PAGE
27
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
29.11.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 35

מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שני כ"ב בכסלו תשע"א (29 בנובמבר 2010), שעה 09:00

צרכי כוח אדם בענף החקלאות

חברי הוועדה: יעקב כץ – היו"ר

ישראל חסון

שי חרמש

יהודית כרמי
מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות

עמית סדן
רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אהרון ברזני
מנהל אגף מדור תשלומים ביחידת הסמך, משרד הפנים

אלי פז
סמנכ"ל בכיר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יעקב נוימן
חקלאי, התאחדות חקלאי ישראל

חיים חבלין
פורום חקלאי הפריפריה

רפי ברין
פורום חקלאי הפריפריה

שלמה תירוש
מנכ"ל חברת אגרקסקו

דוד בונדי
מנכ"ל נכנס, חברת אגרקסקו

שירה סגן קופרמן
מנהלת הסברה וקשרי חוץ, חברת אגרקסקו

אילן אשל
ארגון מגדלי הפירות

אברהם הראובני
התאחדות האיכרים

אסף אדיב
עמותת "למען"

אברהם דניאל
מזכיר האיגוד הארצי של מגדלי פרחים וצמחי נוי

חיים חדד
האיגוד הארצי לש מגדלי פרחים וצמחי נוי

חי בנימיני
ארגון מגדלי ההדרים

דרור אלמגור
ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

ד"ר שירלי אברמי
מנהלת מרכז מידע ומחקר, כנסת

ד"ר גלעד נתן
מרכז מידע ומחקר, כנסת

הראל כהן
עוזר יו"ר הוועדה

בת שבע פנחסוב

לימור וייס

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
צרכי כוח אדם בענף החקלאות

ברשותכם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים. בנושא של היום דנו רבות והוא צרכי כוח האדם בענף החקלאות. בנושא זה היו לנו פגישות רבות שהתקיימו כאן בוועדה. אמרתי פעמים רבות בוועדה, אני שנתיים בתפקיד, אני לא יודע מה קידמנו בפועל כי את ההסכם אין להשיב, כמו שכתוב במגילת אסתר שהאיגרת נשלחה, ההסכם נחתם והמדרג הולך ופוחת לכאורה. אני לא יודע איך עוצרים אותו. אני אומר את זה באופן האמיתי ואני מבקש שגם אתם שם באוצר תקשיבו לעניין הזה. הכל מתחיל בהגדרת המטרה, אמרתי מתחילת הדרך שלדעתי המטרה הייתה צריכה להיות איך שומרים על החקלאות בישראל. היה צריך לשבת עם החבר'ה החקלאים ולבדוק איך שומרים על החקלאים, איך מגדילים את ההכנסה הכספית מהעבודה שלהם, איך דואגים שיותר ויותר קרקעות יושבו לידיה של הקרן קיימת לישראל, לידיים יהודיות. הייתי פונה לחקלאים ואומר להם שאם הם מגישים תכנית שבה הם יכניסו לקופת המדינה מיליארד וחצי דולר, הייתי אומר להם שאני רוצה שיכניסו שני מיליארד דולר ושואל מה אתם מבקשים שנעזור לכם.


לצערי, הכל נעשה הפוך, הגדרת היעדים השתבשה בגלל סיבות כאלה ואחרות ואני לא יודע מי אשם בדבר הזה אבל במקום להגדיר את היעד איך עוזרים לחקלאות, איך עוזרים למדינה, איך שומרים על הקרקעות, איך דואגים לאנשים שנשלחו דרומה, צפונה, מערבה ומזרחה כדי לשמור ולשמר את ארצנו, איך דואגים לכך שהחקלאים שהם מיטב בנינו וילדינו ירגישו טוב ושיקלטו עוד משפחות. במקום זה הציבו יעדים אחרים. היעד שהציבו הוא איך מורידים את מספר העובדים מתאילנד. מזה כשנתיים אנחנו מתעסקים באיך משפחות יקלטו ידיים שסייעו להם, הצלחנו לבנות מערכת חקלאית כל כך יפה וכך ענפה ופורחת. התחושה שלי מהמערכת, כל המערכת במקום להציב את היעדים של מדינת ישראל, הציונות, הלאומיות והבריאות, עוסקים רק איך לשבש לחקלאים את החיים. תקשיבו טוב, איך לשבש לחקלאים את החיים.


ישבתי עם אייל גבאי מספר פעמים, הוא אמר לי "החקלאים הם מיליארדרים, הם הולכים עם שעוני רולקס, הם המיליארדרים של המדינה". הכל הפוך על הפוך. אני איני יודע איפה אני בא ואיפה אני נמצא. ערכתי סיורים, בדקנו, לקחנו את יושב ראש הכנסת, קטפנו יחד, מה לא עשינו כדי להעמיד את היעדים בצורה הפוכה. כשאני רואה חקלאי, עמית סדן מהאוצר, אתה יחידי פה חוץ מישראל חסון שהוא לא נציג הממשלה, נציג הכנסת, נציג הקואליציה לשעבר, גברת יהודית כרמי ואחרים, הוא נציג הכנסת ואולי יהיה נציג הממשלה, הוא איש רב פעלים. היעד היה צריך להיות בדיוק הפוך. היעד צריך להיות איך אנחנו מסייעים לכם, איך אנחנו עוזרים לכם, איך אנחנו דורשים מכם יותר, איפה אנחנו יכולים לסייע לכם. הכל הפוך על הפוך והראש שלי לא קולט. בינתיים כשמדברים על הורדת 2,000 תאילנדים נכנסים לנו מהצד 15,000 או 20,000 מסתננים, 700 בכל שבוע. במקום לעזור ולסתום פה מוציאים שם את כל המרץ שוכחים את הכאן. אתמול ראש הממשלה רץ בעניין המסתננים, אבל לא יעזור לו כי ימשיכו להגיע כי כולם נמשכים לארץ הקודש. הקדושה של ארץ ישראל מושכת את כולם, היופי של ארץ ישראל, תל אביב היפה, כל העולם רוצה להגיע אלינו. 200,000, 300,000 שני מיליון ואנחנו נחזור לגור באירופה משאת נפשנו ונחייה שם ברווחה ובאהבה כמו שחיינו 2,000 שנה. הדבר הזה לא יכול להיות.


קיבלתי את הדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שכתב דוקטור גלעד נתן שכולם מכירים. אני לא יודע איך אתה מעביר כלפי מעלה את הבקשה שלי, בקשה שנמשכת כבר הרבה זמן. איך אנחנו יושבים היום ועוצרים את ההסכם שנעשה על מדרג היורד של התאילנדים. בנינו מערכת כזאת שהחקלאות הישראלית זקוקה לידיים האלה. למרות המיכון, למרות הטכנולוגיה, למרות הבקשה שכותב לי מרכז המידע והמחקר שאנחנו מצטרפים ישראלים לעבודה, הוא ראה שהישראלים מסיבתם או שלא מסיבתם לא נקלטים כולם בעבודה הזאת. התאילנדים מגיעים והולכים הם לא מתחתנים כאן, הם עוזבים אחרי חמש שנים, אני מדבר על רובם ולא על אחוזים קטנים שנשארים כאן. התאילנדים הם הקבוצה היחידה שרובה ככולה עוזבת אחרי חמש שנים. הם עוזבים עשירים למקום מוצאם, הם שמחים בעבודתם ואנחנו שמחים איתם. אולי במקום לחשב איך אנחנו מורידים ל- 18,000. אני יודע שזו החלטה ממשלתית ולא תלויה בי לצערי הרב, ושכולם חתמו על ההסכמים המטופשים האלה כולל אבשלום (אבו) וילן. היה צריך לחשוב לשבת עם החבורה של החקלאים, נציגות שלהם על כל מרחביה ולהגיד להם בואו תגידו לנו איך במקום מיליארד וחצי אתם מכניסים שניים וחצי מיליארד. אם לצורך העניין צריך 26,000 תאילנדים צריכים 30,000 אז נביא 30,000 תאילנדים. ביג דיל עוד 4,000 תאילנדים כדי שיצילו את החקלאות. החקלאים ירגישו טוב ולא ישבו כאן בוועדה אלא יעבדו, נמאס לראות אותם כל היום בוכים ומדברים "ברחנים ברחנים, לקחו לי שלושה, הורידו לי מהמספר, אני עומד עם הפירות והירקות, אני בוכה, סיימתי עכשיו מילואים, חזרתי עכשיו מהשייטת, הפירות נרקבים על העצים". אי אפשר לשמוע את זה. כשאתה יושב עם נציגי הממשלה אתה מדבר עם הקירות והאבנים. זה פשוט לא נקלט הדבר הזה.


אני מבקש שה' ייתן לי כוח, ולו רק לזה הייתי מוכן להיות ראש ממשלה לשבוע אחד בלבד. אני קורא לחקלאים ואומר להם שהם הבכירים והאהובים ביותר במדינה, בואו תגידו ואני מוביל בחוק שלא ניתן לשנות את זה. הכל כדי להפריח שוב את החקלאות בארץ הזאת. להפריח את המדינה.

ראשית תודה רבה. אני בקשתי את וועדת החקירה הפרלמנטארית הזאת משום העדר ההיגיון בכל תהליך קבלת ההחלטה. אני זוכר שקיבלו את ההחלטה הזאת בוועדת הכלכלה בנוגע למדרג היורד, היה לנו ריב עם החקלאים. אני ביקשתי ממשרד החקלאות שיעשו דבר מאוד פשוט. אמרתי "תאר לעצמך שהיינו קוראים כללים לפני המצאת הגלגל על איך ייסע האוטו". אני לא יודע אם יש עדיין פיתוח טכנולוגי או אין פיתוח טכנולוגי. אבל מי שמקצה את מספר הפועלים הוא משרד החקלאות. מי שקובע את התקן הוא משרד החקלאות. אני טועה?

המדינה קבעה את המכסה.

הקריטריונים לחקלאי הם הקריטריונים של משרד החקלאות. מול הקריטריונים האלה שמשרד החקלאות יגיד איזה פיתוח טכנולוגי יודע לקצץ איזה מספר. אם הוא לא יודע אז קודם כל לא להוריד את זה. בואו נעבוד רגע בהיגיון - - -

אבל אין היגיון.

