תפקיד ועדת האו"ם למעמד האישה בהעצמת נשים וקביעת דרכים לשיתוף פעולה עם הוועדה

5
הוועדה לקידום מעמד האישה –
16.11.2010

הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 63
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי , ט' בכסלו תשע"א (16 בנובמבר 2010) שעה 13:40

תפקיד ועדת האו"ם למעמד האישה בהעצמת נשים וקביעת דרכים לשיתוף פעולה עם הועדה,
בהשתתפות שגרירת ארצות הברית באו"ם לענייני נשים, השגרירה מריל פרנק

חברי הוועדה: ציפי חוטבלי - היו"ר
מרינה סולדוקין

מריל פרנק שגרירת ארצות הברית באו"ם לענייני נשים
ורד סויד – מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
אילנה רביד – מנהלת מנהל ותקציב, אגף תקשורת וממונה על מעמד האישה, משרד החוץ
מרינה רוזנברג – מתמחה מינהל אגף ארב"ל, משרד החוץ
עו"ד אסף רדזינר – היחידה להסכמים בין לאומיים, משרד המשפטים
מרים שכטר – ממונה על קידום מעמד האישה ושוויון בין המינים, משרד החינוך
פליסיטי עזיזוליף – נציגת המרכז האמריקני, שגרירות ארצות הברית
הלן שניצר – נציג שגרירות ארצות הברית
שרי קולקני – שגרירות ארצות הברית
עו"ד גלי עציוני – לשכה משפטית, נעמ"ת
עו"ד מאירה בסוק – לשכה משפטית, נעמ"ת
פרופ' רות הלפרין קדרי – ראש מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן
אמילי שופן – מתמחה בלשכה המשפטית, הכנסת
ד"ר יוספה שטיינר – מתמחה בתחום מעמד האישה
הגב' רייצ'ל נפנאר – המלווה של השגרירה מריל פרנק

דלית אזולאי

רבקה קנריק

אמילי שופן – מתמחה

נוגה לנגפור – חבר המתרגמים בע"מ









תפקיד ועדת האו"ם למעמד האישה בהעצמת נשים וקביעת דרכים לשיתוף פעולה עם הועדה,
בהשתתפות שגרירת ארצות הברית באו"ם לענייני נשים, השגרירה מריל פרנק

אחר צהרים טובים לכולן, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

ישיבה זו היא ישיבה מיוחדת של הוועדה לזכויות האישה של הכנסת, ואנו מתכבדים ושמחים לארח כאן את השגרירה מריל פרנק. היה לי העונג לשוחח עם השגרירה לפני שהתחלנו, והתרשמתי מאוד מן המוטיבציה שלה.

ישיבת הוועדה הזו התאספה על מנת לשמוע אודות ועדת האו"ם למעמד האישה. ברצוני שתספרי לנו קצת אודותיך ובמיוחד אודות פועליה של הוועדה, אודות דברים שיש לנו במשותף ודברים שאנו עשויים לקדם יחדיו.

אחר צהרים טובים לכולם. אני כאן לרגל עסקים לא רשמיים. לא מטעם מחלקת המדינה. למען האמת, הייתי בירדן בשבוע בעבר כמשקיפה בבחירות. כשאני יוצאת למסעות, אני אוהבת לשריין שבוע נוסף ולבקר במקומות קרובים. ישראל, כמובן, היא מקום מיוחד מאוד.

בני לומד השנה באוניברסיטת בן גוריון, במכון הערבה, כך שאנו מתכוונים לבקר אותו, וזהו החלק החשוב ביותר בביקור זה. הוא לומד לימודי הסביבה. דבר נוסף בעל חשיבות הוא העבודה שעשינו עם נשים דרוזיות בצפון.

זה סיפור מעניין. קבוצה של גברים דרוזים הגיעה לפגוש אותי בניו יורק, והם שאלו אותי אם אואיל להיפגש עם נשותיהם. הם אמרו שבקהילה הדרוזית ישנן נשים יפהפיות, שהן חכמות מאוד ומוכשרות, ושלמעשה, הן משכילות יותר מן הגברים, אך אינן ממלאות תפקידים בהנהגה. הגברים שאלו אותי אם אהיה מוכנה להעביר להן הכשרה בנושא מנהיגות. וחשבתי שזה כל כך יוצא דופן וכל כך מסקרן. יצאתי למסע מיוחד בירדן, ותכננתי טיול מיוחד כדי ללכת ולפגוש אותן, ובילינו שם יומיים. עבדתי עם מספר נשים יוצאות מן הכלל. ישראל היא ברת מזל שיש לה קהילה דינמית כל כך.

