PAGE
26
ועדת הכספים

16.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט' בכסלו תשע"א (16 בנובמבר 2010), שעה 10:00

פרק י"ב (מסים – מס הכנסה) להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010; פקודת מס הכנסה (ביטול הכרה בהוצאות אש"ל), פקודת מס הכנסה (ריווח מדרגת המס הראשונה).

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

ליה שמטוב

עו"ד מיכל הנר-דויטש – רשות המסים, משרד האוצר

עדית לב-זרחיה – דוברת רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד שלומית ארליך – ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים

עו"ד יהודה טלמון – נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים

רו"ח עופר מנירב – יושב-ראש ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד עדי גרינבאום – יועצת פרלמנטרית, לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד איתן צחור – לשכת עורכי-הדין, נציג לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים

חנה ג'ינו – נציגת לשכת יועצי המס בכנסת

חזקיה ישראל – מנהל המחלקה לקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

אילן ביטון – מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עמי צדיק – מרכז המחקר והמידע, הכנסת

יהודה תמר – מרכז המחקר והמידע, הכנסת

איל קציר – דובר הוועדה

עו"ד שגית אפיק

עו"ד ענת מימון

טמיר כהן

טלי רם
פרק י"ב (מסים – מס הכנסה) להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010; פקודת מס הכנסה (ביטול הכרה בהוצאות אש"ל), פקודת מס הכנסה (ריווח מדרגת המס הראשונה)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את חברת הכנסת ליה שמטוב, חברה חדשה בוועדת הכספים. ברוכה הבאה.

כוח חדש תמיד טוב.

ברוכה הבאה, ליה.

ליוצ'קה.

תודה.

ליה, מעניין פה בוועדה. על סדר-היום הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010. אנחנו מתחילים בפרק י"ב (מסים), סעיף 46(3) פקודת מס הכנסה (ביטול הכרה בהוצאות אש"ל), וסעיפים 46(6), 47, 49(ב).

אנחנו עושים אחד-אחד.

זה הולך ביחד.

ביחד.

נצביע פעם אחת? על כל סעיף בנפרד.

אבל הדיון יהיה משותף משום שאני רוצה לספר על ה"דיל". מיכל, בבקשה.

סעיף 32 לפקודת מס הכנסה קובע את רשימת הניכויים שלא יותרו בניכוי. במסגרת התיקון שנערך בעקבות פסק-הדין בעניין ורד פרי, הבהרנו שם כי המבחן להכרה בהוצאה זה מבחן שעניינו שמה שאינו כרוך ושלוב בייצור ההכנסה לא יוּתר בניכוי.


במסגרת הסעיף הזה ובהמשך לדיון שנערך כאן בעניין תיקון תקנות הוצאות מסוימות, שביטלנו את תקנה 2(3) לפיה הותרו בניכוי הסכומים שהיו קבועים שם כהוצאת אש"ל שתותר בניכוי בחישוב ההכנסה החייבת, אנחנו מבקשים להבהיר – לפי העמדה שגם הצגנו כאשר באנו לבטל את התקנה – שמדובר בהוצאה שאינה הוצאה שכרוכה ושלובה בייצור הכנסה, ולכן אנחנו מבקשים להוסיף בתוך סעיף 32 פסקה (1), אחרי המילים "הוצאות פרטיות" – "הוצאות אש"ל", ולהגדיר את אותן הוצאות אש"ל כ"הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחותיו, שהוצאו בין במקום ההשתכרות ובין מחוצה לו";


מדובר במהלך משלים לביטול התקנה, מבחינתנו, ולהבהרה שמדובר בהוצאה פרטית ובהוצאה שלא מותרת בחישוב ההכנסה החייבת.

אז ביטלנו את התקנות.

ביטלנו את התקנות אבל אנחנו יודעים וגם אמרנו אז שהדבר מעורר את הסוגיה - בהנחה האם התקנה מגבילה את סכום ההוצאה, כפי שיש מי שטוען, הרי ברגע שבוטלה התקנה, לכאורה אין היום מגבלה על ההוצאה שתותר.


ולכן, כדי להבהיר את העמדה שמדובר בהוצאה פרטית אנחנו חושבים שנדרשת הבהרה בסעיף 32(1). במקביל, מובאת פה באותה מסגרת, ההרחבה שסוכמה עם ועדת הכספים להרחיב את הסכום שבגינו יחול שיעור מס של 10% בלבד ולא של 14%, בשיעור של 140 מיליון, כאשר אותו סכום שאנחנו מגדילים עכשיו יתואם כבר כשיעבור החוק ב-1 בינואר 2011.


כלומר, על הסכום שאנחנו רואים ב"כחול" יתואם כאילו עשינו את זה ב-1 בינואר 2010, וזה התיקון שאנחנו רואים ב- 120ב(1), בסעיף התחילה.

מה זה משנה יחסית להיום?

90 שקלים.

במונחים של מדד 2010 זה 90 שקלים, וזה עולה 140 מיליון שקלים.

כמה זה יכניס לכם?

לא, זה מוציא. זה עולה 140 מיליון.

הם התחילו אתי עם 50 מיליון, עם 40 מיליון.

- - -

אני זוכר, נסרדישי בא אלי ואמר, אני לא יכול שקל יותר מ-50. אחרי כן זה היה 60, אחרי כן זה עלה עוד וזה הגיע ל-140 מיליון.

מאיפה אתם משלימים את זה?

מביטול האש"ל. כמה אתם מרוויחים מביטול האש"ל?

מבחינתנו, הרי אז הסברנו שאם הבג"ץ יתקבל, בהנחה שייערך מידוד מלא משנת 85' ועד היום, העלויות של תקנות האש"ל – הן כבר בוטלו כך שזה כבר לא מונח על השולחן, תקנה 2(3) כבר בוטלה על-ידי הוועדה – העלות המקסימלית הוערכה אז, הפער היה בין 340 ל-600, כאשר מבחינתנו מדובר במהלך משולב, ו-140 מיליון זה במונחי 2010 כאשר אנחנו ממדדים את התוספת ב-1 בינואר 2011, ואת זה אתם רואים בתיקון סעיף התחילה של הפרק.