אנחנו לא בפוזיציה של לקטר, אנחנו בפוזיציה של להחליט ולהחליט מה אנחנו רוצים לעשות. אני אישית אומר שלטעמי, דעתי האישית, או להביא לפה עכשיו את כל הגורמים שיבואו ויגידו אם הם מוכנים לאיזו נוסחה חדשה מוסכמת, נוסחה חדשה מוסכמת שהולכת בכל מכלול התעסוקה, גם במספר וגם בסוגיה של מס מעסיקים. הקנס הזה שניתן הוא קנס. אם אתה בא וחוסם את המכסה ואם האנשים עומדים בפחות מהמכסה אז למה אנחנו מטילים את הקנס הזה. בואו נשאיר את הקנס על חריגה, לא נפעיל אותו על הנורמה. אני חושב שאנחנו צריכים להביא אותם לפה לדיון אינטנסיבי ולהגיד להם רבותיי זה מה שאנחנו רוצים. אני לא צוחק. אפשר להניח הצעת חוק ואפשר לגמור את ההתדיינות הזאת מול הממשלה בשבועיים עבודה. בואו ניכנס לשבועיים עבודה מולם, תביא לכאן את כל הגורמים. ההגדרה שלך היא שאתה רוצה להגיע ל- 3 מיליארד ייצוא, בבקשה תגיד להם תנו לי את המפתח לזה. בואו נבנה משוואה יצירתית.

כשאני ישבתי עם אייל גבאי, אני חייב לציין שהוא ישב אצלי בחדר הרבה שעות, הוא בדעה שהמטרה כרגע היא להוציא את העובדים הזרים, הוא אומר שהנושא של הקרקע לא מעניין אותו, החקלאים הם מיליארדרים הולכים עם רולקסים, כך הוא אמר. אני מכיר את החקלאים, הם אהובי נפשי, הם שירתו איתי בצבא, יש לי בערבה ובמקומות אחרים חבר'ה שהיו יחד איתי, חבר'ה בגילאים שלנו שהיום הם סבים וסבתות, חבר'ה צעירים בגילאי 55, 64, הגילאים היפים ביותר אפילו שהם מסרו את נפשם. לא רולקסים ולא כלום, חבר'ה עם ידיים מיובלות, עם אהבה ומסירות נפש למדינה. במקום לאהוב אותם, לכבד אותם ולהעריך את מה שהם עשו בועטים בהם. הם כל היום בוכים. אני לא מבין את הדבר הזה. אולי תעזור לי בזה ישראל חסון, אבל עוד מעט מכניסים אתכם לקואליציה ואולי בשביל נזיד עדשים תמכרו אותנו גם כן. כך הולך בקואליציה.

בואו נהייה כבר עכשיו אופרטיביים ותביא אותם לפה, נשב איתם ונגיד להם מה אנחנו רוצים, אנחנו רוצים לעבד משוואה חדשה.

אני רוצה לבקש משלמה תירוש כי הוא עומד לסיים את תפקידו. ראשית אנחנו רוצים להודות לך על השנים הטובות שעסקת באגרקסקו, אני מוכרח לציין שמאוד נהניתי מהסיור שערכתי איתו, צאו לסיור בהייטק החקלאי של מדינת ישראל, לראות את החקלאים, בחוות לראות את המשפחות הנהדרות שמסורות את הנפש על ארץ ישראל ומדינת ישראל, זה היה סיור מכונן כי הוא היה בתחילת הדרך שלי בוועדה כאן. מאוד תחסר לנו. אנחנו מברכים את המנהל הכללי החדש שנכנס במקומך שגם הוא יעשה ויצלח. ה' יברך אותך ותצליח ותביא עוד הרבה פירות למדינה.

ההסכם שהתאחדות חקלאי ישראל חתמה עם המדינה יחד עם משרד החקלאות ומשרד האוצר כל כולו היה מבוסס על דוח של הפרופסור צבי אקשטיין.

אין כאן נציגים מבנק ישראל?

לצערי. אבל אני כבר אמרתי לו את הדברים.

והוא גם היה כאן כמה פעמים.

לגבי הדוח שלו אני יכול לומר מילה עדינה שגוי.

תשאיר את זה כך ואל תגיד יותר.

אם הוא אומר בדוח שהעסקת עובדים תאילנדים בישראל היא בממדים חסרי תקדים, חריגים בכל קנה מידה, בשיעור כפול עם שני סימני קריאה, מהמקובל בעולם המערבי ואף למעלה מזה, זה מה שהוא אומר בדוח שלו. אנחנו עשינו עבודה מאוד מסודרת שמבוססת על מחקר מסודר מכל העולם המערבי. מחקר ממש מסודר. מהנתונים שאנחנו העלינו אני אקריא "בהולנד 90% מהעובדים בחקלאות הם עובדים ממדינות אחרות" בהגדרה לא זרים בגלל שהם כאילו אזרחי השוק המשותף. אבל לצורך העניין הם מגיעים ממדינה כמו פולין מרמת חיים של 10,000 דולר לנפש למדינה כמו הולנד עם 38,000 דולר לנפש. ההולנדים לא עובדים בחקלאות אלא עובדים זרים. ההגדרה אם זה אזרח השוק המשותף או לא היא לא מעניינית. בארצות הברית 75% מהעובדים בחקלאות הם זרים, הם מקסיקנים. 75%. אפילו בירדן השכנה 46% הם מצרים. בארץ 31%.


להגיד אמירה כל כך בוטה ועל סמך זה נעשה כל ההסכם. זה המוטיב להצעת החוק, זה היה המוטיב להחלטת הממשלה עוד בקדנציה של אהוד אולמרט, זה היה המוטיב של הצעת החוק שהגיש האוצר בחוק ההסדר שאמר לבטל תוך שלוש שנים את התאילנדים ולהגיע ל- 3,000 תאילנדים תוך שלוש שנים.

זה נשמע כמו בדיחה, כשאנחנו מדברים שבכל חודש נכנסים כ- 2,000 מסתננים.

בארצות הברית המקסיקנים הם מסתננים, רוצים קחו גם פה מסתננים.

נכניס אותם דרך מצרים ותקרא להם מסתננים ושירשו להעסיק אותם.

זה לא נכון, הם באים כעובדים זמניים, יש עובדים קבועים בסדר גודל של כ- 30% ועוד 45% עובדים זרים.

לשאול מה המטרה שלנו. אני כרגע ראש הממשלה אני מכניס 6,000 עובדים שיעזבו אחרי שאני רואה איך זה מתקדם. צריך לשבת ולבחון איתם מהם הצרכים שלהם, לא לפי המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה שחושב שהחקלאים הולכים עם רולקס.

לכן אני אומר שכדי לפתוח דף חדש קודם כל צריך להכיר בעובדה שהדוח הזה פשוט הטעה את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, גם את האוצר - - -

צריך קודם כל לשבת מול הממשלה ולהחליט ראשית על עצירת תהליך המדרג היורד, צריך להפסיק אותו - - - איך מפסיקים את זה?

אני רוצה להתייחס גם לנקודה הזאת. אדוני חבר הכנסת - - -

אף אחד לא יודע להגיד כמה עובדים צריך בישראל לחקלאות, אף אחד לא יודע כמה מגדלים היום, אף אחד לא יודע מי מגדל היום. משנת 1995 לא סקרו את המשקים, זה כמו שמס הכנסה יקבל דיווחים ולא יעשה ביקורות.

את הדבר הזה ניתן לברר.

זה לא נכון. אני לא הולך לריב איתך וזו הפעם הראשונה שאני פוגש אותך. זו אמירה לא נכונה.

נכון שהצרכים של החקלאים לא מבוססים ולא ידועים.

אני לא רוצה להתווכח, שיבדקו וזה מאה אחוז. יבדקו ואני מבטיח לך שהם יצטרכו כפול.

הוא כמרכז המידע והמחקר אומר שהוא צריך לתת איזו הצעה מחקרית של הכנסת שתהווה בסיס שעליה הממשלה צריכה להתבסס, הוא בא ובודק. איזה גוף יאמר לי מה באמת הצרכים של החקלאות בישראל. תנו תשובה לשאלה שלו.

הנושא השני הוא שגם הכוונה בתחילת ההסכם הייתה שאם יהיה קיצוץ הקיצוץ יהיה על סמך התייעלות. כלומר הוא יתבסס על הכנסת מיכון חוסך כוח אדם, זו הייתה האמירה. וכמו שאמר חבר הכנסת ישראל חסון המשמעות היא באמת למדוד איזו מכונה נכנסה, באיזה ענף - - -

נכנסו מכונות?

לא. אני חוזר ואומר שהן בהולנד והן בארצות הברית הן ביפן אין שום מכונה שיודעת לקטוף תפוז - - -

איזה מכונות כן נכנסו כתוצאה מהשקעה של 60% של החקלאים ו- 40% של המדינה. יש מיכון שנכנס?

נכנס מיכון אדיר בעיקר בתחום של מה שאנחנו קוראים גידולי אסיף.

זה כתוצאה מההסכם?

חלק גדול גם מתוצאה של ההסכם, בוודאי. אבל לא זה מה שאנחנו עוסקים בו. חקלאות ישראל בכל מה שקשור למיכון היא המתקדמת בעולם. אין מכונה בעולם שאוספת - - -

את זה ראינו כשהיינו בערבה ובמקומות אחרים, אין מכונה שנכנסת לתוך החממה שמורידה את הפלפלים.

אין מכונה כזאת. אין מכונה שיודעת לגזום את העץ, אין מכונה שיודעת לטפל בשיח, אין מכונה כזאת וזאת היא עבודת הכפיים.

יש משפחות ובנים ממשיכים שנכנסים פנימה והעסק הולך וגדל אז גם אם חסכנו באמצעות המיכון והוצאנו כמה פועלים אנחנו צריכים יותר פועלים בגלל הגידול.

יש פחות קרקע אתה מסתכל על הנתונים מלפני חמש עשרה.

אבל הגידול הוא יותר אינטנסיבי.


אנחנו מדברים על ידיים עובדות.

