PAGE
27
ועדת הכספים

29.11.2010


הכנסת השמונה עשר






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ב בכסלו התשע"א (29 בנובמבר 2010), שעה 10:00

הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2011-2012, התשע"א-2010

משרד המשפטים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

מגלי והבה

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ראלב מג'אדלה

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

מירי רגב

שר המשפטים יעקב נאמן

ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים

רונן גורביץ, סמנכ"ל משרד המשפטים

אייל אביטל, מנהל אגף, משרד המשפטים

ואדים גודון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אושרה רודב, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2011-2012, התשע"א-2010

משרד המשפטים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקציב משרד המשפטים ולאחר מכן תקציב משרד החינוך ותקציב המועצה להשכלה גבוהה.


אנחנו שמחים אדוני השר שאתה מכבד אותנו בנוכחותך. כבוד הוא לנו. אני מעריך שהישיבה תהיה ישיבה קצרה מכיוון שאין בעיות מיוחדות בתקציב משרד המשפטים, על כל פנים לא שידוע לי. יש בעיות גם פתרתם אותן, מה שהיה על סדר יומה של הוועדה כמו הנושא של שיפוץ בתי הדין הרבניים. מבחינה מינהלית אני לא חושב שיש בעיה עם משרד המשפטים, אבל יש בעיה עקרונית עם משרד המשפטים. משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי שמופקד מינהלית על המערכת המשפטית בישראל, על המערכת המשפטית כולה, האזרחית, בתי הדין הרבניים, הקאדים וכולי.


אני רוצה לומר לך אדוני השר, לפני שאתה מציג את תקציב המשרד שאני חרד – לא מלשון חרדי אלא חרד – מהמציאות בה אנחנו נתקלים במדינת ישראל, וזה בשונה מכל מדינות המערב, וזה העיקרון של הפרדת הרשויות שבשנים האחרונות הולך ונשחק. זוהי דעתי ויכול להיות שלחברים אחרים בוועדה יש דעה אחרת. זאת דעתי האישית. אני חושב שהמערכת הזאת היא מערכת מאוד מסוכנת. אין תחומי גזרה ברורים או יותר נכון לומר שאין אפשרות למערכת שנבחרת על ידי הציבור - דהיינו, הרשות המחוקקת – לבוא ולומר שאלה תחומים שהמערכת המשפטית לא מטפלת בהם, דברים שנוגעים למדיניות, דברים שנוגעים למערכות כלכליות סבוכות, נושאים ערכיים ומצפוניים, שכמובן בעיקר שופטי בית המשפט העליון לכל אחד מהם יש את המצפון שלו ואת השקפת עולמו והוא לא יכול לפסוק ולא לנהוג אחרת. אין ביקורת על המערכת הזאת. על הרשות המחוקקת יש ביקורת מכל כיוון אפשרי, יש את הביקורת של מבקר המדינה, יש את הביקורת השיפוטית, יש ביקורת של הציבור וכאשר המערכת הנבחרת איננה עושה את מה שלפי דעתו של הציבור היא חייבת לעשות או שהיא עושה את ההפך, הוא שולח אותה הביתה.

גם לשופטים יש אומבודסמן.

מעט מאוד ומאוד בשוליים.

אתה רוצה שתהיה שליטה על בית המשפט? רק אלוהינו שבשמים יכול.

אני אומר שזה תהליך מאוד מאוד מסוכן.

אני חולקת עליך. אני רוצה שלא ישתמע כאילו זאת עמדת הוועדה.

לא. אמרתי שזאת עמדתי האישית. אמרתי שאני מעריך שחברים בוועדה יחשבו אחרת. אני לא חושב שיש לעניין הזה פתרון. הפתרון הוא ששופטי בית המשפט העליון יגבילו את עצמם מרצונם בנושאים שהם לא בדיוק בתחום סמכותם. יש דברים שאני חושב שבית המשפט התערב והוא התערב בצדק. אתמול היה לנו כאן דיון על הנושא של מפת הישובים שזכאים להטבות במס וכאשר הממשלה לא עושה את עבודתה וכתוצאה מזה גם הכנסת לא עושה את עבודתה, זה עומד בדיון בבית המשפט. אני מאוד חושש מהתערבות המערכת המשפטית.

אז ההתערבות תהיה מוצדקת?

אז ההתערבות תהיה מוצדקת. אמרתי. יש דברים שמערכת המשפט, ברגע שהמערכת הנבחרת, בעיקר בעניין הזה זאת הממשלה שאין לה את האומץ ואין לה את היכולת להחליט בעניין הזה, אז מערכת המשפט תתערב.

למשל כמו בחורי ישיבה, גיור, אזורי עדיפות לאומית, עוטף עזה? אלה הכל נושאים שהמערכת הממשלתית לא החליטה בהם ואז בית המשפט נדרש להחליט.

נראה לי שאת הכל הכנסת ביחד אבל אין קשר בין אחד לשני.

יש קשר ענק.

אני אגיד לך למה אין קשר.

לגבי בחורי ישיבה עשר פעמים אמרו לנו להחליט בכנסת ואז מערכת המשפט לא תתערב. הבג"ץ הראשון היה שלי ושל אמנון רובינשטיין.

אני אגיד לך למה אין קשר. הנושאים הללו תלויים בהשקפת עולם. אני למשל סבור, וכמוני יש רבים, בלי לומדי תורה אין זכות קיום לעם היהודי. שופטי בית המשפט העליון, רובם - אני לא אומר כולם, יש שופט אחד שכנראה סבור אחרת ולכן הוא גם פסק בדעת מיעוט בנושא של הבטחת הכנסה של אברכים – השקפת עולמם שבחורי ישיבות לא תורמים לעם היהודי.

אזורי עדיפות זה מאה אחוזים השקפת עולם.

אזורי עדיפות זה משהו אחר.

זאת השקפת עולם.

לא. אזורי עדיפות זה משהו אחר.

מה לא? אצלך השקפת עולם זה רק הקשרים שבינך לבין הקדוש ברוך הוא, אצלי השקפת עולם זה גם זה וגם זה. אני רוצה לעשות אזורי עדיפות לפי השקפת עולם ואני אומר לך ששני שופטים אחרים בבית המשפט או שני שרים אחרים או שני חברי כנסת אחרים יעשו אזורי עדיפות שונים על פי השקפת עולמם. למשל, כן יהודה ושומרון, לא יהודה ושומרון.

בית המשפט העליון לא הולך להתערב בזה, ביהודה ושומרון, כן או לא. הוא אומר שתחליט אתה ותקבע קריטריון שוויוני. זה מה שאומר בית המשפט וזאת טענה נכונה. צריך לקבל אומץ ונבחרי הציבור צריכים לעמוד בפני הציבור ולקבל החלטה. הנושא של דת ומדינה הוא נושא של השקפת עולם. אם היו יושבים שם עשרה שופטים חרדים ושופט אחד חילוני, המצב היה הפוך. הייתה פסיקה של בית המשפט העליון על הגיור הרפורמי, האם לרשום בתעודת הזהות. מה שקרה זה שתשעה שופטים חילוניים פסקו בעד הרפורמים, שופט אחד דתי פסק נגד והשופט המסורתי, טירקל, נמנע. אתה רוצה לומר לי שזאת לא השקפת עולם? זה אזורי עדיפות? שאף אחד לא יחשוב שאף אחד לא מבין מה קורה כי כולם מבינים היטב מה קורה, כולם יודעים ממה עשויים שופטי בית המשפט העליון בעניין הזה, ואני מעריך את המערכת המשפטית שעושה את מלאכתה נאמנה בערכאות השונות וזאת מערכת משפט אחת מהטובות שקיימות בעולם. אין ויכוח מבחינת רמתם המקצועית של השופטים אבל יש ויכוח האם בנושאים שמדינת ישראל מתחבטת בהם, שהם נושאים קיומיים של המדינה והם נושאים קיומיים של האזרחים, אני לא חושב ששופטי בית המשפט מעצמם צריכים להתערב.

אני חושבת שהזמנו לכאן את שר המשפטים כדי שנשמע אותו ולא את הדיונים בינינו לבין עצמנו.

אני רק אומר הקדמה. בסדר. חברת הכנסת יחימוביץ, אמרתי את דעתי. אני פשוט חיפשתי כל הבוקר איזו ביקורת על משרד המשפטים ולא בדיוק מצאתי, וזה נורא ואיום מבחינתי.


אדוני השר, ההקדמה היא הקדמה ועכשיו אנחנו הולכים לנושא המקצועי. תקציב משרד המשפטים לשנת 2011-2012. בבקשה.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו באנו היום להציג בפניכם את תקציב משרד המשפטים ואני אבקש מהמנכ"ל להציג אותו בפירוט.


אני רוצה לומר שיש בעיה מרכזית אחת במערכת המשפט במדינת ישראל והיא העומס הבלתי מתקבל על הדעת המוטל על מערכת המשפט. יש לנו לנפש מספר התיקים הכי גדול בעולם. המדינה שבאה אחרינו, אנחנו פי ארבע ממנה. יש לנו בעיה נוספת, לא רק מספר התיקים, ויכול להיות שהיא נובעת מהתרבות שלנו – יש לנו עם שמתדיין ובודק דברים – ואנחנו בעימותים אחד עם השני.


כל בואי למשרד המשפטים הוא במטרה אחת ברורה: להקל על העומס. הדברים האלה נעשים בכמה וכמה דרכים. אני לא אכנס לכל הפירוטים, אבל אנחנו עושים מאמץ ככל האפשר להביא לכך שמספר התיקים שיהיו תלויים ועומדים בבית המשפט יקטן בצורה משמעותית כי מי שסובל מזה בסופו של דבר, זה האזרח הקטן. רוב התיקים התלויים ועומדים הם תיקים של אנשים קשי יום, משפחות שבקושי מתפרנסות, יש להן תביעות נגד חברות גדולות, נגד חברות ביטוח וכיוצא באלה, ושנים התיק תקוע בבית המשפט עד שהתובע מתייאש. אנחנו עושים כל מאמץ לפתור את הנושא הזה בשיתוף פעולה של כל הגורמים הנוגעים בדבר.


