הגנה על זכויות שוטרות מעברי הגבול במהלך העברתן ממשטרת ישראל לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
15.11.10
הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 62
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום שני, (15 בנובמבר 2010), שעה 12:00

הגנה על זכויות שוטרות מעברי הגבול במהלך העברתן ממשטרת ישראל לרשות ההגירה, האוכלוסין ומעברי הגבול

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי - היו"ר

עופרה בר טוב - ראש יחידה לתכנון שכר, המשרד לביטחון פנים
ניר פרנקל - רמ"ד נגדים משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
גלבוע אורלי - רמ"ד תכנון משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
מאיר פוקס - עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
מיכל אדלר - רכזת בכירה שכר וגמלאות, המשרד לביטחון פנים
יצחק זוסמן - סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש ברשות האוכלוסין, משרד
הפנים
דניאל סלומון - יועמ"ש מינהל האוכלוסין, משרד הפנים
שולמית אפרתי - המחלקה המשפטית – רשות ההגירה, האוכלוסין ומעברי
הגבול, משרד הפנים
לידור סבתו - מרכזת בכירה שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
עמית סדן - אגף תקציבים, משרד האוצר
מירי יוגב - סגנית מנהל אגף בכיר, רפרנטית רשות האוכלוסין, נציבות
שירות המדינה
מירב בוכריס-אסולין - רפרנטית, נציבות שירות המדינה
אפרת יוסף - רפרנטית, נציבות שירות המדינה
שי כהן - הנהגת ארגון כח לעובדים
שירלי בבאי - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל
מאירה בסוק - עו"ד, ארגון נעמ"ת
ורד גרטל - עו"ד
מתי גרינברג - הסתדרות עובדי המדינה

דלית אזולאי

רויטל יפרח




הגנה על זכויות שוטרות מעברי הגבול במהלך העברתן ממשטרת ישראל
לרשות ההגירה, האוכלוסין ומעברי הגבול

צהרים טובים לכולם. הישיבה היום, בעיניי, היא ישיבה שבה הוועדה נבחנת לפעמים לא רק בדברים הגדולים שמדברים עליהם אלא בעיקר ביכולת שלנו לעזור לקבוצות אוכלוסייה שהן קבוצות נשים ששייכות לסקטור מסוים או לאיגוד מקצועי מסוים, והזכויות שלהן נפגעות. לכן, אני רואה את החשיבות הגדולה של הדיון הזה, ביכולת שלנו להרים פניית ציבור שהגיעה אלינו. פניה שהחלה ממכתב שקיבלנו, של עורכת הדין גרטל, ותכף תגוללי בפנינו את הסיפור הזה, של אותן שוטרות גבולות. איך השם המקצועי שאת רוצה שנקרא להן?

שוטרות משטרת הגבולות.

בקריות.

יש גם שוטרים.

אנחנו נמצאים כעת בסיטואציה שבה עובדות מקצועיות עוברות מהגוף שנקרא "משטרת ישראל", למשרד ממשלתי אחר שלוקח חסות על ההעסקה שלהן ובדרך, באורח פלא, נופלות הזכויות שלהן בין הכיסאות, או לפחות כך הובאה בפנינו הפניה.

מטרת הדיון היא לברר איפה נמצאות הבעיות. לשמוע את התשובות מהאנשים המגיעים מטעם אותם ארגונים, מה אפשר לעשות כדי לעזור להן ולסייע כדי שזכויותיהן לא יפגעו. אני חושבת שנתחיל עם הצג שמייצג את אותן שוטרות. בבקשה, תציגי את שמך ותפקידך.

אני עורכת דין פרטית, אני עוסקת בדיני עבודה. לפני מספר חודשים פנו אלי מספר שוטרות ממשטרת הגבולות, שעבודות בנתב"ג, וביקשו את עזרתי בענין המתוכננת בזכויות שלהן, עם המעבר של אחריות משטרת הגבולות מהמשטרה למשרד הפנים, רשות האוכלוסין ומעברי הגבול. התחלתי לבדוק את הטענות שלהן ואת העובדות. אני חייבת להגיד שבמהלך הזמן הצטברו עוד ועוד עובדות ביחס לתהליך המתגלגל הזה של ההעברה. התמונה שהתבררה היא כדלקמן, ואתחיל ברמת הפרט: מה שמתברר זה שהוחלט, אני לא יודעת על ידי מי אבל אני מניחה שהרשויות מתואמות ביניהן... סליחה, אקדים ואומר שלפי מה שמסרו לי מדובר בכ-850 שוטרים בתפקידים מיוחדים, זה נקרא, שהרוב המכריע זה נשים. זאת האינפורמציה שיש בידיי, אם יש אינפורמציה אחרת יכול להיות שהיא קיימת, אני חיה מפי הלקוחות. אז מדובר באוכלוסיית נשים שעובדת במשטרה ואין לה שום תלונות נגד המשטרה. הן, מבחינתן, היו מוכנות להמשיך לשרת בתפקיד הזה במשטרה עד יציאתן לפנסיה או משהו כזה. מבחינתן, הכל היה בסדר.

אני רוצה להקדים ולומר שהתנאים במשטרה, לפי מה שאני יודעת, לא מקפחים אותם יחסית לשוטרים רגילים, ויש שביעות רצון. נשים התקדמו שם. יש נשים שעובדות שם למעלה מ-10 שנים, יצאו ללימודים אקדמאיים, צברו זכויות לכל מיני גמולים ותשלומים, ומשתכרות שכר שהוא לא מהגבוהים במשק אבל הוא מספיק אטרקטיבי בשבילן להמשיך ולעבוד שם.

ככל הידוע, ממשלת ישראל קיבלה את ההחלטה במהלך 2008 נדמה לי, להעביר את האחריות למעברי הגבול. באפריל 2009 נחתם "הסכם קיבוצי מיוחד", ואני שמה אותו במירכאות כי לטעמי הוא לא הסכם, הוא לא קיבוצי והוא לא מיוחד, בין מדינת ישראל באמצעות משרד האוצר לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. ההסכם הזה אמור לחול על העובדים העתידיים של מעברי הגבול, שיועסקו במסגרת משרד הפנים ורשות האוכלוסין. ההסכם הזה מקנה תנאים הרבה פחות טובים מהתנאים שיש לשוטרות במשטרת ישראל. בעיני, בתור עורכת דין שעוסקת בדיני עבודה, הדבר החמור והמקומם מכל זה שההסכם הזה, תוקפו ל-15 שנה, שבמהלכן ההסתדרות בשם העובדים האלה התחייבה לשקט תעשייתי. דהיינו, במשך 15 שנה ההסתדרות לא יכולה לשבות על מנת להשיג הישגים כלכליים עבור העובדים העתידיים האלה - -

לפי מה שאני יודעת, התניה כזאת היא לא חוקית אז לא נראה לי שזה הנושא המרכזי פה.

גם לטעמי לא. אני נותנת בכוונה את התמונה הכללית, כי זאת התמונה שהובאה לידיעתי.

בואי תדברי על הפער בין הזכויות שהיו להן כשהן הועסקו על ידי המשטרה לבין הגוף החדש שמעסיק אותן, שזה משרד הפנים.

ככל שאנחנו הבנו, ואני חייבת להגיד שהאינפורמציה מבלבלת ולא נעים לי לומר, די בכוונה. יש פער בין המסמכים לבין המצגים בע"פ. העובדות האלה, לפי הניירות שניתנו להן, אמורות להתחיל כעובדות ארעיות וזמניות במשרד הפנים, כאילו הן הגיעו לראשונה למדינה. לקבל שכר פלוס תנאים מופחתים גם לעומת התנאים של המשטרה וגם לעומת התקשי"ר. מחקו בהסכם הזה פרקים שלמים מהתקשי"ר, ולגבי העובדות האלה הדבר הכי דומיננטי זה שהעובדות הותיקות, שמיוצגות על ידי, כל הגמולים שלהן לפי הלימודים האקדמאיים, יימחקו. כלומר, הן מתחילו מהתחלה כאילו עכשיו הם הגיעו למעברי הגבול לראשונה.

יש אי בהירות חוקית והסכמית, לטעמי, לגבי זכויות הפנסיה. הלקוחות שלי, כולן, יש להן ותק של למעלה מ-10 שנים והן זכאיות לפנסיה תקציבית. ההסכם הקיבוצי קובע שעובדי מעברי הגבול יהיו כפופים להסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. הסכם המעבר קובע שעובדים קבועים במדינה, שזכאים לפנסיה תקציבית, ימשיכו להיות זכאים. אני לא יודעת מה המעמד של השוטרות האלה, שוטרות בתפקידים מיוחדים, האם הן נחשבות לעובדות קבועות. אין לזה שום פשר ומהיכרותי את מערכת בתי הדין לעבודה, עובדת שתרצה מכוח ההסכם הזה לטעון שהיא זכאית לפנסיה תקציבית, עלולה להידחות. כלומר, ההסדר לא ברור ולא שלם, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה הסכמית.

במהלך הזמן התברר שלטענת ארגוני הנשים, זה הדבר המקומם ביותר אבל אני חושבת שזה אחד הדברים החמורים מהמכלול, זה שמאלצים את כל השוטרות והשוטרים, בעיקר שוטרות, להתפטר מהמשטרה כתנאי למעבר ממשרד הפנים, כשלא מבטיחים להם בכלל שהם יתקבלו למשרד הפנים.

אז בואו נתחיל עם ההגדרה הזאת. אחת הבעיות הראשונות זה שלא ברור שמשרד הפנים קולט את כל אותן עובדות.

נכון.