כמה אתם מרוויחים מביטול תקנות האש"ל? כמה הפסדתם מהאש"ל ב-2009?

במונחים של המחירים שהיו - - -

איזה מונחים? דברי אתי בעברית. כמה כסף האוצר שילם אש"ל?

60 מיליון.

אז למה אתם מסכימים לתת 140 מיליון?

אנחנו הסברנו שזה היה לפי הסכומים שהיו נקובים בתקנה. אילו הסכומים היו מעודכנים או אם נשאיר את זה פתוח כך שלא ברור לכולם שהוצאות אש"ל הינן הוצאות פרטיות שלא יותרו בניכוי, אנחנו חשופים במסגרות הפיסקליות שנקבעו בהחלטת הממשלה.

אתם ב-2009 בהוצאות אש"ל שילמתם 60 מיליון שקלים. ב-2008 כנ"ל.

בין 60 ל-80 מיליון.

כמה תשלמו אחרי השינוי?

לא. אתם ביטלתם את תקנות האש"ל לפני שלושה שבועות.

השאלה שנשארה היא לגבי העדכון של התקנות מ-85' עד 2010, עד למועד הביטול. זאת השאלה בעצם. על זה הוא שואל.

לא היינו צריכים לבטל.

לא היינו צריכים לבטל.

זה רק 60 מיליון, לא היינו צריכים לבטל. הם הכניסו עכשיו 650 מיליון שקל.

אילו זה היה מעודכן, זה היה מגיע ל-600 מיליון.

זה מה שהכנסתם.

אמרנו.

את זה צריך להגיד.

שאלו אותי כמה שילמנו במונחי 2009. במונחי 2009, כאשר התקנה קבעה תקרה של חמישה שקלים, זה היה המחיר.

אם היינו מעדכנים, הייתם משלמים 650-600 מיליון.

לא. אם היינו מעדכנים את הסכומים הנקובים בתקנה – וגם על זה היה ויכוח האם צריך לעדכן ובכמה לעדכן – בפתיחה הכי קיצונית זה היה עלול להגיע ל-600 מיליון.

אני רוצה לסכם את הדברים שנאמרו אז. אני מבין שאתם מביאים את זה בחוק בגלל שאתם חוששים מבג"ץ, אחרת בשביל מה אתם צריכים את החוק?

העתירה לבג"ץ היא נגד אי-שימוש בסמכות שר האוצר לעדכן, ואותה סמכות בוטלה. נכון להיום, כדי לסגור את העמדה שהובעה על-ידי הממשלה לפיה מדובר בהוצאה פרטית שאינה מותרת בניכוי, המהלך הוא מהלך משולב של ביטול התקנה ואמירה מפורשת מבהירה בסעיף 32(1) – כמו שהכנסנו הוצאות טיפול בילדים והוצאות נסיעה לעבודה – אנחנו גם משלבים באותה פסקה של סעיף 32 הוצאות אש"ל, הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחותיו שהוצאו בין במקום ההשתכרות ובין מחוצה לו.

האם את יכולה להסביר מה המצב החוקי בהיעדר התיקון של החקיקה הזה? רק בהינתן שבוטלו התקנות כפי שבוטלו על-ידי הוועדה, אבל לא מתקנים את סעיף 32(1).

לעמדתנו, המצב החוקי הוא כזה שלאחר שחוקק מבחן ההשתלבות לתוך הפקודה ולפי הדין שחל לפני פסק הדין בעניין ורד פרי, מדובר בהוצאה פרטית – הוצאה שאדם מוציא בלי כל קשר – לא משתלבת וכרוכה בעבודה אלא הוא היה מוציא אותה בכל מקרה, וכדי למנוע מחלוקות עתידיות אנחנו מבקשים להבהיר בתוך הסעיף שמדובר בהוצאה פרטית.

אבל אם היא נכנסת ממילא למבחן, ולפי המבחן – מבחן האינצידנטליות שנקבע בחקיקה – את אומרת שלפרשנותכם, זו ממילא הוצאה שלא תיכנס למבחן - -

נכון.

- - אז למה צריך להחמיר את המבחן?

אנחנו לא מחמירים את המבחן. אנחנו דוגמים יחד עם הוצאות מטפלת והוצאות נסיעה – שהן מפורטות בתוך הסעיף כדוגמאות להוצאות שאינן עומדות במבחן האינצידנטליות – גם הוצאות אש"ל.


זה פשוט מפרט את מה שכתוב במבחן העקרוני. זו בדיוק שאלה שהיתה יכולה להישאל לגבי הוצאות טיפול בילדים.

נכון. ונשאלה.

ונשאלה, ואנחנו אמרנו – למען הסר ספק, אנחנו רוצים להבהיר בתוך הפקודה. אנחנו מפרטים לאחר המבחן הכללי פירוט של הוצאות שאינן מותרות בניכוי.

אז מה היחס, אם כך, בין ההוצאות האלה לבין יתר ההוצאות שמופיעות בפסקאות (2) עד (16) בסעיף 32, שגם הן הוצאות ספציפיות שאסורות בניכוי?

לא תמיד הן נופלות לגדר המבחן של הוצאות שאינן שלובות וכרוכות.

זאת אומרת, את מבהירה בפסקה (1) שהוצאות מטפלת, הוצאות להגעה למקום השתכרות, ועכשיו גם הוצאות אש"ל – נופלות בוודאות למבחן.

אינן נופלות במבחן.

אינן עוברות את מבחן האינצידנטליות, ולכן הן הוצאות שלא יהיו מותרות בניכוי.

נכון.

אני חושבת שזה מחמיר את המבחן משום שהדגימה הזאת שאת נותנת יוצרת פרשנות יותר מצמצמת למבחן שקיים. אני חושבת שהיה יותר נכון להבחין בין הדוגמאות האלה לבין המבחן – להשאיר את המבחן כמבחן ולהבהיר את הדוגמאות.

מה שיש ב-(2) עד (16) זה לא דוגמאות ל-(1). להבדיל מהרישה של פסקה (17) שאחר כך דוגמת כל מיני דברים של פקודת מס הכנסה, (2) עד (16) לא מפרט את פסקה (1).

זה לא דוגמאות. אני מבינה.

ולכן, המיקום הנכון מבחינתנו זה ליד הוצאות טיפול בילדים והוצאות נסיעה לעבודה.