אני תמיד מפנה למשנה בפרקי אבות פרק ה': חרב בא לעולם בשל עינוי הדין, ומיד אחרי זה כתוב: עיוות הדין, כי עינוי הדין גורם לעיוות הדין. אני לא אשכח את אחד התיקים האחרונים שטיפלתי בהם בהיותי עורך דין, היה תיק של ילד צעיר שנהרג ברשלנות של החברה לשיקום פיתוח הרובע היהודי בבור ברובע היהודי – עשרים שנים בדיוק ביום פטירתו עד שהתקבל פסק הדין הסופי בבית המשפט העליון. את זה אנחנו צריכים לפתור על מנת למנוע מצב כזה שבו האזרח שמחפש את יומו בבית המשפט ימצא את עצמו תלוי שנים רבות.


לא אכנס לפרטי ההצעות כי זה נדון כרגע עם הנהלת בתי המשפט ונדון עם לשכת עורכי הדין. אני מקווה שבקרוב נוכל להגיע לשיפור המצב.


אני מבקש מהמנכ"ל להיכנס לפרטים של התקציב. אני מוכרח להודות שבדיונים מוקדמים עם משרד האוצר הושגו הבנות ואולי זה בגלל הרקע שלי כי את ההתמחות שלי עשיתי במשרד האוצר.

כמה? מאתיים תקנים?

המנכ"ל ייכנס לפרטים. כמובן שתמיד יש לנו עוד ועוד בקשות, אבל אנחנו גם מבינים את צורכי המדינה ואת המגבלות. כאמור, אני מבקש מהמנכ"ל שייכנס לפירוט של הדברים.

אדוני השר, אתה יכול לומר משהו לגבי השביתה של הפרקליטים?

אני מעדיף כרגע לא לדבר כי אנחנו עוסקים בנושא הזה וכל דיבור בנושא הזה הוא לשפוך עוד שמן על המדורה. השביתה הזו היא קשה ביותר, פוגעת באזרחים ופוגעת במדינה ואני מקווה שיהיה לה פתרון בקרוב.

צריך לזכור שהמשכורות של הפרקליטים קטנות והעומס עליהם הוא עצום. זאת לא שביתה לחינם.

הייתי מבקש לא להיכנס לזה כי הנושא כרגע נמצא בדיונים.

לפחות תאמר אם מסתמן פתרון.

אני יכול לומר לך חבר הכנסת כהן שאני נפגשתי עם הפרקליטים לפני השביתה ואמרתי להם שאין ספק שלפני השביתה, אם יימנעו משביתה, מצבם יהיה יותר טוב מאשר לאחר השביתה.

הם ייענשו על השביתה?

לא ייענשו. יש למדינה מגבלות כמה היא יכולה. יש מצב שכל מה שאתה נותן לסקטור זה או אחר, יש לו השלכות רחבות על כל הסקטורים.

למה זה ישתנה לפני השביתה ואחרי השביתה?

כי אפשר היה להגיע להבנות לפני השביתה. זו דרכי בכל עבודתי הציבורית, כאשר הגעתי להסדרים לפני שביתות מאשר לאחר השביתות כי השביתה בעצם פוגעת ביותר בכולם.

כן, אבל זכות השביתה מעוגנת גם בחוק, גם בהסכמים וגם באמנות בין לאומיות.

לא דנתי בזכות השביתה. דנתי בנזק שנגרם.

לומר שהפרקליטים יקבלו עכשיו תנאים פחות טובים מאשר הם היו מקבלים לפני השביתה, זאת אמירה מאוד בעייתית.

אמירה לא בעייתית.

היא יוצאת נגד עצם זכות השביתה.

היא לא יוצאת נגד עצם זכות השביתה.

לעובדים יש את הזכות לשבות.

אני אגיד לך משהו מפרשת השבוע של שבת שעברה, כדי שתביני את עמדתי בנושא הזה. התורה מספרת לנו שיוסף ואחיו "ולא יכלו דברו לשלום". אחים לא יכולים להגיד שלום אחד לשני? מה התורה אומרת לנו כאן? יונתן אייבשיץ בספרו תפארת יונתן על הפרשה אומר "ולא יכלו דברו לשלום" מכיוון שלא הייתה בהם הידברות, לא היה שלום. כשיש הידברות, יש שלום. הוא הדין לגבי שביתות.


תודה. אני מבקש את המנכ"ל להתייחס.

שר המשפטים, כבוד היושב ראש, חברי כנסת נכבדים.

זאת פעם ראשונה שלך בוועדה.

כבר הופעתי בוועדה.

רציתי לברך אותך, אבל אני אברך אותך בכל מקרה.

כל פעם זה כמו פעם ראשונה.

כזאת חגיגה לבוא לכאן?

בהחלט. בית המחוקקים של מדינת ישראל. גם חגיגה וגם כבוד גדול מאוד.


אני רוצה לומר משהו על תקציב משרד המשפטים ולפני שאכנס לפרטים אתן רקע. משרד המשפטים בעצם מחולק תחת שר המשפטים לכמה מנהלים שמנהלים תחומים שונים. מנכ"ל משרד המשפטים מנהל את התחומים שמיד אני אתאר.

המנכ"ל לא מנהל את בתי המשפט אלא להנהלת בתי המשפט יש את מנהל בתי המשפט השופט המחוזי משה גל שהוא גם שופט וגם מנהל, והוא אחראי לנהל את המערכת של בתי המשפט עצמם. זה מתוך תפיסה שנכון יותר שבראש המערכת הזאת יעמוד מישהו שיש לו הכרה טובה עם המערכת והוא יוכל גם לתת הוראות לאנשים בתוך המערכת, אם כי אין זו חובה ואפשר למנות גם אדם שאינו שופט, אבל הנוהג בשנים האחרונות הוא למנות שופט.


כנ"ל בהנהלת בתי הדין הרבניים, בראשם עומד מנהל בתי הדין הרבניים, בשלב הזה המנהל בפועל הוא הרב דיכובסקי.

עוד מערכת נפרדת לגמרי היא מערכת ההוצאה לפועל שבעבר הייתה חלק מהנהלת בתי המשפט והשנה הסתיימה ההפרדה. בראש המערכת עומד דוד מדיוני. ההוצאה מבתי המשפט נבעה מהצורך לנתק את הקשר בין בית המשפט שאמור לפסוק זכויות לבין הוצאה לפועל שהיא חלק ממערכת הרשות המבצעת.

עדיין תחת כנפי משרד המשפטים – אנחנו עובדים בהרמוניה מלאה בין כל היחידות שלנו, מסייעים ויש לנו תקציב אחד כולל – בתי הדין הדתיים שאינם יהודים. הם עדיין במשרד המשפטים אליו הועברו ממשרד הדתות לשעבר, אם כי גם שם הסמכות הניהולית היא סמכות עצמאית כאשר מנהל בתי הדין הרבניים מנהל אותם בדרך עצמאית.


אני רוצה לגעת בכמה נושאים שיהיו על סדר היום של משרד המשפטים השנה. ראשית, החלטנו על חיזוק מאוד משמעותי של תחום דיני החברות בישראל. הגענו לכלל מסקנה שהקדמה ופיתוח החברה הישראלית או הכלכלה הישראלית, אנחנו צריכים לתת שירות שהוא שירות בין לאומי היום, ברמה בין לאומית, לאנשי החברות. גילינו שחברות במדינת ישראל נמצאות במצב מאוד בעייתי כאשר בחלקן הגדול אנחנו לא יודעים איזו חברה פעילה, איזו חברה לא פעילה, הנתונים שהיו לנו הם נתונים ידניים. נכנסנו לפרוייקט מאוד משמעותי שעכשיו אנחנו מגיעים לשיאו ובפרוייקט הזה טייבנו את כל מאגרי המידע שלנו והפכנו את רשם החברות ליחידה שמסוגלת לאכוף את הוראות החוק כלפי החברות. אנחנו עכשיו יוצאים בקמפיין גדול מאוד של טיפול מקדים בחברות שמפירות את החוק ואני מקווה מאוד שעד סוף השנה הזו תהיה לנו רשימה מדויקת של כל החברות, ניתן יהיה להקים חברה באמצעות האינטרנט. במסגרת פרוייקט דוינג ביזנס שהוא פרוייקט כלל משרדי אנחנו מנסים לעשות ONE STOP. כלומר, כאשר אדם מבקש להקים עסק, הוא יוכל להקים עסק דרך האינטרנט, לקבל על ידי מילוי מסמך אחד גם את הקמת החברה, גם את התיק במס הכנסה, גם את התיק במע"מ ואני מקווה שהרפורמה תעבור בכנסת, ואז הוא יוכל לקבל גם את רישוי העסק. בסופו של יום, אם נגיע לסיטואציה של הקמת עסק שייקח יום אחד או יומיים במקום בין שלושים לחמישים ימים כפי שקורה היום, אני חושב שנסייע לכלכלה בישראל.


עוד פרוייקט מאוד משמעותי שלנו שהיום גם פורסם בעיתונים הוא חילופי הגברא. התמנה השנה אחיה קמארה שהגיע אלינו מהמגזר השלישי לעמוד בראש נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים. אנחנו כבר רואים שבמהלך החודשים הראשונים שלו בתפקיד יש שינוי מאוד מאוד משמעותי לטובה בהגנה על אנשים עם מוגבלויות, הן בחקיקה והן ביחס ובמידע שנמסר לציבור. היום גם התפרסם דוח של הנציבות לגבי נתוני העוני של אנשים עם נכויות וגילינו בו שיש הרבה מאוד אנשים שיש להם נכויות ונכויות קשות, שחלקם לפחות אומרים ומדווחים שהם מוותרים על אוכל על מנת לרכוש תרופות.