ספרי לי קצת על תכנית ההכשרה. מה את עושה?

אני עובדת מן הצד הדיפלומטי, אשר מייצג את ארצות הברית ואת האומות המאוחדות וזהו כבוד. אני מגיעה מעולם הפוליטיקה. כיהנתי כראש עיר במשך עשר שנים. אני יודעת שאם ברצוננו לחולל שינוי יש את שינויי המאקרו, שינויי המדיניות הגדולים, אשר כרוכים בכך, אך יש גם את השינויים בשטח.

אם כן, כאשר אני יוצאת למסע כזה, אני עובדת מהצד עם נשים מן השורה. לפני שבועיים הייתי בניירובי לרגל העשור לנשים האפריקאיות. נכחתי בוועידה לאורך כל השבוע, אולם לאחר מכן הוספתי שבוע נוסף וערכתי הכשרה בנושא מנהיגות לנשים משבט המסאי, לנשים העוסקות בקליעת סלים, ולנשים עם מוגבלויות, והכשרתי נשים בקאבול להתמודד בבחירות, כמו כן, בהודו, ובמלאווי עם חברות פרלמנט, אשר מבקשות בחירות חוזרות, ואנו מוצאים שאינן נבחרות שנית.

כיצד את עושה זאת? בישראל יש לנו קבוצות מסוימות המהוות מחסומים והן חלק מן המערכת הפוליטית, כמו הנשים החרדיות. במפלגות החרדיות לא נהוגות בחירות מוקדמות. הם בחרו אנשים מסומים ואותם בלבד. כיצד את משתמשת בדפוסים הללו בתוך המסגרת של הקהילות ההדוקות מאוד הללו, ומעודדת נשים להיות מנהיגות, בשעה שהקהילה שלהן חוסמת אותן מלעשות זאת?

אני סבורה, שהדוגמה הטובה ביותר לכך הן הנשים בקאבול, אפגניסטן. שם הכי קשה. אחת מן הנשים שהכשרתי, הוצא נגדה "פתווה", והיא נידונה לסקילה באבנים בגין התמודדות בבחירות. אישה אחרת הוכתה שלוש פעמים על ידי הטאליבן, משום שלא לבשה רעלה. אגב, היא הגיעה להכשרה שלנו כשהיא מכוסה כהלכה, היא הייתה עטופה בצעיף, שכיסה אותה עד צווארה, והיא לבשה מכנסיים גדולים, אמנם, אך מנומרים.

שוחחנו עם הנשים, וכל אחת מהן אמרה, שהיא דתייה, ושהיא רוצה לשמר את מסורתה, ועם זאת הן מייחלות שתהיינה להן זכויות נשים.

אפגניסטן היא מקרה מיוחד, כיוון שהייתה שם פלישה סובייטית.

הנשים, ששוחחתי עימן, מתמודדות בבחירות כנגד כל הסיכויים, והן עושות זאת תוך ניסיון לשמר את מסורתן, אך יחד עם זה מנפצות כמה 'תקרות זכוכית'. לנשים הללו יש רצון כה עז להצליח והן חדורות אמונה ביכולתן להצליח, ובכנות, בהיותי עימן היה לי קשה לראות את נקודת האור, לראות לאן פניהן מועדות. אך הן האמינו שזה יכול לקרות. אולי משום שאין להן ברירה אחרת.

כמו כן, העבודה עם הנשים באפריקה. נשות שבט המסאי מגיעות מרקע מסורתי מאוד. מה שאנו מנסים לעשות הוא למצוא תחומים שבהן הן תוכלנה להיות מנהיגות. בין אם זו מועצת נשים בכפר, ייתכן שאישה לא תוכל להיות ראש השבט או להיות במועצת ראש השבט, אך אם ישנה מועצת נשים, נשים תוכלנה להיות בעלות השפעה. למעשה, באחד הכפרים שביקרנו בהם במלאווי, הנשים בחרו את חברי מועצת ראש השבט. הן בחרו את הגברים.

ישנן דרכים רבות לעשות זאת. לא בהכרח המודל האמריקאי. גם לא המודל הישראלי, או המודל האירופאי. כל קהילה תמצא את דרכה לעשות זאת. הרעיון הוא שנשים תמצאנה את הקול שלהן. ומה שאנו עושים הוא לסייע להן לגלות מי הן, מה חשוב להן וכיצד להעביר את המסר הזה.

