרד ההסברה שהוא יצירת ערוץ, גם פורטל, אבל בעיקר ערוץ טלוויזיה שיחד עם רשות השידור, או באמצעות רשות השידור, כמובן, כל מה שאני אומר אני עוד מסתייג. הרפורמה עוד לא התקבעה, עוד אין מוסדות רשות השידור, הסוגיה עוד מורכבת. המטרה של העבודה היא כזאת. אנחנו היינו רוצים, ואני שמח שרשות השידור רואה את זה עין בעין כמובן, אנחנו רוצים לראות ערוץ אחד שמשדר לפחות 8 שעות אולי יותר בערבית וגם עוד מספר שעות באנגלית. אנחנו ניקח את הערוץ הזה, רשות השידור תיקח את הערוץ הזה, תעלה עם תכנים שהם תכנים וודאי תכנים חדשותיים ועיתונאיים. אני מדגיש את זה בכל מקום. זה לא ערוץ הסברה אבל זה כן ערוץ שנותן את הנרטיב הישראלי. כמו שערוץ 1 עושה באופן שוטף, כמו שערוץ 2 עושה. זווית ישראלית.


אם דיברנו על המשט אז הסיקור של ערוץ 1 של המשט היא לא זווית של הממשלה אבל היא זווית שמנקודת המבט הישראלית, דבר שלא בא לידי ביטוי היום בשום כלי תקשורת. דרך אגב לפני כמה שנים היה אפילו YNET בערבית, אפילו זה לא קיים. כלומר אין שום כלי תקשורת של ה-main stream ישראלי שנותן את הנרטיב של החברה הישראלית.

למה זה לוקח כל כך הרבה זמן לסדר את הדברים?

קודם כל זה עוד לא מסודר. הדבר המרכזי הוא הנושא של רפורמה ברשות השידור.

בגלל הרפורמה תוקעים גם את העניין הזה.

לא. זה לא תוקעים. אנחנו רוצים לשלב את זה בתוך הרפורמה.

תראה, רפורמה יכולה לא להיות לעולם. מה? כבר שנים זה לא קורה.

רק אני אסיים רגע את ההצגה של העניין. הכוונה היא שיהיה ערוץ שיהיה בו שימוש בכל החומרים שמפיקה רשות השידור ועוד כסף להפקות מקור ודברים אחרים. הכול כמובן יהיה בערבית, יהיה dubbing בערבית, לא רק הכיתוב של הכותרות. לכל זה יהיה אתר אינטרנט, וכל זה גם ישווק החוצה על ידי, לא לווין עמוס כפי שערוץ 33 הוא היום, אלא לווין אחר. אנחנו רוצים להגיע למצב- - -

מה שאתם רוצים זה מאוד יפה.

ואנחנו עובדים על זה.

בסדר. אבל אתם כבר שנתיים עובדים על זה. זה המשפט החשוב ביותר. אתם אמורים לעבוד על זה מזה שנתיים. זה שאתם לא עובדים על זה שנתיים זו הבעיה. אבל אתה אומר לי דבר אחר ירדן שהוא יותר מטריד אותי. אתם מתנים את נושא השידורים בערבית ברפורמה ברשות השידור. עכשיו אתה מבין מה אתה אומר. אתה מכניס פה דבר ענק לדבר מאוד מאוד קטן. רפורמה של מיליארד אם לא יותר, מכניס לי עכשיו דבר מאוד מאוד קטן. כמו שתגיד לי עכשיו שבאותה מידה מבחינתי, ואתה לא אומר את זה, שהשידורים הסדירים של רשות השידור תלויים ברפורמה. את זה אתה לא אומר כי לא נראה לך הגיוני שמחר מבט יפסיקו לשדר, או מבט שני יפסיקו לשדר.

זה כמעט קרה.

יכול להיות שזה עוד יקרה אבל בינתיים אתם לא עושים את זה. אתם תולים הכול ברפורמה שהיא רפורמה מסובכת. והעובדה היא שאתם לא מצליחים להביא אותה לידי מימוש כבר הרבה מאוד זמן, למרות שהיו התחייבויות של ראש הממשלה בדיון אצלי, הוועדה לביקורת המדינה, שהוא לא עמד בהן, ולכן אני כבר אומר לך, אתה יכול להכין את ראש הממשלה, הוא הולך להיקרא בקרוב שוב לדיון בנושא הזה כי זה הסיכום שלי איתו. בינתיים הוא לא עמד בסיכום הזה.

אני מבין מה אתה אומר. אנחנו חושבים שיש פה חלון הזדמנויות, באמת אנחנו חושבים את זה וגם רשות השידור חושבת את זה. לא הגענו למצב שאמרנו הרפורמה לא מתקדמת אז מה אנחנו עושים? דרך אגב, יש לנו על זה דיון בימים הקרובים אז תהיה לנו הערכת מצב. אנחנו לצורך העניין גם גיבשנו כמעט קואליציה של משרדי ממשלה שונים. אנחנו פנינו אליהם כי חשבנו שהם רלוונטיים לעניין הזה ונפגשנו עם השרים והמנכ"לים ובסך הכול מצד כולם יש שיתוף פעולה ואנחנו הולכים לסכם בקרוב את העניין. אם נסכם בזמן הקרוב נוכל גם להעמיד תקציב ייעודי לעניין הזה וגם לגדר אותו בתוך הרפורמה, או אם נגיע למסקנה שהרפורמה לא מתקדמת נשקול מה לעשות. אני גם לא רוצה כרגע לדבר עוד לפני שסיכמנו את הדיונים בנושא. כרגע יש הבנה של מספר משרדים ממשלתיים שאנחנו פנינו אליהם שהם צריכים ורוצים להיות שם. אני מקווה שאנחנו נצליח. אם אנחנו נצליח, ופה אני לא מעלה ציפיות שיהיה אל ג'זירה ישראלי, זה לא. אבל יהיה ערוץ שיהיה לו הרבה שעות שידור, שיהיה משודר בלווין מחוץ למדינת ישראל, ולא לווין עמוס.


דרך אגב עוד דבר שאנחנו ביקשנו מרשות השידור והיא נענית לעניין זה לשים משדרים של רשת ד' , זה גם במסגרת הרפורמה בשיפור. במסגרת הרפורמה יש הרבה דברים שקשורים בשיפור הטכנולוגיה. לשים משדרים של רשת ד' שיוכלו להיקלט גם באיו”ש וגם ברצועת עזה. כיום הם לא נקלטים.

כמשרד ראש הממשלה מה ההערכה שלך לגבי הרפורמה? מתי היא תושלם? תאושר?

אנחנו נדע בשבועות הקרובים.

ראש הממשלה אמר לי מה שאתה אומר עכשיו לפני שנה.

אני לא יודע להגיד לך. אני יודע שיש רצון רציני גם מהצד של רשות השידור, גם מהצד של משרד ראש הממשלה וגם מהצד של משרד האוצר. בטח מנכ"ל רשות השידור יכול לעדכן יותר. אני גם אישית עוסק בזווית של הערבית. אני לא מוביל את הנושא של הרפורמה. פה אנחנו נמצאים.

בסדר. ברור. תודה רבה. מנכ"ל רשות השידור, אני רוצה רגע לפתח את הנושא מבחינתך. כמה הושקע בתקציב היום בנושא של שידורים בערבית, רדיו וטלוויזיה? נכון להיום?

רדיו וטלוויזיה ביחד זה בסביבות 50 מיליון. אני לא לוקח בחשבון, למשל הטלוויזיה נסמכת על כל התשתית הטכנולוגית של ערוץ 1. זה לא כולל את זה.

אבל זה צבוע לשפה הערבית, 50 מיליון.

כן. דוח התקציב של רשות השידור שהוא התקציב העיקרי בתחום הטכנולוגיה, משדרים וניידות, כל התשתית הטכנולוגית מחולקת גם לטלוויזיה. אני לא יודע לענות בדיוק כמה מתוך זה.

