PAGE
25
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

24 בנובמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה

מושב שלישי






נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 105

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ז בכסלו תשע"א (24 בנובמבר 2010), שעה 09:30

היערכות משרדי הממשלה לקליטת בני הפלשמורה

דני דנון - היו"ר

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

אהוד פראוור – ראש אגף תכנון מדיניות, משרד ראש הממשלה

חנוך צמיר – משנה למנכ"ל, המשרד לקליטת עלייה

חביב קצב –סמנכ"ל לדיור, המשרד לקליטת עלייה

דוד יאסו - מנהל אגף עולי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה

אוהד רייפן – משרד האוצר

רבקה לויפר – רפרנטית עלייה באגף התקציבים, משרד האוצר

הרב יוסף הדנה – רב ראשי ליהודי אתיופיה, המשרד לשירותי דת

מאיה שריר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דוד מהרט- מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

עמוס ארבל – מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין, משרד הפנים

אודליה אדרי – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

יעקב נקב – אחראי על עליית אתיופים, בריאות הציבור, משרד הבריאות

רונן כהן – מנהל תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון

אריאלה רבדל- ראש אגף, משרד הבינוי והשיכון

אלי כהן – מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

דפני מושיוב – מפקחת ארצית, קליטת עלייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רפאל דיין – עוזר הרב הראשי לענייני יהדות וגיורים, הרבנות הראשית

זהרה כהן – ראש תחום בריאות, סיעוד ורווחה – המשרד לאזרחים ותיקים

עמי ברגמן – מנהל פרויקטים באתיופיה, ג'וינט ישראל

שולמית סהלו- סגנית ראש העיר קריית גת

הרב מנחם ולדמן – ראש מכון "שבות עם"

קסהון יונתן וונדה- מנהל קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אברהם נגוסה – מנכ"ל, ארגון מכנף דרום לציון

דנה גורדון

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

היערכות משרדי הממשלה לקליטת בני הפלשמורה

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים ישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא היערכות משרדי הממשלה לקליטת בני הפלשמורה. בפתח הדברים אני אומר שהנושא הוא מורכב, רגיש, חשוב. למעלה משני עשורים רבים מהאנשים בחדר פה דנו בו. קודם כל אני רוצה לברך את החלטת הממשלה, החלטה אמיצה, החלטה חשובה. אנחנו כולם מברכים עליה שאנחנו מעלים לישראל את אותם בני ישראל. הם עולים מכוח חוק השבות. הממשלה קיבלה החלטה האמיצה. ההיקף של העלייה הוא היקף אדיר, יותר ממבצע משה, לכן אנחנו צריכים לקחת בחשבון איך אנחנו ערוכים להיקף הזה, כאשר היום בדיון אנחנו לא מדברים על עצם ההחלטה, זה לא הפורום. אנחנו מברכים על ההחלטה, מגבים את ההחלטה של הממשלה. אנחנו כרגע מדברים בעצם על ההיערכות של משרדי הממשלה והגופים השונים בכללם הסוכנות היהודית, אני רואה פה את הנציגים של הסוכנות היהודית ונציגים של גופים נוספים שנמצאים פה איתנו. אנחנו רוצים לראות כיצד אנחנו נערכים לקליטה טובה. מה המשמעויות התקציביות לכך? אני יודע שכבר התחלנו, ראיתי במסמך של המ.מ.מ. שיש בקשות תקציביות של המשרדים השונים. רציתי קודם כל לפתוח ולדעת את איך הממשלה נערכת לשיתוף בין משרדי בראשות מנכ"ל האוצר. יש פה נציג של האוצר. הצוות הזה מתכנס, פעם אחת כבר ישב. לאחר מכן אני רוצה לשמוע מנציגי האוצר שנמצאים פה אם הצוות הזה התכנס והתחיל לעבוד לפני שאנחנו נעביר את הדיון לנציגי שאר הגופים.

הצוות למיטב ידיעתי עוד לא התכנס.

יש לכם לוח זמנים סביר?

60 יום.

מחודשיים ואילך.

גם אני יודע לענות. הכוונה היא לכנס את הצוות מאוד בקרוב. נפרט בהמשך. אין כוונה להשהות. זו החלטה בת שבועיים.

לצערנו יש הרבה שהיות בגלל זה צריך לזרז.

אני רוצה לבקש מחנוך צמיר, המשרד לקליטת עלייה, לתת לנו סקירה קצרה על מה אתם יודעים, לא יודעים. אני מבין שיש גם עלייה. כיוון שאנחנו מדברים, אתמול בלילה הגיעו 35 עולים. אנחנו מברכים על כך. בבקשה תן לנו סקירה קצרה מטעם המשרד. מה אתם יודעים ומה הם הדברים שצריך לשים עליהם את הדגש.

בוקר טוב לכולם. באמת מספר משפטים של תפיסת קליטה, לא מעבר לזה. החלטת הממשלה, החידוש הגדול הוא האור הירוק כבר ניתן על ידי אנשי משרד הפנים, לבדוק זכאות עלייה של כל האנשים שיושבים בגונדר. אבל מנקודת המבט של הקליטה, בעצם הקליטה נמשכת. אין בזה איזושהי דרמה מיוחדת כי אנשים מאתיופיה ממשיכים להגיע, מגיעים בשנת 2010. עד אתמול, בשנת 2010 הגיעו 1600 אנשים כולל 35 אנשים שהגיעו הלילה. אנחנו מעריכים שנגמור את שנת 2010 עם סדר גודל של 1800. לכן ההבדלים המספריים בהגעה כבר ברורים מאליהם. אין הבדלים גדולים. אנחנו נקלוט באותה דרך כפי שקלטנו עד היום את העלייה מאתיופיה. גם את העלייה שתגיע בשנה, שנתיים, שלוש השנים הבאות.


ברמה של תפיסת הקליטה. העולים מופנים ישירות בשדה התעופה בן גוריון למרכזי קליטה. מרכזי הקליטה נועדו, כולנו פה מכירים, אני אגיד את זה בקצרה, לעשות תהליך של התאמה והיכרות עם החברה הישראלית ולתת כלים בידי המשפחות השוהות שם, כלים אמיתיים ריאליים לחיות חיים עצמאיים בישובי הקבע. במילים יותר מפורטות, הם עוברים שם תהליך של גיור, הם לומדים עברית באולפנים לעברית, מקבלים העשרות כאלה ואחרות מהילדים דרך המבוגרים ועד הקשישים, כל מה שאנחנו חושבים שהם כלים נכונים וראויים להצטייד בהם לקראת הישיבה בישובי הקבע.


הגוף המכיל את מרכזי הקליטה הוא הסוכנות היהודית כמו שהם עושים את זה כבר שנים רבות. והגוף המממן גם את השכרת המבנים, הנכסים, וגם את הפעילות עצמה, כולל כוח אדם, זו ממשלת ישראל באמצעות משרד הקליטה. אנחנו מתכננים שהות ממוצעת של האנשים בין 18 ל-24 חודש כאשר האנשים בסופו של תהליך צריכים לצאת, לרכוש דירות בישובי הקבע באמצעות מענקי רכישה שהם מקבלים ממשרד השיכון אמנם, מתקציב של משרד השיכון אבל בניהול של משרד הקליטה. ומשם ממרכזי הקליטה באמצעות המענקים הם יוצאים לישובי הקבע. אני פותח סוגריים ובעצם זה משפט עם כמה סימני קריאה. זה גם כתוב במסמך הרקע של מרכז המידע של הכנסת, אם נושא המענקים לא יטופל כפי שאנחנו חושבים שהוא צריך להיות מטופל, במילים אחרות, להגדיל את סכומי המענק כדי שתהיה יכולת קנייה אמיתית של דירות, אם לא נצליח להגיע לשיפור המצב הקיים אנחנו חוזים, צופים האטה עד סתימה ביציאה ממרכזי הקליטה, דבר שאכן יכול לפגוע בקצב העלייה או ביכולת האכלוס שלנו של העולים החדשים.

מה גובה המענקים היום?

זה תלוי בהרכב המשפחתי.

תן לנו את המינימום.

זה משהו שיכול לנוע בין 500 אלף שקל ל-700 אלף שקל, תלוי בהרכב המשפחתי. אבל אנחנו משוכנעים שכרגע זה כבר לא מספיק וצריכים לטפל בזה. זה מטופל. יושב פה יחד איתי סמנכ"ל הדיור של המשרד והוא יוכל לתת לך עדכונים יותר מפורטים. עד כאן תפיסת הקליטה שכמובן יחד איתנו פועלים המשרדים הנוספים, משרד החינוך שמקבל אחריות על כל מה שקשור לחינוך הילדים, בתי ספר וכך הלאה.

כמה מיטות בסך הכול יש היום במרכזי הקליטה? לא פנויות, סך הכול?

זה תלוי. כ-7000 מיטות. זה סדר הגודל, זה הנפח.

מתוכן 2500 פנויות.

סליחה, 6500 מיטות בערך. זה הקיבולת של מיטות. אני חביב קצב, סמנכ"ל דיור במשרד הקליטה.

כמה מתוכן פנויות היום?

יש לנו אפשרות לקלוט עד 2400 וזה על פי החלטת הממשלה שדיברה על 200 אנשים לחודש עד נובמבר 2011.

בהנחה שאין יציאה.

על זה צריך להתקיים דיון בוועדה שהוקמה לגבי יכולת הפינוי, התמודדות עם הפינוי ומציאת פתרונות.

אני רוצה לשאול את חביב. אם זו הקיבולת אבל בפועל יש קצת יותר תפוסה? אם הפער הוא 500 מיטות בין מה שחנוך צמיר אומר לבין מה שאתה אומר זה נראה לי סביר דווקא. הוא מדבר על 7000 מיטות לאותם אנשים.

אני לא מדבר על 7000 מיטות, אני מדבר על 6500 מיטות, ולא סתם אני נוקב במספר 6500. מי כמוך יודע שעסקת בנושא הזה. יש התפלגויות של משפחות וגודל של משפחות. אתה חייב להתאים את המשפחות לגדלים של הדירות. שנית, יש יהיו למעלה מאלפיים יחידים שהם תקועים שמה עם כל ההתמודדויות ואנחנו מכירים את הבעיה. מי כמוך שמכיר את הנתונים האלה.

מה עם 1300 דירות שיתפנו במהלך 2010-2011?

