PAGE
26
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 307
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, י"ד בכסלו התשע"א (21 בנובמבר 2010), שעה 10:00

סיור בסוגים שונים של לולי תרנגולות מטילות בצפון.

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר
ניצן הורביץ

איתן כבל

יוסי ישי

- מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוקרבר

- מנהל תחום החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יצחק מלכא

- מנהל אגף בעלי חיים, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הילה בארי אוליאל

- עוזרת דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רעות קורן

- אנונימוס לזכויות בעלי חיים

מרינה גרודינסקי

- אנונימוס לזכויות בעלי חיים

עו"ד יוסי וולפסון

- אנונימוס לזכויות בעלי חיים

דר' שמעון קמינסקי
- רופא וטרינר, מועצת הלול

רידה בוחניק

יוסי אדוני

- יו"ר העמותה להצלת המשק המשפחתי

עמי יעקובסון

- חקלאי, חבר אגודה בכפר חרוב

מנשה

- חקלאי, מושב שדיה

חנן עמוס

- שתולה, חבר העמותה

יגאל דוד

- דלתון, חבר עמותה

מנחם גדעון

- דלתון, חבר עמותה

לאה יוגב

- שומרה, חברת עמותה

טל יחזקאלי

- כתבת גל"צ

דנה פיטליס

- עוזרת פרלמנטרית לח"כ הורביץ

אמיר לוי

- Ynet
ארז ארליכמן

- Ynet
מרינה קריסקין רייזמן
- עוזרת פרלמנטרית לח"כ מילר

טליה אברבוך

- יועצת ליו"ר הוועדה

גלעד פקטור

- ווטרינר

יעקב כהן

- מזכיר, א.מ.עופות

איתן דוידי

- יו"ר הוועד, מרגליות

יעקב בוחבוט

- יו"ר, סקציה לביצים

יהודית גידלי

מירב ישראלי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור בסוגים שונים של לולי תרנגולות מטילות בצפון.

יש תמותה יחסית גבוהה, בגלל שלגדל על הרצפה זה קשה מאוד, אחוז התמותה הוא גבוה, גם בגלל שהם יוצאים החוצה, נמיות, ובכלל.

מה זאת אומרת יוצאים החוצה?

אם אתם שמים לב, אלה הם פתחים שבהם הם יוצאים החוצה למרעה. אמרתי שכרגע הם לא בחוץ, אם זה לא היתה התקופה הזאת, הייתם רואים מרבד של תרנגולות בחוץ. בלול אורגני היה פחות שליש משטח הרצפה.. אוכל, מים ותאי הטלה. אותו דבר בצד השני. ובחוץ גם שטח מרעה של לפחות שלוש תרנגולות למטר מרובע.

איך הם מטילים ברצפה?

יש פה תאי הטלה. זה בשיפוע... זו מערכת אוכל, יש מכלי תערובת בחוץ שמהם מזינים הנה. יש מערכת אוטומטית שעובדים עם צלחות... מים אוטומטי, הכל אוטומטי.

ברשותכם, אני מבקש ממדריך הלול לתת לנו קצת סקירה לגבי היתרונות והחסרונות בשיטה, בבקשה.

אני רוצה לדעת כמה עופות יש כאן.

הוא אמר שכרגע יש פחות בגלל התמותה.

מדריך הלול, אתה יכול לתת לנו יתרונות וחסרונות בשיטה, גם מבחינת בריאות הציבור וגם מבחינת בריאות העוף.

שיטת הגידול הזאת היא כמובן בצורה של חופש, הם יכולים לצאת החוצה לחצר, מה שלא קורה כל כך הרבה. בפועל הן לא יוצאות כל כך הרבה החוצה, מספיק שיש טיפת רוח או קצת שמש, הן לא כל כך יוצאות החוצה.

הבעיה הכי גדולה בנושא הזה זה הרצפה. חלק מהביצים מוטלות על הרצפה.

כמה באחוזים?

תלוי בממשק.

אם זה פחות מאחוז, לא שווה להזכיר את זה.

המצב הוא שאם אתה לא מפריד אותן ומוציא אותן מיתר הביצים, זה חמור מאוד, כי אתה פתאום תגלה בעיות של סלמונלה וכל מיני דברים כאלה. זה חמור מאוד. לכן אסור להם בכלל להיות פה וצריכים להפריד אותם ולא תמיד מפרידים אותם. זה תלוי ברמת הממשק של הלולן, ככל שהוא טוב יותר, כך יהיו לו פחות ביצי רצפה, וככל שהוא פחות טוב, יהיו הרבה ביצי רצפה, ולצערי לא תמיד הן מופרדות כמו שצריך.

התמותה בשיטות הגידול האלה היא קצת יותר גבוהה, גם בגלל הניקור---

זה קשור לזנים?

לאו דווקא. בכלל בשיטה הזאת, לעומת הכלובים, יש יותר ניקור בעופות, אתם יכולים לראות כמה עופות ללא ניצוי, והתמותה יותר גבוהה גם בגלל שהתרנגולות נתפסות בכל מיני פינות וזה מגדיל את התמותה, לעומת הכלובים. יחד עם זה, הנושא של הצפיפות היותר נמוכה כאן, זה יתרון. יש להם צפיפות נמוכה יותר מאשר בכלובים?

מה בערך ה---

מבחינת הביצועים, כדי להגיע למכסה שלי, אני צריך לקבל עוד 20% מטילות כדי לייצר את המכסה שלי, בהשוואה לגידול בסוללות עם כלובים. זאת אומרת, אנחנו מקבלים בערך 200 ביצה למטילה בממוצע לאורך התקופה.

בשיטה הזאת יש הטלה יותר נמוכה וצריכת המזון לתרנגולת היא יותר גבוהה. בגלל שהן הולכות הרבה יותר מאשר בלולים, לכן הביצה מיוצרת ביותר תערובת מאשר בכלובים.

דיברת על זה שהחלטת לבנות לך לול בשיטה הזאת, מה היה הגורם המרכזי?

אני הגעתי לזה בטעות.

מה, הלולים התפרקו?

לא, אני גידלתי פטם וכשהשוק האורגני החל בארץ, כדי להיות משווק מורשה, היה צריך שיהיה לו היקף של 3 מיליון ביצים ולא היה לו, והחבר שלי, רמי אלהרר, היה מגדל אורגני, הם הלכו והוסיפו עוד קבוצה של אנשים, זה היה לפני 15, 17 שנים, והעבירו להם את המכסה, וביניהם הייתי אני, וזה מפעל הפיס של החיים שלי, שקיבלתי. וכך נכנסתי לזה, בטעות לחלוטין. ראינו שזה תחום שכדאי להתמקד בו ואני ואשתי פיתחנו משק, אנחנו יחידה בהיקף של 2.5 מיליון ביצים בשנה, שאנחנו יכולים להתפרנס מהן בכבוד מבלי לעבוד בחוץ, שנינו.

