PAGE
28
ועדת הכספים

22.11.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ו בכסלו התשע"א (22 בנובמבר 2010), שעה 12:15

הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010

תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

זבולון אורלב

אורית זוארץ

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

שלמה (נגוסה) מולה

רונית תירוש

שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג

נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מנחם וגשל, המשנה למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חנן פריצקי, מנהל אגף בכיר לתקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עידו בנימין, יועץ למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אבנר עורקבי, יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד

גדעון בן ישראל, יו"ר הסתדרות הגמלאים

מאיר אסרף, הרשות לשיקום האסיר

עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

תמיר אגמון, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010

תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010, תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים.


אני מקדם בברכה את שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג. יש לנו את הכבוד לארח אותך פעם נוספת.

אחד השרים המוכשרים.

אני מקדם בברכה גם את מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ.


לפני שאני מבקש מהשר להציג את תקציב המשרד, אני מבקש לחלוק מחמאות לשר, למנכ"ל, למשרד.

בשם הוועדה.

כן. משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מהניסיון שלי קרוב לשנתיים כבר, המשרד מתפקד, המשרד עושה את מלאכתו נאמנה, השר לא פוחד להביע את עמדותיו החברתיות ובכלל, תפקוד המשרד הוא תפקוד נכון. לא תמיד אנחנו נתקלים בזה במשרדי ממשלה ואני כמובן לא אומר איזה משרד נמצא בתחתית המדרג, אבל יש משרד שנמצא בתחתית המדרג מבחינת הניהול והייעול שלו. משרד הרווחה נמצא בראש הסולם אולי ביחד עם עוד שניים-שלושה משרדים, אבל המשרד באמת מתפקד ואני מודה לך על כך אדוני השר.


אני מבקש להעיר. בטרם הופעת היה כאן דיון על חוק ההסדרים בנושא הקפאת קצבאות הילדים, לילד השני בעיקר, הנושא של אי הצמדה למדד והיה מאוד חשוב אם היית מביע את עמדתך מכיוון שעדיין לא הצבענו על הסעיפים הללו. אתה כשר הרווחה שמופקד גם על הביטוח הלאומי, מאוד חשובה לנו עמדתך בעניין.


אדוני השר, בבקשה.

דרך אגב, הוא הצביע בממשלה נגד.

זה לא חשוב. עכשיו אנחנו בכנסת. הממשלה לא רלוונטית מבחינתי.

אדוני היושב ראש, אנחנו רואים מול עינינו בעולם של הרווחה והשירותים החברתיים את התוצאות הישירות של העוני בחברה הישראלית. את דעתי אתם יודעים. לא הסתרתי אותה ואני טוען שהדרך להתמודד עם העוני מחייבת תוכנית מערכתית כוללת. הצגתי אותה גם לראש הממשלה והצגתי אותה גם לפני המליאה. הדרך מחייבת גם מהפכה בשתי קבוצות אוכלוסייה ברורות וידועות לכולנו ויחד עם זאת היא מחייבת גם כלים של המדינה.


לגבי השאלה של הקפאת הקצבאות, דהיינו, אי הצמדתן למדד. אני מקווה מאוד שהוועדה הזאת תנהל מאבק שיבטל את רוע הגזרה. אני חושב שהגזרה הזאת היא גזרה של גזלת כבשת הרש. אני חושב שהקפאת קצבאות זה צעד בלתי מתקבל על הדעת. אני לא מדבר על דחיית תוספת לקצבאות. דחיית תוספת לקצבאות, יש סל הוצאות לאומי, יש סדרי עדיפויות, הייתי שמח שתהיה העלאת קצבאות. אני יכול להבין את המניעים והבעיות, אבל לגבי הקפאת קצבאות, אני חושב שאין שערורייה גדולה מזאת. גם בד בבד עם העלאת התשומות של המחיה, קחו למשל את נושא הפירות והירקות, אנחנו צופים – אנחנו יודעים – שתהיה עלייה דרמטית במחירי הפירות והירקות והיא תשפיע על המחייה של משפחות, משפחות שנמצאות במעמד בינוני נמוך בגלישה לעבר עוני או משפחות בעוני. זה אומר שזה יפגע בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל. אז לא להצמיד את הקצבאות שזאת רשת הביטחון האמיתית של הציבור בישראל? אני חושב שזה מהלך בלתי מתקבל על הדעת ויש למנוע אותו.


אני טוען, אני טענתי גם אתמול בוויכוח קשה מאוד בוועדת השרים לחקיקה, מול שר האוצר, שיש כמה מהלכים שניתן לבצע והם יאפשרו לנו להוציא הרבה משפחות מעוני. אני מקווה שמתחילים להשתכנע, במיוחד בכל מה שקשור למשפחות חד הוריות. אני אשמח להרחיב על כך בהמשך. אנחנו כאן כדי להציג את הכלים שיש לנו כדי להתמודד עם תופעות חברתיות קשות ועם הבעיות של החברה הישראלית.


אני אומר את הדברים בקצרה ולאחר מכן אבקש מהמנכ"ל שמוכר לכם היטב, נחום איצקוביץ, להציג את התקציב לשנת 2011-2012 וגם את הפירות שהנבנו עד היום. אנחנו יכולים לומר בבטחה שבשנים האחרונות הוספנו לתקציב משרד הרווחה קרוב למיליארד שקלים, סכום שלא הולך ברגל אלא מהווה סכום משמעותי. הוספנו גם מאות תקנים אבל יש לנו כמה וכמה מחסורים.


הדבר הראשון שבולט מאוד בתקופה הזאת זאת האלימות. יש עלייה דרמטית באלימות על כל צורותיה בחברה הישראלית והיא מחייבת מתן מענים לנושא של אלימות החל מחוקרי ילדים, עובר לסוגיה של טיפול בעבריינים ונוער עבריין, התערבות במשפחה וכיוצא בזה. ראינו לנגד עינינו מקרים קשים מאוד של רצח ילדים על ידי הוריהם. לא ארחיב בנושא הזה - יש דיון שחבר הכנסת אורלב יוזם בנושא – אבל זה מחייב את המערכת לפיתוח כלים ותובנות נוספות, במיוחד לאור דוח ועדת השופט פיזם על רצח ילדי בן דרור, זה מחייב הטלת מטלות נוספות על המערכת, דבר שגורם לעומס אצל פקידי הסעד הן לחוק הנוער והן, ובמיוחד, פקידי הסעד לסדרי דין.


הנושא השני שעולה באופן משמעותי והוא קשור לזה הוא כמובן סוגיית ההתמכרויות, אלכוהול וסמים. יש לכך השלכה ישירה על כל הנושא הזה שמשיק לבריאות הנפש, נושא שהוא לא אצלנו אבל מחייב התייחסות משמעותית בפני עצמה. כל המערכות הללו, עם ביטחון פנים, מגיעות בסוף לעולם הרווחה שרואה, שומע ומקבל את הכל אצלו.


הסוגייה הבאה המשמעותית נוגעת לציבור הנכים. אנחנו במשא ומתן – שראש הממשלה הנחה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר – לגבי הצרכים של הנכים או כל המכלול של הקיום של ציבור הנכים. עבודה רצינית שמובילה אותה אסתר דומיניסיני, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי. כל הסוגייה של מכסות לטיפול באנשים עם מוגבלויות הם במקביל ליישום חוק לרום, חוק שמהווה את המהפכה הגדולה של עידוד נכים לצאת לתעסוקה.


סוגייה שלישית היא פתרונות חוץ ביתיים. יש לנו בעיה קשה שעולה בתקופה האחרונה של פתרונות לנוער שנמצא במשבר. דווקא בגלל המהלכים שהובלנו, של התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ואבחון יתר משופר יותר, אנחנו מגלים היום תופעות חדשות שמחייבות אותנו לתת מענה לצרכים של הרבה מאוד ערים בארץ שאין להן היום מענים לפתרונות חוץ ביתיים. זה נושא גדול מאוד ואנחנו בדיאלוג עם משרד האוצר בנושא הזה שמהווה אתגר עצום שעלה תוך כדי התהליכים הבריאים שהובלנו. זה כמו שאתה נוגע בקרקע ומשקה אותה, ופתאום אתה רואה תופעות שקורות. כך גם כאן. ברגע שנכנסנו פנימה לשטח, התחלנו לעסוק במאות אלפי ילדים ונוער, ובאופן טבעי גם הצרכים של הילדים הללו והנוער עלו.

במקביל לכך – נחום יציג זאת – אנחנו עובדים על מכלול של פתיחת בתים חמים לנערות, מועדונים, מועדוניות ומסגרות נוספות לנוער חסר עורף משפחתי.


נושאים נוספים יעלו בהמשך ובוודאי ונשמח להתייחס. אני אסיים את דבריי ואומר כמה מילות תודה.


קודם כל, למנכ"ל נחום איצקוביץ ולצוותו על העבודה הנהדרת. למשנה למנכ"ל מנחם וגשל שהוא דמות מיתולוגית בזכות עצמו, להנהלה כולה, לעובדים, לעובדים הסוציאליים, למנהלי לשכות הרווחה וכל העולם המופלא שהם מובילים. אני רוצה להודות לאנשי האוצר שעם כל הוויכוחים, יש צוות נהדר שעובד מולנו וזה תענוג לעבוד אתו בפתיחות ובגילוי לב, גם עם לא מעט ניצוצות אבל זה טבעי, החל מראש אגף התקציבים, עובר למשה בר סימן-טוב, לאוהד רייפן שנמצא כאן, דב בארי והמצטרפת האחרונה רבקה שהיא כוח חדש במערכת. אני כמובן מודה לאנשי החשב הכללי ולממונה על השכר. אנחנו במשא ומתן אינטנסיבי בתחום תנאי השכר של העובדים הסוציאליים ושם אנחנו מגלים פתיחות חיובית וזה משמח אותנו מאוד.