בעיניי זה מצמצם את המבחן.

הסיכום היה שאנחנו בתקנות מבטלים את הנושא של הוצאות האש"ל ומרווחים את מדרגות המס במקביל, אבל אתם לא יכולים להחמיר.

אנחנו לא מחמירים.

אם אתם מחמירים אנחנו צריכים עוד כסף.

אנחנו לא מחמירים מהטעם - - -

לא, לא, אתם כן מחמירים. טוב, נראה בהמשך. אני רוצה רק לשמוע קודם התנגדויות.

עכשיו גם האש"ל מחוץ וגם גני ילדים מחוץ וגם נסיעות מחוץ.

זה תמיד היה מבחינתנו מחוץ.

סליחה על השאלה. על מי זה חל ועל מי זה לא חל?

על כל נישום שמוציא את אותה הוצאה ורוצה לנכות אותה מהכנסתה - כמו שהוא לא מביא את הארנונה שהוא משלם בבית המגורים שלו, הוא לא מביא את הוצאות המטפלת וגם לא מביא את הארוחות שהוא אכל במסגרת העבודה.

לגבי הארוחות אנחנו הסכמנו אבל לגבי המטפלות - - -

זה ישן. מטפלות זה ישן.

מטפלות הסכמתם ב-2009. זה נכנס בחוק ההתייעלות לשנת 2009.

בתיקון 171.

אבל על זה הסכמנו בעיניים פקוחות. בתמורה לזה קיבלנו את המעונות.

נכון, את העמקת הסבסוד, 300 מיליון.

עשינו את החשבון שהוצאות המטפלות זה למעמד הבינוני ומעלה, ומעונות וצהרונים זה גם לאלה שמשתכרים שכר נמוך. זה דווקא הסכמנו. פה זה...

גם פה זה היה מהלך משולב.

אבל אני לא אסכים ללכת למהלך המחמיר שלכם.

זה לא מהלך מחמיר. הצגנו את החלטת הממשלה.

זה כן מהלך מחמיר. מה שסיכמנו, את זה צריך לכבד, לא מעבר לזה.

אבל מה שסיכמנו זה בדיוק החלטת הממשלה.

הממשלה לא מעניינת אותי. במיוחד לא הממשלה הזאת.

כשאנחנו הצגנו בתקנות האש"ל את החלטת הממשלה, אנחנו הקראנו שמדובר במהלך משולב, הוא תלת-זרועי.

הבנתי. בסדר, אנחנו נחליט. בבקשה, עופר. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

כבוד היושב-ראש, לצערי, לא בדיוק מה שאומרת מיכל זה מה שהיה פה בדיונים, ועשיתי שיעורי-בית, קראתי את הפרוטוקולים. בישיבה פה ב-24 בפברואר כאשר רצו לבטל את התקנה, אמר היועץ המשפטי של רשות המסים, משה מזרחי, שמדובר בהוצאה פרטית שלא בייצור הכנסה, שהיא אולטרא-ויירס.


זאת אומרת, לשר לא היתה סמכות בכלל להתקין את התקנה משום שהיא בטלה מעיקרה, ולכן היא לא קיימת. חזר על זה גם מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, בישיבה ב-3 באוגוסט השנה, כאשר אמר שהתקנה היא אולטרא-ויירס, בלשון העם, אפשר להגיד שהיא נולדה בחטא, אין לה בסיס חוקי ומדובר בהוצאה פרטית.


ואז שאל כבוד היושב-ראש משה גפני: למה זה אולטרא-ויירס לפי דעתכם? וחזרו ואמרו לכבוד היושב-ראש שזאת תקנה שלא היתה סמכות בכלל להתקין אותה.

אבל עופר, מה זה רלוונטי עכשיו?

תיכף אדוני יבין בדיוק. אני מתחייב שאדוני יבין. אמרתי בישיבה ההיא שמדובר לא בהוצאה פרטית, ואני מצטט מהפרוטוקול: "אלא בהוצאה מוכרת, וביטול התקנות יכיר במלוא ההוצאה שתהיה בייצור ההכנסה, ללא תקרה, ושיגידו כל מה שרוצים, זה מה שיהיה".


ועל זה הם באים עכשיו לפה, על מה שנאמר אז. ואדוני, זה לא 600 מיליון, זה יותר, משום ש-600 מיליון זה אם יצמידו את הסכום של שקל, ארבעה שקלים ושני שקלים, יגיע ל-45. היום, לפי התקנה היום, אליבא דגרסתי, מוכר כל ההוצאה ללא תקרה, לפי ההוצאה שתהיה בפועל.

כמה זה יהיה?

זה יכול לעלות מיליארד, אולי מיליארד וחצי, ולא 600 מיליון, אז קודם כול שיידעו על מה מדובר.


למה אני צריך לבוא, כבוד היושב-ראש, לשבת פה כבר יום שלישי ברציפות עד שעה 15:00, וכאשר אני הולך למזנון ומשלם 15.30 שקלים, אומרים לי – לא מוכר לך, אפילו לא שקל אחד, אסור לך. משום שאתה יכול לחזור למשרד או הביתה, לאכול בבית ולחזור לפה עוד פעם, זה מה שרוצים. 15.30 שקלים – אסור לי, לא מוכר לי.


אבל לא רק זה, כבוד היושב-ראש. במסגרת אותה תקנה, בשים לב או לא בשים לב, מתקנים עוד כמה דברים ולא מכירים בכמה דברים נוספים שלא אומרים לכם, ואני אתן לך דוגמה.


לפי התקנות היום, כאשר עובד נוסע מתל-אביב לאילת ולן באילת לצורך עבודתו, מוכרות לו הוצאות הלינה, כולל ארוחת בוקר – כתוב בפירוש בתקנות, הוא מקבל ארוחת בוקר.


לפי התקנה הזאת, לא מכירים בכלל בארוחות. אותה ארוחת בוקר כשהוא היה במלון באילת – לא מוכרת, ושלא יגידו דברים אחרים. זו חקיקה ראשית, וההיא חקיקת משנה. חקיקת משנה לא גוברת על חקיקה ראשית.