האם זוהי המטרה והתכלית העיקרית של ועדת האו"ם למעמד האישה, או האם את רואה אותה יותר כגוף אפקטיבי אשר מסוגל לקבל החלטות מסוימות?

ועדת האו"ם למעמד האישה שירתה כגוף לקביעת מדיניות. עליי להבהיר זאת. יש את עמדתי הרשמית בנושא, ויש גם את עמדתי הלא רשמית. אני אוהבת לעשות את העבודה בשטח, ואני חושבת שהיא חשובה. היא גם מספקת דלק כדי להמשיך לעשות זאת. מדובר בוועדת האו"ם למעמד האישה. ישראל שלחה משלחת. בראשה עמדה אישה בשם מרי הדיה. אם כן, מדינות שולחות נציגים לוועדת האו"ם למעמד האישה. לעיתים קרובות, הנציג הוא השר לענייני מגדר, אם ישנו שר כזה. לכם יש את סגנית השר והיא הנוכחת בה.

אנו הולכים לשם כדי לדון בסוגיות המשפיעות על חייהן של נשים. אני לא נמצאת כאן במסגרת ביקור רשמי, כך שאינני אמורה לדבר על התפקיד של המחלקה. אך אני רואה בסוכנות הנשים החדשה, women UN, שלוועדת האו"ם למעמד האישה יכול להיות תפקיד גדול יותר והיא יכולה להתמקד ממש במדיניות. אנו הגוף לקביעת מדיניות.

אני חושבת שנשים אינן באמת מעוניינות בללכת למקומות ורק לדבר כשאף אחד לא באמת יודע מה התועלת בכך. זה צריך להיות משהו שמשפיע על חייהן של נשים. וישנם נושאים רבים שהן יכולות לטפל בהן, והן אף עושות זאת. המדינות שולחות את המשלחות שלהן לוועדת האו"ם למעמד האישה, אך, בנוסף, ישנם 300 אירועים צדדיים, שנערכים על ידי ארגונים לא ממשלתיים והם טובים מאוד. זוהי רשת נהדרת. אך יש לנו סוכנות נשים, ועכשיו הזמן להעריך מחדש היכן אנו עומדים, ומה צריכה להיות משמעותינו לעולם הנשים.

קודם לכן, סיפרת לי על דברים מסוימים אשר יעצימו את הוועדה.

בהחלט. ועדת האו"ם למעמד האישה צריכה להיות גוף לקביעת מדיניות, בהתאם לייעודה. השנה, אנו מתכוונים לבחון את הנושא של נשים וטכנולוגיה. אך הוועדה עצמה יכולה ממש לקבוע מדיניות, יכולה לבחון נושאים, כגון אלימות נגד נשים במגזר הפוליטי. זוהי רק דוגמה לאחד הנושאים שבמקרה היה לי עניין בו. אם תשוחחו עם נשים ברחבי העולם, תמצאו שמאורעות מצערים מסוג זה הם שכיחים. שורפים את בתיהן של נשים, שופכים עליהן חומצה, מאיימים עליהן כאשר הן מציגות את מועמדותן בבחירות. שמענו על מקרים שאירעו לנשים ראשות עיר בדרום אפריקה. מה שמעניין הוא שזה לא קורה רק במדינות המתפתחות. זה קורה בכל מקום.

בשבוע הבא, למשל, נציין את היום הבינלאומי לאלימות נגד נשים. אני תוהה אם יש משהו מיוחד שאתם עושים באו"ם ביום זה, במסגרת תפקידכם כקובעי מדיניות, על מנת להפוך את העולם בטוח יותר לנשים.

באו"ם נערכו פגישות בנושא זה. במקרה, הייתי בקניה באותו זמן, ולכן לא נכחתי בהן. נושא זה הוא נושא שהם מחויבים כלפיו, כמו גם נושא שכולם יכולים להתאחד סביבו. הוא לא בהכרח נושא פוליטי שקשה להקיף אותו. אלא דבר שעל כולנו לנסות בקלות להבין אותו. זה מורכב.