מר זוסמן, אתה נציג משרד הפנים. בא נתחיל עם הבעיה העקרונית הזאת, רק כדי שיהיה כאן שיג ושיח, כי יש לה רשימת טענות מאוד ארוכה. בא נתחיל עם הטענה הזאת: האם כל השוטרות, כל אותן 800 בקריות עוברות מהמשטרה לאחריותכם או שיש כאן מציאות שבה חלקן יפלטו החוצה. מה זה הפער בין 800 ל-300?

300 זה - -

אז מאיפה המספר הזה?

בדרך כלל העבודה היא בחלקיות משרה ולא במשרה מלאה, אז את יכולה להגיד שאם יש 600 אנשים זה 300 תקנים. זה הפער בין המספרים.

הבנתי, זה ענין של תקן.

חלקיות המשרה.

רגע, יש כאן מחלוקת עובדתית, אנחנו צריכים לברר אותה. בכמה נשים מדובר?

הם אמרו לי 850.

300 שוטרים ושוטרות מיוחדים. אני מניחה שאפשר לסמוך על נתוני המשטרה בענין הזה.

מר זוסמן, בבקשה.

אם תרשי לי, נאמרו פה על ידי עורכת הדין מספר דברים שממש רחוקים מדיוק. ההסכם שבוצע, נכון שהוא ל-15 שנה אבל יש בו גם סעיף שמדבר שבתום 5 שנים, בתחומי השכר, כל אחד מהצדדים יכול להעלות, ואני יכול לקרוא את זה מההסכם.

אבל יש שקט תעשייתי.

לפני שאנחנו נדבר על השקט התעשייתי, חשוב לי להבין את עצם העיקרון. האם כל העובדות עוברות לעבוד אצלכם או שחלק מהן נפלטות מהמערכת?

המצב הוא שקיים מרכז הערכה, קבלה לשירות המדינה ואפילו קיבלנו תנאים מקלים ולא מעבירים אותם את הבחינות אלא קיים מרכז ההערכה ומי שמתאימה עוברת. עד כמה שידוע לי, עד היום רואיינו שני שליש מהשוטרות ואין בעיות בתחום של אי התאמה. אבל אם את שואלת אותי אם ב-100% ולא יהיה מקרה אחד שאולי יידחה כי הוא לא מתאים - -

אבל הם יבצעו בדיוק את אותה עבודה, נכון? אז איך זה יכול להיות שפה זה התאים ויכול להיות שמישהי לא תתאים.

הם יעברו ועדת הערכה, כפי שאנחנו נדרשים, עם פסיכולוגית מראיינת. כל מי שתתאים, תתקבל.

תשמע, אבל הן לא עובדות חדשות, הן לא צריכות להוכיח את עצמן במשטרה, עבדו יפה 10 שנים ולמעלה מ-10 שנים. אם היית אומר לי שיש לך בעיה של תקנים, שבעצם במעבר קיצצו בתקנים, זה ענין אחד. אבל תראה, אנחנו מדברים כאן על נציבות מקצועית. אותן עובדות, אף אחד לא נתן להן לבחור אם הן רוצות לעבוד תחת משרד הפנים או תחת המשטרה. הן עכשיו מקבלות כגזירה משמים את העובדה שיש להן מעסיק חדש. המינימום שהן צריכות זה לדעת שהן עוברות, קודם כל, להמשיך לעבוד בתפקיד שלהן ולקבל את המשכורת שלהן.

ולשמור על הזכויות שלהן.

עד היום אין מישהי שנדחתה, ואני מקווה שזה יהיה גם בהמשך כך. צריך להבין שהאוכלוסייה בכלל מחולקת, חלקן חיילות חובה ובכלל לא מדובר על הקטע של העברתן, והוא לא קטע קטן. אנחנו לא יכולים להחזיק חיילות חובה אז זה ברור שיש אוכלוסיה שלחלוטין לא מגיעה לסטאטוס של העברה.

לא מדברים עליהן, מדברים על השוטרות.

אני רוצה להבין: אתה אומר שאתה לא רואה סיבה שהן לא יתקבלו, ואתה מעריך ומקווה שכולן יתקבלו לעבודה שלהן תחת הגג של משרד הפנים.

אבל למה הן צריכות להתפטר? למה מתנים את כל הענין הזה בזה שהן יתפטרו מהמשטרה?

אני היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה. כיום הן במשטרה ואולי כדאי שהמשטרה תסביר מה המעמד שלהן שם, וככל שמישהי מסיימת לעבוד שם היא כבר בשלב של הקליטה אצלנו אבל אפשר יהיה להסביר.

אני ראש מחלקת תכנון במשטרת ישראל. שת"מ – שוטר בתפקידים מיוחדים, הוא בעצם מועסק במסלול ספציפי, במשימות ספציפיות. המשימה הזאת של ביקורת גבולות מראש היתה משימה של משרד הפנים שרק הואצלה למשטרת ישראל לביצוע. ההחלטה בשנת 2008 היתה לבטל את האצלת הסמכויות והחזרה של ביצוע המשימה על ידי משרד הפנים. זה אומר מבחינת משטרת ישראל ביטול המשימה במשטרה, הפסקת ביצועה המשימה הזאת והעברת המשימה, עם כל המשמעויות של כל המשאבים שעומדים מאחורי המשימה הזאת, לרשות האוכלוסין, ההגירה וביקורת הגבולות במשרד הפנים.

מבחינת המשטרה זה באמת בצורה מאוד גורפת, כל המערך כולל המחשוב, כולל הקרן שעומדת מאחורי המחשוב של הנושא וכל המשאבים והאמצעים וכמובן, כוח האדם שמועסק, והוא מועסק רק בתחום הזה. הוא לא מועסק בתפקידי שיטור אחרים, הוא גם לא מתגבר קבוצות אחרות. הוא עוסק רק בתחום של ביקורת הגבולות, זה המקצוע שלו ולכן הוא מפסיק את העסקתו במשטרת ישראל ועובר להיות מועסק על ידי משרד הפנים.

אני עדין לא מבינה למה ההליך של ההתפטרות. למה הן לא יכולות פשוט לעבור.

אני ראש מדור נגדים. המעבר בין המשטרה למשרד הפנים הוא אקט טכני. אנחנו לא יכולים לקחת שוטר שביום אחד לבש מדים וביום אחר לפשוט לו את המדים בלי לעשות את התהליך השחרור. בתהליך השחרור יש זכויות נוספות שהוא מקבל, ימי חופשה וכולי. הוא עושה אקט טכני שמחייב אותנו לשחרר אותו ממשטרת ישראל בהליך זיכוי של ציוד ומדים וכדומה, והליך קליטה במשרד הפנים. כך היה במנהלת ההגירה. זה משהו טכני, זה לא משהו שפוגע בזכויות של השוטרים.

לא נכון.

יש לי הערה. אתה פה עושה החלפת מעבידים ואין בעיה. אבל מה שקורה, וזה יוצא כאילו החלפת מעבידים בחברות כוח אדם. זאת אומרת, הם עוברים אבל הם נקלטים מחדש במקום חדש ומתחילים את הוותק שלהם משנה ראשונה.

לא, לא.

עכשיו אתה אומר שאם הם היו 10 במשטרה, הם יקבלו 10 שנים במשרד הפנים? זאת אומרת, כל הזכויות שלהם ישמרו?

קודם כל, הדרגות, עם כל הכבוד, הן דרגות שצריכות לעבור המרה לתחום האזרחי.

בסדר, אז זה סיפור אחד וקליטה מתחילה זה סיפור אחר. ומה קורה לדרגה? זאת השאלה פה.

גברתי, במסגרת המסמכים שניתנו... אני ניסתי להיות יותר מנומסת ולא כמו בבית הדין לעבודה...

אני אסביר לך משהו: אני חייבת להבין. את מייצגת את הקבוצה הזאת ואני חושבת שהטענות הבסיסיות כבר על השולחן. לפני שאת ממשיכה, אני רוצה להבין מאנשי המקצוע מה נעשה מצד משרד הפנים. הרי את מייצגת את הצד שלהן. אני רוצה לשמוע מצד משרד הפנים מה הולך לקרות אתם בפועל.

יש פער בין האמירות בעל-פה לבין המסמכים שניתנו לשוטרות.

בסדר גמור. בואי נשמע קודם את האמירות בעל-פה כדי שנוכל לאמת את זה אחר כך עם הדברים שאת אומרת.

אני משדולת הנשים. אנחנו מנהלים קו פתוח ובעצם לקו הפתוח שלנו פנו הרבה מאוד פונות, שהן בקריות גבול. לצערי, הן מאוד חששו ומאוד פחדו להזדהות ופנינו בשמן אליכם, לרשות האוכלוסין, כדי לקבל גם תשובות. הטענה שהיתה שם בצורה חד-משמעית זה שלא כל אחת עובדת. מי שבהיריון לא עוברת. אפילו שמו להן איזה גבול של זמן ואמרו להן שאם עד תאריך מסוים בנובמבר הן נקלטות להיריון, אז חד-משמעי שהן לא יוכלו להיכנס לתחילת השנה הבאה. לא אחת ולא שתיים וזה דבר מאוד חמור. פניתי אליכם והתשובה שלכם היתה הכחשה כללית. אני רוצה לדעת: אם אני מציגה לכם פרטים ספציפיים, האם כל אחת מהן תיקלט ותמשיך לעבוד, כי זה מאוד מאוד חמור הנושא הזה, וזה לא אחת ולא שתים ונדהמנו לראות שזה מה שקורה מעבר לכל הדברים שכבר נאמרו על ההתפטרות והזכויות, שהם לא פחות חמורים.