זאת השאלה. חלק מהעניין בסוף, שיש כאן קבוצה לא קטנה שחושבת שהשיטה הזאת יכולה להיות רווחית, יכולה להיות טובה למגדל, ויכולה להיות טובה גם למטילות. יעקב, שהוא גם יושב ראש איגוד המגדלים, לפחות על פי משרד החקלאות... מה שאני מנסה להבין ממך, כשאתה אומר שיש כאן שיטה של גידול ביצי חופש, בוורסיה א' או ב', אבל אלה ביצי חופש ובשורה התחתונה העסק משתלם. תודה, זה מה שרציתי---

אבל עכשיו אני רוצה להגיד לך, למשל, שלשכן שלי היה עכשיו פטם, לא הוא ולא אני היה לנו רישיון עסק, ואז היה צריך שאו הוא מחסל, או אני מחסל, ויש הרבה דוגמאות כאלה בארץ.

לא רק זה, אני בתהליכי רישוי עסקים, ואנחנו הולכים לפנות למשרד החקלאות לשנות את תכנית המתאר המאושרת, משום שעל פי הקיים, בערך הקו הצהוב, מי שמכיר, השטח של המגורים, בערך מסתיים פה ואת כל זה צריך להרוס, ואני צריך עוד 20 מטרים... תקשיב מה הצרות של רישוי עסקים.

זה בסדר, אנחנו לא---

לא, הוא דיבר על השיטה.

על השיטה? אם זה לא היה כלכלי, הייתי משקיע את כל עולמי פה? אבל זה לא כלכלי יותר משום שאני מרוויח פחות או יותר את אותה תמורה מאשר מקבלים אחיי בגידול בכלובים. הרווחיות בענף ההטלה היא ברורה, אני מרוויח אותו סדר גודל לביצה, בערך עשר אגורות לביצה, ברוך ה', זו הכנסה יפה.

להרים מקום כזה, מבחינת ההשקעה הכספית?

זה יותר גדול מאשר לולי כלובים. ההשקעה שרואים פה היא פחות גדולה ממה שלא רואים. הזיכיון, או מכסות הייצור שקנינו, הם שווים יותר מאשר אתה רואה במבנים ובציוד. זה פרויקט של לגדל 12,000 מטילות, זה פרויקט של מעל 4 מיליון שקלים.

כמה זמן זה עובד?

זה בערך שנה וחמישה חודשים. לא ככה, הוא מתעצב.

אין סלמונלה, עושים בדיקות לסלמונלה בגלל שהזבל מתייבש וגם יש בו---

ולמה הריח פה פחות חזק? למשל בצפון יש מקומות דומים והריח שם הוא נוראי, עם הרבה יותר זבובים.

אבל יש שם 200,000 מטילות.

אתם נמצאים במשק מסודר, אתם רואים איך הכניסה והיציאה, זה משק מסודר, מרססים גם נגד זבובים בחצר ופה, בגלל תנועת האוויר והרוח, הזבל תמיד יבש, ואין פה כמעט רטיבות וזבובים ברמה שמכירים בלולים אחרים.

אני לא שואל סתם, גם כדי לקבל את התשובה הזאת.

כמה אחוזים מהאוכלוסייה צורכים ביצי חופש? זה חשוב

זה בסביבות 1.5% עד 2% מסך כל הצריכה. לסבר את האוזן, אנחנו היום מייצרים קרוב למיליארד ו-800 מיליון ביצים בשנה. 2% זה 36 מיליון ביצים בסך הכל. זה לא המון, זה מעט מאוד ו---

יש ביקוש ליותר?

לא. המון פעמים פינינו, חבורה קטנה של 20 מגדלים אורגניים, עודפים מהאורגנים ושיווקנו אותם בתור חופש, כדי למזער נזקים.

הפינג פונג להנחתה שהוא יענה לך ואת תעני לו... זאת אומרת, אנחנו לא מאתמול. אני מנסה להגיד שבואו לא נרד או נעלה ברזולוציות הצרות. המסה הקריטית, עליה אנחנו מדברים, היא לא 2 מיליון, לא הגענו לכאן בשביל ה-2 מיליון, הגענו לכאן בשביל המיליארד ו...

אני רוצה להגיד דבר אחד שלא אמרתי. בגליל, לא לכל אחד יש חלקה עם 10 דונם, שהוא יכול להרשות לעצמו לעשות את מה שאני עושה, וגם אין לי עדיין רישוי עסק.

אתה צודק, זה חלק מאותן שאלות שעומדות לפתחה של הוועדה, שתצטרך להכריע.

איתן, חייבים לשים את הדברים על דיוקם---

אני מציע לחברי הוועדה, רק אתם, תסתכלו על התרנגולות מקרוב, אתם תשוו אותם עם התרנגולות שאנחנו נראה בכלובים. לרוב התרנגולות יש בעיה עם נוצות, יש פה בעיית ניקור חמורה מאוד, ואם תסתכלו, כמעט אין תרנגולת אחת שלא פגועה פגיעת נוצות, כתוצאה מניקור.

קחו בחשבון שהעופות האלה עברו קיטום מקור אחד לפני שהם הגיעו לכאן. זאת אומרת אוי ואבוי אם הן לא היו עוברות ב'פרגיאדה' קיטום אחד, היתה פה קטסטרופה שלמה, ולמרות הכל יש פה ניקור נוסף, והוא די גדול. זה נובע מהתכונה הבסיסית של עופות, שהם קניבלים בצורה בלתי רגילה וזה טבוע בטבע שלהם. עד כדי כך שאם תרנגולת תראה דם על הזנב שלה, היא תנקר את עצמה עד מוות. עד כדי כך. הנושא של ניקור טבוע בדם.

אני הייתי בחופשה בספרד ב-1998, אני חזרתי, השארתי את הלהקה, היה טיפה מלח בתערובת יותר, הן היו עצבניות, הן ניקרו אחת את השנייה. באתי, כמעט קיבלתי התקף לב. אתה רואה לול, כולו מלא דם, הלב שלך נצבט, כולן פצועות, אתה מתחיל לעשות בית חולים. מבחינה כלכלית ראינו שזה לא עסק, חיסלנו את הלהקה, הפסדנו 250,000 שקלים.

