PAGE
19
ועדת החינוך, התרבות והספורט

23.11.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 313

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי,ט"ז בכסלו תשע"א (23 בנובמבר 2010), שעה 13:00

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מצוקת הדיור של סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב

של חה"כ ג'מאל זחאלקה

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): בעיית הדיור של סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב

של חה"כ גאלב מג'אדלה

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): בעיית הדיור של סטודנטים בכלל וסטודנטים ערביים בפרט

באוניברסיטת תל-אביב

של חה"כ דב חנין

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר

מוחמד ברכה – מ"מ היו"ר

עפו אגבאריה

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

ראלב מג'אדלה

אברהם מיכאלי

מרדכי כהן, מנכ"ל, אוניברסיטת תל-אביב

רן ליבנה, יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

ג'ואד אבו אלהיגא, מטה מאבק המעונות, אוניברסיטת תל-אביב

רסול סעדה, מטה מאבק המעונות, אוניברסיטת תל-אביב

יהודית גידלי

רבקה וידר

יונה, חבר המתרגמים בע"מ

מצוקת הדיור של סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב

של חה"כ ג'מאל זחאלקה

בעיית הדיור של סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב

של חה"כ גאלב מג'אדלה

בעיית הדיור של סטודנטים בכלל וסטודנטים ערביים בפרט

באוניברסיטת תל-אביב, של חה"כ דב חנין

שלום לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך. הנושא: הצעה לסדר היום, דיון מהיר, מצוקת הדיור של הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. הצעה לסדר דיון מהיר, בעיות דיור של הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, של חבר הכנסת ראלב מג'אדלה ואותו דבר של חבר הכנסת חנין. בבקשה, חבר הכנסת חנין, ביקשת לפתוח, אני נותן לך את זכות הדיבור.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקדם בברכה את נציגי הסטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב, גם נציגי אגודת הסטודנטים וגם נציגי ההתארגנות של הסטודנטים שהתארגנה למאבק. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לברך אתכם על המאבק החשוב והמרשים שאתם עשיתם, שבאמת עורר את המודעות, גם של אותם סטודנטים, שלא נפגעים באופן ישיר מהבעיה הקיימת. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להציג בפניך בקצרה את הבעיה ולהתייחס גם למשמעויות שלה.


אנחנו קיימנו פה, אדוני היושב-ראש, דיון השבוע, על מכללות, שבהן סטודנטים מצליחים למצוא לעצמם מקומות מגורים בקיבוצים סמוכים, עם כל הקשיים והבעיות שקיימים.

שגם שם זה בעיה.

גם שם זה בעיה. אבל בתל-אביב, אדוני, כפי שאדוני בוודאי יודע, אין קיבוצים סמוכים וקשה מאוד למצוא בכלל מגורים בתל-אביב, יש מצוקת דיור מאוד קשה בעיר הזאת. מחירי הדיור מאוד מאוד גבוהים וכאשר אנחנו מדברים על אוניברסיטה שחלק מסוים מהסטודנטים שלה מגיעים מחוץ לעיר ואין להם ברירה אלא לגור בעיר, אנחנו מדברים על מצוקה שהיא מאוד קשה. בלי אפשרות לגור בעיר, בלי אפשרות לגור בתל-אביב, אין אפשרות אמיתית ללמוד באוניברסיטה. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים פה היום על מגורים, על מעונות סטודנטים, אנחנו לא מדברים רק על הזכות למגורים, אנחנו מדברים על עצם היכולת ללמוד באוניברסיטה. הבעיה הזו קשה לגבי כל סטודנט שמגיע מהפריפריה לתל-אביב, הבעיה הזו קשה במיוחד ביחס לסטודנטים ערביים, כמו שאדוני בוודאי יודע, יש קשיים להשכיר דירות בתל-אביב לסטודנטים ערביים, שנובעים מתוך דברים מאוד מצערים, אבל אמיתיים, שקורים במציאות. ולכן, חוץ מהחסמים הכלליים שיש, הכלכליים, שיש בפני כלל הציבור, יש חסמים מיוחדים שקיימים בפני סטודנטים ערביים ושמקשים עליהם את האפשרות למצוא מגורים בעיר.


מה קרה השנה, אדוני? השנה בעצם התרחש מהלך כפול בנושא מעונות הסטודנטים. מצד אחד, המספר הכולל של מעונות הסטודנטים שעומדים לרשות סטודנטים בכלל, מספר המיטות, צומצם. מהצד השני, חלק מהמיטות שהוקצו במעונות הסטודנטים, הוקצו מראש לטובת פרויקטים של סטודנטים מחו"ל. התוצאה היתה שסטודנטים מהארץ, מספר המיטות שעומדות לרשותם הצטמצם באופן דרמטי. לפי המספר שבידי זה 250 מיטות שצומצמו, אבל ה- 250 מיטות האלה זה רק חלק מכמות הרבה יותר גדולה של סטודנטים שאנחנו מדברים על 250 מיטות צמצום במציאות שבה יש ממילא מחסור במיטות לסטודנטים. אני מבין שכ- 1,000 סטודנטים הגישו בקשות למעונות סטודנטים ולא קיבלו השנה, שזה מספר מאוד מאוד גדול, כי אנחנו מדברים על סטודנטים שהתקבלו ללמוד באוניברסיטה ושיכולים ללמוד באוניברסיטה, אבל בעצם לא יוכלו ללמוד באוניברסיטה, כי אין להם איפה לגור. 1,000 סטודנטים, שבעצם הדיור הופך להיות או מצוקת הדיור או המחסור בדיור, הופך להיות החסם שמונע מהם לגור, ללמוד באוניברסיטה, זה מספר שהוא ממש לא מתקבל על הדעת, הוא לא אפשרי והוא לא ייתכן.


הבעיה הזו, לכן, אדוני, היא סוגיה מובהקת שצריכה לעניין את האוניברסיטה כאוניברסיטה שרוצה להיות אוניברסיטה פתוחה, אוניברסיטה מזמינה, אוניברסיטה שכל מי שעומד בקריטריונים אקדמיים מוזמן ללמוד בה ויכול ללמוד בה באופן מעשי וזה לא המצב הקיים היום באוניברסיטת תל-אביב ואני אומר את זה באמת גם ברמה האישית בצער גדול, כי אוניברסיטת תל-אביב היא האוניברסיטה שלי, זה המקום שבו אני לימדתי. במובנים רבים, זה הבית שלי.

אבל אתה למדת באוניברסיטה העברית.

אני למדתי באוניברסיטה העברית ולימדתי באוניברסיטת תל-אביב. בגלל שלימדתי שם, אני מרגיש קשר מיוחד לאוניברסיטה הזו ואני מאוד מצטער שכזו היא תמונת המצב.

התמודדת על ראשות העיר.

ואתה מביא, אדוני, חברי, חבר הכנסת ראלב מג'אדלה, עוד מימד לעניין, וזה המימד של התייחסותה של עיריית תל-אביב לסיפור הזה. היא בוודאי לא יכולה להיות מהאו"ם ולהסתכל. היא הוזמנה, אני מקווה, לדיון. אני מצטער, עיריית תל-אביב, תמיד כשמדובר על מצוקות של אנשים שחיים בתל-אביב, כולל סטודנטים, עיריית תל-אביב מרגישה שהיא מהאו"ם והיא לא מתעניינת ואם מתאים להם – שיגורו, לא מתאים להם – שלא יגורו.

זה יטופל, זה יטופל.

אני מקווה שזה יטופל. אני מציע, אדוני, שבאמת נוציא מכתב חריף לראש עיריית תל-אביב על כך.