אני שואל שאלה אחרת. אני שואל את שניכם. למה לא יותר פשוט לאשר כרגע רפורמה? היה אפשר לתת, נגיד תוספת ייעודית לנושא הזה, משהו בין 10 ל-20 מיליון שקל, שזה לא סכום שהמדינה היתה נופלת ממנו. לצרף לחשבון לתקציב שקיים היום ולהגיד תתחילו לעשות עם מה שיש עכשיו, לשפר את מה שקיים. גם במשדרים.

בשנתיים האחרונות הוספנו 5 משדרים.

הוספתם משדרים. איזה איכות? איזה מידע? איזו השקעה? האם השידורים איכותיים? כל הדברים האלה. אלא אם כן אתה אומר לי שאתה מקבל את זה, אז אתה מקבל את העיקרון של הרפורמה. אם לא תהיה רפורמה אי אפשר יהיה להתקדם בעניין הזה?

אם לא תהיה רפורמה אז כל רשות השידור תיסגר.

אז איך היא שורדת כבר כל כך הרבה זמן בלי רפורמה?

היא שורדת, חד משמעית. אתה רואה, אנחנו לא עומדים בחוק בהרבה דברים. אנחנו מדי שנה פונים לועדת הכלכלה לבקש היתר מיוחד להוציא רק אחוז וחצי מתוך מה שאנחנו חייבים להפקות מקור. בעיית רשות השידור נדונה לא היום ולא אתמול. בלי רפורמה אני לא רואה איך רשות השידור ממשיכה להתקיים. חד משמעית. איפה אנחנו עומדים היום? נהיה קצת יותר אופטימיים, אחרי ההסכם וחתימה להסכם הקיבוצי עם העיתונאים וביום חמישי צריך להיחתם הסכם עם טכנאי הטלוויזיה, אני מקווה שזה יקדם עניינים. אבל הדרך עוד ארוכה. חלק זה תלוי בכנסת. הכנסת צריכה לאשר את חוק רשות השידור החדש. בלעדיו אין רשות שידור. ענייני הוצאות רכב נדון בוועדת הכלכלה וזה גם בסיס לרפורמה. כמה זמן זה ייקח אני לא יודע.

מה רמת השידורים בשפה הערבית היום לדעתך? מה יש בכלל?

אני עושה אבחנה בשידורים ברדיו לשידורים בטלוויזיה. מבחינת הרדיו, כרדיו בשפה הערבית לתושבי מדינת ישראל וגם אלה שקולטים מחוץ למדינת ישראל, זה רדיו סביר. גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינת המנהלים שנמצאים שם. אני חושב שהם מבינים את העניין. נמצא פה אדמונד.

ברשת ד'?

ברשת ד'.

מה שעות השידור שלהם?

24 שעות ביממה. כמו רשתות אחרות.

היא נקלטת בדרום? בצפון?

היא נקלטת. שיפרנו את הקליטה באמצעות הוספה של 5 משדרים בשנתיים האחרונות. אנחנו מקווים במסגרת הרפורמה להוסיף עוד משדרים. השקעה לפחות בין 10 מילין ל-15 מיליון שקל בתוכנית שבין השאר תינתן גם תשובה לאיו”ש. עם איו”ש יש פחות בעיה. רצועת עזה וכן הלאה. כך שמבחינת הרדיו לעניות דעתי נעשית עבודה טובה. אנחנו מיישמים כחלק מהמסקנות, יש גם אתר אינטרנט שמנוהל על ידי הרדיו ומשדר גם תכנים ויזואליים בשפה הערבית. אנחנו נכנסים גם לתחום הסלולארי. אנחנו מנסים גם להביא עובדים. כך שהבחינות האלה התחלנו את התהליך.

המקום הבעייתי זה הטלוויזיה. משתי סיבות. אחת, תקציבית. כל עוד רשות השידור תהיה במתכונת הנוכחית, כל מנכ"ל באשר הוא, תמיד בסופו של דבר, בואו נהיה ישרים עם עצמנו, סדרי העדיפויות שלו הוא נותן עדיפות עליונה לערוץ 1 ולרשת ב' ולרשתות האחרות, כי זה עיקר המנדט שלנו ובכך אנחנו נבחנים. בעיקר לאור המצב של הערוצים המסחריים. אני רואה בזה גם אתגר להציג תכנים ראויים וכן הלאה. בלי תקציב סגור, אני אומר את זה בצורה ברורה לפחות למיטב שיפוטי, בלי תקציב סגור שיהיה מעוגן ברפורמה או באמצעות תקציב ייעודי שיגיע הממשלה שהוא יהיה סגור אך ורק לטלוויזיה בערבית אני לא רואה פתרון הולם לעניין. לפחות בצורה הגלויה. למרות שאנחנו מנסים לתת יותר תקציבים, יותר אמצעים וכן הלאה.


נכון להיום הטלוויזיה משדרת 8 שעות. מתוכן 50% שידור חי, השאר זה שידורים חוזרים. זה מעט מדי, זה דל מדי. רדיו אמרתי, הוא פחות או יותר תלוי במשדרים, עם התשתית הקיימת, עם האנשים הקיימים, הוא בהחלט נמצא במקום טוב. וגם האתר שלו באינטרנט עושה עבודה מצוינת ואנחנו רואים את זה בהתייחסות מצד אמצעי התקשורת הערביים. הם מכירים את זה. כל מי שעוסק בעניין, לכל מה שנכתב באתר האינטרנט וגם מה שנאמר ברדיו.

הזכרתי לי משהו. אני חייב דווקא להחמיא לכם שאני חושב שהאתר של רשות השידור הוא אחד האתרים הכי טובים שיש לחדשות, תדע לך, מבחינת היכולת לראות תכנים של חדשות, לראות גם בדיעבד. לדעתי האתר שלכם מאוד טוב.

גם במסגרת הרפורמה האתר עוד יתעדכן. עובדים עליו. ואני מקווה מאוד שאנחנו נצליח לשפר את זה בצורה הרבה יותר טובה. כך שהאתר בהחלט מתחיל לתפוס מקום בעיקר בתחום החדשותי. הבעיה בעיניי, אם אני חוזר רגע לרדיו, להערכתי ניתן לפתור בעוד תוספת של 10 מיליון שקל, לייצר תשתית של האזנה מצפון לדרום.

המשדרים שאתה מדבר עליהם, לאן אתה רוצה לשדר? מחוץ לישראל או רק בישראל?

אנחנו בראש ובראשונה רוצים לשדר בישראל. זה בסדרי העדיפויות שלנו. ובאמצעות ה-FM ניתן לעשות את זה. לו מדינת ישראל היתה מחליטה שנכון להשקיע, ופה אני מציין נקודה נוספת, במשדרי AM שהם נכונים אגב לשפה העברית. נכון להיום, כדאי לדעת את זה, אני מדבר על זה לא מעט, אני כתבתי מכתבים, נכון להיום בזמן חירום לאור הצפי של המלחמה הבאה שמדינה שלמה תהיה תחת טילים, תושבים ישבו במקלטים, לא יוכלו לשמוע רדיו אלא באמצעות AM. עכשיו מדינת ישראל החליטה להפסיק את המימון של ה-AM. היא זורקת את זה על משרד הביטחון. זאת אומרת אם הדבר חשוב לשעת חירום אז זה נכון שמשרד הביטחון ישקיע בזה. נכון להיום משדרי AM נסגרים, אנחנו משאירים קצת לתחזוקה מינימאלית וזו השקעה של עשרות מיליוני שקלים. אם היה AM להערכתי ולהבנתי והאחראים בתחום המשדרים יוכלו להרחיב בתחום אם תרצו לשאול אותם, גמבוש, גם הסביבה שהיא סביבנו תוכל לשמוע את הרדיו בצורה הרבה יותר טובה באמצעות ה-AM. ה-FM הוא בעייתי במידה רבה אלא אם כן אתה מכסה אזור אזור. על כן צריך הרבה משדרים ב-AM.


