PAGE
18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

16.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 104

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ט' בכסלו התשע"א (16 בנובמבר 2010), שעה 11:00

פגיעה בעולים קשישים וניצולי שואה דיירי הוסטלים כתוצאה מעליית שכר הדירה

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

מרינה סולודקין

ציון פיניאן

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

ליה שמטוב

ישראל שוורץ


- סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שרה צימרמן


- מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

אורה דואק


- סגנית מנהלת נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד עדנה ביבי


- עו"ד בלשכה המשפטית

צחי דוד



- רפרנט שיכון באגף התקציבים, משרד האוצר

איתי חוטר


- מנהל תחום כלכלי חברתי באגף החשב הכללי, משרד האוצר

אריה וקנין


- מנהל תחום דיור ושיכון, המשרד לאזרחים ותיקים

רחל דלרוזה


- רכזת דיור בכירה, המשרד לקליטת העלייה

יובל פרנקל


- מנכ"ל חברת עמיגור

דני עוזרי


- סמנכ"ל חברת עמיגור

שלומי נבון


- מנהל אגף גבייה ודיור, חברת עמידר

וולף סולומונוב
- יו"ר מחוז ירושלים של ברית ותיקי מלחמת העולם השניה שנלחמו בנאצים

לנה אלימלך
- ברית ותיקי מלחמת העולם השניה שנלחמו בנאצים

אירנה קוליוצקי
- חזית הכבוד – עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אברהם שרנופולסקי
- חזית הכבוד – עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אלכסנדר בבקין
- ארגון ותיקי מלחמת העולם השניה

רימה אקסלר

דנה גורדון

יפה קרינצה

פגיעה בעולים קשישים וניצולי שואה דיירי הוסטלים כתוצאה מעליית שכר הדירה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. הנושא היום הוא שוב נושא משמעותי: פגיעה בעולים קשישים וניצולי שואה דיירי ההוסטלים כתוצאה מהעלאת שכר הדירה.

נמצאים אתנו תלמידים מרעננה. אתם מוזמנים לקחת חלק בדיון, אם תמצאו לנכון. חשוב לשמוע גם את עמדתכם היום.

ראיתי את החומרים לקראת הישיבה, וזה קשה מאוד. בימים האחרונים קיבלו אלפי קשישים, שחלקם נמצאים אתנו, מכתב פורמלי שהגיע אליהם מהחברות המשכנות. לדוגמה, מחברה ממשלתית עירונית, שהגיעה לדיירים בהוסטל בחיפה: על פי הנחיות חדשות של משרד הבינוי והשיכון עליכם לחדש את חוזה השכירות עליו חתמתם. לשם חתימה על החוזה סורו למשרדי אב הבית. ופה יש סעיף פורמלי: שכר הדירה יעמוד על 8% מהכנסתכם ברוטו, ובאוקטובר 2011 יתעדכן ל-10% מהכנסות אלו.

בעבור אנשים שמשתכרים אפילו לא שכר מינימום אלא חיים מקצבה, חיים מהיד לפה, הדבר הזה הוא משמעותי ביותר. יכול להיות שלחלקנו העלאה כזאת, שמתבטאת בעשרות שקלים בחודש – לחלק מהאנשים מדובר ב-60 שקלים ולאחרים ב-100 שקלים – זה פוגע בכיס. לגבי העולים זה אומר שיאכלו פחות או יצטרכו פחות, דברים שהם קשים ביותר.

קראנו לדיון דחוף בעקבות הפניות הרבות שהגיעו אלינו מדיירים שונים וגם מחברי כנסת שהזדעקו. ננסה לקבל היום תשובות מנציגי משרד הבינוי והשיכון ונציגי משרד האוצר. אני, כחבר קואליציה שתומך בתקציב הדו-שנתי, שואל האם מדינת ישראל לא יכולה להסתדר בתקציב הדו-שנתי ללא כניסה לכיסים של אותם אנשים, שהם הכי חלשים בחברה הישראלית היום? אלה אנשים שהכי קשה להם לדבר. אנחנו רואים הפגנות של מגזרים שונים מחוץ לכנסת, אז קשה לאנשים שגרים להוסטל בגילאים להפגין, לבוא לכנסת ולדבר מול התקשורת. קשה לכם וקולם לא נשמע, ולכן אני חושב שתפקידנו, כוועדת עלייה וקליטה, לזעוק את זעקתם ולהיאבק את המאבק של אותם אנשים, שהם בסך הכול הם כולנו. גם לחבר'ה הצעירים אני אומר, יש לכם סבים וסבתות, אבל כולנו נהיה בגיל מתקדם ונצטרך עזרה של מטפלים, עזרה של בני המשפחה, וכחברה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

לפני שאנחנו מקבלים תשובות מנציגי המשרדים השונים, אני רוצה לבקש מאירנה קוליוצקי לומר לנו כמה מילים ולספר לנו באיזה הוסטל את גרה ומה זה אומר עבורך השינוי הזה בשכר הדירה שגובים מכם. בבקשה, אירנה.

מכובדים, חברי כנסת, שלום לכולם. אני אירנה קוליוצקי, גרה בירושלים בהוסטל רמות א'. לפני ההוסטל גרתי בדירה שכורה. שילמתי הרבה כסף לבעל הבית ועברתי מדירה אחת לדירה אחרת הרבה פעמים. זה קשה מאוד, זה לא בסדר ככה. במדינת ישראל צריך לבנות דירות סוציאליות לשכירות, כמו במדינות אחרות.

כל הזמן מעלים מחירים של מוצרים, של תרופות, מים, חשמל, טלוויזיה, אוטובוסים, עיתונים – הכול. עולים גם מחירי הפירות והירקות. בשוק פירות וירקות עולים יותר זול מהסופרמרקט, אבל נשארנו בלי קו אוטובוס לשוק. עכשיו צריך לקחת שני אוטובוסים לשוק. זה קשה מאוד, האוטובוסים מלאים כל הזמן, זה קשה בשבילנו לעלות עם עגלה עם קניות. אין אפשרות לקנות בשוק.

חוץ מזה, יש לי עניינים אחרים. אני הולכת לבריכה, יש לי מנוי לקונצרטים של מוזיקה קלאסית בבנייני האומה. גם זה עולה כסף. אם מעלים את התשלום על ההוסטל, לא יישאר כסף בכלל. מה לעשות? רק לשבת על הספסל ליד ההוסטל ולדבר ולדבר. כלום.

את יודעת לספר לנו כמה כסף את מקבלת כל חודש קצבה ועל מה הכסף הזה יוצא?