זה כולל. זה מתוכנן לגבי הקיבולת. זה כולל את הכניסה והיציאה של העולים ממרכזי הקליטה.

אלה הדברים עד כאן מבחינת נקודת המבט שלנו בתפיסה של העלייה.

אגב סליחה, ייתכן שבסוף יהיו אכן 7000. השאלה היא שוב, כמה אתה מכניס בדירה.

חבר הכנסת מולה אתה הרי יודע שזו לא אריתמטיקה. אנחנו עוסקים באנשים, ביחידות משפחתיות. לפעמים יש מצבים שאתה מוותר על מיטה כי הנסיבות האנושיות מחייבות אותך לעשות כך. ואני חושב שנכון לעשות את הזה ולכן המיטות הרזרביות.

תודה. אני רוצה לשמוע ממשרד הפנים. אני מבקש יותר פרטים, מה חסר? נכון שיש את הוועדה אבל פה אהוד, אני רוצה לשמוע מכם בסוף הדיון היום מתי אתם מתכנסים לדיון? שזה יהיה עוד יומיים, עוד שבוע, אבל שנדע, שנצא מפה עם תאריך שהוועדה הבין משרדית מתכנסת. זה חשוב לי מאוד למרות שהעבודה מבוצעת. חשוב לי לשמוע מהמשרדים על הצרכים שאתם צופים, על הבעיות, חוץ מהמיטות, מה שאמור לגבי תקציבים, תקנים, כל המכלול. משרד הפנים בבקשה. אני אשמח לשמוע את ההיערכות שלכם.

עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין. מיד עם פרסום החלטת הממשלה ישבנו עם הסוכנות היהודית לבחון את התהליך על מנת ללמוד את ההיקפים ולראות את כל המשמעויות. אני אדבר רגע לגבי לוחות הזמנים. למחרת פרסמנו את רשימת הפוטנציאל באינטרנט, על פי החלטת הממשלה, אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין עם הודעה מלווה לגבי הפעילויות הרלוונטיות שקשורות לתושבי מדינת ישראל שרוצים להזמין בני משפחה כי זה חלק מהקריטריונים למימוש ההחלטה. השבוע גם נפרסם בתקשורת הכתובה, בעיתונים, כולל בשפה האמהרית לגבי ההפניה לתושבים בישראל על מנת להגיש את הבקשה.

כמה זמן הוקצב להגיש את הבקשה?

שלושה חודשים מיום החלטת הממשלה. את זה יעשו דרך הלשכות שלנו הפזורות ברחבי הארץ. כבר התחילו להגיש בקשות שם. אני לא אכנס כאן לפרטים איך התהליך מתנהל.

כמה בקשות הוגשו עד עכשיו?

ממש בודדות כי חלק מהאנשים נכון לאתמול באו לקחת את הטפסים. הם לא כל כך נגישים לאינטרנט לכן הם באו לקחת את הטפסים מהלשכות למרות שהטופס נמצא באינטרנט ואפשר להוריד אותו בבית. לקחו את הטפסים, קיבלו קצת הסברים מפקידי הלשכות שלנו. הם חוזרים הביתה כדי למלא את הטופס והם יחזירו חזרה את הטפסים. אין צורך בנוכחות פיזית כדי להעביר את הטופס.

האם הנציגים של המשרד שהיו בגונדר חזרו לארץ לפני כמה חודשים?

הם חזרו, כן. זה לא רלוונטי להחלטה הזו.

שהמשרד ימשיך בבדיקות כרגע בלי קשר להחלטת הממשלה.

אנחנו ממשיכים בבדיקות ללא קשר להחלטת הממשלה. יש גם קבוצה של זכאי שבות. מעבר לכך, יש ספיחים של החלטת הממשלה הקודמת שאנחנו מסיימים אותם.

כפי שאמרנו בזמנו, הספיחים של החלטת הממשלה הקודמת.

כן. כן. אנחנו את החלטות הממשלה הקודמות סיימנו לגמרי. סיימנו אפשר להגיד את כל הספיחים של ההחלטה, וחיכינו כמובן להחלטת הממשלה הזו, החדשה שהיא מאגדת את הפוטנציאל.

כמה לפי הבדיקות הנוכחיות זכאים לפי המספרים שידועים לכם במשרד הפנים? כרגע יש קבוצה שמחכה לעלות. זו לא הקבוצה של המאתיים. זה 600 אנשים או 700 או 500 אנשים?

לא. לא. אני לא מבין את השאלה. אתה מדבר על החלטה שלא קשורה.

לא. לא. אני מדבר על אלה שמחכים שם. אלה שנבדקו כבר.

נבדקו 600 או 700 אנשים. אחרי הויכוח הגדול שהיה, שאתם רציתם לסנף אותם להחלטת ממשלה. בסוף קיבלתם החלטה נכונה. שלחתם שליח, הוא בדק את הרשומות. עכשיו אתם רוצים אישורים. השאלה היא פשוטה. האם סיימתם לתת את האישורים? מתי הם אמורים להגיע לארץ? זה לא קשור בכלל להחלטת הממשלה האחרונה.

הם קשורים ולא קשורים. תחילת הבדיקה שלהם היתה עוד לפני החלטת הממשלה הנוכחית. עם זאת הם חלק מתוך הפוטנציאל הנוכחי שצורף להחלטת הממשלה הזו של בסביבות 8000 איש.

זה נכון? לדעתי אתה טועה.

אני לא טועה. מתוכם אנחנו אישרנו.

יש כאן כפילות. היות שרשימת הפוטנציאל נסגרה, היות והיתה מחלוקת בין משרד הפנים לארגונים, האם הם שייכים להחלטה הקודמת או להחלטה הזו, אז קודם כל הכנסנו אותם גם להחלטה הזו. הם נספרים במניין 7800 שנמצאים ברשימה המוסכמת. מה שאני אומר תאמין לי.

אני מתעקש על השאלה.

תן לי רגע לענות. זה יהיה נורא מסודר ונורא ברור. היות שהממשלה בהחלטה על הקבוצה הקודמת לא קבעה מספר, היא קבעה מדיניות. התגלתה מחלוקת. עשינו שני דברים. קודם כל הכנסנו אותם לרשימת הפוטנציאל כי לא ידעתי מה יוחלט. לכן הם מופיעים שם בתוך 7800 של ההחלטה החדשה. בינתיים הגיע הצוות המקצועי של משרד הפנים יחד עם שר הפנים להסכמה שהם שייכים להחלטה הקודמת. אז הם נבדקו קודם. רובם יצליח לעלות אולי ב-2010. אלה שלא נספיק להעלות השנה יעלו ב-2011. סך הכול אותם אנשים הם הראשונים לבדיקה וראשונים לעלייה. ההתחשבנות הזאת לא ממש משנה כי בגונדר יש כך וכך אנשים. בראשית נובמבר הם עוד היו שם. ההחלטה מתחילה מראשית נובמבר. זה פשוט לא משנה. הם בדרך, הם מטופלים. אם הם רשומים בשתי רשימות זה לא מעלה ולא מוריד.

הם בעדיפות הראשונה לעלייה לארץ. גם בדקנו ואישרנו את עלייתם של 505 אנשים נכון לשלשום בהתאם לשיעורי זכאות. אם יש מטוס, מחר בבוקר כולם יוכלו לעלות.

עמוס, אז אתם מבחינתכם בעצם, המשרד הכי פחות בעייתי אני רואה.

לא. לא. לא.

בוא תקן אותי. אני קראתי את הדוח, ראיתי מיליונים שצריך במשרד החינוך, במשרד הקליטה.

הם הגורמים החשובים מבחינת העלאה ולהם חסרים צוותים שם. כל הויכוח שהיה בזמנו מי מממן אותם.

אני רוצה לשמוע את זה מהם.

את האמת צריך להגיד. מי שעוזר להם זה הסוכנות היהודית בעניין הזה. אם זה היה תלוי בהם הם לא היו עושים שום דבר. אני מדבר לגבי השליחים באתיופיה. אם אתם הייתם צריכים לממן אותם זה לא היה קורה.

הייתי רוצה להמשיך את מה שחבר הכנסת מולה אומר, באמת לציין לשבח את הפעילות ממש טובה ומבורכת ויש לנו שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית בהבנת הצרכים, דברים ממש קטנים. לפעמים זה גנרטור. כל בקשה וכל פעולה שצריך על מנת שהעסק הזה יעבוד שם מתמלאת על ידי הסוכנות היהודית שמשתפת איתנו פעולה בצורה מאוד טובה ויפה. אנחנו ב-5 לדצמבר, עוד פחות מעשרה ימים מוציאים 4 עובדים לאתיופיה. הם יהיו שם 3 חודשים. זה יהיה במחזוריות של 3 חודשים. כשהם יסיימו 3 חודשים נוציא 4 עובדים נוספים להחליף אותם להמשך עבודה. אנחנו מוציאים 4 עובדים שהם ותיקים, מקצועיים שלא צריכים להתחיל ללמוד את התהליך. אנחנו גם שדרגנו את התהליך הטכני של שיפור הטפסים. כל מיני פעילויות קטנות נוספות שמסייעות ואנחנו מיישמים את הלקחים מהפעילויות שעשינו בשנה האחרונה. בנוסף אנחנו צריכים צוות גדול כאן כי מתבצעת בדיקת הזכאות וניתנים אישורים העלייה. אושר לנו מספר כזה או אחר לגיוס על ידי משרד האוצר. אני אומר כזה או אחר כי היה מדובר על 7 תקנים של גיוס. נכון לעכשיו זה שלושה או ארבעה. אני לא יודע בדיוק. סיכמנו איתנו על ארבעה עובדים ואחר כך נראה מה קורה ואפשר יהיה להתקדם קדימה.

לפי החלטת הממשלה אני וידאתי עם ראש מנהל האוכלוסין שמה שכתוב שם מסודר ושאתם מסודרים עם האוצר.

נכון לרגע זה אין עדיין תקנים מפורסמים. יש לי עובד אתיופי עכשיו. אם נוכל לגייס אותו. הוא עבר בחינות לשירות המדינה ומה שצריך. אי אפשר לגייס אותו כי התקנים האלה עדיין לא מפורסמים. וכל יום שעובר הוא משמעותי וקריטי. החבר'ה האלה הם חיצוניים, חדשים, צריך ללמד אותם, צריך להכשיר אותם. זו עבודה מאוד מקצועית, מאוד קשה, מאוד בעייתית, כי זה לא לטפל בעולה חדש להבדיל מגרמניה או מכל מדינה אחרת. כי הסוגיות והבעיות הן מיוחדות לאוכלוסיה הזאת. אני מאוד מקווה שזה לא יקשה על התהליך. למרות הכול נרתם וננסה לעמוד בלוחות הזמנים המצוינים.