ביחס לטלוויזיה, אני חוזר לטלוויזיה, אני אמרתי את מה שאמרתי. נכון לעכשיו במסגרת הרפורמה אמורים להשקיע הרבה כסף בתוכן. תוך 5 שנים להשקיע 75 מיליון שקל. בלי זה התקציב, בסך הכול, כמו שאמרתי, הוא הסכום של 20 מיליון שקל, משהו כזה. וזה מעט, מעט, מעט.

זה בעיקר כדי להעביר את זה ללווין בינלאומי שזה הדבר המרכזי, כרגע אתה משדר בעמוס.

רגע, עוד דבר, נקודה נוספת שגם תהיה במסגרת הרפורמה, אני חושב שגם בלי הרפורמה אנחנו נעשה את זה כדי לא להיות תלויים בחסדי שמיים, מטעמי חיסכון כיסינו את הטלוויזיה בערבית באמצעות לוויין עמוס. ה-DTT שאמור להיכנס יכסה כיסוי נוסף לאוכלוסיה שתהיה מעוניינת בערוץ 33, וזה מכסה חלק ממדינות ערב אבל כדי להגיע לרדיוס הרבה יותר רחב אנחנו נחזור בנוסף לעמוס שעשינו אותו על מנת שכל תושב יוכל לקלוט. כי הלוויין הקיים לא נותן תשובה לכל תושבי מדינת ישראל. כך שבסדרי העדיפויות שלנו היה להגיע לעמוס שכל תושב יוכל לקלוט את ערוץ 33. אם נוסיף עכשיו את ההוטבירד שזה בפלטפורמה עם אמינות נוספת נכסה חלק גדול מהמדינות הסובבות אותנו. זה בהשקעה של מיליון שקל בשנה ניתן לעשות.

שזה גם מותנה רפורמה.

זה אני חושב שלעניות דעתי בתקציב 2011 ננסה להכניס את זה בלי קשר לרפורמה. זה לא תקציבים שהם בשמיים. זה ייתן פרישה רחבה. שוב, אנחנו נחזור לבעיה. יפה מאוד שיש פלטפורמה ויש טלוויזיה ויש משדרים אבל אתה צריך כסף לתוכן. זה וודאי מותנה רפורמה. דבר נוסף ואחרון, בשעת חירום, זה גם צריך לדעת איך לכוונן את עצמנו, ערוץ 33 גם נותן שירות לפיקוד העורף. בשעת חירום הצבא יכול לקחת את ערוץ 33 לטובת משדרים, תשדירים, הודעות וכל מיני מידע ואז פתאום, יכול להיות שיהיה לך תוכן, אבל אתה צריך לשדר לאוכלוסייה בערבית, אבל אין לך את הפלטפורמה כי הצבא ייקח את זה לצרכים שלו. ושוב, לעניות דעתי, בזמן מלחמה של טילים אז הוא ישכח את האוכלוסייה הערבית. כך שגם ערוץ 33 הוא להערכתי בשעת חירום לא ייתן פתרון. כדאי לדעת את זה לאור מה שציינתי. אגב לגבי הוטבירד זה מיליון דולר, לא מיליון שקל.

בסדר. אני אפתח את זה קצת לדיון ואז נגיע לסיכומים. כן אדוני בבקשה. כל אחד שיציג את עצמו.

אני מרדכי קידר מאוניברסיטת בר אילן, חוקר תקשורת ערבית וגם משתתף לצערי הרב באל ג'זירה ואחיותיה. אני כאן על בסיס גם מחקרים, גם מה שכותבים לי אנשים, גם מה שאני רואה בעולם הערבי. ישראל לא קיימת בספקטרום התקשורתי הערבי בכלל. אנחנו ברחנו משדה המערכה הזה ביום שירדנו מהוטבירד. כיוון שהעולם הערבי לא קולט את עמוס. נכון שעמוס מכסה חלקים במזרח התיכון מבחינת השידור שלו אבל אין אף ערבי נורמאלי, גם לא נורמאלי, שקולט. גם אם מישהו מוכן לקלוט את ישראל ולהיות חשוף למה שאנחנו רוצים לדבר אף אחד לא קולט את עמוס. אנחנו משדרים לתוך החדר. כל פרוטה שאתם מוציאים על עמוס זה כסף שנזרק לזבל. עם כל הכבוד שיש לי, וכבר אומר את זה גנור בדוח מבקר המדינה. אני קורא משפט אחד, "שלוש שנים לאחר לידתו, לאחר תהליך נסיגה ארוך הושגו שידורי ערוץ זה, שידורי ערוץ 33 הערבי. נוסיף כי מסיבות שלא מובנות, מסיבות תקציביות הועברו בשנת 2006 השידורים מהלווין האירופי הוטבירד 3 ללוויין עמוס. באותו יום השידורים מתו. ישראל מתה. ישראל לא קיימת בתקשורת הערבית. ועם כל הכבוד לירדן ולמאמצים שעושים, תקימו אולפנים ותקימו תוכן ותקימו הכול, לא יעזור כלום. אפשר לדעתי כבר היום להעביר את ערוץ 33. עם מעט הערבית שיש שמה, כמה שיש, תעבירו את זה, לא, אתמול, תעבירו את זה להוטבירד 3. זה רק עניין של החלטה למי משלמים את הכסף. לכמה גורמים פה בארץ שלוקחים את הכסף או לכמה אירופאים. ואני לא יודע אם יש הבדל בזה.

אתה צודק אבל המחויבות שלנו היא קודם כל לתושבי מדינת ישראל. לכן ההחלטה שהתקבלה בוועד המנהל דאז לעבור ללוויין עמוס כדי שמדינת ישראל תהיה כולה מכוסה. זאת אומרת כאזרחים ישראלים אנחנו מחויבים קודם כל לתושבי מדינת ישראל.

כל אזרחי מדינת ישראל שקולטים ערבית קולטים את הוטבירד. כי הם יושבים ורואים את אל גזירה ואת אבו דאבי ואת דובאיי. אתה יכול להימצא אצלם בסלון בדיוק דרך הוטבירד, בדיוק כמו שאתה נמצא דרך עמוס. ואתה יודע מה? ליבי אומר ליבי יותר מהם קולטים, הרי זו צלחת אחרת, הרי צריך צלחת שונה לעמוס. מי מתקין צלחת לעמוס? מצליחים צלחת להוטבירד. אדרבא אתה תגדיל את החשיפה של ערוץ 33 בתוך הארץ אם תשדר בהוטבירד בלוויין האירופאי ולא בלוויין עמוס. אני מקווה שזו לא בעיה פלילית. למה זה עבר מהוטבירד לכמה חבר'ה שפה משדרים את עמוס? אני פה רק נותן הערה למבקר המדינה. תבדקו טוב טוב מי החליט ולמה להעביר את זה לעמוס? האם היתה פה החלטה- - -

זה היה על פי החלטת ממשלה.

החלטת ממשלה. שוב, אנשים לא מבינים מה המשמעות של לשדר לתוך החדר באמצעות עמוס או לשדר החוצה באמצעות הוטבירד. מכאן הבעיה.

אני רוצה להבין את הנקודה הזאת. השיקול לעבור לעמוס, הבנתי. כי רצו להשיג מה שעושה הוטבירד. זה מתורגם יותר טוב בתוך הארץ וגם בחוץ לארץ.

יותר טוב אפילו.

אז מה היה השיקול לעבור לעמוס?

כי זה שדרנים ישראלים.

כי מס הכנסה לוקח כמה שלוקח וככה הכסף חוזר. זה הכול.

לא הבנתי. אני רוצה להבין. איזה שדרנים ישראלים?

משדרים אחד ושניים.

והם רוצים לשדר בישראל. אבל למה עם השידור הזה של ערוץ 33 היתה בעיה?

זה עניין של כסף.

אה, זה פשוט עניין של כסף. ועמוס זה יותר זול ופה זה יותר יקר.

עמוס, אנחנו חייבים לשדר בעמוס.

אבל אתם לא מביאים התוצאה. אתם לא מביאים את התוצאה. מה עשיתם?

בהוטבירד כמה זה עולה יותר למערכת?

הוטבירד השנה עולה יותר מאשר אתה משלם על המסוף. בנוסף לעלות.