מה זה חלקם? ארבעים אחוזים.

אני חושב שאלה הם נתונים מאוד מאוד קשים ואני חושב שבהתאם לכך אנחנו נצטרך גם לפעול ונצטרף עכשיו לשביתת הנכים. זאת משימה שמשרד המשפטים מסייע לפתור אותה.


אנחנו מסייעים גם במסגרות משולבות. הקמנו עכשיו ג'וינט ונצ'ר, שיתוף פעולה עם הג'וינט, להקמת מרכז תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות. אני מקווה מאוד שהוא יוסיף הרבה מאוד אנשים עם מוגבלויות ומוגבלויות קשות למעגל העבודה.


תחומים נוספים שעומדים השנה על הפרק. תחום הפטנטים. רשות הפטנטים נמצאת במשרד המשפטים ובשנים האחרונות חלו תמורות מאוד משמעותיות בנושא הזה בעולם כולו. אנחנו השנה התקבלנו על ידי הארגון הבין לאומי של פטנטים, ארגון שנקרא וייפל. קיבלנו את האישור להוות מרכז חיפוש ובחינה בין לאומי של פטנטים. יש בעולם 15 מרכזים מהסוג הזה. במסגרת הזאת מדינת ישראל, רשות הפטנטים הישראלית, בעצם תוכל לבחון פטנט מכל העולם ומי שעבר את מרכזי הבחינה האלה, לא צריך ללכת ולהוכיח את הפטנט שלו במקומות נוספים.


לצורך זה הרחבנו מעט את השירותים שמעניקה רשות הפטנטים ואנחנו מצפים שכבר עד סוף השנה הזאת המרכז יתחיל לפעול. הייתה היערכות לוגיסטית מאוד משמעותית, גם לימוד מאוד משמעותי, ואנחנו גם רוצים להצליח באירוע הזה מכיוון שמרגע שהוקם המרכז הבין לאומי, אנחנו לא יכולים למנוע הגשת בקשות. אנחנו לא שולטים בכמות. אני חושב שהיתרון היחסי שיש לנו כמדינה שיש בה הרבה מאוד אנשי מחקר ומוחות שאנחנו רוצים להשאיר בארץ ישראל ושלא יעברו למקומות אחרים, אני חושב שהיתרון הזה שלנו יבוא לידי ביטוי. רק לשם הדוגמה, יש מודל קוריאני כאשר בקוריאה הוקמה רשות פטנטים שניתן לה אישור למרכז חיפוש בין לאומי והיום הם מקבלים קווטות, מקבלים כמויות עצומות של בקשות לבחינת פטנטים מכל העולם. אגב, זאת גם אפשרות הכנסה וגם אפשרות תעסוקה.


בהקשר הזה אנחנו מתחילים – אחרי עבודת מטה מאוד משמעותית עם נציבות שירות המדינה והאוצר – בפיילוט של עבודה חלקית מהבית על מנת להתכונן למצב שבו תהיה הצפה של פניות ובמקרה כזה, אנחנו נוכל להשתמש בבוחני פטנטים שלנו שיעבדו בחלק מהזמן מהבית, עובדי מדינה. היתרון הגדול בזה הוא שאנחנו רואים בזה חיזוק הפריפריה כי נוכל להעסיק מומחים מהצפון, מהדרום, מערי ספר. אני מאוד מקווה שכאשר הנושא הזה יקרום עור וגידים, באמת הוא יצליח.


הקמנו השנה בפרקליטות יחידה שמטפלת בנושא של סמכות אוניברסלית. זאת הייתה הקמת בזק של יחידה שתפקידה להגן על אזרחים ישראלים מפני העמדה לדין בעולם. היחידה הזו עושה עבודה יוצאת מן הכלל כבר בחודשים הראשונים לעבודתה ויש כבר שינוי גישה בחלק מהמדינות אתן אנחנו עובדים. כך למשל הצעת חוק בבריטניה שקובעת שאין להגיש כתב אישום ואין לעצור אזרח ישראלי בגין עבירות מהסוג הזה אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, ההצעה הזאת טרם עברה ואני מקווה שהיא תעבור בקרוב. אני חושב שהקמת היחידה הזאת גם מסייעת לנו בהיבטים בין לאומיים כיוון שהיא גם מסייעת לנו, לממשלה, בהתוויית דרכה בהמשך.


בין יתר התפקידים שאני ממלא במסגרת הממשלתית, אני גם ממלא תפקיד של יושב ראש ועדת המנכ"לים להסרת החסמים בקרב האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. משרד המשפטים פעיל בזה גם ברמת מחלקת ייעוץ וחקיקה וגם ברמת המעשה של הנתונים בפועל, של העובדים בפועל. הצלחנו בשנה הזו להגיע להישגים גדולים מאוד, קודם כל באיתור חסמים, בהעסקת אוכלוסייה ערבית במשרדי הממשלה, ושנית, עכשיו אנחנו עוברים לאכיפה על משרדי הממשלה לעמוד ביעדים. היעד הוא עשרה אחוזים של עובדי מדינה ששייכים לאוכלוסייה הערבית עד שנת 2012. אני מאוד מקווה שהממשלה תעמוד ביעד הזה שהיא הציבה לעצמה ואנחנו מאוד מסייעים.

מי בתוך המשרד עוסק בזה?

אני יושב ראש ועדת המנכ"לים. מי שמסייע לי זאת מחלקת ייעוץ וחקיקה שעוסקת בהתקנת תקנות, אם יהיה צורך בחקיקת חוקים לצורך הקלה על העניין הזה, וזה שיתוף פעולה שלנו עם משרד ראש הממשלה, נציבות שירות המדינה והאוצר.


אני רוצה לתת כמה דוגמאות על דברים עליהם הוחלט ושהם סייעו. גילינו בוועדה למשל שאחד החסמים העיקריים הוא חסר במגורים. חסם המגורים. אנשים שרוצים להישאר ולגור באזור הטבעי וברוב המקרים חלק גדול מערביי ישראל מתגוררים באזור הצפון. הממשלה החליטה להעניק סיוע בשכר דירה של כאלפיים שקלים על מנת שאותם אנשים יוכלו לעבוד גם באזור ירושלים ובאזור המרכז. לממשלה אין הרבה מקומות עבודה בצפון. יש מעט בנצרת ומעט בחיפה ולכן העניקו סיוע בשכר דירה על מנת שבני האוכלוסייה הערבית יוכלו לעבוד גם במרכז הארץ ובירושלים ויתרחקו מביתם.


אני לא אמנה כאן את כל ההמלצות והדרישות, אבל אני רוצה לומר שמה שצפוי לנו כעת זה שאנחנו יוצאים למסע שאפשר לקרוא לו שיווק, פרסום והסברה. אני אישית ביחד עם חברי כנסת ושרים – השר ברוורמן, השר לשעבר חבר הכנסת מג'אדלה – קבענו שנצא לסיור ביחד. גם חבר הכנסת מגלי והבה שנמצא כאן. אנחנו כולנו פעילים ביחד על מנת לעמוד ביעדים הללו.


עוד נושאים שהם נושאים רלוונטיים השנה. אני מקווה מאוד שבתחילת השנה תוקם יחידת חופש מידע ארצית. היום בתחום חופש המידע, מי שעוסק בו, אלה הם המשרדים עצמם, היחידות עצמן. בפגישה הראשונה שלי עם שר המשפטים, שאלתי אותו מה הוא מצפה ממני כמנכ"ל, הוא אמר לי: בנפשי עניין חופש המידע. הייתה שיחה ארוכה אבל כמובן לא אספר על כולה. הוא אמר לי שהוא רוצה שהמדינה תגביר את השקיפות שלה, הוא רוצה שהאזרחים יוכלו לקבל יותר נתונים על מה שקורה במדינה, ובעיקר חשוב שתהיה אחידות בהקשר הזה. אני נרתמתי לביצוע המשימה הזאת בשיתוף פעולה מלא של האוצר.

ספר לנו מה עושים בעניין הזה.

בשלב הזה החלטנו להקים יחידה כלל ממשלתית. לא רק במשרדים. היום, כאשר אדם פונה לגוף שחוק חופש המידע חל עליו, היועץ המשפטי באותו משרד או הממונה על חופש המידע באותו משרד, הוא זה שנושא ונותן עמו. אנחנו ראינו בתקשורת לא פעם שיש הבדלים כאשר משרד אחד אומר שדבר מסוים הוא מעניק ומשרד אחר הוא לא מעניק את אותו הדבר בדיוק.

אתמול ישב כאן חיים שני ואמר שהם עכשיו עשו פרוייקט של תכלול על המערכת. זה אותו פרוייקט?

לא. זה משהו אחר לגמרי. חיים שני מדבר על משהו שנקרא ה-CIO הממשלתי. בעצם המנמ"ר אחראי, יחידת המחשב הממשלתית. הרעיון של זה הוא כזה שבתחום המחשוב והשירות לאזרח, כל משרד היום מנהל את ענייניו באופן ועל כן מה שחיים מדבר עליו – אגב, זאת ועדה שגם אני שותף לה – זה הקמת אחראי מחשוב, ואני לא בטוח שייכנס לזה גם שירות לציבור למרות שלדעתי גם השירות לציבור צריך להיכנס אליה, אבל זה יוחלט. מדובר בהקמת יחידת מחשוב מרכזית לכל הממשלה, כזאת שגם תרכוש את התוכנות ותייצר אותן.

זה פנים ממשלתי, ומה שאתם מדברים עליו הוא בעצם לטובת הציבור.

גם זה לטובת הציבור. גם ה-CIO הממשלתי הוא פנים ממשלתי והוא לטובת הציבור כיוון שבסופו של יום יש קשר בין טכנולוגיה.