אני רוצה להודות לך יושב ראש הוועדה, למנהל הוועדה ולצוות שלכם על שיתוף הפעולה. אני מודה לוועדת העבודה והרווחה, אתה אנחנו בקשר הדוק.


כמובן אני מודה לצוות שלי, לראש המטה שלי והצוות שמיוצג כאן.


תודה רבה. עכשיו אני מבקש את נחום איצקוביץ.

ברשות היושב ראש, התקציב הוא פועל יוצא של מדיניות או תחזית של מדיניות מסוימת וכמובן גם של תוכנית עבודה. אני אגיע גם למספרים, אבל בואו נדבר קודם על כל על ייעוד המשרד. מי מחברי הכנסת שלא מכיר, הייעוד עוסק גם בפרט, גם במשפחה, גם בקהילה וגם בחברה.


עיקרי המדיניות. לספק לכל אדם, משפחה וקהילה את מירב השירותים וגם לחזק את המשפחות ואת הקהילות בסיכון, לחזק את הקשרים שלהם בחברה האזרחית - כאשר החברה האזרחית מהווה נדבך מאוד מאוד חשוב בעבודה שלנו – וכמובן לקדם את מדינת הרווחה ככל שניתן.


כפי שהשר פירט, אנחנו רוצים להשפיע ומנסים להשפיע על התחומים הכלכליים-חברתיים כאשר צמצום הפערים החברתיים שלצערנו הלך וגדל בתקופה האחרונה הוא יעד מאוד חשוב במדיניות שלנו. כמובן לא כל הכלים נמצאים תחת ידינו.


אנחנו משתדלים לבצע תכנון ארוך טווח בכמה תחומים. אני יכול לומר למשל שתחום שפרץ לאחרונה מאוד מאוד הוא תחום האוטיזם. לפני עשר שנים מספר האנשים במערכת עם אוטיזם היה כ-200 אנשים אבל כרגע אנחנו מטפלים – חוץ ממשרד החינוך – בלמעלה מ-6,000 אנשים.

הם לא אובחנו או שהם לא היו?

היו הרבה מאוד סיבות לכך. הסיבה המרכזית היא כמובן איתור וגילוי נכון ואבחון בינם לבין קבוצות אחרות באוכלוסייה, אבל חלק מזה נוגע גם כתוצאה מריבוי בלידות, כתוצאה מתהליכים רפואיים או אחרים שלא תמיד המדע יודע לפרש את זה. חוקרים את זה גם בארצות הברית.

זאת דילמה עולמית. אין מענה לכך. זאת עלייה בלתי פרופורציונאלית.

אם בעבר אחד לאלף הוגדר כאוטיסט, היום אנחנו מתקרבים לאחד ל-200 ובחברות מסוימות אפילו ל-150 ילודים. אחד ל-150 עד 200 ילודים נכנס להגדרה של ספקטרום האוטיזם. זה מחייב אותנו במדיניות. אנחנו עוסקים כרגע בתכנון המדיניות ארוכת הטווח ואנחנו מקווים שנקבל את הכלים המתאימים.

כך זה בכל העולם?

בכל העולם זה קיים. בארצות הברית זה אפילו עוד יותר.

אגב, זה מחייב אותנו להיקפים של שיטות טיפול. יש היום שיטות טיפול שיכולות באיתור מאוד מוקדם ואבחון מאוד מוקדם להוציא והן מצליחות, אבל זה תהליך של השקעה לאומית בשיטות כאלה כדי להבין את ההצלחה שלהן, וכך בעצם למנוע מהם לגדול כאנשים עם אוטיזם כבד.

זאת דוגמה שנכנסנו לתהליך תכנוני כי אנחנו יודעים מי נולד היום ואנחנו גם יודעים שבגיל 21 ההורים מבקשים שיהיה להם בית לחיים, שהוא מעבר למסגרת המשפחתית. אין לנו את הכלים המלאים לכך. זה חלק מהדיאלוג שלנו עם האוצר, כיצד לבנות את זה. אין לנו תקציב פיתוח למשל שמאפשר לעשות את הדברים הללו וזאת מגבלה מאוד מאוד קשה.


אנחנו בעד פיתוח כוח אדם וידע מקצועי גם במטה וגם בשדה. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לקבוע סטנדרטים מחייבים בכל התחומים של השירותים שלנו. יש לנו מספר שיטות, אבל לא כאן המקום לפרט, אבל אנחנו עושים עבודה מאוד רצינית. כמובן שבמסגרת המדיניות אנחנו שואפים להביא לכנסת את חוק שירותי הרווחה החדש, במהלך כינוס הכנסת הזאת. כרגע זה מתגבש ונמצא על האובניים בדיונים רבים, כאשר במידה מסוימת הוא יהיה מבוסס על סל השירותים הנוכחי עם ההתפתחויות הקיימות ואולי במידה מסוימת הוא יחקה חוקים אחרים.

נחום, אני מבקש שתאמרו לוועדה האם אתם רוצים לעשות שינויים בתקציב אצלכם. אנחנו צריכים לאשר את התקציב. עד היום מה שהיה במשך כל השנים, בוועדת הכספים בסופו של דבר, הקואליציה הצביעה בעד, האופוזיציה הצביעה נגד והתקציב אושר כמו שהוא. השינויים שעושים, עושים בחוק ההסדרים ובחוק ההסדרים עושים שינויים דרמטיים כאשר לפעמים בכלל מוציאים חוק. אין כמעט חוק שנכנס לכאן בחוק ההסדרים שלא משתנה. מה שלא השתנה עד היום, אלה תקציבי המשרדים. משרד כמו שלכם, אני רוצה לדעת. אנחנו לא נלך לעימות עם האוצר, אם יש חשש, אלא נלך להידברות אתו. יכול להיות שבדיונים שאתם קיימתם עם משרד האוצר על תקציב המשרד הגעתם לרוויה. זאת אומרת, אמרתם שמכאן ואילך אתם לא יכולים יותר להתמודד.

לא, אני אסביר. אמרתי מלכתחילה שיש לנו יחסי אמון עם אנשי האוצר. ברגע שהמשרד נמצא במקום אחר לגמרי מהמקום בו הוא היה, אז גם מבינים אותנו יותר טוב ומבינים את הצרכים. הבעיה שלנו היא שיש נושאים שלוקח זמן לשכנע את האוצר בדחיפות שלהם ואתן לכם דוגמה. היה לנו מאבק מאוד קשה שבסוף הוכרע לטובה בכל הסוגיה של נפגעי רצח. נפגעי רצח, אדם הולך ברחוב ושתי קבוצות של ארגוני פשע שוחטות אחת את השנייה, אדם תמים ולעולם המערכת לא נגעה בתחום הזה. האוצר באופן טבעי שואל אותנו למה אנחנו מתפשטים לעוד תחומים חדשים. לקח לו זמן להבין שאנחנו מתפשטים כי מי ייתן את הסיוע הראשוני ואת הסיוע הפסיכו-סוציאלי? אפילו בנפגעי תאונות דרכים, אנחנו נוגעים במכלולים של כאבים שקשה לדמיין אותם בכלל והאזרח נמצא במצב שבו הוא אומר מאין יבוא עזרי ואנחנו חושבים שמהמדינה בראש וראשונה צריך לבוא עזרו. זה תהליך מאוד מסובך כי לכל דבר יש עלויות. האתגר הגדול שלי, החלום שלי, זה שבכל הסוגייה של נפגעי עבירה בכלל, שאלה נפגעות תקיפה מינית מילדות ונפגעים של עבירות אחרות, נוכל יום אחד לתת מענה. היום אין למדינה את היכולת לתת את המענה. התחלנו בנפגעי רצח ואנחנו צריכים לעשות עבודת מטה. מנחם וגשל עמד בראש ועדה בין-משרדית ענקית.


אני לא בא היום לבקש את זה כי ברמת הדחוף בסדרי העדיפויות, מה שיוצג כאן מוסכם בינינו לבין האוצר. הייתי שמח אם יהיה לי לנושאים נוספים שהוועדה תראה לנכון, אם היא רוצה, להעלות ואת סוגיית הפתרונות החוץ ביתיים שהיא קריטית.

ברשותך השר, עדיין יש לנו כמה דברים פתוחים מול האוצר למרות שהגענו להסכמה תקציבית. אני לא רוצה להקדים את המאוחר אבל אני אגיע גם לשאלות האלה שהן ניצבות בתוך המצגת ואומר מה הן הדילמות.


צריך לדבר על הערכת המצב החברתי שזה הבסיס שלנו למציאות ולתוכנית העבודה. אנחנו יודעים על ממדי העוני והגידול בפערים החברתיים.

יש סעיפים למשל במשרד השיכון שאנחנו כאן אישרנו ובעצם משרד האוצר החזיר כמעט 4 מיליארד שקלים מתקציבו. השאלה אם אין אצלכם מקרים כאלה.

יש לנו.

אין בורות במשרד הרווחה?

אנחנו נגיד לך את הניצול שלנו.

4 מיליארד זה לא בתקציב.

למה? 2 מיליארד היה בתוך התקציב? היה.