בירדן, זה נראה לך הגיוני שצריך שזה יהיה בהוטבירד.

זה חיוני. חיוני. לא הגיוני. חיוני. בלי הוטבירד אתה לא קיים בעולם הערבי. אנשים לא מבינים את זה. זה דבר ראשון. דבר שני, יש לך ככה, בספקטרום של כל אחד בסלון שיושב ורואה יש בי.בי.סי בערבית, יש CNN האמריקאי, יש צרפת 24 , יש דונה ההונגרי, ויש הערוץ הרוסי. כל העולם נמצא שם, בכל העולם ישראל לא קיימת שם. אין ערוץ בינלאומי, לא אנגלי, לא ערבי, ועל זה אנחנו בוכים. ולדעתי שוב, יש את האפשרות ויש את הכול, אף אחד לא משדר לעולם משום מה. וזה גם כן, כי משדרים בעמוס לתוך החדר במקום לשדר לעולם.

העניין ברור. תודה רבה. כן, אתה רצית, בבקשה.

כן. שמי אדמונד סחייק. אני מנהל הרדיו בערבית. עכשיו הסיפור הוא כזה. שם המשחק הוא כסף. גם כשהורידו את הוטבירד והלכו לעמוס זה היה סיפור של כסף. כי זה עלה הרבה כסף ועמוס לא עולה שום דבר. עכשיו ישיבות כאלה, אני משתתף בהן כבר עשר שנים ושום דבר לא קורה כי האמת, אני יכול להגיד את האמת, אולי זה לא בדיוק מעניין, אבל זה חשוב שגם חברי הכנסת ידעו את זה. כאן תשאל את עצמך, אם זה היה נושא שערורייתי או נושא שיוצא לתקשורת יפה אז כולם היו יושבים כאן. אנחנו יושבים ומדברים ובדרך כלל שום דבר לא יוצא מזה. הרדיו בערבית, בשנת 91 דליה איציק סגרה את המשדר העיקרי בהיותה שרת איכות הסביבה. הקימו שם ישוב ליד המשדרים, צורן, ואז התושבים אמרו שזה גורם לקרינה. זה שהישוב הוקם 20 שנה אחרי שהמשדרים היו קיימים אף אחד לא דיבר על זה. העיקר סגרו את המשדר.

לפני זה היינו התחנה השלישית בגודלה במצרים האזינו לנו. זה לפי סקרים של הבי.בי.סי בשביל voice of America. התחנה השנייה מירדן עם האזנה מאוד גבוהה גם בסוריה וגם בלבנון, פתאום כל זה מת. הורידו את המשדר. במשך שנים שידרנו לקיר. האזנה שלנו ירדה. למשל במדינת ישראל זה גם לא נקלט. ההאזנה ירדה מ-82% ל-15%. רק לאחרונה התחילו להקים משדרים של FM שהם משדרים בעלי טווח מוגבל, שגם בתוך הארץ היום אנחנו לא מכסים. אין לנו למשל משדר רציני ב-FM בצפון, ששם רוב האוכלוסייה הערבית מתרכזת. עכשיו בשטחים, מנדי יכול להגיד לך מה היה קודם בשטחים. אנחנו היינו התחנה הכי הכי חזקה. היום הם לא יכולים לשמוע אותנו. אז מה קורה? כל העסק יורד לטמיון.


לדבר על כסף. היה אפשר לפתור את הבעיה של המשדרים במשהו כמו 20 מיליון שקל. זה לא סכום כזה גדול. אבל בלי משדרים חבל על השידור. אין משדרים. כמו שדיבר מר קידר על הטלוויזיה, משדרים ואין האזנה כי זה לא מגיע. זאת הבעיה העיקרית שצריך לפתור. עכשיו אנחנו מדברים על הרפורמה. אתה יודע מה הרפורמה תתרום לרדיו ולטלוויזיה בערבית? קיצוץ ב-40% מהתקנים. זו התרומה של הרפורמה, קודם כל. עכשיו אני חרד ואני איך אומרים, אני בסוף דרכי בעסק הזה. אבל אני חרד שבסופו של דבר לא יהיו אנשים שיוכלו לשדר בערבית. כי מה שקורה, למשל היתה תקופה, אם אנחנו היינו במצב הזה שאנחנו בו בשנים האחרונות, לא היה היום שידור. אנחנו קיימנו כל שנה קורס לשדרנים בערבית. החלפנו את אלה שפרשו באנשים חדשים. עכשיו אין קורסים כי אין כסף לזה ואם יהיה קורס, אתה לא יכול לקנות את האנשים כי אתה אמור לקצץ. אז לא תהיה לך עתודה. והנה ירדן ותיקאי יושב פה, כמה זמן הוא עבד בשביל לקלוט בן אדם אחד דובר ערבית במטה. עכשיו אין להכשיר בן אדם שיעבוד בשידורים בערבית, עם הוא בא עם הבסיס המושלם, למד באוניברסיטה ערבית וכל הדברים האלה, אתה צריך לפחות 3 שנים בשביל להכשיר אותו. יש לנו ניסיון של עשרות שנים בזה. אין. אתה לא יכול להכשיר אנשים. אז השם של המשחק הוא כסף. כסף וכסף.

ברור. ברור. תודה לך מר סחייק. מישהו רוצה להגיב? כן. מי אתה?

אני רוני ביאלר. אני מפעיל אתרים באינטרנט בערבית. אני מפעיל אתר שקוראים לו יהודי 1 ועוד אתר שנקרא ישראל בערבייה, ישראל בערבית. אני עובד עם אנשי צד"ל. אני התחלתי ללמוד ערבית לפני הרבה שנים. עשיתי תואר במזרח תיכון. ופשוט באיזושהי נקודה הגעתי לאתר של משרד החוץ וראיתי שהם פשוט מעלים את ישראל. החלטתי לעשות מעשה והתחלתי ליצור חומרים. אין למשל מפות של ישראל בערבית. אני מצייר את המפות. אין מצגות. פשוט רמה מאוד נמוכה. אני עשיתי איזו מצגת, אני אראה לכם. אבל יש משהו אחר חשוב שאני רוצה להגיד לכם. יש הרבה אנשים בישראל שהם בקשר עם ערבים מכל העולם, במרוקו, בעיראק, דרך רשתות חברתיות. דרך רשתות חברתיות אנחנו הגענו גם לאדם שקוראים לו בשיר בוטן שהוא כורדי מעיראק והוא עיתונאי שכותב ביותר מ-30 עיתונים בכורדיסטן. ואני רציתי להביא אותו שיסביר לכם בעצם מבחוץ מעיראק, האם ישראל קיימת, אם רוצים לדעת על ישראל. מבחוץ, נקודת מבט חיצונית. אז אני אציג אותו. אני אבקש ממנו לדבר ומרדכי קידר יתרגם. בסדר? הוא ידבר בערבית ומרדכי קידר יתרגם.

(תרגום מערבית על ידי מרדכי קידר)


שלום. אהלן וסהלן. לפני כל דבר אני מודה לכם על ההזמנה. בהיותי אדם מעיראק, עיתונאי עיראקי כורדי אני רואה את ישראל מזווית ערבית עיראקית או כורדית מכורדיסטאן. אני מתנצל שאני לא מדבר עברית ולא כל כך הבנתי מה שאתם מדברים. אנחנו בעיראק זקוקים למסר הישראלי. אנחנו זקוקים לאינפורמציה נכונה ומדויקת על ישראל. הידיעות שבידינו הן מועטות ולא מספיקות. יש ידיעות שיוצאות מכאן שהן מוטעות. הטעות היא בהיבט או מבפנים החוצה או מבחוץ פנימה. למרבה הצער אין קשרים בין העמים במזרח התיכון. לכן בצפון עיראק באזור כורדיסטאן יש באוניברסיטאות לימודי ערבית ועברית. כי אנחנו כאנשי כורדיסטאן רוצים להתקרב לאחינו הערבים והיהודים. ניסינו הרבה עם ישראל. למרבה הצער הדרך חסומה. משרד החוץ הישראלי הוא הסיבה שהדרך חסומה. אולי גם משרד התרבות. משרד החוץ לא עומד באחריות שלו ובחובה שלו. אנחנו זקוקים לפיתוח היחסים. פרויקטים משותפים, אנחנו זקוקים להם. אנחנו זקוקים למידע חזק ומדויק דרך האינטרנט. לדוגמה רוני ביאלר משמש בתוארו יהודי 1 שזה שם האתר שלו כגשר בין מדינת ישראל לבין העולם הערבי.