אבל הציבור לא יהיה חשוף לזה. אדם מן הישוב לא יוכל להיכנס לאותה מערכת שחיים שני דיבר עליה ולהוריד אינפורמציה.

באופן עקרוני אדם לא יוכל להוריד אינפורמציה, אבל התוכנית הזאת היא תוכנית שבאה לשרת את המטרות של כל המשרדים והמטרות של כל המשרדים הן הגברת השירות לציבור.
כאן אני מספר משהו שאני חושב שהוא יקרה, אם כי אני לא יודע אם הוא יקרה.


יש בשורה חיובית מאוד. מנהל בתי המשפט נמצא בצפון, אבל אני אדבר גם מנקודת ראותו. אנחנו מתכוננים לטקס הנחת אבן פינה להקמת בית המשפט בעיר לוד, בית המשפט מחוז מרכז, והשנה שר המשפטים הצליח להשיג את התקציב הנדרש לצורך הבנייה שלו ואנחנו נקים אותו ולידו נקים גם את בניין משרד המשפטים שיהיו בו גם יחידות סיוע משפטי, סנגוריה ציבורית, טאבו ופרקליטות.

תכניסו גם בית סוהר.

בית הסוהר כבר נמצא בסביבה.

אגב, אמרת לי שיהיה בתקציב פיתוח בתי הדין.

זה קיים.

איפה?

איפה מופיע התקציב של פיתוח הנהלת בתי הדין?

לתקציב פיתוח, ניתנה הרשאה להתחייב אבל עדיין אנחנו לא צריכים תקציב. התקציב יבוא מתי שהוא ב-2012.

הוא יצא בפועל.

תגיד לי, אתה עושה ממני צחוק?

לא. בתקציב פיתוח של משרד המשפטים שוריין סכום של כ-60 מיליון שקלים, בסעיף 53, לטובת פיתוחים של משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט.

לא הבנתי.

בסעיף 53.

סעיף 53 מולי.

יש שם תקציב של כ-60 מיליון שקלים לטובת תקציב פיתוח של משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים.

אז למה זה לא כתוב?

כתוב.

אני מסתכל בעמוד 14. זה לא כתוב? אתם מתביישים?

אתה מתכוון לשנתיים ביחד, נכון?

כן.

דו שנתי.

לא, אתה לא קורא מהמקום הנכון. אני קורא מספר התקציב. את זה אנחנו לא נצטרך לאשר אלא את זה נצטרך לאשר וכאן זה לא מופיע.

זה מופיע בתוך תוכנית בתי המשפט.

השאלה של היושב ראש, אם אני מבין אותו, היא שאם יש סעיף תקציבי לנושא, היכן הוא.

זאת אומרת שאנחנו צודקים שאנחנו בעצם רצינו באישור חוק התקציב הדו שנתי שאתם תצטרכו לפרט גם את התקנות.

אני יודע שאנחנו פועלים לצמצום התקנות, לתת חופש למשרדי הממשלה.

היה צריך לכתוב את זה כדי שאני לא אשאל שאלות מיותרות.

מה אתה רוצה שייכתב?

שיהיה כתוב. הרי היה כאן דיון. יש בתי דין שנמצאים במצב נורא. יש אנשים שמגיעים לבתי הדין פעם אחת בחיים והרושם שמתקבל, הם נפגשים שם בדיינים ובכל המקרים מגיעים לבתי הדין במצב משפחתי רע. הרי לבתי הדין באים בעיקר לגירושין. המצב הפיזי של בתי הדין הוא רע. דיברנו על זה בוועדה כמה פעמים. נאמר על ידי משרד האוצר, ויש את זה גם בכתב, והיה צריך להיות סעיף על פיתוח בתי הדין.

יש סעיף.

יש כאן ארבעה עמודים על פיתוח בתי המשפט, שיפוץ בתי המשפט, שיפור בתי המשפט, בינוי בתי המשפט. ארבעה עמודים. תקראו.

אנחנו מברכים על כך.

ודאי שאני מברך. צריך שיהיה שירות לאזרח בכל מקום, בעיקר בלוד.

אדוני היושב ראש, השנה הנושא הזה כן סוכם בזכות או בגלל שר המשפטים ומנכ"ל משרד המשפטים. הנושא הזה סוכם אחרי דיונים.

אני לא לוקח קרדיט על זה, אבל שזה יופיע.

אחרי דיונים אתך בוועדת הכספים הנושא הזה סוכם וזה מופיע בתקנה מספר 8080701. אדוני לא רואה את זה ספר של תוכניות.

זה בירוק.

מה כתוב בירוק?

כתוב שיפוץ בתי הדין.

כמה כסף?

5 מיליון שקלים כפי שסוכם, שזה 5 מיליון שקלים בבסיס.

כל שנה. הגדלת בסיס התקציב ב-5 מיליון.

באותה רשימה כתוב גם בתי הדין השרעים?

זה בתקציב משרד המשפטים. זה לא בתקציב בתי הדין.

אני מאמין למשרד המשפטים.

הדבר היחיד שאני מאמין בו, זה בקדוש ברוך הוא. חוץ מזה אני רוצה לראות הכל.

זה מופיע.

גפני, מצאתי את זה.

איפה?

בעמוד 44, בתי הדין הרבניים. יש גם הקצאת משאבים לתחזוקת מערך המחשוב, גם הקצאת משאבים למעבר למבנה חדש, גם תוספת תקנים.

אלה דברי ההסבר. את צודקת, אבל אלה דברי ההסבר.

אין מספרים.

כן, כי אלה דברי ההסבר. אני חשבתי שזה אמור להיות, כך הם אמרו, בתוך התקציב, אבל אומרים שזה בתקנות, או יותר נכון בתוכנית הכללית. שר המשפטים אומר שזה כסף שהוא מספיק. בסדר.

הקצאת משאבים לשיפור.

לא על זה את מצביעה. את מצביעה על התקציב שמופיע בעמודים עם המספרים. אומר ואדים שזה מופיע אלא שאנחנו לא רואים את זה. אמר לי ראלב שאני אאמין, אז אמרתי שאני מאמין ברוך הוא.

לא אמרתי להאמין לכולם אלא אמרתי לך להאמין למשרד המשפטים.

אני רוצה לומר שכן מגיע לך קרדיט כיוון שבערב התקציב זה עדיין לא היה מסוכם ואז התקשרתי בשעה 2:00 בלילה לשר המשפטים ואמרתי לו שתקציב הנהלת בתי הדין לא מסוכם עדיין ושאלתי האם לסכם אותו או לחכות למנהל בתי הדין הבא. הוא אמר לי לגמור כי זה חשוב, ואז ישבתי עם ואדים וסיימנו.


אני חייב לומר שהאוצר משתף אתנו פעולה בצורה הוגנת. אנחנו לא מקבלים את כל מה שאנחנו רוצים אבל אנחנו גם לא נדחים על הסף. אני חייב לומר שהאוצר מגלה יושר אינטלקטואלי ועבודה עניינית שמאפשרת לנו לבצע את תפקידנו. היינו שמחים אילו היו יותר תקציבים, אבל אנחנו מבינים את התמונה הכללית של הממשלה.


משפט אחרון. היושב ראש, אני חייב לציין, גם הוא פועל למען בתי הדין השרעים. הוא הושיב אותנו כאן והצליח לגרום, ובצדק, להשוואה של התנאים של כל הקאדים, גם בבתי הדין, גם בבתי המשפט וכולי, והוא יותר מציק לי לגבי התנאים של הקאדים הדרוזים והשרעים.

אותו הדבר. אני רוצה לבוא לראלב, אבל אני רוצה גם לחזור הביתה.

גם אני הצקתי למישהו בקשר לרבנים.

זה נכון. מנכ"ל משרד המשפטים צודק. אנחנו לא מרפים מהעניין הזה ואני חושב שקיבלנו החלטה נכונה. אגב, אנחנו הולכים לדון עכשיו בשכר השופטים, בשכר הדיינים, בשכר שופטי בית הדין השרעי והקאדי מדהב של הדרוזים. אנחנו הולכים לדון על זה כי אנחנו אמורים בינואר לאשר את מה שסוכם עם שר המשפטים לגבי שכר השופטים. אני הולך להביא הצעה לוועדה וההצעה הזאת תכלול את כולם, את השופטים, את השרים, את סגני השרים, את ראש המוסד, את ראש השב"כ, את כל ההצמדה הזאת. אני רוצה להפסיק לדון על העניין הזה ולקבל החלטה אחת. האמת היא שרציתי לעשות את זה קודם, אבל קודם זה היה נראה לא טוב כי אנחנו באמצע הדיונים על התקציב והיו גם כמה פסיקות של בית המשפט ועוד מישהו יכול היה לכתוב באיזה עיתון כאילו אני נוקם בשופטים או שאני לטובתם כדי להתחנף אליהם. לכן החלטתי להמתין, אבל אני הולך לדון על העניין הזה ואני הולך לקבל החלטה מקצועית ואובייקטיבית. אני אביא את זה בפני הוועדה. אם החברים יאשרו את זה, יש לי הצעה שהיא הצעת פשרה, אבל זה יחול על כולם. זאת אומרת, לא יהיה דין שונה, מלבד חברי הכנסת שזאת לא הסמכות שלנו אלא סמכות ועדת הכנסת. אנחנו ועדת שירות של נשיא המדינה, של השרים, של השופטים ושל כולם ואני רוצה שיהיה דין אחד לכולם. לא יכול להיות שכל פעם נדון מחדש על זה כך ועל זה אחרת. היה כאן דיון שלדעתי היה דיון מאוד לא נוח כשבאים נציגי השרים ואומרים שהשכר שלהם מורכב כך ואחרת ושכר השופטים מורכב כך ואחרת.

השופטים בכל זאת מהווים סקציה נפרדת.

אז מה?

כך לימדו אותי.