אני מודה לחברי הוועדה ולחברי הכנסת. הנוהל עכשיו יהיה פשוט מאוד, כל מי שהוזמן והוא חלק מהישיבה ולא מגיע, אני סגרתי עם יושב-ראש הכנסת, אני מעביר אליו את ההודעה והוא מטפל בזה בהיבט האישי.

מצוין.

צריך סנקציה נוספת. כשהוא יצטרך משהו בוועדה.

אמרתי לך, לא צריך להרחיב.

אני מברך על ההודעה הזו.


אז עיריית תל-אביב בוודאי יכולה וצריכה לקחת פה חלק פעיל בעניין הזה, להיות חלק מהפיתרון וחלק מההתייחסות. איך, אדוני היושב-ראש, נראה לי שצריך להתקדם כרגע? אני חושב שישנם כמה מהלכים שצריכים להתבצע. קודם כל, אנחנו צריכים במהלך המיידי לפעול לפיתרון לאותם סטודנטים תושבי הארץ או ילידי הארץ שבעצם הוצאו החוצה בגלל אותו מהלך כפול שהתבצע באוניברסיטה. הדבר הזה ניתן לביצוע, הוא גם קרה בעבר באוניברסיטה, אוניברסיטת תל-אביב כבר עשתה את זה. הדרך לעשות את זה היא באמצעות השכרת בניין שיועמד לרשות מעונות סטודנטים, למהלך השנה הקרובה, זה כבר נעשה באוניברסיטת תל-אביב בעבר, זה יצטרך להיעשות גם עכשיו. כמובן, לטווח הארוך, צריך לבנות בתל-אביב הרבה יותר מעונות סטודנטים.

כשאני למדתי שם זה נעשה, אבל ההסתדרות שכרה, בזמנו. המחלקה הערבית בהסתדרות שכרה בניין ברח' ז'בוטינסקי. אז היינו יעד לפשיטות של המשטרה. כל כמה שבועות היו באים ומעירים אותנו באמצע הלילה. אני רוצה לספר משהו שלא מצחיק.

מאה אחוז.

דב ממהר?

אדוני היושב-ראש אני משאיר פה שני חברי כנסת מעולים מסיעת חד"ש, הם יעשו את העבודה הרבה יותר טוב ממני. זה נעשה גם היום.

היום, אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב, שוכרת שני בניינים.

אז אני אומר, אותו פיתרון שנעשה בעבר וגם נעשה במידה מסוימת בהווה, צריך להרחיב אותו. להרחיב אותו כך שבאמת הוא ייתן פיתרון לאותם סטודנטים שיש להם מצוקה ולא יכולים לגור היום במעונות.


אדוני היושב-ראש, אני אומר שזוהי דרך המלך. דרך המלך חייבת להיות פיתרון של מעונות. ישנה דרך נוספת, שבלית ברירה צריך יהיה לנקוט בה, אבל אני מראש אומר שהיא דרך לא כל-כך אפקטיבית, והיא הרחבת מספר הזכאים למלגות דיור והעלאת מלגות הדיור. אני אומר, אם אין ברירה ואין אלטרנטיבה של שכירת מקום שיאפשר לכולם מקומות מגורים באוניברסיטה, אז צריך יהיה ללכת בדרך הזו. אני רק אומר לכם שהאפקטיביות שלה בתל-אביב היא מוגבלת, מכיוון ששוק השכירות בתל-אביב כל-כך מטורף, שגם אם יעלו בסכום מסוים את העזרה לסטודנטים במלגת שכירות, היכולת בפועל לפתור את מצוקת הדיוק היא מוגבלת. היא מוגבלת. והבעיות האחרות שסטודנטים ערביים נתקלים בהם, ברצון שלהם לשכור דירות בתל-אביב, לא נפתרות בדרך הזאת. לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם ולומר – אני מציע שאנחנו נפנה לאוניברסיטת תל-אביב בדרישה לייצר פתרונות דיור לשנה הנוכחית באמצעות השכרה מצד האוניברסיטה.

רק אוניברסיטת תל-אביב? עיריית תל-אביב לא קשורה?

אני מייד אגיע לעיריית תל-אביב, אדוני יכול לסמוך עלי שאני לא אשאיר את עיריית תל-אביב בצד. פנייה לאוניברסיטה שתפעל למהלך של השכרה כזו. לחילופין, פיתרון מעשי לכל אותם 1,000 סטודנטים שנותרו מחוץ למעגל השכירות, באמצעות הגדלת מלגות השכירות. אגב, הגדלת מלגות השכירות בכל מקרה מתבקשת, מכיוון שמחירי השכירות בתל-אביב מאוד עלו בשנתיים האחרונות ומלגת השכירות לא עלתה בשיעור המקביל ולכן אנחנו מדברים על צורך להעלות את זה בכל מקרה, גם אם לא היינו נתקלים בבעיה הקונקרטית הזאת וכמובן, פנייה לעיריית תל-אביב, להציב בפניה את החומרה של מספר מאוד גדול של סטודנטים שנמצאים בעיר ללא פתרונות דיור. עיריית תל-אביב, יש לה גם נכסים, גם אפשרויות, והיא יכולה להיחלץ לעניין הזה והיא יכולה להראות שהיא אכן דואגת לדור הצעיר בתל-אביב ונותנת תשובות, לפחות לחולייה הקריטית הזאת של סטודנטים.

אני מתנצל, אדוני היושב-ראש, אני אהיה חייב לרוץ לוועדת הפנים שמנהלת דיון במקביל ואני בטוח שאתה יחד עם חברי הכנסת הרבים והמעולים שנמצאים פה, תדעו לקבל החלטות מצוינות.

תודה רבה. בבקשה.

קודם כל, לפני שילך חבר הכנסת חנין, אני מצטרף לדבריך בקשר לברכה לחברים שהגיעו וטרחו ובעד היוזמה וגם חברי, ג'מאל זחאלקה שהצטרף להצעה לסדר. פה אנחנו צריכים את המעורבות שלך. הבעיה ידועה, אני חושב עוד לפני שנולדת, היה פעם הצגה בבית ליסין, קראו לה שותף לדירה. ב- 67, 68. לפני שנולדת. שותף לדירה, שני סטודנטים, יהודי וערבי, ששכרו דירה, כי לא נתנו להם, היתה הצגה בבית-לסין. זו בעיה כרונית ידועה. השנה הבעיה החריפה ובאוניברסיטת תל-אביב החריפה עוד יותר ואנחנו נדרשנו לעניין הזה, גם חבר הכנסת חנין. עכשיו ניתן לפתור את הבעיה, כי היום הנתונים הם הרבה יותר טובים מכפי שהיו אז. הבעיה החריפה. צריך להגיד גם את האמת, קרה משהו שהפריטו את המעונות והדברים התחילו להתנהל על בסיס אחר. אני חושב שיש פיתרון וניתן לפתור, לצמצם את הבעיה בגדול. לא במאה אחוז, אבל אפשר לצמצם את הבעיה, בגדול. אוניברסיטת תל-אביב מודעת לזה. אני הייתי במעונות הסטודנטים, הייתי אורח של הנשיא לפני חודש, שבוע אחרי זה הייתי אורח של הרקטור, והם מודעים לבעיה והם רוצים שאנחנו נשלב ידיים כדי למצוא את הפתרונות. בשונה מעיריית תל-אביב, שבאמת לא דיברתי אתם, גם לא יצרתי אתם קשר.

אני עכשיו, כמו שהדיון הזה מתקיים ועיריית תל-אביב לא נוכחת כאן ואני גם אמרתי את זה אתמול, כל מי שלא מגיע, מבחינתו, מסכים עם כל דבר שאנחנו מחליטים. נכון?

מאה אחוז.

השתיקה זה בעצם הסכמה.

נמצא כאן מנכ"ל אוניברסיטת תל-אביב, ברוך הבא.