לשאלתך, אור היום כאן, בלול פתוח, עוד יותר מחמיר את הבעיה, הוא גורם לניקור הרבה יותר חזק. ככל שאור השמש יותר חזק, זה מעצבן אותן והעצבנות מהקרינה של השמש גורמת להם לניקור חזק. זאת אומרת אם אנחנו נשחק עם התאורה בלול סגור, זה ממש להגיע לכמעט חושך, כדי שהם לא ינקרו.

זה פוגע בהטלה?

ואז זה לא טוב להטלה וזה גם לא טוב מבחינה זאת שאתה רוצה לתת להם לראות את האוכל והמים, אבל כדי להרגיע את הניקור, אתה נאלץ לעשות כל מיני קונצים כאלה, בלולים סגורים. פה אין לו בררה, הוא לא יכול לעשות כלום.

אני מבקשת רגע להכניס דברים לפרופורציה פה.

כדי שהשמש לא תיכנס, אנחנו מצלילים, ואתם רואים, יש גם מערכת מי שתייה בחוץ, שהם יוצאים החוצה, שיהיה להם מים, ויש פה רשת צל שאנחנו פורשים אותה ואז יש להם גם צל כשהם יוצאים ופחות שמש נכנסת ללולים, משני הכיוונים.

מר כהן, זה לול חופש, אם הוא אורגני או לא אורגני, זו כבר מדרגה נוספת.

צודק.

בבסיס אני התכוונתי לגבי לול החופש. זאת אומרת, אם אתה מתייחס בין 1 ל-10, מבחינת השקלול של הלול שלך, איפה היית ממקם אותו?

הלול שלי האורגני, אני יכול להגיד שהוא אולי במקום השני בארץ---

לא שאלתי על המקום, אתה יכול להיות גם בליגה ג' במקום ראשון. התכוונתי בין 1 ל-10 מבחינה טכנולוגית, מבחינת פיתוח, מבחינת כל אותם פרמטרים שמייצרים ואתה אומר שבשורה התחתונה זה לול שמושקע על פי כל החידושים האחרונים שיש.

לא, חסר פה הקצפה, כדי להוריד מהטמפרטורות בקיץ, אולי מאווררים חסר פה, ולא צריך עדיין, אבל זה אחד הלולים ברמה הגבוהה מאוד. הלול הכי טוב זה במושב ברק, אצל משפחת שחר, זה לול שהם למדו מהניסיון של כולם, הם הביאו לידי ביטוי את כל מה שלמדו אצל האחרים והביאו את זה ליישום.

אני, בעוונותיי, הייתי באיתמר לאחרונה. ראיתי שם לולים שממש נתנו לי פרספקטיבה אחרת על ה---

יש איזה שהוא סגנון חיים שהולכים לכיוון הזה, מבחינת המשרד, מבחינת המדינה?

המשרד בעיקרון לא תומך בענפי החי בכלל, לא בענף הטלה, לא בפטם ולא בהודים, בעיקרון, אבל במסגרת הרפורמה, במסגרת התאמת הממשקים לסביבה, אנחנו בהחלט מסייעים, בגלל שזה משאב ציבורי, החקלאי לא כל כך נהנה מהקמת הממשק, זה יותר תוצר ציבורי, אנחנו תומכים, תלוי בענף, בסביבות 40%. אנחנו מאפשרים לחקלאי לבחור באיזה שיטה שהוא רוצה, הוא יכול לבחור בלול חופש, הוא יכול לבחור בתאים. הבעיה המרכזית כאן זה השטח הנדרש. מעבר לבעיות שאמרנו, בריאות הציבור, בריאות ה---

ומה המינהל אומרים על זה?

זה לא עניין של מינהל. בגליל היום מגדלים בין 60% ל-70% מענף ההטלה, זה עוגן למעשה של הפרנסה של יישובי הגליל. קח את זה משם, יש לך בעיה עם יישובי הגליל. מצד שני, הגליל זה יערות, הגליל זה שמורות טבע, הגליל זה מגבלות בנייה, יש מגבלות בנייה חמורות מאוד, ולכן אם רוצים לחבר את שני הדברים, מצד אחד לאפשר את העוגן הכלכלי, ענף ההטלה לתושבי הגליל, ומצד שני לשמור על שמורות הטבע ביערות, אין בררה, לולים כאלה לא ניתן להקים שם. אין מקום.

אני יכולה בבקשה לענות?

את לא עונה, אין פה תשובות לשאלות. הוא כרגע מציג את מה שקורה כאן. אנחנו לא עושים פה---

מה שרציתי באמת כדי לסכם את העניין, אנחנו נראה היום שלושה סוגי לולים, אנחנו נראה לולי חופש, אנחנו נראה את לולי הכלובים במצב הקיים, ש-60%, 70% מהלולים הם כאלה, זה קטסטרופה לחלוטין. אנחנו נראה את זה ואנחנו נראה איך ייראו הלולים במסגרת הרפורמה, ואז תוכלו להשוות. זו המטרה למעשה של הסיור.

מה שהייתי רוצה שתשימו לב, תשימו לב, תסתכלו על התרנגולות, אתם לא אנשי מקצוע, התרנגולת לא נקייה. אתם תשוו אותה עם התרנגולת שנראה אותה בתאים, אתם תראו פרווה ונוצות לבנות, בלי לכלוך, בלי פגיעה, תרנגולת הרבה יותר בריאה. ולכן מי שטוען לרווחת בעלי חיים והוא רוצה לולים כאלה, הוא פשוט טועה.

אתה יודע, שום דבר אף פעם לא יהיה מושלם, בכל דבר יש יתרונות וחסרונות. צריך לעשות את החישוב, שהוא כמובן חישוב כלכלי, מול רווחת העופות וכל הדברים האלה.

השאלה זו ההתיימרות לדעת את רווחת העוף. מי שבא ואומר שהעוף כאן מרגיש יותר טוב, הוא פשוט לא יודע על מה הוא מדבר. אני אמנם המנהל הכללי של משרד החקלאות, אבל אני מושבניק מיום היוולדי. אני מגדל בעצמי, לא עופות, אבל חקלאי יודע בדיוק את נפש בהמתו, ועם כל הכבוד לאלה שטוענים לרווחת העוף, הם לא יודעים את זה. הם מסתכלים על העופות האלה וחושבים שהעופות האלה בריאים, אבל העופות האלה בריאים פחות מעופות סוללה.

אם כך, היה צריך להתחיל בלול הזה, לא בלולים של הכלובים.

למה את מתפרצת?