אז מה? למה הם מוצמדים? לשכר הממוצע במשק? למדד? למה?

אתה מדבר על ההצמדה.

ודאי. זה הנושא. אנחנו צריכים גם להחליט על שכר השופטים, אבל זה לא הנושא שעומד לדיון.

למה שלא נחליט על הצמדה אחידה בכל המשק? גם למקבלי קצבאות

שכר מינימום.

ברור. שכר מינימום.

אמרתי בדיון ביום חמישי שהממשלה סותרת את עצמה כי יש מקומות שהיא מביאה ואומרת שצריך להצמיד, יש מקומות שהיא אומרת שלא צריך להצמיד. אמרתי את זה בישיבה ביום חמישי, אבל אני לא יכול לתקן את כל העולם. מה שמסור בידי ועדת הכספים, זה צריך להיות אחיד. אגב, אחרי כן לומדים מאתנו כי מה שאנחנו עושים כאן, עושה ועדת הכנסת וזה גם יכול להשליך על כל הדברים האחרים. טוב, זה לא נושא הדיון עכשיו.


חבר הכנסת חיים אורון, אחריו חבר הכנסת אמנון כהן ואחריו חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

אני לא רוצה להמשיך את הוויכוח עם היושב ראש בהקשר הכללי, האם הגבולות ברורים או לא ברורים, ומי ישים את הגבולות, וכשהוא ישים אותם, האם לטעמו הם יהיו ברורים ולטעמי הם לא יהיו ברורים. הוויכוח הזה הוא מעבר לדיון על תקציב משרד המשפטים.


יש לו הקשר אחד ברור לתקציב של משרד המשפטים כי מערכת המשפט נמצאת בהתקפה מאוד קשה. אחד הנימוקים החזקים בארטילריה שזורקים בה אלה הטיעונים שקשורים בתפקודה. היא לא יעילה, היא מתמשכת, עינויי דין וכולי וכולי. זה נכון לגופו אבל זה גם כלי במאבק על ערעור מערכת המשפט וככל שוועדת הכספים יכולה לתרום לכך שלפחות הכלי הזה יישחק, זה תפקידנו. את הוויכוח העקרוני נמשיך לנהל והוא מתנהל. בנושא הזה, דווקא הייתי רוצה לשמוע גם מהמנכ"ל וגם מהשר. תנו איזה מדד לגבי איזה משקל למצוקה הגדולה של התמשכות התיקים, נושא עליו כולם מדברים. גם הנתונים בספר כאן מראים שסגירת תיקים פר שופט יורדת ולא עולה והתור בכל הטבלאות, גם של מרכז המחקר של הכנסת וגם שלכם, מראות שבמקרה הטוב מצליחים לשמור על מלאי קבוע ולא מצליחים להוריד.

יש ירידה.

אדוני השר, במסמך שמופיע כאן יש ירידה כנראה בתיקים הפשוטים של השנה.

נפתחו פחות תיקים, אז יש ירידה, אבל משך זמן הטיפול התארך.

נכון. משך זמן התיקים לפי הטבלא שמוצגת כאן עולה מ-2007 ל-2010. היא עולה ב-2,4, 4,6 ואפילו מעל 6 שנים יש עלייה נטו. זאת אומרת, מספר התיקים גדול יותר. יש כאן את ההיבט הענייני של אותו אדם או שני אנשים שמתדיינים בבתי המשפט ולא זוכים לסיים את ההתדיינות ביניהם, אבל יש לזה גם משמעות מבחינת ההשלכות על מעמד מערכת המשפט משום שכפי שאמרתי קודם, לפעמים אתה שומע עורכי דין, לפעמים אתה שומע אזרחים אחרים שאומרים איזו מערכת דפוקה זאת. הכל מתערבב ביחד. אני לא יכול לבקש שתתנו יחס תשומה-תפוקה, על כל מיליון שקלים שיהיה יותר במשרד, כמה אתם חושבים שהתור יתקצר. בסופו של דבר יש כאן איזשהו מבחן כזה ובמספרים בסדר גודל אפשר לעשות ממוצעים. למרות שמוצג כאן גידול משמעותי בתקציב, שלא ברור אם צריך לנטרל ממנו את בתי הדין הרבניים שנכנסו לתוך התקציב הזה.

לא. זה כבר הרבה שנים.

לא, משנת 2000. השוואה משנת 2000. נאמר כאן שבשנת 2000 התקציב גדל ב-76 אחוזים. אני חושב שצריך לנטרל גם את הגידול הטבעי וגם את התוספות, ואז אני לא בטוח שהחגיגה היא כזאת גדולה.

יש תשובה לשאלה של ג'ומס? העלייה הזאת בתקציב בנטרול בתי הדין הרבניים והגידול באוכלוסייה, נותנת באמת גידול ריאלי?

אתה מסתכל רק על תקציב הנהלת בתי המשפט.

לא. אני הסתכלתי על הטבלה שמופיעה כאן.

יש לכם את ניתוח הצעת התקציב. אתם אומרים שגדל תקציב המשרד בשיעור של 76 אחוזים.

זה כל התקציב.

אבל בהמשך יש לך רק את בתי המשפט.

אני יודע. בסדר. בעיניי זאת שאלה מהותית. אם היינו באים ואומרים לכם שיש לכם בתוך שלוש שנים עוד מיליארד שקלים, האם אתם מעריכים שזאת תהיה התפוקה, שנפתח את שני בתי משפט, נשים עוד שופטים, או שהמגבלות הם בתחומים אחרים? אין שופטים, אין מערכות וכולי וכולי. נתת את הנתון המדהים של פי ארבע מאשר בארצות אחרות, אבל זה לא פותר לנו את הבעיה. הם נמצאים בתוך בתי המשפט. זה שאנחנו בשיא עולמי זה נחמד מאוד, אבל מה עושים עם זה?


אני חושב שזאת בעצם הבעיה העיקרית שלנו כאן, בדיון בהיבט התקציבי, כי היא מנקזת לתוכה את כל הבעיות כולן.

נכון.

הערה יחידה ובזה אני אסיים ולא אאריך היא לגבי מה שהתפרסם הבוקר, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות. הנציבות ממוקמת במשרד המשפטים וזה בסדר גמור, רצו להפריד אותה ממשרד הרווחה, ואני אומר לך אדוני השר, כשר ולאו דווקא כשר המשפטים, שהעובדה שהנציבות אצלכם, זה בסדר גמור, זה שארבעים אחוזים לא מקבלים את התרופות שלהם, זאת זוועה. אנשים עם מוגבלויות לא מקבלים תרופות. אני לא מדבר על אלה שבולעים תרופות לתיאבון אלא אנשים עם מוגבלויות שלא מממשים את התרופות שלהם. אני יכול לתת נתון נוסף ובזה אני אסיים כי זה לא בדיוק ממין העניין. אני יודע שכאן מהבוקר עד הערב מדברים על ה-OECD. במבחן של ה-OECD בהקצבה לנכים, אנחנו במקום השלישי מלמטה ובפער ענק. אפשר לומר שהנכים שלנו יותר קלים, כל מיני חוכמות שימציאו לי וכבר שמעתי כל מיני הסברים, אבל בסך הכל אנחנו רואים את הנתונים – ויש לי אותם – של הנכים וזה משתקף בתוצאה הזאת. התוצאה של זה היא כמובן שהם לא לוקחים תרופות שהרופא נותן להם כי הקצבה היא מאוד מאוד נמוכה.

בעניין הזה אתה פונה אליו כשר ולא כשר המשפטים.

אני פונה אליו כשר. יש משמעות לעובדה שהרשות הזאת נמצאת במשרד המשפטים. היא לא רק משתכנת בתוך הבית הזה. אני חושב שהוא צריך להשמיע את קולו, את אמירתו ואת השפעתו כדי להתמודד עם השאלה הזאת.

תודה אדוני היושב ראש, תודה לשר ולמנכ"ל על הסקירה. אני רוצה להמשיך בדרך בה הלך חבר הכנסת אורון לגבי התמשכות המשפטים והדיונים בתיקים. כמובן אנחנו רוצים יהיה דין צדק ולכן זה לוקח זמן, אבל אנחנו רואים שבגלל שיש ריבוי תיקים, בין דיון לדיון עובר זמן רב. אם היה מצב שתוך שנה מתקיימים אותם דיונים שמתקיימים במהלך עשר שנים, בוודאי הנושא היה מסתיים מהר יותר. לא ראיתי כאן שאתם עשיתם ניתוח וכתוצאה מהניתוח הזה אתם רוצים להקים עוד כמה בתי משפט לטובת הנושא, להכשיר כך וכך שופטים וכולי. לא ראינו את זה. כל פעם אתם אומרים שאתם בהתדיינות עם האוצר ומשבחים אותו, אבל יש את תקציב המדינה וקל לומר שעושים במגבלות הקיימות, אבל אתה צריך להילחם על המגבלות שלך, על מה שאתה נותן. אל תתחשב באחרים אלא תן את השירות שלך. תיק מתנהל עשר שנים, לא נתת שירות אלא זה עינוי דין וזה עיוות דין.


קראתי בעיתון שקם בית משפט כלכלי. האם הגיע הזמן והאם יש חשיבה במשרד להקים בתי משפט מקצועיים יותר? להתמקצע בתחומים השונים? בית משפט כלכלי, זה אחד, אבל למשל בנושא רפואה ובנושאים אחרים. צריכים להיות שופטים שיתמקצעו בתחום כי אז אולי הדיונים יהיו מהירים יותר. בסך הכל השופט הוא בן אדם והוא צריך ללמוד את התיק ופעם הוא דן בתיק כלכלי, פעם ברווחה, פעם בנושא רפואי.

רעיון נכון.