אני יכול לעזוב את המצגת ולהיכנס לזה, אבל איך שאתם רוצים.

אני מנסה לעשות משהו חדש בוועדה.

אני חושב שכדאי לראות מהזווית שלנו. אנחנו הרי עובדים על סמך הערכת מצב חברתית כלשהי. אני לא אעבור על הכל אלא אני אתן לכם את המצגת.


הגידול בממדי העוני, הפערים החברתיים, היחלשות רשתות התמיכה המשפחתיות והקהילתיות, הנושא של האינדיבידואליזם, אני לעצמי, העזרה הדדית שפעם הייתה, ההתרוגניות שגדלה בחברה הישראלית – אלה דברים שמשפיעים עלינו.

אני מסכימה לדברים שאתה אומר, ברגע שציינת את ה-אני לעצמי כבעיה.

זאת בעיה ענקית. גם ההדוניזם וגם האינדיבידואליזם. אלה הכל תופעות חברתיות מאוד קשות. זה לא שאין התנדבות וסולידריות.

היא נשחקה. רק בעיתות משבר וחירום זה קורה, וזה חבל, אבל זה מעיד על מה שמתרחש אצלנו בחברה. אנחנו יודעים שבעשור הקרוב מספר הגמלאים יכפיל את עצמו. המדינה ערוכה לכך או לא ערוכה לכך, ויש לנו מה לומר בדברים האלה. יש עומס בלתי מתקבל על הדעת על מערכות הרווחה. השר פירט את כל הנושא של האלימות בחברה, במיוחד כנגד קטינים ונשים. אנחנו יודעים על הקושי העצום לספק שירותים חברתיים במיוחד בפריפריה או ברשויות חלשות, ואפילו במרכז הארץ. יש קושי עצום בגלל שיטת המימון. הקושי לפקח על שוק רווחה מעורב עם הרבה יוזמות מורכבות וקריסת יכולת התפקוד של חלק מהרשויות המקומיות, שאלה על האובניים כאן ואין לה פתרון במסגרת התקציב. בשעתו אנחנו הצענו מענק איזון לרווחה. כשיש רשות מקומית שהסוציו אקונומי שלה הוא 1-4, היא לא מסוגלת לתת את ה-25 אחוזים, אנחנו יודעים מה הפתרון. ניסינו לקיים דיאלוג עם משרד הפנים והוא לא עלה יפה בידינו. הרשויות המקומיות, כמו שהן מאזנות תקציבים מסוגים אחרים, פעם היה מענק קליטה, מענקים צבועים לנושאים ספציפיים. מענק איזון לרווחה יכול להוות חלק מהפתרון שיאזן את אותן רשויות. אנחנו גם מוכנים לתת את חלקנו במאמץ. אלה דברים מאוד מאוד מורכבים וחשובים.


לקחנו דוגמה אחת, מה קרה משנת 2000 עד 2008 בתופעות החברתיות, בהחמרה במשפחות בילדים. אני אקח את אוכלוסיות הילדים בישראל ונראה מה קרה. ניקח מספר ילדים שדווח עליהם בשל חשד להתעללות והזנחה. בשמונה השנים האחרונות המספר עלה ב-38 אחוזים. חלק מזה נובע מהאיתור, חלק מזה נובע מהתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון שהגיעה לכל פינה בחברה הישראלית ואיתרה אותם. הנושא של ילדים עניים משפיע מאוד מאוד.

אני גם רוצה להראות ואני חושב שצריך להראות מה קרה בתקציבים של משרד הרווחה ומותר לומר שהיו לא מעט מאבקים.

מהשקף הקודם צריך לקזז בערך 15 אחוזים גידול טבעי.

עשינו את זה. למיטב ידיעתי זה מנוכה גידול טבעי. כן.

זה גידול נטו.

זה נטו. זה גידול בנטו. חלק מזה נובע מאיתור. עשינו מיפוי.

אם עשיתם את המתמטיקה של גידול טבעי, זה עוד יותר.

הסיבה המרכזית לכך שאנחנו יודעים להצביע על גידול בנושא של ילדים בסיכון על פי התופעות היא משום שמעולם לא נעשה מיפוי בכל רחבי מדינת ישראל.

פעם ראשונה. הנה דוגמה קלאסית למשהו שהוצאנו מהמגזר השלישי ואנחנו מובילים אותו כמדינה, חמישה משרדי ממשלה, במיפוי של מאות אלפים.

ילדים עניים זה לא בניכוי גידול טבעי.

אלה לא רק ילדים עניים.

אני מדבר ברמה של המתמטיקה.

ג'ומס, אתה צודק.

יכול להיות שאני טועה, אבל תבדקו.

לא, אתה צודק.

אני רוצה לדבר על פריסת התקציב. מעולם לא אומר שהתקציב מספיק לאור הצרכים המרובים והחזית החברתית שלנו. מצד שני, מ-2007 עד 2010 תקציב המשרד גדל ב-24 אחוזים ועל פי ההסדר התקציבי בינינו לבין האוצר בשנים 2011-2012, התקציב יעלה במונחים נומינליים ב-42 אחוזים לעומת שנת 2007, שנת כניסתנו לתפקיד. אני חושב שזה מבטא מצד אחד צורך, אבל אנחנו חושבים שצריך להראות גם את הדברים הללו לוועדת הכספים.


אני רוצה לדלג על השקף שמראה את התקציב וחלוקתו.

מה עם תוספת כוח האדם?

יש לנו שקף נפרד לכך.

אלה ה-75 תקנים בכל שנה או שיש שם עוד גידול?

זה שקף נפרד. הנה השקף של תוספות כוח האדם. משנת 2007, יש גם את הפירוט לאן הלך כוח האדם, בשנת 2008 הייתה קפיצה מאוד גדולה של תוספת כוח אדם שנבעה בין היתר מקליטה של עובדים של חברות כוח אדם וכיוצא בזה, במטפלות שעבדו בכל מיני סידורים וכן הלאה.


בסך הכל, אם ניקח את תוספות כוח האדם, הסדרתם מבחינה חוקית כעובדי המדינה ותוספות נטו בסעיפים שונים, חוקרי ילדים, קציני מבחן וכן הלאה, אנחנו מדברים על תוספת – בשנים 2007 עד 2012 – של 528 תקנים.


נעבור לשקף הנוסף ובו נראה את הפירוט. הלכנו רק למה שנקרא לוחמים והרבה פחות, אם בכלל, לתומכי הלחימה. אתם רואים שב-2007 הוספנו 37.5 תקנים של קציני מבחן וחקירות ילדים. כאשר נכנסנו לתפקידנו היו 22 חוקרי ילדים מתוכם 19 היו עובדים בחברה חיצונית. אנחנו, בלי נדר, בתחילת השנה הקרובה נגיע ל-100 חוקרי ילדים בחקירות מיוחדות וזאת מהפכה בתחום.

מה זה עושה מבחינת זמן המתנה לחקירות?

זה מקצר. לדעתנו זה יצמצם את הזמן כמעט לחלוטין. כרגע עדיין יש פיגור. יש גם בעיה נוספת של שחיקה של עובדים, פרישה של עובדים, זמן הכשרה וקליטה של שנה. חוקרי ילדים צריכים להיות אנשים מאוד מיומנים וכך גם קציני מבחן, אבל אנחנו עובדים על הנושאים האלה ON GOING מבחינתנו.

בפריסה ארצית פרופורציונאלית?

הכל בפריסה ארצית, לפי ביקושים.

הכל לפי נוסחה שוויונית.

גם באילת יש קציני מבחן וחוקרי ילדים שמגיעים לשם.

הם מגיעים אחת לכמה חודשים?

לא. הוספנו באילת.

יש קציני מבחן לנוער. אני אישית ביקרתי אותם. במחוז דרום יש חוקרי ילדים. זה הולך לפי מחוזות ולא לפי ערים.


אני רוצה לציין שב-2011 ו-2012, אם התקציב יאושר כמובן, אנחנו צפויים לקבל עוד 150 תקנים. ראיתם לאיזה נושאים הם הולכים. גם ב-2010 נוספו לנו 64.5 תקנים חדשים. זה בהחלט משאב מאוד מאוד חשוב.

אנחנו עדיין מדברים עם האוצר על תוספת כוח אדם ברשויות המקומיות.


אנחנו מלאימים את הרשות לשיקום האסיר שהייתה גוף מקרטע וגוסס והופכים אותה לרשות עצמאית בתוך המשרד, כך שהעובדים שלה ייקלטו כעובדי מדינה. זה מהלך נדיר בזכות עצמו, מעבר לטבלה הזאת. זה מהלך שיציל את הרשות וייתן שירות הרבה יותר טוב לכלל האסירים, דבר שהיום מגיע בקושי לשליש מהאסירים.

העובדים שם לא ייפגעו?

להפך. הם יהיו עובדי מדינה עם תנאים של עובדי מדינה.

חוץ מאלה שיפוטרו.

מי אדוני?

עורך דין מאיר אסרף. אני מייצג את נציגות העובדים.

אתה מייצג ומסית. אני כבר שמעתי את הדברים שלך בלי סוף.

מר אסרף, כאן זאת ועדת הכספים.

אני מתנצל אדוני.

אם תרצה להתייחס, אתה תקבל את רשות הדיבור והמשרד – או השר או המנכ"ל – ישיב לך.

אני רק מבקש שהעובדות יהיו נכונות.

בסדר, אבל הוא לא יכול לדבר בלי רשות דיבור. זאת אמנם הכנסת, אבל כאן זה מסודר.