אין לי פנסיה מרוסיה, אין לי אזרחות רוסית. אני מקבלת קצבה של 2,600 שקלים בחודש.

לאיזה דברים את מוציאה את הכסף?

מה שדיברתי. הרבה כסף לאוכל, קצת תרבות - רק קונצרטים.

תודה רבה לאירנה. אני רוצה לבקש מאברהם שרנופולסקי מעמותת חזית הכבוד לומר את דבריו. בבקשה.

תודה. ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת דנון, בשם עמותת חזית הכבוד, שהמטרה העיקרית שלה היא הגנת זכויות של גמלאים עולים, שמאחדת יותר מ-150 ארגונים ציבוריים, אני מברך אותך לתפקיד החדש והכל כך חשוב ומאחל לך הצלחות גדולות, וגם החלטות חשובות. אני גם מביע תקווה לשיתוף פעולה, כמו שהיה קודם, עם ועדת העלייה והקליטה.

בנושא הגדלת שכר הדירה לאנשים שגרים בהוסטלים, קודם כול יש לציין שזה רק קצה הקרחון שנקרא עוני בקרב הקשישים העולים. למה השתמשתי במילה קרחון? משום שמשרד האוצר מתכוון להקפיא קצבאות. יותר מזה, הם גם מתכוונים להקטין את אחוז ההצמדה למדד של הקצבאות ל-1.5%. איך להגדיר את זה? לדעתנו, זאת אכזריות וכוונה לפתור את הבעיות התקציביות על חשבון - - -

אתה יכול לתת תנו דוגמאות, עשרות השקלים האלה, על חשבון מה זה יהיה? היום קשיש יצטרך לשלם עוד 100 שקלים. על מה הוא יצטרך לוותר כדי להגדיל את תשלום שכר הדירה?

קודם כול תרופות יקרות, שזה חשוב מאוד לקשישים, וגם תזונה. זה גם משפיעה על התזונה, כי אירנה כבר סיפרה שהמחירים של הפירות והירקות עלו עד השמיים. לכן, אם לקחת בחשבון את כל המעשים של משרד השיכון ומשרד האוצר, זה משפיע מאוד על מצבם של הקשישים החיים וגרים בהוסטלים.

תודה. אני רוצה לבקש משרה צימרמן ממשרד השיכון להתייחס לדברים. אין לנו תחשיב כלכלי, לא קיבלנו נייר מהממ"מ בנושא הזה, אבל עשינו בדיקות אצלנו והגענו למסקנה שמדובר על 790,000 לאוצר המדינה, לפי החישוב שאני עשיתי עם צוות הוועדה. מדובר על 14,000 איש, מתוכם 1,300 משלמים, וכרגע מדובר על העלאה של 2%. מדובר על 800,000 שקלים לאוצר המדינה. השאלה שלי האם לא חשבתם אצלכם במשרד לפני שאנחנו הזדעקנו? האם זה המקום להעמיק גבייה?

חבל שלא העברתם את החישוב, אני לא עשיתי את החישוב הזה.

מה הנתונים שאתם יודעים?

מה שאני יכולה להגיד היום, שמעבר למה שמשלמים היום הקשישים המדינה משלמת עבור 10,000 יחידות הדיור האלה בהוסטלים 60 מיליון שקלים בשנה, כל שנה, וזו מטלה כבדה.

לגבי הנתונים, יש נתונים - - -

אז בואו נהרוג אותם וזהו.

אז שיישארו ברוסיה. הסוכנות צריכה להגיד שאין מקומות, מאוד יקר למדינה אז שיישארו שם ולא יביאו גם נכדים, גם חיילים.

רק זה מה שעולה, 60 מיליון? זה כל התקציב? עד היום זה כל התקציב, 60 מיליון? אותם המבוגרים, שהביאו לפה את הנכדים והילדים וכולם, זה רק 60 מיליון?

חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, ניתן לגברת צימרמן לדבר, להציג את עמדתה. יהיו לנו שאלות ונקבל גם תשובות. בשביל זה התכנסנו פה.

מה שאני באה להגיד זה שרוב הקשישים, גם העולים וגם הוותיקים, אלה שמתקיימים מהביטוח הלאומי, גרים לא בהוסטלים אלא בדיור הציבורי. הקצפת של הקצפת זה דווקא ההוסטלים. זאת אומרת, שמי שזכה לגור בהוסטל – ולא להתקיף אותי, תמיד יש יותר טוב – מכל הדיור הציבורי זו איכות החיים הגבוהה ביותר. יש שם המון שירותים שבדיור הציבורי אף אחד לא מקבל. יש אם בית, יש עובדת סוציאלית, יש חוגים, יש טיפוח, יש גינון, באמת בתים יפהפיים.

הבעיה של שכר הדירה, שמלכתחילה, בתחילת שנות ה-90 כשהתחילו להתאכלס הבתים האלה, דובר על זה ששכר הדירה יעמוד על 8% מההכנסות של ביטוח לאומי. בפועל הפכנו את 8% האלה למחיר מוחלט, ואת המחיר המוחלט הזה לא עדכנו עם השנים כפונקציה של ביטוח לאומי.

8% האלה, מה הסכום?

זה תמיד 8% מקצבת הביטוח הלאומי, שמתעדכנים מדי שנה.

אז יש הצמדה. ההצמדה היא לביטוח הלאומי.

אנחנו צמודים לקצבה של הביטוח הלאומי, והיא מתעדכנת איך שהיא מתעדכנת - פעם בשנה, נדמה לי. אנחנו לא עדכנו את הסכום המוחלט שלנו ל-8% לאורך כל עשר השנים האלה ברוב הבתים. כל מה שקרה עכשיו, עשינו סדר וראינו ש-4,000 יחידות דיור לא עודכנו ל-8%, למרות שהיו צריכים להיות לפי ההחלטה הבסיסית 8%. מתוך 10,000 יחידות דיור, 6,000 יחידות דיור עדכנו ו-4,000 לא.

למה רשמתם במכתב שזה עולה ל-10%? על זה אנחנו מדברים פה.

תיכף אגיע לזה. זה האקט שעשינו כרגע – יישרנו קו, שכולם משלמים את 8% האלה.

עשר שנים לקח לכם לעשות סדר.

אם לאורך כל הזמן היינו עושים את העדכון הם היו משלמים לאורך כל השנים האלה. הם לא שילמו, אז הם חסכו.

אז עשיתם טובה. תמשיכו לעשות טובה.

לא, לא נתנו לכם. הראשונים היו ניצולי שואה. רציתם להעלות את שכר הדירה בהוסטלים, ואחרי מאבק וגם החלטה של השר שטרית וגם חוק שלי שהכנסת קיבלה, לא יכולתם לעשות את זה.