לא רק זאת. היום, כאשר בא לך אורח מחוץ-לארץ, מוכר לך לשבת איתו והוצאות הארוחה איתו מוכרות. מחר לא. לאורח מחוץ-לארץ כן. כאשר אתה יושב איתו – לך לא. אתה צריך לשבת איתו, לך אסור לאכול. רק לו מותר לאכול משום שעכשיו לא מכירים בכלל בארוחות.

דברים חשובים נאמרים כאן.

דבר נוסף, כבוד היושב-ראש. התקנות היום מכירות בהוצאות לינה בחוץ-לארץ, כאשר לינה בחוץ-לארץ כוללת גם ארוחת בוקר, יש מקומות שבהם אין אפשרות להפריד את זה בכלל. בארצות-הברית אפשר להפריד, יש מקומות שאי-אפשר להפריד.

בדיונים לגבי מס הכנסה – אם תאשרו את זה – יבואו ויגידו, בואו תפצלו. הלינה מוכרת לכם; הארוחה, כתוב בפירוש בחקיקה הראשית, אסור. אז אל תכירו בהם גם כן.

תודה. עורך-דין יהודה טלמון.

אדוני היושב-ראש, בהמשך לדברי חברי, רואה-חשבון עופר מנירב, אם יורשה לי מעט לפן הערכי של הנושא הזה.

ערכי. יש פה ערכים?

כן. כן. יש.

לא, אנחנו לא נגד אבל זה לא - - -

יש פה ערכים, הכרה במה מוכר כהוצאה בייצור הכנסה, ועד מתי ימשיכו להצר את גבולות הגזרה, כי מחר יגידו לכם גם בואו לא נכיר בהוצאות הנייר כי ממילא אני אשתמש בנייר – בין אם יכירו ובין אם לא יכירו – הרי אני אקנה נייר ואני אכתוב על נייר, למה להכיר בהוצאות הנייר כהוצאה בייצור הכנסה? איפה עובר הגבול?


זאת סוגיה מורכבת שנכתבו עליה תלי-תילים של מאמרים של מלומדים, אבל אני הלכתי לא רחוק ובדקתי מה קורה בעולם הגדול. הרי תמיד כשאנחנו באים לוועדה זאת או אחרת, ואומרים בואו תכירו בזה, שואלים איך מתנהגים הגויים.

בוועדה הזאת לא אומרים את זה תמיד. מפעם לפעם אומרים את זה.

לא אמרתי תמיד. אז במקרה הזה ה"או" הוא כנראה במקרה אצל הגויים. אין כמעט שיטת משפט, אדוני היושב-ראש, שלא מכירה בהוצאות האש"ל, בצורה כזאת או אחרת – בצורה יותר מרחיבה או בצורה יותר מצמצמת – בהוצאות האש"ל.


מתי נזעק מנהל רשות המסים? כשאנחנו הלכנו לבג"ץ ואמרנו ש-25 שנה לא עדכנו את ההוצאות, וההוצאות נשחקו עד עפר דק והפכו למעשה למשהו מגוחך. עד אז אצל אף אחד זה לא היה אולטרא-ויירס, עד אז לא הפריע לאף אחד שזה לא חוקי. פתאום זה הפך להיות משהו טמא.


יש פה משהו לא מוסרי לטעמי להגיד לבן-אדם שיוצא ממקום עבודתו. אדוני היושב-ראש, יש אנשים שמסתובבים כל היום בחוץ, שהעבודה שלהם היא להסתובב בחוץ. אז מה, אמור מעתה מה?

יהודה, תסביר לנו מה אתה רוצה שנעשה.

שלא נאשר את זה.

המשמעות של ביטול מקור הסמכות בפקודה זה מהיום לא להכיר לחלוטין בהוצאה הזאת. אני אומר – תשאירו אותה. בן-אדם יבוא, יגיש דרישה – יבחנו כמו שבוחנים את זה במאות פריטים אחרים של הוצאה.


הרי אתה מגיש דוחות למס הכנסה, אתה נבדק. אומרים לך – מוכר, מוכר; לא מוכר, אתה מוכיח הוצאה בייצור הכנסה, כן. אומרים לך – לא, גם אם אתה תוכיח באותות ובמופתים שזו היתה פרופר הוצאה בייצור הכנסה, לא נכיר לך.


זה לא מוסרי, זה לא צודק, זה לא הוגן.

זאת המשמעות של השינוי הזה?

זאת המשמעות. אני אומר, גם יש איזה גבול עד איפה אנחנו מחוץ לגדר. אנחנו באים בנושא דמי אבטלה, אומרים – חבר'ה, לא מגיע לכם כי אתם לא מהסוג הזה. אנחנו באים ואנחנו רוצים פיצויי פיטורין, אומרים – לא, לא מגיע לכם, אתם מהסוג הזה.


כשמעלים את תקרת הביטוח הלאומי, אנחנו מהסוג הכי טוב, אנחנו מהסוג שיכול לשלם. כשאנחנו עושים הסכם פנסיה חובה לשכירים אצלנו במקום העסק, אנחנו מקבלים תעודת הצטיינות כי זה מהכיס שלנו.


הגיע הזמן שגם מדינת ישראל – האוצר, שגובה מאיתנו מסים – תאפשר לנו בשום-שכל, בצורה נכונה, בצורה מדודה, בצורה שקולה, להכיר בהוצאות האלה.

יהודה, אבל זה לא רק עצמאים, זה גם שכירים. זה גם עובדים.

תודה רבה. עורך-דין צחור.

קודם כול, יש פה סדרה של טעויות משפטיות מחרידות בכל הסיפור הזה, מה זה אש"ל. המונח עצמו – מונח לא חוקי, על פניו. אש"ל מדבר גם על לינה למשל. מה הראשי תיבות, ממתי מתייחסים לראשי תיבות בכלל? אני אומר, קודם כול, צריכים לבטל את המונח ולהתייחס לארוחות בלבד.


כאשר כבודו נוסע לחוץ-לארץ, אין שום ספק שמדינת ישראל מכירה בהוצאות אש"ל. כך היה וכך יהיה, ולא היתה כל כוונה לבטל הוצאות אש"ל בחוץ-לארץ למשל.


התקנה הזאת, בעקיפין, עלולה לגרום לכך שאיזה פרשן, פקיד שומה במקום מסוים יכול לבוא ולומר שהוצאות אש"ל בחוץ-לארץ גם כן בטלות.