לא ראיתי איזשהו פתרון כאשר יש נתון שאומר ש-95 אחוזים מהתיקים באים בעסקת טיעון. כלומר, אין משפט צדק. לפעמים בן אדם מודה באשמה שהוא לא עושה רק כי הוא רוצה לגמור את העניין כי הוא לא רוצה להתנהל עשר שנים. האם עשיתם איזושהי עבודה? 95 אחוזים מהתיקים – עסקת טיעון. זה לא משפט צדק. אין צדק. בן אדם אפילו לא עשה, אבל הוא לא רוצה להתדיין עשר שנים ואין לו כסף לקחת עורך דין, ואז מי נופל? האנשים הפשוטים כי אין להם את הכסף. האם עשיתם חשיבה? בדקתם את הנושא הזה?


עוד נושא שעולה בוועדת הכספים הוא חברות הביטוח ואפילו ביטוח לאומי. מי מגיע לשם? אזרח מבטח את עצמו, הכל בסדר, אבל ביום שהוא צריך את השירות, הוא הופך להיות גנב, הוא הופך להיות רמאי ולך תוכיח עכשיו שהוא צודק. זאת אומרת, הוא ביטח עשר שנים ובשנה ה-11 פרצו לו לבית או גנבו לו את הרכב או הייתה לו תאונה, ועכשיו הוא מתחיל להתדיין. נשלח חוקר, בודקים את האמינות של המבוטח, ועכשיו הולכים לבתי משפט והוא סובל כי אין לו כסף לקחת עורך דין. כשמגיע תיקון חוק אליכם לוועדה, תמיד אתה אומר שזה לא טוב ואסור להתערב. עשרות חוקים יש לי ואני מנסה להסדיר את הנושא הזה. למה האזרח תמיד צריך להוכיח שהוא לא חטא ולא פשע? למה הוא צריך להיות מובך כאשר ישר אומרים לו שהוא גנב. הוא בא לביטוח לאומי, עבר תאונת דרכים, רוצה לקבל תקופה מסוימת שיקום, שיעזרו לו קצת, לפעמים הוא היה בעל עסק, לפעמים עבד בעבודה מסודרת, אבל דוחים לו את התיק. אחרי שבוע הוא בא עם עורך דין, הוא מקבל את כל הנכות שלו. למה הוא צריך לקחת עורך דין? עשיתם איזושהי חשיבה? אנחנו מדינה, איך אנחנו נראים? למה כולם גנבים? הראייה הזאת צריכה להשתנות ואני מצפה מכם, ממשרד המשפטים, להסתכל על הדברים האלה בתמונה הכוללת. למה אנחנו צריכים שוב ושוב חוק? לא צריך, אבל אם אין לנו ברירה, אני מחוקק. הכלי היחיד שאני מכיר הוא החקיקה. אתם צריכים להסתכל באופן מערכתי ולראות האם המוסד לביטוח לאומי נועד לתת שירות לאותם אזרחים או שבגלל שכמה רימו אותו, הוא מתייחס לאחרים כאל גנבים. איש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף. לכן כולם גנבים עכשיו.

תודה. יפה דיברת. שלי יחימוביץ ואחרי הציון.

לדברי הפתיחה שלך, אני לא אאריך אדוני היושב ראש, אבל אני כמובן חולקת עליך.

חייב שיהיה משהו שנחלוק.

נכון. בדרך כלל אנחנו מסכימים אחד עם השני. אני חושבת שהמתקפה על בתי המשפט בכלל ועל בית המשפט העליון בפרט היא לא במקומה והיא מערערת את יסודות הקיום שלנו כמדינה דמוקרטית. אנחנו זקוקים לבג"ץ ואנחנו זקוקים לבית המשפט העליון. דמוקרטיה, כך יודעת בתי הקטנה, היא לא רק שלטון הרוב אלא גם זכויות המיעוט. אני יודעת מה תגיד לי עכשיו, שיש גם מיעוט חרדי וכן הלאה, אז בוא נוותר על חילופי הדברים הרגילים. אני חושבת שבתי המשפט הם יעד למתקפה משולחת רסן בשנים האחרונות שפוגעת בסופו של דבר בציבור בישראל. חלק מהפסיקות של בג"ץ הצילו אותנו מפני עצמנו, למשל זאת שהורתה על ביטול החוק להקמת כלא פרטי שיופעל בידי קוזניצקי ולבייב, שהם יהיו אחראים על האסירים שלנו במקום המדינה. בא בג"ץ ואמר את דברו. היינו חייבים שמישהו יאמר לנו, אם אנחנו כמחוקקים לא השכלנו לעשות את זה. כליאה היא שלילת החירות הקשה ביותר ורק למדינה מותר לעשות את זה. בג"ץ שומר על המדינה במקרה הזה, אבל זה לא קשור לעניין הדיון שלנו.

זה דיון אחר.

נכון. כיוון שאתה אמרת את הדברים, אני מתייחסת.

אני גם אמרתי שזאת דעתי האישית וזאת לא עמדת הוועדה. הוועדה גם לא מוסמכת לדון בעניין הזה. אני שוחחתי גם עם נשיאת בית המשפט העליון ואת דעתי אני אומר מעל כל במה ואני לא חושב שזאת התקפה נגד בית המשפט.

כיוון שנתתי במקרה את הדוגמה של הפרטת הכלא, אני כן רוצה לדבר בהקשר של משרד המשפטים על הפרטת ההוצאה לפועל. אני חושבת שמדובר במהלך מסוכן מאוד. שוב לוקחים כוחות מדינתיים שצריכים להיות אך ורק בידי פקיד ציבור, כמו להיכנס לביתו של אדם, להפקיע לו רכוש וכן הלאה, ומעביר אותו לידי ידיים פרטיות. הייתי רוצה לדעת איפה זה עומד, מה המהלכים שמתרחשים ולקבל איזשהו עדכון.


חשוב לי לדבר על שביתת הפרקליטים במיוחד נוכח הדברים שאמר/לא אמר שר המשפטים כאן.

סליחה שאני מתערב. השר יצטרך להשיב, אבל אני רוצה לומר לך מה אני הבנתי ממנו. אני הבנתי ממנו, בעקבות דבר התורה שהוא אמר, אבל הבנתי את זה גם לפני דבר התורה, שהוא היה מעדיף, כך הבנתי, שתהיה הידברות לפני כן ואז היה אפשר להגיע לתוצאות יותר טובות. זה מה שהוא אמר. הוא לא ערער על זכות השביתה. השר ישיב.

אני שמעתי כאן מפי השר שהשביתה פוגעת קשה מאוד בציבור. על זה אני רוצה לומר שני דברים. שביתה, אם היא לא תפגע ולא תגרום נזק, היא לא תהיה אפקטיבית ואז העובדים יישארו בלי שום כלי למימוש הזכויות שלהם. דבר נוסף שיש לי לומר זה שגם הפרקליטים הם הציבור. הם ציבור. הם אנשים שמפרנסים את משפחותיהם, הם צריכים להשתכר בכבוד, המשכורות שלהם הולכות ונשחקות כל הזמן, העומס עליהם גדל והולך, להסתובב בפרקליטות ורק להסתכל על המשרדים, על הקיטונים הצרים האלה בהם הם יושבים בתנאים בלתי אפשריים, זה דבר שהוא מעורר הרהורים נוגים על היכולת של הפרקליטות לבצע את תפקידה. אני חושבת שהשביתה שלהם מוצדקת ואני חושבת ששר המשפטים צריך לדעת, כעורך דין, את ההבדל בין עורך דין במשרד לבין עורך דין מייצג. עבודתו של עורך הדין המייצג היא קשה מאוד, במיוחד כשהיא נעשית בתנאים כאלה ובשכר דל כל כך. מעבר לעניין של זכויות הפרקליטים כעובדים, ויש להם זכויות כעובדים וחייבים להכיר בדבר הזה, הפרקליטות היא באמת הכלי העיקרי והמרכזי לאכיפת החוק. אנחנו חייבים לשמור על החוסן שלה, להגנה על כספי ציבור, להתמודדות בבג"צים אם כבר דיברנו על בג"ץ וההתערבות הזאת במעמדם של הפרקליטים, גם מעמדם הכלכלי, היא מקשה על גיוס של כוח אדם טוב לשרות המדינה, לפרקליטות, והיא גם מונעת הישארות של כוח אדם טוב בתוך פרקליטות המדינה. לכן הרצון לדאוג כאן לתנאים בסיסיים לפרקליטים, אני חושבת שהוא באמת רצון של כולנו. הוא לטובת המדינה ולטובת הציבור בסופו של דבר.


אני חושבת שהגישה של אני לא מדבר עם העובדים כי הם שובתים, לרבות האמירה שלו הם לא היו שובתים הם היו מקבלים יותר, שזאת אמירה מאוד בעייתית, זאת אמירה שמתאימה לשר אוצר ולא לשר משפטים. אגב, לתקופות פחות טובות בימיו של האוצר, כאשר כל התדיינות על שכר עובדים הפכה לשדה קרב מדמם. אפילו האוצר כבר לא נוהג כך והוא מדבר עם עובדים גם שעה שהם שובתים.

דווקא הייתה התדיינות עם ההסתדרות ונמנעה שביתה.

נכון. לכן אני מאוד מעריכה את דבר התורה שמדבר על הידברות, אבל מעבר לדברי התורה, יש גם חוק, יש אמנות בין לאומיות, יש זכות שביתה, יש הסכמים קיבוציים. אגב, הפרקליטים נקטו עיצומים כמה פעמים ואף אחד לא ספר אותם. כנראה שהנכונות להידבר אתם היא לא כל כך גבוהה ואני מצפה משר, כל שר של משרד, גם משר חינוך, גם משר משפטים, גם משר בריאות, להתייצב לימין העובדים שהוא מופקד עליהם ולא נגדם. זאת לא עמדה לעומתית. אני הייתי רוצה לראות אותך שר המשפטים מתייצב לימין העובדים ותובע את זכויותיהם ובוודאי לא אומר שאם הם לא היו שובתים, הם היו מקבלים יותר, ולפתוח אתם לאלתר במשא ומתן בתוך השביתה לטובת הציבור. גם לטובתם אבל גם לטובת הציבור ולטובת כולם.