אני אשתדל לענות על כל הדברים ביחד, אם תרצי, תעצרי אותי באמצע אבל תנו לי לפחות לסיים. ממשלת ישראל חתמה ב-13 לאפריל 2008 על הקמת הרשות לאוכלוסין, הגירה ומעברי הגבול. התפיסה והחשיבה, לפחות לטעמי, מובנת לחלוטין. לאחד פונקציות שהיו פזורות בהרבה משרדים לטיפול באזרח בתחומים של יציאה וכניסה, אזרח, תייר. זו היתה התפיסה והגישה.

אנחנו לא חולקים אם זה טוב או רע. אנחנו רק רוצים לוודא שהזכויות נשמרות.

ב-2009 העברנו את מה שנקרא "הגירה", ועכשיו אנחנו מעבירים את "מעברי הגבול". על ההסכם, אני כן מכיר את פרטי ההסכם למרות שלא חתמתי עליו. רבותי, אני לא בא להעליב את האנשים כחולי המדים שלשמאלי כי שרתי שם הרבה שנים. אני מכיר את מערכות השכר במשטרת ישראל. אני יודע איפה היו השת"מים במשטרת ישראל ועם מה הם התחילו. לא הרבה מסביבות שכר המינימום והבסיס שנקבע להם בהסכם, כפי שנחתם, הוא בסביבות של 600 עד 800 שקלים יותר. אני מוכן לתת טבלאות ולהוכיח את זה במספרים. אפשר לבדוק את אמיתות הדברים. בהרבה מאות שקלים יותר ממה שהשתכרו במשטרת ישראל כולל התייחסות לנושא של שעות נוספות, שאין במשטרה, משמרות היו בקטע הזה, ובסיס השכר. בסיס השכר נקבע בצורה ערכית כשכר אחיד, שלא מפלה בין אקדמאי ללא אקדמאי. זו תפיסה לא כל כך מקובלת אולי בשירות המדינה וגם לא במערכים אחרים שהכרתי אותם. אגב, והיא הכי נכונה והכי צודקת כי בסופו של דבר עומדים בשתי עמדות שתי בקריות, בקרים, ויש לא מעט בקרים, ועושים את אותה עבודה, ואתה אומר: תשמע, לזה אני אתן תוספת כי הוא למד באוניברסיטה ולזה, שעושה את אותה עבודה באותו רגע - - אל תסתכלי עלי ככה, אני הייתי נואם את הנאומים האלה לספק המשטרה 10 שנים ועוד לא עיכלו, אבל זה בדרך . כן. אנשים שיושבים באותה ניידת ועושים את אותה עבודה או אנשים או נשים שעומדים בשתי עמדות ועושים אותה עבודה, זכאים לאותו שכר.

הם בעצם מקדמים פה צדק בסכין. מורידים כ-1800 שקל לעובדות שאנחנו מייצגים בשכר, כדי ליצור צדק בינם לבין אלה שלא זכו לתוספת הזאת מלכתחילה. על כך מדובר. גמול מלא פלוס הטבה של תואר ראשון.

סליחה, זה שכר אחיד בגין אותה עבודה, זה היה בבסיס ההובלה - -

אבל הם כבר צברו את הזכויות האלה.

זה לא נכון.

רגע, אתם עושים פה "סלט" מכל הדברים. לאט. יש כאן שתי שאלות: אתה פתאום נכנסת לענין השכר. השאלה היא האם מדובר בשכר שהוא שכר זהה לשכר שהם הועסקו בו במשטרה?

אני אומר חד-משמעית: לחלק הארי של האוכלוסייה גבוה יותר.

ולחלק שלא?

יש מספר אקדמאים שבמצבם יכול להיות שהמצב לא ישופר. זה קטע שנבדק, האם שכרם יישמר או לא.

האם מצבם נפגע, זאת השאלה? לא אם הוא לא ישופר.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו. אני מאוד נזהר בתשובה.

אבל כבר נתתם סימולציות שכר שבהן מראים פגיעה משמעותית מאוד בכל מי שיש לו השכלה אקדמאית וגמולים מלאים. מדובר על כ-1800 ש"ח הורדה בשכר על פי הסימולציות שלכם. הרי הדברים לא יכולים לעלות פה כאיזה שהוא פרק בדיבורים מנומסים. יש מסמכים שאתם הפצתם, משרד הפנים והמשטרה יחדיו, שמראים שיש פגיעה עמוקה גם בשכר, גם בזכות לרציפות בתפקיד שממשיך להתנהל במסגרת המדינה ורק עובר להפעלה דרך רשות אחרת של המדינה. אנחנו רואים נזק אדיר בשכר, בתנאים, באפשרויות של פרישה ובמסגרת האפשרויות הזכות להתארגן, שנגזלה מראש מהעובדות האלה.

אתה שם הכל במיקסר.

אני עונה על המיקסר שלך, מר זוסמן. אתה ערבבת פה נושא בשאינו נושא. בא ננסה לשמוע את תשובתך לשאלה ששאלה הוועדה.

בשם הוועדה, אם אפשר, אני חושבת שעלתה כאן שאלה אחת שאשמח אם תתייחס אליה, שהיא שאלת פיטורי נשים בהיריון.

לא יהיה דבר כזה.

הן לא נקלטות.

בשבילי זה אותו דבר.

סליחה, לא יהיה דבר כזה.

אבל זה מתבצע בפועל.

מר זוסמן, אני רוצה התייחסות שלך למקרים אבל יש כאן מקרים שהיא מדברת עליהם. אולי תתמודד עם המקרים?

לא יהיה דבר כזה. כל אחת שנמצאת בהיריון או שנמצאת בחופשת לידה, יש סיכום עם המשטרה, כולם יגיעו לראיון ומי שמתאימה תיקלט. אין שום בעיה.

מה זה מי שמתאימה? אסור לפטר נשים בהיריון.

מר זוסמן, אבל בכנס של השוטרות שנערך בנתב"ג, אתה אמרת לעובדת בהיריון ששאלת אותך: תתפטרי ונקלוט אותך.

יש לי בעיה אתך, אתה גם בכנס שם הכנסת את השוטר בצורה לא מכובדת. אל תעשה את זה גם פה.

מי שנמצא כאן, בכנסת, ולא מכיר את כללי הדיון, זאת דלית, היא מנהלת הוועדה. היא רושמת כל אצבע שמתנופפת כאן באוויר ואין צורך להשאיר אותה, אנחנו לא בכיתת לימוד. כולם רשומים.

אני חושבת שהנציג של משרד הפנים, עד שלא נברר אתו מה באמת המציאות ושהוא יתמודד עם הטענות העובדתיות המציאותיות, עם כל הכבוד הצהרות פומביות לעומת מציאות, המציאות מנצחת, אין מה לעשות.

כל אחת מהבנות אם היא בהיריון או לא בהיריון, וכל אחד מהגברים שעובדים שם, כל אחד עובר את מרכז ההערכה, וכל אחת שמתאים מתקבל.

בואי תציגי את הנתונים ואת העובדות ושהוא יבדוק אותם.

הקושי הראשון הוא בזה שאתם מתחמקים בסוגיה של "את תתפטרי ואז נקלוט אותך" עם כל הסיפור של היתר. הרי במצב רגיל יש ענין של היתר ויש פה בעיה עם זה. דבר שני, אני אומרת לך בצורה ברורה ושוב, אני לא יכולה לחשוף את הנשים כי הן חוששות מאוד אבל למספר נשים נאמר בצורה ברורה מנציג שלכם שברגע שהן עוברות תאריך מסוים בחודש נובמבר והן בהיריון, הן לא נקלטות הלאה ושיחפשו מקום אחר. מה עושים עם הענין הזה? לצערי, אני לא יכולה לחשוף שמות אבל אני אומרת לך, אולי לא בדקתם אצלכם, אולי הדברים נאמרים בשטח? אני באמת מקווה שהדברים לא למעלה, אבל הדבר הזה נאמר לבנות והן התחילו לחפש עבודות אחרות, ומדובר בנשים עם ותק משמעותי.

אנחנו קיבלנו רשימה ממשטרת ישראל של כל הנשים שהן בהיריון שהם יודעים, ושל כל הנשים שנמצאות בחופשת לידה. הרשימה פתוחה לפניהם, פתוחה לפנינו. כל הנשים שנמצאות ברשימה, וגם אחרות אם יצטרפו, יעברו את אותו הליך ואף אחת לא תדחה בגין היריון.

אבל אתה לא יכול לסיים את ההעסקה.

אף אחת לא תדחה בגלל היריון. מה עוד אני יכול להגיד מעבר?

אתה מדבר על מה יקרה ואני מדברת על מה שכבר קרה.

לא יקרה. הם הגיעו לקבוצת המתראיינים ונדחו?

אבל מכריחים אותם להתפטר וזה לא חוקי.

זה דבר אחר...

זה אותו דבר.

בואו נעשה פה סדר: נניח שאותן נשים הגיעו לוועדות שלך - -

יש פה אנשים מהנציבות.

ברור, אני רק מסבירה לו את כללי המשחק. הגיעו אליך נשים, והנשים האלה, בסופו של יום, הוגדרו כלא מתאימות. אבל אותן נשים הן בהיריון. אם הן היו ממשיכות במשטרה ומאיזו שהיא סיבה היו מחליטים לפטר אותן, לא יכלו לפטר אותן כי יש הגנה בחוק לנשים בהיריון, וההגנה הזאת צריכה להימשך גם כשהן עוברו למעסיק חדש. על זה אנחנו מנהלים את הדיון.

לא רק בהיריון, גם כשהן חוזרות מחופשת הלידה.

זה ברור, אבל אני מדברת על המקרים שהובאו בפני הוועדה.