מה הפער בין מספר העובדים הדרושים עדיין בתוך המערכת לבין 75 התקנים הנוספים שייקלטו ב-2011?

יש לנו עכשיו דיון בנושא קציני מבחן ושם יש עדיין פער גדול. אנחנו כרגע נמצאים בעבודה משותפת עם אגף התקציבים - בעקבות בקשה של הכנסת, של הוועדה לביקורת המדינה – ובבדיקה של תקינה והעמסה. חברה חיצונית כרגע החלה בעבודה ואני מקווה שתסיים אותה. אנחנו החלטנו שמתוך ה-75 תקנים, אנחנו נקצה מראש נדמה לי כ-25 תקנים לקציני מבחן כדי לסגור את הפער. יש לנו עוד סעיפים נוספים. מצד שני, אנחנו יודעים גם את הקשיים הגדולים שקיימים במדינה בקליטה של עובדים. במיוחד מה שכאב לנו זה הנושא של פקידי סעד וחוקרי ילדים, זה דבר שהוא מאוד מאוד רגיש. כמובן שיש עוד צרכים. דוגמאות נוספות הן תחום הזקנה, והוספנו עכשיו עוד שלושה תקנים אבל צריך להוסיף עוד.


בכל מקום שנוגעים ברווחה, יש צורך בעוד. אנחנו מבינים את האיזון בין הצרכים שלנו לבין מה שניתן לקבל. אנחנו לא יכולים להלין על כך כי אנחנו מבינים את המשמעות של התוספת.

זה יעזור מאוד לרשויות המקומיות.

אני ארצה להיות בקשר. אני ארצה לדעת מה הבעיות התקציביות. אני לא הולך למלחמה עם האוצר בעניין הזה.

אני אומר לך את זה בעוד כמה דקות. אני אשמח לציין בפניך את הדברים.

אולי לא נוח לכם.

לא, נוח לנו.

זה לא נוגע אליכם. זה נמצא בוועדה. אני לא צריך את העזרה שלכם. מה שהיה כאן היום בדיון, אני לא הבעתי את עמדתי בכלל.

במהלך השנים 2008-2009 הוספנו תקנים לשלטון המקומי. השלטון המקומי משווע לתקנים והעומס הוא בלתי נסבל. אני לא יכול לומר שאני מאושר מה-250 תקנים שנמצאים כרגע בהסכמה חלקית עם האוצר.


אני אומר מה חשוב לנו מעבר לקשיים.

יעדים עיקרים, ובזה נסיים.

אני כבר עוזב את היעדים העיקריים ומדבר על מה חסר לנו ומבחינתנו נשאר פתוח. קודם כל, יש דברים אדמיניסטרטיביים שעדיין לא מוסדרים בינינו לבין האוצר ומשרד המשפטים, בכל מה שנוגע ליכולת שלנו לשדרג. זה לא כסף אלא זאת פרוצדורה ובעיות מינהליות.


הדבר השני שמציק לנו הוא הנושא של דיור למשפחות במצוקה, היעדר דיור ממשלתי, נושא שמגיע לפתחן של מערכות הרווחה והוא כלל ללא מענה. זאת סוגייה שאולי נוגעת למשרד אחר, אבל אנחנו מגשרים בתקציבים מזעריים. כאשר מישהו נזרק לרחוב, כאשר למשפחה יש קשיים, הדבר הזה הוא בלתי נסבל. אם היה אפשר להעביר לנו יותר תקציבים או לחילופין לחייב את משרד השיכון לתת מענה, אלה שאלות פתוחות.

אלה משרדים משיקים.

שכר דירה למשפחה שהיא משפחה במצוקה – בסכום של 600 שקלים ומשהו לחודש – היא לא יכולה לעשות עם זה כלום ואפילו לא בפריפריה הרחוקה. זה מגיע לפתחנו וזה נושא מאוד חמור.


נושא שמאוד קשה ומאוד מקשה עלינו נוגע לבריאות הנפש. אנחנו קשורים באופן יום יומי לנושא בריאות הנפש בקהילה. לא נרחיב כאן את הדיבור אבל חייבים למצוא לזה פתרון. מערכת הרווחה קורסת ויש מי שנפגע כתוצאה מהתהליכים האלה. אני יודע שיש בצנרת רפורמה.

הרצח האחרון בשבת. תקראו את העובדות.

המשרד הוא אחד המשרדים היחידים מהמשרדים החברתיים שתקציב הפיתוח שלו הוא גדול. פעם כלום ופעמיים שום דבר. אני אומר את זה בכאב. אנחנו לא הצלחנו לפרוץ עם האוצר וכתוצאה מכך שאין לנו תקציב פיתוח אנחנו לא מסוגלים לפתח שירותים ואנחנו נזקקים קצת לסיוע של ביטוח לאומי, ככל שניתן, אבל ממשלת ישראל החליטה להעביר את כל כספי הפיס למשל רק לחינוך. פעם היו כספים, 40-50 מיליון שקלים והיה אפשר לפתח שירותים לעיוורים, לנכים ולאנשים עם אוטיזם.

מבנים של לשכות רווחה.

בנושא הזה דווקא הם הלכו לקראתנו. היכן שצריך לבכות, אני בוכה.

של מי ההחלטה?

ההחלטה היא של האוצר. הנושא של כספי פיס, שלא יהיו מיועדים רק לכיתות. בזמן הרשיון, כשנותנים רשיון להגרלות, האוצר מכתיב ואומר שזה הולך רק לחינוך ולרשויות המקומיות על פי אמות מידה. שקל לא הולך לנושא רווחה.

אבל מועדוניות טיפוליות לא נכנסות?

ממש לא.

שום דבר לא נכנס. לא לעיוורים, לא לילדים, כלום.

בסוף זה רק תורמים. זה פתח את הפתח רק לתורמים.

אם אתה שואל אותי אדוני היושב ראש מה כואב לי, זה כואב לי. אין תקציב פיתוח.


הנושא השני הוא נושא ההסעות. אנחנו מניידים אנשים, ילדים נכים, מבוגרים נכים, אנשים עם אוטיזם, אנשים בדיאליזה. אנחנו מממנים במקום משרד הבריאות 50 אחוזים בנושאים של טיפולים רפואיים כיוון שאין בפריפריה שירותים שונים לתחומים הללו.

כמה כסף להסעות?

להסעות אנחנו צריכים הרבה כסף.

היום אנחנו מקבלים 5 מיליון שקלים.

מה התוספת?

על מנת לפתור את הבעיות בצורה משמעותית ולא להתלות את זה במצ'ינג של הרשויות החלשות, אנחנו צריכים לפחות תוספת של 50 מיליון שקלים. בתקציב יש לנו תוספת של חמישה מיליון שקלים. אלה דברים מערכתיים.

קח למשל חולה מקצרין שצריך לנסוע לדיאליזה ברמב"ם.

מתקנים אותי ואומרים לי שקיבלנו 7.5 ועוד 7.5 בתקציב הדו שנתי תוספת להסעות, אבל זה לא מספיק. כשצריך להסיע ילד שצריך טיפול במקום מסוים שנמצא במרחב של 40 קילומטרים וצריך להסיע אותו ברכב ממוגן למשל, יש בעיה.

אנחנו אומרים לרשויות שינסו להתייעל ולתאם את זה יותר נכון.

זאת בדיוק אחת הבעיות, כשסוגרים שירותים במקומות קטנים ומאגמים.

אבל זה בצדק כי אין לך יתרון לגודל.

אנחנו לא בוויכוח.

אנחנו מעודדים ישובים קטנים לעבוד עם אחרים.

ברגע שעושים איגום משאבים, צריך גם לתת מענה לביקוש.

בהחלט.

הדבר האחרון. אנחנו עובדים עם האוצר על הנושא הזה של המכסות של הסידורים החוץ-ביתיים לילדים בסיכון. זאת נקודה שהיא נקודה חשובה. היא נחשפה ואנחנו בדיאלוג עם אנשי האוצר. אני מניח שגם הנושא הזה יגיע לפתרון.

תודה רבה אדוני המנכ"ל. אנחנו נפתח את הדיון. אני מבקש, תנו לי רשימה שהיא גם ריאלית מבחינה כספית. בואו לא נשגה באשליות. אני לא הולך למלחמה עם האוצר אבל אני אנסה לעזור. יכול להיות שאני אצליח. אני לא יודע לאיפה אני אגיע בסוף הדיונים עם התקציב. בכמה סעיפים במצגת אתה כתבת אם יאושר תקציב המדינה, ואני בכלל לא יודע אם יאושר תקציב המדינה. יכול להיות שנגיע להחלטה שלא מאשרים את תקציב המדינה. יש כל מיני נושאים שעולים כאן על סדר היום. אני כבר לא בטוח איך אני מצביע על תקציב המדינה.

אני בטוח.

לא חשוב, זה לא הדיון עכשיו. אתמול הייתי באוניברסיטת תל אביב ואני אמרתי שם לסטודנטים לתואר שני שבכלל לא בטוח – ואני אומר גם כאן – שאני אצביע בעד תקציב המדינה.


חבר הכנסת חיים אורון ואחריו חברת הכנסת אורית זוארץ.

אני קודם כל רוצה לברך את השר ואת המנכ"ל. אני חושב שבאמת הם עושים עבודה טובה וחשובה בנושא מאוד מאוד בעייתי. אני חושב שהם העלו את יוקרתו של המשרד ועל כך אני מודה להם.