קיבלת תשובה מאתנו גם בכתב.

נכון. מבחינתי, אתם בסדר. אנחנו צריכים עכשיו לשלב ידיים כדי לפתור את הבעיה של הדיור, כמו שפתרנו את הבעיה הרבה יותר מהר מאשר כל אחד חשב אחרת, בעניין בית התפילה. כשיש רצון, זה אפשרי. לכן אני חושב שאנחנו צריכים, אחרי שהחברים יקבלו את זכות הדיבור, אנחנו צריכים לסכם שאנחנו נשלב ידיים, אלכס ואנחנו, עם אוניברסיטת תל-אביב, נמצא את הפתרונות. אנחנו גם צריכים לשלב ידיים ביצירה של הפיתרון, לא רק לזהות את הבעיה, ואני חושב שהחברים שנמצאים כאן, יש להם את היכולת ויש להם את העניין לשלב ידיים, כדי שאנחנו נמצא את הפיתרון הראוי. תודה רבה.

מכל האוניברסיטאות בארץ, מצוקת הדיור באוניברסיטת תל-אביב, היסטורית, היא הכי קשה. באוניברסיטה העברית זה מצא את פתרונו, באוניברסיטת בן-גוריון כנ"ל, וגם בטכניון. מצוקת הדיור הכי קשה שיש לה הדים שמגיעים אלינו, זה מאוניברסיטת תל-אביב. דרך אגב, חשוב לציין שבכל האוניברסיטאות עלה בצורה משמעותית שכר המעונות וזה עבר בשקט. כלומר, כשמעלים שכר לימוד, אז אנחנו קופצים, אבל שכר המעונות שהוא לא פחות, מבחינה כספית, העלות של שכירת דירה היא לא פחות משכר לימוד וכשמעלים את זה ב- 10% וב- 20%, וגם באוניברסיטת תל-אביב זה עלה. גם בצורה משמעותית, וזה חשוב לציין. לכן, מתבקשת העלאת מלגת הדיור לא רק בגלל, גם מי שמקבל מעונות זקוק לזה, כי זה מעמסה כבדה מאוד. אני תומך בהצעות שהועלו כאן, אני חושב שצריך לעשות אותן. הנחת היסוד כנראה באוניברסיטת תל-אביב שהיא נמצאת במרכז הארץ ואנשים יבואו מקרוב ולא יצטרכו מעונות, אחרת היו בונים, כי אין פרופורציה לגודל האוניברסיטה.

זאת לא הנחת היסוד, ממש לא. להפך, אנחנו בונים עכשיו.

לא לא, אני לא מדבר עכשיו. אני מדבר היסטורית. היסטורית, לא עכשיו. אני יודע שאתם בונים עכשיו. אבל זה ייקח חמש שנים, שלוש שנים. אז בשלוש שנים לומדים אלפי סטודנטים, לכן הפיתרון שמוצע, דרך אגב, הוא סביר, בגלל היותו זמני. כלומר, אנחנו לא מציעים משהו שאתם תשכרו, אלא למצוא פיתרון גישור עד שהמעונות החדשים יהיו מוכנים, וזה מקובל. זה מקובל בכל מקום בעולם, לא להפקיר את הסטודנטים. אני חושב שהעניין ברור, צריך לגשת להחלטות ואם האוניברסיטה משתפת פעולה, אז בוועדה אני מבין יש קונצנזוס להתגייס לנושא הזה ולעשות כל מה שאפשר.

אני רק רוצה להוסיף כמה מילים. אני מסכים לכל מילה שאמרו חבריי, חברי הכנסת וקודם אני מברך גם את האורחים ועצם העובדה שהסטודנטים לא יכולים לקבל מעונות, אני חושב שזה מחסום נוסף בפני התלמידים מהפריפריה ובעיקר גם מהסטודנטים הערביים שבאים כל-כך מרחוק, שזה מהווה מחסום בפני ההתקדמות והלימודים שלהם. אני יודע שגם אוניברסיטת תל-אביב, היא גם אוניברסיטה קצת אטרקטיבית שבאמת הסטודנטים אוהבים אותה, אוהבים ללמוד בה. יש בה אווירה מיוחדת.

נותנים מחמאות.

כבוגר האוניברסיטה העברית אני לא יודע למה אנשים הולכים לתל אביב בכלל.

זה מה שאני שומע מהסטודנטים ועצם העובדה שעכשיו הם צריכים ללכת ולחפש דיור, שזה עולה מעל 3,000 לזוג, לשתי בנות או שני בנים, ובדרך-כלל, לבנים הרבה יותר קשה למצוא את המגורים האלה, בתוך תל-אביב, אז אני חושב שעל האוניברסיטה וגם על העירייה ואני מצטרף לדרישה שבאמת צריך למצוא איזה שהוא פיתרון זמני וזה לא יכול להיות להשאיר את הדברים בצורה כזו. תודה.

אדוני היושב-ראש, הסוגיה הזו באמת עלתה כאן לפני שבוע בדיון אחר שקיימנו בנושא של המצב במכללות. הסוגיה היא באמת סוגיה כוללנית ואין ספק שהסטודנטים שמגיעים באמת ממקומות שונים, כי הרי מדובר פה לפעמים, הצפוניים מגיעים לדרום והדרומיים מגיעים לצפון והחסר קיים. השאלה היא מאיפה אנחנו יכולים באמת לבחון מקורו למימון הבנייה. זה לא יעזור. מדובר פה, יש בעיות בקיבוצים, שלא משכירים דירות כנראה בצורה כזאת או אחרת לסטודנטים, ומדובר גם בבעיה נוספת בתוך הערים, כמו תל-אביב או גם בבאר-שבע שמעתי עדיין החסר קיים, למרות שבבאר-שבע מצאו פתרונות כאלו או אחרים.

כי זול שם לשכור דירה.

כן, התחילו לעשות שם כל מיני סידורים, אבל לדעתי עדיין יש שם חסר. השאלה היא אם אנחנו ככנסת צריכים פה לבחון איזה שהוא תקציב מיוחד אפילו בנושא הזה, שהממשלה ברפורמה אפילו כרגע, שאנחנו עומדים לאשר אותה.

אם ש"ס תבקש, נקבל.

אתה יודע מה? ש"ס, תאמין לי, בקטע הזה, הפעם תהיה מעורבת. כיושב-ראש השדולה להשכלה גבוהה, אני כן רוצה להיכנס לעניין ולכן צריכים לחשוב על כיוונים מעשיים, לא משהו שבסוף לא יהיה גם ישים ולא תהיה דרך לבצע אותו. תודה.

חילופי יו"ר – היו"ר מוחמד ברכה

תודה, אדוני. משרד החינוך נמצא כאן? אני חושב שהיה חשוב שמשרד החינוך יהיה כאן. שר החינוך הוא יושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה וכשאנחנו כחברי כנסת פונים לגוף ממלכתי בעניינים של ההשכלה הגבוהה, אנחנו פונים לשר החינוך ושר החינוך פונה לאוניברסיטה ומקבל תשובה, אז הוא מחזיר לנו תשובות. אני רואה כדבר לא תקין שמשרד החינוך לא טרח להגיע ואני חושב שיש מקום להעיר להם, היות והם הוזמנו. אבל לפני כן, הייתי צריך לברך את נציגי האוניברסיטה, אם זה מרצים והנהלה ואם זה סטודנטים, ואני חושב שזה חשוב שהדיון מתקיים בהשתתפותם ובנוכחותם.