אחד הדברים שהאו"ם יכול לעשות הוא להתבונן בדברים שמתרחשים ברחבי העולם, וללמוד מן הניסיון, ולנסות לממש בעולם את מה שיעיל יותר. אנו נוכל לשלב כוחות, נוכל להיות במקום טוב יותר לנשים, בכל הנוגע לבטיחותן האישית. כל עוד נשים נרצחות על ידי בעליהן או אבותיהן או אחיהן, בעיניי, אין זו מדינה מערבית. במדינתנו דברים אלו עדיין מתרחשים.

זה קורה גם במדינות מערביות.

אני יודעת. לכן, עלינו להכניס לסדר היום שלנו את השמירה על חיי נשים.

אני מוכרחה להבהיר דבר מה. אינני עובדת עבור האומות המאוחדות. אני עובדת עבור המשלחת של ארצות הברית. לכן, את העבודה שמבצע האו"ם, על כולנו לנסות לבצע. נושא האלימות נגד נשים הוא נושא רחב מאוד, ונכון לעכשיו הוא בר ביצוע, מבחינה פוליטית. בחודש שעבר, הם ביצעו עבודת תכנון שוות ערך לחודש בנושא זה. האו"ם עצמו, אפוא, מבצע עבודה זו, וכך גם הסנאט האמריקאי. הנשיא הצהיר הצהרות בנושא.

למעשה, ישנה ועדה בראשותו של ביידן בנוגע לאלימות נגד נשים, כך שיש עניין בכך. השאלה היא, אם כן, מה אנו עושים? הגופים קובעי המדיניות צריכים לנקוט פעולה. ארגון הפיתוח הבינלאומי של ארצות הברית (SIDO) הוא אחד מהם. הוא ישקול מדיניות כלשהי. הם עושים זאת מדינה אחר מדינה. דבר שוועדת האו"ם למעמד האישה בהחלט יכולה לעשות הוא לסקור נושאים שמשפיעים על כולם, מעין סקירה מקבילה של נושאים. זה אומר שאנו צריכים להתערב ולבצע עבודה של ממש במקום לקיים רק ועידות אחרי ועידות. עכשיו הזמן לעשות מעשה. זה נעשה ברור יותר.

האם שמעת על "הפינק ליידיס", אלימות נגד נשים?

כן, שמעתי עליהן.

ורד, הייתי רוצה שתספרי לנו על חוויותיך ממשלחת האו"ם של השנה שעברה ועל פועלייך במסגרת תפקידך.

בשנה שעברה הייתי במשלחת מטעם משרד החינוך. פרופסור רות הלפרן קדרי הייתה חברה במשלחת בשנים האחרונות. סגנית השר, גילה גמליאל, עמדה בראש המשלחת. זו הייתה ועידה מיוחדת בעקבות הוועידה בבייג'ין אשר נערכת אחת לחמש שנים. כל מדינה מציגה את פועלה בנוגע למעמד האישה. השנה, כפי שנאמר, הדגש יושם על נשים וטכנולוגיה ומדעים. אנו פועלים על מנת להכין את המשלחת עם אנשי מקצוע מן האקדמיה. לראשונה מזה שנים, יש לנו סגנית שר אשר מעורבת בתהליך.

אני נציגה של משרד החוץ מן המחלקה לארגונים בינלאומיים. יחד עם ורד, אנו אחראיות למשלחת אשר יוצאת לוועידות של וועדת האו"ם למעמד האישה מדי שנה בשנה. בשנה שעברה, היות שהוועידה נערכה בבייג'ין, הייתה לנו משלחת גדולה יותר. היינו 12 נשים, שבראשן סגנית השר, גילה גמליאל. השנה, אנו מתכננים משלחת קטנה יותר, מקצועית יותר, אשר שמה במרכז את הסוגיה שהזכרת. יש לי שתי שאלות. השאלה הראשונה, הזכרת שהוועדה למעמד האישה היא יותר גוף לקביעת מדיניות. כשם שחווית, הן בשליחות הוועדה למעמד האישה והן בשטח כשליחות צדדית, ברצוני לדעת אם את רואה את הרלוונטיות עבור הוועדה למעמד האישה?

בדיוק על כך אני מדברת.

השאלה השנייה, ברשותך. ישראל צריכה להתמודד עם ההחלטה הנוגעת לתנועה הפלסטינית. זוהי ההחלטה היחידה אשר מתייחסת לסוגיה פוליטית בוועדת האו"ם למעמד האישה. ולכן ברצוננו להתייחס גם לסוגיה זו, הואיל ודיברת על נשים באפגניסטן ובאפריקה. מדינות אלו אינן מוזכרות באף החלטה בוועדה למעמד האישה.