המציאות היא שיש כאן אנשים מאורגנים. גלעד נתן אנחנו יושבים כאן כבר שנתיים בתוך עמי, מדובר באנשים מאורגנים, אידיאליסטיים, ציוניים, אוהבי הארץ. הם אומרים שחסר להם.

אתה מכיר מישהו שמחזיק תאילנדי שהוא לא מרוויח את השכר שלו? המשכורות שלהם לא בדיוק נמוכות.

הוא אמר שהוא רק רוצה לקטוף את הפרי.

החקלאות ישראלית רוב רובה מבוססת, התחכום שלנו הוא על החקלאות האינטנסיבית. בעשרים השנה האחרונות גדלנו מ- 7.000 דונם מכוסים ל- 85,000 דונם מכוסים או ברשת או בחממות. המשמעות היא שכל החקלאות הפכה להיות חקלאות אינטנסיבית ולא אקסטנסיבית כמו באוסטרליה. בדוח הוא מציג השוואה לאוסטרליה. כל החקלאות האוסטרלית היא חקלאות פתוחה. כשחקלאות פתוחה היא ממוכנת. כל המיכון שנמצא באוסטרליה נמצא במדינת ישראל. אין מצב שלא.


אם היו אומרים בדוח הזה באמת שיהיה קיצוץ בתאילנדים במקום שנכנסה מכונה אז מאה אחוז. אין על כך ויכוח.

יהודית כרמי אני רוצה לשאול תכליתית, ברור לי, לכולנו וגם לשר החקלאות שישבנו בישיבה של שדולת החקלאים השבוע, החבורה היא מאוד הגונה ואנחנו מכירים אותה, חבר'ה ממיטב בנינו, יש תחושה עם מועקה, אני לא יודע להסביר אותה, במקום שאנחנו נודה להם הם צריכים לזחול על גחונם כל שבוע, זה לא נורמלי. נראה לי שמשהו כאן דפוק, עקום. את מה שניתן לתקן מלמעלה נעזוב את זה ללמעלה, אבל אנחנו אנשים פשוטים, אנשים בינוניים ממוצעים, בואו נראה איך מסייעים להם.


השאלה הראשונה שאותי מעסיקה האם יש אפשרות חוקית לעצור את המדרג היורד? שקודם כל נגיד לא יורדים מ- 26,000 למטה ומכאן נדבר למעלה. אני רוצה לדעת ראשית אם זה אפשרי או לא?

על זה אני לא יודעת לענות לך אם ניתן לעצור או לא. אני יודעת לענות לך שהצרכים בחקלאות הם 40,000, אני יודעת לענות לך שיש כן מיכון שחוסך כוח אדם. יש מיכון שכן חוסך.

אבל את מסכימה שיש עבודה שהמיכון לא יכול לעשות.

נכון.

אם הצרכים הם 40,000 אז למה יש פחות?

אני יכולה להגיד שיש לנו את המכסה שהממשלה קבעה והיא של 26,000, ואנחנו משרד החקלאות ממליץ כמה להקצות. גלעד נתן תיאר בצורה מדויקת איך אנחנו מקצים, איך אנחנו עושים את המדרגות, ועל פי זה אנחנו מקצים את העובדים. בגידולים שאנחנו יודעים שכן יש מיכון שחוסך בצורה משמעותית בכוח אדם, בגידולים האלה אנחנו מקטנים את מקדם ההקצאה. לדוגמה יש לנו את גידולי גזר שמשתייך לגידולי שדה ואם יש לנו מכונה שיכולה לחסוך באופן משמעותי את כוח האדם אז בגזר אנחנו לאט לאט מפחיתים.

אין מחלוקת. איפה שאין מחלוקת לא נריב.

הראיה שלנו היא שבסוף יש את המכסה הממשלתית שאנחנו צריכים לעמוד בה כי אנחנו חתומים. ה- 18,900 הם יוקצו אך ורק לאיפה שצריך.

אני לא מדבר על החתימה עליה אנחנו מחויבים, אני מתייחס לצרכים. את הרי נתקלת בהם ושומעת מה הצרכים שלהם ולא רק על מה את חתומה מצד הדין. יש תורה שבכתב ויש תורה שבעל פה. אומרים על התורה שלנו שהיא תורה קשה אז באו חכמנו ומצאו דרך להקל. יש את התורה שבכתב, הנה יושבים כאן מהאוצר שהם יותר חרדים מהחרדים, כל הזמן אומרים "כזה ראה וקדש". אני לא אומר כזה ראה וקדש, אנחנו מחפשים פתרונות לא לפי מה שכתוב אלא לפי הצרכים. עם הצרכים שאומרים כאן האנשים את מסכימה?

הצרכים הם 40,000 - - -

יש הסכמה שהיה שנמשיך במדרג היורד אנחנו עלולים להיתקל בבעיה שבמקום שהמיכון לא עוזר לא יהיו בעצם ידיים עובדות?

לא. כי אנחנו כן נקצה את העובדים לגידולים שבהם אין לנו. יהיה קיצוץ אבל בגידולים בהם יש בעצם מיכון מלא הם כבר לא יקבלו את ההקצאה.

אם יתברר שנשב אחד לאחד, שנוספו משפחות מאז חתימת ההסכם, ההסכם היה לפני כחמש שנים? הוא נחתם ב- 12 במאי 2009.


מי גברתי?

אני מהאוצר.

זה מה שחשבתי. אני נמצא כאן כדי לפתור ולא כדי שלכם יהיה לדווח שעברתם את המכשול שנקרא יעקב כץ בהצלחה. לא זאת הבעיה שלנו כרגע.


אני ממשיך, אם יתברר כשנשב שלושתנו כמו שישבנו בנושא ענף הבנייה ובחנו איך פותחים קורסים בבנייה, כולם התכופפו ומצאו פתרון. אני שואל, אם מחר יתברר שיש צורך מאחר ונוספו משפחות, כיוון שיש מקצועות שהמיכון לא נכנס, כיוון שלבעלי המיכון יש עוד חממות ויש תחומים שבהם הם זקוקים לידיים עובדות, ויתברר בפועל שצריך את כל ה- 26,000 או אולי יותר. האם אתם תמליצו אז לעצור את המדרג הזה או שתגידו כזה ראה וקדש אנחנו חרדים, זאת התורה שנגזרה? הרי זה דבר כל כך קל, כל כך פשוט, מה הבעיה אם מישהו בעל לב טוב יישב עם כמה אנשים שמבינים את העניין ולבחון את הצרכים באמת, לבחון מהם באמת. תסביר לי ישראל חסון איפה אני נמצא.

אני חושב שאתה ממש צודק. אני רוצה להגיד לך הגברת יהודית כרמי. אני הייתי מאוד נזהר בקביעות ואני גם מאוד שמח שהנציגה של האוצר לחשה לך. אני חושב שאנחנו צריכים לבחון את הקונספט שלנו. אם הייתי בא אליך היום ואומר לך "תני לי בבקשה תשובות לשתי שאלות. הקיצוץ של השנה מול איזה פיתוח טכנולוגי את שמה אותו? זה אחד. הדבר השני העובדה שאת דוחפת אותי רק לפיתוחים טכנולוגיים ולהשקעות בפיתוחים טכנולוגיים את מקטינה את הורסטיליות של החקלאות. הוא לא מסוגל לעבור מענף לענף. את מייצרת רגישות פי עשר יותר גובהה ממשבר כזה למשבר אחר.


מה אנחנו בעצם עושים בעניין? – אנחנו צריכים למצוא את הבלאנס בין קו האופק שהיושב ראש דיבר עליו שאליו אנחנו רוצים להגיע, שנית לקחת את הפיתוחים הטכנולוגים ולא להיות בנויים עליו כדי שזה לא יחשק אותנו. בסוף אני אומר לך, אני לא מכיר שני צדדים לשולחן הזה. אני חושב שכולם נמצאים באותו סיר. אני לא מכיר חקלאי, אני לא מדבר על אחרים, חקלאי שיחזיק תאילנדי בשביל הכיף שלו. הוא משלם לו כסף, זה עולה לו כסף, זה יורד לו ישירות מהנטו, זה לא יורד לו ישירות מהברוטו אלא יורד ישירות מהנטו.

הוא משלם על זה עוד קנסות ומיסים.

בסוף אני יושב ושואל את עצמי, אם אנחנו לא שבעי רצון מהדבר הזה אז למה אנחנו באופן יזום לא מתיישבים עכשיו ברצינות בצורה בוגרת, אומרים לכם אנחנו רוצים להגיע, לא למספר, שימי את המספר בצד. בואי נדבר על התהליך, על הקונספט ועל התכולה שלו. כשאנחנו מדברים על מספר אנחנו שבויים.

להגיד שגינו. הרי תוך כדי תנועה שינו את חוקי התנועה. מי שהיה חייל יודע שיש תכנית מלכתחילה ואחר כך תוך כדי תנועה הדברים משתנים, חבר'ה פצועים, הרוגים, מעבירים מפה לשם, דוחפים מהצד ומאחור, החיים הם בתנועה. כל הזמן אנחנו חושבים, חושבים, חושבים מפעילים את הראש ובגלל זה אנחנו שונים מבעלי חיים. קבענו תכנית ועכשיו שייהרג העולם? אני אומר שיש כאן צרכים. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהאנשים שיושבים כאן הם הגונים, הם נחמדים, הם ישרים. אני רואה על הפנים שלהם.


לשבת יחד, עזבו את המתווה, כמו שאומר ישראל חסון בואו נגיע למסקנה מה צריך ואחר כך נראה איך משכנעים את ראש הממשלה. לא להחליט בגלל שראש הממשלה החליט.


הגברת יהודית כרמי אומרת וצריך להודות על יושרה, היא אומרת ,"אני חייבת להסביר את הממשלה" אני אומר שגם לאישה שעוסקת בממשלה מותר, חייבים לשבת ולעשות ישיבה עם כל הגורמים ולבחון מה באמת נחוץ. בממשלה יושבים אנשים ולא מלאכים, אני מבטיח לך שמלאכים בטוח לא יושבים שם, הם לא מלאכים הם בני אדם מא' ועד ת'. הם רוצים להיות מלכים אבל הם לא מלאכים. הם טעו, מבינים ומשנים החלטה.