מי דיווחו השליחים שלכם? כי אנחנו התרשמנו באופן מאוד שלילי מהתנאים שבהם הם חיים שם. הסוכנות היהודית?

הסוכנות היהודית מרכזת את כל הפעילות שם. בית מלון או דירה. יש את כל התנאים הטכניים.

כולל ביטחון? כולל הכול?

כן.

אני רוצה לבקש מאלי כהן מנכ"ל מחלקת עלייה וקליטה של הסוכנות היהודית לדבר על ההיערכות שלהם וגם לשאול פרטים, מתי אתם נכנסים למקום? מתי אתם לוקחים את המפתחות, כרגע זו ממשלת אתיופיה. אני מדבר על הדימוי של המפתחות, על האחריות, על הבעלות על המקום. מה התאריך שבו אתם נכנסים?

אני אחדד את השאלה. מי שהיום עובד בקומפאונד באתיופיה זה הרשות של ממשלת אתיופיה. המשמעות של העזיבה היא שאתם צריכים לקבל אישור מיוחד ממשלת אתיופיה. זה לא כל כך פשוט. אתם עובדים באתיופיה בחסות משרד החוץ. אין לכם מעמד של NGO. השאלה איך הדבר הזה יתבצע. האם מדובר בתהליך והאם צפויים קשיים?

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש אנחנו נערכים על פי החלטת הממשלה בתום 3 שנים. אני יודע שיש הרבה משמעויות לדבר הזה. אני יודע שבסוכנות נערכים מבחינה כלכלית. בעצם יש יתרונות להחלטה כפי שהיא התקבלה. קודם כל אנחנו בקשר עם הג'וינט כל הזמן. אנחנו לקחנו על עצמנו את האחריות. זה אחד התנאים להצלחת התוכנית.

אתם לוקחים גם את האחריות של הג'וינט?

הג'וינט נשאר בשני אלמנטים. אנחנו מעריכים שביחד עם משרד הפנים אנחנו נסגור את הפערים עד דצמבר. תוך 6 חודשים תתבצע הפעולה. יהיו אנשים בגונדר שלא יהיו זכאים לעלות שהם נמצאים שם חמש, שבע ולפעמים שתים עשרה שנה.

כמה אנשים כאלו יש?

אנחנו לא יודעים. יש ספר קהילה. אחד המקורות שלנו הוא ספר הקהילה. וכל ההתייחסות כאן היא רק לספר הקהילה. 7864 עולים. אלה האנשים שמתייחסים אליהם. מתוך אלה יהיו אנשים שיקבלו מעמד אחר ואנחנו צריכים לטפל בהם, גם אנושית וגם משפטית על כל המשתמע מכך.

מתוך ה-7800 שנמצאים בפנקס הקהילה, האם יכול להיות שיש כאלה שאתם נתתם להם כבר תשובה שלילית?

כן.

השאלה הבאה שלי שאני רוצה לשאול האם יכול להיות היום אנשים שמקבלים סיוע גם בבית ספר, גם סיוע כזה או אחר? יש כאלה שקיבלו תשובה שלילית ואתם מקבלים סיוע לגביהם?

אף אחד לא קיבל סיוע אם הוא קיבל תשובה שלילית.

לא נכון. לא נכון. אני מכיר את הסוגיה הזאת. מה פרוש הדבר? שאם אלי כהן הולך לוקח את בית הספר בגונדר, האם הוא ימצא שם ילדים שמשרד הפנים נתן להם תשובה שלילית? הוא יצטרך להתמודד איתם, מה לעשות, האם להוציא אותם מבית הספר או שהם ימשיכו ללמוד בבית ספר?

אני רוצה להעיר על זה כי התשובה היא יותר מסובכת. כל המערכת נבנתה כך שהתשובות של משרד הפנים יינתנו עד יולי או אוגוסט. זה על בהתחשב במועדים. הרי הלימודים מתחילים. זה על מנת להבטיח שההורים של הילדים והילדים שקיבלו תעודת זכאות יוכלו לעזוב מבלי שתעמוד השאלה מה יהיה עם הילדים והפסקת לימודים. המערכת נבנתה עם הרגישות הכי גדולה בדיוק לעניין של המעבר לשנת הלימודים.

אני רוצה בדיוק להתייחס לנקודה הזאת. אנחנו בונים מערכת שאמורה להצטמצם כל חודש. זאת אומרת שבשנה הבאה יהיו פחות ילדים בבית הספר ופחות מורים, פחות עובדים. אם אנחנו רוצים להיות נאמנים, הרי יש פה ספקות מפה ועד להודעה חדשה שאפשר יהיה להעלות אותם. כל אחד מטיל ספק ואנחנו ניפגש בעוד עשר שנים בנושא הפלשמורה. צריכים לתת גיבוי להחלטה הזאת על כל המשתמע מכך אדוני היושב ראש.

מה זה גיבוי?

גיבוי זאת אומרת ללכת ולפעול בהתאם להחלטה על כל התוצאות שלה. זאת אומרת כשצריך להגיד לאנשים תשובות שליליות ברגע שהן מתקבלות נגיד להם תשובות שליליות. ובבית הספר בשנה הבאה אנחנו נצטרך להוציא ילדים מבית הספר. הם לא יתחילו. לא נוציא. הם לא יתחילו את השנה החדשה. עוד הפעם, יהיו אנשים שיצטרכו לקבל תשובות שליליות. ואנשים פה יצטרכו לקבל פתרונות בהתאם לכך כדי שהקליטה שלהם תהיה יותר טובה בגלל זה אני אסכם במשפט אחד לגבי הנושא של הקליטה. היא תהיה תוצאה של הצלחת התהליך. אני אומר שאם אנחנו נפעל בהתאם להחלטה כפי שהיא מוגדרת ובהתאם למה שתחליט הוועדה אנחנו נוכל לשבת כאן בעוד שלוש שנים, מי שיהיה כאן, ולבוא ולהגיד הצלחנו לסיים את הפרק הזה באמת. ואני מאמין בזה שזה ניתן עם הגיבוי שלכם.


מילה אחת לגבי הקליטה. נאמר כאן על ידי חנוך צמיר ידידי דברי טעם טובים מאוד של הצלחת הקליטה. אנחנו הגוף שאחראי על הקליטה ומבצעים אותה. אנחנו רוצים לקלוט אותם לחיים הרגילים. למעשה הם עושים עלייה שנייה. הם עולים פעם אחת למרכזי קליטה. אחר כך הם מתפזרים בארץ לאזורי קליטה. אני מבקש לקיים דיון אולי אחר. לגבי כל התהליך של איך החברה הישראלית, ואיפה האזורים שהם נקלטים. יש פה בעיות קשות מאוד של אזורי קליטה. יש רשויות חזקות שהן לא מוכנות לקלוט אותם. יש בתי ספר שהם לא מוכנים לקלוט אותם. זו סוגיה בפני עצמה. צריך שהתהליך הזה ישלים את התהליך שאתה מתחיל כאן אדוני היושב ראש.

אני רוצה למקד את הדיון לא לגבי מה קורה כעת במחנה. צריך ביקור שמה. אני אלווה את זה כמו שצריך. אני רוצה להבין כעת את המידע לגבי מה חסר כדי שהקליטה תהיה כמו שצריך. זו המהות של הדיון. מה חסר? וכרגע אני שומע סקירה ודיווחים ואני רוצה לדעת את התשובות. לדוגמה הייתי בטוח שתאמר לנו על הפער התקציבי האדיר. הממשלה מדברת על זה שכל משרד אחראי בתוך תוכו לקלוט את העולים ולגייס את התקציבים. מצד שני אני רואה פה ערבויות של משרדי ממשלה שונים, של החינוך שמדבר על 30 מיליון שקלים, של הרווחה, של עוד 90 מיליון שקלים, ואני לא שומע כרגע מהדיווחים פה את הפערים האלו.

אדוני היושב ראש אני בכל זאת הייתי רוצה לשאול שאלה. השאלה שלי היא לגבי ההתערבות שלכם באתיופיה והכנת העלייה. נדבר על זה במושגים של הכנת עלייה גם בהיבט של לימוד השפה העברית, גם בלימודי יהדות וגם סיוע הומניטארי לאנשים בתקופת ההמתנה. למרות שהמספר הולך וקטן השאלה היא אם בניתם תוכנית מודולארית. אתה לא חייב לתת לנו תשובה היום. אדוני היושב ראש אני הייתי רוצה לבקש דיון ממוקד ביום אחר לגבי איזה סוג שירות ניתן. אני רואה בהכנת העלייה מכשיר שמקל את הקליטה הראשונית של האנשים. אני אנסה להסביר את זה. אם בן אדם נמצא שלוש שנים בטיפול הסוכנות היהודית באתיופיה, ולמשל, הראשון היוצא אולי הוא לא מקבל הרבה, תיקח את אלה שנמצאים מהיום עד השנה השלישית, השנה האחרונה, זאת אומרת יש לנו אפשרות לטפל בהרבה מאוד ילדים. השאלה אם התוכנית הזאת היא מוכנה ומפורסמת גם.

אני אענה לך. קודם כל החלטת הממשלה מתייחסת לזה. נאמר בהחלטת הממשלה שהסוכנות היהודית תשקיע בנושא של העשרה. אנחנו לא קוראים לזה תהליך גיור. תהליך הגיור יתרחש בארץ. אנחנו קוראים לזה היכרות עם הזהות היהודית והמסורת. תהליך הגיור מתקיים כאן. אנחנו עבדנו על תוכנית גם ביחד עם הרב ולדמן, שמורכבת למעשה משני אלמנטים בעינינו. אחד זה חיזוק הזהות היהדות שם. זו תוכנית שכרגע אנחנו בשלבים האחרונים שלה. מצד שני אנחנו בקשר עם מערך הגיור. נבדוק אפשרות שלא יהיה כפל תהליכים עם הרבנות. אם מסגרות הגיור כאן יאשרו ולזה יש כבר תקציב מסודר שחלק מהשיעורים שאמורים להיות במסגרת 500 שעות שמתקיימות כאן יתקיימו שם במתכונת זו ונקבל הכרה. זאת אומרת כל מי שיגמור שם יקבל תעודה חתומה על ידי מערך הגיור שהוא למד 150 שעות ואז הוא יצטרך ללמוד רק 350 שעות נוספות, אנחנו נשקיע גם בזה. לסוכנות היהודית יש תקציב לטובת העניין הזה כדי שתהליך הגיור יתחיל שמה. זאת אומרת שהתהליך כאן יהיה יותר קצר. זאת אומרת שהם יוכלו לצאת לעבודה הרבה יותר מוקדם. ואנחנו גם מקווים שהם יצאו ממרכז הקליטה יותר מוקדם.