קשה לי לענות על משהו שמשחקים אתו במשחק של עילום שם. אבל כדי שתביני איך הענין עובד - -

אם אני יכולה לעזור לך, אתם צריכים לעבור ועדת היתרים אם החוק נשמר - -

הם עובדים במשטרה, הנשים האלה הן שוטרות היום. עכשיו, ניקח את הדוגמה של אישה שהיא היום שוטרת, היא הגיעה לוועדת הקבלה ומשום מה, נמצאה לא מתאימה לעבודה בתחום ולכן היא נדחתה. היא כרגע שוטרת ועכשיו משטרת ישראל תצטרך להחליט איך היא תטפל באותה אישה שכיום עובדת במשימה שעומדת לחלוף, היא כמובן תנהג לפי הכללים.

זה נורא נחמד, רק יש בעיה אחת קטנה: הם כבר התפטרו ואף אחד לא הבטיח לה שברגע שהיא מתפטרת היא מתחילה ישר - -

הדברים פה לחלוטין לא מדויקים. אף אחת מהבנות או הבנים שעובדים בביקורת הגבולות לא התבקשו להתפטר.

הדברים הרי מופיעים במסמכים. מר זוסמן, אני מתפלא על ההיתממות הזאת.

תהיה סובלני שנייה. תפיסת העבודה היא שב-3 לינואר 2011 אנחנו מקבלים את מעברי הגבול. ב-2 בינואר אדון ניר משחרר אותם מהמשטרה כדי שיהיה רצף העברה. אני לא יודע על מה מדברים, על מי שהתפטרה לפני חודש או חודשיים, היא בכלל לא אצלי. אבל כל הענין הוא לבצע את זה מהיום למחר כדי שלא יהיה חור.

אני, ברשותכם, רוצה לקרוא לכם - -

בואו נעשה סדר בדיון. אני אקריא את סדר הדוברים: ורד, אתן לך לומר ממש בקצרה כמה הערות. אני רוצה לשמוע את מתי גרינברג, מירי יוגב.

הגיע לידינו מסמך שנשלח על ידי סגן ניצב ניר פרנקל, אני מבינה שזה כבודו, לע' קצין אמ"ש מחוז מרכז ושאר המחוזות. כנראה שזה אי-מייל ואני רוצה לקרוא מה כתוב בו, ברשותכם:

"שלום מצ"ב פתיח לראיון לשת"מים במעברי הגבול אשר אינם מוכנים להתפטר ולעבור למשרד הפנים. הפתיח עבר את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי, כולל ניסוחו, וכל שנותר כעת – להתחיל לראיין את השת"מים." זה מה-24 בספטמבר. אני מדלגת: "משמעות - על מנת לשמור על רצף שירותם, על השת"מים להגיש פניות בדבר להתפטר נכון לאריך 31.12.2010. בסיכום עם מנהל משאבי אנוש ברשות ההגירה, אוכלוסין ומעברי הגבול, אנשיהם יגיעו למעברים במהלך תחילת החפיפה לצורך הכנת השת"מים אשר יסכימו להתפטר לגיוס אצלם (הכנסת ניירת וכו')." כל הזמן התנאי הסכמה להתפטר.

בעמוד הבא יש טופס שטאנץ של ראיון, ששם נכתב תוכן הראיון, זה כבר מוכתב מראש: "לאור החלטת הממשלה על מעבר כלל מערך ביקורת הגבולות למשרד הפנים, החלה משטרת ישראל בתהליך העברת השת"מים. על פי סיכום בין המשטרה לבין רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, מועד סיום העברת השת"מים יהיה עד לתאריך 31.12.2010. בהיותך שת"מ במערך ביקורת הגבולות, הוצע לך להשתחרר מהמשטרה ולהתגייס למשרד הפנים תוך שמירה על מעמד הפנסיה שלך (תקציבית או צוברת) בשירות המדינה וקבלת תנאי העסקה ורכיבי שכר המוצעים לך על ידי משרד הפנים וסירבת להצעה. תנאי העסקה ורכיבי השכר והן נתאים הסוציאליים פורטו באגרת ר' אמ"ש בנושא." זאת אומרת, כרגע יש גם הודאה בכך שמדובר בתנאים אחרים שהוצעו על ידי משרד הפנים.

ורד, אני רוצה לעצור אותך. יש כאן טענה עקרונית, אני מבינה אותה. אני מבינה שאתם לא יכולים לשנות עכשיו את המנגנון של פיטורין, זה יותר בעייתי, אני מבינה שהן עוברות ממעסיק אחד למעסיק אחר וזה לא מפריע לי. מה שלי מפריע זה ענין של הזכויות. אז בואו נתמקד אחד לאחד בזכויות שכרגע נפגעות. כדי להבהיר את הדברים, אתן למתי גרינברג לדבר, אחר כך למירי ואחר כך נחזור למאירה. אני רוצה שבסופו של דבר נמקד את הדיון הזה לזכויות שנפגעו ומה אתם יכולים לעשות כדי למנוע את הפגיעה בזכויות שלהם.

אבל זה מאוד חשוב לדעת אם זה לא מתקיים, הפיטורין האלה. הם שוללים את זה - -

הם לא שוללים. הם אמרו בפורש שהפיטורים מתקיימים.

יש הבדל בין פיטורים להתפטרות.

רגע, על מה אתה מדבר? אתה מחייב אותן להתפטר או שבעצם זה הליך שכולן מפוטרות?

זה המסמך הזה, גברתי, שהם חייבים להתפטר.

זה גם מה שהן יודעות, זה מה שהן אמרו לנו.

אז בא תיתן לנו תשובה.

האינטרס שלנו, כמשטרה, כמעסיקים זה שלשת"מיות יהיה מקור הכנסה לפרנסה מייד ביום שחרורן ממשטרת ישראל. אנחנו תיאמנו עם הרשות שביום שבו הן מתפטרות, יום למחרת הם מתגייסים כדי לשמור להם על רצף ההעסקה, שלא ישבו בבית יום או יומיים, אפילו לא דקה. כדי שהאקט הזה ילך חלק, יש לנו מתאמים עם משרד הפנים לגבי היום שבו אנחנו משחררים אותן ממשטרת ישראל והן מתגייסות לרשות. כדי שהאקט יהיה הליך תקין וסדור, הרבה יותר קל לנו, כמשטרה, להגיד לבנות שנמצאו מתאימות אחרי הוועדה או מרכז ההערכה של הרשות, נמצאתם מתאימים למשרד הפנים. בואו תתפטרו כדי שאנחנו נוכל לטפל לכם באדמיניסטרציה שקשורה להתפטרות שלכם עד מועד שהאחריות עוברת כדי שביום שהאחריות עוברת תוכלו כבר להיות מגויסים לשם.

לא הבנתי למה לא מפטרים, ולמה מאלצים אותך להתפטר.

הליך הפיטורים הוא הליך ארוך יותר, והסברתי את זה גם בכנס שהייתי בנתב"ג, וכבודו היה נוכח שם.

מה ארוך יותר בהליך פיטורים?

הליך הפיטורים כולל הליך שימוע שצריך לבצע לעובד, ולהסביר לו למה הוא מפוטר - -

רגע, אבל אלה לא פיטורים פרסונאליים, אלה פיטורים של גוף שלם שעובר ממקום אחד למקום שני.

נכון. כך היה גם במערכים קודמים שהעברנו ממשטרת ישראל, כמו מנהלת ההגירה וכמו מערך הכליאה והליווי. עדין האקט הוא אקט פרטני, שאני צריך לראיין כל שוטר ושוטר באקט שימוע. הוא צריך לקבל ממני הודעה מוקדמת, הזמן הזה לוקח בין 14 יום ל-30, תלוי בוותק שלו, וביום הזה אני כנראה שהמערך הסתיים, ולא היה ידוע לי מה גורלם. אם הם יגייסו אותם, אז זה בסדר.

למה לא?

מה המבט המיוסר על פניך? הוא מדבר על זה שמדובר בהליך שהתרחש בכמה גופים שונים שעברו ממערך של משטרת ישראל למערך העובדים.

- - -

אנחנו לא רוצים. בשביל מה כל הפסאדה הזאת? תעשו הסכם משולש עם משרד הפנים, תעבירו אותם ונגמר הסיפור.

אני רוצה לשמוע את נציגת ההסתדרות.

אם הייתי יודע בגרם אחד שהשת"מים יקבלו יותר אם אני אפטר אותם מאשר שהם יתפטרו, היינו עושים את זה. הזכויות שהן מתקבלות בין אם הן התפטרו ובין אם פוטרו הן אותן זכויות מבחינה כספית. מי שתרצה להעביר את הוותק שלה, גם בפנסיה תקציבית, היא עוברת לתקציבי שם. אני לא יודע מאיפה הבאת את זה

איפה זה כתוב? לא נכון. הסכם המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, ואיפה כתוב שהם נחשבים עובדים קבועים? אתה הרי אומר שהם לא קבועים בכלל. איפה זה כתוב?

אני אתן לך נייר כתוב ומודפס על ידי המדינה שמי שבתקציבית עובר לתקציבית.

אני אשמח לקבל אותו.

אני רוצה להזכיר לכם נקודה אחת, וכאן אני מבקשת דווקא מורד, תזכרי איפה את נמצאת. את לא נמצאת בבית משפט, את נמצאת בוועדה לקידום מעמד האישה. למה זה חשוב לי להבהיר לך? אם אנחנו הופכים את זה להתנצחות משפטית, אני כאן פורשת ומפסיקה את הדיון כי הוא לא יכול להיות בירור משפטי. אנחנו בסך הכל מנסים להבין איפה הכשלים המרכזיים. יש כשלים שהם כשלים מערכתיים ואנחנו לא נשנה סדרי בראשית. אנחנו כן ננסה לראות איפה הנקודות שבהן הוועדה הזאת יכולה לדרוש ממשרד הפנים לייעל את המערך של העברת השוטרות ממשטרת ישראל למשרד הפנים. את המאבק שלך את עושה עדין בבית המשפט. אני לא תחליף לבית המשפט ואת לוקחת את זה למקום של עימות בין מסמכים, זה לא התפקיד של הוועדה. זה פשוט לא נכון שזה יתרחש כאן.