זה לא בידיים שלי. אני יכולה להגיד לכם שבחודש מאי כשהודיעו לי שצריך לקצץ 1,500 שאלתי איך אני עושה את זה.

אני מבין, אבל לכנס ישיבה. גברת יהודית כרמי, אבל לדעת את האמת ולהגיד "אני עושה את מה שאתם אומרים לי אבל זה לא בסדר?.

אני רוצה לציין שיש לנו כמה פתרונות. אני לא רוצה להתייחס לישראלים כי עם הישראלים אנחנו נתקלים בבעיה. יש לנו את התקציב להעסקת ישראלים שעדיין אנחנו לא מצליחים למצוא את הדרך להעסקה ויש כל מיני הצעות שלנו כדי למשוך יותר את הישראלים לעבודה. יש לנו את העובדים העונתיים שכן נותנים תשובה, כך אני חושבת, ובמיוחד בפיילוט הראשון. יצאנו לסיור אצל חקלאים שכן משתתפים בפרויקט וראינו את ההיענות שלהם לפרויקט הזה וכבר שואלים האם יהיה אפשר להביא אותם שוב. כן מחפשים פתרונות וזה לא שקבעו לחקלאים שאנחנו כל שנה מפחיתים ואין פתרונות. כן מחפשים פתרונות יחד.

אני אמרתי שאני רוצה לפחות בוועדה שלי לעשות את מה שלא נעשה במקום אחר, לנסות לברר את האמת. אחרי הסרילנקים, ואחרי שהתאילנדים יורדים האם אנחנו באמת עומדים מול אזרחים ישראלים טובים והגונים ועושים את מה שעלינו לעשות כמדינה, כמחוקקים ועוזרים להם? אני לא מרגיש כך. אני מרגיש שאחרי שנתיים בסופו של יום אף אחד לא בוחן את הדברים. אגב בנושא של הגדר נגד המסתננים אני צעקתי שנתיים ועכשיו הסחף הוא כזה גדול שאפילו ראש הממשלה החליט להתעורר כי 12,000 או 13,000 בשנה הוציאו גם אותו משלוותו. למה להגיע למצב שכל החקלאות תקרוס כדי שנבין שאנחנו נמצאים בקטסטרופה?

אני חושב שאנחנו קצת מפספסים את העיקר כאן. אני חושב שההסכם לא נועד כדי להתעלל חס וחלילה בחקלאים או להרע להם, המטרה הייתה לעודד ישראלים בענף. המטרה הייתה לקדם ענף שהתבסס על ידיים עובדות זולות - - -

זולות?

סליחה, הוועדה אופיינה והצטיינה בזה שדברי חכמים בנחת נשמעים, אם כולם מדברים יחד או מקשיבים לטלפון בצורה חוצפנית באמצע הוועדה לא נגיע לשום מקום. אני מבקש כשמישהו מדבר לאפשר לו לדבר. אני מבקש שתאמר את כל מה שיש לך רק היזהר לא להעליב ולא להגיד דברים לא מדויקים כי זה מקפיץ את האנשים.

זה ענף מבוסס על ידיים עובדות ולא על תיעוש וקידמה.

במקום שאי אפשר לעשות תיעוש.

שלחו בחור צעיר ונחמד, מוכשר מאין כמותו, שולחיו שלחו אותו, מה אתם רוצים ממנו, לכו לשולחיו, הבחור למד כלכלה במוסד מכובד שגם אני למדתי בו והוא איש ראוי, מה אתם רוצים ממנו? אדוני היושב ראש תביא לכאן את שר האוצר מה אתה מביא את השליח, מה אתה רוצה מהשליח?

שר האוצר עם הנתק שלו.

אני מוכרח להגן עליו.

הבסיס של כל ההסכם הזה לא היה כדי להרע לחקלאים, והחקלאים חתמו עליו בהסכמה.

אבל מותר להיות קצת רפורמי ולהגיד מה לא בסדר ולבדוק מה ניתן לשנות.

עד שלא יהיה מחסור בידיים עובדות לא יכניסו עובדים. יש עובדים ישראלים, גם לפי המסמך של מרכז המידע והמחקר שגם תומך בזה.

אלף עובדי "מען", והתאילנדים באים לעבוד בטייבה. זה בסדר.

אני חושב שאם ירצו וישתדלו הם גם יוכלו להביא עוד עובדים. העובדים האלה יתנו מענה למחסור שהמיכון לא יחליף. אנחנו גם יודעים שהמיכון לא יחליף את כולם ואנחנו לא מפחיתים לאפס כמו בבניין או בתעשייה.

שגם שם אנחנו בוכים.

זה נושא אחר. אנחנו כן נותנים פתרונות, כן נותנים כספים לעידוד תעסוקת ישראלים, למיכון ולתיעוש. אבל כל הגישה הזאת שההסכם בא להרע, יש כאן מטרות חיוביות.

אני רוצה לתקן כאן את האווירה. אף אחד לא חושב שלילית, אף אחד לא רצה להרוס, יש בתוך המערכת החברתית שלנו אנשים בעלי יכולות ובעלי גישות שונות וזה עניין לגיטימי ונורמלי במדינה דמוקרטית. יש הרבה גם בתחום החשיבה הכלכלית ומותר ורצוי לשמוע דברים הפוכים. תוך כדי שמיעת דעות שונות החברה מופרית ומרוויחה. אם בא פרופסור צבי אקשטיין שהוא המשנה לבנק ישראל, הוא איש הגון ומוכשר שפעל הרבה למען עם ישראל, בא עם רעיון, בא עם רעיון שעל פיו נכנסה מדינת ישראל לאיזה מתווה, אני אומר ידידי עמית סדן מהאוצר שבודקים. מדובר באנשים הגונים, הם אנשים זועקים. אני אומר לך שיש זעקה מהשטח, הרי אני מקבל את הטלפונים מהבוקר עד הערב כי חושבים שאני המושיע, הם לא יודעים שאני לא בממשלה ויש לי רק את הוועדה הזעירה הזאת שחוץ מלהרים קול ולהגיד את האמת אני לא יכול לעשות שום דבר. אבל אם אנשים זועקים, זה כמו ששלחת יחידה לשטח לאיזה מבצע והיא מדווחת מתוך השטח, זה מה שהוא מנסה לומר לך, יש הפגזות, יש פצועים, יש הרוגים, ואתה אומר "אני קבעתי שאתה מקבל רק את החומר הזה ואני יודע מה אני עושה". אתה יושב מאחור בעמדה האחורית אבל הוא מדווח לך מהשטח שהוא סובל, אם רק אחד היה אומר את זה מילא. אבל אם אני מקבל את זה מכל המגזרים החקלאים ואפילו ממגדלי הפרחים ומהחברים האחרים. האנשים נמצאים במצוקה אז צריך להיות בעלי לב טוב וגם חכמים מספיק ולהגיד נשב ונבדוק. אני אומר לך שאני מבקש, מבקש ולא בפעם הראשונה, צריך להיות בעלי לב טוב, לב טוב כולל את הכל כך הגמרא אומרת, אני אומר לכם שבו. מדובר במיטב האנשים שלנו ואם הם אומרים שמשהו לא תקין מותר לחזור אחורה. על החרדים אומרים "שנו את התורה, צריך להתאים את עצמנו לזמן, צריך לשנות, אי אפשר להיות דבקים במה שהיה לפני 2,000 שנה". כשמדובר בהם שכולכם חושבים חשיבה ליברלית בכל כך הרבה תחומים, כשזה מגיע לתחומים האלה אתם נעשים מאוד חרדים ושמרניים. לו אני הייתי מרגיש שמדובר כאן במשהו לא ישר הייתי אומר לך שלא הייתי מכנס את הישיבה. זו ישיבה מספר חמש עשרה ועשרים שהיא בנויה על הבכי, על הצעקות והכאב של החקלאים. הרי לא יעלה על הדעת דבר כזה שאתם כאלה שמרניים, חרדים שלא מוכנים לשמוע.

אני מייצג את עמותת "מען". אנחנו חמש שנים נמצאים בשטח והאנשים שלנו נמצאים עם החקלאים. אנחנו עובדים עם עשרות חקלאים ויש מאות עובדים והרבה מאוד נשים מהכפרים הערביים שהגיעו לעבוד ועובדים לשביעות הרצון של החקלאי, ויש גם שביעות רצון של העובדים. הגשנו דוח שמופיע גם בדוח של מרכז המידע והמחקר, שבאזורים, אני לא מדבר על הערבה, אני מדבר על אזורים מפתח תקווה ועד גבול הלבנון, האזור הקטן הזה. אני טוען שבאזור הזה אין מחסור בעובדים. אין מחסור בעובדים. אנחנו נכנסים למשקים, יש לנו נציגים שיושבים בשטח, מבקרים, דופקים על הדלת, אומרים "בואו נשתף פעולה ללא תשלום". אני לא מדבר על ערבים או על יהודים, אני מדבר על חקלאים.

למה העובדים האלה לא נרשמים בלשכה? זה מרגיז הם לא נרשמים בלשכה.

אני מבקש שאסף אדיב יסיים את מה שיש לו לומר. סכם את הדברים. אתה טוען שיש פועלים מאזור פתח תקווה צפונה, העסק מסודר.

ערבים או יהודים זה בכלל לא משנה. אני אומר שברגע שיש היצע של עובדים זמינים בשטח כמו העובדים התאילנדים אין שום עובד ישראלי שיכול להתחרות איתו, זה עובד כל כך נוח, כל כך אידיאלי שאי אפשר להתחרות איתו. לכן כשבאים ואומרים לחקלאי, והיה לנו כבר מקרה - - -

וזה שאין לו עובד תאילנדי למה הוא לא לוקח את העובד?אין לו והוא הרי צריך לקטוף. תענה לי רק על השאלה הזאת. אדם שיש לו גידולים על העץ והוא צריך לקטוף את הפרחים שהוא צריך לייצוא ואין לו את העובד התאילנדי, היא עובדת לפי המכסה והיא כבר קיצצה לו, הוא ירד מעשרה לשניים או שלושה, למה הוא לא לוקח אותו? תסביר לי למה הוא מוכן שהירקות, הפירות או הפרחים ירקבו ולא לקחת אותו? תן לי תשובה.