בגלל היציבות של השר במשרד ואני אומרת את זה בכל הרצינות.

במסגרת הזמן הקצר, אדוני השר ואדוני המנכ"ל, אני בחרתי לדבר על חמישה תפרים או חריצים, או מה שאתה קראת משרדים או נושאים משיקים שהם בתוך העניין עצמו.


הנושא הראשון שעליו נדמה לי יהיה כאן פחות ויכוח, ואולי על הכל לא יהיה ויכוח, הוא עם כל הכבוד לשר ולמנכ"ל, המשרד הזה, כמו שאתה אמרת בראשית דבריך, הוא במידה רבה מנקז – אני לא רוצה לומר המרזב – את כל מדיניות הממשלה ומאוד מאוד קשה באמצעות המרזב לקבל את מה שמעביר הגג שהוא לא מנוקז נכון. בעיות הרווחה הן השתקפות של הרבה מאוד דברים שלא קשורים ברווחה. לכן כשאמרתי במליאת הכנסת לפני שבוע שאני מברך את שר הרווחה אבל אני רוצה להתכסח אתו בתור שר, אני מתכוון לזה. הבעיה שלי היא עם השר ולא עם שר הרווחה. שר הרווחה הוא בסדר גמור. הבעיה שלי היא עם השר ועם מדיניות הממשלה. אני לא אחזור על הדברים שאמרנו בנושא הביטוח לאומי, ואגב, מבחינה מיניסטריאלית הוא בסמכות השר ואפילו בגלל זה, אם אני לא טועה, הוא לא הצביע בעד התקציב. בסוף חלק גדול או המשקל של ההחלטות בתחום הקצבאות ושחיקתן, עם כל הכבוד ל-198 מיליון שקלים שכאן מקבלים תוספת, הוא יותר גדול מ-198 מיליון שקלים. המשמעות האמיתית שלו, החברתית, היא יותר גדולה. כאן יש ויכוח גדול שאני לא רוצה להתחיל אותו עכשיו כי אז הייתי מדבר כאן זמן רב.


יש נושא אחר שגם עליו דיברנו השבוע במסגרת חריץ אחר שהוא לא מוגדר וזה מה שקוראים בין החברה האזרחית ובין משרד הרווחה. המנגנון שהולך ומתפתח ויש בו הרבה מאוד מרכיבים חיובים, אמנם לא תמיד, וחלק גדול מהשירותים החברתיים נעשים באמצעות NGO, ארגונים שהם לא ארגונים ממשלתיים אבל הם קבלני משנה של המדינה. כאן נפרמת באופן קשה רשת הביטחון. כל הזמן מזכירים את ההצלחה היחסית של המעונות למפגרים, כי שם רשת הביטחון עדיין יותר הדוקה, ובתחומים אחרים רשת הביטחון יותר פרומה ואז עוד ועוד מערכים נכנסים לקשיים, נכנסים לבעיות, כי בעצם התהליך הזה הביא גם להקטנת האחריות של המדינה על התחומים הללו וכל אחד מאתנו נתקל בהם כל הזמן באין סוף נקודות.

אני חושב שצריך ליצור – ומדברים על זה די הרבה - איזושהי אמנה שבסוף גם תיראה כמו חקיקה לגבי המשמעות של האחריות של הממשלה לתחומים שמוצדק שיתבצעו על ידי קבלני משנה ומה המשמעות של אחריות הממשלה. ראינו את זה בשנת המשבר, כאשר פתאום יותר ויותר עמותות שהייתה הרגשה שהן מאוד חזקות, הן היו חזקות כי היו תרומות, אבל כאשר ירדו התרומות, הורידו מטפלת בלילה, הורידו שומר לילה, הורידו הסעה לנכה כי כבר לא היו תרומות כאשר כל המסייעים האלה מומנו מתרומות. זה לא יכול להתקיים על תרומות כי אז קרה מה שקרה אבל אני לא רוצה לחזור ולא רוצה להאריך.

החריץ הנוסף, הזכרתי אותו קודם, זה בין הביטוח הלאומי לבין המשרד. הביטוח הלאומי הוא כלי מרכזי, כשמו כן הוא. היה כאן ויכוח, אתה קראת לזה הלאמת הביטוח הלאומי ואנשי הביטוח הלאומי אמרו שזה לא מדויק, אבל מה זה משנה? המשחק הזה גם בתקציבים של הביטוח הלאומי, גם העברה מענף לענף, גם הקטנת תקציב המדינה בענף אבטלה ולקיחה מענף ילדים, הופכת את רשת הביטחון הזאת, שהיא חלק מהותי בתוך הדיון הזה לדבר שהוא פרום. אני יודע שיש ועדה שבוחנת את כל הדברים וצריכה להגיש את מסקנותיה, וכאן מגישים לנו הצעת חוק שמאריכה הוראת שעה עד 2016.

אבל זה לא יקרה.

זה מה שבינתיים מופיע בחוק, בכחול. שההסדרים הללו של לקיחה הם עד 2016. אני מקווה שאתה תצטרף אל עמדת הוועדה שזה יהיה לא יותר משנתיים וגם זה יותר מדיי.

זה מה שיהיה.

יש את כל נושא הביטוח הלאומי, את כל הנושא של התקציבים שלאט לאט אני כבר מתבלבל בהם, כאשר באים לכאן המעסיקים ורוצים שנוריד להם כאן כי הם רוצים לקבל את זה שם, ואני מדבר בכותרות.


יש חריץ נוסף שאני לא זוכר אם השר או המנכ"ל הזכירו אותו, וזה כל הבעיה שבין הרשויות המקומיות לבין המשרדים לבין משרד הרווחה והשירותים החברתיים. יש כאן גם מטלה וגם חובה. תשים לב, אני מדבר על נושאים שהם כאילו במעטפת אבל הם לא במעטפת כי בסופו של דבר אם נסגר מעון לילדים עם מוגבלויות ברהט משום שלא מסתדרים במענק האיזון של רהט – ונחום, אני לא רוצה להתייחס למקרה הקונקרטי – אז אני רץ בין ראש העיר ובין נחום, אבל בסוף שם זה ייסגר.

במקרה זה, רק למען הפרוטוקול, רהט מקבלת מימון - במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון - של 100 אחוזים. צריך לתת להם 120 אחוזים בלי מצ'ינג?

בכוונה אני משתמש עכשיו בדוגמה הזאת. אתה נתת 100 אחוזים, אבל בשורה התחתונה יש סכנה שהמעון ייסגר. יכול להיות שלא אתה אשם אבל אני שואל אותך מי אחראי על הילדים המוגבלים במקום הזה? העירייה או המדינה? עד כדי הפקעת המקום מידי העירייה. אני עכשיו לא מסתכל במובן הזה של מי מושך את השמיכה. בסופו של דבר מה שאותי מעניין כאן זה שילד בעיירה חלשה יותר או בעיר חלשה יותר או במקום חלש יותר, בסופו של דבר אנחנו מדברים כאן על ילדים עם מוגבלויות ולא מדברים כאן על תואר שלישי באוניברסיטה.


הנושא הנוסף שגם אותו הזכרתם שלפי דעתי מחייב מהלך הרבה יותר רחב – כל המערכת בין המשרדים. במהותה של הרווחה שלפחות יש שלושה משרדים שהם שותפים מרכזיים בה: הבריאות, החינוך כאשר מדובר בילדים והרווחה עצמה.

גם השיכון קשור.

עוד לא הגעתי לשיכון.

זה משיק גם לקליטה.

זה משיק לכל. כולנו מתעסקים בדוגמאות של פניות ציבור, של ילד שקיבל את העגלה ממשרד הבריאות אבל לא קיבל את הסייעת ממשרד החינוך ומשרד הרווחה אומר שלא מגיעה לו קייטנה בקיץ. אולי הדוגמה לא הייתה מדויקת, אבל אפשר לתת דוגמאות אחרות.

מכירים את זה.

כולם מכירים. אני לא אומר כאן שום דבר שלא מכירים אותו. אנחנו כבר 65 שנים אחרי שהקמנו את המדינה. הדבר הזה לא יכול להמשיך כאשר מדובר בקבוצות הללו שמתרוצצות בין המשרדים. אומרים להן שאת זה הן יקבלו כאן, את העגלה הכי טובה לילד הנכה, אבל סייעת שצריכה לשבת אתו – אין כי זה משרד החינוך והורדנו את הסייעים לאוטיסטים וכולי. אני יודע שפעם דובר על רשות שתאחד את כל הדברים האלה. אמרו שזה לא עובד וזה לא טוב.

אני לא רוצה לתת עכשיו עצות, אבל מניתי כאן חמישה חריצים ותאמינו לי שבחריצים האלה אפשר להפיל את כל המדינה.

תודה רבה. חברת הכנסת אורית זוארץ.

היושב ראש, כבוד השר וכבוד המנכ"ל. אני חושבת שצריך וראוי גם לחזק ולברך אתכם על העבודה שאתם עושים. אני מכירה את העבודה שלכם מקרוב, גם כסגנית ראש מועצה וברמה האישית כממונה על נושא השירותים החברתיים בקהילה. אני מכירה את העבודה שלכם גם מתוך העבודה בכנסת. אני בהחלט חושבת שמהרגע שנכנסת לתפקידך, גם הרגישות החברתית וגם המודעות לכל הסוגיות שינו את סדר העדיפויות בתוך המשרד. הקושי הוא לא מה קורה בתוך המשרד אלא מה קורה מחוץ למשרד, בממשקים עם משרדים אחרים. נכון שבשנה האחרונה אנחנו מתהדרים בכניסה שלנו ל-OECD ובכתרים נוספים על החוסן הכלכלי של מדינת ישראל, אבל כשאתה בא ומציג את המצגת, אלה באמת עם צרכים ועם פערים שלא נוצרו בתקופת כהונתך כשר אלא פערים שנוצרו קודם לכן בעיקר בקרב אוכלוסיות מנוחשלות. אני אומר מנוחשלות כי יש כאן מדיניות מאוד מאוד ברורה של המדינה והייתה לאורך שנים, להשאיר את האוכלוסיות המנוחשלות, מנוחשלות.