המסמכים מראים את המציאות.

אני כן שמחה שהעלית את נושא הנשים בהיריון, זה נושא חשוב. אני כן רוצה להבין לגבי זכויות הפנסיה ואני כן אשמח לשמוע את מתי גרינברג.

אני מייצגת את הסתדרות עובדי המדינה. אנחנו מייצגים למעלה מ-60 אלף עובדים ויש לנו ניסיון רב בהעברת עובדים ושמירה על הזכויות שלהם ובעיקר של נשים. אני מדגישה את זה, בעיקר נשים כי אני כאן, בוועדה שבאמת דואגת למעמדן של הנשים.

אנחנו מאחורי ההסכם הזה, שנעשה, וגם זוסמן יודע, כי אנחנו חושבים שהעובדים האלה עשו עבודתם נאמנה כל השנים, וצריך להעביר אותם כפי שהם. אני גם לא מבינה למה צריך את כל ועדות ההתאמה. אם אישה עובדת 5 ו-10 שנים, הרי היא עשתה את עבודתה נאמנה. למה היא צריכה היום לבוא ולעבור תהליך, שלדעתי פוגע. קח אותי, כעובדת באיזה שהוא מקום, שאני עושה את עבודתי היומיומית, אני צריכה לעבור ועדת קבלה כדי להתקבל לתפקיד שלי? הרי אם אני עוזבת אתמול, מחר אני אעשה את אותו תפקיד שאני עושה. אז למה לפגוע בי?

אם כל הכבוד, אז למה ההסתדרות לא נאבקה על זה מלכתחילה?

זה לא היה הנושא. עכשיו התברר שפותחים את הנושא של נשים בהיריון. אני יודע שיש חוק, ולגבי אישה בהיריון יש תהליך מסוים, שהיא חוזרת למקום עבודתה, יש תהליך מסוים. אני מחזיקה את התיק הזה, אני מכירה את ההגינות של האנשים שעומדים מאחורי זה, ששומרים את החוקים. אנחנו, כהסתדרות עובדי המדינה, הצענו לאמץ את הקבוצה הגדולה הזאת ולהעביר אותם למסגרות שלנו, לשמור על הזכויות של העובדים האלה אחת לאחת, ולדאוג להווה שלהם ולעתיד שלהם. לצערי, האוצר לא מוכן לחתום על התהליך הזה, שהעובדים האלה יעברו אלינו. אני חושבת שהגג הטוב ביותר, הבטוח ביותר שיהיה לעובדות האלה, הן בהיריון והן שלא בהיריון, לעתיד שלהן, חייב להיות במסגרת של הסתדרות עובדי המדינה, כי לנו יש ניסיון בזה.

אני מחזיקה את תיק מינהל האוכלוסין ואנחנו עושים כאן עבודה מברכת, ואני מברכת על העשייה של המשרד הזה. הם קיבצו את כל הנושאים ביחד. יש שם עובדים שבאו ממשרד התעשייה והמסחר וממשרד העבודה וממשרד הרווחה. יש כאן תהליך אדיר של שיתוף פעולה. היה לנו באיזה שהוא שלב פגיעה בשכר עידוד של עובדים שכן קיבלו במשרד התעשייה שכר עידוד - -

מתי, אני שואלת אותך באופן מעשי, עכשיו. הרי ההסתדרות כבר חתמה על הסכם מסוים. אז מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו כדי לשפר את התנאים של אותן עובדות?

כדי לשפר את התנאים ולשמור על התנאים הם צריכים לעבור ולהיות תחת חסותנו, כגוף מאורגן.

הם כן.

לא, הם לא כגוף מאורגן.

מתי, זה לא סביר מה שאת אומרת כי אתם צד להסכם.

נכון, חתמנו על ההסכם אבל הממשלה מתנגדת לכך שהם יעברו להיות תחת הסתדרות עובדי המדינה.

רגע, יש עכשיו התנגדות של משרד האוצר שהם יהיו - -

לא...

אם אתם רוצים שאני אגיב, תגידו בשם מי. אני אגיב פעם בשם המשרד הזה: תפיסת העבודה של מעברי הגבול במדינת ישראל היא תפיסה ביטחונית מזה 60 שנה. בכלל לא יעלה על הדעת שיום אחד מחליט מישהו לסגור את שערי המדינה. זאת היתה הסיבה, העילה וגם ההסכמה של כל הגורמים - -

לא נכון. כתוב בהסכם שאפשר להשבית את שדה התעופה.

ורד, לא רק שאת לא משרתת את האינטרסים של הלקוחות שלך, את פוגעת בהם. אני מבקשת לא לדבר בלי רשות דיבור.

אנחנו לקחנו את זה מכוחות הביטחון ונשמור את זה באותה תפיסה ולא ניתן לסגור את שערי המדינה. זה נכון שאם רשות שדות התעופה שובתת ואם כל המדינה סגורה, גם הם יכולים לשבות. אני צוחק בעצמי מהמשפט שאני אומר.

אתם שמים לב שאתם קופצים מנושא לנושא? יש לנו 4 נושאים על הפרק: מתי, הסיפור הגדול פחות חשוב. מה שמשנה זה מעכשיו ואילך, עובדה שיש הסם. ההסכם הזה כרגע מעמיד אותנו בפני 3 בעיות: בעיה אחת היא של נושא הפנסיה, שלא קיבלתי עליה תשובה בכלל. אתה טוען שהכל בסדר - -

חד משמעית, אני אתן נייר. כדי לחזק את הסעיפים גם ישבנו כמה ימים עם האוצר שוב, ויוצא נייר על הענין הזה. פנסיה תקציבית, תימשך למי שיש. פנסיה צוברת, מי שלא רוצה לקבל פיצויים מהמשטרה. מי שירצה – יקבל. מי שלא ירצה – כספו יועבר והרצף יימשך. יש נייר על זה - -

סליחה, הם יהיו עובדי מדינה רגילים?

כן, בדירוג שכר מיוחד.

אז למה הם לא יכולים להתאחד תחת הסתדרות עובדי המדינה?

- - -

בגלל הענין הביטחוני?

- - והתפיסה של מעברי הגבול כדבר שלא סוגרים אותו מהיום להיום. כן, בהחלט.

נציבות שירות המדינה. יש פה בלבול לא נורמאלי ואני רוצה להתייחס. אני ליוויתי גם את ההסכם של מעברי הגבול ואני שותפה לכל התהליך הזה. אז בנושא המשטרה, למה הם מתפטרים? זה אקט טכני כי ברגע שהם משתחררים מהמשטרה, למחרת בבוקר הם הופכים להיות עובדי מדינה לכל דבר וענין.

- - -

רק דקה. התקנים הם זמניים. קיבלנו 600 תקנים, אם אני לא טועה, לקלוט את העובדים האלה. דבר ראשון אמרנו שיש את משטרת ישראל, שמקבלים עדיפות ראשונה כי הם אנשים מקצועיים, עשו את העבודה אתמול והם יכולים לעשות אותה גם מחר. לכן, נתנו עדיפות לאקט של המשטרה וזה בסדר גמור, הם לא מתפטרים, הם משתחררים.

אבל כשהשם המשפטי המדויק שהמשטרה אומרת הוא "התפטרות". הם דורשים אחד אחד להתפטר ואת לא יכולה לקרוא לזה שחרור.

אנחנו אומרים שהזכויות שלהם ממשיכות. אם עבדתי 10 שנים, אני מקבלת את השכר לפי 10 שנות שירות. יש טבלת שכר שעשינו בהסכם יחד עם ההסתדרות ודרך אגב, הם מיוצגים על ידי ההסתדרות, שלא נתבלבל. ההסתדרות חתומה על הסכם והם מיוצגים. יש טבלת שכר שמתחילה במספר 1 שזה השכר הבסיסי. אם באתי אחרי 10 שנות שירות, ברור שלא אקבל את השכר התחילי כי באתי עם ניסיון ואני אקבל שכר יותר גבוה, בהתאם למה שהיה. והיה ויהיו מקרים ספציפיים שבאמת אנשים נפגעים, אנחנו לא יודעים מה השכר שלהם, יהיה מנגנון שנבדוק כל מקרה לגופו. ככלל, כשאנחנו מעבירים עובדים מגוף לגוף, אנחנו לא פוגעים בשכר של העובדים - -

מירי, תתייחסי לעצם הנקודה הזאת, שקיבלתי עליה תשובה חלקית ממר זוסמן. הנקודה היא האם יש הבטחה שכל אחת מהנשים האלה תיקלט במקום העבודה ותמשיך בעבודתה. אפילו הבסיס הזה לא ברור לי.

הבסיס אומר כזה דבר: ראיונות עבודה כדי לראות מי האנשים. אני מטפלת בניוד עובדים בשירות
המדינה. כל עובד שאני לוקחת ומעבירה ממשרד אחד למשרד שני, אני מראיינת אותו. אני צריכה לדעת מי העובד, שאם מחר אומרים לי: מי היה העובד, הוא עבר מעין וועדה וזה בסדר גמור. לי לא זכור מקרה של שוטר או שוטרת שלא עברו את מרכז ההערכה, שאמרו שהם לא מתאימים להם.

את בעצם אומרת שהראיון הוא ראיון פורמאלי, שנעשה כחלק מהנהלים בהעברה ממקום למקום, והוא לא ראיון מסנן.