אני מבין שאת מוותרת על ההצעה לסדר.

לסיום, שלוש שאלות. שאלה אחת היא בהמשך לשאלה של ג'ומס. קודם כל, הגידול בתקציב ובתקנים מאוד מרשים ואני בעד, כדי להתגבר על העומס ועל הקשיים במערכת, אבל באמת מעניין לדעת האם באמת מדובר בגידול ריאלי או בגידול בגלל הגידול באוכלוסייה כמה מזה גידול אמיתי? אני מקווה שכמה שיותר.


עוד שאלה מאוד קונקרטית. אני מסתכלת בעמוד הזה כדי לעזור לך אדוני היושב ראש, בעניין של בתי הדין הרבניים, ראיתי שני סעיפים בעמוד 44, האחד, תוספת תקנים לעוזרים הלכתיים, לדיינים ולתגבור היחידה לבירור יהדות, והשני הוא הקצאת משרות עבור יחידות סיוע. יש לי שאלות קונקרטיות לגבי הדברים האלה. באוקטובר 2008 היה מכרז לעוזרים משפטיים והמכרז הזה נפסל בגלל שהתנאים שלו היו הסמכה לרבנות ועדיפות לכושר דיינות, מה שהשאיר נשים מחוץ למכרז. האם מדובר באותה גברת בשינוי אדרת? העוזרים ההלכתיים הם אותם עוזרים משפטיים? האם כאן נשים כן יוכלו להתמודד לתפקיד?


שאלה שנייה. הקצאת משרות עבור יחידות סיוע. יחידות סיוע זה דבר מאוד יפה וקיים גם בבתי דין למשפחה ועושים אותו עובדים סוציאליים. קודם כל, טוב שזה קורה וזה דבר שהוא בהחלט נחוץ לצורך התדיינות בדיני משפחה, אבל בכל זאת אני שואלת למה שהם לא יהיו כפופים למשרד הרווחה שיש לו את כל האתוס המקצועי.
האם גם שם נשים עובדות סוציאליות לא יוכלו לעבוד?

אני יכול לתת הודעה אישית?

בבקשה.

בנושא של פינוי פולשים שהתקיים אתמול. אמנם התנצלתי בפני חבר הכנסת ראלב מג'אדלה. אתמול הלכתי אליו והתנצלתי ואני רוצה להתנצל במליאת הוועדה.

הסתפקתי בפגישה.

אתה הסתפקת, אבל אני לא מסתפק.

בהלכה כתוב שצריך באותו מקום.

במה פגעת בו?

אני מתנצל שוב.

התנצלת במשרדי והסתפקתי בזה.

תודה רבה. יישר כוח. ציון פיניאן ואחריו ראלב מג'אדלה.

אני מקבל את ההתנצלות.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, אני לא רוצה להיכנס לנושא הצפון, אבל אומר שעם העומס על בתי המשפט עוד אפשר להתמודד, אבל העומס לצערי כנראה פוגע באופן קבלת ההחלטות ואני אתן דוגמה. היום נהוג – אני חושב שכבר נתתי את הדוגמה הזאת – כאשר שוטר עוצר נהג ומבקש את תעודת החובה, אם הנהג לא מציג את תעודת החובה, הוא מוזמן לבית המשפט. יש פנייה של משרד המשפטים שכל נהג שלא מציג תעודה, שולחים אותו הביתה ולא עושים לו כלום בגלל העומס על בתי המשפט, ויש לי את זה בכתב. יש לי את שני המכתבים, גם של המשטרה וגם של בית המשפט.

העליתי את זה כאן בדיון.

נכון. זאת תופעה קשה מאוד במגזר, ויסלחו לי חבריי היושבים כאן.

במגזר הערבי.

כן. זאת תופעה מאוד קשה. שוטר עוצר נהג, מבקש תעודת ביטוח, אין לו, הוא אומר לו ללכת הביתה. בימים כתיקונם, כשאין עומס על בתי המשפט, הוא חייב לבוא לבית המשפט ובית המשפט לתעבורה יחליט מה שיחליט. פנו אלי שוטרים וגם פנו אלי כמה אנשים. אם כבוד השר ירצה את התשובות שקיבלתי, יש לי אותן בכתב.


הגשתי הצעת חוק בנושא הזה.

אתה מדבר על תעודת ביטוח חובה?

כן, על תעודת ביטוח חובה.


כאשר רוצים לחדש את רשיון הרכב, מחדשים אותו לשבועיים ואחרי שבועיים נגמר הסיפור.

זאת תופעה בחברה הישראלית.

לא בחברה הישראלית, אבל לא משנה. אני עומד על כל מילה שאני אומר. אני הגשתי הצעת חוק האומרת שאדם שאין לו תעודת חובה להציג, ישלם 700 שקלים ויקבל שמונה נקודות. אני מקווה שכבוד השר יתמוך בהצעת החוק שלי.

אני נגד התופעה. אדוני השר, אדוני המנכ"ל, כבוד היושב ראש, נאמרו כאן דברים על ידי חבריי שהם רבים ומגוונים. גם אני נחשף למשרד המשפטים במשך שנים רבות. אני מברך את המנכ"ל על הראיון שהיה בעיתון "א-סמרה" לפני יותר מחודש, שם באמת נעשה שירות למשרד וגם לממשלה. נאמרו הדברים שנעשו, גם בעניין הסרת החסמים, גם בעניין ההתקדמות.


יש כאן צירוף של שר ומנכ"ל שלדעתי לא היה הרבה שנים צירוף כזה ולכן יכולתם ליזום רפורמה בכל הנושאים שעלו כאן. אנחנו יודעים שרפורמה צריכה אנשים כדי שיניעו אותה והיא צריכה גם תקציב. אני חושב שיש לכם את שני הדברים. יש לכם ועדה שמבינה את העניין ויש לכם את כל הסיבות, אחרי שהחברים העלו כאן את כל הדברים שהעלו. יש לנו עכשיו תקציב לשנתיים, כך שאני חושב שיש לכם את היכולת ואת הכוח להניע רפורמה ראויה לחברה הישראלית בתחומים של משרד המשפטים.

אדוני השר, אני שמעתי את המנכ"ל שלך מאז כניסתו לתפקיד ויש כאן שינוי בתפיסה. כמי שהיה פעם מנכ"ל במשרדי ממשלה אני זוכר את התקופה בה בא אדם ואומר את האני מאמין שלו ואין הבדל בין כל אזרחי מדינת ישראל, לא רק בדיבורים אלא במעשים. זאת תפיסה שלא הייתה מקובלת ועל כך צריך לברך. כמובן אני גם מכיר אותך שנים רבות ואני רוצה להביע את תודתנו.


מצד שני יוצא לי להסתובב בעולם שלנו ויוצא לי גם להגן על מדינת ישראל. לפעמים בתוך העם בו אני חי יש הרבה ביקורת עלי ועל אחרים ואומרים שאנחנו מורחים את הזמן. למשל, יש שופט מחוזי דרוזי אחד ואני לא רוצה לדבר על כך כי כל הזמן אנחנו מדברים על החרדים ועל הדרוזים או על הערבים בכלל ואני לא רוצה לעשות זאת. כשאתה מדבר על שופטי שלום, בקושי אתה יכול למנות אותם על יד אחד. כשאתה מדבר על פרקליטות, תביעות ועבודה במשרד המשפטים, גם כן. נכון שיש תוכנית ודרך אגב התוכנית של העדפה מתקנת, התחלנו בה ב-2003-2005 ואנחנו שומעים על 10 אחוזים בשנת 2012. אנחנו הרי יודעים והנתונים של היום מראים על אחוזים קטנים מאוד. לפעמים אתה מתבייש להראות אותם כי אתה שואל באיזו מדינה אתה חי. את אזרח, חי, יש לך את כל הזכויות ואתה ממלא אחר כל החובות, אבל המדינה או קובעי המדיניות שלה משתפים פעולה עם אותה מדיניות של נזרוק להם עצם פה ועצם שם. זה צריך להיפסק.


ראיתי שאין בעיה של תקציב. זאת אומרת, אם היום מתקבלת החלטה לומר שאנחנו בתקציב הזה קולטים מספר מסוים, זה לא מחייב ועדה. אני לא מדבר על בחירת הטובים ביותר בכל התחומים, אם זה במערכת השיפוטית, אם זה במערכת הפרקליטות, אם זה במערכת התביעה, אם זה בסנגוריה הציבורית ולא צריכים להיות יוצאים מהכלל אבל אנחנו כאן יוצאים מהכלל.


אנחנו נתראה במשך השנתיים אבל אני אומר שיש כאן אפליה שלא מתקבלת על הדעת וזה קורה במעוזי הצדק של מדינת ישראל שכולנו מתברכים בהם. לא יכול להיות ששם יימשך הקיפוח. אנחנו עשינו צעד יפה בנושא הקאדים מהדה והקאדי שרעים, אבל עד היום לא סיימנו את המלאכה אבל היא תסתיים ואני לא מוטרד. אני מדבר על המדיניות הכללית. אני רוצה לראות את כולם שם שווים, את כולם משולבים. יש תקציב – נבצע ולא כל הזמן עוד קצת ועוד קצת, כי בסוף יאמרו – לא בזמננו אלא אולי בעוד אלף שנים – ואני לא רוצה את זה.

במכון ון ליר אמר אחד מחברי הכנסת הערבים בהרצאה שהוא סומך יותר על גפני כיושב ראש ועדת הכספים שהוא ימנע את הקיפוח הזה מאשר על חברי כנסת מהשמאל.

אתה אכן עושה את זה.