מה זה מנוחשלות?

מישהו מנחשל אותן. הן לא חלשות פתאום.

מוחלשות.

הן מנוחשלות. יש כאן כוונה, בכוונת מכוון משמרים את השכונות, את המצוקה ואת הפריפריה ובאמת לא העבירו משאבים כי היו לנו איומים אסטרטגיים אחרים.


אני באה לדיון מישיבת ועדת החוץ והביטחון ואני אומרת ליושב ראש שאולי אנחנו צריכים לקיים את הדיון הזה בועדת החוץ והביטחון כדי שסוף סוף בממשלת ישראל יבינו שהסוגיות החברתיות והעובדה שלא מקצים משאבים לטיפול, זה איום אסטרטגי לא פחות חמור מהאיומים הביטחוניים. אני חושבת שהאיום האסטרטגי על מדינת ישראל הוא איום שיבוא מבפנים ולא פחות מאשר מבחוץ. העובדה שלא מעבירים משאבים תחת הכותרת הזאת של ביטחון, ולא מתייחסים לביטחון הלאומי הכלכלי והחברתי, ולא מקצים משאבים במידה הראויה, אני חושבת שזה מדבר בעד עצמו.


אני רוצה לגעת בכמה קצרים ואעשה זאת בקצרה. בשבוע שעבר קיימתי עם ידידי אורלב דיון בוועדה להגנה על זכויות הילד ובוועדה למאבק בסחר בנשים. הדיון נסב על ילדים קורבנות תקיפה מינית וזנות. הגיעה נציגת המשרד בלי נתונים, דיברה על כך שאין כמעט משאבים לטפל בסוגיה, לא נעשה מיפוי. אני מעלה את זה לפתחך. זה נושא שצריך לטפל בו ברמה האסטרטגית ולא לחשוב שהילדים האלה יגיעו לגיל בגרות וייקלטו בקהילה וישתלבו בה. אלה נושאים שעולים ברמת החוסר, ברמה האקוטית. אמרתם שכרגע זה לא בסדר העדיפויות מבחינת חלוקת המשאבים כי המשאבים מצומצמים, אבל צריך לתת על זה את הדעת. מדי יום אנחנו נחשפים למקרים של תקיפות מיניות. זה רק לרשום ולא צריך לענות.

לתקיפות מיניות יש לנו תקציב.

אנחנו נגיב על הכל. לגבי קטינים, יש את התוכנית הלאומית.

אבל היא לא נותנת מענה. ישבה בישיבה נציגה של משרד הרווחה ולא נתנה מענה. היא דיברה על ארבעים מקרים.

על"ם המציאו את הנתון ואני עומד מאחורי המילה שלי. הם התנצלו על כך על שהמציאו את הנתון. על"ם המציאו את הנתון של אלף ילדים ואני עומד מאחורי דבריי. אף אחד לא יודע מה קורה באינטרנט, כולל לא על"ם.

גם בנושא הזה אנחנו כמחוקקים נצטרך לטפל.

זה לוועדה אחרת ולא לכאן.

זה משרד הרווחה. אני מביאה את זה לפתחכם. אין כאן האשמה אלא יש כאן צורך.

העלית את זה על סדר היום. אומר המנכ"ל שאין נתון כזה. תמשיכי.

כל הנושא של פיקוח על בתי אבות ועל קשישים בשיתוף השלטון המקומי, גם שם יש חסך מאוד גדול. נחשפנו לאחרונה למקרים מזעזעים.

יש גם חקיקה וגם פיקוח.

אני אשמח לקיים פגישה ולקבל תשובות.

אנחנו נענה כאן.

דובר על הקמת מסגרות נוספות לטיפול בגברים אלימים. כרגע למיטב הבנתי יש רק מרכז אחד שמטפל בגברים אלימים. כל הנושא של פיקוח על גורמים נותני שירותים, כפי שאמר ידידי חיים אורון, גם על השלטון המקומי וגם על הארגונים והעמותות שנותנים את השירותים.


אני מעלה נושא שהוא לא רק ברמה של שירותים כמו מחשוב מערכות ועלויות מאוד גדולות שהרשות המקומית צריכה לשלם.

קיבלנו הכל חינם אין כסף.

נחום, אתה לא יודע פוליטיקה, הרי יהיו דברים שלא יהיו לכם תשובות עליהם. אל תענה עכשיו. יהיו שניים-שלושה נושאים שאין לך עדיין תשובה, תכניס אותם בתוך הנושאים שכן יש לך עליהם תשובה.

אני מדברת על פניות שקיבלנו בקשר לעלויות שמוטלות עליהם במחשוב ובמערכות. כבוד השר, אני לא נגדכם אלא אני אתכם. אני מעלה סוגיות שבאות לפתחי כחברת כנסת.


איגום משאבים מצד אחד של שירותים בין ישובים סמוכים ומצד שני באמת הנושא הזה של מעטפת תומכת, אם זה ברמת ההוצאות שאתם נדרשים להוציא ואם זה ברמות נוספות.


יש עוד כמה נושאים ברמה של שורה. סיוע לניצולי שואה. לא ראיתי מספר ליד הסעיף הזה. תוכנית לטיפול בעולים חדשים – יש קיצוץ של כמיליון ו-360 אלף שקלים בשנת 2011. תמיכה בפיתוח במגזר הדרוזי והצ'רקסי – לא ראיתי סכום. הנושא של ביטוח לאומי, אני מניחה שעלה בדיון שהתקיים קודם כאשר היינו בישיבת ועדת החוץ והביטחון, שם נדון הנושא של פיקוד העורף, המוכנות וההיערכות.

אבל אין יושב ראש.

ועדת משנה.

יש ועדת משנה שפועלת.

תודה רבה. חבר הכנסת מולה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. צריך לומר ביושר ובהגינות שאני חושב שמשרד הרווחה בראשות השר מתפקד מצוין.

על זה אין ויכוח.

הוא בין המשרדים שבאמת אפשר לתת לו ציון עובר. רונית אמרה שזה בגלל רצף והתמדה של אותו שר שמבין את העניין.

יש לזה עוד כמה סיבות. זאת לא הסיבה היחידה.

יחד עם זאת, אני לא בטוח שגם השר באמת מצליח לעשות שינוי בתפיסת עולם שמדינת ישראל בכל זאת צריכה להיות גם מדינת רווחה עם כל המשמעות של מתן תקציבים נאותים לאותן מצוקות אתן המשרד מתמודד, אם אלה תקנים לעובדים סוציאליים, אם אלה בתי הקשישים או בתים למוגבלים. לכן העניין הזה הוא עניין מטריד.


בכל זאת אני רוצה לשאול שתי שאלות ולא אאריך בדבריי. שאלה אחת, לפחות בדוח של מרכז המחקר של הכנסת נאמר שיש לכם תת ניצול בתקציב 2010 בעניין של נוער, צעירים ושירותים, ואני שואל למה.

זה נכון עד לחודש אוקטובר 2010.

כל מה שקשור לטיפול בצעירים.

הם אומרים שזה בלי הרבעון האחרון.

אין לנו תת ניצול.

אי אפשר להיות בתת ביצוע ואחר כך לומר שאין תקציב.


דבר נוסף שאני רוצה לשאול לגביו הוא בנושא האלימות. כל הנושא הזה של טיפול באלימות ובאוכלוסיות מיוחדות, אני רוצה לומר שמה שקשור בעיקר לאוכלוסיות כמו העלייה מאתיופיה, זה הנושא של רצח בתוך המשפחה, וזה הדבר המחריד ביותר שקיים. אני יודע שהשר, גם כאשר היה במשרד השיכון, עסק בעניין, במתן פתרונות של דיור זמני לגברים מכים, ונדמה לי שנפתחו אפילו שלושה מוקדים שאני לא יודע אם הם קיימים עד עכשיו או לא. היה צורך בעשרה מוקדים כחלק מהטיפול והיה צורך לעסוק גם בנושא העצמת גברים. אני לא יודע אם יש לכם תוכנית מתוקצבת וספציפית לנושא הזה והייתי מבקש התייחסות לנקודה הזאת, וגם התייחסות תקציבית.


שאלה אחרונה שלי אדוני השר ואדוני המנכ"ל היא לגבי רפורמת הרשות לאסיר. אני חושב שהרפורמה המוצעת היא מאוד בעייתית, לפחות בעיניי.

אתה לא יודע מהי. עדיין לא הסברנו לך אותה.

אני חושב שהרפורמה הזאת היא בעייתית.

למה היא בעייתית?

בסופו של דבר – לפחות אחרי מה שקראתי וקראתי את החוברת שלכם ואת ההצעה שמובאת בה - אדם שהיה אסיר וצריך להשתקם, הרפורמה הזאת לא מיטיבה אתו אלא ממשיכה להעניש אותו. לכן אני הייתי רוצה התייחסות.