לגבי הרנטות את צודקת. זו באמת הייתה מלחמה וצדקתם, ובאמת זה לא חל על זה. אבל לגבי 4,000 יחידות דיור היה לנו עיכוב של עדכון, פשוט עדכון. את העדכון הזה ואת יישור הקו עשינו היום.

אולי תעשו עדכון במקום אחר, שאפשר להרוויח יותר כסף ואולי גם שם אין סדר, ותעזבו אותם בשקט? מה דעתך על זה?

שרה, את לא עונה לשאלה הזאת. זו הייתה קריאת ביניים. אני מבקש ממך להתקדם ולהסביר לנו למה מעלים ל-10% את שכר הדירה.

זאת החלטה על דעת משרד השיכון ומשרד האוצר, מכיוון שעלויות - - -

מי קיבל את ההחלטה הזו?

שני המשרדים.

השר קיבל את זה? המנכ"ל?

שני השרים. יש ביניהם סיכום.

חשוב לי נושא ההעלאה ל-10%. זאת הייתה החלטה של שר השיכון אטיאס ושר האוצר שטייניץ, שהחליטו להעלות את זה ל-10%.

נכון, בסוף 2011. לא מחר ולא מחרתיים.

לא, לא, לא. החדשים שנכנסים עכשיו משלמים 10%.

מי שנכנס להוסטל היום, בתחלופה הקיימת, הוא משלם מלכתחילה 10%.

תסבירי לנו מה ההיגיון של ההחלטה הזאת.

בגלל העלויות. בנוסף לשכר הדירה שמשלם הדייר, המדינה משלמת דמי ניהול פר בן-אדם.

ומה החיסכון למדינה היום? בכמה ההכנסות יגדלו בעקבות העלאת 2% האלו? משקיעים 60 מיליון שקל – זה מבורך, אנחנו מעריכים ומודים על כך. השאלה שלי האם 2% האלה יחסכו למדינה מיליון שקלים בשנה, עשרה מיליון שקלים בשנה? מה המשמעות התקציבית? אולי האוצר יודע, כי זה תפקידכם לעשות את החישובים האלה.

זו הערכה, כי יש הבדל בין יחידים לזוגות - בין חמישה לשבעה מיליון שקלים בשנה.

אני לא יודע איך הגעתם למספר הזה. אשמח אם תסביר לי. בואו נעשה את החשבון יחד. כמה דיירים יש בהוסטלים?

10,000 דירות.

כמה חשבונות פתוחים לתשלום?

10,000.

2,600 שקלים זה הקצבה. יש פערים אדירים בינינו, כי אצלי בראש מדובר על 800,000 שקלים ואתה מדבר על שבעה מיליון שקלים. מישהו מאתנו טועה בחשבון.

מה זה משנה?

מה זה חשוב? לוקחים מהאנשים האלה, אז מה זה משנה כמה? זה 10 מיליון, זה 12 מיליון, לאן זה הולך? זה לא הולך אליהם, מהם לוקחים. אז מה זה נותן אם אנחנו יודעים שהקופה תתמלא ב-20 מיליון שקלים?

שיהיה מס על הירושות הגדולות, אז שייקחו משם. שיהיה מס על ירושות גדולות, מ-10 מיליון ומעלה, הם יכולים לשלם את זה.

אנחנו באותו צד של המתרס ואני חושב שאם נוכיח לאנשי האוצר והשיכון שהסכום שהם חשבו לחסוך לאוצר המדינה הוא כל כך משני, כל כך מגוחך לעומת הסבל שהם גורמים, תהיה להם בעיה להסביר. שמעתי שהשרים עצמם מודעים לכך, אז אני אישית אפנה לשרים ואשאל אותם: את 700,000 השקלים האלה, לא מצאתם מקום אחר לקחת אותם? גם אם זה שבעה מיליון שקלים זה לא צודק, אבל אני חושב שהנציגים לא עשו שיעורי בית. אני, מחשבון של 2% מ-2,600 שקלים מגיע ל-800,000 שקלים ולא לחמישה מיליון.

חמישה מיליון כוללים גם את העדכון. דבר נוסף, הסכום כולו נשאר למימון ההוסטלים, הוא לא הולך לשום מטרה אחרת. זה לא הולך לאוצר המדינה.

ראינו את זה במכירה של הדירות הציבוריות, לאיפה הכסף הלך.

אתה כל הזמן מדבר על 2,600 שקלים. 2,600 שקלים מקבל יחיד, זוג מקבל כמעט 4,000 שקלים. אולי זה מקור הטעות. הרוב אמנם הם יחידים, אבל שליש מהם הם זוגות.

אם תעשו אפילו בזמן הישיבה את החשבון נשמח מאוד, כי אני רוצה לדעת כמה כסף אתם חושבים שאתם חוסכים למדינה על חשבון אותם אנשים. בעיניי יש פה פער אדיר, ואפשר לעשות את זה בכמה דקות.

לפני שנפנה לחברות הכנסת, אני רוצה לפנות לאוצר. צחי, התייחסת לעניין באופן כללי. הדיון הזה הגיע לרמת שר האוצר?

ההחלטה היא חלק מהסיכום התקציבי לשנת 2010 בין משרד השיכון למשרד האוצר.

לא הייתם ערים לרגישות הנושא הזה?

חוות הדעת של המשרד שלנו הייתה שלאור גידול ההוצאות על ההוסטלים – שרה אמרה שזה 60 מיליון, אבל זה 60 מיליון ויותר - וחלק גדול מהמימון מגיע מכספי אוצר אז היה נכון למצוא לו עוד מקום. זה בראייה אוצרית. גם בראייה של משרד השיכון, כמו ששרה ציינה, ההוסטלים זה יחידות הדיור הציבורי הכי איכותיות, עם היקף השירותים הכי נרחב והמשרד, בחוות דעתו המקצועית, ראה לנכון לשדרג את שכר הדירה.

לפי חישוב גס שלי, זה סדר גודל של שבעה מיליון.

איך הגעת לזה?

לקחתי את ההפרש בין 8% ל-10%, שזה 60 שקלים בממוצע בין יחיד לזוג. 60 שקלים בחודש כפול 12 זה בערך 700 לדירה, וזה כפול 10,000.

אוקיי, עשו חשבון ואין טעות. נגיד אפילו שטעיתם וזה חוסך לכם 12 מיליון שקלים, אז מה?

אנחנו פה בדיוק בשביל זה, חברת הכנסת שמאלוב. אני רוצה לבקש מעוד דיירת לדבר ואז נעבור לחלק שלנו, לראות איך אנחנו מונעים את המחדל הזה מלקרות. הגברת דוברת אנגלית.