אני אומר דבר מאוד פשוט שיש חקלאים שהורידו להם את המכסה - - -

אם הגעת אלי אתה תענה לי על השאלות שלי. אני שאלתי שאלה ואתה לא עונה לי. אני רוצה לדעת שהחקלאי שרואה את פירותיו נרקבים על העץ ורואה את פרחיו קמלים ואין לו כרגע עובדים תאילנדים כי היא לא נתנה לו, למה שהוא לא ייקח את העובדים שלך ולמה שהוא יעדיף שפירותיו ירקבו? תן לי תשובה.

זו שאלה שצריך להפנות לחקלאים.

אני מפנה אותה אליך.

יש חקלאים חכמים עם ראש פתוח שעובדים איתנו, כשחסר להם עובדים הם פונים אלינו, יש חקלאים שחושבים שאם הם יצעקו וילחצו אולי לא ייתנו להם תאילנדים אז מוטב לייבש שנה אחת כי בשנה הבאה יבואו תאילנדים.

אתה אומר שחקלאי מעדיף שפירותיו ירקבו על העץ כי בשנה הבאה הממשלה תשנה את הדעה?

כן. אני מבקש עוד משפט אחד.

התשובה לא נשמעת לי הגיונית.

משפט נוסף. יש צעקה של חקלאים, אנחנו לא האויבים של החקלאים. יש צעקה אחרת ותשמעו אותה, זו האבטלה ועוני קשה מאוד שיש בחברה הישראלית ובישובים הערביים. אני אומר לכם שהצעקה הזאת היא לא פחות מסוכנת, לא פחות חשובה והמטרה האסטרטגית של החקלאים, אני אומר שחקלאות צריכה לתת פרנסה למי שעובד בה וגם לבעלים שלה והיא גם צריכה לייצר מקומות עבודה, וזה בהקדמה שלך היה חסר. חקלאות צריכה לייצור את התשתית במדינה לחקלאות עצמאית, לחקלאים שעובדים ולייצור מקומות עבודה. זאת מטרה אסטרטגית.

אני רוצה לסכם את הדברים. אנחנו אומרים שפועלים ערביים או פועלות ערביות עובדים בכל המגזרים ואף אחד לא מונע מהם להיכנס ואיפה שהם יכולים להתפרנס הם מתפרנסים. תפסיק לבכות על הדבר הזה. לא זאת הבעיה.


אני רוצה לומר לך שאני לא מכיר חקלאי, מבלי לדעת את זה בפועל, אין חקלאי אחד שיראה את המערכת שלו קורסת כלכלית ויש לו פועלים זמינים והוא לא ייקח אותם, זו המצאה שלא שמעתי אותה.

אני רוצה להתייחס לעמותת "מען". הייתה לנו פניה מחבר הכנסת ניצן הורוביץ בעניין - - -

"מען" היא חבורה פוליטית?

כן. אני אומר לך שיצאנו לשטח עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ, קיימנו פגישות עם הנציגות שלהם והוא היגע למסקנה שזה מניע פוליטי.

אני יודע שלך אין שום מניע פוליטי, הכל טהור, והכל צדיק והכל רק מתוך דאגה לציונות ולישראל.

הנושא השני הוא ההסכם וכאן התשובה לנציגי הממשלה. אומנם חתמנו על ההסכם מרצון, אבל בהסכם הזה היו כמה כללים. ראשית הפחתה שתלווה על ידי בקרה מסוימת. אני אומר לך שהבקרה הזאת לא מומשה בהתאם להבטחות. לפני שבוע שלושת השרים, אוצר, פנים וחקלאות לאחר שהפצרנו בהם הם קיימו את הפגישה. בפגישה הם הודו שההסכם לא קוים. מר אהרון ברזני תאשר את מה שאמרתי בבקשה. אדון אהרון ברזני מנהל אגף הזרים ברשות ההגירה, ישב בעצמו בדיון עם השרים והשרים הודו שהמדינה לא עמדה בהסכם. הם הודו. לכן הם דרשו להקים צוות שיקיים את ההסכם וייתן תשובה תוך מספר שבועות. כלומר המדינה הודתה שלא עמדה בהסכם.

אבל היא עדיין עומדת על כך שהמדרג ימשיך לרדת. אגב הוא אומר דברים נכונים?

כן. הוקמה וועדת מנכ"לים בראשות יוסי ישי שתדון בבקשות שלהם ותוך שלושים יום תיתן תגובה.

אגב גם בענף הבנייה כשראו שאי אפשר בלי הסינים עיכבו את ההוצאה שלהם.

היושב ראש, בדיוק בגלל מה שאמר אהרון ברזני עכשיו אני ממליץ לך אופרטיבית להביא לכאן את יוסי ישי להגיד מהם העקרונות שמנחים אותו. יוסי ישי המנהל הכללי של משרד החקלאות, להביא אותו ולהגיד את המאמין שלך לעקרונות שצריכות להנחות אותו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. זה מה שאנחנו צריכים לעשות!

אני רוצה לסיים ולא להאריך. אני אומר - - -

ישראל חסון אנחנו נקיים בעוד שבועיים עוד ישיבה. תבוא גם לישיבה הבאה.

אנחנו בעצם הגענו לכאן בגלל דוח אקשטיין. על סמך הדוח שלו הממשלה קיבלה החלטות. אנחנו אומרים שהדוח של אקשטיין לא מדויק. אני אגיע כאן לעניין שאנחנו רואים בוועדה הזאת כמקום שאנחנו החקלאים יכולים להביע את דעתנו ומבקשים לשמוע אותנו באופן אובייקטיבי. אנחנו מול הדוח של אקשטיין - - -

לא באופן אובייקטיבי אלא סובייקטיבי, אני מאוד לא אובייקטיבי כי אני מאוד רוצה שתצליחו ואם הייתי יכול הייתי נותן לכם את הכל.

בלי אובייקטיביות. אנחנו מתמודדים עם הנתונים השגויים של פרופסור צבי אקשטיין. מצד שני אנחנו מגיעים פה לוועדה ומצפים שהוועדה תביע את דעתה דרך מרכז המידע והמחקר. הגעתי היום לוועדה ומצאתי ערימת דוחות ואני מנסה לקרוא את הנתונים ואמרתי שאנחנו מתמודדים עם אקשטיין נוסף. אני רוצה להגיד שמרכז מידע ומחקר היה צריך להתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני מחזיק את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרה הבאתי אותם. אני מסתכל ואני אומר שאין כל קשר.

תציג את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בבקשה. מרכז המידע והמחקר אומר שבשנת 2009 היו פה 24,800 עובדים, אני קורא את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומוצא שבשנת 2009 היו רק 22,000 עובדים, איפה האובייקטיביות פה? אני מדבר על נתונים מוחלטים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

גלעד נתן, תגיב על כך. אתה אומר משהו אז תסביר.

אדוני היושב ראש, אדבר על שנת 2010, שנת המחלוקת שלנו, מרכז המידע והמחקר אומר שיש פה 23,400 עובדים, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברים על 21,000 עובדים.

אתה צריך להגיד שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבוססים על דיווח של רשות ההגירה. אני מוציא את הנתונים מהאיש שנותן את הנתונים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, איש המחשבים.

דוקטור גלעד נתן תקשיב. אני אגיד לך משהו, אנחנו ברשות ההגירה בשלושה השבועות האחרונים בקשר ישיר ואנחנו מקבלים את הקבצים ישיר מהמערכות שלהם. אז אל תגיד לנו מאיפה הנתונים.

הוא אומר שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שונים.

כשישבנו עם הקבלנים אמרת שנתוני הלשכה המרכזית לא טובים כי הקבלנים אמרו שהם לא טובים וצריך לקבל מהמקור.

אני אגיד לך מה הבעיה שלנו? – אחר כך עם הדוחות האלה שכותב מרכז המידע והמחקר מסתובבים בבית הדין הגובה לצדק, מסתובבים בארגוני זכויות האדם ואומרים "מרכז המידע והמחקר של הכנסת כתב את זה" ועם זה צריך להתמודד.


הדבר האחרון, לבחור החמוד הזה מהאוצר, שוב אני מחזיק את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לשכר העובדים בענף החקלאות, 5,000 שקל נטו. אני מסתכל על מגזרים אחרים ורואה שעלות כוח האדם בממוצע 2,200 שקל. אני מסתכל על נתוני הלשכה המרכזית הסטטיסטיקה - - -

לכמה שעות?

אלו הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא שלנו.

מה אומרים הנתונים של מרכז המידע והמחקר?

שהם מקבלים שכר נמוך, הוא אפילו לא טורח להגיב. הנתונים שלכם לא אמיתיים.

אני אבקש גם את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בפעם הבאה שתתנו נתונים תנו גם את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אני רוצה להפנות את שיחה שלי ישירות לאוצר. כי עם כל החבר'ה פה באמת אין שום בעיה. אני מפנה את דבריי לאוצר, לאנשים הנחמדים ואני בטוח שכל אחד עושה את העבודה שלו. הבעיה שהם לא מעודכנים בפרטים הנכונים. אני אומר שמחדר הישיבות המפואר הזה אי אפשר להוציא החלטות שנוגעות למישהו שבשדה.

הגעתי לכאן אחרי שעתיים שלוש שעות בחממות הבוקר, עשיתי את העבודות שהייתי צריך לעשות והגעתי לכאן. אנחנו יודעים מאיפה אתה הגעת, הגעת מהבית ישיר.

אתה לא יודע מה הוא עשה. למה לדבר כך. אולי הוא עשה חסד. מה אתה יודע. למה אתה מחלק ציונים?

יש לכם כאן חקלאי אותנטי, אמיתי, לא מזכיר ארגון, לא ראש וועדה חקלאית לא כלום, יש לכם משהו אמיתי מהשטח, נצלו אותו. אני אומר לכם שההשבתה הזאת של התוצרת החקלאית יצאה מהשטח. לא בא אף מזכיר ארגון ולא שר החקלאות ולא אף אחד שאמר בואו צאו ותשביתו. אני רוצה שתבינו שהשטח הקיא את מה שקורה. אותו חקלאי מהשדה - - -

מה אתם מרגישים בשטח?תגיד ליהודית כרמי אולי היא תעביר את זה הלאה.