הוא קליטה. לגבי עובדים מן החוץ הוא כן מסנן, עובדים שלא מהמשטרה.

אנחנו מדברים על הקבוצה הזאת.

הם עוברים את הראיון כמו כולם והם מתקבלים. לי לא ידוע על מקרים... אגב, דיברתי פה, לפני הוועדה עם כמה חברים מהמשטרה, שאמרו שיש שניים שלושה מקרים. אנחנו נבדוק אותם.

תבדקו גם שלא מדובר בנשים בהיריון בהמקרה, בשניים שלושה מקרים האלה.

המטרה של הרשות לא ליפול, לקחת עובדים מקצועיים, שנמשיך לעשות את אותה עבודה, הם גם לא רוצים להיכשל. רבותי, כל אחד לוקח את זה לכיוון אחר וזה לא נכון.

מתי יושלם תהליך המעבר שלהן? אני רוצה עוד חודש לעשות בקרה, לבדוק האם כל העובדות שעבדו כבקריות עברו ועכשיו יש להן מעסקים חדש והן לא נפלטו מהמערכת.

את זה אוכל להגיד אחרי שאבדוק עם חברי הוועדה, כמה עוד שוטרים יש להם לראיין כי זה שוטרים, לאו דווקא שוטרות - -

מר זוסמן, אולי אתה יכול לענות לי על השאלה הזאת, מתי יושלם התהליך?

בעדינות, אם הכל יעבור בתקינות, 2 בינואר מסיימים במשטרה, 3 בינואר מניפים את הדגל של רשות האוכלוסין.

לענין נשים בהיריון: לא יהיו פיטורין של אף עובדת. לא יעלה על הדעת, לא בוועדה הזאת ולא באף מקום, שנשים בהיריון, יגידו להן: בגלל שאתן בהיריון, אתן לא עוברות. אני מקווה שנצליח לעשות וועדה לאותן 25 עובדות שנמצאות או בשמירת היריון או אחרי לידה או לקראת לידה. אנחנו נעשה להם ראיונות כבר עכשיו כדי לדעת בדיוק מה מצבן. אני מתחייבת פה שלא נעשה פיטורין בגלל היותה בהיריון. זה הרי לא יעלה על הדעת.

- - -

הזהירות כל כך מרבית שיש תיאום, במובן הזה, בין היציאה לקבלה.

אז למה הן כל כך דואגות?

הן באו לשדולה, הן לא באו רק אליה.

אנחנו נעשה ועדה, נקרא לאותן נשים שנמצאות בחופשת לידה או אחרי לידה וכולי לפני ינואר. כבר דיברתי איתן וננסה לעשות את הוועדה כמה שיותר מהר, להביא אותן לוועדה כדי שהן ידעו מה מצבן אחרי שהן יולדות.

לענין הפנסיה התקציבית - מי שהיה בפנסיה תקציבית ימשיך להיות בפנסיה תקציבית. חד- משמעית. זה גם מופיע בהסכם. לא הולכים לפגוע בהן. אותן זכויות שהיו להן, יימשכו.

לענין האקדמאים או לא אקדמאים, תנאי השכר הם אותו דבר. יש טבלת שכר ולא כתוב שם אם אתה אקדמאי או לא. מה שהיה, אנחנו עובדים לפי ההסכם ולדעתי, לא צריך אף אחד להיפגע כי יש פה טבלת שכר, שלא ידענו כל אחד באיזה שכר הוא יבוא אז אנחנו נתאים את השכר שהיה להם ערב לפני לטבלת השכר שקיימת בהסכם.

מירי אני מודה לך. רק כדי שלא נדלג על אף מהמורה בדיון הזה, אני מפנה את השאלה לורד כי ורד, את מייצגת את הצד המקצועי ותכף אפנה גם לשי, שמייצג את כוח לעובדים. הדיון הזה, אמרתי שהוא בא לברר שלוש סוגיות וכרגע, אני מרגישה שאנחנו מקבלים תשובות. אז תמקדו איפה סלע המחלוקת. בנושא של הפנסיה, קיבלתם תשובה גם ממירי, גם ממר זוסמן. כולם אומרים לכם באופן ברור שההסכמים הפנסיונים נשארים כשהיו, אין פגיעה בפנסיה. לגבי ענין הפיטורין, נאמר באופן חד משמעי שהם לא מעלים על הדעת שיהיה מצב שבו כל ענין הראיונות, זה ענין של הליך פורמאלי. לא מדובר בהליך סינון אלא בהליך פורמאלי. לכן, ב-2 בינואר כולנו נהיה חכמים ונראה אם עובדים מסוימים נפלטו מהמערכת, אני אוכל לבוא בטענות. בנושא הנשים בהיריון, גם קיבלנו תשובה מאוד טובה. אני מקבלת את הרושם ששלושת הסוגיות המרכזיות, שהתחלנו מהן, קיבלו מענה סביר.

אני שואלת אותך איפה נותר סלע המחלוקת, מבחינתך?

כבודה ביקשה ממני לא לחשוב שאני נמצאת בבית המשפט אבל אני לא יכולה להימנע מהדיבור המשפטי כי לשם כך אני פה. הדברים שנאמרים ככה, בעל פה, לא מתיישבים עם המסמכים ועם ההסכם.

בנושא הפנסיוני הם אמרו שזה מעוגן בכתב. נא להעביר את זה לוועדה.

זה מסמך עתידי שנוכל להוציא. אני לא ראיתי מסמך כזה.

גם בהסכם הנוכחי, גם בעימות של אותו סעיף מול גורמי האוצר ניתנה לזה פרשנות כפי שנאמר פה. אם צריך עוד נייר, ייצא עוד נייר.

אז נחה דעתך בענין הזה?

אם תהיה התחייבות מטעם מדינת ישראל שמצהיר שמי שזכאית לפנסיה תקציבית במועד המעבר תמשיך להיות זכאית, אז נחה דעתי.

מר זוסמן, בא נתחיל לפתור את הבעיות. המסמך הזה ייצא עם העתק לוועדה?

יהיה ויתקבל.

תודה רבה.

בהסכם הקיבוצי אין שום התייחסות לאוכלוסיה שעוברת מהמשטרה. ההתייחסות היא לכולם כאילו הם מתחילים מהתחלה. אין שם שום הוראה שאומרת שגוררים ותק. דיברו פה על טבלת השכר. איך אני יודעת איך אני, בתור שוטרת שעובדת כבר 15 שנה במשטרה, משתבצת במשבצת של בעלי ותק של 15 שנה ולא במשבצת הראשונה? אין שום אמירה על זה בהסכם.

יש אמירה על זה בהוראות התקשי"ר שאומרת שכשמעבירים עובד מגוף לגוף, הוא מעביר את הוותק שלו. גוף ציבורי. המשטרה היא גוף ציבורי והיא עוברת לגוף ציבורי.

אבל אתם מחקתם שם חלק גדול מהוראות התקשי"ר - -

ברגע שהם הופכים להיות עובדי מדינה והוא כותב לי במסמך שהוא עבד 10 שנים במשטרת ישראל, - -

אבל מצד שני, את מחתימה אותו על מסמך שאומר שהוא התקבל כחדש וארעי וזמני.

הוא מתקבל כחדש ברשות ההגירה.

אז איך הוא עובד חדש אם יש לו ותק של 15 שנה?

את הוותק שהוא צבר, אנחנו מכירים בזה. יש הוראות בתקשי"ר, זו לא פעם ראשונה שאנחנו עושים העברות מגוף לגוף. עובד שעבד במשטרת ישראל או בצבא או בשב"ס, אנחנו לוקחים את כל הוותק שלו ומצרפים את זה כוותק לשכר, זה בהתאם להוראות התקשי"ר.

את יכולה להפנות אותי להוראה הרלוונטית?

אני לא זוכרת אותה בעל פה אבל ברצון רב, אם תתני לי את הטלפון שלך אפנה אותך.

אני חושבת שנושא הוותק הוא נושא מאוד משמעותי.

הוא משמעותי ואנחנו מכירים את זה ואני אתן לך את ההוראה בתקשי"ר בלי שום בעיה. עכשיו, העובד נקלט כחדש ברשות כי הוא היה עד אתמול במשטרת ישראל, בגוף אחר. אני לא רואה פה בעיה.

והזכויות שלו נשמרות.

נכון, לא הולכים לפגוע בו.

אפשר לשאול אותך שאלה לגבי הנושא של אקדמאים? נניח שיש להם B.A. לפי התקשי"ר, ואת זה אני יודעת, אדם שלומד כי המדינה מעוניינת שילמדו, כן מקבל תוספת שכר על הלימודים שלו.

מה שהוא מקבל על הלימודים שלו באותה משרה, הוא מקבל תגמולי השתלמות. יש גמולי השתלמות. אני מאוד זהירה בנושא לגבי גמולי השתלמות כי בטבלת השכר אין גמולי השתלמות. מראש הוא מקבל שכר גבוה יותר כי השכר נבנה - -

רגע, אז את אומרת שלאקדמאי מגלמים את גמולי ההשתלמות בשכר?

גם אם הוא לא אקדמאי, יש פה שכר כולל שהוא כולל הכל. גם אם הוא אקדמאי או לא, זאת טבלת השכר.

הנושא של שכר כולל בשירות המדינה הוא מאוד בעייתי כי מה אנחנו אומרים כאן? אנחנו אומרים שחלק מההטבות של עובדי מדינה, הם לא יתקבלו.

אבל הם מקבלים שכר יותר גבוה מעובד שזה לפי דירוג דרגה.

יפה, אבל בשלב מסוים, העובדים שיקבלו כל הזמן תוספות - -

הם לא יכולים לקבל כל הזמן תוספות. לא מקבלים כל הזמן תוספות בשירות המדינה.