ב- 18 לאוגוסט, פניתי לשר החינוך בנושא הזה, ובנושא של קבלת סטודנטים ערביים למעונות. אני אראה לכם בכל המכתב, כל התשובה שנשלחה אלי על-ידי שר החינוך, התשובה נשלחה ב- 17 לאוקטובר, אני קיבלתי אותה שבוע לאחר מכן. אבל מהבדיקה של הדברים, עלו הדברים הבאים: א. מספר המיטות במתחם איינשטיין הצטמצם בעקבות שיפוצים והקצאת מיטות לסטודנטים זרים מחו"ל, ועמד השנה על כ- 600 מיטות. 168 מיטות פחות מבשנה שעברה. 600 מיטות אלו חולקו בין 1,200 מבקשים, צמצום המיטות כאמור הביא לשלילת הזכאות למיטה למאות סטודנטים ערביים ולא ערביים כאחד. ב. הוועדה העליונה למעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב הקצתה השנה לסטודנטים הערביים שענו על קריטריונים מחייבים, מתוך 600 מקומות לחלוקה, כ- 300 מקומות. ואני, מבדיקה שלי, הבנתי שהמידע, הנתון הזה אינו נכון לחלוטין. אין בו שמץ של אמת. שמתוך 600 מקומות לחלוקה, כ- 300 הווה אומר, שכ- 50% מהמקומות הוקצבו לסטודנטים ערביים ואני רוצה לשמוע את הסטודנטים הערביים שיגידו אם זה נכון או לא נכון ויגידו מה הנכון, לא רק אם נכון או אל נכון. ג. הלחץ במצב ההקצאות כיום הנו זמני וייפתר בתוך כשנתיים-שלוש. כבודו אמר שלוש שנים, מה שניתן לשר החינוך, משהו קצת פחות, אבל נניח, שלוש שנים. בימים אלה ממש החלה בניית שמונה מגדלי מעונות חדשים במתחם ברושים ובהם יהיו למעלה מ- 1,000 חדרי מגורים. לכשתסתיים הבנייה, אני סבור כי הבעיה תבוא על פתרונה. בברכה, גדעון סער.


השאלות שעולות מהתשובה הזו, רבותיי, תשובות שהאוניברסיטה צריכה לתת והסטודנטים צריכים לתת. קודם כל, על אמינות המידע, אם זה נכון או לא. הדבר השני, העניין של השיפוצים והעניין של צמצום במיטות. מה נפל על האוניברסיטה כהפתעה ביום בהיר? מה קרה? פתאום הם תכננו את שנת הלימודים, ויומיים לפני פתיחת שנת הלימודים גילו שהם עושים שיפוצים ואז יהיה להם מחסור? לא. מוסד רציני, ואני גם למדתי שם ואני מאוד אוהב את האוניברסיטה הזו, מוסד רציני, כלשהו, אמור להיערך לכמה שנים, לא ליום או ליומיים. לכן, אנחנו היום מדברים מעבר לדקה ה- 90, מה שקרוי בספת הכדורגל. הדברים האלה היו צריכים להיות מתוכננים לפני תחילת המשחק, לפני תחילת שנת הלימודים. הרי ידוע שיהיה מחסור וידוע שסטודנטים ייזרקו לרחובות ויחפשו וידוע מתוך ניסיון היסטורי שסטודנטים ערביים מתקשים למצוא דיור בדירות פרטיות, זה בעיה שאלכס מילר כמובן לא יכול לפתור את זה, מאז כפי שאמר חבר הכנסת מג'אדלה, מאז שנות ה- 60, עבור בשנות ה- 70 שלי, ותחילת שנות ה- 80 וכו', עד לשנים שלך.


אני חושב שהעניין הזה ידוע ומוכר לאוניברסיטה ולאגודות הסטודנטים ועל כן אנחנו, בהמשך לדברים של חבריי, אני מבקש שהיום בישיבה הזו נשמע לא רק מה לא טוב, מה התוכניות לעתיד, אלא התוויית דרך לפיתרון מיידי, הפיתרון לטווח ארוך כבר נמצא בדברים והוא, כידוע, מקובל על כולם, אבל בתקופה הקרובה מה אנחנו עושים.


אני מציע, מאיפה נתחיל? נשמע מאחד הסטודנטים. מי רוצה לדבר?

אני סטודנט באוניברסיטה, סטודנט למשפטים ורכז מטה מאבק המעונות שהוקם באוניברסיטת תל-אביב. בקשר לנתון הזה, הנתון לא מדויק, לא נכון. מובן שאנחנו פנינו לאוניברסיטה בדרישה מה הנתונים המדויקים, ובדו"ח שנערך אנחנו יודעים שמספר המיטות שהוקצו לסטודנטים ערביים הוא 266 מיטות ולא 300 מיטות ואחוז הסטודנטים הערביים בקמפוס איינשטיין ירד בכ- 13%, זאת אומרת שיש היום 38% מסך כל המיטות בקמפוס. זאת אומרת, שגם המכסה ירדה, האחוז ירד ולא הוקצה ולא שוריינה כל מכסה.

אני מודה לך, בשלב הזה, אחר-כך אם תרצו להרחיב בדברים אחרים, תינתן לכם האפשרות. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

קודם כל, אני פשוט רוצה לענות על הדבר הזה. אוניברסיטת תל-אביב לא מקצה מקומות לסטודנטים ערביים, היא מקצה לסטודנטים, סטודנטים שבאוניברסיטת תל-אביב, סטודנטים ישראלים, אזרחי ישראל, ואנחנו במפורש לא עוסקים בהפרדה בין אנשים, וצריך לזכור דרך אגב, יש עוד קבוצות באוכלוסייה בישראל שבהם יש, עשויות להיות בעיות של מציאת מקומות מגורים באזור תל-אביב. האוניברסיטה לכן היא בודקת את זה לפי סדרה של קריטריונים, סוציו-אקונומיים, מאוד ברורים, כולל בין היתר מרחק, קריטריונים נוספים שקשורים בהכנסת המשפחה, בהכנסת האדם עצמו וכו' ולפי זה היא קובעת והתוצאה היא תוצאה, ולכן הרבה פעמים גם קשה לנו לדעת האם הסטודנט הוא ערבי או לא ערבי. הנתונים, כפי שהובאו פה, הם נתונים שנבדקו על-ידי דיקנט הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. אני מניח שהנתונים האלה אמינים ואפשר לבדוק אותם פעם נוספת. אבל זו באמת השאלה כרגע שהיא חשובה אולי נקודתית, אבל היא לא באה לענות על הנקודות המרכזיות בדיון.


קודם כל, צריך לזכור שאוניברסיטת תל-אביב, היסטורית, לא בנתה את המעונות שלה בסוף שנות ה- 60, תחילת שנות ה- 70, ונבנו אז בעצם כחריגה למדיניות הכללית במדינת ישראל, שאמרה שבאזור תל-אביב לא צריך מעונות. כמו שאתם אמרתם, צריך את המעונות בירושלים, בחיפה, בנגב בבן-גוריון, בתל-אביב לא צריך מעונות ובנו בכל-אופן, מצאו תורמים ובנו מעונות שסיפקו בערך 1,000 מיטות, 1,070 מיטות עבור הסטודנטים של תל-אביב. המעונות האלה, בגלל שכר הדירה הנמוך שלהן, בגלל זה שהיו באחזקת האוניברסיטה בלבד, ללא מקומות נוספים, בשנות המשבר למעשה הוזנחו והיו במצב שהוגדרו גם מפגע תברואתי וגם מפגע בטיחותי. למעשה, עיריית תל-אביב שקלה בשלב מסוים לסגור את המעונות מסיבות של בטיחות. מי שביקר במעונות של תל-אביב, אני מניח שחבר הכנסת דב חנין שמכיר את אוניברסיטת תל-אביב ידע באיזה מצב היו המעונות האלה, הם היו פשוט חרפה לכל אדם ואדם במדינת ישראל, לא חשוב מאין הוא מגיע, בשביל לגור במעונות האלה.