(דברי מרדכי קידר) רבותיי זה נכון, אני עצמי עוקב אחרי האתר שלו. זה נכון לחלוטין.

יש הרבה מה לומר בעניין הזה. על כל פנים תודה רבה.

תגיד לו בבקשה שאני קודם כל רוצה להודות לו על זה שהוא טרח ובא וביטא את העמדה שלו. זה חשוב בעינינו.

בעזרת השם.

תודה רבה. שוקראן. כן. יגאל. ראיתי אותך נע קצת באי נוחות למשמע הדברים האלה. תסביר למה אתה נע באי נוחות ומה אתם עושים.

כל הכבוד אבל לבוא ולזלזל בצורה כזאת באתר שמושקע, עובדים עליו. זה לא מקובל. אני חושב שזה פשוט גם לא אתי וגם לא קולגיאלי. אני לא הייתי אומר על האתר שלו שום דבר.


עכשיו אנחנו מפעילים, דבר ראשון הסיפור הזה של הסברה לעולם הערבי. המינוח הוא לא מדויק. מה זה הסברה? אנחנו מדברים פה על העברת מידע לקהל שצריך לעקוף את כל האמצעים הרגילים. הסברה זה דיאלוג עם קהל. אין לנו אפשרות לעשות את זה בעולם הערבי. אין לנו גישה לשם. מערכת הרדיו ומערכת התקשורת אנחנו דיברנו עליה.

כמה דוברי ערבית יש לכם? נתחיל מזה.

. כבר תדע. רק שנייה. אני אומר שהדרך היחידה לעשות היום באמצעים שיש, מה שנשאר מהמדיה החברתית זה האינטרנט. עכשיו האינטרנט זה דבר שגם ניתן לחסוך דרכו. מדינות ערב לא יושבות בשקט ונותנות לנו לעבוד בשקט. ויש לנו גם את הנושא הזה של חסימות שאנחנו מנסים לפרוץ ומנסים לעשות מעקפים כי בסיכום הכללי זה האתר הרשמי של מדינת ישראל והם יודעים בדיוק. עכשיו האתרים שלנו לדעתנו הם אתרים טובים והם מצוטטים. עיתונים ערביים מצטטים אותם. אני במקביל גם מפעיל אתר בפרסית שאפילו שר החוץ הפרסי לפני שבועיים ציטט אותו בוועידה בינלאומית. זאת אומרת האתר הזה נקרא. עכשיו לגבי מפעילת האתר תימורה שפירא, היא מוכרת פה לכל הגוורדיה שעוסקת בתחום הערבי. זה הטוב ביותר שמדינת ישראל יכול לספק. אי אפשר לבוא בטענות גם למפעילה ועל האיכות שלה. לגבי הדוברים בערבית, גם יושב הראש אמר, אנחנו משקפים את מה שהאוכלוסייה הישראלית דוברת. כמות דוברי הערבית במשרד החוץ היא לא גבוהה ואנחנו צריכים לאלתר עם מה שיש לנו. אז אנחנו עושים מאמצים. הזכירו פה את דובר ראש הממשלה יאיר רביד. זה היה איש משרד החוץ שעבר לצד השני של הכביש ועכשיו אנחנו מנסים עוד פעם לראות מתוך המשרד מי יוכל להיכנס לתפקיד הזה. יש לנו קשיים בזה. חלק מהאנשים שלנו נמצאים בחוץ לארץ. אנחנו מחכים שהם יחזרו. מצבת כוח הדוברים בערבית, ואמר אדמונד סחייק, זה מקצוע, גם להיות דובר.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. בעניין של אם נשארים בתוך הקופסה או יוצאים מחוץ לקופסה. לדוגמה בירדן, אם אתם הייתם לוקחים על עצמכם לגייס סטודנטים שלומדים ערבית. יש כמה כאלה. להפעיל אותם ברשתות החברתיות, להפעיל אותם באינטרנט. לשלם להם שכר סטודנטים. למצוא לזה תקציב. בדיוק כמו שמגייסים, כמו שבחדר האזנה במשרד ראש הממשלה בחדר תקשוב, אתה אומר בתקשוב אני אשים סטודנטים, אני משלם להם שכר סטודנטים, הם יושבים ומקשיבים וכותבים כל מה שנאמר על המדינה או על ראש הממשלה. מה שצריך לעשות זה בסדר. תחשוב שסוג של חדר מצב כזה היו מקימים עם דוברי ערבית כותבי ערבית וכדומה, בשכר סטודנטים לרשתות חברתיות, לאינטרנט, להפעלת אתרים, לתגובות, לכל הדברים האלה. אז לא צריך עובדי מדינה, לא צריך לתת להם קביעות, לא צריך לעשות איתם הסכמי שכר, לא צריך לעשות להם רפורמה. האמן לי רבים רבים יהיו מוכנים לעשות את זה.

בגלל שבתקנים אנחנו מוגבלים אז אנחנו מצאנו את הפטנט של עובד בלתי צמיד. הגשנו, פרסמנו מכרז. מתוך המעט שניגשו בחרנו סך הכול שניים כי לא מצאנו יותר. זאת אומרת זה לא שיש לך הצפה. אני ציפיתי בדיוק כמוך שעל פי מצב התעסוקה יהיו הרבה מועמדים. לא קיבלנו. וגם אלה שקיבלנו...

מה עם אלה שמלמדים ערבית? נותנים הרצאות?

יש לנו נטייה לזלזל. אני לא מוכן לזלזל בדוברי ערבית. זה מקצוע. לכתוב ערבית שהיא תהיה ערבית מאוד מסודרת ושלא יראו שזה עילג, אין לנו. אז אני הולך להשיג שניים עד שאני אגמור את המבחן. הם ישבו על יד אותה מפעילת אתר ובמקביל היא מעדכנת. מה הבעיה באתר? היא משקיעה את רוב הזמן שלה בתרגום החומר והעלאתו על האתר. הקטע של הדיאלוג הוא החלק החסר ואנחנו צריכים שיענו תשובות לשאלות ויווצר דיאלוג. עכשיו אני רוצה להזכיר יש לנו גם אתר של face book וגם אתר של טוויטר. עוד פעם אותו בן אדם. זו אותה בחורה שעושה את הכול. ואנחנו מוגבלים.

אני הבטחתי שאתה תראה את המצגת.

אתר משרד החוץ בשפה הערבית. טוב, הוא אמר שחלק מהאתרים חסומים למצרים או לסוריה. לגבי אתר משרד החוץ. אין מענה לשאלות נפוצות בעולם הערבי לגבי ישראל. זאת אומרת הם לא עונים לשאלות ששואלים אותם. כפתור החיפוש לא עובד. גרפיקה מיושנת. מאמרים לא מעודכנים. אין תמונות בערבית. חלק מהקישורים לא עובדים. אין מפות של ישראל בשפה הערבית. Face book לא קיים. U TUBE
לא פעיל. וויקפדיה בערבית אתם לא עובדים איתה. אני שינית את כל המונחים בוויקיפדיה בערבית. אין התייחסות לנושא השפה העברית בכלל. נושא הדת היהודית נמצא בתחתית הרשימה. מסורת יהודית בקושי מופיעה. מוסיקה ישראלית לא קיימת. האתר לא עובד בצורה מתאימה. הנה אחד הדפים מאתר משרד החוץ. אני לא רוצה להעליב אותך אבל זה האתר. תסתכלו. זה לא אתר מקצועי. הלאה. אתר בערבית עם כיתוב באנגלית. הלאה. בגוגל, חצי מהאתר לא רואים. ביו פוקס, לא רואים. נמשיך הלאה, U TUBE, GOOGLE, FACE BOOK , אלה חמשת האתרים הכי פופלריים בירדן, מצרים, לבנון. רק האתר בסעודיה שאנחנו יכולים להגיע אליהם. מה משרד החוץ שלנו עושה?
ישראל הרשמית ב-U TUBE. הפרופיל ב-U TUBE קיים משנת 2008. יש פה תגובה מלפני שנתיים שלא ענו לה. תגובה שמרדדת את ישראל. מספר משתמשים בשירותים, 116. בשנתיים 83 אלף איש זה כלום. הלאה. וויקיפדיה בערבית. בואו תראו מה כתוב. בלבנון במקום העשירי, בירדן מקום 12, מצרים מקום 15. בבקשה.