בעיקרון, כמות המזון שנצרכת פה היא יותר גבוהה כדי לייצר ביצה, משום שהתרנגולות הולכות ומאבדות אנרגיה, זה אחת. שתיים, אמרתי, צריך כמות יותר גדולה של מטילות כדי לייצר את כמות הביצים. שלוש, אם אתה נכנס פה למצב של תקלה ואתה צריך להתערב עם תרופות, אז אני חייב להשבית את שני הלולים, אף אחד לא מאשר לי לגדל לול אחד אורגני ולול אחד לא אורגני, ואני נדרש לפתוח ספרים בכל עת שאני נדרש. כך שזה מוצר מאוד יקר.

גם לגדל חופש זה באותה מידה אותם פרמטרים, רק שפה זה מזון עוד יותר יקר, זה כמעט פי שתיים עלות, מעל 2,000 שקל לטונה תערובת, כשהחברים שלי קונה ב-1,300, ובחופש, אתה יכול להתערב עם תרופות.

תודה.

אני חבר באגודה בכפר חרוב ובעל המשק הזה. לפני הכל אני רוצה להכריז הכרזה שאולי לא כולם יאהבו אותה, אני וכל השותפים שלי פה לא מתנגדים ללולי סוללה. אנחנו חושבים שצריך לגדל בלולי סוללה, אבל יש כאלה שמעדיפים לגדל בצורה הזו, וזה אנחנו, ואנחנו שלמים עם הדרך שאנחנו עובדים. זו היתה ההכרזה.

הלול הזה הוא לול חופש שהוא המלה האחרונה באירופה ובעולם כולו. היתרון שלו זה השכלולים שיש בו, שהוא דורש מעט כח עבודה, וגם שעל שטח הלול ניתן לגדל יותר עופות בגלל שהעופות נמצאים בגבהים שונים והם חיים שם להנאתם. הלול הזה מגיע להישגים יפים מבחינה מקצועית והתרנגולות שומרות על בריאות טובה בלול הזה.

כמה כרגע יש עופות?

מעל 19,000.

אתה אומר שיש כאן 19,000 תרנגולות. מר כהן, כמה תרנגולות היו לך בלול?

לי מותר 6 למטר מרובע, פה מותר, לפי שטח הגבולות, בחישוב של 9 עופות למטר.

מה המטראז' שלך שם?

דונם ורבע, 1,250 מטר מרובע.

פה יש בערך 1.400 דונם, ויש כאן 19,000.

פה זה רגיל, הביצים, זה לא מה שהיה אצלו.

שלא תטעה, כדי שנעשה סדר גם לשאלה הקודמת, אנחנו באים לראות לול חופש, אם זה אורגני או לא, זה האוכל, זה שיטת הגידול.

לא, בסופו של דבר, גם מבחינת הצפון וגם מבחינת הגידול, המחיר הוא שונה.

כן, אבל לא בגלל החופש, כולם חופש, שניהם חופש. האוכל, באופן טבעי, עולה יותר, אבל לנו, כוועדה, מה שחשוב זה האופן שבו הוא מגדל.

מה אחוז התמותה שלך כאן?

בערך חצי אחוז בחודש.

מבחינת הניקור, יש לך כאן ניקור?

אין בכלל.

האמת, אחד הדברים שנכנסתי לכאן, שמתי לב שהתרנגולות יפהפיות.

מה ההבדל בין הלול הקודם לזה?

אני לא יודע מה היה בלול הקודם.

זה לא היה לעניין, כל אחד יש לו---

לא, כי הסבירו לנו, בגלל שהם יותר חופשיות ויותר... אז אנחנו מנסים להבין.

אנחנו זוכרים מה הסבירו לנו ובגלל זה אנחנו לא שואלים מה היה. מה שהיה, קיבלנו את ההסבר. אנחנו כאן ואנחנו לא עושים השוואות, אנחנו רק באים ושואלים את השאלה.

אין ניקור בכלל, טוב לתרנגולות פה. אם אתם מסתכלים דרך הרשת, אתם רואים שהן שקטות, הן חיות בנעימים בסך הכל, לכן אין ניקור.

ספר איך הגעת ללול הזה, למה הקמת לול בצורה הזאת.

מיום שהתחלתי לגדל עופות, אני מגדל עופות חופש או אורגניות. הלול שהיה פה היה לול ישן וגרוע, והחלטנו לחדש אותו. ברגע שהחלטנו לחדש אותו, החלטנו לבדוק מה הולך מחוץ למדינת ישראל וראינו שזה מה שהולך. היינו לצורך העניין חמש פעמים בחוץ לארץ, הלכנו לראות לולים שונים ולהשתלם ולראות איך הדבר הזה עובד, ואחרי שהשתכנענו , הלכנו לערוץ הזה.

מבחינת ההכנסה, לא שאני ממס הכנסה, האם מבחינתך, אם הייתי יכול בשורה התחתונה לשאול אותך, אתה יכול לומר לי שהגידול הזה הוא גידול משתלם? אתה מרגיש שאתה חי איתו ברווחה? התרנגולות, כמו שכתוב בגמרא, זה נהנה וזה לא חסר?

ההכנסה היא בסדר גמור. לא רוצה להגיד שמתעשרים מזה, אבל ההכנסה היא בהחלט טובה.

מבחינת הביצים, מה המחזור שיש לך?

תעשה חשבון, אם יש לי 19,000 עוף וההטלה היא של 90%, כמה ביצים יש לי.

מבחינת עלויות, אתה מכיר את הממשק, עלות לביצה, בהשוואה בין חופש לבין המטילות?

אין לי את התחשיב של תרנגולת רגילה, אני מעולם לא גידלתי תרנגולות בכלובים.

אבל אתה יודע מה העלות לתרנגולת אצלך.

אני לא אדבר על זה, כי זה הלול שלי ובצורה הזאת אני מגדל, אבל אני אומר לך שה---

מה שנקרא, אל תכניס אותו ל---

לא, אל תכניסו אותי למה שאני לא בקי בו. אני יכול להגיד לך שלפני שבנינו את הלול הזה, הלכנו לכלכלן והבאנו את הנתונים, ואמרנו 'זה מה שאנחנו רוצים לעשות, מה אתה חושב?' הוא אמר 'תלכו, תבנו, תבורכו, אין שום בעיה'.

אתה מקבל מחיר אחר לביצה?

כן.

בכמה הוא יותר יקר מאשר הביצה הקונבנציונלית?

תשאל את יעקב. יעקב יגיד לך בדיוק.

יעקב, מה ההבדל במחיר לצרכן בין ביצת חופש לביצה רגילה, באחוזים?

באחוזים, קרוב ל-50%, 60%.