על-מנת לשנות את המצב מהיסוד ולהביא למצב שהמעונות הקיימים ישופצו ויהפכו להיות מקום ראוי למגורי סטודנטים במוסד להשכלה גבוהה מכובד בישראל ועל-מנת להוסיף תוספת של מעונות נוספים, האוניברסיטה למעשה פעלה בדרך היחידה שהיא היתה יכולה לעשות, היא פנתה במכרז לחברות חיצוניות באמת ובמסגרת אותו הסדר שהיא הגיעה, שופצו המעונות הקיימים, הושקעו במקום 100 מיליון שקל, בשיפוץ המעונות הקיימים ואני חושב שגם חברינו פה, מאוניברסיטת תל-אביב, שמכירים את המעונות הקיימים, הם יודעים שהמעונות היום הם ברמה בהחלט הולמת מוסד אקדמי. חלק מהשיפוץ היה באמת להקטין את מספר החדרים, כי הדירות שהיו קיימות היו בגודל כזה ששמו שני אנשים בחדר של פחות מעשרה מטר, זה פשוט לא תנאים שאפשר לחיות בהם. ולכן, על-מנת להרחיב טיפה את החדרים האלה, זה מה שעשו.


אגב, זה לא מהשנה הזו, זה משנה שעברה. כבר בשנה שעברה, בעצם, התחיל מהלך השיפוץ נעשה בצורה מדורגת, עוד לא סגרנו את המעונות, אלא נעשה בצורה מתוכננת. השנה כל המעונות כבר משופצים ולכן יש את כל המכסה. בשנה שעברה היו עוד פחות כי למעשה חלק מהמבנים היו בתהליך של שיפוץ.

לפי התשובה של שר החינוך, זה להפך. השנה הזו ירדה המכסה.

לא, ממש לא. זה לא נכון.

אז מישהו הטעה את שר החינוך.

אני אומר שבפועל.

האם במקביל עלה מספר ההקצאות למיטות לסטודנטים מחוץ לארץ?

לא. לא.

לא עלה?

לא, לא עלה. לא עלה.

הנה, הוא כותב כאן 168 מיטות פחות מבשנה שעברה. בפירוש. אז מישהו הטעה את שר החינוך.

לא, התשובה היא לא מדויקת מבחינה זאת שבשנה שעברה היו בניינים שלמים שהיו תחת שיפוץ. זאת אומרת, לא היה מצב שבו היה מבנה. כל מבנה כזה, זה סדר גודל של בערך 200 מיטות. זאת אומרת דה-פקטו, בשנה שעברה, היו פחות מיטות מהשנה. האוניברסיטה, יחד עם אגודת הסטודנטים.

אדוני המנכ"ל, אולי תסבר את האוזן, מה הכוונה כשמדובר על הוועדה העליונה למעונות.

זו ועדה שפועלת תחת הדיקנט, כן, שהיא מקצה.

זה האוניברסיטה והאגודה או זה רק האוניברסיטה?

זה דיקנט הסטודנטים מטפל בזה. דיקנט הסטודנטים זה האוניברסיטה, יש שם נציגות של אגודת הסטודנטים.

זה גם המעונות של האגודה וגם המעונות של האוניברסיטה?

רק המעונות של האוניברסיטה. האגודה מפעילה שני בניינים נפרדים, זה בניין מילמן ובניין ברודצקי ושם יש לה כ- 500 מיטות.

איפה שהיה בית האבות?

כן. עוד 500 מיטות נמצאות תחת האגודה. בכל אופן, האגודה, יחד עם אוניברסיטת תל-אביב, בשנה שעברה הקצו סכום של 960,000 שקל כתוספת למלגות עבור סטודנטים, בנושא של דיור. השנה, שוב אנחנו פועלים יחד עם אגודות הסטודנטים, על-מנת לנסות אפילו להגדיל את הסכום הזה בצורה משמעותית. אגב, יחד עם עיריית תל-אביב שכנראה תנסה לעזור לנו בנושא הזה. אני יודע שחבר הכנסת אלכס מילר מנסה להעביר חקיקה בנושא של ארנונות על המעונות. היום התשלום של דמי הארנונה הוא על הדיירים. אם החקיקה הזאת תעבור ותצליח, זה אומר דה-פקטו הורדה של התשלומים של אותם סטודנטים בנושא של המעונות.


זאת אומרת, נעשית סדרה של פעולות, התחלות הבנייה אנחנו יודעים, יש לנו 1,500 מיטות נוספות בדרך, בשמונת המגדלים שאנחנו בונים כרגע. אם יהיה צורך בנוספות, אנחנו נוכל להוסיף.

מה אנחנו עושים במהלך שנת הלימודים הזאת?

מלגות, מלגות. כסף, אנחנו נותנים כסף, כמיליון שקל, אנחנו נותנים בנושא הזה, על-מנת לסייע מעבר למה שהיה קיים בשנים הקודמות.

כן, אבל כשאי-אפשר למצוא דירה, מה יעזור הכסף שאתם מוסיפים?

לנו אין בעיה להקצות את הסכום הזה למטרות אחרות, זאת אומרת, אם אנחנו נעשה את זה יחד עם אגודת הסטודנטים, בתיאום, שיוחלט שמקצים את זה למטרות נוספות, אז נקצה את זה למטרות נוספות. הסכום הזה עומד בעצם לחלוקה בנושא הזה.

אבל הסכום הזה הוא קשיח? יש הרי כרגע מצוקה מאוד קשה.

אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, אני אתייחס שנייה ל- 960,000 שקל ואז אני אומר את עמדתי בנושא. הסכום הזה של 960,000 שקל הושג אחרי מאבק, משא ומתן והסכמה, כדי להקל על הדיירים שנמצאים במעונות, לאור עליית המחירים שהתייחסו אליה, קרי הסטודנטים.

אחרי עליית המחירים במעונות.

עלייה בכמה עשרות אחוזים, על-מנת להקל על הסטודנטים שקיבלו מעונות, האוניברסיטה הקצתה את הכסף הזה. אנחנו כאגודה לא מאמינים שזה משחק סכום אפס, זה לא עניין של לקחת מהחבר'ה שקיבלו מעונות ולתת לחבר'ה שלא קיבלו מעונות, השאלה היא איך אנחנו מוצאים פיתרון שיימצא, שייפתח עוד מיטות, בלי לפגוע באותם סטודנטים שכן עומדים בקריטריונים המאוד מחמירים של מעמד סוציו אקונומי נמוך וכיוצא בזה, כדי להיכנס לאוניברסיטה.


ברשותכם, אני רוצה להגדיר את הבעיה עם שלוש נקודות שהן כן השקפה של האגודה שקצת אולי יסבכו את הנושא הזה, אבל בכל מקרה, חשוב לומר אותן. חבל לי שחבר הכנסת מילר לא נמצא כאן. הבעיה היא לא רק של סטודנטים ערביים, היא בעיקר של סטודנטים ערביים, גם עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה, קשה להם לשכור דירה ברמת-אביב, ובתל-אביב בכלל.

שופטים אותם על-פי המבטא או צבע העור?

אני אומר, לי קוראים רן לבנה, יותר קל לי לשכור דירה בתל-אביב מאשר אדם שעלה מאתיופיה, מבן-אדם שמגיע מאום אל פחם, ומבן אדם שעלה מחבר העמים, נקודה. נקודה פסיק, השנה יצא לי לעבור דירה עם בת זוגי מדירה אחת ברמת-אביב לדירה אחרת, והטלפונים שקיבלתי כשפרסמתי מודעה, כדי למצוא דייר שיחליף אותי, היו חלקם הגדול היו סטודנטים ערביים שאמרו לי – תגיד לי, לבעל הדירה יש בעיה עם זה שאני מאום אל פחם? ואני לא ידעתי איך לענות להם בכלל. וזאת בעיה שהיא שכיחה, אבל גם עולים חדשים שואלים את אותן השאלות וגם עולים חדשים מאתיופיה. אז רציתי לומר שהבעיה היא קצת יותר רחבה מזה.