אני מצטערת, העברית שלי לא כל כך טובה. האם אוכל לדבר אנגלית?

כן. ספרי לנו בקצרה איך זה ישפיע עלייך אישית.

לפני כ-15-10 שנה כולנו, אלה שגרים בהוסטלים, גרנו בשוק החופשי, בדירות עם זרים רבים. משום שהחל מ-1991 היה קשה לשלם עבור דירה שלמה והיינו צריכים לשכור דירות עם שלושה שותפים על מנת שנוכל לשלם, כך שלא הרגשנו בבית במשך 10 או 15 שנה. כשקיבלתי מקום בהוסטל, זה היה אחרי 15 שנים שהייתי בישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי בבית, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה הרגשתי בטוחה בבית והרגשתי שאני יכולה להרשות לעצמי משהו נוסף – לא רק מזון, תרופות, תחבורה ודברים אחרים – שתהיה לי קצת שמחה, משהו מתחומי העניין שלי. אתם מבינים, אני לא צריכה להגיד לכם איך היו החיים באותה מדינה – מלחמה, היהודים שהיו אזרחים מדרגה שניה באותה מדינה.

עכשיו אנחנו מרגישים קצת חופש, שאנחנו נמצאים במדינה שאוהבת אותנו, וכשאתם רוצים לקחת מאתנו כסף, אנחנו לא מבינים: האם המצב במדינה כל כך נורא, כל כך קטסטרופלי, שאין מקורות אחרים לקחת מהם לבד מאשר להניח על כתפינו את מחיר הדירות? אנחנו החוליה החלשה של החברה במדינה הזאת. אנחנו לא מבינים, ואנחנו רוצים לדעת לאן הכסף הזה הולך. אם המדינה במצב קטסטרופלי, אנחנו מוכנים לוותר על הכול, אבל אנחנו לא יודעים איזה מחסור בתקציב הכסף שנלקח מאתנו יכסה. אלה שאלותיי.

תודה. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

אתמול דנו בהתבוללות והיום הנושא מאוד חשוב - העלאת שכר דירה בהוסטלים. אני יכולה להגיד לך, אדוני היושב ראש, מיום שהם עשו את ההחלטה הזו ושלחו את המכתבים קיבלתי רשימות שלמות מהוסטלים, עם חתימות של אנשים שאומרים - - -

אני רואה שגם מר פרנקל מכותב. קיבלת את זה?

אני לא יודע איזה מכתב אתה מחזיק.

זה מכותב אליך ולשרת הקליטה, עם חתימות של דיירים.

זו לא הפעם הראשונה שמשרד האוצר מנסה – בגלל שהם יוזמים, ולצערי הרב שר הבינוי והשיכון הנוכחי מסכים, כי אנחנו מכירים את השרים שלא מסכימים, כמו השר שטרית. אחרי השערורייה של החלת שכר הדירה בהוסטלים על ניצולי השואה, אחרי מאבקים הוא ביטל את ההחלטה של האוצר ואמר שזה שערורייתי, שזו פגיעה בניצולי השואה. עכשיו אנחנו מדברים על דור המלחמה. מי הם? ניצולי שואה או פליטי שואה. אין אחרים שגרים בהוסטלים במדינת ישראל.

כתבו אליי אנשים מההוסטל בקרית ביאליק, שזה שיכון, ואמרו שקצבת הזקנה בקושי מספיקה לדברים הכי בסיסיים, עם תשלום של 8% מההכנסות, ועכשיו הם צריכים לחסוך על כל דבר אחר. מילנה קיבלתי את הפירוט על מה הולכים ה-2,500 שקלים. כמה מזה לתרופות, כמה לשכר דירה, כמה לחשמל.

את יכולה להקריא לנו את זה?

כן.

תרופות – 60 שקלים; שכר דירה בהוסטל פלוס חימום – 306; חשמל – 115; מים – 69 שקלים; הוט – כל האנשים מחוברים להוט – 120 שקלים; תקשורת, אינטרנט – 180 שקלים. אני צריכה לומר לכם שזה הדור של האנשים שהולכים למוסיקה קלאסית, יושבים באינטרנט, קונים ספרים.

נסיעות – 122 שקלים; פלאפון – 200 שקלים; מהסכים הזה נותנים גם צדקה ליד שרה ויש גם סעיפים אישיים: היגיינה – 50 שקלים; עיתונות – 10 שקלים; אוכל – 600 שקלים, ואני בספק אם זה מספיק; פלאפון 200 שקלים. יש גם סעיף של שיניים לכל האנשים. היא כותבת שזה 10,000 שקלים ב-24 תשלומים. בנוסף יש הוצאות תיאטרון, קונצרטים, ספרים ומתנות לנכדים. לסעיפים האלה אין סכום.

אני לא מדברת עם משרד השיכון. חבל לי מאוד שחברי מר אטיאס - שלא הגיע מהרצליה, שאני מבינה שגם הוא הגיע מהשכבות החלשות - מסכים לדברים האלה. למה? באוצר צריכים לדעת שאין במדינה חלק של מסים מעשירים. אם אנחנו במצב כזה, כמו שאמרה הגברת הנכבדה, שיש לנו גירעונות בתקציבים, אז יש מס מאוד מכובד בארצות הברית ובבריטניה, וזה 10% מהירושות הגדולות, שמתחילות מ-10 מיליון שקלים. במדינתנו האהובה זה נותן 1.5 מיליארד שקלים. אז קודם כול זה ואחר כך האנשים. עד 1981 היה במדינת ישראל מס על הירושות הגדולות. יש לי חוק יחד עם שלי יחימוביץ, אז אני מחכה. לפני זה לא ניתן להעלות שכר דירה בהוסטלים ובמקומות אחרים לחלשים, לזקנים, לניצולי שואה, לפליטי שואה ולכל האחרים.

זו לא רק העלייה מברית המועצות. הייתי במקבץ דיור אחד, שחבריי יולי אדלשטיין ונתן שרנסקי בנו, ושם סיפרה לי אישה בספרדית – הייתי צריכה תרגום - שהיא הגיעה מדרום אמריקה, כל החסכונות שלה הלכו במשבר בארגנטינה ועכשיו היא מודה לאנשים שחשבו על הדיור הציבורי במדינת ישראל. דני, מאוד חשוב לומר שאנחנו לא מסכימים לזה, ואם הם רוצים את החלופות לכסף – אתן מיד, בעמוד אחד.