יהיה הסכם חדש במשק, אותו הסכם שההסתדרות עשתה עכשיו עם המדינה, העובדים האלה לא ייהנו ממנו.

הם ייהנו מהסכמים קיבוציים, זה כתוב בהסכם.

אבל זה לא רק הם, יש עשרות, מאות עובדים שעובדים בחוזים - -

- - הם לא נכנסים כעובדים בתקן רגיל של עובדי מדינה.

סליחה, תקן רגיל של עובד מדינה שמועסק בחוזה משכורת כוללת, וכאלה יש לנו אלפים. עכשיו היה הסכם חדש והוא לא חל גם עליהם כי הם מקבלים שכר יותר גבוה בהתחלה.

מאירה, איך את מציעה לתקן את הנושא הזה.

אפשר לתקן את זה. יש היום במשק, גם במדינה, כל מיני צורות העסקה. הם התקבלו כצורת העסקה של שכר כולל ולכן, הנושא של האקדמיזציה לא משפיע עליהם.

אבל בגלל זה יש את הסתדרות עובדי המדינה, שייצגה אותם נאמנה.

עם כל הכבוד, אתם לא יכולים להגיד שההסתדרות מייצגת אותם ומצד שני, שהם לא יכולים להתאגד. זה לא יכול להיות.

לא. יחד עם ההסתדרות נבנתה טבלת השכר, על דעתם, יחד אתם. עכשיו להגיד רגע, מה עושים להם? יש את נציגי ההסתדרות.

לכן השכר כאן גבוה יותר ב-1600 שקל.

הוא יותר מעובד מדינה שנקלט היום.

הוא הרבה יותר גבוה, בהחלט.

אני רוצה להבין: בנושא של האקדמיזציה או גמול בהתאם לתואר אקדמי יש מה לעשות?

זה לא בא לידי ביטוי. גילמו את הכל בפנים.

זה פוגע בהם בסכומים משמעותיים.

אבל איך מתמודדים עם זה כי בכל זאת מדובר בהסכם שההסתדרות היתה צד לה.

זה המצב.

אני ראש המינהל לתכנון שכר במשטרה. תראו, מה שקורה זה שההסכם החדש של הרשות לא מתייחס אם אתה אקדמאי או לא, ולא מכיר בשכר. הנושא של כמה השוטר השתכר לא מענין את ההסכם החדש שההסתדרות חתמה עליו. מענין רק נושא הוותק. לכן, יש מספר מקרים של אקדמאים ואקדמאיות במשטרה שאצלנו השתכרו שכר מסוים, יחסית סביר או יותר טוב בגלל שהם היו אקדמאים וקיבלו תוספות על אקדמיזציה ועל גמולי השתלמות. עם המעבר להסכם חדש הם עלולים לרדת בשכר שלהם כי הם לא מקבלים בהסכם החדש זכויות של אקדמאים. אני חושבת שזאת ההתמקדות בבעיה. ההסכם, כמו שהוא היום, כמו שההסתדרות חתמה עליו יחד עם האוצר, לא נותן מענה לאותם עובדים. אז שיהיה ברור שזה המצב.

אם רוצים לפתור את זה, אני לא מייצגת את האוצר פה אבל אם האוצר והרשות רוצים לפתור את זה, אז יש דרכים אבל כרגע המצב הוא שיש מעט עובדים אקדמאים שיש פערי שכר.

נציג האוצר, בבקשה.

אני רפרנט של רשות האוכלוסין, ההגירה במעברי הגבול באגף תקציבים. למעשה, לא נכנסנו לעומק המעבר התנאים שמתקבלים במעבר של העובדים. הרעיון היה שהתנאים שלהם לא יפגעו ואני מבין שיש מקומות שהם משופרים ויש מקומות שהם נפגעים, במקביל. אני לא רוצה לתת התייחסות לדברים שלא נכנסתי אליהם לעומק כי באמת שאין לי מה להוסיף על דבריו של זוסמן.

אבל יש כאן נקודה שאנחנו מצפים לתשובה בנושא של גמול אקדמי.

ישבו פה כל חכמי הדור בכתיבת ההסכמים. הם במפורש התייחסו לשכר הקיים לשת"מים, בקרי גבול במשטרת ישראל, ראו שכר נמוך מאוד ואמרו שאם מעבירים את הענין הזה לשירות המדינה ונתחיל אתם גם בשכר ברמה הזאת או בשכר כפי שמתחילים בשירות המדינה, ואני לא בא להעליב, שום דבר לא ייצא מהענין הזה. לקחו את השכר הזה, ואני חוזר, של 600 ו-800 ויותר שקלים למעלה בבסיס ומתעלמים מזה. ועכשיו מוצאים מישהי שאולי במקרה נוצר מצב שהיה לה שכר מאוד גבוה. זו הבעיה? לא. ה-500 זה הפתרון שהם שודרגו במערכת השכר.

אני אומרת שוב שמניסיוני, במעברי מעסיקים וגם תהליכים דומים אפשר לבדוק אם מדובר על יחסית מעט עובדים. אני לא מאמינה שהאוצר והרשות יתנגדו באופן פרטני לבנות מנגנון שפותר את הבעיה הזאת, כשהמנגנון הוא פרטני, הוא אישי, הוא לא יחול על כלל העובדים אלא רק על העובדים הספציפיים שהם אלה שנפגעו. אם רוצים, אפשר לפתור את זה.

אז בואו נתחיל מהנקודה הזאת. בכמה עובדות מדובר?

אני יודעת על עשרות.

משהו כמו 15%,20% שזה בערך 60 אנשים.

אני חושבת שאפשר לבנות אמצעי תגמול. תראו, כולכם אמרתם שהמטרה של המעבר זה לא לפגוע בזכויות של אף אחד. אז תעמדו במילה ובמשפט הזה. אם המטרה היא לא לפגוע ויש קבוצה קטנה או גדולה - -

אני מאוד גאה על כך שמשטרת ישראל מציעה איך לשפר את השכר. עד עכשיו הייתי מאופק. אני מציע לחזור רטרו ולבדוק איך הם עבדו 20 שנה במשטרה עם 3600 שקלים משכורת. יש הסכם וכולם חתמו עליו. הם בדקו איך לשדרג אנשים וזה היה הבסיס בתוך ההעברה. עכשיו מספרים לי... בסדר. לקטע הזה אני לא נכנס.

שי, תמקד את הדברים שלך בלי הצהרות דרמטיות על שום דבר כללי. בא נדבר על הדברים שנשארו פתוחים.

אני כאן כדי למקד. בעצם, התהליך העיקרי שנוגע לפגיעה חמורה, קשה בעובדות ועובדים במערך הזה שעד עתה התנהל במשטרת ישראל, לצערי לא הצליחו להעלות פה לבירור מלא. אני מציע לא לוותר ולשים לב. יש מסע אגרסיבי מאוד שעושה המשטרה שלא בטובתה ולא ביוזמתה מול העובדות האלה, בהשפעה בכל דרך לגיטימית ובמספר דרכים פחות לגיטימיות על אותן עובדות להתפטר. החל מאותם ראיונות, ולא מדובר על התפטרות טכנית כי אם היא טכנית, הרי שהיא יכולה בכלל לא לבוא לידי ביטוי.

שי, אגיד לך למה זה לא מטריד: אם יש הבטחה, וניתנה כאן הבטחה כזאת, שכל העובדים האלה יקלטו מחדש במערך של משרד הפנים, לי אין בעיה עם זה.

לא ניתנה כאן הבטחה כזאת. אני רוצה לחדד ולהבהיר: לצערי, כמו בדיונים קודמים שבהם היתה לי הזדמנות להשתתף, לא ניתנה פה הבטחה כזאת. אני מציע לחזור לסטנוגרמה ולראות שלא ניתנה הבטחה שכל עובד יתקבל. מר זוסמן אמר במפורש שהוא לא יכול להתחייב לזה אלא שהוא חושב שיהיו מקרים בודדים שלא. לעובדות בשטח, והשבוע הייתי באשדוד וגם בשיחות טלפון בגלל המרחק עם אילת, עם נשים בשלבים כאלה ואחרים של היריון או חופשת לידה, שנאמר להן במפורש שהן חייבות להתפטר ואחרי הפיטורים ייבחן אם, אבל יישמר להם הסיכוי, להיקלט במשרד הפנים. אגב, מקרים שאני לא רואה קושי גם לחשוף אותם ברמה האישית. אני חושב שהשמות האישיים יעלו בתהליכים משפטיים אבל הדבר הזה לא קיבלת תשובה.

לשם כך התכנסנו כאן היום. כדי למנוע פיטורים של אותן נשים בהיריון היה שווה לכנס היום את הוועדה.

כן, אבל זה לא נעשה.

כל מקרה בהיריון, ואתם באמת נתקלים באירוע כזה, תביאו אותו אלי. לא על רשימה עלומה.

שי, גם אנחנו צד לשמור על הזכויות של אותן עובדות - -

מתי, לי אין בעיה מאיזה צד ישמרו על הזכויות שלהם ואין בעיה שכל הצדדים יישמרו על הזכויות שלהם.