לכן, חייבים לסייג את הוצאות האש"ל בחוץ-לארץ, וכל מקום שבו המחוקק התיר במפורש הוצאות אש"ל, יש להתיר אותן. כי מה שפה נעשה זה לשפוך את המים עם התינוק ועם כל הבלגאן בפנים.

אוקיי, זה נאמר כבר.

אני מבקש להבהיר שזה לא חל על הוראות אחרות.

תודה רבה. אני מציע שאת המבחן נשאיר כמות שהוא, לא נכניס שם את הוצאות האש"ל, נשים את הוצאות האש"ל בפירוט. הוצאות האש"ל, כפי שסיכמנו, לא יהיו בחשבון של הוצאות המס אבל יהיו דברים שיהיה אפשר להוכיח שהם כן – למשל מה שהועלה פה קודם, שאם בן-אדם לן באיזשהו מקום, ארוחת הבוקר היא חלק מהעניין. הרי לא מבקשים ממנו שהוא יקום בבוקר וייסע הביתה.

ולכן, אנחנו הצהרנו, גם כשעשינו אז את התיקון.

מה זה הצהרנו?

את התיקון שעשינו אחרי ורד פרי, אחרי הוצאות טיפול בילדים – הצהרנו שאנחנו משלבים, אנחנו מחזירים את מבחן האינצידנטליות כמבחן הראשי להכרה בהוצאה, אבל בהתאמה לזה שאמרנו שמדובר בהוצאה פרטית, אותה הוצאה לא יכולה להיות מותרת בניכוי. אין לי מה להתווכח, אנחנו לא נתיר אבל אנחנו רוצים לבוא לוועדת הכספים – שפקיד שומה מסוים לא יתיר את זה מהטעם שזאת הוצאה פרטית ולהגיע לוורד פרי על הוצאות אש"ל.


אנחנו עושים מהלך משולב שבא ומעגן את העמדה לפיה באנו עם ביטול תקנות האש"ל, כאשר העמדה שלנו אמרה – מדובר בתקנות שהיו או שהפכו להיות תקנות שמתירות הוצאה פרטית ולכן הן נוגדות את הפקודה, ואנחנו באים אליכם ומבקשים להבהיר בתוך הפקודה שהוצאות בגין ארוחות, כאשר הן לא כרוכות ושלובות עם לינה או מכוח סעיף 67(א) לפקודת מס הכנסה, בכל מקרה אחר זה לא יוּתר בניכוי.


הדבר הזה פותח אותנו, ולא סתם הוא נכתב יחד בתלת-זרועי בתוך החלטת הממשלה, ובמסגרת מה שעשינו בשיעורי המס, עם ביטול התקנות ועם ההבהרה בסעיף 32(1), אתם רוצים – אפשר לעשות את זה 32(1)(א), אין לי בעיה.

היא תמיד עושה לי את זה. היא מתחילה להגיד לי את המספרים ואני לא מבין כלום.

אתה רוצה שזה לא יהיה במבחן ואז יהיה בנפרד.

אני רוצה לעמוד בסיכום שלי אתכם כפי שעלה כאן בוועדה. אנחנו אמרנו – בגלל הלחץ שלכם- שאנחנו מאשרים את התקנות, אנחנו יכולים לאשר את זה גם בחקיקה. לא משנים את המבחן, את המבחן לא משנים. קובעים את הוצאות האש"ל, קובעים בהמשך בפירוט של הדברים כפי שהם מופיעים.


לזה אנחנו הולכים. זה שאת אומרת שאתם מצהירים, וכל הדברים שנלווים לזה - -

לא. גם אז אנחנו הצהרנו.

- - אני לא תמיד סומך על מה שאתם - - -

הבעיה שלך עם מעונות היום זה לא אנחנו.

בסדר, מה הקשר.

גם בנושא הוצאות האש"ל של עופר מנירב, שהוא ישן באילת והוא קם בבוקר, אתם תגידו שאתם לא אחראים על פקיד השומה בבאר-שבע.

לא, ממש לא. אנחנו אמרנו שמה שכרוך - - -

אני לא מוצא סיבה. מיכל, אני לא מוצא סיבה לזה.

חייבים לסיים את העבודה שהתחלנו בה בביטול התקנה. זה היה תנאי הכרחי למהלך.

בסדר, אני מקבל את זה.

אבל זה תנאי לא מספיק.

למה לא מספיק?

מהטעם שאם אנחנו מותירים את הפקודה ללא אמירה מפורשת לגבי הוצאות מזון - - -

בסדר, בסדר, הבנתי. שגית, מה את אומרת? זה מספק מבחינת הסיכום שלנו?

ביטול התקנות?

כן. מספק או לא מספק?

אתה שמעת מה אמר עופר מנירב. יכולנו גם להגיע למיליארד, מיליארד וחצי.

למה?

כי היום, בדיוק כפי שבאו עם ורד פרי, מה אמרה הנישומה? מגיעות לי הוצאות טיפול בילדים.

אבל היא כל הזמן מגיעה לוורד פרי.

אנחנו אמרנו – מדובר בהוצאה פרטית. זה בדיוק אותו סיפור. יבוא עכשיו נישום ויאמר – מגיעות לי הוצאות אש"ל.

אבל כתוב בחוק.

אבל יש עכשיו מבחן. המבחן לא היה בוורד פרי. יש עכשיו מבחן חדש.

מבחן האינצידנטליות היה קיים, שלט בכיפה עד אז. אנחנו באמת רוצים להתיר לאדם 30 או 40 שקלים הוצאה בגין ארוחת צהריים?

תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.

קודם כול, אני מוטרדת מזה ואני כן רואה כאן החמרה, כמו שאתה זיהית, ואני מאוד מזדהה עם הדברים של יהודה טלמון.


כמה אנחנו יכולים להכביד את עולנו על העצמאים? צודק. אין להם דמי אבטלה, אין להם הכרה בביטוח פנסיוני כמו לשכיר – אני מדברת עכשיו על העצמאים הקטנים והבינוניים.