לא הבנתי מה הבעיה.

תקבל התייחסות.

הוא רוצה התייחסות.

מה קראת שהוא בעייתי?

אדם שהיה אסיר, שהוא שילם את חובו לחברה, בסופו של דבר כשהוא צריך ללכת לתהליך שיקום, הרפורמה המוצעת לפי דעתי לא מיטיבה עמו אלא לפי דעתי אפילו היא ממשיכה לתת לו להיות עדיין בעייתי. זאת אומרת, אני לא רואה שהתוכנית מסייעת לו להשתקם. אם אני טועה, אני אשמח שיתקנו אותי.

הם יתייחסו. נראה לי שהנושא הזה עומד כאן על סדר היום. תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש.

קודם כל, מעבר לשבחים לשר ולמנכ"ל, יושב כאן מנחם וגשל שאני חושבת שהשבחים מיועדים גם לו.

השבחים הם לשר, למנכ"ל, למשנה למנכ"ל ולעובדים. גם ראש אגף התקציבים של המשרד כאן. הוא אורח קבוע בוועדה.

אני אהיה מאוד קצרה. פנו אלי אנשים כמה וכמה פעמים לגבי העמותות, ואני אומרת במירכאות או לא במירכאות, אלה שאוספות בגדים, ששמות כל מיני מתקנים בשולי הכבישים לאיסוף בגדים, לאיסוף משחקים וכולי. אתם לא מכירים את זה?

מכירים.

אמרה לי מישהי שהיא טלפנה פעם לטלפון שכתוב שם ואמרו שהם אוספים בגדים למחזור בארצות הברית. משהו כזה.

זה לא נוגע אלינו. זה רשם העמותות.

אני מניחה שמדובר בעמותה רשומה. יש גם עמותות לאיסוף מזון, לחלוקת מזון, בחגים ולא בחגים וכולי. כל הזמן אומרים לי לפנות לרשם העמותות שיעשה סדר, אבל הוא לא עושה סדר. השאלה אם משרד הרווחה יכול להוציא איזה תו תקן, אישור, משהו. אני לא רוצה להפיל עליכם מחויבויות, אבל משהו שאני לפחות, כשאני הולכת לתרום, אני אדע שאלה מוכרים על ידי משרד הרווחה. מישהו עשה עבורי את העבודה ואני יודעת שהגוף הוא גוף ראוי ואני יודעת שמה שאני תורמת, הולך ליעדו ולא לכל מיני יעדים אחרים.

תודה. אבנר עורקבי, יושב ראש ארגון אהב"ה.

אני רוצה קודם לברך את השר על היוזמה והתמיכה שלו בחוק השר"ם. אני רוצה לשאול את השר אם החוק הזה שאמור להיות חוק השר"ם לילדים נכים נמצא בספר התקציב או לא. האם יש השנה פתרונות בנושא הסעות הילדים?

תודה. עורך דין מאיר אסרף. אתה מייצג את נציגות העובדים ברשות לשיקום האסיר.

הייתי רוצה תחילה לדבר על הנושא של הפרטה כי אולי אנחנו לא מדברים באותם מושגים, אדוני השר. קראתי שאתה אמרת שהעברת שירותי רווחה לעמותות אינה הפרטה.

נכון מאוד.

מה היא כן? מהי הפרטה אם לא העברה לעמותות?

אני אענה.

סגירת הרשות איננה הלאמה, כמו שמנסים לתאר את זה. המבנה הארגוני החדש של הרשות כולל הרבה פונקציות שבעבר היו על ידי עובדי הרשות, מדריכים שהם אסירים, איזוק אלקטרוני, דברים שבתכנון, כפי שמתבצע במשרד הרווחה, יעברו לגופים חיצוניים. זאת טענה שהיא כבדת משקל ואם אנחנו לא מבינים שמדובר על הפרטה, לשיטתי אכן מדובר בהפרטה.


אנחנו טוענים שיש לנו הסכם שנחתם על ידי מנכ"ל המשרד, מנכ"ל הרשות ומשרד האוצר שמדבר על הגדלה תקציבית. ההגדלה התקציבית הזאת מותנית בהעברת חוק סגירת הרשות לשיקום האסיר.

לא סגירת אלא העברת.

סגירת כי אתה סוגר רשות מינהלית, כך שמדובר בסגירה. זאת סמנטיקה. בפועל מדובר על סגירה.


אדוני השר, אני מכבד אותך מאוד, אני מבקש שתשיב לי בסוף דבריי.

עורך דין אסרף, אפשרתי לך משפט. אני רוצה לומר לך משהו. הרפורמה הזאת ברשות לשיקום האסיר הוצאה ופוצלה מחוק ההסדרים. היא עברה לדיון בוועדת הפנים.

הרפורמה לא תידון כאן. אני הסכמתי, כי גם אותי זה עניין ואני גם דיברתי אתם מעבר לעניין הזה של הדיון כאן, ואפשרתי לך שאלה אחת ואני אאפשר להם תשובה אחת, אבל זה לא הדיון.

רק נקודה אחת.

נקודה אחת אבל לא מעבר לזה.

מדובר על הסכם שקובע ונוקב בסכומים של תוספת תקציבית. מרגע שפוצל החוק מחוק ההסדרים כפי שאמרת, המצב המשפטי, המצב המציאותי, הוא שונה ולכן צריך לאפשר להעביר את הכסף הזה שנמצא כרגע תחת סעיף אחר, יהיה אשר יהיה, לתקציב הרשות.

עורך דין אסרף, אני מבקש לומר לך שכאשר ראיתי את זה, אני קראתי לאנשי משרד האוצר ואמרתי להם עד שהעניין הזה מתבצע, האם הם גורמים לרשות לשיקום האסיר הקיימת להתייבש. הם התחייבו לי שלא.

לא רק התחייבו אלא הוזרמה כמות של כסף שהרשות קיבלה בחודש האחרון, סכום ששנים היא לא ראתה וזה ירד לשטח, לרשויות שמחכות לגשם שיורד להן מהשמים.

אדוני השר, הבמה לרשותך.

אני אתן לנחום. אני אומר רק דבר אחד. אני מכבד את עורך דין אסרף וחבל לי כי אם הוא היה לומד את העובדות יותר לעומק ומאפשר ללקוחות שלו להבין יותר לעומק את ההישג העצום שמגולם ברפורמה הזאת, הכל היה נראה אחרת. אתה רואה שכל הקו הוא כמה הכל רע, כמה הכל לא סביר, כמה הכל הפרטה.

אם תשכנע אותי, אני אשתכנע.

חבל. אני מקווה שתהיה הידברות בעקבות הדברים שלי.

אני אתאר לכם את המצב של הרשות. הרשות מזה 11 או 12 שנים, תקציבה הוא 14 מיליון שקלים. הרשות, במקום לטפל ב-6,500 אסירים, מטפלת בין 600 ל-900 אסירים על בסיס סלקטיבי ולא אוניברסלי. את זה אמר אתמול חבר שהיה מנכ"ל הרשות במשך שנים. הוא אמר את זה בעצמו. מה זה סלקטיבי? בוחרים את מי שיש לו רצון ושהם חושבים שסיכויי ההצלחה שלו יותר גבוהים. למעשה מטפלים במספר קטן מאוד של אסירים. לרשות יש הרבה מאוד בעיות מבחינת המערכת הכספית בתוכה. אתמול אושר המאזן. יש לה למעלה מ-9 מיליון שקלים גירעון ואנחנו כיסינו 5 מיליון שקלים בגירעון בסיוע של אגף התקציבים. הרשות איננה מסוגלת לטפל ואיננה מטפלת, וקיבלנו הערה ממשרד המשפטים על כך שחמישים אחוזים מהפיגור של שחרור של אסירים שצריכים לקדם את הניירת של המערכת הטיפולית מהרשות לשיקום האסיר, אינם מקבלים. כל המשאבים העצומים האלה, במקום לתת את זה לשירות עצמאי בתוך משרד הרווחה, השאלה היא מדוע לא לתת את זה ישירות לרשות לשיקום האסיר. התשובה לכך היא שהמתווה שבנתה הרשות לשיקום האסיר מבחינה טיפולית הוא במקום ללכת לתוך מערכת קהילתית, היא הלכה לתוך מערכת של בניית פתרונות מאוד מאוד מצומצמים לקבוצות מאוד מאוד קטנות כאשר העלויות הן בשמים. זה בניגוד לתפיסה מערכתית של טובי המומחים, כולל חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה. על זה יש ויכוח. הוויכוח הוא שאנחנו צריכים לתת פתרון, חבר הכנסת מולה, ל-6,500 אסירים בלי סלקציה, לכל מי שרוצה או איננו רוצה. למשרד הרווחה יש כלים בתוך הקהילה, כלים שאין לרשות לשיקום האסיר. יש כ-350 מחלקות לשירותים חברתיים, אנחנו עוסקים במשפחה, יש תוכנית לאומית לילדים, יש לנו כלים רבים שיכולים להעצים את הפתרון.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה להתכנס לסיום. אפשרתי לעורך דין אסרף משפט וגם לך אפשרתי משפט. זה לא הדיון.

אני רוצה לשכנע את חבר הכנסת מולה.

עם כל הכבוד לדו שיח ביניכם, עלו כאן מאה שאלות בנושא הרווחה ואנחנו לא דנים על מה שלא בסדר היום.

אני סיימתי. בסדר.

מולה, השר ישמח לקבל אותך.