מבחינה תקציבית אתם לא מבקשים כלום מאף אחד?

אנחנו מבקשים מכל אחד שיכול לתרום לסוכנות היהודית לתרום.

אני רוצה לומר פה מילה למשרדי הממשלה. משרדי הממשלה, אני רוצה לשמוע את כולכם פה, שלא בעוד 90 יום תבואו תגידו אין תקציב. אני רואה פה פערים גדולים מאוד. אני רוצה לשמוע ממשרד הרווחה קודם כל, מדפני. ואחרי זה ממשרד החינוך.

כבוד היושב ראש משרד הרווחה בשנה האחרונה מתקשה להתמודד עם אלה שכבר עלו והגיעו כבר לישובי הקבע, לקרית ביאליק, ישוב שאליו מגיעים עולים. 50% מהאוכלוסייה חשופה לאלימות בתוך המשפחה.

בקריית ביאליק?

כן.

מה? מה זאת אומרת? קצת הסבר.

אלימות בתוך המשפחה והצורך לטפל במשפחות.

איזה עוד דוגמאות יש? הבעיה קיימת. גם סיירנו ברמת אליהו לפני שבועיים, הוועדה סיירה וגם התרשמנו מבעיות דומות. אני מניח שבריכוזים של יוצאי אתיופיה במיוחד במצב סוציו אקונומי נמוך הבעיות האלו קיימות. אי אפשר להתעלם מהן.

לא. אבל אי אפשר לבוא ולהגיד שרק בקריית מלאכי. קריית ביאליק.

אני רוצה שדפני תסיים את דבריה. יש לך עוד דוגמאות ספציפיות? זה מעניין אותנו לשמוע.

ברשותך דפני מילה אחת. בשנה האחרונה הרכישות התבצעו ברובן המכריע למעלה מ-80% בשני ישובים, קריית אתא וקריית ביאליק. אלה המקומות היחידים שיוצאי אתיופיה יכלו לרכוש דירה באמצעות מענק שהם קיבלו. אז לכאורה התרכזו כמויות לא מבוטלות של עולים במקום. אז זו התוצאה.

שני הישובים האלה לא קלטו כמעט עולים מאתיופיה אפשר להגיד, אז זה בסדר גמור.

בבקשה דפני.

אני נתתי את הדוגמה כמשל לקושי העצום של המשפחות המגיעות לישובי הקבע בכלל הארץ. וזה היה בשנה האחרונה. לא בהכרח אנחנו מדברים על פתולוגיה. אנחנו מדברים על משבר עלייה שהוא משבר שבא לידי ביטוי בתוך המשפחה והמעבר מהקליטה של הסוכנות היהודית שהיא מוגנת. החיים הרבה יותר קלים כאשר הסוכנות היהודית מטפלת בעולים. המעבר ליישובי הקבע, התהליך של עצמאות בישובי הקבע הוא מאוד מאוד קשה. המחויבות כלפי המשפחות שנשארו באתיופיה יוצרת קושי כלכלי עצום עבור המשפחות האלה. ואנחנו נתקלים, ספרנו הפעם בקרית ביאליק כדוגמה בעקבות פנייה של ראש הרשות לעזור בקליטה, אנחנו רואים שיש שם קושי מאוד מאוד גדול וזו דוגמה מהשנה האחרונה כביטוי לקושי שיהיה בעתיד ולחוסר התקצוב במשרד הרווחה בתוספת.

הייתם שותפים להחלטת הממשלה?

היתה התנגדות. משרד הרווחה באמצעות משרד ראש הממשלה היתה התנגדות אם לא תהיה תוספת תקציב.

מה ההערכה התקציבית שלכם לקליטה של העולים בעקבות החלטת הממשלה, האם אתם מעריכים זאת בצורה חיובית או טובה?

בנינו תקציב לאלף נפשות בצורה מאוד מאוד מינימאלית אני חייבת להגיד. התקציבן של המשרד דאג לכך.

למה תקצבתם לאלף? אם זה לשנה אז זה צריך להיות ל-2500. אתם מדברים על תקציב שנתי.

זה מודל. בעבר חנוך צמיר היה מעורב בזה בצורה זאת.

דפני אבל אתם לא רלוונטיים בתקופה הזאת של השנתיים הראשונות או שלוש השנים הראשונות. מגיעים אנשים אליכם ואתם צריכים להיות מתוקצבים ב-2010. אין שום קשר בין התקציבים. אני לא מוכן לשמוע דמגוגיה או רצון לקבל תקציבים על חשבון האתיופים. לא מוכן. זה מעצבן אותי. זה מרגיז אותי. זה לא נכון. אם אתם באים ואומרים כל העולים שנמצאים במרכז קליטה בתקופה הראשונה, אתם לא נותנים אפילו עובד סוציאלי אחד מטעם משרד הרווחה. משרד הרווחה לא נותן. אז מה אתם מדברים לגבי החוב שלכם לקליטה? אתם רוצי תדברו אחרי שהעולים נקלטו בארץ.

רגע, בוא נשמע למה הם צריכים את הכסף. כמה כסף זה? אני רוצה שדפני תשלים את דבריה.

כמו שנאמר בשנה האחרונה 2010 יצאו לישובי הקבע, כמה משפחות?

דפני אני רוצה לעזור לך בבקשה. תחזרי למודד של האלף שהתחלת איתו.

המודד של האלף כולל עובדים סוציאליים ברשות המקומיות. ברגע שהם יוצאים ממרכזי הקליטה הם מגיעים לישובי הקבע. אנחנו מדברים רק על ישובי הקבע. הבקשה שלנו היא למהלך שנת 2011 שבה יצאו אנשים, סביר להניח, ממרכזי הקליטה לישובי הקבע. וזה תהליך שימשיך. אנחנו מדברים על עובדים סוציאליים.

אם הם יוצאים ממרכזי הקליטה יש לכך השלכות שצריך לתקצב אותן.

דני, אבל למה משרד הרווחה לא ביקש תקציב לשנת 2010-2011? בנו תקציבים. מה זה קשור להיערכות של העלייה הזאת? מה הקשר? אם אתם נכשלתם במשרד הרווחה, אתם יודעים ש- 6000 עולים במרכזי הקליטה יעברו בשלוש השנים הבאות, לא קיבלתם תקציב, אתם לא תקבלו תקציב בדיון הזה. לא יקרה. זה לא נכון. אני יכול לדבר לגבי משרדים אחרים, לא לגבי משרד הרווחה.

תקציב הרווחה שביקשנו, אני אתן דוגמה. אנחנו מפתחים היום מודל בעקבות קריית ביאליק. מקריית ביאליק הגיעו אלינו במהלך השנה אל מנכ"ל המשרד. לא קיבלנו את הידיעה שמגיעים אנשים. ואנחנו מדברים על עובדי אימפק שידעו למיין את האנשים ולדעת מה סוג הבעיה שלהם. אנחנו מדברים על מלווי משפחות, אנשים שהם דוברי שפה כדי שיוכלו ללוות את המשפחות. לידיעתכם 99% מהאוכלוסייה שמגיעה, גם ביפו וגם ממקומות אחרים, מגיעים למשרד הרווחה לצערי. מכסות לילדים בפנימיות רווחה במידה וצריך. אנחנו מדברים על תוכניות לגיל הרך לילדים בסיכון כמו ילדים עולים במעלה, תוכניות ביתיות וכיוצא בזה. אנחנו מדברים על תוכניות גישור לפנימיות כי הילדים נשלחים לפנימיות עליית הנוער וההורים לא תמיד יודעים היכן הילדים שלהם. אנחנו מדברים על סיוע בצרכים מיוחדים. אנחנו מדברים על סדנאות תלויות תקציב. אנחנו מדברים על מרכזים למניעת אלימות, על עבודה לפי תעריפים אצלנו, כולל את הנושא של טיפול במניעת שימוש באלכוהול. מכסות במידה וצריך לנקלטים. מועדוני נוער, עבודה שיקומית בתחום התעסוקה. אלה הדברים שאנחנו מדברים עליהם.

אבל מה עושים בתקציב השנתי? אנחנו לא חלק מהתקציב שנועד ליום יום.

אתה צודק. אם אתה מכיר את משרד הרווחה הבעיה היא כלכלית. אבל הבעיה היותר ספציפית היא שלאנשים שעולים מאתיופיה יש צרכים מסוימים.

דפני, היה לי העונג לשמוע את השר שלך לפני יומיים. הוא הציג את התקציב הדו שנתי שלו בוועדת הכספים. שמעתי אותו, ראיתי את התקציבים. אני מתקומם שאתם מקטלגים אוכלוסייה מסוימת. אתם רוצים לקבל תקציב נוסף ממשרד האוצר. אני רואה בזה באמת פגיעה. עכשיו אני אומר לך בכנות. ראיתי את סעיפי התקציב בוועדת כספים. הם דיברו בדיוק על אותם דברים שאת מדברת עליהם. אז מה את רוצה עכשיו? עכשיו אתם רוצים לבוא על חשבון הצבע של השחורים האתיופים ולקבל עוד כסף? זה פשוט מרגיז אותי. מה זה הדבר הזה?

כבוד חבר הכנסת, קשה לי עם הדברים שאתה אומר.

כי זה מרגיז. כי השר שלך אמר בדיוק בקשר לצרכים האלה, יש לי אוכלוסיות מיוחדות, יש לי אתיופים, יש לי ערבים. הוא פירט. הנה נציג האוצר רואה. הוא פירט את זה. מה אתם רוצים עוד? למה?

אנחנו יכולים להתייחס לדברים בצורה הזאת ואנחנו יכולים להתייחס לקושי שקיים.