לא אורגני, חופש. זאת אומרת הוא מקבל 50% יותר.

זאת אומרת אם היית מקבל רק 10% או 15%, זה לא היה מספיק לך.

אני חושב שהוא הסביר את עצמו בצורה...

אבל אם בסופו של דבר רוב הארץ יעבור לשיטה כזאת, אתה רוצה להגיד לי שהעלות לצרכן תעלה ב-50% לביצה?

אני לא יודע, אני לא עד כדי כך בקי, אבל אני רוצה להגיד לך שאני חושב שברוב הארץ, או לפחות בצפון הארץ, אני חושב שתהיה בעיה בגלל שלול כזה דורש הרבה---

אני מבין, אבל עזוב, אני מדבר באופן תיאורטי. נגיד בעוד 20, 30 שנה נגיע למצב שכל הלולים בארץ ככה, המחיר לצרכן יהיה 50%, 60% יותר?

כן.

המחיר לצרכן היום הוא מעל 100% יותר. לא 50%, 100%.

חבר הכנסת מילר שאל שאלה אחרת, הוא לא שאל את השאלה שעליה קיבלנו את התשובה ככה. בשורה התחתונה הוא התכוון שכיוון שמדובר כאן במוצר שהוא איכות בהגדרה שלו, באופן הטיפול שלו ובאופן הגידול שלו, אז המחיר הוא כזה, אל מול השאר, שהם בשיטה הקונבנציונלית הרגילה, ועולים מחיר מסוים. השאלה מה יקרה אם מחר כולם יגדלו בשיטה הזאת. הכלכלה הרגילה שלימדו אותנו, בלי להיות רק בקורס אחד ולא את כל הקורסים, שאם אתה---

תשאל שאלה אחרת עכשיו, בהנחה, כמו שהוא אמר, שכולם יגדלו, כולם ייצרו בשיטה הזו, ואז המחיר יירד, בגלל שאתה כרגע ייחודי ולכן משלמים לך 50%---

לא, לא.

אתה כרגע ייחודי, בין הייחודיים, ולכן לך משלמים 50% והצרכן משלם 100%, כפול. עכשיו בהנחה שכולם עוברים מחר ללולי חופש, ברור שהמחירים יצטרכו לרדת. השאלה היא, אם יורידו לך את ה-50% הנוספים בהשוואה לביצים קונבנציונליות, אתה תוכל לייצר או לא?

אל"ף, אני לא אוכל לייצר, ובי"ת, אני לא חושב שהמחיר יירד בצורה כזאת.

עכשיו זו תשובה יותר טובה ממה שאתה התכוונת אליה.

הוא יהיה לפי העלויות, שהם סדר גודל של 20%, 25% יותר.

חבר הכנסת כבל, ברשותכם נושא אחד שהוא לא פחות חשוב. כל נושא ענף ההטלה עומד על פיקוח ותכנון. בלי פיקוח ותכנון אין הטלה ואין חקלאי, כולם מכירים את זה. אנחנו יודעים שפעמיים בשנה פוקדים פקחי מועצת הלול את רוב החקלאים לספור להם את העופות, ומי שיש לו עוף אחד יותר, קונסים אותו ומוציאים לו אותה מהלול. אני רוצה לשאול שאלה, את האדון הזה ואת מר יעקב כהן, מתי בפעם האחרונה ספרו להם עופות, כי אני יודע שבלולי חופש לא ניתן לספור עופות בכלל. מתי ספרו אצלך עופות בפעם האחרונה?

קודם כל אני אזכיר לך שאתה שאלת אותי את השאלה הזאת לפני חודש בערך. ואני עניתי לך את התשובה שאני אענה לך גם עכשיו. לא ספרו אז ועדיין לא סופרים. סומכים על המגדלים, שמגדלים עופות חופש ו/או אורגניים, שהם מגדלים ביושר את הכמות שיש להם.

ברשותך, מר ישי, אני רוצה לעזור לך יותר. בכל הכבוד, אנחנו עכשיו לא מחלקת הפיקוח, אנחנו עכשיו באים להתעסק עם זה, אני מניח שהשלב הבא יהיה אם הוא נותן קבלות או לא. אנחנו לא שם. תן לנו להתעסק בעניינים שלשמם אנחנו הגענו בשלב הזה.

בפן הכלכלי שנורא עניין אותך, הרי אם שלוחת ההטלה תישאר מתוכננת והעלויות של המגדלים בלולי חופש הם עלויות ייצור יותר גדולות, אז מחיר הביצה המפוקח גם יהיה יותר גבוה.

המכונה הזאת אורזת את הביצים בעגלות וזה הולך לתחנת המיון. אם אנחנו נלך ליד החלון שם, נראה...

---של הרמפות האלה.

---להרוויח עוד מקום ואז נביא תרנגולות שהן עדיין---

לא על זה הוא שאל. אני מציע שאת כל השיטה, איפה הן חיות, איפה הן מטילות. הם לא חקלאים.

מה אנחנו רואים.

התרנגולות חיות פה איפה שהן בוחרות להיות, למעלה, באמצע, למטה. באופן חופשי הן עולות ויורדות בהתאם למצב הרוח שלהן, בהתאם למזג האוויר. למשל ביום קיץ, אם ישנה שמש בצד שנכנסת, אז הם הולכים לצד השני, יש להם את האפשרות לבחור איפה להיות. כשהן צריכות להטיל, הן נכנסות לתאי ההטלה, מטילות שם את הביצים. המזון והמים לא נמצאים באזור הרצפה, אלא על הרמפות האלה. מלמדים אותן בגיל צעיר לעלות לרמפות האלה, על מנת שיוכלו לאכול ולשתות.

איך אתה מלמד אותן?

בלול של הפרגיות, כשהן גדלות ממצב של אפרוחים, בגיל חודש מתחילים לתת להן לסירוגין אוכל, שוט וגזר, והן לומדות. הן מאוד נהנות מזה, הן לא סובלות מזה.

למה הצבע שלהן לא לבן?

הן התלכלכו, כי הן רטובות.

כשהיו החמסינים הגדולים של הקיץ, ציננו אותן ואני מוכרח להגיד שכאן לא מתה תרנגולת אחת בחמסינים.

יש לי שאלה אליך, קצת לא פשוטה, אם יורשה לי לנצל את ההזדמנות, שאלת ההנשרה. זו אחת הסוגיות שאנחנו עדיין לא נגענו בהן, אבל השאלה היא מה אתה עושה?

אני לא עושה הנשרה.

אתה מוותר על מחזור.