אל קודס העיר הגדולה ביותר בפלשתינה ההיסטורית. תל אביב היא עיר פלשתינית שנמצאת תחת הכיבוש הישראלי החל מהקמת מדינת ישראל בשנת 48. עכו עיר בפלשתין. יפו, עיר בפלשתין.


FACE BOOK
לא קיים. אחד, הוא לא קיים בערבית. הלאה. אני בן אדם פרטי. אני מראה לכם מה בן אדם פרטי יכול לעשות בלי כסף. בלי כסף. יש לי קבוצות בערבית ב- FACE BOOK מעל עשרת אלפים איש. עכשיו אני דרך אגב לא התקבלתי למשרד החוץ. עברתי את המבחנים אבל אמרו שהערבית שלי לא מספיק טובה. זה דרך אגב לגבי מה שקורה. הלאה.


U TUBE שלי. 1584 מנויים. יותר ממיליון וחצי צפיות בשנה. סרטונים שאני ערכתי ויצרתי בערבית. הערוץ הזה הכי פופולארי בערב הסעודית ובמצרים.

עכשיו אני עוד פעם, אני מזכיר אני בן אדם פרטי, אני בן אדם שעובד, אני מורה למוסיקה ואני עושה את זה בשעות הפנאי שלי. זה מה שקיים כרגע בישראל בערבית מבחינתי. האתר שלי בצד ימין. האתר בצד שמאל זה של יוצאי צד"ל בישראל והאתר המשותף שלנו זה ישראל ערבייה למטה. אלה האתרים היחידים. אם ערבי עכשיו במרוקו או בתימן מחפש חומר על ישראל היסטורי, על הרצף ההיסטורי בישראל, או מפות של ישראל בערבית, או מידע על הדת היהודית לעומק, אבל בצורה שמבינים, הם ימצאו את זה רק פה. רק פה.

טוב. תודה רבה. זה בהחלט היה מעניין. כן בבקשה.

שמי אופיר גנדלמן. אני מנהל ההסברה במטה ההסברה בערבית במשרד ראש הממשלה. אחראי על תקשורת בערבית ואחראי, דובר משרד החוץ על התקשורת הערבית. הייתי בתפקיד הזה שתי קדנציות. אני רוצה להציע כמה נקודות אור כי שמענו הרבה מאוד דברים לשלילה. אני חושב שצריך להפריד בין התוכן קודם כל לגבי מה שקשור לשידור לעולם הערבי לבין מה שנעשה מבחינת דוברים. אני רוצה להשוות למדינות אחרות שפועלות בזירה הזירה הזאת. מבחינת הופעות של דוברים ערבים הן רבות לאין שיעור מהופעות של דוברים אמריקאים, רוסים, בריטים, צרפתים, סינים, מה שאתם יכולים להעלות על הדעת. דוברים ישראלים אני מדבר. אין כמעט רשת טלוויזיה ערבית מובילה, אני מדבר על אל גז'ירה, אל ערבייה, בי.בי.סי בערבית, צרפת 24 בערבית וכולי שלא מראיינת דובר ישראלי לפחות פעם ביום, בדרך כלל בערבית. אין מצב שיש סיפור על ישראל שאין בו תגובה של דובר רשמי שלנו. בסופו של דבר למרות האתגרים ולמרות הבעיה של כוח אדם ותקציב, בסופו של דבר המסר הישראלי מגיע. הם יש מספיק אנשים שעושים את זה? לא. האם התקציב מספיק? בוודאי שלא. אבל יש דברים שנעשים.


אני רוצה להצביע על תמונת הראי בצד השני. מה שאני רואה בהרבה מאוד כתבות ומאמרים שכותבים מדי פעם פובליציסטים כאלה ואחרים על החדירה הישראלית, על התקשורת הערבית, יש שם תשבחות. והעובדה היא שרוב ערוצי החדשות המרכזיים פתוחים בפני דוברים ישראלים כך שאנחנו יכולים להעביר את המסר שלנו ישירות לבית, לסלון הערבי. אני רוצה להציע מספרים. באל ג'זירה צופים בין 60 מיליון ל-70 מיליון איש. בכך שאתה עולה לשידור באל ג'זירה למרות הבעייתיות שלו למרות הקושי צופים בך 70 מיליון איש. בי.בי.סי בערבית 35 מיליון. אל חורה 30 מיליון וכולי. ביום טוב שדובר ישראלי נותן בין 15 ראיונות עד מגיע למאה עד 150 מיליון איש. אין לזה שום הקבלה מבחינת דובר זר מערבי אחר ברשתות הערביות ואת זה צריך לזכור. עכשיו על מנת לעקוף את התקשורת הערבית, אנחנו השקנו, עוד בזמני במשרד החוץ ערוץ U TUBE שבו מקליטים מסרים קצרים של שתיים וחצי שלוש דקות שנשלחים אחר כך במייל לכלי התקשורת הערבים. בסופו של דבר הם מוצאים את דרכם לאתרי אינטרנט, לעיתונים וכולי.

אני רוצה להגיד לך, מה שאתה מציג הוא באמת דבר חשוב. אני חושב שבאמת יש שיפור בתחום הזה עם המערכות הקיימות ועם הערוצים הקיימים. אבל יש עניין שאנחנו קצת מתעלמים ממנו. אנחנו יכולים לשלוח לדברים האלה וזה נכון וזה חשוב. אני ראיתי גם כמה הופעות כאלו באינטרנט אבל מר סחייק אומר משהו מאוד מעניין. זה גם ידוע שהעולם הערבי עם כל הביקורת והכול, הערבי הממוצע, האדם מן הרחוב מבין עם איזה תקשורת הוא מתעסק אצלו במדינה. הוא יודע שהתקשורת שלו, בוא נגיד בצורה עדינה, היא לא הכי אמינה בעולם. והוא הרבה פעמים רוצה לדעת את האמת, ופעם כדי לדעת את האמת הוא היה מחפש כדי להגיע לערוצים הישראלים, כדי לדעת לדוגמה אם הם הפסידו או ניצחו במלחמה. בדרך כלל את האמת המרה הם קיבלו בערוצים הישראלים. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשאול. כי זה שנשלח אנשים לאל ג'זירה ולכל הערוצים בערבית זה מעולה, וצריך עוד ועוד ויש באמת הופעות טובות שאני חלק ראיתי ואני מעיד שהן טובות. אבל עדיין צריך לאפשר ולדעתי זה גם באינטרנט, באמת לאפשר למי שרוצה לדעת את האמת. לסטודנט האיראני שיושב באיזו אוניברסיטה ורוצה לדעת את האמת באמת ולסטודנט בסוריה ולסטודנט בעיראק ולסטודנט במצרים, שהוא רוצה לדעת באמת מה קורה בעזה. הוא רואה אל ג'זירה, אז הוא רואה מצד אחד את הישראלי שמדבר, קוטלים אותו שם, מביאים עשרים אחריו שיגידו שכל מה שהוא אמר זה שקר. ברור, הגיוני. לא בטוח שאתה היית עושה אחרת. אבל זה חלק מהתקשורת. אבל הוא רוצה לדעת באמת מה קרה במרמרה. הוא רוצה לדעת באמת אם מצאו נשק במרמרה. הוא רוצה לראות את התמונות של הסכינים האלה שבחיים לא יראו לו את זה באל ג'זירה ולא יראו לו את זה בבי.בי.סי. אבל אנחנו נראה לו את זה. ואתה יודע מה, לנו הוא יאמין. בתוך תוכו הוא יודע שאצלנו המערכת, המדינה, האופי שלה הוא אופי דמוקרטי, הוא אופי פתוח ומה לעשות האמת מופיעה גם כשהיא טובה לנו וגם כשהיא רעה לנו. ולזה אין מענה היום.