אין ויכוח על הקושי.

אנחנו יכולים להתייחס למענים המיוחדים. אני חושבת שהמשרד שלנו מנסה להיערך אחרת בטיפול בעולים. אני חושבת שהשר והמנכ"ל לוקחים את הנושא הזה בצורה מאוד אחראית ועל פי המודלים האחרונים שראינו בשנה האחרונה בקריית ביאליק וקריית אתא וחיפה, אנחנו רואים את הקושי העצום. אם אנחנו לא ניערך כפי שדרך אגב היה בשנות התשעים, היתה גישה מיוחדת לכל הנושא של העולים. צריך להתייחס לזה כמענה. אם אנחנו לא נתייחס לזה בגישה מיוחדת אז אנחנו נמשיך לראות את ההיקפים המאוד גדולים.


אני חושבת שתוכנית החומש ליוצאי אתיופיה בונה מודל אחר של עבודה. אני כן הייתי ממליצה להסתכל על אופן העבודה. ואנחנו לפחות לומדים את מודל החומש כדי לראות איך עובדים בין משרדים בצורה יותר אפקטיבית כדי לבנות מודל יישובי לקליטה.

דפני, מה השורה התחתונה? מה בשורה התחתונה הסכום שאתם מעריכים יענה על הצרכים של המשרד שלכם?

קליטה של 8000 עולים תעלה 89,474.

כ-90 מיליון שקל לכל התקופה. לשלוש שנים. תודה. חנוך בבקשה.

ברשותכם, אני אנסה קצת להבהיר גם את המושגים וגם את רצף ההחלטות. נציגת משרד הרווחה דיברה על הקליטה ביישובי הקבע ולא בכדי. בעצם היא לא הזכירה את התקופה הראשונה של השהות במרכזי הקליטה שאמרנו שהיא יכולה להיות בין שנה וחצי לשנתיים. אני חושב שזה בעצם נושא הדיון היום. לא שלא חשוב לדבר על הקליטה בישובי הקבע.

היא מדברת על בעיות שוטפות של משרד הרווחה.

אני רק מבקש את רשות הדיבור. יש בעיות שוטפות ארוכות, גדולות ומשמעותיות. אני לא חושב שזה הדיון היום. אנחנו יכולים לשאול את עצמנו גם מה קורה בתחום ההשכלה הגבוהה בעוד חמש שנים. אני חושב היושב ראש ברשותך שכרגע צריך להתמקד בתקופה הראשונה, בשהות במרכזי הקליטה. ומכאן אני רוצה להגיד את הדבר הבא.

לא. אבל סליחה חנוך. אם הצוות יחליט עוד שבויים שנותנים תמריץ ומוציאים אלף משפחות ממרכזי הקליטה כדי לפנות מקומות אז צריך יהיה לתת מענה לאותן משפחות.

כבוד היושב ראש, הרי אני האחרון שמזלזל בזה. אני עוסק בזה יום יום, פעמיים ביום. אבל בואו נתמקד. עדיין יש לנו בעיה באשר לתקופה הראשונית במרכזי הקליטה. ולמה? כי על פי הסדרים שהיו בעבר, משרד הרווחה בכלל לא נכנס למרכזי הקליטה. ולא בכדי אמר חבר הכנסת שלמה מולה את מה שהוא אמר. אני חושב, וזה בכוונתנו היום לעשות, היום, מחר, זה לפתוח את ההסדרים האלה מחדש, ולהגיע לדיון עם משרד הרווחה שאכן כן ייכנס למרכזי הקליטה. אני לא נכנס כרגע לסיבות למה הוא לא שם. אני אומר היו איזשהם הסדרים בעבר. וכרגע מי שמספק ולא באופן מלא את הצרכים שקשורים ברווחה במרכזי הקליטה זה או תקציב שעובר באמצעות משרד הקליטה או תקציבים פנימיים של הסוכנות היהודית. אני חושב שהסוגיה האמיתית כרגע היא להכניס פנימה את משרד הרווחה. אני מתחייב להתחיל לעשות את זה מהיום ואילך.

ואם אין תקציבים? אז הם כן צריכים לדאוג לעצמם עכשיו שיהיה להם תקציב בתקופה הזאת.

קודם כל שהחלטות יתקבלו.

אם תהיה הסכמה עקרונית לעשות את זה שהאוצר כמובן יהיה שותף לזה, אני בטוח שימצאו גם התקציבים.

תודה. משרד החינוך, אני אבקש ממאיה שריר, בבקשה.

אנחנו מקבלים את המידע על משפחות שמגיעות למרכזי הקליטה מהסוכנות היהודית. אנחנו מקבלים מהם רשימות להיכן משובצות המשפחות ובהתאם אנחנו משבצים את התלמידים לבתי ספר ממלכתיים דתיים, ומשתדלים ככל האפשר לשבץ את הילדים לגני ילדים סמוכים למרכזי הקליטה. לא תמיד זה מתאפשר. מדובר בדרך כלל בישובי פריפריה. החינוך הממלכתי דתי מצומצם שם. לכן אנחנו נאלצים לשלם גם עבור הסעות. אז יש כאן מרכיב של הסעות שמסיעים אפילו מצפת עד קצרין אם אין ברירה. מסיעים אפילו ילדים בגיל הגן מצפת לישובי הסביבה.


מעבר לכך יש כמובן הקצאת שעות למסגרות אולפניות לרכישת השפה העברית והשלמת פערים בכל מקצועות הלימוד. לעיתים אפילו יש צורך במבנים. בדרך כלל מבנים במקום שאין מקום פיזי לקלוט את התלמידים. מעבר לכך יש תשלום עבור הוראת חוץ כיוון שהתלמידים לא תמיד לומדים באותו ישוב שבו ממוקם מרכז הקליטה ואז צריך לשלם לרשות שקולטת. כל זה הוא רק בתהליך של השנה הראשונה ואני באמת התייחסתי בכל התחשיב כאן רק לשנה הראשונה. אנחנו יודעים שבאמת כאן לא מסתיים התהליך. המעבר לישוב הקבע כמו שנאמר כאן הוא אחרי שנה וחצי או שנתיים הוא נקודת זמן מאוד מאוד בעייתית עבור תלמידים. תלמידים שחוו הרבה מאוד מעברים והגיעו מכפרים, וישבו במחנה מעבר בגונדר או אפילו הגיעו מערים וישבו כמה שנים במחנה מעבר ומגיעים אחר כך למרכז קליטה שהסביבה שם היא הומוגנית, גם כיתות הלימוד הן הומוגניות וצריכים אחר כך לעבור לישוב קבע אחרי שנה וחצי או שנתיים יש בדרך כלל בעיה. יש נסיגה בלמידה. צריך תמיכה. ואני בכל ההדגשים שלי בכלל לא התייחסתי לנקודה הזאת.


ניקח באמת לדוגמה את קריית ביאליק. קריית ביאליק זה ישוב שאין בו אף מוסד חינוכי ממלכתי דתי. לא גן ילדים, לא בית ספר והילדים מוסעים. הם מוסעים היום לנשר ולקריית טבעון שקלטו את כל התלמידים, ומשרד החינוך לקח על עצמו השנה הזאת מימון מלא של ההסעות גם שם כדי שבאמת לא תהיה התנגדות של האוכלוסייה לבתי הספר, וגם שלא תהיה התנגדות מצד בתי הספר ושלא תהיה התנגדות מצד היישובים שקלטו. לכן באמת הכול עבר השנה בשקט והתלמידים לומדים ומרוצים. אבל אני בכלל לא התייחסתי בתחשיב הזה לכמה נקודות.

את התחשיבים שלכם לא הצגתם אותם לפני קבלת החלטת הממשלה?

אני יודעת שהשר הודיע שיש לו צורך בתקציב נוסף.

אני שומע פה על משרדי ממשלה כאילו זה ממשלות אחרות.

בואו נבחין בין משרד דורש לבין משרד מקבל. בואו נבחין בין עלות, למי זה חסר. זה לא אותם דברים. אנחנו מקבלים השנה 1800 עולים. בסדר? הם נמצאים בתוך התקציבים. אנחנו בשנה שעברה קיבלנו, אם אני זוכר טוב, 1500 או 1600 עולים. גם זה נמצא בתוך התקציב. אני מתקן ל-1800 עולים. כך שהכספים נמצאים לפחות השנה בתוך המשרדים. השאלה היא כמה צריך יותר. קצב העלייה לא הולך להפיל אותם. יש לנו שנה אחת שלהערכתנו היא באזור ה-2000 וקצת. זה לא פער גדול מ-1800. אחר כך נראה דרך ועדת חיים שני מה הוא הקצב. נקבע קצב חודשי של 115 אלף שקלים. אנחנו נהיה לא רחוקים מהתקציבים הקיימים. ולכן להוציא קצת יותר, לא דרמה, גם הפער בין 1800 ל-2400 הוא לא אסון. עכשיו יש מקום אחד שהוא ברור לנו. והמקום הזה שהוא ברור לנו זה שאי שם בנושא המשכנתאות משהו יצטרך לקרות. בכל דרך של השוואה התחושה היתה גם לפי המציאות כפי שאנחנו מבינים אותה שהנטל שיוטל על המשרדים אינו גדול באופן משמעותי.

אבל איך אתה מסביר את הדרישה של המשרדים? שהיא הפוכה לגמרי ממה שאתה אומר.

משום שלעולם משרד, אם אתה תאפשר למשרד לבוא לכנסת ולהגיד שהממשלה או שהמערכת המרכזית לא בסדר, שזה היה צריך להיות תוספתי ולא התקציב הנוכחי, לא נולד המשרד שלא יעשה את זה. אבל אנחנו לאחר שבחנו את הדברים האלה וראינו קודם כל את קצב העלייה,

האמת היא שבמיוחד כאשר זה מדובר על עולי אתיופיה.

אני מצטערת. סליחה שאני מתפרצת. אני ממשרד השיכון ויש לי מה להגיד על האופן שבו מתנהלים הדברים. אני ממש מוחה על האופן שבו מדברים כלפי פקידים שעושים כמיטב יכולתם במשרדי הממשלה. אני חושבת שזה לא הוגן. אם יש טענות כלפי משרדי ממשלה יש בשביל זה שרים ומנכ"לים. אני ממש, אני בחיים שלי לא שמעתי דברים כאלה. אני הרבה שנים עובדת בשירות המדינה. אני הרבה שנים מופיעה בכנסת. אף פעם לא שמעתי כזאת התנהגות כלפי פקידים אדוני היושב ראש ואני חושבת שתפקידך להגן עלינו. אם יש ביקורת כלפי המשרדים, יש בממשלה הזאת שרים, יש מנכ"לים. כאן יושבים פקידים לא ברמה הבכירה ביותר שעושים כמיטב יכולתם ואני חושבת שזה ממש, לא שמעתי דבר כזה בחיים שלי עד היום.