אני מגדל אותן עד לשלב שלא כלכלי להחזיק אותן ואני מחליף אותן. מחזור החיים פה, הן מטילות בערך בין 17 הכי מעט ל-19, הכי הרבה, חודשים. תרנגולת קונבנציונלית, בדרך כלל אחרי 12 חודשים, 13 חודשים, עושים להן הנשרה ואז הן מטילות עוד שנה.

מה עושים איתם?

המועצה לענף הלול לוקחת אותן והן באחריות שלהם והם משמידים אותן, והן תוספי מזון ו---

אלה חמישה חודשים פחות.

לא סתם אמרתי שזאת שאלה כבדה. יש כאן שאלות ערכיות, אין לי תשובה.

התרנגולות נראות בסדר, אני לא רואה שיש פצעים.

זה הדבר הראשון ששמתי לב בכניסתי, וגם שאלתי אותו, אין כאן תופעת ניקור, או אם היא קיימת...

אמרתי שטוב להן. לא חסר להן כלום.

למרות שפה יש דבר מעניין, הצפיפות על פניו נראית יותר מאשר שם. היא די גבוהה. זה מעניין. הם אוהבים את זה.

הן באות למקומות שנח להן להיות. למשל יש שעות מסוימות, למשל אם אתה בא בערב, על הרצפה אין כמעט תרגולת אחת, בבוקר רובן למטה. הן בוחרות להן את הזמן והמקום.

בקיצור אני מניח שזאת לא שאלה של צפיפות, זאת שאלה של נוחות בתוך הלול.

נכון, בדיוק. לפעמים הן אוהבות להצטופף.

באמת עזרת לנו מאוד.

התחלנו עם לול חופש אורגני. את זה ראינו במשק של יעקב כהן, עברנו ללול חופש, בטכנולוגיה קצת יותר מתקדמת. אנחנו ננצל את הלול של יוסי כדי לבדוק לול סוללות במרווחים שונים. זאת אומרת אנחנו נראה איך נראית תרנגולת עם 350, איך נראית תרנגולת עם 550 ואיך נראית תרנגולת עם 750, כדי לבחון את כל העניין של פרישת כנפיים וכל מה שקשור בזה.

לאחר מכן אנחנו נלך ונבקר בלולים הקונבנציונליים הרגילים שקיימים כאן, כדי להראות מה קורה, שכל יום שעובר והתקנות לא מאושרות ואנחנו לא יכולים לקדם את העניין של הרפורמה, איך נראים הלולים ומה יקרה אם חס וחלילה התקנות לא יאושרו והמצב יישאר כמו שהוא. ובזה אנחנו נסגור את הסיור.

זה מה שראית על השלטים שם.

תרשה לי לא להשיב למה שקורה בשלטים.

למה אתם לא לוקחים ללולים שבאמת ממצים את המצב במציאות של החקלאי בשטח? לולים חדישים שבנו בחמש השנים האחרונות, כמו באביבים, כמו בדובב, כמו בשזור, הלולים שנמצאים כבר מחוץ ליישובים וניתן לשדרג אותם בכל התנאים ו---

אז מה הבעיה?

למה ללולים האלה אתם לא לוקחים?

תן לי לענות לך.

אתם לוקחים אותם ללולים, הרושם הוא לא נכון, הוא מטעה את כל הציבור, את כל הפוליטיקאים.

במה?

זה האחוז הכי קטן של מגדלים, שלקחתם אותם... זה 5% מהמגדלים. יש עוד אלפי לולים---

נכנסים לכאן רק חברי הכנסת, העובדים של ועדת החינוך של הכנסת והתקשורת. זה הכל. בבקשה.

הלול המודרני שאנחנו מדברים עליו נמצא שם, ולפה כל התוצרת מגיעה.

יוסי, מרגע זה הכדור אצלך.

אתם רוצים להיכנס ללול קודם? בבקשה.

מרווחים של 550 סנטימטרים. כאן זה מרווחים של---

350? כי פה היה יותר פתוח.

לא, זה 60 על 60. כאן זה 475 ו-550. ואחר כך נראה 750. בוא תתרשם ב-750.

זה 550 וזה 450, איפה 750?

עוד מעט נראה, אבל רציתי שגם... זה בעצם הנורמטיבי פה. מה שצריך להיות הנורמטיבי זה 400. 9 זה 400.

מה זה כרגע?

מיד תקבלו הסבר. התא הזה הוא תא של 550 בין מטילה למטילה וכאן זה 7 מטילות בתא. זה 550. למעלה זה 500 בערך.

אם אנחנו רוצים ללכת מתא של 750, כמה יהיו בו?

צריך להוציא עוד 2.

מעבר לגודל, זה פחות או יותר ככה ייראו הלולים ברפורמה. תן הסבר לגבי הפינוי של הזבל והפינוי של הביצים.

כאן למעשה כל המערכת עובדת על אוטומט. יש כאן בקרה, הוצאת זבל נעשית במהלך של אחת לארבעה ימים לתוך מכולה ובאופן שמגיעה לפה המכולה, עומדת, מרוקנים וזה לוקח בערך שעה, שעה ורבע, וזה עובר לאתר זבל.

מה קורה עם הרצפה? זה מה שצריך להיות ברפורמה שאנחנו מאשרים, או שיש שינוי?

זה הרצפה?

זה הרצפה ואני חושב שהרצפה נוחה מאוד. אולי עכשיו יש קצת יותר חריקות, אבל גם ב-500 סנטימטרים אתה רואה שהן מרווחות.

כמה עופות יש לך כאן עכשיו?

בכל הלול, לפי 500 סנטימטר יכולתי לגדל פה 38,000 ולפי 550 זה יורד ל-36,000 ולפי 750 זה יורד ל-20,000, 50%.

זה לא 50%, פה כבר יש לך 500.

לא, זה הוא עשה בשבילנו. הנורמה אצלו זה זה. כדי שהוא יוכל להדגים לנו---

כדי שאני ארד ל-5 עופות אני מוריד בערך 50%.

כדי להדגים לנו הוא הקטין את מספר העופות.

ומבחינת הגובה, איפה אנחנו מוגבהים? זה בעצם מה שיהיה ברפורמה?

בעיקרון כן. מה שאנחנו הצענו, וזו נקודה חשובה, ואמרנו שאנחנו רוצים ללכת כרגע על 550 ובהמשך ללכת ל-750. הרעיון הוא שבהמשך יוסיפו עוד קומה.

לא הבנת אותי. אתה רואה את הגובה של הלול? מפה עד הרצפה?

נדמה לי שזה הסטנדרט, נכון?

כן.

זה גם מה שיהיה לפי התקנות.

כן, הגובה נשאר.