לא, הן לא מוזכרות. כאשר אני מצהירה משהו בשם ארצות הברית, מדובר בהצהרה רשמית. למעשה, הצהרתי היא בעיצומו של דיון. ארצות הברית התנגדה, ביצעה התערבות. עשיתי זאת בעצמי, התנגדתי לכך. ולמען האמת, הסיבה לכך היא מטעם שאלו תנועות מבודדות. זה הוצג על ידי סודן בשנה הקודמת. ארצות הברית ברורה מאוד. יחד עימנו, באותה דעה, היו בריטניה הגדולה והולנד. זה היה יוצא דופן.

שאלתי היא אם את רואה מוצא כלשהו לישראל. אנו יודעים את העמדה האמריקאית. זה עוזר לנו מאוד. אך בנימה אישית יותר, האם יש לך הצעה כלשהי כיצד לטפל בנושאים אלו?

אינני נמצאת כאן בביקור רשמי, כך שאינני רוצה להיכנס לכך. אתייחס לשאלה הראשונה לגבי ועדת האו"ם למעמד האישה. הוועדה למעמד האישה, אם מבינים את ייעודה, היא גוף לקביעת מדיניות. עלינו לפעול יותר על מנת לחזק אותה. יש לנו הזדמנות לעשות זאת הודות לסוכנות הנשים החדשה. כך שהשנה, אני מצפה לנהל שיחה, שתעסוק במה שביכולתנו לעשות על מנת לייעל את הוועדה ולהעניק לה קצת כוח.

אם כן, על כך נדבר השנה. השנה בכוונתי להעביר הכשרה. בכל שנה, אני נפגשת עם הארגונים הלא ממשלתיים. בכל שנה, אני שואלת אותם אם אחד מהם מתמודד בבחירות. ורובם אינם מתמודדים. בשנה שעברה, הם חזרו ואמרו, "זו שאלה טובה מאוד". אמרתי להם, "אתם מנהיגים".

נשים אינן רואות עצמן כמנהיגות. אפילו שישנן נשים שמארגנות את הקהילה שלהן או את בתי הספר שלהן. הנקודה היא שנשים אינן רואות את עצמן כמנהיגות. אם נשים אלו, אשר עומדות בראש ארגונים של האו"ם, ובכל זאת, הן אינן רואות עצמן כמנהיגות, אז אנחנו בבעיה.

אחת המטרות של הוועדה הזאת היא לפעול באופן שיותר נשים תיבחרנה לרשויות העירוניות כמו גם לכנסת. יש שני חוקים אשר מקדמים מטרה זו. כמו כן, אנו מעניקים יותר תמיכה למפלגות ששליש מחבריהן הן נשים.

אני מברית המועצות לשעבר. שם האמונה הרווחת הייתה ברורה מאוד, שנשים הן טובות יותר מגברים, משכילות יותר. כאן, האמונות הן שונות. לפני עשר שנים, עמדתי בראש ועדה זו. כאן, בדרכנו השקטה, אנו נוחלים הצלחה. כאשר הצטרפתי לכנסת, לפני 15 שנים, היו 7 נשים חברות כנסת מתוך 120. היום, אנו 22 חברות כנסת. המהפכה מתחוללת, אך בהדרגה ובשקט. החברה שלנו היא לא מערבית ואף לא מזרחית, אלא חיבור של השניים.

אנו מאוד גאים בך, פרופסור רות הלפרן קדרי. ספרי לנו, בבקשה, על פועליך.

תודה על רשות הדיבור. אני מרוצה מאוד מביקורך. אני חושבת שיש משמעות רבה לכך שבמסגרת ביקור לא רשמי, בחרת לבוא ולפנות לוועדה זו, שהיא למעשה הפורום לכינוס, הן של הכוח הפוליטי הרשמי והן של הכוח הנשי המייצג את החברה האזרחית בישראל, ואת יכולה לראות כאן די הרבה נציגות של החברה האזרחית.

זוהי הזדמנות מושלמת להעלות את השאלה, כיצד אנו, הנשים בישראל, בין אם בדרג הפוליטי הרשמי, או בדרג החברתי האזרחי שאינו רשמי, כיצד אנו יכולות להפיק יותר תועלת מן הארגונים הבינלאומיים, ובראש ובראשונה, כמובן, מן האומות המאוחדות. חלקנו היינו מעורבות ונכחנו בוועידות השנתיות של וועדת האו"ם למעמד האישה. אך אינני בטוחה שיש לנו תמונה ברורה. הגיע הזמן שהתמונה תתבהר ונהיה מסוגלות להפיק תועלת, באנוכיות למדי, הייתי אומרת, מן הארגונים הללו.