אם יורשה לי להשלים את דבריי בענין הזה: לגבי מי הצד ומה הצד – יש הסכם כתוב. הסכם שלדעתנו הוא חדל נפקות, הוא לא הוגן, הוא פוגעני, הוא מכיל אלמנטים שלא נשמע עליהם בדין העבודה הקיבוצי. יש הסכם אחד כתוב. ההסכם הזה, שמפורסם, העובדות הן לא צד לו. אין אף עובדת שהיתה מעורבת בתהליך החתימה עליו. העובדה שיש ארגון עובדים שנתן לזה את ידו, אפשר להצטער עליה. ההסכם הזה כתוב שחור על גבי לבן והוא פה, בידי נציגי המשטרה ומשרד הפנים ובידינו, וההסכם הזה לא מציין הרבה מהדברים שנזרקו פה לחלל האוויר כהבטחות. הלוואי, והייתי רוצה שמעמד הפרוטוקול של הוועדה המכובדת הזאת היה כזה של הסכם קיבוצי אבל לצערי זה לא המצב. ביחסי עבודה להסכם הקיבוצי יש תקפות ברורה. ההסכם הזה הוא לא הסכם ולא קיבוצי, כמו שפתחה פה חברתי, ואני חושב שזה ייבחן. הדברים שנאמרו כאן סותרים פעם אחר פעם את הוראות ההסכם ואני חושש שאם נעשה, ואני מאוד מעריך את הכוונה של יו"ר הוועדה ואני מודה לך על הדיון הזה, לערוך מעקב על הדברים. אנחנו, לצערי, נראה שהדברים הם לא כפי שנאמרו כאן על ידי נציגים של רשויות מדינה, וזה קשה לי מאוד להגיד את זה. ההסכם הקיבוצי, אם בכלל, הוא שיחול והוא לא מכיל פתרון, לא לעובדת שמתפטרת עכשיו בגלל שהיא נבהלה, והבהילו את העובדות והן מתפטרות - -

איזה מנגנון חליפי אתה מציע?

קודם כל, אני מציע שתצא מפה הצהרה ברורה שכל הבקשה מהעובדות להתפטר וכל הלחצים בטלים מכאן ואילך, ואין שום צורך שיתפטרו. יבוצע תהליך מסודר של שחרורן, כמו שהמשטרה צריכה להיערך לו, למרות המגבלות. המגבלות שעליהן הצר פה תת ניצב ניר... סליחה, הדרגה האמיתית היא רב-פקד. הדברים שהוצגו פה, אותם גורמים מסורבלים ומעציבים נורא של זמן התראה מראש או דמי התראה - -

שי, אני לא מסכימה עם איך שאתה מציג את הדברים. אני חשובת שברור שכשאדם עובר ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר, צריך לעשות הליך של שינוי סטאטוס. אם ההתפטרות הזאת, כל עניינה לסיים את יחסי העבודה עם המשטרה ולהעביר אותם ליחסי עבודה עם משרד הפנים, מר זוסמן, לי אין בעיה, באופן אישי, שקודם תבצעו את כל הוועדות והראיונות, תודיעו לעובדת שהיא התקבלה למשרד הפנים - -

זה מה שמתבצע בפועל.

ברשותך, במשפט אחד כי מה שרציתי לומר מתייחס בדיוק לשאלה שלך: הרי לא כך היא כי כשניר הציג פה, וסלח לי על הטעות בדרגה, את הסרבול והקושי, ובואו נפרט: התראה מראש, שימוע, דמי התראה אם זמן ההתראה לא ניתן, חתימה של השר לביטחון פנים. במקרה של עובדת בהיריון גם אישור של שר התמ"ת. כל הדברים האלה הן זכויות חקוקות של עובד כשמסיימים את העסקתו. אלה הן הזכויות, אותם סרבולים וסליחה, ב-24 לספטמבר, כשיצאה ההנחיה לנהל ראיונות כאלה של התפטרות היה זמן, וגם היום יש זמן, לבצע את כל מה שמחויב בחוק לעובד שהחליטה המדינה מסיבותיה, ואגב, עדין הן תמוהות בעינינו, אבל החליטה שצריך לפטר אותו, יבצעו את כל מה שמחויב בחוק.

המדינה החליטה להעביר את כל הנושא של - - לרשות ההגירה. זה דבר לגיטימי. לא קרה כאן שום דבר אפל.

רגע, לא ירדת לסוף דעתי. אני לא מתנגד לזה ואני חושב שזה מהלך נכון. אני חושב שצריך לעשות אותו על פי כל הזכויות החקוקות של עובד כשהוא מפוטר. אין שום סיבה לחסוך ולקצר הליכים כי קיצור ההליכים הוא דרך עוקפת זכויות. עוקפת את זכות השימוע, את ההתראה, עוקפת את הבדיקה המדוקדקת ולא האוטומטית כמו שעולה מהמסכים, שאין תקן אחר ואין אפשרות אחרת, וגם לעובד שיש לו בקשה מסוימת, ספציפית, יש תשובה אוטומטית מראש שאין לו מקום במשטרה. את כל הדברים האלה המשטרה יכולה לעשות היום. אין שום בעיה.

אני רוצה להשלים את הדברים: יש פה בעיה. מהנתונים שעלו בתשובה למכתב שלי התייחסו, משום מה, רק למעברי אשדוד, נתב"ג וחיפה, ויש עוד מעברים. נאמר כאן שבמעבר אשדוד 97% מתוך העוברים הן נשים. בנתב"ג למעלה מ-90% נשים ובחיפה כ-99% נשים. זאת אומרת, יש כמות מאוד משמעותית. אני חושבת שברגע שמדובר בנשים רבות שהן עובדות, אין מה לעשות, ההתייחסות היא אחרת. אני בטוחה שאם אחוז הגברים היה כזה, כל מרכזי ההערכה וכל התהליכים והשינויים והאקדמאיים וכולי, היו נעשים אחרת. אין לי ספק.

כל התהליך של ההסברה ושל ההבנה שזה רק עניין טכני, ולהבין את הזכויות וכשנאמר שזה רק ראיון פורמאלי ולא יותר מזה, לא נאמר, זה לא הגיע להרבה מאוד עובדות ולכן, כל התהליך הזה יכול להיעשות בצורה הרבה יותר מכובדת לנשים שעובדות כבר למעלה מ-10 שנים.

אני רוצה לסכם את הדיון: - -

שירלי, אני שמח לקלוט את כולן.

אנחנו נשמח לקחת את כל עובדי המשטרה תחת האיגוד שלנו, של הסתדרות עובדי המדינה ולשמור על הזכויות שלכם.

חברים, לסיכום: יש כאן בעיה של תהליך. מדובר בשורה של עובדות שאם הן הגיעו למצב שבו יש להן נציגה משפטית וכולי, התחושה במעבר הזה היא תחושה של פגיעה בזכויות. בואו נטפל בבעיית התחושה כי היא יכולה להיפטר, כפי שאמרה עורכת הדין שירלי בבאי, בדרך שבה לכל עובדת, שעכשיו העובדות נמצאות בחלקן בתהליך מתמשך של ראיון וועדה וכולי, עד השלב שבו היא תהיה מועסקת לבטח במשרד הפנים תחת הפיקוח שלך, אני חושבת שכדאי מאוד שהן יבינו לקראת מה הן הולכות, ושהן לא נפגעות בכל הדרך הזאת.

דבר שני, יש כאן קבוצה מסוימת בקרב השוטרות שנפגעת. מדובר בקבוצה של 60 שוטרות, שהן שוטרות אקדמאיות. שוטרים ושוטרות. אני חושבת שמכאן יוצאת פניה גם לרשות האוכלוסין וגם למשרד האוצר וגם לנציבות שירות המדינה לבדוק כיצד ניתן לשמור על הזכויות שלהם. זה חוכמה קטנה לזרוק את הכל ולומר: נחתם הסכם. ואם ההסכם לא בסדר? התפקיד שלנו, בין השאר, לדעת לדאוג לזה שהזכויות ישמרו, ואם מדובר ב-60 עובדות, אני חושבת שראוי לעשות מאמץ ולהגיע כאן להבנות איך לשמור על הזכויות שלהן.

דבר אחרון - הנושא של נשים בהיריון. אנחנו, כוועדה, נפקח על הנושא הזה. אני רוצה לקבל דיווחה. אנחנו ניפגש ב-2 בינואר בדיווח שיראה באופן מפורש האם כל אותן עובדות, שחלקן בהיריון וחלקן חזרו מחופשת לידה, נקלטו במקום העבודה החדש שלהן. אנחנו נאבק על הזכות הזאת של נשים בהיריון לא להיפגע במסגרת המעבר הזה, כי הן, כביכול, החוליה החלשה תמיד בכל מנגנון מערכתי, שמעביר אנשים ממקום למקום. זה אינטרס אישי של הוועדה ועל זה נפקח. חוץ מזה, אנחנו נראה עד כמה נכונה האמירה שלך שאומרת שכמעט כולם יתקבלו או כולם יתקבלו, ונדאג לזה שאף אחד לא ימצא את עצמו מחוסר עבודה בסופו של תהליך.

אני מודה לכל מי שהגיע לדיון. הישיבה נעולה.

רציתי להוסיף משהו: מילה על הפגיעה של העובדות האקדמאיות: אנחנו, שקיבלנו את ההחלטה של ממשלת ישראל להעביר את מעברי הגבול למשרד הפנים, בדקנו את תנאי השכר של השוטרות במשטרה. מה שקיבלנו מהמשטרה, אנחנו חושבים שהיטבנו והם קיבלו שכר יותר טוב מרשות האוכלוסין מאשר ממשטרת ישראל. אנחנו לא מתכוונים לפתוח את טבלאות השכר.

הנקודה היותר חשובה היא שאנשים עם השכלה, בדרך כלל, מקבלים איזה "בנפיט" שעובר לאורך זמן גם בהטבות השכר העתידיות. ולכן, אם אפשר לגלם את זה כי בכל זאת, המדינה כן רואה לנכון לתגמל אנשים שיש להם השכלה, כן יש מקום לדאוג לזה שאותן נשים לא יפגעו מזה שהן משכילות.

תודה רבה.







(הישיבה ננעלה בשעה 13:25)