אני לא מאשים את הגברת יהודית כרמי. אני אסביר הכל.


נוצר מצב שהחקלאים הצליחו ליישר קו עם החוברת של משרד החקלאות. יש חוברת הגשת בקשה לעובדים זרים. תאמינו לי שלהגיש הצהרת הון למס הכנסה זה כלום וזו בדיחה מול החוברת הזאת. החוברת הזאת להגשת בקשה לעובדים זרים היא מאוד קשה, באמת מאוד קשה, אי אפשר לסבן אותה ואי אפשר לעשות תרגיל. אתה מצהיר כמה אדמות יש לך, יש הצלבה, כמה שתילים, כמה מים צרכת ומה הפדיון שלך. מזה אי אפשר לזוז. כמה אדמה, כמה שתילים, הבאנו חשבונות על קניית שתילים, כמה מים שאי אפשר לשקר, מה המחזור שלך במס הכנסה. לוקחים את ארבעת הנתונים האלה ועורכים הצלבה, מערבבים את זה ואז יוצא מספר. הגברת הנכבדה יודעת שזו חוברת מאוד קשה. אי אפשר לזוז בה, אתה חייב בול - - -

היא אומרת שהיא לא קשה.

היא קשה מבחינת הנתונים כי בסוף לי יוצא על כל 50 דונם עובד אחד, תעשו חשבון שעל 50 דונם אני מעמיד עובד אחד, הוא לא יודע מאיפה להתחיל. החוברת קובעת לגבי כל מיני גידולים, לגבי כרובית היא קובעת שעל 120 דונם עובד, מילון - 180 דונם. קחו 180 דונם מילון תנחיתו עובד אחד באמצע ונראה מאיפה הוא מתחיל. אי אפשר.


אני פונה לאוצר ואומר, לקחו את זה ומתוך 140,000 שצריך אמיתי זה באמת הישרדות, עשו חתך וירדנו ל- 28,000. 28,000 זה על הקשקש, זה על הקשקש, אי אפשר לנשום. קחו מחשב גדול ושימו משאיות עם ירקות, עגבניות, מלפפונים, חסה הכל, כל הפחתה כל שנה תפיל מהתמונה הזאת משאיות של מזון. חד משמעית. הציבור גודל ב – 1.5% או 2% בשנה. אנחנו מדברים על אספקת סחורה גם לאוכלוסייה שגודלת, במקום שלפחות יישאר אותו מספר עובדים אנחנו יורדים.

למה חתמתם?

קודם כל זה נכפה בכוח עלינו.

באקדח?

אתה יודע מה? ממש כך, ממש כך, זה הסכם שנכפה על החקלאים. אני אומר לך שההסכם הזה, ואני גם אומר לאוצר, ההסכם נכפה על החקלאים, זה הסכם בכוח, איימו שיהיו רק 3,000 איש. אני אומר לך שאם היו אומרים אפס עובדים והיו נותנים תאריך ואומרים תגמרו את העונה, עשרה חודשים או שנה כי עונה מתמשכת, היו מציינים תאריך מסוים כמו ה- 1 בספטמבר כל העובדים בנמל תעופה בן גוריון, החקלאים יעמדו בזה ואז נראה, אז נצא לחופש מאורגן.


משפט אחד, היהודי הנחמד הזה אומר שבקרקעות ירדנו, הוא לא מבין והוא צריך לבקר בשטח. הוא צריך לדעת ששתיל עגבנייה מגיע ל -30 מטר, אז במקום קרקע עלינו לגובה. אנחנו בחממות נמצאים בחמישה מטר גובה עם החצילים.

כעת אני אתן לחיים חבלין ואחר כך לשי חרמש תכין את עצמך להסברים על כל הכישלונות שלך.

אני לא מבין על מה אתה מדבר היום, אתה מדבר בצורה מחפירה לפרוטוקול, אתה מעליב ופוגע, אני יושב כאן רק להקשיב, אני לא אוציא כאן היום שום מילה. מה שהלובי החקלאי עושה בכנסת זה לא הפטפוטים שלך, ובזה גמרתי להגיד את מה שיש לי להגיד כרגע. בקרב אתמול על הקרקעות החקלאיות לא ראיתי אותך. דיבורים כמו חול וחול.

הכל נרשם בפרוטוקול, גם החורבן לחקלאים נרשם, אתם אחראים.

ההסכם שנחתם ב- 12 במאי 2009 יסודו בחטא. מישהו בא ואמר ניתן כסף שיחליף את העובדים וככה נגיע למספר 19,800. נכון שצבי אקשטיין אמר 3,000 והחקלאים אמרו 40,000 . אף אחד לא הכריח את אבשלום (אבו) וילן לחתום על ההסכם. אם היה חותם על הסכם של 3,000 אני חושב שמצבו היה הרבה יותר טוב. מצבו היה היום הרבה יותר טוב.


איך אמר צ'רצ'יל, אני לא דואג איך אני אראה בהיסטוריה אני עומד לכתוב אותה, אם אתה מתכוון לשכתב את ההיסטוריה אני אעשה לך חיים קלים. כשהיה דיון על העובדים הזרים אבשלום (אבו) וילן ישב לידי כחבר בוועדת הכלכלה, וצעק על החקלאים. אני גם הייתי, ואני אומר לכם למה אתם מסכימים להורדות האלה. למה אתם מסכימים, אני מדבר איתך מלפני שלוש שנים כשהתחילו הדיונים האלה. אני רוצה להגיע לפואנטה כי יכול להיות שאני אומר דברים שלא נראים למישהו. הפואנטה בעניין הזה שהמספר 19,800 אין לו שום קשר לכסף שניתן למיכון מחליף עובדים כי מישהו עשה חשבון שהכסף הזה יחליף את העובדים וניגע ל- 19,800 עם מיכון. אם הכל היה נכון הכל היה בסדר. אבל רבותיי אני שואל את יהודית כרמי שאלה ואל תעני לי עכשיו, אבל זו השאלה שצריכה להישאל. האם הכסף הזה מקטין את הקריטריונים בצורה כזאת שמגיעים ל- 19,800. אני אומר לך שהתשובה היא לא כי אם עכשיו תיקחי את הקריטריונים ותכפילי בדונמים, כי לפי זה נותנים את העובדים הזרים, אז במקום 40,000 תגיעי ל- 39,000. אני צודק? אני צודק.

18,900 לא 19,800.

זאת אומרת קחו את שנת הקיצוץ הראשונה, קיצצו לנו 1,500 עובדים, ובפועל הכסף הגדול שנתן האוצר הוריד 250 עובדים. זאת אומרת שנוצר כאן פער של הפסד של 1,250 עובדים כבר בשנה הראשונה. כל עובד כזה, ועכשיו זה על פי נתונים של שלמה תירוש שהציג למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אני זוכר אותם מלפני ארבע שנים או חמש שנים, כל עובד כזה תורם לתוצר לאומי גולמי, 300,000, 400,000 שקל בלי אינפלציה. עכשיו בואו נעשה את המכפלות. 1,250 עובדים כפול 400,000 שקל זה יוצא הרבה מיליונים נכפיל את זה בשש שנים ותגיעו להפסדים הגדולים שנגרמים. הכל רק כלכלה אבל איפה התיישבות, איפה קרקעות, איפה גורמים זרים שמשתלטים לנו על הקרקעות בלי שים לב, כל מיני גורמים שמשתלטים לנו על הקרקעות ואני לא רוצה לנקוב כי זה לא העניין.


רבותיי הנזקים הם אדירים ולכן אני אומר שהסכם הזה נחתם בחטא., ועכשיו מה שצריך לעשות, הוועדה הזאת שיושבת ואני מסכים חבר הכנסת ישראל חסון שיש להביא את יוסי ישי לכאן שיגיד מה האמת של משרד החקלאות. אני כמשתמש הגדול בכסף הזה, אני חזיר גדול, הערבה חזירה גדולה ותגידו מה שאתם רוצים, הערבה יודעת לנצל כסף שהמדינה נותנת ואנחנו קונים המון מיכון, האמת שלי היא שאני מוכן לוותר על כל הכסף הזה ושיבטלו את ההסכם. זו דעתי. לא רוצה את הכסף מהמדינה. אמר היהודי דברים חכמים, אנחנו מגדלים בערבה, 80% מהשטח הוא פלפל וכל המיכון שקונים הוא לפלפל. מחר בבוקר תארו לעצמכם שלא נגדל פלפל ונגדל פרחים, מה עשינו עם המיכון הזה? אלוהים אדירים, רבותיי החקלאים מובילים כצאן לטבח. יהיה פה קטסטרופה במדינה, לא יהיו פה עובדים יהיה כאן מיכון ויהיו ערמות של ברזלים. צריך לעצור את זה עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו.

ראשית אנחנו קודם כל בוועדה נקרא קריאה שעולה מכל הגורמים הנוגעים בנושא של החקלאות שאת ההסכם הזה צריך לעצור בכל מחיר. אנחנו נעשה את המאמצים הגדולים ואם צריך לחוקק חוק נחוקק חוק.

זה הכי טוב כי זה מה שהאוצר מבין.

את החלטת הממשלה הזאת לעצור, במדרג היורד שלה אנחנו נביא חורבן לחקלאות, לא יעזור שום דבר, יש לנו גם שר חקלאות, ואנחנו לא ניתן לחקלאות להיהרס.

אני רוצה לומר כמה מילים למה הגענו להסכם של ה- 28.500, לא 28,000 אלא 28,500. זה היה בנוי על אותם 40,000 או 40,000 וכמה עובדים שצריך בפועל. הורידו מזה את בעלי המשקים שעובדים וקצת ישראלים שעובדים והגיעו בקיצוץ כמו שאמר יעקב נוימן, לקצה, על קשקש ל -28,500.

ואתם חתמתם על הורדה.

זה היה 26,000 ועוד 2,500 עידוד ייצוא.

ועידוד ייצוא לא קיים היום? פתאום אין ייצוא?