בסדר. לא הייתי צריך להגיד את זה. על כל פנים, אין חרדים במערכת ומה שאתה אומר זה נכון, אבל החרדים שנמצאים במערכת ושהיו אפילו בלשכת השר, הם המוצלחים ביותר.


אדוני השר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני אשיב בקצרה להערות של חברי הכנסת. רשמתי אותן ואנחנו נרצה גם ללמוד אותן ביתר עיון כשנחזור למשרד.


לחבר הכנסת אורון. אני רוצה לומר מה הצעדים שננקטים באופן כללי כדי למנוע את המצב הזה של זמן סגירת התיקים. ראשית, יצאה הנחיה ששופטים מתחילים לשמוע משפטים ברציפות, מה שלא היה בעבר וזה שינוי מהותי. זה עדיין לא בכל המערכת, אבל הנהלת בתי המשפט ונשיאת בית המשפט העליון מנסים ליישם את זה. רק בשבוע שעבר השתתפתי בכנס של הנשיאים וסגני הנשיאים של בתי המשפט בנושא הזה.


יצא נוהל של נשיאת בית המשפט למנוע דחיות. זאת הייתה מכת מדינה, הדחיות במשפטים. גם בנושא הזה יש שיפור. עדיין יש מה לעשות ואני אדבר על צעדים נוספים במשך הדברים שלי כתשובה גם לחברי כנסת אחרים.


באשר לנושא הנכים. לצערי הרב זה לא במשרדי ואני רק יכול לומר שלבי לבי עם אותם נכים עליהם אתה מדבר שלא מצליחים אפילו לרכוש את התרופות שלהם. הנושא הזה טעון שיפור, אין ספק, אבל הוא לא נוגע לפעילות של המשרד שלי, אבל כשר אני בהחלט מביא את זה בחשבון.


לחבר הכנסת אמנון כהן. בין דיון לדיון עובר הרבה זמן ודיברתי על הרציפות. יש התמקצעות בקרב השופטים וזה אחד השינויים שחל בשנתיים האחרונות. יש התמקצעות ולא רק בבית המשפט הכלכלי, במחלקה הכלכלית בבית המשפט, אלא שופטים מתמחים בתביעות רפואיות, בתביעות נזקיות וכיוצא באלה.


באשר לחברות הביטוח. זה בדיוק מה שאמרתי. אנחנו צריכים להביא, ואנחנו מביאים שינוי חוק, שתביעות קטנות של אנשים יעברו, אחרי ששופט את התיק, לבוררות חובה כדי לייעל את זה, כדי שהם יקבלו מיד את מה שמגיע להם. זה כדי שחברות הביטוח ונתבעים אחרים שיש להם את הכוח ואת עורכי הדין מאחוריהם, לא יפגעו באנשים הקטנים הללו.


לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אם היית קוראת את פסקי הדין שנתתי בשנת 1977 ו-1978 בתביעות של הפרקליטים שמופיעים בפסקי דין בוררות, היית רואה מה דעתי בנושאים הללו. אני בעד לתת משכורת הולמת וקידום, לא רק לפרקליטים אלא לכל המגזרים בסקטור הציבורי, אבל אלה דברים שאי אפשר לקבל עליהם החלטה בלחץ, בשביתות, והשביתות לא הועילו. אני יכול לומר שכאשר הייתי במשרד האוצר, הן כמנכ"ל וגם כשר, מנעתי שביתות וכשהייתה שביתה כללית במשק, הם קיבלו פחות מאשר היו מקבלים לפני כן. כי כשיש הבנה והידברות, אפשר לשכנע אחד את השני יותר טוב מאשר תחת איומים ותחת פגיעה נוראית במדינת ישראל ובתושביה.


אני חוזר ואומר שאני קורא לפרקליטים לשוב לעבודה. אנחנו נשב לדון ונמצא פתרונות. לי אין ספק שמגיע, ואני כתבתי פסקי בוררות בנושא הזה כבר ב-1977 וב-1978 על מעמדם של הפרקליטים.


אני בהחלט בעד זה שיהיה ייצוג לעובדים ושיתקיים דיון עם העובדים בגובה העיניים. כך דאגתי בכל פעילותי הציבורית.

גם גיא יענה על השאלות שלנו? היו שאלות יותר קונקרטיות.

לחבר הכנסת ציון פיניאן. יש ועדת שרים, ועדה מיוחדת בראשות שר התחבורה, שכרגע דנה בכל ההצעות הללו. זאת אחת ההצעות שיידונו בוועדה ואני מקווה שאפשר יהיה לקדם את הנושא. בכלל, תאונות הדרכים ומה שקורה בדרכים זאת מכת מדינה שדורשת טיפול הרבה יותר יסודי מכפי שנעשה עד היום.


לחבר הכנסת ראלב מג'אדלה. אני בהחלט בעד זה שצריכה להיעשות רפורמה והתקציב שקיבלנו ממשרד האוצר מאפשר לנו לנקוט בכמה צעדים. אני מקווה שנוכל להמשיך בדרך הזאת גם להבא.


לחבר הכנסת מגלי והבה. אני בהחלט ער לבעיה של הרגשת הקיפוח של חלקים באוכלוסייה. אני לא אתייחס כרגע לטענות. אנחנו בוועדה לבחירת שופטים מנסים לענות ולפתור את הבעיה הזאת.

אדוני השרף אתה אמרת שאתה חוזר למשרד, מכיוון שבדברי הכנסת עלו כאן גם טיעונים ודברים קונקרטיים, אתה תוכל לבדוק ולהשיב לנו?

המנכ"ל ימשיך בתשובות.

עכשיו?

מה שתחליט. אם מישהו רוצה תשובה עכשיו, אני אוכל להשיב עכשיו. אני יכול גם להשיב בכתב.

יש לנו בעיה של זמן.

כמה משפטים כי לחברת הכנסת יחימוביץ היו שאלות עליהן היא רוצה תשובה מיידית. הוצאה לפועל, לא אמרתי הפרטה אלא אמרתי הפרדה. ההוצאה לפועל הייתה בהנהלת בתי המשפט. לימים התייחסו אליה כאל הדלת האחורית של בתי המשפט והעבירו לשם פחות משאבים.

לא דיברתי על הפרדה. דיברתי על ההפרטה. דיברתי על אאוט סורסינג.

אין אאוט סורסינג להוצאה לפועל. כשאני אמרתי הפרדת הוצאה לפועל, אולי שמעת הפרטת הוצאה לפועל.

לא. אני עוסקת בזה כבר הרבה זמן.

מערכת ההוצאה לפועל היא מערכת ממשלתית. עומדים בראשה מוציאים לפועל וראשי ההוצאה לפועל שהם רשמים ושופטים והם עובדי מדינה. כל עובדיהם הם עובדי מדינה. ההפרדה דווקא יצאה שיפור בתנאים ואפשרה להם לקבל יותר פרמיות עבור העבודות שהם עושים. אני לא מכיר שם איזושהי הפרטה. זה לא שלי, עכשיו זה של ההוצאה לפועל, וגם קודם זה לא היה שלי אלא היה של בתי המשפט, אבל אני לא מכיר שם בעיה מהסוג הזה.

אני אעדכן אותך.

בסדר גמור.


עוד תשובה אני רוצה לתת, לעניין הסיוע לבתי הדין הרבניים. בשעה 2:00 בלילה, שעה עליה סיפרתי קודם, נסגר עוד משהו. הרמתי טלפון למנכ"ל הרווחה, ידידי הטוב נחום איצקוביץ, ולראש אגף התקציבים באוצר, והחלטנו אחרי הרבה מאוד שנים של משיכה של העניין הזה שכל מערך הסיוע בבתי הדין הרבניים יאוחד. האוצר יעניק תשעה תקנים, אני הענקתי תשעה תקנים, רווחה העניק תשעה תקנים ויצרנו יחידה חדשה בפיקוח משרד הרווחה שתחל לפעול מהתקציב הזה ותיתן סיוע מבלי לפגוע בנשים. עובדות יחידות הסיוע הקודמות יועברו ליחידה החדשה. אני עכשיו גם מקפיד שיישמרו זכויותיהן כך שהן לא יצטרכו לעבור מכרזים וכולי אלא שייקחו אותן כי להן יש את הניסיון בהקשר הזה והן יהיו המדריכות של הקבוצה החדשה. אני מקווה מאוד שזה יסייע לנו.

תודה רבה. אני מודה לך אדוני השר, אני מודה לך אדוני המנכ"ל. אנחנו ככל הנראה נמשיך להיפגש. אני רק רוצה לומר משפט אחד. השר גם מכהן כיושב ראש הוועדה למינוי שופטים ויושב ראש הוועדה למינוי דיינים ואני חייב לציין לשבח את העובדה שבניגוד למה שהיה במשך הרבה שנים, שהיו מחלוקות, בג"צים וכולי, הוועדה למינוי שופטים בחרה שופטים בשקט גמור ולא שמעתי מחלוקות. זה קצת מחשיד, אבל זאת עובדה.

קרוב ל-140 שופטים.

הוועדה למינוי דיינים, גם היא בחרה בשקט גמור ולקחה את המקצועיים ביותר והטובים ביותר לעומת הקדנציה הקודמת, אז באמת הייתה מחלוקת מאוד קשה שלוותה בבג"צים.

גם אז מונו 24.

כן, מונו, אבל הייתה מחלוקת. עכשיו זה לא קרה וזה כמובן בזכות יושב ראש הוועדה, אבל בקדנציה הקודמת אני גם לא הייתי חבר בוועדה. זה דבר שולי מאוד, אבל אני מודה לך אדוני השר.

זה בגלל ההידברות.

נכון. אני מעיד על כך שהייתה הידברות שוטפת בין כל החלקים. אני מודה לך אדוני השר, אני מודה לך אדוני המנכ"ל, אני מודה לעובדי המשרד ולמשרד האוצר.

תודה רבה לך היושב ראש ולחברי הכנסת.

תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון על תקציב משרד החינוך.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20