יש הבדל בין ועדת האו"ם למעמד האישה לבין הוועדה לביטול האפליה נגד נשים (CEDA). משום שהוועדה למעמד האישה הינה גוף לקביעת מדיניות. זוהי ישות ברמה הגבוהה ביותר. ישות בינלאומית אשר קובעת מדיניות, וכעת עם יצירת ישות האו"ם החדשה הנקראת women UN. הרעיון היה לכנס יחדיו את כל ארבעת הסוכנויות השונות שטיפלו בנפרד בסוגיות הקשורות לנשים באומות המאוחדות, לכנס אותן יחד תחת הנהגה אחת, נשיאת צ'ילה לשעבר, מנהיגה מוערכת מאוד. היא כפופה למזכיר הכללי. רמה אחת מתחת לבן קי-מון.

זוהי החשיפה הגדולה ביותר שהייתה מעולם לסוגיות הנשים, והתקציב עתיד להיות מוכפל עבור כל אחת מן הישויות הנפרדות. זהו באמת שינוי עצום. הוועדה למעמד האישה עדיין תהיה שם כקובעת מדיניות. השאלה היא, האם אנו, בישראל, יכולים להרוויח מן הוועדה למעמד האישה? אינני בטוחה בכך לגמרי. שוב, הוועדה עוסקת במדיניות ברמה אוניברסאלית, ברמה גלובלית, ואינה יורדת לעומקה של כל מדינה ומדינה.

הוועדה לביטול האפליה נגד נשים, היא למעשה "הבייבי" של הוועדה למעמד האישה. הוועדה למעמד האישה ארגנה את האמנה הבינלאומית בדבר אפליה נגד נשים. האמנה הבינלאומית אשר חוברה כטיוטה בשנת 1979 על ידי הוועדה למעמד האישה. זוהי אמנה בינלאומית. נכון להיום, 186 מדינות הן חברות בוועדה לביטול האפליה נגד נשים. ארצות הברית איננה חברה בוועדה זו.

האם זה נובע מהחלטה פוליטית?

בארצות הברית זה מצריך אישור של הסנאט.

אם יורשה לי לומר את מה שאני חושבת שנוכל להרוויח מן התצורה הנוכחית, ואני סבורה שחשוב מאוד להתחיל לדון בכך מיד, מפני שבעוד חודשיים ישראל אמורה למסור דיווח לוועדה לביטול האפליה נגד נשים. זוהי ההזדמנות של החברה האזרחית להעלות נושאים שעדיין מעכבים אותנו, מניעות ומכשולים המפריעים לקידום הנשים כאן, בישראל.

כאשר יועלו נושאים אלו, תוך ניצול הבמה של הוועדה לביטול האפליה נגד נשים, הם יזכו לחשיפה. ברגע שהם יזכו לחשיפה, הם יעצימו את החברה האזרחית כאן. אם הוועדה לביטול האפליה נגד נשים תתייחס לנושאים אלו בדו שיח הרשמי עם משלחות המדינות, תהיה זו הזדמנות להחזיר את הנושאים הללו הנה, לבית הנבחרים, ולדרוש שתינקט פעולה, ולדרוש שהממשלה תתייחס אליהם.

האם את כותבת את הדו"ח הזה?

אני פועלת מתוקף מעמדי כחברה לשעבר בוועדה לביטול האפליה נגד נשים. לא אשתתף בדו שיח אודות ישראל, כיוון שאני מישראל. אך עמיתותיי, 22 המומחיות האחרות בוועדה, תבצענה עבודה זו. האבחנות המסכמות שתפיק הוועדה תלויות, בעצם, במידע שיסופק לוועדה על ידי ארגונים לא ממשלתיים, על ידי החברה האזרחית.

האם כולכן יודעות מהי הוועדה לביטול האפליה נגד נשים? ובכן, את מודעת למהותה של הוועדה ולפועלה.

ראשית, עבורי זו הפתעה גדולה שקיימת ועדה לביטול האפליה נגד נשים. השאלה היא כיצד יכולה ארצות הברית שלא להיות שם?