תשלחו את הפקידים הבכירים.

אני לא אומרת שהכול בסדר מבחינת עולי אתיופיה. אם יש ביקורת על תהליך הקליטה נא לזמן את השרים המיועדים, האחראים על הקליטה.

אריאלה, אני אגיד לך משהו. אני חושב שהטענות שלך הן לגיטימיות אבל גם הטענות של חבר הכנסת שלמה מולה הן לגיטימיות.

הן לגיטימיות כלפי השרים אבל לא כלפי הפקידים שיושבים כאן.

הוא מביע את עמדתו וזכותו להביע את עמדתו בוועדה. והמטרה היא שהמסר יעבור למשרד. לפי דעתי, אני לא מסכים עם עמדתו של חבר הכנסת שלמה מולה.

זכותו לכל עמדה שהוא נוקט. הוא עושה את זה מכל הלב. הוא אחד האנשים שמשקיעים הכי הרבה בעולי אתיופיה. אבל עדיין.

נכון. אבל זה צריך לעבור לשר שלא נמצא פה בוועדה. זה קורה בוועדות כל יום. לא תמיד מגיעים השרים או המנכ"לים אז הנציג שלהם מביע את העמדות, מקבל את העמדות של הוועדה ומעביר אותן הלאה. אודי נא להשלים בבקשה.

איך שלא נעמיד את זה, גם פער השיא שיכול להיות בין 1800 עולים ל-2400 עולים הוא לא פער גדול. עכשיו לגיטימי שהממשלה תגיד שההוצאות הן על חשבון המשרדים. לא בהכרח המשרדים אוהבים את זה. לעומת זאת מקומו של הדיון הזה בממשלה ושם יגיבו.

לא. אבל המקום שלנו הוא לפקח על הממשלה.

זה ברור. אבל היות שהשאלות האלה עלו בממשלה ונדונו, ובנושאים מסוימים כמו הצורך לתמוך בפיזור אוכלוסייה, גם סוכם שהנושא הזה, מה שלא היה מראש יעד, משום שזו הבעיה המרכזית, והיא כנראה גם בעיה עם עלויות.

אתה זוכר מה שאומר אלי כהן לגבי ערים שמסרבות לקבל עולים מאתיופיה?

לכן, בדיוק בגלל זה. הרי ההחלטה השתנתה. הנושא שמדברים עליו היום של פיזור אוכלוסין הוא נושא שאותו העברנו גם לועדת חיים שני כי הבנו שהוא עניין מורכב. יכול להיות שהוא גם כרוך בעלויות. לא התעלמנו מזה. הוצאנו אותו מכלל השיח כי הבנו שזו בעיה מרכזית ותיקנו את ההחלטה. עכשיו, אחרי שמביאים לממשלה החלטה שבה כתוב שההוצאות הן על חשבון המשרדים ואת הנושא הזה הכרענו. את הנושא הזה הכרענו בגלל הדיון הארוך שהיה עם השר גדעון סהר ואחרים. הנושא שקשור בפיזור אוכלוסייה יש לו משמעויות קודם כל בחינוך ואחר כך בתחומים אחרים שאנחנו לא ניגע בהם עכשיו. ולכן זה לא שהממשלה לא נתנה את דעתה. אלא שהממשלה הבינה שזה נופל על כתפינו.

אודי, אני כאיש קואליציה, אני פה מסתכל על הממשלה אחרי הדברים שהושמעו פה בצורה לא טובה. אם פקידי ממשלה באים לוועדה ממשרדים שונים ומציגים חסרים שבגינם אולי אחר כך הקבוצה הזאת שתעלה לא תיקלט בארץ, אנחנו כוועדה צריכים לתת את דעתנו על כך. לכן אני מקבל את העמדה שלך שהממשלה בסוף החליטה והממשלה היא הקובעת. כל הכבוד לכל המשרדים. לפי הדעות שנשמעות פה, בצורה כזאת, הממשלה לא נראית טוב.

אני מסכים.

תודה. אני רוצה לבקש מכבוד הרב יוסף צבי הדנה לומר כמה דברים. בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש. החלטת הממשלה היא להביא את בני הפלשמורה. באמת הם מחכים המון זמן וסובלים. נקודה אחת חשובה שהועלתה פה היא בקשר להכשרה האנשים בלימודי יהדות. אם התוכנית תגובש ותבוא לפני הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, הרב עמר שליטא, נשקול את זה בכובד ראש ונכריע בנושא. כל דבר שהוא לטובת העולים הרב יתן את דעתו על כך במיוחד. כמו כן השר לענייני דתות, גם הוא יעשה כל מה שביכולתו לסייע בנושא המעבר והקליטה של העולים.


דבר אחד שאני רוצה לציין, האמת היא שהמעבר הזה ממרכז הקליטה לדירות קבע זה חלל ריק שמביא לתרעומת אצל העולים שצריכים באמת הרבה הרבה סיוע. כי במרכז הקליטה יש צוות שמטפל ועושה, נותן. יום יום אנשים מטפלים בעולים כאשר הם במרכז הקליטה. אבל ברגע שהם עוזבים את מרכז הקליטה ועוברים לדירות קבע כל הדילמה מופיעה בתחילת הקליטה. לכן במצב כזה אני חושב שחשוב מאוד שהרשויות ייערכו בהתאם אם זה לגבי תלמידי בתי הספר, אם זה לגבי ההורים המבוגרים. שמה יש בעיות רבות. הבעיות העיקריות הן בקליטה ובפיזור של האנשים בדירות הקבע. תודה רבה.

תודה רבה כבוד הרב. חבר הכנסת שלמה מולה בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל אני רוצה לברך אותך על קיום הדיון. אני משתדל להשתתף בדיונים כאשר אתה יושב ראש. אני באופן אישי יודע שדווקא שנציג הליכוד הוא ראש ועדה הדיונים הם מעניינים. אני זוכר את קליין שהיה פעם חבר כנסת מטעם הליכוד. ואחר כך נעמי בלומנטל. באמת הנושאים שקשורים לעולי אתיופיה וקביעת המדיניות דרך הוועדה היתה מאוד משמעותית. אני מקווה שאתה תקבל את מינוי הקבע וכולנו נרוויח.


דבר נוסף, בניגוד להרגלי אני רוצה דווקא להודות לראש הממשלה ולממשלה בהחלטה הזאת. אמנם ירקנו דם להביא לכך שההחלטה הזאת תתקבל. לא רק זה, גם בגלל ששר הפנים אוהד לעניין. היה בעבר שר פנים מהמפלגה שלי שאי אפשר היה אפילו לדבר איתו.


אני באמת חושב שבסופו של דבר הצוות של אודי ושל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, האמת היא אני הייתי מבוהל כאשר שמעתי אותם בדיון שהיה אצל מבקר המדינה. אבל בכל זאת מוטב לסיים את הפרשה הזאת. אפשר לסיים את הפרשה הזאת. המתווה שהותווה בממשלה הוא מתווה נכון. אני מקווה שלא נצטרך לעסוק בעניין הזה עוד הרבה זמן. אני לפחות, ככל שזה יהיה תלוי בי אני אנסה שזו תהיה החלטת ממשלה אחרונה בעניין. אני אומר את זה גם לפרוטוקול. אני אמרתי את זה גם לצוות. גם מספר חברי כנסת, אנחנו התחייבנו בכתב. אבל אני מדגיש כאן וזה הדבר החשוב, אך ורק אנחנו מחויבים בהסכמה שלנו מול הממשלה במכתב שלנו עם המתווה של החלטת ממשלה יתקיים ככתבו וכלשונו. אם מישהו ישבש את התהליך של ביצוע החלטת הממשלה אנחנו לא נראה את עצמנו מחויבים. אבל המתווה הקיים מקובל עלינו עד הסוף.


עכשיו זה בעניין הראשון. דבר נוסף, אריאלה אני לא נגדך. אני לא התכוונתי להעליב מישהו. אם מישהו נעלב אני מבקש סליחה. בדיונים שהיו בחודשים האחרונים אני אמנם לא הייתי בחזית, שמעתי בדיוק על התקציבים ועל הכספים שנזרקו. חלק מהאנשים אולי אפילו היה להם עניין שההחלטה הזאת לא תתקבל. זה היה דבר מבהיל. יש צורך בתקצוב אמיתי. זה נכון. אבל אני יוצא מנקודת הנחה אחרת, שכל משרד ומשרד, הצרכים שלו הם שונים. זה אחד. שתיים, אני יוצא מנקודת הנחה שמשרדים מסוימים, לצורך העניין אני אחזור למשרד הרווחה, אם למדינת ישראל אמורים להגיע 25 אלף, אם הם הולכים למשרד האוצר ואומרים לו תקצב אותנו, זאת אומרת שאותם 25 אלף נכללים בתוך העולים יוצאי אתיופיה. כך אני סופר אותם. זה לא 25 אלף עולים שמגיעים ובנוסף לכך יוצאי אתיופיה האחרים.


עכשיו אני מסכים שהצרכים של יוצאי אתיופיה הם רבים ובכללם אותם 25 אלף בני הפלשמורה. היות ו-25 אלף מגיעים אני מסכים שצריך לתת יותר. לכן נקודת המוצא צריכה להיות, יוצאי אתיופיה מקבלים כעולים חדשים כמו כולם ואחר כך עליהם לקבל תוספת בגלל הייחודיות. לזה אני מוכן להקשיב.


אני שמעתי את שר הרווחה. אני שאלתי אותו בוועדת כספים. אדוני, האם התקציב הדו שנתי מכסה לך את ההוצאות? הוא פירט את הצרכים שלו. אם הוא אמר את זה לאוכלוסיות וכן הלאה, מה אנחנו נבוא עכשיו למשרד הקליטה בדרישות? בדיון בוועדה הזאת נעשה מה? זו הנקודה.