אין לי ספק שברגע שהערוץ הזה יעלה הרייטינג שלו יהיה מאוד גבוה.

כן. ובגלוי או שלא בגלוי, אתה יודע כל אחד בדרך שהוא מגיע לדבר הזה. אוקיי, אני רוצה לסכם את הדיון. אלא אם כן יש מישהו פה שהוא חושב שהוא צריך להגיד משהו שעוד לא נאמר. כן.

יש עוד מילה אחת וזה הדבר השני. לשכת העיתונות הממשלתית אמורה לתת רשיונות הפעלה לערוצים אחרים שעובדים בארץ. לדעתי יש פה חטא מתמשך בכך שמאפשרים לאל ג'זירה לנהל את הג'יהאד התקשורתי שלה נגדנו באופן חופשי ללא איזון ובניגוד אדיר לכללי האתיקה העיתונאית. מספיק היה אם פעם אחת יאיימו עליהם שפה יסלקו אותם לשבוע או שבועיים בשביל שהם ישנו את ההתנהגות שלהם. אבל אצלנו משום מה פוחדים מהדבר הזה. אנחנו פוחדים מהם. הם עומדים פה בחוץ על יד השער של פלומבו ומפיצים שקרים שאין כדוגמתם. אבל היות שברקע רואים את הכנסת ואת שערי פלומבו אז זה נתפס כמאוד אמין בעולם הערבי כי הם מדברים מתוך הלוע של הישות הציונית. צריך היה בקטע הזה להשיב מלחמה כי אנחנו במלחמה ואי אפשר לתת להם פה להפיץ שקרים בלי לתת על זה את הדין. ולכן כאן כמה אנשים צריכים לצאת קצת מהמקובעות ומדי פעם להעמיד אותם על החובה שלהם להיות גם קצת מאוזנים. אז אני אומר, נכון שייקחו אותנו כטרמפיסטים, זה בסדר, אבל אנחנו עדיין את הערוץ שלנו שיעמוד מולם וייתן את התשובה.

הם נכנסים באופן חופשי לכנסת.
הם נכנסים באופן חופשי לכל הוועדות, הכול.

חמור מאוד. חמור מאוד.

אני רוצה רגע לשאול, אני גם אתייחס אחר כך לעניין שלך. מה שראינו אצל מר ביאלר, האתר שלו, הפעילות שלו, מישהו מכם חושב לשתף איתו פעולה בדבר הזה? אולי לתאם. כי נראה לי שיש פה סיכוי ליוזמה אישית.

אני לא בדקתי את האתר שלו. אני לא יודע. אנחנו אתר רשמי ואנחנו עומדים בסטנדרטים מסוימים.

אני לא מתווכח על זה.

אני אבדוק.

אולי שווה, ירדן, אולי שווה שתיפגשו.

אנחנו נבדוק.

תיפגשו, תראו. אולי יש אפשרות.

אני גם יודע לעשות את זה.

המנכ"ל של משרד ההסברה רונן פלוט אמר שהוא לקח את הטלפון שלו. אני שמח לשמוע. אתם לדעתי ירדן גם כן אולי תיזמו איזו פגישה איתו ותראו, זה בסך הכול יוזמה פרטית. הרבה דברים טובים התחילו מיוזמות פרטיות. מנדי בבקשה.

למען הגילוי הנאות אני מלווה את הנושא הזה מעל 25 שנה. גם כמזרחן, גם כצרכן, גם כעובד בעזה ובאיו”ש, גם כמתאם פעולות בשטחים. ובעשר שנים האחרונות כעובד במשרד מבקר המדינה. אני מציע להאזין בקשב רב למה שאמר אדמונד סחייק. אם אנחנו מנסים לכמת את הדברים במונחים מסוימים. משום שעל מה מדובר כאן, אדוני היושב ראש? אחד, זה חזית. זו חזית ששוכנת בתודעה שהיא חזית ממעלה ראשונה כמו החזית הצבאית וכמו חזית העורף. אז בחזית הצבאית אנחנו יכולים לכמת את זה מצוין. אם בהיעדר טייסת או אוגדה אז אפשר להגיד, אז לא נשיג הישג כזה או אחר. צריך להשקיע בכך. הם משקיעים. בחזית העורף, בהיעדר כיפת ברזל, מסכות, אפשר לכמת את זה ולהשקיע הון כי אפשר למדוד את זה. הלחימה על התודעה, קשה מאוד למדוד את זה. מה הנזק? המדהים הוא שהמצב בעבר היה לכאורה יותר טוב. לא לכאורה. באמת היה יותר טוב. נורא משונה. אז מול החזית הזו אנחנו מתדרדרים. סחבת, כל מה שאמרנו בדוח. בלתי נתפס. עכשיו הוקם מטה הסברה. לא בכדי הממשלה החליטה מה שהחליטה בשנת 2007 והיא ייחדה פרק לנושא ההסברה בקרב האוכלוסיות הערביות. לא רק זאת, ובצדק, בצדק אני אומר כביקורת, זה ניתן, המטה הוקם במשרד ראש הממשלה. רוצה לומר היכולת לתכנן את העניין הוא על ידי ראש הממשלה. מה זה משרד ראש הממשלה? זה ראש הממשלה. ועל כן התשובה למענה צריכה להיות שם. לא בטלאים כאלה ואחרים, עוד אדם, עוד שני דוברים טובים, עוד משהו. זה ריפוי בעיסוק. זה לא רציני. החולי יימשך. אנחנו נמשיך להתדרדר במלחמה על התודעה. היא הולכת ונהיית חשובה. על כן התשובה בתוכנית. מה רוצים? מה צריך להיות ומה אי אפשר בינתיים לעשות? זה בסדר. אבל כשיש תוכנית ויודעים מה רוצים להשיג בסוף הדרך אז יש גם שלבי ביניים. יש אחראי אחד. אז זה מה שאנחנו מנסים להציג. אחרת שום דבר לא יהיה.

תודה רבה מנדי. אני מבקש לסכם את הדיון במסגרת החלטות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בצורה זאת. קודם כל אני מבקש להודות לך מנדי ולצוות מבקר המדינה, לכל הצוות שעסק בעבודת הדוח הזה שהוא דוח באמת חמור וחשוב שהציף בעיה. הדוח הזה מציף בעיה שהחלה בשנת 2007, אז הביקורת החלה. נכון?

היא התחילה ב- 2002. בשנת 2007 היתה מלחמת לבנון אז היא פעלה ואז הוקם מטה ההסברה במשרד ראש הממשלה.

יפה. והדבר הזה שאנחנו רואים היום הוא לצערי, העובדה שהדברים לא קורים בצורה שהיינו רוצים שהם יקרו, בקצב שאנחנו רוצים שהם יקרו, ואני קודם כל אומר בצורה ברורה, ההתניה של הטיפול בנושא הזה ברפורמה ברשות השידור היא התניה שלא מקובלת. היא בדיוק מחזירה את הדוגמה לסיפור של הכבאים, בדיוק סיפור הכבאים שנושא חשוב נדחק כי מחייבים את זה ברפורמה. זה דבר שהוא לא מקובל. הרפורמה הזאת, אני רוצה להגיד לכם, תראו, ראש הממשלה הופיע כאן ביולי 2010 ואמר, התחייב, כי תוך 4 חודשים יוחלט לגבי הרפורמה. ראש ממשלת ישראל התחייב ולא עמד במילתו, פה בוועדה לביקורת המדינה. ואני זוכר עוד שאני רציתי לתת חצי שנה, הוא אמר לי, תן לי 4 חודשים. נתתי לו. והרפורמה הזאת, אני לא יודע מתי היא תקרה ואיך היא תקרה. וזה שרשות השידור היא אומרת, אם הרפורמה תמות לגמרי, בסדר גמור, אז חס ושלום לא יהיה שידור ציבורי בישראל, אז צריכים למצוא דרך אחרת כדי להגיע לציבור הזה, כי עדיין צריך להגיע לציבור הזה. זה לא קשור. אז יצטרכו אולי להפקיע מערוץ 10 או מערוץ 2. אני לא יודע מה לעשות. יצטרכו להגיע לציבור הזה. להתנות את הטיפול בדבר הזה ברפורמה זה מחדל.