שתיים. בנוגע לנושא הזה של סטודנטים זרים, צריך לתת על כך את הדעת, אבל אני חושב שאם מוסד אקדמי ומדינת ישראל רוצה לארח סטודנטים זרים, היא צריכה גם לדאוג להם למיטות. וזה שוב פעם, אני לא בא לומר מי יותר טוב ממי, אני לא רוצה להיכנס בכלל לפינה הזאת, אבל זה לא שאנחנו צריכים לקבל החלטה שמשליכים את הסטודנטים הזרים, גם הם סטודנטים שבאים ללמוד כאן.

אדוני, בעברי יצא לי להיות באוניברסיטת אוקספורד, כזר, כמובן, ואחד המנגנונים שאני הכרתי, וזו אוניברסיטה מאוד מכובדת ומאוד מסודרת, אבל אחד המנגנונים שישנם שם והם מנגנונים לגיטימיים, אומרים שיש העדפה לאזרחי בריטניה על מי שבא מבחוץ. בתור אחד שבא מבחוץ, אני קיבלתי את זה וקיבלתי את זה בהבנה, כי אני לא תושב בריטניה, יש לי את אוניברסיטת תל-אביב, אני באוקספורד אורח. אני לכן אומר, שגם כאשר אוניברסיטה רוצה לקבל אנשים מבחוץ וזה בהחלט דבר טוב, עדיין יש מקום להעדיף את מי שהוא אזרח הארץ הזאת והוא פשוט, זה המקום הטבעי שלו.

אני מסכים אתך לחלוטין ואני אפילו מחזק את הדברים שלך כשאני אומר שהמטרה של מוסד אקדמי או המטרה של מעונות בגדול היא לאפשר לאנשים שידם קצרה מלהשיג דיור נגיש, להשיג דיור נגיש לסטודנטים שלה, נקודה. אבל אני לא אומר, כל מה שאני אומר הוא שלא צריך, שצריך גם לפתור אולי את הבעיה של סטודנטים זרים, במידה ויוצרים להם בעיה.


והנקודה השלישית, שהיא הכי בעייתית, בעיני, הבעיה הכי בעייתית לטווח הארוך, כשאנחנו מתייחסים לפיתרון היא שאני לא בטוח בכלל שגם אחרי שייבנו בנייני המעונות החדשים, בעיית הדיור תיפתר. אני חושב שאם היום אנחנו מסתכלים על מספר המיטות שמוקצה על-ידי האוניברסיטה לסטודנט ואנחנו מדברים על יחס של מיטה אחת ל- 26, 30 סטודנטים, אם אני מכניס גם את המיטות של האגודה פנימה, אני לא בטוח שלאחר בניית המעונות הנושא הזה ייפתר. המעונות החדשים, תקן אותי אם אני טועה, גם מיועדים לאוכלוסיות שהיום הן האוכלוסיות.

אותן אוכלוסיות בדיוק.

אותן אוכלוסיות, אז בסדר.

1,500 מיטות לא יספקו את הצרכים של האוניברסיטה?

זה 1,500 נוספים, זה 2,500.

אני מקווה מאוד. מקווה מאוד. אני רוצה לומר לכם שיש גם בעיה ואני מניח שאתם מכירים את זה גם במכללות באזור. אני חושב שהיום התנאים שאני מספק, אחד מהדברים שהפתיחה של המעונות החדשים זה שזה ייפגע במעונות של האגודה, שאני לא מתבייש לומר כאן, הם לא במצב טוב כי היום אנחנו מתפעלים אותם ללא כוונת רווח בצורה שקופה וה- Facilities בהם הם מאוד מאוד קשים ובעייתיים. מדינת ישראל לא השכילה להקצות תקציב ייעודי לבניית מעונות.


אני חושב שהמתווה שחבר הכנסת חנין וכולם הסכימו עליו, מאוד מאוד מקובל עלינו. שם המשחק כאן הוא להבין איך בשלוש השנים הקרובות, עד שתיפתר הבעיה הזאת של המיטות, נוכל להציע עוד מיטות לסטודנטים. במדינת ישראל, כמו במדינת ישראל, כשפרויקט בנייה מתחיל ומתחייבים שהוא ייגמר תוך שלוש שנים, אז אני בדרך-כלל אומר שהוא יימשך עוד שלוש, ארבע או חמש שנים, הבנייה היתה אמורה כבר להתחיל, אם אני לא טועה, ובגלל קשיים שהערימו כוחות הביטחון על הנושא הזה, כי יש להם איזה שהוא בסיס ליד, כנראה, אז זה נתקע. זה שם המשחק. זה לחלוטין שם המשחק.

זאת אומרת, אתה מוכן, כאגודת סטודנטים, יחד עם האוניברסיטה, יחד אתנו, להצטרף לפיתרון המיידי שהציע חבר הכנסת חנין?

חבר הכנסת מג'אדלה, בוא נשמע, לא שמענו את עמדתו.

חילופי היו"ר – היו"ר אלכס מילר

שלום לכם, אנחנו גם מודים לכם על היוזמה הזאת, היוזמה המאוד חשובה שכינסתם כיום. אני לא ארחיב על המצוקה כי אני חושב שהצגתם את המצוקה באופן די טוב והדרישות שלנו גם הוצגו באופן די טוב. אני אענה לכמה נקודות שהועלו כאן והוסיף את העמדה שלנו גם.


אכן, אנחנו, דבר ראשון, כדי להסביר מה זה מטה מאבק המעונות, זו יוזמה סטודנטיאלית, מאבק על מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, שהוקם ביוזמת הסטודנטים, הצטרפו אליו ארגון סגל הזוטר והבכיר של האוניברסיטה, של המרצים, הוקם ביוזמת התאחדות הסטודנטים, בשיתוף עם האגודה שהצטרפה ועוד הצטרפו וסולידאריות.


איפה אנחנו עומדים כיום, אחרי שהצענו את הדרישות ואת הבקשות שלנו וכמובן פרשנו את המצוקה בפני האוניברסיטה. דבר ראשון, האוניברסיטה, דיקן הסטודנטים וכל גורם בעל עניין באוניברסיטה, טרם הגיב וטרם שלח תשובה וטרם התייחס לדרישות ולמאבק שהתנהל. היה מאהל בשבוע שעבר, מאהל בכיכר אנטין, בכניסה לאוניברסיטה, במשך עשרה ימים, האוניברסיטה לא טרחה לפנות ולדעת, כמובן חוץ מהישיבה שנערכה קודם, היא לא טרחה להתייחס לנושא.


אני אסבך עוד קצת, רן, בנוסף למה שאמרת, בנוסף למצוקה, בנוסף לצמצום, בנוסף לשוק הגזעני והדורסני של תל-אביב, אחת הדרישות שהיתה לנו מהאוניברסיטה, זה לחשוף את הקריטריונים ואת הנוסחה, את המדיניות של חלוקת והענקת הזכאות למעונות. אף אחד עדיין לא יודע מה הנוסחה. הקריטריונים, אנחנו יודעים, יש מרחק, ציונים, וזמן השהות במעונות, וכמובן יש את השירות הצבאי והשירות הלאומי, שתכף אני אגיד עליו כמה מילים. ומצב סוציואקונומי לא נכלל. מה שקרה בעצם, זה שכשאנחנו דורשים את השקיפות מהאוניברסיטה, וכשאנחנו פונים לאוניברסיטה, שבואו תפרטו, לא מספיק שסטודנט יקבל שלא ענית על הקריטריונים, מה הקריטריונים, מה הנוסחה ואיך אני יכול לדעת איך אני איערך לשנה הבאה.