מה העניין, למי זה נוגע בסוף? מנכ"לים בכירים, בעלי שליטה, אנשים שמועסקים בחוזים ממש טובים – חשבון ההוצאות הוא חלק מובנה מהחוזה האישי שלהם. אז לאן זה שולח אותנו? זה שולח אותנו אל מעמד הביניים של העצמאים, אל אנשים שמנהלים משרד קטן, עסקים קטנים ובינוניים, ובהם אנחנו הולמים כאן.


אני, כשהייתי בסקטור הפרטי – בחמש השנים בהן הייתי בסקטור הפרטי לפני שהגעתי לכנסת – חשבון ההוצאות שלי היה חלק מהחוזה הטוב מאוד שלי שחתמתי עם המעסיק, חברת החדשות של ערוץ 2. לא הייתי זקוקה לזה בכלל, לא הייתי צריכה להתמקח מול מס הכנסה.


לכן, אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מאוד-מאוד זהירים כאן, לא להכביד את עולנו על קבוצה שאנחנו באמת מכבידים עליה את עולנו כל הזמן. מדובר במעמד ביניים של אנשי עסקים פרטיים.

תודה. חברת הכנסת ליה שמטוב.

קודם כול, אני מסכימה עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אבל פה מדובר לא רק על העצמאים. למשל אם ניקח את המאבטח שמאבטח שר או איזשהו חבר כנסת ומסתובב איתו, האם הוא יכול לנסוע הביתה לאכול?

אבל הוא יכול להתחשבן בכלל מול מס הכנסה, בתור שכיר?

המעסיק שלו יכול להתחשבן.

אנחנו הולכים על הכיוון הזה – על הכיוון שלא לשנות את הקריטריונים, לא לשנות את המבחן אלא להוסיף את זה.

אנחנו לא משנים את המבחן. אנחנו פשוט מפרטים אותו.

בסדר. את הבנת מה שאמרתי.

לא.

לא חשוב. שגית תסביר לך והיא תנסח יחד איתך. בסדר, שגית?

כן. אתה מתכוון להוריד כמו שנאמר כאן, לצמצם את העניין של המונח אש"ל כך שיהיה ברור שזה הוצאות.

שיהיה אפשר להתחשבן.

שזה לא פוגע בלינה פלוס ארוחה, והתקנות של חוץ-לארץ זה ממילא לא מכוח אותו סעיף אלא בסעיף נפרד.

שלא יהיה וטו על עצם ההתחשבנות.

כדי שלא יהיה וטו על עצם ההתחשבנות צריך לבטל בכלל את מה שמוצע כאן ולהשאיר את ביטול התקנות בלבד, משום שאז יחול מבחן האינצידנטליות ופקיד השומה יבדוק לגבי כל הוצאה והוצאה שלך האם היא כרוכה ושלובה בהפקת ההכנסה. אם הוא יגיע למסקנה שכן, הוא יכיר בה ואם לא, אז לא.

נכון.

אבל בשביל זה צריך לא לאשר בכלל את מה שמוצע לפניכם.

אז בואו נמצא לזה פתרון.

אז איך זה יהיה כתוב?

להשאיר כמו שזה משום שהוועדה כבר ביטלה את התקנות.

אבל בחוק צריך להוסיף את המבחן של האש"ל.

המבחן של האש"ל קיים בחוק.

המבחן של האינצינדנטליות נקבע בחוק ההתייעלות בשנת 2009.

בסדר. עכשיו אני מדבר על הוצאות האש"ל. בדוגמאות שמובאות זה כן יהיה.

כן.

איך יהיה? איך זה יהיה מנוסח?

השאלה מה אתם רוצים.

מה שאנחנו רוצים זה כך, ויצטרכו לנסח את זה. אנחנו את המבחן לא משנים, המבחן הוא מבחן, אבל להכניס בחוק את הוצאות האש"ל והדוגמאות, מה שאמרת קודם, האם אפשר לנסח את זה?

אפשר לנסח את זה אבל זה משהו שונה ממה - - -

לא, אם תיווסף הסתייגות זה בסדר.

זאת לא הסתייגות.

לא הסתייגות.

הסתייגות שזה לא כולל הוצאות אש"ל.

אנחנו נותיר על כנה ואנחנו נוודא שאנחנו לא פוגעים בתקנה 2(א) לתקנות ניכוי הוצאות מסוימות.

אל תגידי מספרים. תסבירי מה זה.

שמדברות על ארוחה ששלובה בלינה, שזה מה שאמרנו גם בפעם הקודמת. לגבי הוצאות בחוץ-לארץ, זה מכוח סעיף הסמכה אחר שמדבר על סעיף בפקודה שנותן באופן מפורש הכרה בהוצאות כאלה.

טוב. הוצאת אש"ל שיש לי, שהיא בטוח חלק מהנושא של - - -

איזה הוצאת אש"ל יש לך?

במלון.

לא במלון. הוא לא מדבר על מלון.

כרוכה בהפקת הכנסה.

מבחינתנו, מזון במהלך עבודה – הרי גם אמרנו את זה כשבאנו לבטל את התקנות – מבחינתנו מזון הוא הוצאה פרטית לכל דבר ועניין.

אז לא צריך את החוק, לא צריך את ההצעה – אם זאת הפרשנות שלכם.

בדיוק כמו שחשבנו שהוצאות נסיעה לעבודה והוצאות טיפול בילדים זו הוצאה פרטית. באנו, תיקנו את 32(1), קבענו בו הוצאות טיפול בילדים והוצאות נסיעה. זה כדי לסיים את המהלך.

אבל ברגע שאומרים שכל הוצאות המזון שייכות לתקנה זאת, זה אומר שפקיד השומה לא יוכל לעשות מבחן כי קבעתם לו שזה לא במבחן.

זאת בדיוק האמירה.

אבל אנחנו לא רוצים את זה.

זאת האמירה שאנחנו לא נצביע בשבילה.

האמירה של הממשלה - - -

אבל אנחנו לא ממשלה, אנחנו כנסת.

אני מסבירה את העמדה. האמירה של הממשלה שבאה אליכם לבטל את התקנה, להרחיב את בסיס המס כך שמדרגת המס של עד 10% תגדל ב-140 מיליון, זה היה מהלך כרוך ושלוב כי אחרת אנחנו פתוחים לתביעות – שנכון שלעמדת רשות המסים מדובר בהוצאה פרטית, אבל אנחנו רוצים להבהיר את זה בתוך גוף הפקודה.