אני אתייחס להערות חברי הכנסת ואלך לפי סדר הדוברים.


לחבר הכנסת חיים אורון, אני מתייחס לשאלת הרשויות המקומיות החלשות. זאת עקב אכילס ביכולת שלנו לספק שירותים. אנחנו מודים בכך. יכול להיות שיש מקום להזמין לכאן גם את שר הפנים וגם את שר הרווחה על מנת לתת מענה לסוגיה הזאת. רשויות חלשות לא יכולות לספק שירותים גם אם ניתן להם מאה אחוזי מימון. אני שם את הקושי על השולחן . ברשותך, אני לא אתייחס לדברים אחרים.


לחברת הכנסת אורית זוארץ. אין ילד נפגע תקיפה מינית שאיננו מקבל טיפול מלא פסיכולוגי. אין לנו מגבלה תקציבית ואני יכול לתת על זה דיווחים. לסוגיה הזאת של ילדים נפגעי תקיפה מינית, בקהילה מקבלים מענה. אנחנו עכשיו הולכים לפאזה נוספת של ילדים בפנימיות ולפאזה נוספת, לפוגעים. שלושת האוכלוסיות האלה יקבלו טיפול מלא על ידינו.

חבל שלא הגעת לדיון בשבוע שעבר.

אני לא יכול להגיע לכל הדיונים.

לא הוזמנת.

מחשוב רשויות מקומיות. היה פרוייקט של 15 מיליון שקלים, מימנו את זה כאשר הרשויות החלשות קיבלו את זה ב-95 אחוזים מימון מהמשרד כולל התוכנה, כולל השולחן. מי שהלין על כך, תשלחי אותו אלי.

מעבר לזה, הם אמורים לשלם לאוטומציה הון תועפות. על זה אני מדברת.

אוטומציה, זה לא אני.

עם כל הכבוד, הרשות צריכה לשאת בזה. בשביל זה היא רשות. היא צריכה לטפל בתושבים שלה.

את התוכנות שילמנו. הם צריכים לשלם רק את האחזקה השוטפת.


איגום משאבים. המשרד מעודד איגום משאבים של רשויות קטנות, כולל תמרוץ תקציבי. אנחנו לא נגד האחדת רשויות ולא נגד האחדת מחלקות. אנחנו לא עוסקים בפוליטיקה הזאת. בכל מקום שעושים שירותים אזוריים משותפים, אנחנו מתמרצים אותם גם במימון. יש מקרים כאלה, ואני לא אחזור על כל המקרים.


הנושא של בתי אבות. מי שחשף והעלה את סוגיית בתי האבות הפירטיים, היינו אנחנו. אף אחד לא עשה את זה. יש לנו צוות פעולה בנושא הזה ביחד עם משרד הבריאות ואנחנו סגרנו ואנחנו נסגור עד אחרון בתי האבות בנושא הזה וגם תגברנו כוח אדם בתוך המשרד. זאת משימה חשובה והשר הטיל אותה עלי. אנחנו עוסקים בזה. זה לא נעים, זה קשה, יש כאן מערכת פירטית שעובדת והיא מתוחכמת מאתנו. בין היתר, אדוני היושב ראש, אם אפשר גם להשפיע על רשות המסים כי יש כאן עבירות מס קשות מאוד. אפשר להתלבש עליהם גם דרך עבירות מס. פניתי לנסרדישי אבל עדיין לא קיבלתי מענה בעניין הזה. זה דבר בו אתה יכול לעזור לנו.


חבר הכנסת מולה יצא. הוא שאל לגבי אלימות במשפחה בקרב הקהילה האתיופית. זאת בעיה שהיא לא רק לפתחנו. יש כאן את משרד הקליטה שיש לו תפקיד מרכזי ויש לנו תוכניות משותפות אתו. אנחנו יוצאים גם עם הסברה בנושא של אלימות במשפחה בערוץ האתיופי ואישרנו תקציב משותף עם משרד הקליטה, אבל המשאבים שנדרשים לנושא בכלל של הקהילה האתיופית, לא כאן המקום לדבר עליהם. התוכנית הלאומית לא יצאה לדרך כפי שהייתה בשעתו ואי אפשר להטיל את זה עלינו רק בתוצאה של העניין. אני יכול לומר לכם ששבעים אחוזים מהקהילה האתיופית יושבים במחלקות הרווחה במדינת ישראל, לצערנו הרב, ואין לזה מספיק מקורות תקציביים.


לחברת הכנסת רונית תירוש. קודם כל, אנחנו מנסים בנושא של הביטחון התזונתי, בכל מה שנוגע לעמותות מזון, לייצר תו איכות של העמותות. מי שצריך לעשות את תו האיכות הזה בכל רחבי המדינה זה משרד המשפטים. אנחנו מנסים בכל העמותות שעובדות מולנו לייצר תווי איכות וכרגע זה נמצא בתהליך של עבודה. אני מקווה שגם נוכל לפרסם את זה.

אגב, למה התקציב של נוער נושר לא נמצא?

נוער חרדי.

לא, לא חרדי אלא נוער נושר.

חצי מזה בבסיס.

לא דווקא חרדים.

נכנס בתוך הבסיס.


נושא תקציב ניצולי השואה נמצא. אני עומד בראש הסל והוא נמצא באוצר ואנחנו אחראים להקצאתו.

מילה לגבי ההסעות.

לגבי הסעות, אמרתי קודם. יש לנו הבטחה שהיא לא מספיקה, אבל נדבר על זה.

השר רוצה לומר משפט?

כן. לגבי השר"ם, זה במשא ומתן. אתה הרי יודע והיית בפגישה אצל ראש הממשלה בנושא.

אתה יודע שיש תקדים למשא ומתן הזה.

יש משא ומתן ויש עבודה רצינית מאוד שמובילה אסתר דומיניסיני בנושא הזה, ואנחנו קשובים מאוד לנושא של שר"ם לילדים וזה דבר שנמצא אפילו בעדיפות בעבודה.


לגבי ההערה של עורך דין אסרף. אני חושב שכאשר אתה מאפשר לגופים מאוד משמעותיים ורציניים לספק שירות, הגופים האלה עוסקים ללא מטרת רווח, לא לכיסו של פלוני. הפרטה משמעותה להעביר משהו לידיים פרטיות. אנחנו הראשונים, לפני שהחשב הכללי העלה לאתר, להעלות את כל ההתקשרויות שלנו עם ארגוני המגזר השלישי, מרביתם עושים מלאכת קודש מקצועית, מיומנת, ממוקדת ומטרתנו וחובתנו היא לפקח על התפקוד שלהם ולוודא שיינתן השירות הטוב ביותר. דרך אגב, גם המנכ"ל אומר שהערתך הייתה לא נכונה בנוגע למדריכים והוא ישמח לדבר אתך על כך.


אנחנו לא מפריטים אלא להפך, אנחנו הופכים אותם לרשות סטטוטורית כמו רשות חסות הנוער, בתוך נושאת המטוסים הגדולה שנקראת משרד הרווחה שזה משרד עם מיליארדי שקלים ולא גוף שמקרטע וצריך לדאוג אם מחר הוא מקבל משכורת או לא. אני חושב שזאת מתנה אדירה לגוף שסוף סוף יוכל להמריא ולתת את השירות הטוב ביותר לכלל האסירים ולא רק לקבוצה נבחרת של אסירים.

תודה רבה אדוני השר, תודה רבה אדוני המנכ"ל. אני מבקש לסכם את הדיון. ראשית, אני מבקש מהמנכ"ל, אני לא הולך למלחמה. לפחות בנושא הזה האוצר יכול לבוא ולומר שהיו הסכמות. אנחנו מקיימים דיון בוועדה, יש את המציאות הזאת שאפשר להידבר עם משרד האוצר, ורע לא יצא מזה אלא יכול לצאת רק טוב. יכול להיות שלא יצא כלום. זאת אומרת, לא לשגות באשליות. אני מנסה לעזור לכמה משרדים שאני רוצה לעזור להם ולנסות להגיע לפתרון. משרד הרווחה הוא דוגמה של חברה, איך היא מתייחסת לחלשים בתוכה, אלה שנפגעים, אלה שהם חלשים, אלה שהם חלשים גם מבחינה בריאותית, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינת האירועים שקרו להם במהלך חייהם ומדינה או כל חברה נבחנת באופן בו מתפקד המשרד. המשרד שלכם באמת מתפקד טוב, ציינתי זאת בתחילת הישיבה ואני מציין זאת גם עכשיו.


אני מודה לכם על הסקירה. אנחנו נמשיך להיות בקשר. אני מודה לחברים שהשתתפו בדיון. לגבי הרשות לשיקום האסיר, פנו אלי כבר לפני זמן די רב. הנושא עדיין לא בדיון, אבל אני דיברת עם האוצר ואני חושב שהחששות מוגזמים. אני חושב שבכל שינוי אנשים חוששים גם מהצורה אותה הולכים לעשות. אני התרשמתי שהכוונה היא כוונה לטובה ואני חושב שזה גם יכול להועיל, אבל הדיון יבוא לאחר שוועדת הפנים תתחיל לקיים את הדיון.


אני הסכמתי במהלך הדיונים על חוק ההסדרים שהחוק הזה יידון בוועדת הפנים ששם מקומו ואני מקווה שזה יהיה לטובה.


אני מודה לך אדוני השר, אני מודה לך אדוני המנכ"ל, אני מודה לך אדוני המשנה למנכ"ל, למנהל אגף התקציבים ולעוזר המנכ"ל. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30