תודה לחברת הכנסת סולודקין. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כמו שנאמר פה, ההוסטלים התחילו לאכלס את הקשישים ב-2000 – 2001, לפני כעשר שנים. החברות שזכו לנהל את ההוסטלים, כמו עמידר ושקמונה, עשו התקשרות עם הקשישים, חתמו על החוזים והיו צריכים לשלם עד 8% מההכנסות של הקשישים. ההכנסה של הקשיש זו לא רק הקצבה שהוא מקבל, אלא זו גם פנסיה שהם מקבלים מרוסיה. יכול להיות, כמו שהאישה סיפרה, שהיא רוצה גם לצאת, לראות סרטים, ללכת לקונצרט, אז לפעמים הם גם עובדים בעבודות, אם יש להם כוח. זה יכול להיות בניקיון, ומקבלים שם 500 או 1,000 שקלים. כל זה, זה הכנסה ומכל ההכנסות האלה האנשים צריכים לשלם את שכר הדירה. אני חושבת שהכול נכלל, חוץ מרנטה.

מה קרה בעשר השנים האלה? לא כל כך הסתכלו על זה. יש הוסטלים ששילמו פחות מ-6%, פחות מ-8%. לא לקחו בחשבון עוד 500 שקלים שאנשים הרוויחו. עשו את החישוב תוך עשר שנים, וראו: מה זה הדבר הזה? משרד השיכון הפסיד כל כך הרבה כסף בעשר השנים האלה, אז צריך משהו לעשות. ממי לקחת את ההפרש על הטעות שעשו בעשר שנים ולא גבו מאנשים את הכסף? עכשיו, ביום בהיר אחד, לא רק את ה-8% ניקח, נעלה בעוד 2%. האנשים האלה לא אשמים שבעשר השנים האחרונות לא בדקתם, האוצר לא בדק, לא עשיתם שום דבר ופתאום עכשיו אתם מפסידים.

חוץ מזה, כשבן-אדם גר בדירה שכורה המדינה נותנת לו סיוע בשכר דירה. כשקשיש מקבל הוסטל הוא לא מקבל סיוע בשכר דירה. זאת אומרת, זה כסף שחוזר לאוצר, זה חוזר להוסטלים, ל-60 מיליון השקלים האלה. קשיש מקבל 600 שקלים וזוג מקבל עד 1,000 שקלים, וזה כסף שחוזר להוסטלים.

יש עוד דברים. אתם רואים את הקשישים האלה ואני רוצה לשאול אותך, שרה צימרמן. אתם לוקחים שטר חוב – נכון, זה תמיד היה, ולקחתם שטר חוב עבור דיור ציבורי. בדיור הציבורי גרים קשישים, חד-הוריות, נכים, כל מיני אנשים מובטלים, אלה שההכנסה שלהם נמוכה ולפי הקריטריונים ומגיע להם דיור ציבורי. אתם לוקחים את שטר החוב, 2,000 שקלים. עבור מה אתם לוקחים? אם אנשים לא משלמים אז יש לכם מאיפה לגבות את הכסף. אני רוצה לשאול אתכם: בעשר השנים האלה בהן אנשים גרים בהוסטלים, כמה אחוז מהם לא שילמו שכר דירה? אני חושבת שזה אפס אחוז, כי האנשים האלה, לפני שהם מקבלים קצבה הם כבר עומדים בתור ומשלמים את כל התשלומים: חשמל, שכר דירה וכל מה שהם צריכים לשלם. אז אתם לוקחים 2,000 שקלים מהאנשים האלה, שבשבילם זה המון כסף, ועוד כותבים שאחר כך, אחרי 120, זה יעבור ליורשים. אחר כך היורש בא, מבקשים צו ירושה. כמה עולה לעשות צו ירושה היום? מה, לאנשים האלה יש עוד רכוש שכדאי לעשות ב-2,000 שקלים את צו הירושה ולקחת מכם את 2,000 השקלים? זה עובר כל גבול וכל טעם טוב.

יש עוד סעיף בחוזה, שאומר שאם אחד מבני הזוג נפטר משרד השיכון רשאי להעביר את האדם הבודד לדירה של בודדים. אתם יכולים להגיד: היום לא בונים דיור סוציאלי, יש תור ארוך, אז מה אתם רוצים, שבן-אדם אחד יגור בדירה של זוג? אז מה יהיה עם זוג שמחכה בתור? אבל מצד שני אתם אומרים: אם הם לא ייצאו מהדירה הם ישלמו כמו זוג. אז למה אתם דואגים? אתם דואגים לאנשים או שאתם דואגים לשכר הדירה ולרווחים של משרד השיכון? אני חושבת שאלה דברים חשובים. בן-אדם קשיש או זוג קשישים, כשהם חותמים על החוזה ורואים כזה סעיף - שאם אחד מהם ילך לעולמו אז את השני יעבירו לדירה אחרת – הם כבר קנו רהיטים, התרגלו לדירה. פתאום מעבירים אותו והוא צריך לקנות עוד פעם רהיטים לדירה יותר קטנה? אני חושבת שזה לא אנושי, לא מוסרי, לא הוגן. אני לא יודעת איך לקרוא לזה, וזה מה שאתם עושים עם אוכלוסייה כל כך מבוגרת, שהיא חלשה. אבל הם אינטליגנטים, הם באמת לא ייצאו החוצה ולא יעשו הפגנות. לא בגלל הגיל, הם אנשים מאוד אינטליגנטים, אנשים שרגילים לשלם חשבונות, ובטח שהכי קל לעבוד על האנשים האלה.

אם שר האוצר והשר אטיאס ישבו והחליטו להעלות ביום בהיר אחד ל-2%, איפה חברי הכנסת? למה לנו לא הביאו את ההחלטה, שאנחנו נראה, שאנחנו נגיד משהו? מה, מחליטים ככה? למה 2%? למה לא 50%? מה קרה?

תודה רבה, חברת הכנסת ליה שמטוב. אני חייב לומר שאני מעריך אתכן, שאתן תורמות ליד שרה מ-2,600 שקלים. זה באמת מראה על אצילות נפש. מי שחי על 2,600 שקלים וחי בצורה כל כך מחושבת מוצא את העשרות שקלים לתרומה, זה מראה על סוג האנשים שאנחנו מדברים עליהם.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני לא מפסיקה להיות מופתעת בכנסת, יומיום, דקה-דקה. כל פעם מגיע עוד משהו שמרימים גבה ואומרים שזה לא יכול להיות. גברת אירנה הסבירה בשפה מאוד פשוטה ובצורה מאוד חודרת את מצבה החברתי-כלכלי של מדינת ישראל.