עכשיו אני רוצה אדוני היושב ראש לדבר על משרד הפנים. קודם כל אני מודה שבחודשים האחרונים התעוררתם. אתם עושים עבודה טובה. אבל הכול יהיה תלוי בכם באמת. אני מסתכל עליך עמוס, גם סיום הפרשה הזאת של הבדיקה תלויה בכם. ככל שאתם תקדימו, תודיעו לנו ותסיימו את הפרשה הזאת של הבדיקות ומתן התשובות עד אוגוסט זאת אומרת בנקודת הקצה בעוד מספר חודשים משרד החינוך, משרד הרווחה, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה יוכלו לתכנן גם את התקציבים שלהם, גם את העלויות שלהם. ידעו כמה ילדים מגיעים, ידעו מה הרכב המשפחות. המשרדים ירצו לדעת מה הוא גודל המשפחות שמגיעות. תינתן להם תשובה מדויקת מאוגוסט במשך שנה וחצי. זאת אומרת, אם אתם לא תעשו את העבודה, לא תבואו עם תשובה, החלק הטכני יהיה חלק בעייתי מאוד. ולכן אנחנו מתייחסים למשרדים כנקודת מוצא משמעותית ביותר גם לתכנן תקציבים, גם לתת מידע נכון מדויק למשרד הקליטה. לכן צריך לעשות את העבודה הנכונה.


אבל איפה הבעיה? לפחות ממה שאני מזהה. הבעיה היא שברגע שאתה שולח את העולים מאתיופיה, אתה מפנה אותם להגיע לשכות, ואני אומר הלשכות לא מתפקדות. אם שולחים עולה ללשכה, מי יקבל אותו? האם יש מתורגמן? אני לא יודע. אני לומד מהמכתבים שאני מקבל על הבעיות של יוצאי אתיופיה. אני יודע שלפעמים העולים מגיעים ללשכות ולא פותחים להם אפילו את המשרד. אני באמת מבקש אם אתם יכולים לעשות את המאמץ הזה של הבדיקות, מתן הפניות לעולים וכן הלאה.


אני חושב אדוני היושב ראש שהדבר הגדול הוא העניין של משרד השיכון. התוספות למשכנתאות זה הדבר הקריטי ביותר מבחינתנו גם לקליטה הראשונית וגם לקליטה בישובי הקבע. קליטה ראשונית, אם אתה לא רוצה עכשיו לפתוח מרכזי קליטה מפה עד הודעה חדשה, להגדיל את התקציבים הראשוניים אז אתם צריך לתת מיליוני שקלים למשרד הקליטה. כאתה פותח מרכז קליטה אתה מתחייב לא רק לשנה הראשונה. אתה מתחייב לקבלן שיבנה את מרכז הקליטה לעוד שלוש או ארבע שנים. הוא לא יחתום איתך על חוזה. זה מיליוני שקלים. מינימום חמש שנים.


דבר שני, הקיבעון של האנשים בתוך מרכז הקליטה, אם הם לא יקבלו משכנתאות, לא ילכו לישובים יותר חזקים. אנחנו חוזרים כך לאותה בעיה שדפני דיברה עליה לריכוזיות ולהתפתחות של המצוקה ואז התוצאה היא קשה. חוץ ממשרד הפנים המפתח לטיפול נכון בעולים זה מתן מענקים מוגדלים משמעותיים לקניית דירות. לא מדובר רק על המענקים הקיימים. צריך לחזור לתוספת שניתנה במסגרת תוכנית החומש. ואז אפשר באמת לתכנן קליטה נכונה, גם ראשונית וגם קליטת קבע.


משפט אחרון לגבי משרד החינוך. גם משרד החינוך יכול לקבל מידע מדויק לגבי הילדים ולהיערך. אבל קצת הפתיע אותי איך אתם, דווקא אלי, אני מסתכל עליך, איך אתם לא נותנים מידע נכון מתי מגיעים הילדים, לאיזה מקום הם מגיעים, בעיקר לדיור קבע, מה שדפני אמרה. אם אנשים הגיעו לקריית ביאליק ואתם לא הודעתם להם שמספר כזה וכזה של ילדים מגיעים, או מספר מסוים של משפחות מגיעות, אני חושב שזה לא בסדר. לכן תיקחו את זה על אחריותכם. חנוך, אני יודע שיש לך צוות. טפלו בזה.

זה מטופל. המידע מגיע לרשויות המקומיות יותר ממספר ימים לפני כן, בדיוק, עם חיתוך דמוגרפי, גילאי ילדים, גילאי האנשים וכך הלאה. צריך רק לדעת איך למשוך את המידע ואנחנו נסביר איך לעשות את זה.

תודה אני רוצה תשובה מאהוד. אודי, ערים שלא מוכנות לקבל יוצאי אתיופיה. אתם מוכנים לתת דוגמאות לכך.

אנחנו הבאנו את זה בפני הממשלה על ערים שלא מוכנות לקבל את יוצאי אתיופיה. לצערנו מדובר בכמה ערים.

מה לגבי הערים ביהודה ושומרון? מישהו פה יכול לתת לי תשובה?

אין ביקוש מצד עולי אתיופיה ללכת ליהודה ושומרון.

זאת אומרת הם מסכימים לקבל את המענק, וללכת לגור במקומות אחרים.

אני אסביר בדקה. המענק שניתן על ידי משרד השיכון מחולק לישובים שהם לא רווים ביוצאי אתיופיה. אבל יש בהם יוצאי אתיופיה. המענק לעולים יוצאי אתיופיה מגיע לישובים חדשים, שכונות חדשות. זה על זה. אני מדבר על החלטת ממשלה שהתקבלה לפני שלוש שנים בנושא הזה. צוות משותף לנו ולמשרד השיכון קבע אמות מידה, על איזה ישובים מדברים, איך אנחנו סוגרים על הישובים שלא ניתן לקבל בהם מענקים. מדובר בישובים שיש בהם מכלול של שני תנאים או אחד לפחות, או אחוז יוצאי אתיופיה ברמה גבוהה, או נתוני הלמ"ס מבחינת הישוב ברמה הנמוכה. אלה שני התנאים שאנחנו קבענו. חילקנו את הארץ לשלושה חלקים. חלק אחד שלא ניתן לקבל בהם מענק. אנחנו ירדנו לרמת הרזולוציות גם של השכונות והרחובות באותם ישובים. גם ישובים כלליים. החלק השני הוא ישובים שניתן לקבל בהם מענק קיים. החלק השלישי שניתן לקבל בהם מענק מוגדל.


עכשיו אני רוצה להתייחס לשאלה שלך על אותן רשויות שלא רוצות לקלוט את יוצאי אתיופיה. הלוא מטבע הדברים רמת המענק הקיים מאפשרת לעולה לרכוש דירה. איפה? אני מניח שרמת המענקים הקיימים לא מאפשרים לעולים מאתיופיה להגיע בכלל לישובים חזקים. הם לא מסוגלים להגיע לשכונות החזקות בתוך ירושלים. לעומת זאת אנחנו סגרנו, ניקח דוגמה את ירושלים, העולים מאתיופיה, רובם המכריע הגיע לפני שנתיים לשכונות הקטמונים או דרך חברון בכמויות גדולות. אנחנו סגרנו את הישובים האלה. אז התוצאה היום, אנחנו רצינו מאוד באמצעות המענק המוגדל שהעולים יגיעו לפחות לשכונת גילה. זו שכונה בינונית שבה יש עולים אחרים. לא הצלחנו לממש את הכוונה הזאת. זאת בגלל רמת המענקים הקיימת מול מחירי הדירות שעלו בשנתיים האחרונות, כולנו יודעים את זה, בצורה מאוד מאוד רצינית.


מה שקורה בפועל ברשויות, אנחנו רואים את תגובת הרשויות שמגיע השלב שהעולה מגיע לדירה שלו, אף אחד לא יכול להגיד לעולה איפה לרכוש דירה. עולה רוכש דירה.

הוא גם לא יכול להחליט איפה יהיה מרכז הקליטה.

בוודאי. באותו רגע שהעולה רכש דירה אז הוא מגיע, איפה הוא נפגש מול הרשות? הוא רוצה לשלוח את הילדים לבית הספר. לרוב העולים יוצאי אתיופיה רוצים לשלוח את הילדים לבתי ספר ממלכתיים דתיים. אז אנחנו שוב נחשפים לבעיה שמוכרת לנו בכל התחלת שנת לימודים, שלא רושמים את הילדים. בגלל תנאי הדיור הם מחויבים להיות במקומות מסוימים. ואז יש בעיה מבחינת הקיבולת, היכולת, מספר ילדי העולים באותו בית ספר, המרחקים, הסעות וכולי וגם רצון ראשי הערים להתמודד עם הסוגיה הזאת.

תודה. במסגרת הדיון הזה תדבר בפנינו שלומית סהלו סגנית ראש העיר של קריית גת.

תודה. אני מברכת את כל הנוכחים. ברשותכם אני אתייחס רק לשני נושאים שאני כרשות גם מתמודדת איתם. אני רוצה רק לומר שזה ירחף באוויר שקהילת יהודי אתיופיה זו הקהילה היחידה שקובעים לה או מכוונים אותה בסעיפים כאלו ואחרים, הגבלות כאלו ואחרות איפה לגור ואיפה ללמוד. בן הקהילה האתיופית לא יכול להחליט לעצמו. בניגוד למה שנאמר פה אני מרגישה את זה ביום יום.

רק בשביל ההגינות כדאי להגיד שזו הקהילה היחידה שמכוונת. כדי להיות הגון. זה לגבי האיזון.

הם מקבלים את המענק הכי גבוה.

אני גם חושב שהמדיניות שהעולים יהיו במרכזי קליטה מסוימים לא דומה למדיניות קליטה לגבי אחרים. ולכן התוצאה היא, בסוף, העולים לא בוחרים באדיס אבבה.