אסביר לך בקצרה. נאלצתי לעשות זאת לא מעט פעמים. בארצות הברית, כדי לאשר ועדה של האו"ם, יש לזכות בשני שלישים מקולות הסנאט, ולא הצלחנו לעשות זאת במהלך כהונתו של קלינטון. אני חושבת שהיה חסר קול אחד. בשנותיו של בוש, הנושא לא הועלה. וכעת, הנשיא אובמה מחויב להעביר את הוועדה.

מדוע ישנה התנגדות?

הכוחות המתנגדים הם אותם כוחות אשר מתנגדים לרבות מסוגיות הנשים. איכשהו, הם קושרים את נושא תכנון המשפחה לוועדה לביטול האפליה נגד נשים. אינני מבינה מדוע נוצר הערבוב. אך ישנה התנגדות, שלדעתי, אינה הגיונית. בדומה לתיקון שוויון הזכויות, שלא עבר מיד.

נושא תכנון המשפחה בכללותו, שהוא נושא מאוד שנוי במחלוקת עבורנו בארצות הברית. נושא זה מעורב בעניין, וזו הסיבה לכך.

יש חברים מסוימים שלא יתקרבו לנושא. זה מורכב מאוד. יחד עם זאת, לצד אמצעי מדיניות אחרים, נשיאנו עושה ככל שביכולתו כדי להבטיח שנשים תקבלנה תמיכה. והוא תומך מאוד בוועדה לביטול האפליה נגד נשים. נראה אם זה יקרה בסנאט הבא.

השאלה הראשונה. שאלה אחת הייתה כיצד יכולה ישראל להרוויח מוועדת האו"ם למעמד האישה, וציינת שהוועדה למעמד האישה בעצם איננה עושה דברים מסוימים. מאז בייג'ין, הוועדה למעמד האישה הושיטה יד לאנשים שהיו מעורבים בה. כאשר אני מדברת על סוכנות הנשים הנ"ל, זוהי הזדמנות עבורנו לשקול מחדש מה כל אחת מחמש הסוכנויות הללו עושה. והאם הן עושות את העבודה המתאימה? האם עוד יש בכך הגיון? האם ישנה דרך שנוכל לחזק את מה שהן עושות? והאם זו הסיבה שאני אומרת שכדאי שניקח צעד אחורה, ונתבונן בוועדת האו"ם למעמד האישה, ונאמר כיצד היא משרתת את הנשים? קודם כל. מה מפיקים ממנה חבריה? האם היא מגשימה את ייעודה המקורי?

אישית, אני סבורה כי יש הרבה מקום כאן שאנו יכולים לנצל כדי לנהל דיון באשר לייעודה של הוועדה במסגרת ההגדרה הקיימת. ייתכן שזה הזמן לחזק את המוסד הזה, כך שהוא יערוך מחקרים שיש להם השפעה על כולם, למשל. אני פשוט זורקת מספר רעיונות. הם עשויים לבחור שלא לעשות זאת, לעולם. אבל מצד שני, הוא יוכל לבצע מעין עבודה צדדית, עבודה של התבוננות המשווה בין מדינות. בשלב זה, הוא אינו עושה זאת. הוועדה לביטול האפליה נגד נשים מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לכך שהיום, ישנן הרבה יותר נשים ברשויות המחוקקות ברחבי העולם. כל מדינה צריכה לדווח לוועדה לביטול האפליה נגד נשים. המדינות החברות מדווחות לוועדה על ההתקדמות שנעשתה לקראת השגת יעדים אלו.

האם הוא לא מטיל סנקציות כלשהן על מדינות שאין להן נשים נציגות?

אינני יודעת מה נהוג בישראל, אך הסנקציות הן לא העניין. כאשר גוף בינלאומי יוצר חוק, במובן מסוים הוא יוצר חלל עבור מדינות רבות. וכך, הן מאמינות שזה המקום שיש לשאוף אליו, שהן אמורות להיות שם. הוועדה לביטול האפליה נגד נשים אומרת: 30% נשים. משיגים זאת, בדרך זו או אחרת.

לא הצבנו מספר מסוים, אך אנחנו מדברים, בכל זאת, על אמצעים זמניים מיוחדים - עד שיהיה שוויון פחות או יותר.