יושבת כאן נציגת משרד השיכון. לצערי, רוב האנשים שמגיעים מהממשלה, התחושה היא שהם מגיעים לפה כמו רובוטים להעביר את המסר. אני לא מרגישה שלבן-אדם יש איזושהי מעורבות אישית במה שקורה בחברה הישראלית.

סליחה, את טועה. יש ויש.

אני לא מדברת רק עלייך, אני מדברת על הרבה מאוד פקידים שמגיעים לכאן. יש לכם תפקיד, אתם מבצעים את התפקיד שלכם, והתחושה מהצד היא שלאט לאט כולם מתחילים לאבד צלם אנוש.

כשאמרת ששכר הדירה היה מוצמד לביטוח הלאומי, אני רוצה לשאול אותך האם העדכונים של הביטוח הלאומי מוצמדים ליוקר המחיה של מדינת ישראל. כל יום, כל דקה, אנחנו מקבלים עוד זבנג בראש ועוד משהו עולה ועוד משהו. כדור השלג של כלכלה אכזרית, כמו שאמר האדון, חסרת חמלה, חייב להיפסק. אתם רואים כאן, אתם לא לבד. לא נשאיר אתכם לבד. נכון שהדברים נעשים בחדרי חדרים. אני שואלת את עצמי: כששר האוצר ושר השיכון קיבלו החלטה, מה עמד לנגד עיניהם? מה הם ראו?

הם ראו שהם הפסידו בעשר שנים. את לא מבינה?

אני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת ליה שמטוב, הם לא רואים כלום. זה איזשהו מצב של אוטיזם של שרי הממשלה, חוסר קשר מוחלט, לעם, לאזרחי העם, לאנשים שחיים במדינה הזאת וזה לא מפסיק להפליא אותי. כל פעם אני מקבלת את זה כרעם ביום בהיר. אני חושבת שזה טוב שאני מתפלאת, כי ביום שאפסיק להתפלא כנראה שגם אפסיק להילחם.

האנשים שנמצאים כאן, אדוני היושב ראש, אני חושבת שכל מי שרואה אותנו רואה את העלייה מחבר המדינות בהתגלמותה - של אנשים ישרים והגונים שלא מפחדים לומר שאני גם רוכש ספרים וגם רוצה ללכת לקונצרט, כי ברור לגמרי ששר השיכון ושר האוצר, הדבר הראשון שהם יגידו: קונצרטים הם רוצים; תרבות הם רוצים. זה מה שהם יגידו. יושבת פה קבוצת אנשים, ואני לא מפחדת לומר שחלק מצלם האנוש במדינה מתוקנת זה ללכת לקונצרט, זה לקנות ספר, זה לקנות מתנה לנכד בשביל להראות את הקשר בין הסבים והסבתות לנכדים, כדי לתת להם דוגמה, שכמו שסבתא קונה ספר וכמו שסבא הולך לקונצרט גם אתה, במקום להסתובב בגיל 15 עד השעה 2:00-1:00 בלילה על הברזלים בלי לעשות שום דבר, תחסוך כסף לספרים, תלך לקונצרטים. אתם מבינים על מה מדובר פה? תחשבו מה עומד מאחורי אותה עלייה ענקית שהגיעה לארץ ואנחנו צריכים להחזיק אותם בידיים ולשים להם שטיח אדום. כל מה שזה עולה – את רוצה להגיד 60 מיליון שקלים? עד היום לא ידעתי את המספר הזה, אני כנראה איאבק על כך ששכר הדירה ירד להם, לא רק לא יעלה, כי זו לא השקעה מספיקה לשמירה על צלם האנוש של החברה במדינת ישראל. זה לא מספיק השקעה, שלא נדבר על זה שצריך לבנות להם דירות. מישהי פה אמרה שרמת הדיור בהוסטלים מאוד-מאוד גבוהה.

כן, היא אכן גבוהה, באופן יחסי.

אבל שמים להם אנטנות מעל הראש.

אם את משווה לדיור הציבורי – את צודקת מאה אחוז.

גם מול פרטי.

אתם לא עושים טובה לאף אחד שאתם שומרים על מה שאתם צריכים לעשות. לא רק ההוסטלים צריכים להיראות ככה, כל מדינת ישראל צריכה להבין שככה זה צריך להיראות. אבל להגיד שההוסטלים ברמה מאוד גבוהה, ואז לקחת את האנשים האלה ולתקוע להם אנטנות על הראש כי הם לא יכולים לעשות שום דבר - אני לא בטוחה שכולם עושים את התפקיד שלהם. אז בבקשה, לרדת מהאולימפוס, להסתכל על האנשים האלה ולהגיד: יום יבוא וגם אני אהיה שם, כי אם היום לא נחנך את הילדים שלנו לקרוא וללכת לקונצרט ולתרום ליד שרה, אז כל אלה שהיום הם בני חמישים וששים, כל מיני שרי אוצר ושרי שיכון, גם הילדים שלהם יכולים להגיע למצב - - -

תודה.

סליחה, אני רוצה לסיים את הנקודה אדוני היושב ראש. כל אחד צריך לראות לנגד עיניו ,שיום יבוא והוא יכול להיות בדיוק באותה סיטואציה.

בהחלט. תודה רבה.

דרך אגב, במלחמת לבנון השניה האנשים האלה הם הראשונים שאספו כסף לחיילים, ולא אלה שמקבלים קצת יותר מהם.

12,000 שקלים נתנו לחיילים.

נמצא אתנו ישראל שוורץ ממשרד השיכון. תיכף נשמע את עמדתך, חשוב לנו שהגעת. אבל אני רוצה קודם לבקש מנציג המשרד לאזרחים ותיקים, אריה וקנין, לומר את עמדתו. למה לא הערתם את זה? איפה הייתם בתמונה עד כה?

בעקבות ההחלטה הזאת, שקיבלנו בזמן האחרון, גיבשנו עמדה. המשרד מתכוון לפעול בנושא הזה בזמן הקרוב. המשרד מצר על ההחלטה להעלות את השכר בדיור המוגן הציבורי. האוכלוסייה שגרה בדיור המוגן הציבורי מוגדרת בחוק כנזקקת ומקבלת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. השלמת ההכנסה היא מעין קצבה שמקבלים מהביטוח הלאומי רק כדי להשאיר את הראש מעל המים, לא כדי להיטיב עם הבן-אדם מעל ומעבר. בסכום הזה ההעלאה של שכר הדירה יכולה לפגוע וזה מביא בהכרח לפגיעה ביכולת שלהם לקנות מזון ותרופות. העלאת שכר הדירה מקרבת אותם חזרה לקו העוני. זה מחזיר אותם לכיוון קו העוני וזה עומד בניגוד למגמה שיש היום, שהמשרד שלנו עומד מאחוריה, לשפר את מצב האזרחים הוותיקים בישראל. נפעל בזמן הקרוב.