מוטי, אתה מכיר את זה?

האמת היא שגם ישבנו על זה. אנחנו מקבלים באופן מלא את מה שנאמר פה, השקיפות זה דבר חשוב. ישבנו יחד עם אגודת הסטודנטים ועם דיקנט הסטודנטים והחלטנו שאנחנו נעשה מחשבון שיהיה באינטרנט נגיש לכל סטודנט, שהוא יוכל לעצמו לשקלל, לראות איפה הוא נמצא וגם לדעת בדיוק מה הניקוד שלו, כך שהעסק הזה יהיה שקוף לחלוטין, והוא יקבל את זה.

טוב מאוד, מצוין.

זו דרישה לגיטימית וזה בסדר גמור.

והנושא העיקרי – כשאנחנו דורשים מהאוניברסיטה עכשיו, חוץ מהדרישות הקונקרטיות לפיתרון המצוקה, זה יחס הולם ותגובה ומענה לדרישות הסטודנטים, לפנייה של הסטודנטים. לא ייתכן שאם סטודנט פונה למעונות או לרכזת המעונות או לאוניברסיטה, ינופנף, פשוט מנפנפים, זאת ההרגשה וזאת לא רק הרגשה, זו העובדה. אתמול עשינו ניסיון וזה מה שקיבלנו.


נקודה אחרת שאני אתייחס אליה בקשר לנתונים זה השירות הצבאי והשירות הלאומי שכמובן זה בא ברובד השני של המצוקה, ולא ברובד הראשון. כי הרובד הראשון, כפי שהסברתם נכון, זה הצמצום. הרובד השני של המצוקה, זה השירות הצבאי והשירות הלאומי, ואנחנו בכוונה לא בחרנו ללכת במאבק נגד הקריטריון הזה, כי ידענו מראש, צפינו מראש את התגובה של האוניברסיטה, שהמגרש, מגרש המאבק שלכם הוא או בכנסת, ואם אנחנו נמצאים כאן משמע אנחנו פונים אליכם בנושא הזה, או לבית-המשפט, שאגב, היתה פסיקה שאישרה את הקריטריון הזה.


בקשר למחירים, רק כדי להסביר וכדי לסבר את האוזן בנושא הזה, סטודנט באוניברסיטת תל-אביב יכול היה לשלם, לפני ההפרטה, בין מינימום 630 שקל, סטודנט שבחר לגור בגלל מצבו הסוציו אקונומי במגורים של 630 שקל, אכן בתנאי מגורים ותנאי מחייה לא הכי ראויים, או לא דלוקס.

זה במעונות?

במעונות. ומקסימום 850 שקל. סטודנט יכול היה לסבול את זה. כיום, סטודנט נאלץ לשלם לכל הפחות 1,200 שקל ולכל היותר 1,700 שקל, ללא חריגות.

עלה פי שניים.

עלה פי שניים. ואגב, אם אנחנו מדברים על כך שיש חדרים זוגיים, של עשרה מטרים לשני אנשים, אמרת אדוני המנכ"ל?

היו, היו כאלה.

עדיין יש כאלה. בבניין G, אם אתה לא יודע, תנאי המחייה הם באותו חדר, דומים לבניין F. זה עדיין שני אנשים. אכן, זה ארבעה, זה שני חדרים במעון במקום ארבעה חדרים, אבל בתוך החדר, זה אותם תנאים.

אבל יש לך מרחב יותר גדול, יש לך מטבח יותר גדול.

אני לא מדבר על המטבח.

זה עולם אחר, זה לא אותו דבר. זה לא בעיה רק של המיטה. זה לא רק זה, זה גם השירותים הנלווים. כי יש לך חיבור לאינטרנט, שזה היום דבר מרכזי.

אני לא חשוב שסטודנט באוניברסיטה צריך טלוויזיית LCD ומיטה אחד וחצי VIP. אני חושב שסטודנט באוניברסיטה שרוצה לחסוך, יסתפק בתנאים שאין להם טלוויזיה LCD. וכשאנחנו מדברים על שלוש שנים, אז תלוי מאיפה מקבלים את התשובה. אם זה לכל הפחות או לכל היותר.

מוטי, זה חלק מהעלות, כל ה- Facilities?

כן, כן. זה הכל ביחד.

המעונות השתפרו מאוד, אבל הכסף עלה פי שתיים.

לכן יש את העניין של המלגות, על-מנת בדיוק לסייע לאנשים, להוריד להם את המחיר.

המלגות מגיעים לאלו שלא קיבלו מעונות. אלו שקיבלו מעונות, אין להם מלגות.

אם לעשות את זה אקסקלוסיבי, ברמה של בית-מלון, גם סטודנטים רגילים לא יכולים להגיע לזה.

אנחנו לא מבינים, יש כאן דברים סותרים. המלגות מיועדות למי שקיבל מעונות?

אחרי שהאגודה בשנה שעברה מחתה על הנושא הזה ששכר הדירה עלה, כמו שאמרתם, בחלק מהמקרים גם ב- 100%, אז אנחנו כתבנו על זה מכתב.

להזכיר לך שבאוניברסיטה העברית, יש גם היום מעונות שהם ברמה לא פחותה, וכל העלייה בשנים האחרונות באוניברסיטה העברית, אני בדקתי את זה פשוט, היא בין 10% ל- 20%.

כן, אבל באוניברסיטה העברית יש לך את ראש העיר, שדואג.

זה לא ראש העיר, זה האוניברסיטה.

חבר הכנסת זחאלקה, תשמע, אני יכול להגיד לך, הרי כולנו היינו בסרט הזה של הסטודנטים. אני אומר לך, אם יש לך שיתוף פעולה עם ראש העיר בנושא, תאמין לי, שזה אפשר גם להוריד בחצי. זה עניין של השקעה, זה עניין של רצון.

נושא של ארנונה, למשל. היום הסטודנטים נאלצים לשלם ארנונה. אם באמת ייכנס הנושא של הארנונה לתוקפו, זו הורדה משמעותית לסטודנטים האלה.

בבקשה תקצר.

כן, אני אסכם, מה אנחנו מצפים, איפה אנחנו עומדים היום. אנחנו כמובן מנסים ליצור באמצעות המאבק שלנו, אנחנו עשינו כמה תחנות במאבק שלנו, המאבק הסלים כמובן עם המאהל. כיום יש עצומה של יותר מ- 2,500 חתימות. יש הצטרפות והתארגנות רחבה של הסטודנטים, של המרצים, אבל כמובן, אין שיתוף פעולה הולם, אני חושב, מול האוניברסיטה. אנחנו כמובן מצפים מכם, מהכנסת, מחברי הכנסת, מכל גורם שיכול לסייע ויכול לדחוף את העניין, כמובן אנחנו מצפים לכך וכמילה אחרונה, אני מציע שכבודכם תפנו לדו"ח מבקר המדינה שביקר באופן חריף את העסקה שבוצעה בין אוניברסיטת תל-אביב לבין חברת שיכון ובינוי.

איפה שמעת דבר כזה?

דו"ח מבקר המדינה.

ממש לא. הוא לא ביקר.

וכמובן לעקוב אחר סיבת התפטרותה של גב' ליאורה מרידור.

אתה מדבר על דו"ח, שאל"ף, עוד לא יצא, בי"ת, זה לא מה שכתוב שם, וגימ"ל, זה גם לא נכון.

אנחנו נשמח לתשובה.

תראה לי דו"ח כזה של מבקר המדינה.