ולא עמדו כל הגורמים שיושבים כאן כרגע, וכל הגורמים המוכרים, לא עמדו ולא תיקנו את הליקויים כפי שהם התחייבו בתשובת ראש הממשלה שהיתה פה התחייבות ברורה של השר שלך, אז כשהוא היה ממונה על רשות השידור, עכשיו ראש הממשלה ממשיך את זה, אז הוא בעצמו לא עמד בהתחייבות, וגם משרד ההסברה לא עמדו בהתחייבויות למבקר המדינה ותשובות למבקר המדינה. לכן השורה התחתונה היא שאנחנו נמצאים היום בכשל מתמשך בכל הקשור להסברה בשפה הערבית, לשידור בשפה הערבית, לקשר עם העולם הערבי בכל הפרמטרים, הם ברדיו, הן בטלוויזיה, הן באינטרנט. זה לא עובד בצורה שאנחנו רוצים.


העובדה שיש לנו היום מערך שמסוגל לשלח מרואיינים לתחנות בשפה הערבית זה דבר טוב אבל כמו שכולכם מסכימים, יש פה אנשים הרבה יותר מבינים ממני בתחום הזה, זה לא מספיק. זה לא נותן את התמונה, זה לא נותן את הכוח שלדעתי היה הכוח המרכזי ביותר בתקשורת שלנו עם השפה הערבית וזה האמונה במסר שמגיע מכאן ובאמינות של המסר שמגיע מכאן. היום המסר החופשי הזה שיכול לזלוג החוצה לא קיים. ואני גם לא מקבל את זה שאומרים שהמשטרים השונים יכולים לחסום. חבר'ה מדינת ישראל יודעת, אני לא רוצה להיכנס כאן לפרטים אבל המערכות הישראליות יודעות להתגבר על חסימות. הן יודעות להתגבר ולהגיע לאן שהן רוצות להגיע באופן הטכנולוגי. כמו שהעולם היום גלובלי גם העולם הערבי הוא גלובלי ופתוח. יש גבול גם לחסימות ולצנזורה. אפילו סין הגדולה לא מצליחה לחסום כל מה שהיא רוצה לחסום. זאת האמת. זה עניין של חשיבה מחוץ לקופסה, זה עניין של יוזמה. ואני אומר באמת יש פה אנשים, אני מעריך אתכם, באמת אני מכיר אתכם מכל מיני מסגרות. אנשים צעירים, דינאמיים, חושבים בצורה דינאמית. תחשבו ככה. תשברו את הדבר הזה. תשברו את הדבר הזה.


דבר נוסף שאנחנו מבקשים שמשרד ראש הממשלה גם בגלל העובדה שמערך ההסברה הוא תחת משרד ראש הממשלה, גם בגלל העובדה שראש הממשלה הוא השר הממונה על רשות השידור, התכנון של השינוי ושל התיקון הוא של ראש הממשלה וזאת אחריותו. זאת אחריותו. ואני מתכוון לנצל את סמכותי בחוק ולזמן לדיון פה שלושה חודשים מהיום, דיון מעקב על הנושא הזה ועל נושא רשות השידור בכלל. כדי לא להטריח את ראש הממשלה פעמיים נעשה דיון אחד כולל על הנושא הזה ועל הנושא של רשות השידור בעניין הרפורמה, משהו שאני לא קושר אותו להסברה בערבית, אני מדגיש. אנחנו נקיים דיון עם ראש הממשלה, עם השר יולי אדלשטיין, הוא יצטרך להגיע, והם יצטרכו להגיע לדיון הזה כי על פי החוק הם מחויבים להגיע לדיון הזה. הפעם לא דרשתי דרישות אבל אני אדרוש את הדרישה הזאת. אני מצטער שהגענו לזה כי אני לא מזלזל בזמנו של ראש הממשלה. אבל אם הדברים לא מתקדמים בלי שראש הממשלה יתערב, דברים שהוא מבטיח לא קורים אז זה מה שיקרה.


בלי קשר לדבר הזה אני מבקש שממשלת ישראל תקבל החלטה על העברת סכומי כסף מיידיים לטובת העניין הזה. לטובת משדרים כדוגמה ודברים אחרים בסדר הגודל המצומצם. אני לא אומר בהיקף גדול, בסדר גודל מצומצם. במידה והיא לא תעשה את זה שתודיע הממשלה שזה לא בסדר העדיפות שלה. וזו זכותה. אני יכול רק לבקר את זה. אבל אם הממשלה נותנת תשובות כאלה למבקר המדינה, אומרת שזה בסדר עדיפות, אומרת ואומרת ואומרת אבל לא נותנת לזה את הכספים כדי שגם יהיה תוכן, כדי שם יהיו משדרים, כדי שיהיו כל הדברים האלה. לא. מותנה רפורמה זה אומר שהממשלה לא מעוניינת. וזה חייב לבוא להחלטת ממשלה. מבחינתי תוך 3 חודשים חייבת להיות החלטת ממשלה בנושא הזה. אם לא תהיה אז ראש הממשלה יצטרך לתת תשובות מדוע הוא לא עושה את זה. ואם הוא יגיד שהוא לא רוצה אז הוא לא רוצה.


הסנכרון בין המערכות. ההתרשמות פה שאומרים שעובדים, ובאמת כנראה בעיתות חירום יודעים לעבוד ביחד, אבל לדעתי בעת הזאת שתודה לאל היא כרגע לא עת חירום, לדעתי הסנכרון צריך להיות הרבה יותר, לא יודע, אני מתרשם משרד החוץ אומר ככה, זה אומר ככה. עוד פעם, אני חושב שצריך להיות סנכרון יותר חזק.

דבר נוסף, אמרת שאתה מכניס את זה לתקציב 2011, הנושא של ההוטבירד, הלווין. ההוטבירד חייב לחזור לפעילות. זה must. לא התווכחתם פה על העובדות. אז אם זה באמת נכון מה שנאמר פה, אני לא איש מקצוע, אם יש הסכמה בעניין לדבר הזה, נכון שזה עלות כספית, אבל אנחנו לא רוצים לשדר לקיר ואנחנו רוצים לצאת החוצה. אתה אמרת על 2011 שתכניס את התקציב של ההוטבירד. תכניס את ההוטבירד. זו החלטה שלך כמנכ"ל. קח את היוזמה הזאת. מצד שני נעזור לך ונילחם שיהיו גם תכנים כדי להצדיק את הכסף כי צריך להעביר לך כסף למען תכנים. לא מותנה רפורמה. לא מותנה רפורמה. אבל אתה מצידך תיתן את ההוטבירד. תיתן את ההוטבירד וזה לדעתי ייתן את המשמעות.

אני אומר לכם, מילה אחרונה לסיכום, עוד פעם, זה מה שצריך לעשות, זה מה שהוועדה לביקורת המדינה מבקשת שייעשה. זה גם כפוף להסכמות עם מבקר המדינה. במידה וזה לא ייעשה זאת אומרת שממשלת ישראל במודע ויתרה על היכולת שלה לתקשר עם העולם מסביב ולהציג את הנרטיב הישראלי ואת הכיוון הישראלי בכל הקשור לאירועים האקטואליים שקורים סביב. זאת היא המשמעות של זה. אם לא, המשמעות תהיה באמת בכיוון חיובי שהחלטנו לא לוותר, והחלטנו לצאת מחוץ לקופסה, ולעשות בדברים איזשהו שינוי. אני מקווה שאכן זה ישתנה. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00