אני מבקש ממך להעביר לסגנית השר את בקשתי האישית, שאנחנו רוצים את המשרד שלכם אתנו באופן פעיל, זה בדיוק נוגע למטרות שלשמן הוקם המשרד החשוב הזה, וזה מאבק שאתם חייבים להיות, אם לא בראשו אז לפחות יחד אתנו בעניין הזה.

אני מאמין שבימים הקרובים נוביל מהלך.

נשמח אם תעבירו לוועדה את המהלכים שאתם עושים בעניין. שלומי נבון, נציג עמידר, בבקשה. כמה דיירים יש אצלכם?

אנחנו מנהלים סדר גודל של כ-2,500 דיירים בבתי הדיור המוגן ברחבי הארץ. עשינו סימולציה כדי לתת נתונים לוועדה על הסכומים שעליהם מדובר. לקחנו 500 מתוך האוכלוסייה הזאת ובחנו מה יקרה ברגע שניישם את ההחלטה.

דיברו אתכם לפני שקיבלו את ההחלטה, שאלו אתכם איך זה ישפיע על הדיירים או שקיבלתם כמו שהדיירים קיבלו את המכתב, לבוא למשרדים?

דיברו אתנו והבענו את דעתנו. אני רוצה לומר משהו שאולי אף אחד לא אומר פה - כולנו מרגישים אותו דבר. אין פה מישהו שמרגיש אחרת. אני לא חושב ששרה, ישראל או אורה או כל מי שנמצא פה מהמשרדים חש אחרת לגבי ההחלטה.

אז תרחמו.

אנחנו מבצעים את ההחלטות.

תהיו סירובניקים.

להגיד שזה גורם לי עילוי נפש? להיפך, זה אפילו גורם לי טיפה לבחילה.

מי שמתחלף בבתי הדיור המוגן זה החברות המנהלות, פחות הדיירים. הדיירים האלה נכנסו לבתי דיור מוגן כאשר הם ידעו שהם משלמים לבודד כ-150 שקלים ולזוג כ-290. הם לא התחלפו, החברות התחלפו. לא ייתכן שפתאום מחליטים להעלות להם את שכר הדירה. נכון שבאופן יחסי לדיור הציבורי הם משלמים בערך שליש ממה שמשלמים בדיור הציבורי על רמת דיור נמוכה מזו, אבל אלה שאלות ערכיות שאני משאיר לכם, חברי הכנסת, לדון בהן.

כמה משלמים היום בדיור הציבורי?

את אולי לא יודעת נתון, שאני לא יודע כמה אנשים יודעים אותו במדינה, אבל מ-2004 עד 2009 הדיור הציבורי בישראל עלה 40% ריאלית. אין שום תקדים לזה בשום מוצר במדינת ישראל.

הדיור הציבורי?

עליית שכר דירה ממוצע בדיור הציבורי – אני יכול לגבות את זה בנתונים – היא 40% ריאלית, לא נומינלית. יש מגמה. אנחנו מבצעים את ההחלטות, ונבצע כל מה שינחו אותנו. זה התפקיד שלנו.

איך היו תגובות הדיירים שקיבלו את המכתב?

קשות.

מה זאת אומרת? הם באו למשרדים? אני הייתי לוקח עורך דין ונלחם על זה, אבל הם לא אנשים - - -

בסופו של דבר מי שעומד ומדבר עם הדיירים זה אנחנו, מי שמקבל את האש, את הכעס, את המרמור ואת הבכי זה אנחנו. אבל אנחנו מקבלים את זה באהבה, ואלה הדיירים שאנחנו הכי רוצים לשפר להם את התנאים ולתת להם לחיות ברווחה עד 120.

מבחינת הנתונים שהבטחתי – בחנו 500 אנשים מתוך האוכלוסייה של 2,500. העלייה הממוצעת היא 80 שקלים בחודש, יש גם כאלה ששכר הדירה יעלה להם ב-280 שקלים לעומת מה שהם משלמים היום, בקצה. יש גם כאלה שיקבלו זיכוי, שישלמו פחות. אבל בממוצע מדובר על עלייה של 80 שקלים בחודש. תכפיל את זה ב-12 זה 960 שקלים, כפול 10,000. אני מניח שהמספרים לא יהיו שונים בכלל האוכלוסייה כי 500 זה מדגם די מייצג.

אני רוצה לתת עוד נתון. כשאני מסתכל על -500 האלה, 487 מהם חיים מקצבת זקנה עם השלמת הכנסה. אני רוצה להצדיע למי שאמר פה שהוא לקונצרט וכו'. אני מרוויח יותר ואני לא מצליח להקצות כסף לדברים האלה.

לא אשאל אותך על תרומות ליד שרה.

אני גם לא תורם, אני מודה. כל הכבוד, שמחתי לשמוע ואני מכבד את זה מאוד.

לגבי מה שאמרה חברת הכנסת שמטוב על פיקדון ושטר חוב – יש ערבוב בין המונחים. נכון שהדיירים האלה משלמים כמו שעון. אני, כמנהל אגף הגבייה והדיור בחברת עמידר, אני אומר שמהחבר'ה האלה יש לי שקט. אין לי בעיות גבייה, הם משלמים בזמן, ואולי כדאי לשקול להפחית את הפיקדון שהם נותנים. שטר החוב הוא לא כסף, הוא פיקדון. הפיקדון הזה, אולי אפשר להפחית אותו, אבל הוא ממילא צובר רבית והצמדה כך שביום שהם ירצו לפרוע אותו הם מקבלים את זה כשהוא נושא את הפירות שלו.

פיזית לא משלמים?

משלמים. שטר החוב הוא 2,000 והפיקדון הוא בדרך כלל בגובה של שלושה חודשי שכירות. אז זה לא 2,000 שקלים שלוקחים.

ישראל שוורץ, סמנכ"ל בכיר לאכלוס במשרד השיכון, שמענו את עמדת המשרד הקשה, והמבישה הייתי אומר אפילו, וראינו את הבחירה שאתם מציעים לדיירים. אם זה בין תרבות לבין קורת גג – הם יישארו לגור; בין לבקר את הנכדים לקורת גג – הם יישארו לגור. בעצם אין להם ברירה כי הם לא יכולים לעזוב את הבתים האלה, הם נמצאים שם. לצורך העניין, גם אם הייתם מחליטים להעלות את זה ב-10% הם גם היו צריכים לשלם את זה. הם בידיים שלכם. המציאות הזאת, השרירותית, של ההעלאה, אני לא יודע מאיפה זה הגיע – האם האוצר כפה את זה עליכם או שבא מכם. פה אתם מציגים איזו אידיליה, שהשרים ישבו והחליטו. לא ראיתם את מה שאנחנו רואים פה?