אף אחד פה לא מדבר בלי אישור, זה דבר ראשון. דבר שני, זו לא ועדת חקירה. דבר שלישי, אם יש דו"ח מבקר המדינה שיוצא ומצביע על ליקויים כאלו או אחרים, יש שתי אופציות. יש קודם כל, אופציה של ועדת ביקורת המדינה שדנה בצורה רחבה בכל מה שכתוב בדו"ח מבקר המדינה, ואופציה שנייה, הוועדה יכולה לבדוק את הממצאים ובמידה ויש חיבור בנושאים שקשורים לוועדת הכנסת, כזו או אחרת, שניתן להעלות ולדון על זה, אז גם זו אפשרות. כרגע, לא הוצג בפניי לא דו"ח, לא ממצאים, והעניין הזה נמצא במסגרת של איזה שהוא ויכוח ביניכם לבין האוניברסיטה, אני גם לא הייתי מציע להעלות נתונים שהם לא מדויקים ולא סופיים, לפרוטוקול של הוועדה.

למה תגיד לא מדויקים? תגיד – תפנו אותנו למקור ואנחנו נטפל בזה.

בסדר. שוב, מדברים על דו"ח מבקר המדינה. אם יש דו"ח מבקר המדינה, אז אם הייתם רוצים שאנחנו נתייחס, חבל שלא הבאתם לי את הנוסח, את המקור, והיינו עוברים על זה.

תודה רבה לכם.

תודה. מוטי, מה לדעתך אפשר לעשות, איך אפשר להתקדם?

קודם כל, אני חושב שההצעה שהועלתה פה ואני חושב שהיא הצעה נכונה, נבונה, וזה באמת עניין של שילוב הידיים עם כולם, כולל אנחנו, דרך אגב, בקשר עם עיריית תל-אביב בנושא הזה והיוזמה פה של רן לבנה, של יו"ר האגודה.

אתה מרגיש שיש רצון בעיריית תל-אביב?

כן, כן.

אני לא כל-כך מתרשם.

בדיוק אתמול דיברתי עם עוזר ראש העיר בנושא הזה, תתקיים פגישה אצל מנכ"ל העירייה, על-מנת להקים קרן משותפת, גם על העירייה וגם לאוניברסיטה ולאגודות הסטודנטים, על-מנת להגדיל ולהכפיל את הסכום שישנו היום לחלוקה. אז הכוונה שלנו היא באמת לתת מענה.

אני מציע במגעים עם העירייה, לשתף את ועדת החינוך.

גם את מטה המאבק.

לא לא לא.

אני אשמח לעדכן את יושב-ראש הוועדה בתוצאות של המגעים עם העירייה. אני חושב שזאת הדרך הנכונה, זאת אומרת, אנחנו באמת, אני חושב שהאוניברסיטה שלנו היא באמת אוניברסיטה פלורליסטית, היא אוניברסיטה שהיא פתוחה לכולם, היא עושה את הכל על-מנת לקדם את הדברים האלה ואני חושב שאנחנו בדרך הנכונה בנושא הזה. ההצעה שהועלתה פה, אני חושב שזו הצעה שמוסכמת על כל הגורמים שיושבים פה לפחות, ואפשר להעביר אותה כהצעה.

אני גם מבקש שנציג הסטודנטים הרשמי, מטעם אגודת הסטודנטים, תהיה שותף.

אני היוזם של זה, אבל אני כן חושב, עוד פעם, ואני מסכים כאן עם חברי הכנסת שאמרו מקודם, הנושא של קרן מלגות זה משהו שהוא טוב, זה משהו שמאוד מסייע לסטודנטים, זה לא פותר את בעיית הגזענות בחברה. קרי, אם יש אנשים שהפיתרון האידיאלי מבחינת אגודת הסטודנטים, זה לתפוש עוד שני בניינים, בנייני משרדים, להסב אותם לבנייני מעונות.

רבותיי, אני רוצה לסכם בצורה כזאת: קודם כל, דבר ראשון, אני רואה בחומרה את העובדה שאין פה נציג של עיריית תל-אביב. אני מבקש שאנחנו נפנה ליושב-ראש הכנסת, כאשר אנחנו דנים על מצוקת הדיור שיש לסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב והוזמנו נציגים של עיריית תל-אביב ואי-נוכחותם כאן, מצביעה על כך שהם לא רואים את הפיתרון מבחינתי, כך לפחות אני כך מרגיש, בהיבט החיובי. אני רוצה קודם כל לרשום לפני הוועדה את ההודעה של המנכ"ל על כך שתהיה שקיפות בעניין של הקריטריונים. אני גם רוצה לרשום לפרוטוקול שיש רצון ויש פעילות מטעם האוניברסיטה, למציאת פיתרון למצוקת הדיור. מבחינתי, המשאב העיקרי של מדינת ישראל זהו המשאב האנושי ויש לשלב ידיים במציאת פתרונות לכל מה שקשור להיבט הכלכלי של החיים הסטודנטיאליים, כי מבחינתי, הדבר החשוב ביותר, שהסטודנט יהיה קודם כל בזמן הלימודים בלימודים, ואחרי הלימודים, שישב וילמד ולא יעבוד, ויפרנס את עצמו.


אנחנו גם מכירים שיש מציאות ואין מה לעשות. אבל אם יש את אותם גורמים שלוקחים חלק במציאת פתרונות למשבר ולמצוקה הכלכלית של הסטודנטים בישראל, הם צריכים לבוא ולהראות רצון ולקבל החלטות מעשיות בכך שהם באים ונותנים פתרון לאותן הבעיות הכלכליות.


בנושא הזה, אני רואה, כשותף מלא למציאת פיתרון לדיור לסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב את עיריית תל-אביב ואני קורא להם להראות התחשבות ורצון והתקדמות בכל הנושא שקשור למציאת פיתרון בצורה הרבה יותר מהירה ויעילה. מבחינתי, אנחנו לא סיימנו כאן, אנחנו נקיים עוד דיון. אני מצפה לשמוע על ההתקדמות.

כב' היושב-ראש, אני מציע לקצוב את זה בעוד שלושה חודשים.

אתה יודע איפה הבעיה עכשיו ספציפית, אם אנחנו נקצוב עכשיו בזמן? אני אגיד לך איפה הבעיה – ישבו שלושה חודשים, לא יעשו כלום, ואז יגידו, בעוד שלושה חודשים אנחנו נפעל. לא לא, אני לא מקצה זמן, אני מבחינתי, יש לנו פה כמה גורמים שלוקחים חלק בקידום העניין הזה.

אוניברסיטת תל-אביב תקבל גיבוי מלא בוועדת החינוך בכל בעיה שיש בדרך, אם יש איזו שהיא בעיה בקשר עם עיריית תל-אביב, אם אתם רואים שהם מנסים להתחמק לרדת מהעניין הזה, תבואו, תתריעו, אנחנו נקיים פה ישיבה ואני אמצא דרך להביא אותם לכאן, אם יהיה צורך להביא לפה את ראש העיר, אז גם ראש העיר יגיע. אז יש לנו כלים, אם יש צורך לעשות את זה בוועדה אחרת, דרך אגב, שיש לה את הכוח, אני חושב לוועדת ביקורת המדינה יש היכולת. תודה לאל, יש שיתוף פעולה גם עם יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, שאם יהיה צורך, אנחנו גם נפעל במישור הזה.

אני רוצה לאחל לכם הצלחה, לכם הסטודנטים, כמובן, תצליחו, תלמדו, זה הכי חשוב, ותצליחו במבחנים ואנחנו נקווה שגם נצליח למצוא גם פיתרון לא רק בהיבט הדיור, אלא גם בהיבטים אחרים שקשורים למצב הכלכלי של הסטודנטים בישראל. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05