ה- 28,000 היה בנוי על עבודה מסודרת של משרד החקלאות מול הריבונים החקלאיים, מול המדריכים של שע"מ, מול כל גידול בחנו בדיוק את ימי העבודה והגיעו למספר הזה שהוא מאוד קשה לחקלאות. התחלת ההסכם. המדרג היה מלכתחילה שגוי ואמרנו את זה, אמרנו את זה מראש. אני מייצג את ענף המטעים - - -

אמרתם וחתמתם.

כן. אבל חתמנו תוך מחאה. אני אתן דוגמה מהענפים בהם אני עובד והם ענפי המטעים. יש שלושה ענפים מכלל 28 מיני מטעים בארץ שבאמת המיכון חסך מלא: בשקדים ושקדים לשמן וגם כרם יין. שם כבר המיכון היה לפני ההסכם והוא לא נוסף אחר כך. כלומר גם בענפים האלה החסכון לא היה גדול. יתר המיכון היה מעין פיתוי של משרד החקלאות לחקלאים. "40% קנו מרססים, "קחו 40% קנו מכסחות" כל מיכון חוץ מטרקטורים שבכלל לא חוסך שום ימי עבודה נקנה על ידי החקלאים. אני אומר לכם כחקלאי עשינו שגיאה. יעקב נוימן חקלאי גם אני חקלאי. עשינו שגיאה ולא היינו צריכים להסכים לקנות אף מרסס ושום דבר.

אדוני היושב ראש אבל זה כסף שלנו. לוקחים לנו כל שנה 160 מיליון שקל ומחזירים לנו 40 מיליון, מרמים אותנו.

בנושא הישראלים – המגבלות הבירוקרטיות - - -

אמרו לכם קחו צ'ק ותוכלו לקנות את המכסחת ב- 40%.

אבל זה מאיתנו.

בסדר אתה יכול להגיד שזה מאיתך.

זה מהקנס של התאילנדים.

בנושא הישראלים הבירוקרטיה לכניסת הישראלים הייתה כל כך גדולה שאפילו כאלה שרצו, העיקר אומרים "הישראלים לא רוצים לעבוד בחקלאות". זה נכון אבל אם הייתה פחות בירוקרטיה - - -

מה אתה אומר ל"מען"?

אני אענה לו. בירוקרטיה הייתה כזאת שאפילו בן משק שרצה לעבוד במשקו, השתחרר מהצבא, לא, שירמה ושיעבוד במשק אחר זה מותר, כל מיני דברים משונים וקטנוניים שדפקו את ההסכם הזה לגמרי. בפועל היו צריכים להוריד 1,200 על המיכון, אולי ירדו 100, 200 ועל ה- 300 ישראלים נכנסו 30.

מה אתה מציע?

אני מציע לחזור לתחילת ההסכם שאומר 28,500, שיהיה מוסכם על כל החקלאים, חמש שנים ללא הורדה ובחינה משותפת. כל מיכון שנכנס אם הוא חסך להוריד. לא צריך יותר.

והחקלאים יצליחו לשכנע את שר החקלאות לבוא עם הצעה כזאת?

יש ועדה ואני מקווה שבוועדה הוא יהיה שותף, אבשלום (אבו) וילן ינסה לשכנע אותו, הוא חבר וועדה, אבי יפרח נספח לוועדה.


העובדים הערבים –אני בהחלט לא נגד, אני חניך השומר הצעיר, אני לא נגד עבודה של ערבים, להפך שייבאו לעבוד. בפועל בעבודות מסוימות כמו מסיק, קצת קטיף הדרים ובבתי אריזה יש עובדים ערבים.

לשומר הצעיר יש משקים ברמת הגולן?

שניים שלושה.


אני לא נגד, אבל באותן עבודות שהתאילנדים עושים אין לזה שום עתיד ושום יכולת, הם באים והולכים והם לא עושים את העבודות האלה. זו אשליה וזו אפילו רמאות. כעובדה, יש לי כאן את כל הנתונים, משקים בקלנסווה ובאזור מחזיקים כ- 250 עד 300 עובדים תאילנדים כי העובדות הערביות שהוא מציע לא רוצות לעבוד שם, הן לא מסוגלות.

מסיבה אחרת.

אולי.

כמו שלך יותר נוח לך התאילנדי.

זה לא יותר נוח לי, זה יותר יקר. הרבה יותר יקר, פי שניים יותר יקר.


צריך לתקן את ההסכם, לא צריך לבטל את ההסכם כי זו תהייה טעות, יש הסכם צריך לתקן אותו. שום רע אין בתיקון ההסכם. ההסכם היה לא טוב, חתמנו עליו כי נלחצנו בגלל ה- 3,000 - - -

לגבי ההסכם רק תיקון אחד קל להכניס. התיקון היחידי שצריך לעשות בהסכם הוא כמו שאמרה יהודית כרמי אבל לא השלימה את הרעיון. קיצוץ יכול להיעשות מה- 28,500, כשנכנס מיכון שחוסך יום עבודה אותו צריך לקצץ, זה הכל וזה מאוד פשוט.

זה יהיה נידון בוועדה?

כן. עוד נקודה אחת, לחבר מ"מען" זה בדיוק כמו שאמרת, אין חקלאי שיראה בחיים שהעגבנייה שלו נרקבת על השיח והוא לא ייקח עובד שבא לעבודה, הוא יחטוף אותו בשתי ידיים, אבל, צריך להגיד את זה אחת ולתמיד ולשים את זה על השולחן בצורה אמיתית, רוב העובדים האלה באים דרך קבלנים והם חותמים אבטלה בלשכות. הם לא מקבלים תלוש- - -

הם לא מקבלים משכורת וזה שחור.

עובדים של "מען?"

אני לא יודע ואני לא רוצה להגיב. ואת זה אני אומר לחבר'ה מהאוצר, הם חייבים למצוא פתרון לזה כי אם הנושא הזה שגם לעבוד דרך קבלן וגם לא לקבל תלוש וגם להמשיך לחתום אבטלה זה יעזור לנו מאוד לקבל עובדים, זה יעזור לנו מאוד מאוד.

לגבי הקרב שמנהלים בנושא העובדים הזרים יש בזה היגיון ויש גם היגיון מסוים במה שהאוצר אומר אבל צריך למצוא את הפתרון. אנחנו כמשרד מבינים שהמשבר הוא משבר לא פשוט.

מהו המשבר?

המחסור בעובדים הוא משבר לא פשוט.


שר החקלאות, שר התעשייה, מסחר התעסוקה ושר הבטחון הגישו הצעת מחליטים לממשלה עם בקשה להגדיל מידתית את מספר העובדים הפלסטינאים שיהוו פתרון, ולו חלקי, למצוקה הקשה.

אנחנו לא נעסיק אותם, תביא גדוד לשמור עליהם.

אנחנו מאמינים שבתוך התמהיל ניתן לצרף ולהגדיל. המחסור הוא מחסור קשה ובתוך התמהיל הכולל ניתן לצרף אותם לסוגי עבודה מסוימות, לאזורים מסוימים, להגדיל במידה מסוימת, מוגבלת אני מדגיש לא בלתי מוגבלת - - -

מי מונע את זה?

יש פיגוע הם לא נכנסים.

משרד האוצר במידה שקשה לחלוק עליה מנסה להוביל מדיניות שמטרתה לייתר עובדים ממקורות עובדים זרים. לכן הגישה היא גישה מידתית. בהצעת המחליטים שהוגשה על ידי שרי החקלאות, הבטחון ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לממשלה אנחנו מבקשים להגדיל במידה מסוימת את מכסת העובדים הפלסטינים. שוב זה לא בא במקום העובדים הזרים - - -

אתה מתכוון לעובדים ערבים, להביא אותם מירדן, מיהודה ושומרון.

לפי מיטב ידיעתי יש היום עובדים שחקלאים מאוד מרוצים מהם ולכן הם מבקשים להגדיל את המכסה במידתיות, הדגש הוא מידתיות, בהיקף נתון.

תודה רבה. זה אפילו לא מרגיז.

שיהיה ברור, אנחנו מדברים על 80% נשים שלא נרשמות בלשכה, אין להן אפשרות להירשם בלשכה, בעלה עובד בשכר מינימום או 5,000 שקל, אין לה אפשרות לקבל קצבה. בכלל זה לא בחשבון. אנחנו עוסקים רק עם אנשים שעובדים עם תלוש שכר. זה תנאי וזה בשיתוף פעולה עם החקלאי שהוא מוכן לשלם באמצעות תלוש שכר. הראיסים האלה הם רעה חולה שצריך להילחם בה. הבעיה היא להכניס כוח עבודה שיהיה מסור.

אני אומר לך באחריות ואין על זה מחלקות - - -

אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם כל החקלאים, יש לכם חברים טובים שעובדים איתנו, חיים, ישבתי איתך כמה פעמים והבטחת לי שתיקח אותי לבית אריזה, לא לקחת אותי ואני מוכן לבוא.

אני אומר לך באחריות שבמקום שאין עובדים וחקלאי זקוק לידיים עובדות הוא ייקח את כל מי שמוכן לסייע לו ובכל מחיר. המחיר של העובדות הערביות הוא עוד יותר זול מהמחיר של העובדים התאילנדים וזה יהיה כדאי לו, לכן אם הוא לא עובד איתן זה או שהן לא קיימות או שהתנאים לא מאפשרים. אבל תיקח את הדברים שלך חזרה שהחקלאי מוכן שהעגבניות שלו ירקבו על שיחים ושהמערכת תקרוס רק כדי שבשנה הבאה הממשלה אולי תסכים. את הדברים האלה תיקח בחזרה.

אני רוצה לגעת בכמה מילים בעניין המיכון, למעשה אין מיכון כזה כמו שאחרים טענו.

מיכון למה?

מיכון שחוסך ידיים עובדות, אני אסביר. אצל מתי מעט הוא נמצא לפי מה שאנחנו רואים וקונים, בעיקר מלגזות ומרססים ודברים שהם בשגרת היום מזה שנים. לכן המיכון לא קיים מבחינתי.

אתה מדבר על ענף הפרחים?

מה שטוב לפרחים טוב לכולם.

זה לא נכון.