אין לי מה להוסיף על מה שאמרה שרה צימרמן. אני רוצה להציג פאן נוסף, שלדעתי הוא הרבה יותר דרמטי והרבה יותר משמעותי. מה שנעשה בדיון – ואני מכבד את הדיון והכול בסדר - לקחתם את הקבוצה שיש לה את הכי הרבה, במצב הכי טוב מבין הקשישים הנתמכים במדינה. מול הקבוצה הזאת - - -

נטפל גם בהם.

תני לי בבקשה לסיים. מול הקבוצה הזאת, שמשלמת 10% מההכנסה, יש 60,000 קשישים נתמכים, ותיקים אבל בעיקר עולים, שחיים בשוק החופשי. אלה אותם אנשים שחברי ממשרד הגמלאים דיבר, שמקבלים קצבת גמלת הבטחה לא כוללת מרכיב דיור וכל שקל מהגמלה הולך לטובת דיור על חשבון תרופות ואוכל. לא על חשבון קונצרטים, על חשבון תרופות ואוכל. קשיש יחיד מקבל מהמדינה 800 שקל וזוג קשישים מקבל 1,000 שקל, ואני לא צריך להגיד לכם מה שכר הדירה בשוק החופשי - איפה שאתם רוצים, בתל-אביב או בקרית שמונה.

אז זה בסדר גמור שמעלים את צעקת הקבוצה שנדרשת לשלם עוד 200 שקל, אבל על כל אחד משם יש 60,000 קשישים, שאין להם כי הם חיים מקצבאות, שצריכים להוסיף אלפי שקלים כדי לשכור דירה. קטונתי מלייעץ, אבל אם אתם שואלים אותי בתחום הדיור והדיור הציבורי והצורך לסייע למי שצריך לסייע לו - שם זה המשקל הכבד.

זה לא סותר. כל דיון שאנחנו עושים בוועדה אפשר להגיד שיש מצוקה יותר חריפה.

הוא רק מחריף את הבעיה, שהבושה היא יותר גדולה.

אני מקבל את מה שאתה אומר, ואני אשמח אם יש פניות. קיבלנו פניות ציבור זועקות לשמיים על 2% האלה ובזה אנחנו מטפלים כרגע.

בסדר גמור. חס ושלום, אני לא מבקר. אני רק רוצה שהתמונה תהיה רחבה. זה לא שזה לא רלוונטי וזה כן רלוונטי. חס וחלילה.

אתה מציע לנו לטפל גם באחרים – נעשה את זה.

אני רוצה להוסיף משהו, בגלל מה שאמרו פה חברי הכנסת. אני רוצה להסביר שההוסטלים האלה הם הבייבי של המשרד. המשרד עשה את זה לפני עשר שנים, הקימו הוסטלים. היום כבר לא בונים יותר, הגיעו למסקנה במדינה שלא צריך יותר. זאת אומרת, מה שיש יש, תוספת לא תהיה. אנחנו שומרים על הבובה הזאת כמו שאנחנו לא שומרים על כל דבר. יש לנו פיקוחים מכל הסוגים: על הניהול, על החוגים, על אם הבית. אנחנו דואגים שחס וחלילה לא תרד שם הרמה, כמו שלצערי יש בדיור הציבורי.

זה מתחבר למה שישראל אומר; אתם אומרים שכאילו אין לנו לב. אתם כל כך טועים בזה, כמו שאתם לא יודעים. יש באגף שלי כמה אנשים שמתעסקים רק בהוסטלים, רק ב-10,000 האנשים האלה, לעומת 70,000 אנשים שגרים בדיור הציבורי ולא זוכים לאותה תשומת לב.

מי אמור לטפל בדיור הציבורי?

אנחנו מטפלים בדיור הציבורי.

אז למה אתם לא מטפלים בדיור הציבורי כמו שאתם מטפלים בהוסטלים?

אני אומרת שהיכולת של המדינה, גם מבחינת תקציב וגם מבחינת כוח אדם, לטפל בכל 70,000 האלה ברמה שמטפלים ב-10,000 היא קטנה. אבל אם אנחנו מדברים פה על 10,000 האלה אז צריך להבין, כמו שישראל אמר, שזו באמת הקבוצה שבה אנחנו מטפלים הכי הרבה מבחינת כוח אדם ומבחינה תקציבית.

שמעת טענות על זה?

מישהו אמר שיש בעיה בשירות? אף אחד לא דיבר על בעיה בשירות.

אומרים: כל ההוסטלים. אם אתם מדברים על 2% האלה, אז משרד השיכון עשה את זה בכאב לב רב. אף אחד פה לא שמח.

גברת צימרמן, יש לי פתרון. שלא יהיה, חס וחלילה, התקפת לב וכאב לב חזק, שיחזירו את ההחלטה ויהיו בריאים מיד.

חברת הכנסת שמאלוב, אנחנו פה בשביל לעזור להם לקבל את ההחלטה הנכונה.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון ולהודות לכל הנציגים והנציגות שהגיעו לדיון החשוב הזה. קודם כול, זה עלה לכם כסף, ממעט הכסף שיש לכם, לעלות לירושלים. חשוב לנו לשמוע את הקול שלכם. אנחנו מצדיעים לכם על הפעילות שלכם ועל מה שאתם עושים.

חוזקה וחוסנה של המדינה נבחן ביחס שלה לקשישים, ועל אחת וכמה כשמדובר בניצולי השואה. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות פונה לשר השיכון לחזור בו מההחלטה האומללה והמבישה להעלות את שר הדירה בהוסטלים, שבהם גרים עולים, קשישים וניצולי שואה. מאות השקלים שייגבו מהחלשים ביותר בחברה הם על חשבון הבריאות והתזונה של אוכלוסיית הדיירים.

הוועדה מביעה את התנגדותה הגורפת להעלאת שכר הדירה לעולים. הוועדה מבקשת לקבל את תשובת שר השיכון תוך 14 יום לגבי בקשת הוועדה, שהתקבלה פה אחד, בנושא שכר הדירה.

אם משרד השיכון והאוצר לא ישנו את החלטתם ויתחשבו בקולות שהושמעו פה היום, הוועדה תפעל לסכל את ההחלטה הזו בקביעת רף עליון בחקיקה.

תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.