כי אני עדיין רואה שהם מכופפים.

לא, התרנגולת עצמה נראית בריאה, נקייה.

אוקי.

מבחינה גופנית של העוף, אם היא לא מתרוצצת, היא עומדת מצוין.

מבחינת הנשרה מה קורה פה?

צריכים כמה דברים, לעמידה שלהן, הן מחליקות ולפעמים הרגל לא נתפסת כמו שצריך. מתחת לזנב, בהרבה מהתרנגולות יש מחשוף ורוד, שזה בדרך כלל נובע מניקור הדדי או מבעיות בהטלה. הנוצות שגם פרושות באזור של הזנב, ובעיקר כל תנועה של תרנגולת אחת מחייבת את כל התרנגולות האחרות לזוז. זה קורה ב-550 וב-350 וב-750, ההבדלים הם כמעט חסרי משמעות בשטח של כמו שטר כסף לכל תרנגולת. כל השיטה של לשים אותן על רשת מתכת אלכסונית, שגם אתה רואה שהיא לא יציבה וכל המסכנות האלה, הרעש שקורה, הן עצבניות, בניגוד ללול הקודם, זו שיטה אנכרוניסטית לגמרי.

כן. מבחינת הנשרה.

לגבי הנשרה, בעיקרון פה אנחנו לא חושבים להנשיר, אנחנו חושבים למשוך איתן את ה-16, 17 חודשים ואולי לא להנשיר, כי מבחינה כלכלית זה כבר מתחיל להיות גבולי.

אבל בדקתם כל מיני אלטרנטיבות למשחק עם האוכל, בשביל באמת לא להגיע למצב של הרעבת עופות?

במידה ואנחנו מנשירים, אנחנו בהחלט עושים משחק. בלי קשר להוראות של אנשי המקצוע, אנחנו עושים משחק אחר, קצת שונה.

מה התמותה כאן, מבחינת האחוזים?

אנחנו מדברים פה על סדר גודל של 0.7% בחודש, אלה סדרי הגודל. זה פחות או יותר המצב, כשלמעשה יש פה שש ארוחות ביום, תאורה, אפילו הוספנו קווי תאורה נוספים תחתונים, על מנת שהעופות למטה יוכלו להיות בתנאי תאורה יותר טובים.

מה קורה ברגע שאנחנו מאשרים את התקנות, מבחינת הלול הזה?

אם אנחנו מאשרים 550, הוא כרגע מוציא עופות.

כמה אתה צריך להוציא מפה?

שתיים.

זה לפי מה שכתוב, ב-2022 עוד שתיים.

ב-750 עוד שתיים.

זאת אומרת ארבע עופות צריכות לצאת מפה למקרה של 750. מה קורה מבחינת השטח? יש לך איפה לגדול פה? מה אתה עושה? כי אתה צריך לשמור על העופות.

יש לי פה עוד מבנה שאני אצטרך להפוך אותו למבנה לול ואז הוא בעצם ייתן לי מענה על המכסות שיש לי.

הבנו.

זה משנה את כל הנתונים הכלכליים, מטבע הדברים.

אני מבין.

ברור לגמרי שצריך לקחת בחשבון שבנתונים האלה, שמדברים עליהם, אם זה יבוא ל-750 סנטימטר, אנחנו נגיע לסדר גודל בעלויות של עוד 50%, 60% בעלויות הייצור של התוצר. את זה צריך לקחת בחשבון.

אנחנו רצינו להגיע למצב פה, ומבנה השוק הקיים לא באמת מתגמל אותנו על הסיפור הזה, שאזור האריזה והטיפול בביצים יהיה נפרד מאזור המחיה של העופות. לצורך זה יש פה מעליות שקולטות את כל התוצרת כל יום ומסוע רוחבי שמוציא את הביצים החוצה. למעשה הביצים מרגע ההטלה ועד לרגע האריזה לא נמצאות פה יותר משלוש-ארבע שעות. כמובן שגם הלשלשת פה מפונה באופן מסודר לאתרים מסודרים, אחת לארבעה ימים. גם זה לא נמצא, אין פה הצטברות של אמוניות וכל מיני גגים---

אתם שמים לב שאפילו הריח פה הרבה פחות מהלול הראשון שראינו. זו נקודה מאוד חשובה.

הוא שונה לחלוטין. אנחנו עומדים כרגע בתוך מבנה אטום וסגור. הביצים נוסעות פה ונארזות בצד השני.

איך אתה שומר על טמפרטורה אופטימלית פה?

יש פה בקר אוטומטי שיש לו הגדרות של אופטימום שהמבנה צריך להיות בו, בהתאם לנתונים שבהם המסילה שואפת להיות, והוא יודע להרים, להוריד וילונות, להפעיל אוורור, לווסת את האוויר ותת לחץ במבנה, בהתאם למה שקורה בחוץ.

היא גם בוחנת את הגודל?

לא, אנחנו לא ממיינים פה לגדלים. הביצים מפה נוסעות כמעט כל יום. כשהועלה הנושא של סופר טרייה באמת כל יום היו יוצאות מפה משאיות עם תוצרת טרייה ולמחרת זה היה בסוּפרים. היום כשאין, אז זה יוצא יום כן, יום לא, משהו כזה. זה נערם פה, ממלאים את העגלות. מיון ידני ראשוני, בעין, עושים, של לכלוך ושבר, ומפה זה נוסע לתנובה, עובר מיון לגדלים. כל הביצים השבורות והמלוכלכות מוצאות ומשם זה כבר העסק של תנובה.

שאלה, בשביל להישאר באותה כמות של תרנגולות, אחרי אותן תקנות שאנחנו מאשרים, מה מבחינתך ההשקעה שאתה צריך לעשות במבנה הנוסף שאתה הולך להרים, בעקבות הרפורמה, בהיבט הכלכלי, כמה זה הולך לעלות לך?

אתה רוצה לדעת פר עוף?

לא פר עוף. באחוזים.

יש כאן מצב של 50,000 עופות ואת ה-50,000 עופות צריך לעשות בעוד מבנה.

בסך הכל כמה עופות יש לך?

שם 36.

מכל מקום אתה מוציא ארבע עופות, וכמה יש---

יש לי פה עוד לול שהוא גם בתנאים הקודמים.

יש תשעה? ארבע אתה מוציא.

אתה מוציא 18,000 מתוך 36. 50%, כמעט 50%.

זאת אומרת כמה זה הולך לעלות מבחינת ההשקעה לבנות את הכל, מערכת והכל?