אני לא יודעת אם ה-10% מס האלה בכלל מעניינים, זה ממילא יגיע לאלה שכבר יש להם כסף, ואלה שהם מעוטי-יכולת ממילא לא יקבלו את הטבת המס הזאת.

מי שמרוויח 5,000 שקלים, זה לא יגיע אליו?

כמה הוא יקבל על זה?

זה עולה 140 מיליון.

ובמקום זה הוא לא יקבל את הוצאות האוכל. זה שוב לפגוע בחלשים, לדעתי.

במעמד הביניים. לא חלשים, אבל גם לא עשירים.

בסדר, נהפוך אותם לחלשים לאט-לאט.

התוספת שסיכמנו בשינוי מדרגות המס באה להעלים את הפגיעה שנטענה פה לגבי ביטול הוצאות האש"ל. ביטול הוצאות האש"ל נבע מזה שאמרנו, מדובר בהוצאה פרטית.

זה הסיכום?

כן. כדי לסיים את המהלך הזה.

אז שנייה. אם זה סיכום - - -

לא, הסיכום שלנו. העמדה שלנו.

היא משאירה אותי עם סיכום. אני מתחיל לחשוב, אולי אני מהליכוד. אני מכבד כל סיכום, בניגוד לאחרים שלא מכבדים איתי שום סיכום.

למי אתה מתכוון, הרב גפני?

אמרתי.

נכון להיום, אם אנחנו - - -

רגע, אבל תקשיבי לי, ריבונו של עולם, עם כל הכבוד. לא עברת פריימריז, לא עברת את גדולי התורה, ואת כל הזמן כמו חברת כנסת. אני רוצה להגיד לך מה בדיוק היה הסיכום.

אדוני היושב-ראש מתכוון שמי שיכול פה להתפרץ זה חבר כנסת, ואת לא נותנת לדבר, כל פעם מתפרצת, אבל הוא אומר – כדי להגיע לזה את צריכה לעבור תהליך.

או פריימריז, או את גדולי התורה. עכשיו אני רוצה להגיד לך ולכולם מה בדיוק היה הסיכום.


הסיכום היה כדלהלן. באתם ואמרתם שהמדינה הולכת להפסיד פה הרבה כסף. אני, כתוצאה מאישור התקנות, הסתכסכתי עם יהודה טלמון והסתכסכתי עם עופר מנירב – והם חברים טובים שלי. בסדר, לא חשוב.

הם לא יצביעו.

לא חשוב, אבל אני התנצלתי בפניהם, הכול בסדר. היחסים חזרו לתקנם.


מה אמרתי? שצריך שתהיה הטבה גם לגבי נושא העצמאים שיעלה לדיון - ואתם לא התחייבתם באופן חד-משמעי ולא קבעתם מועד, אבל אמרתם שאתם תעלו את הדרישות שהעלו ארגוני העצמאים. בסדר.


אמרתם שנרווח את מדרגות המס. אמרתי לכם - אבל ריווח מדרגות המס יהיה רק בסוף שנת התקציב, בחוק שהוא חוק ההתייעלות הכלכלית, בעוד שאת תקנות האש"ל, את הוצאות האש"ל, אנחנו מבטלים מייד בתקנות. אמרתם אין ברירה, את התקנות צריך מייד משום שבשבוע הבא יש בג"ץ, אז אישרנו את התקנות.


היה ויכוח ביני לבין משרד האוצר ורשות המסים מתי יהיה בג"ץ. אני אמרתי שבג"ץ לא עובד כל-כך מהר, אתם אמרתם שבג"ץ כן, עד שבסוף את הכרעת בוויכוח שהיה לי עם משרד האוצר, שאפשר עוד שבוע, אבל היה דיון על העניין הזה.


עכשיו אתם באים עם משהו חדש. אני מכבד את זה שאתם באים, אבל זה לא היה בסיכום שיהיה חוק. היה סיכום שנאשר תקנות. ואז מבחינת הסיכום, אני עומד – ריווח מדרגות המס מול אישור התקנות, בסדר.


עכשיו אתם באים עם חוק. אני מבקש – ואני לא פותח יותר דיון, אנחנו נצביע; לא היום, אנחנו נצביע מתי שמצביעים – אני מבקש ממך שגית, היועצת המשפטית של הוועדה, יחד עם מיכל, אתן צריכות לנסח את זה המצומצם ביותר האפשרי. שלא תיפלו בבג"ץ, בסדר; שיהיה כתוב בפקודה, שיהיה כתוב בחוק, יהיה כתוב הנושא של הוצאות האש"ל, כאשר ברור לחלוטין שהוצאות האש"ל הן מפיקות הכנסה.


למשל, אדם ישן במלון וזה חלק מהעבודה שלו - לבוא ולהגיד שלא מכירים בארוחת הבוקר - - -

- - -

לא, אל תעשי לי ככה.

אנחנו נכתוב את זה.

מה שאתם, לא רלוונטי.

- - -

בשביל זה צריך להשאיר את המבחן בלבד. כדי להשאיר את זה לשיקול-דעת של פקיד שומה צריך להשאיר רק את המבחן כפי שהוא קבוע היום ולא להוסיף.

תעשו לי טובה - אם אנחנו מדברים על חקיקה, אל תגידו מה אתם מצהירים בעניין הזה משום שאם תגידו שאתם מצהירים, גם אנחנו נגיד. לא נשנה את החוק בכלל, וועדת הכספים מצהירה שמה שהיה בתקנות זה בסדר.

אין בעיה.

ותלכו עם ההצהרה שלנו לבית-המשפט. למה רק ההצהרה שלכם חשובה ושלנו לא?

אנחנו רצינו להפיס את דעת הוועדה, אבל אנחנו נעשה זאת.

יפה. הנה עכשיו אהבתי. בסדר.

אדוני, יהיה שינוי בנוסח?

יהיה שינוי בנוסח.

אנחנו רוצים לקבל את הנוסח.

ודאי.

לא לפני ההצבעה. שיוכן יום-יומיים לפני.

לא לפני ההצבעה. כן, כמה שיותר מהר.

צריך ללמוד את השינוי.