אני לא רוצה לפתוח פה איזשהו ויכוח. עם כל הכבוד שהקהילה מקבלת את המענקים ואת התמיכה הראשונית הכי גבוהה למה אנחנו צריכים כל הזמן להזכיר את זה? במקום שנפתח כל פעם דיונים על אלימות, על מקרי רצח, על ונדליזם, נוער, חינוך, אז בואו נחשוב עם כבר נותנים אז מדוע אנחנו לא מגיעים להצלחות ולהשתלבות בצורה ראויה כמו שאנחנו מקווים? ראשית ביחס לאוכלוסייה, שנית במיוחד לאור ההשקעה. המצב שבו עולה יוצא אתיופיה לא יכול לרכוש דירה איפה שהוא רוצה ובנוסף לכך העולה שגר במרכז קליטה, בתהליך הקליטה שלו, בהוסטל בישוב מסוים ומעוניין לרכוש דירה בישוב כי הוא כבר השתלב במשך השנתיים במקום העבודה ובמקום חינוך כעיר קולטת לא יכול אחר כך לרכוש את דיור הקבע שלו באותו ישוב אלא מכוונים אותו לקנות דיור קבע בישובים אחרים זה נראה לי לא יעיל. אני מתמודדת עם אוכלוסייה של משפחות רבות שנקלטו כבר בעיר ורוצים להישאר בעיר, יש להם כבר תעסוקה, הם לא יתמכו בלשכות הרווחה והחינוך, לא מאפשרים להן לקנות בעיר שהם כבר נקלטו בה והשתלבו בה.


כמובן שיש סיבות. קריית גת, היא לא עיר קולטת, היא לא עיר חזקה וכולי וכולי. אלא אם כן ואם כן אתם רוצים אז תביאו לנו מכתב מראש העיר שמעוניין לקלוט אתכם. זה נראה לי לא הגיוני וזה לא קורה בשום מדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית. שוב, אני אומרת את זה ממקום חזק, אנחנו כבר פה, חושבים ביחד, משקיעים כל כך הרבה אז בואו נחשוב איך לעשות את זה יעיל יותר. יש פה את נציגי משרד הקליטה. יושב פה חביב קצב, כשמו כן הוא, אדם מאוד חביב ברמה האישית, אבל ברמה של לקבוע את שיטת העבודה יש הרבה דברים שצריך לתקן אותם. אני מבקשת מהיושב ראש שאולי נעשה דיון יותר עמוק בנושא.


לעיר קריית גת הביאו לא מזמן 20 משפחות שהגיעו מישובים אחרים. מצד אחד לא נותנים לאוכלוסייה שכבר השתקמה כבר, התאקלמה כבר בקריית גת, לא נותנים לה להישאר בקריית גת. למשל משפחה שבה גם האישה וגם הגבר השתלבו, הם עובדים והם עצמאיים והילדים שלהם השתלבו והם לא יכולים לקנות את הדירה שלהם בקריית גת. אבל הם צריכים להתחיל מאפס בישוב אחר. אז זה כבר מעמיס גם על רשויות הרווחה וגם על הרשויות הקולטות.


ובאשר למשרד החינוך, יושב פה דוד, הוא יושב בועדת ההיגוי. הדבר הזה שמכוונים אותם איפה לגור זה בעיקר לערים ובשכונות שראש העיר מפנה מכתב שאומר אני רוצה לקלוט את עולי אתיופיה. אז שולחים אותם לשכונות שיש שם ריכוזים של עולי אתיופיה. שורה תחתונה היא שנוצר עומס על בתי הספר ומשרד החינוך לא נותן מספיק משאבים בשביל לקלוט את העולים. מה שאני אומרת עכשיו זה בניגוד לניירת שיש לכם פה אף כי היא עם הרבה כוונות טובות. אני מדברת על הנושא ברמה הפרקטית של עירייה שמתמודדת עם זה.


עוד משהו שאני רוצה להתייחס אליו זה משרד הקליטה. אני רוצה לחזק את מה שדפני אמרה. אני חושבת שכן צריך להקצות תקציבים מיועדים בתוך משרדי הרווחה על אגפיו השונים, בתוך החינוך. אנחנו יודעים שבאוכלוסיות אחרות קבוצות עולים, המגמה הזאת הולכת וממשיכה. הכספים מכוונים לארגונים ולאו דווקא לרשויות. לנו יש אינטרס שהכספים יגיעו לעיריות. אנחנו צריכים שיהיה לנו את הצוות שלנו שיפקח על זה. זה הדגש.

תודה רבה. דוד מהרט, משרד החינוך.

העניין של המשאבים. האם יש משאבים פנויים כדי לאפשר תנאי קליטה טובים. אני רוצה להגיד לך אדוני היושב ראש עם המשאבים הקיימים הם לא יכולים להסתדר. וכך לאורך השנים משאבים שהיו מיועדים לבני הקהילה לא הופנו כראוי לעולים מאתיופיה. אני חושב שצריך להקצות משאבים גם לותיקים מבני אתיופיה. מצבם של עולי אתיופיה לא משתפר עם הזמן. צריך להפנות עולים גם לקריית גת.

משרד הקליטה נותן אפס לקריית גת. אפס כאשר אני רואה שתקציבים עוברים למקום אחר. התקציבים עוברים אולי לארגונים, אולי לעמותות.

אני מדבר על סל לתלמידים עולים. בחלק מהרשויות המקומיות הכסף הזה נכנס כדי לכסות גירעונות של הרשויות.

לכן אני אומרת שצריך שיהיה נציג שלנו שיפקח על זה ויעקוב. עובד בן הקהילה שיהיה אחראי על זה.

אני רוצה להתייחס למה שאמרת. דוד אני ביקשתי לערוך מיפוי של כל הארגונים שפועלים בשטח. לא בגלל שהם משקיעים יותר מדי, צריך להשקיע יותר. אבל אני רוצה קודם כל לדעת על כל הארגונים, כמה כל ארגון מקבל. לראות מה אפשר לעשות.

לא תקבל את זה בחיים.

אנחנו נקבל את הנייר. אנחנו את הנייר הזה נראה כבר היום. אולי הוא לא יקיף את כל הארגונים.

אתה תקבל מה שידוע. אתה לא תראה מה שלא ידוע.

השאלה אם אתה רוצה לדעת אם הם מקבלים סיוע מהמדינה או שהם מקבלים סיוע מהעולם היהודי.

אותי מעניין מה שהם מקבלים מהממשלה. מה שהאנשים מגייסים הדתיים, זה דבר שהוא יותר קשה. גם לזה נגיע. ניכנס לארגונים כדי שידווחו. הדוברים הבאים צריכים לדבר ממש בקצרה.

הוצגו פה דברים רבים. התקציבים הם לא מספיקים. יש תקציבים שהם לא רלוונטיים השנה. מה שהיה לא צריך להיות. אבל זה ממשיך. מה התחדש בינתיים? מה חדש? דוד אמר שאין קשר למה שנותנת הממשלה. יש קשר. בהצגת הדברים האלה יש אפשרות להאריך את הזמן כמה שנים צריך לסיים את הפרויקט. וזה העניין.

תודה. חבר הכנסת מיכאלי בבקשה.

ראשית אני מברך אותך שאתה מקיים את הדיון הזה עכשיו. כל כמה זמן צריך לעשות מעקב. שנית, צדק היסטורי. המאבק שלנו הוא מול משרדי ממשלה שונים לעומת משרד הפנים. מה לעשות? ראש הממשלה נאלץ לקבל את ההחלטה הזאת. צדק היסטורי אני אומר. דבר נוסף, הישיבה שלנו היום היתה ממוקדת עם האנשים הנוכחים. אני מברך את האנשים שעשו את העבודה. אפשר להגיד להם תחתמו על נייר ולכו הביתה. מי שלא יחליף אותם בצורה מסודרת ונאותה כל מה שהם השקיעו במשך שנים ילך לטמיון. אנחנו באנו שמה וראינו קבוצה של אלפים איך הם יושבים ומתפללים.דבר שאי אפשר להגיע אליו בקלות. מישהו גם צריך לדאוג להמשכיות של הפעילות הזאת. גם לדאוג להם לתנאים סבירים לפני שהם עולים לארץ. גם צריך לדאוג להמשך טיפוח הצד הרוחני שלהם. מי שדואג לכך כל הכבוד. צריך להיכנס לנעליים שלהם והם נעליים לא קטנות במובן הרוחני. לכן ידידי נתן שרנסקי צריך להנחות אתכם בנושא של זהות יהודית, איך לעשות, איך להמשיך כדי שהתוכן הרוחני יישמר.

רק שלא יקרה שישראל עושה באתיופיה פעולות אסורות. זאת אומרת אני לא כל כך מדבר על הכנה לעלייה כמו שאני מדבר על גיור.

ברגע שהממשלה קיבלה את ההחלטה אותנו ככנסת זה אמור לספק. לכן לא יכול לקרות שאנחנו נעלה 8000 יהודים ושהם יסבלו פה בארץ אז אנחנו נהיה שותפים לפשע הגדול. הבאנו אותם לארץ ובסוף נסתובב בשכונות ונראה כמה שהם מתמודדים עם בעיות קשות של עוני ואלימות.

תודה. ברשותכם אני רוצה להקריא דברי סיכום. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מברכת את הממשלה על קבלת ההחלטה האמיצה להעלות את בני הפלשמורה. הוועדה קוראת להיערכות של כל משרדי הממשלה. הוועדה קוראת לכל המשרדים להיערך בדחיפות לא יאוחר מ-14 יום מהיום. הוועדה התרשמה שקיימים פערי תקציב מהותיים בין המשרדים השונים לממשלה וקוראת לצוות הבין משרדי לטפל בנושא בדחיפות. הוועדה מברכת את הסוכנות היהודית על פעילותה ואת כל הגופים הפועלים במקום. הוועדה תשקול אפשרות לסייר בגונדר. הוועדה מברכת על המגמה של תהליכי קליטה כבר באתיופיה. הוועדה תקיים ישיבת מעקב. נוסיף הוועדה מברכת על המגמה של הנחלת ערכי הקהילה.

אני מבין. אני רק אמרתי שלא תהיה שאלת גיור כבר באתיופיה.

בואו נפנה לגורמים המוסמכים בנושא.

אני ברשותכם כרגע מקריא את הצעת ההחלטה. הוועדה מברכת על המגמה של התחלת הליכי הקליטה למיניהם כבר באתיופיה ותפנה לגורמים המוסמכים בנושא.

כולל הרבנות הראשית. כולל הרב הראשי לישראל.

הכוונה שזה כולל את הרב הראשי, הרב עמר. הוועדה תקיים ישיבת מעקב תוך 90 יום.

מילה טובה לג'וינט לא הזכרת.

בהחלט אנחנו נצרף את זה כשאנחנו מזכירים את הסוכנות היהודית.


הישיבה כרגע נעולה. אני מודה לכולם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00