סדר גודל אני צריך פה זה, למעשה בשביל להישאר ב---

אם אתה כבר עושה מבנה---

לדעתי זה רמה של 30 אגורות לביצה.

אבל תגיד לי, אם אתה כבר עושה מבנה, מה זה משנה? אם כבר עושים מבנה ועושים משהו חדש, גם כך אתה צריך לצאת, אין לך מקום שם להתרחב. נגיד להגיע ל-550, תעבור למקום חדש, מה כבר יהיה ההבדל מבחינתך לעשות את זה ב-550 או 750 עם המבנה החדש? זה כבר יהיה אותו דבר. אם אתה עושה, אתה כבר עושה, לא?

אני רק יודע שיש לי ארבעה ילדים, אף אחד מהילדים שלי לא הגיע להצליח לדירה. שטחים עולים פה מאות אלפי שקלים, מאיפה יביאו לי שטחים?

לא, אני מדבר מבחינה רציונלית. אם אתה כבר בא, ולפי התקנות מחייבים אותך---

אני אסביר, באותו שטח נתון אתה מאכלס הרבה פחות מטילות, משמע מייצר פחות ביצים, משמע כושר ההחזר השקעה שלך קטן בצורה דרמטית.

אבל אתה לא הולך לבנות חמש שנים---

זאת אומרת שאני, כיזם פרטי או כחקלאי, שחי מסובסידיות, נכון להיום, צריך לשאת על גבי דבר כזה, זה הופך להיות---

יכולה להיות התחייבות של מדינה שאני משקיע פה לעשרים שנה ועשרים שנה ישאירו את הענף כמו שהוא? לא יכולה להיות.

אבל הממשלה בעצם אומרת כבר היום שב-2022 אתם חייבים לעבור ל-750, השאלה מה הבעיה בלעבור קודם.

הרווחיות, אם היא יכולה להיות מובטחת, אין כאן---

לא, אתה לא הבנת את השאלה שלי. אני אסביר, מאוד רציונלי. יש כאן החלטה, בית משפט, כנסת, ממשלה, בסופו של דבר מחליטים עד 2022 לעבור ל-750. אומרים לך שבשביל שזה לא יהיה משהו חסר תקדים, תעשה את זה בשלבים. תוך שבע שנים תעבור ל-550 ואחר כך תעבור ל-750. השאלה שלי היא כזאת, אם כבר אתה יודע שב-2022 אתה חייב לפי חוק להיות 750, חייב, האם יהיה לך איזה שהוא שוני אם אתה עושה את זה בשתי מדרגות, או אם אתה כבר עושה, אז אתה עושה כבר מדרגה אחת. זאת אומרת, אם אתה כבר משקיע, אז אתה כבר משקיע עד הסוף.

גם אם הממשלה תומכת, היא תומכת ב-40%, החקלאי צריך להביא את ה-60%. זה דבר אחד. דבר שני, זה נפחי אשראי. החקלאים, בשונה מתעשיינים ואחרים, לא יכולים ללכת לבנק ולקבל משכנתא לעשרים שנה. כל ההשקעות פה, במסגרת המימון העצמאי, נעשות או באשראי ספקים או באשראי קצר מועד, אשראי לחצי שנה, שנה. עכשיו, ברגע שאתה דורש ממנו לבצע השקעה למעבר ל-750, עם 40% מענק, הוא צריך להביא 60% מימון עצמי ונפח אשראי... אם אתה עושה את זה בשני טאקטים, אז בטאקט הראשון הוא צריך להגיע רק להשקעה של 550 והוא צריך להביא את המימון העצמי הדרוש ל-550. הוא עובד ארבע, חמש, עשר שנים, יוצר הון עצמי, כך חקלאים עובדים, ומזה הוא הולך למדרגה השנייה. תבוא ותטיל עליו לעבור מהרגע הראשון ישר ל-750, הוא פשוט לא יוכל לעמוד בזה. זה הכל.

הבנתי.

אנחנו רוצים מימון מלא ושדרוג---

גם אני רוצה מימון מלא.

אם אין, לא ייצא לפועל. אתה יכול לספר להם פה סיפורים עד מחר.

אני מאוד מכבד את יוסי, אבל זו עמדתו של יוסי.

ברור.

הכלובים כאן זה 20 סנטימטרים לעוף.

אין בכלל מה להשוות לשום דבר אחר. כל החוליים שראינו עד עכשיו באים לידי ביטוי במקום הזה, גם הניקור, הכל.

השאלה אם מחליפים דבר רע בדבר רע אחר, או שמחליפים אותו במשהו ש... לולים הם לא דבר טוב מבחינתנו, אבל יש הבדל משמעותי---

יוסי, הצעד הראשון הוא תמיד המשמעותי. גם אם אתה עושה צעד, אז אתה כבר---

יוסי, כל העניין הוא, אני אומר את זה גם ליושב ראש, אנחנו קודם כל עדיין לא בשלב של מה, אנחנו רוצים קודם כל לראות שהמצב הזה בוודאות לא יכול להימשך. כל אחד יבוא לוועדה ויגיד את העמדה שלו, מה הכי נכון כדי לעשות את המצב טוב יותר.

זה נראה מזעזע.

זה מזעזע, אין פה ויכוח בכלל.

חייב לשדרג אותם, אני לא מוכן שימשיכו לולים כאלה.

יוסי, זה משקף חלק... עזבו את המאבק של ה...

חייבים לשדרג אותם.

תבוא ללולים שלי ושל כל השכנים שלי---

למה? יש פה ממול. יש לול יותר יפה.

בכל מקרה, הסיור הזה של משרד החקלאות עלול---

סליחה, השקענו בהעמסות חדשות, בלולים חדשים, מיכל תערובת חדש.

הסיור הזה של משרד החקלאות עשה את המסלול שלו, זה מגמתי, וזה לא משקף את המציאות. יש לולים כאלה, שחייבים לשדרג אותם, אנחנו גם דורשים לשדרג אותם ואין לנו בעיה עם זה. הטענות שלנו והבעיה שלנו זה מימון ושותפויות, זה הכל.

אנחנו דורשים לשדרג בתוך המשק. את הלול הזה אפשר להרוס ולבנות מחדש... לא צריך לעשות שותפויות בשביל זה.

אפשר לבנות אותו מחדש פה, במקום.

זה לול אחד מני רבים, יש הרבה מאוד לולים במצב חדש. אנשים עוד משלמים עליהם הלוואות. הם לא מביאים אותם לשם, זה מגמתי, הסיור הזה. הלול הזה נמצא 50 מטר מהבית, אומרים לו 'תהרוס אותו, לך לשותפויות'. אפשר פה.

הסיור ננעל