זה מדויק ואני אסביר גם למה. יחד עם זאת משרד החקלאות לא יצר תשתית על מנת שהחקלאי יוכל לקנות. למה אני מתכוון? – לא לכולם יש כסף לקנות מכונה ב- 600,000 שקל. יש כאלה שנזרקים מהבנקים ומי ייתן להם את האשראי הזה. משרד החקלאות לא דאג לתשתית הזאת, לא דאג. זאת אומרת שהיו צריכים לצד תכנית המיכון, אם הוא ישנו, גם לייצור מקורות אשראי כדי שהחקלאי יוכל לרכוש אותן. גם זה לא קיים.


הייתי מציע לאדוני, ראשית מכסת עובדים זרים על פי הקריטריונים של משרד החקלאות ללא קיצוץ. שנית, אנחנו צריכים לבטל את הבירוקרטיה ולבטל את הענישה של האגרות ומיסים. 1,830 שקל אנחנו משלמים על כל עובד עבור אגרות כל שנה למשרד הפנים, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ואחרים, אנחנו משלמים מס מעסיקים בשיעור של 10% ואנחנו הולכים לשלם, זה כתוב בהסכם, 500 שקל לעידוד העובד הזר לעזוב את הארץ. נשים על השולחן שהחקלאות לא יכולה לעמוד בזה וזו ענישה.


יחד עם זאת, כמו שאדוני אמר שהתאילנדים באים ועוזבים, הבעיה שלנו היא בסיעוד ואני לא רואה ששם קיימת הענישה שמוטלת על החקלאים. זה לא הוגן, זה לא הגיוני ואני לא יכול לעלות על הדעת כזאת התנהגות. אם עושים את זה מידתית תחילו את זה על כולם, נראה, תעשו את גם בסיעוד. דרך אגב אני אומר לאוצר שהם עובדים שעובדים 24 שעות ביממה, לא 7.5 שעות, הם עובדים 24 שעות והם מקבלים את שכר המינימום.

איזה שכר מינימום, הם מקבלים פחות משכר המינימום.

אוקיי, פחות משכר המינימום. אני בא ואומר שהעניין של העובדים הזרים בחקלאות הוא בלתי נמנע וזה בטל בשישים לעומת הסודנים שנכנסים לארץ.

קודם כל בעניין ישיבת השרים שהתכנסו, תקן אותי אהרון ברזני אם אני טועה כי אני לא הייתי שם, כפי שאני מבין שלושת השרים תמכו בהמשך קיום ההסכם ולהישאר איתו ולהישאר במתווה היורד. הקימו וועדה שתבחן את כל הנושאים שמר חיים חדד ציין כאן. כל הבעיות שהיו בנוגע לעמידה במכסה - - -

בעמידה בהסכם.

בעמידה, בהגעה למכסה היו כמה בעיות. הייתה ישיבה מאוד בונה איתכם - - -

קבעו תאריך יעד?

שלושה שבועות. אנחנו מתחילים מחר.

עמית סדן מאוד יכול להיות שאם יגיעו למשל למסקנות שהמדרג יפגע אז בהחלט יכול להיות שהם יבטלו את דעתם.

הם אמרו שממשיכים במתווה היורד.

לא זאת הייתה ההגדרה.

יכול להיות שהם יגיעו למסקנה כמו שהם הגיעו למסקנה בנושא הבנייה.

תקנו אותי אם אני טועה כי אני לא הייתי שם.

תרשום לפניך שתהייה השבתה נוספת.

יש פה עוד שני גופים סטטוטוריים, האחת זו הבחורה המנומסת שאני לא יודע מה אמרו לה להגיד אבל היא אמרה מאוד בזהירות שצריכים 40,000 ומיכון חוסך כוח אדם יחסוך 1,000 איש. יש כאן עוד נציג ממשלה שאומר "השרים ישבו ותקפיצו לי, סליחה על הביטוי, אנחנו ממשיכים לרדת. ביקשת העצות, תעשה מה שאתה רוצה ואני לא יודע מה בכוחך הדל כדי שלא תהייה שביתה, כי לאיומים זה לא המקום פה, צריך לעצור את הסחף הזה. קבענו 28,000 התקפלנו, בואו נישאר.


דובר כאן על העלייה בייצור החקלאות, אני מייצג את ההדרים ואני יודע שאצלנו תוך שנתיים יש חוסר דרמטי בקטיף, אין לנו מי שיקטוף. כאן אולי הנושא של שרי הממשלה בעניין השטחים שאמר שיעזור אבל זה לא יעזור כי צריך קטיפה איכותית, קטיף איכותי יעזור לנו מול השרים . את המדרג לבטל.

בישיבת המנכ"לים אני רואה התקדמות משום שהם הגיעו למסקנה שאנחנו הגענו כאן לוועדה - - -

אבל הוא אומר שהם החליטו לא - - -

הוא פקיד שנשלח אלינו. אמרתי שוועדת המנכ"לים עניינה לבדוק את העניין שהחקלאות תשרוד. גם המנהלים במשרד האוצר מבינים שהם יכולים לקבל החלטה שלא תהייה חקלאות בארץ. רק שתדעו, אמרתי כאן לפני שנתיים בנושא הבנייה שאם יוציאו את כל הפועלים הסינים שנשארו פה, נשארו כאן עוד 8,000, אז לא יהיו בניינים. השר יובל שטייניץ בכמה פגישות שהגעתי אליו אמר לי "ירדו ואתה תראה שהמחירים תוך שלושה חודשים ירדו" אחר כך הוא אמר לי "תוך חצי שנה המחירים ירדו" ובינתיים המחירים מטפסים מעלה. אמרתי שאם לא יהיה מי שיעבוד וגם אם תיתן קרקעות מכאן ועד להודעה חדשה לא יהיה מי שיבנה. נניח שיזם קיבל שטח אבל אין לו מי שיבנה. אולי יבוא ויגיד את מה שהוא אמר "תכניס את הפלסטיניים או תעסיק את הנשים הערביות", אבל אלה לא באים ואלה לא באים, בתים יש? –אני מודיע לכם שבתים אין ועוד מעט גם לא תהייה חקלאות. העיקר יש דבר אחד בשפע והוא המסתננים שגם פה אמרנו איך למנוע, ולא מונעים. אנחנו יכולים להיות כמו הנביא ירמיהו, אני למדתי רק היסטוריה ולא למדתי כלכלה, אני לא יודע איך מכלכלים. אבל כל של אחד מהרחוב שמבין כמה זה אחד ועוד אחד, את זה אנחנו מבינים. אני אומר שכמו שאין בתים היום, זה לא יעזור כי בתים אין גם אם תצעקו אלף פעם ששחררתם קרקעות לבנייה ותספרו את בתים הקיימים על פי היתרי הבנייה, אתם לא בודקים את המציאות בשטח, כל היתר בנייה אתם סופרים את כבית. נכון?

אני לא יודע.

אני אומר לך כי כשאומרים יש 10,000 יחידות דיור זה כולל היתרי בנייה של קבלנים, הוא אפילו לא היה בשטח, הוא רק קיבל היתר בנייה וכבר סופרים את הבתים. אין בתים ועוד מעט לא תהייה חקלאות, לא יהיו פלפלים ולא שום דבר ואתם תמשיכו להגיד שאנחנו דבקים כמו החרדים של מאה שערים.

אני רוצה להזכיר לכולם שמיכון חוסך כוח אדם זה לא שאין אף מכונה. 40% מענק שקיבלנו זה לא 40% מענק. קיבלנו כרגע 30% ובשנה הבאה אם יהיה תקציב ישלימו לנו. הכסף הוזה נכנס להכנסות המשק, המשק משלם על כך מס הכנסה ובפועל, איך אברהם דניאל אמר בדיוק, שאף אחד לא ייתן. אנשים ששדרגו מכונות לא חסכו בכוח אדם.


אדוני מהאוצר אני רוצה לומר לך מילה אחת, משנת 2007 או 2006 הטילו עלינו תיק שנקרא 10% מס מעסיקים. קראו לזה בשם וזה היה מסומן כדי לעודד ישראלים לעבודה בחקלאות. אתה יושב כאן ואומר שמחפשים כל הזמן פתרונות למצוא איך להכניס אותם לחקלאות. למה הם על הגב שלנו? אנחנו מאבדים את השווקים בחוץ לארץ, אנחנו מאבדים חקלאים ועד היום כמה משקים נסגרו. כל משק כזה שנסגר לא ייקום. כאן אני מתחבר למה שהיושב ראש אמר, אין פועלים בבניין המחיר עלה, אין פועלים בחקלאות, אתה יודע כמה תשלם עבור ירקות ופירות בעוד שנתיים ושלוש חוץ מהשפעת מחסור המים בחקלאות? איפה המשוואה בכלל?

חבר'ה אני רוצה שתבינו כללי המשחק השתנו, השטח התחיל לדבר, ההשבתה הזאת יצאה מהשטח, על כל השבתה ועל כל הפחתה מ- 28,5000 השטח מגיב ישר. שזה יועבר לכל המנהיגים.

אני מבקש לסכם.


אני שמח שבוועדה שלנו העלנו שוב את הנקודה ואת הגישה החד משמעית שכולם מסכימים איתה, החקלאות לנגד עינינו, שמירת הקרקעות לנגד עינינו, החקלאים היקרים לנגד עינינו, הורדת מחירי הפלפלים, הירקות והפירות לנגד עינינו, קטיפת התוצרת בזמן ובעונה חשובה לנו. אנחנו נמשיך גם בחקיקה, גם בוועדות, כאן בוועדה הזאת נקבע דיון נוסף לעוד שבועיים. אני לא אפסיק לדון על הנושא הזה עד שנוודא שנמצא פתרון. כמו שחידשנו את העבודה העברית, פתחנו קורסים לעבודה עברית בענף הבנייה, הצלחנו עם כל המערכות לייצר קורסים וכבר נפתחו שישה שמונה קורסים כאלה, והשנה יפתחו כעשרים קורסים כאלה להכשרה לעבודה רטובה, טייחות, טפסנות, רצפות של ישראלים בוגרי צבא. אנחנו פה נשבעו שנחדש את החקלאות, נחדש את הקרקע, נכבד את החציל ואת המלפפון ונביא גאולה לעם ישראל.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30