121 – שיעורי המס זה כל הסעיפים, גם שמתקנים את חוק ההתייעלות, צריך להקריא את הכול, מה שדיברנו על שיעורי המס, על ההגדלה של ריווח המדרגה הראשונה.

ודאי, הכול צריך להקריא.

אז אנחנו מדברים על תיקון של חוק ההתייעלות, זה גם באותו נושא.

לא היום. אמרתם שצריך לשנות.

לא, לא. על הריווח, על ההקלה.

בבקשה, מיכל, אנחנו עוברים לריווח מדרגות המס.

סעיף 46(6), עמוד 87 למעלה:

"(6) בסעיף 121(ב)(1) –

(1) בפסקת משנה (א), במקום "מ-55,080" יבוא "מ-59,520";

(2) בפסקת משנה (ב), במקום "מ-55,081" יבוא "מ-59,521";"

זה הסעיף בפקודה שמתחיל לחיות בשנת המס 2016, ואז אנחנו בעצם מתקנים גם את הסעיפים שחלים.

למה 2016?

אם אתם זוכרים, ברפורמה שעשינו, עשינו הפחתת שיעורי מס מדורגת, כאשר הוראת הקבע מתחילה ב-2016. הוראות השעה שמ-2011 עד 2015 נקבעו בחוק ההתייעלות.

עמוד 90, סעיף 49.

לא. זה רק התחילה, אני רוצה לעבור לתיקונים של חוק ההתייעלות. ואז אנחנו מתקנים את סעיפים 167(ב) עד (ו), עמוד 89 למטה.

בלבלת אותנו, את קופצת מנושא לנושא.

לא. זה אותו ריווח מדרגת המס של ה-10% שמופיע בעצם חמש פעמים – בשנת המס 2011, 2012, 2013, 2014, 2015 ו-2016. לכן אנחנו מתקנים את הוראת הקבע.

מה הולך לקרות ב-2011?

לרווח גם את מדרגת המס.

הבנתי. מה הולך לקרות מבחינת מס הכנסה ב-2011?

בלי הריווח. מה שנחקק בחוק ההתייעלות, להסיר את הוראת השעה של ההפחתות של מס הכנסה.

בוודאי. שיעורי המס ב-2011 לגבי יחידים – לגבי הכנסה חייבת מיגיעה אישית, מדרגת המס הראשונה היא של 10%, אחר כך 14%, אחר כך 23%, ואז מתלכד ב-30%, 33% ו- 45%, כאשר עד שנת 2016 יש הפחתה.

כמה תהיה ההפחתה ב-2011?

אין הפחתה ב-2011.

אין הפחתה במס הכנסה?

הוועדה הרי אז ביקשה שנתחיל את ההפחתות ב-2012.

וב-2012 מה ההפחתה?

45% הופך להיות 44%, אם אני זוכרת נכון.

זאת אומרת, מפחיתים אחוז אחד במס הכנסה. כמה מפחיתים במס חברות?

אחוז.

גם אחוז? הבנתי. אנחנו נצטרך לקיים דיון על העניין הזה.

שזה החוק הקיים, חוק ההתייעלות הכלכלית.

בסדר. אנחנו מרווחים עכשיו את מדרגת המס.

כלומר, יותר כסף – יחול עליו שיעור מס של 10% ולא 14% לגבי הכנסה חייבת מיגיעה אישית, כאשר את הוראות השעה אנחנו מתקנים בסעיף 47:

"בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (בפרק זה – חוק ההתייעלות הכלכלית), בסעיף 167, בסעיפים קטנים (ב) עד (ו)" – שאלה הוראות השעה של 2011 עד 2015 – "בסעיף 121(ב)(1) לפקודה המובא בהם –

(1) בפסקת משנה (א), במקום "מ-55,080" יבוא "מ-59,520";

(2) בפסקת משנה (ב), במקום "מ-55,081" יבוא "מ-59,521"."

התחילה היא תחילה שמתחילה ב-1 בינואר 2011 או 1 בינואר 2016, לפי העניין, כאשר מה שאמרתי בהתחלה לגבי ההצמדה – הסכומים האלה יתואמו לפי סעיף 120ב כבר ב-1 בינואר 2011, כלומר שהריווח, תתווסף לו עליית המדד. זה כתוב בסעיף 49(ג) להצעת החוק, עמוד 90: "לעניין סעיף 120ב לפקודה,יראו את הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה, כנוסחו בסעיפים 46(6) ו-47 לחוק זה" – שאלה שני הסעיפים שקראנו כרגע – "כאילו תואמו לאחרונה ביום ט"ו בטבת התש"ע, 1 בינואר 2010", משמע ב-1 בינואר 2011 אנחנו מתאמים את הסכומים הללו ואז הריווח יהיה גדול יותר.

אני אבקש בהמשך חוק ההתייעלות הכלכלית – איך קוראים לזה היום?

המדיניות הכלכלית.

בהמשך חוק ההסדרים יכול להיות שאנחנו נרצה לשנות דברים בחוק ההסדרים, ואז יבואו ויאמרו שייחסר כסף. אני אבקש אז לקיים דיון על ההפחתה במס הכנסה ובמס החברות לגבי המשך ההפחתה. אם נגיע למסקנה שכל מה שהבאתם – מה שהממשלה הביאה – הכול בסדר, אז בסדר, אבל אם יתברר לחברי הוועדה שיש דברים שהם לא בסדר ונצטרך לא לאשר אותם, אז ייחסר כסף, ואנחנו אנשים אחראים, אז אנחנו נקיים דיון ואני לא משלים את הדיון לגבי העניין הזה. אנחנו נקיים דיון לגבי ההפחתה במס הכנסה ובמס החברות ואנחנו נצטרך להחליט מה אנחנו מעדיפים – האם אנחנו מעדיפים הפחתה במס הכנסה במסים ישירים, כשבמסים ישירים נהנים מעמד הביניים והעשירים, בעוד שיכולים להיות דברים שיפגעו בחוק ההסדרים במעמד הביניים ובעניים, ואז אנחנו נצטרך לקבל החלטה ערכית.


לכן אני משאיר את הסעיף הזה פתוח לדיון להמשך חוק ההסדרים.

יש היגיון רב בדבריך, אדוני.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00).