באפריקה האמצעים הזמניים המיוחדים חשובים מאוד. באסיה הם לא מועילים באותה מידה, אבל הם לא מגדילים את מספר הנשים. אם נתבונן בתאילנד, לצורך העניין. תאילנד אינה מאמינה באמצעים זמניים מיוחדים. זוהי מערכת של מכסות. משום שהם מאמינים שזה מפלה. יחד עם זאת, יש להם חוקים שמפלים נשים ברישום לבתי הספר, כיוון שיש יותר מדי נשים באוניברסיטאות.

כל אומה תמצא בעצמה את הדרך לעשות זאת. כאן, אני מבינה שיש למפלגות מושבים עבור נשים. האם זה נכון?

לא. שלוש המפלגות הגדולות, הליכוד, העבודה וקדימה, מקיימות פריימריס פתוחים. שלוש המפלגות שומרות מושבים לנשים. לא מספיק. המפלגות האחרות הן יותר פלורליסטיות ושואפות לשוויון, בדומה למפלגה של מרינה סולודקין.

יש לנו 8 נשים מתוך 30 חברים. יש שני מושבים השמורים להן.

במפלגות אחרות, אם יושב הראש מעדיף אישה מסוימת, הוא יצרף אותה לרשימה. אולם, אין חוק אשר מכריח את המפלגות לכלול נשים נציגות. במפלגות החרדיות אין נציגות נשית בכלל. מאחר שאין לנו חוק כזה, אפילו במפלגה השמאלנית ביותר, כמו מרץ, אשר שמה את זכויות הנשים בראש מעייניה, באופן פרדוקסאלי למדי, אין אישה נציגה.

האם ישראל מתכוונת לדווח על אמצעים?

אנו מתכוונים לדווח על הכול, על כל התחומים הנוגעים למקומן של נשים, לזכויותיהן, לתפקידיהן וכן הלאה, מן החיים הציבוריים ועד ליחסים המשפחתיים, סטריאוטיפים, חינוך, בריאות, אלימות נגד נשים, הכול. כל הבעיות תדווחנה. הדו"ח באמת גלוי מאוד. או מקווים שהדיון לא יתמקד אך ורק בהיבט הפוליטי ובסכסוך הישראלי-פלסטיני. ואנו מקווים שיוקדש זמן מה להתייחסות לנושאים מחיי היומיום.

ברצוני לשאול שאלה לגבי ועדת האו"ם למעמד האישה ועל הישות החדשה, ובמיוחד לגבי הקרן להתפתחות נשים של האומות המאוחדות, UNIFEM. למיטב ידיעתי, עד עתה, לקרן להתפתחות נשים של האו"ם לא היה את המנדט הדרוש כדי לפעול במדינות המפותחות, מה שאנו מכנים העולם המערבי, כמו אירופה, למשל, וישראל גם כן. אני חושבת שדווקא היו להם מספר תכניות ברשות הפלסטינית. כמו כן, במדינות השכנות, אבל לא בישראל. האם זה עתיד להשתנות כעת?

אינני יודעת.

אני שואלת אותך כשגרירת ארצות הברית בוועדת האו"ם למעמד האישה. אנו רוצים להפיק מכך תועלת, כיוון שסוכנות זו היא מועילה מאוד. יש לרשותם מידע והכשרה עצומים, והם עושים דברים מדהימים.

ברצוני להוסיף על כך. לקרן להתפתחות נשים של האו"ם יש משרד במזרח ירושלים. הם עובדים רק עם הפלסטינים. הם לא עובדים עם ישראל, כשם שהם עובדים עם מדינות אחרות בעולם המפותח. למעשה, בדיוק נפגשתי עם נציג של הקרן להתפתחות נשים לפני שבועיים, ואמרתי, בואו נשתף פעולה. אנו עושים תכניות שונות למען הנשים הפלסטיניות בישראל ויחד עימן. בואו נעבוד יחד. הם אמרו, אין לנו מנדט לכך. יש לנו משרד בניו יורק. נצטרך לחכות ולראות מה ישתנה באו"ם.

המנדט שלהם, להבנתי, הוא עבור המדינות המתפתחות. בדיוק כשם שהסיוע ברחבי העולם מתמקד בגורמי "פיתוח המילניום". איני יודעת. הדבר תלוי במהות המשימה שלהם. אני יכולה לברר זאת.

זהו נושא חשוב, לדעתי. אי אפשר להפריד בין אוכלוסיות מסוימות אשר חיות באותה מדינה. בישראל יש לנו קבוצות שונות. הן באות מתרבויות שונות, כמו הבדואים. הנשים שם עדיין חיות תחת משטר פטריארכאלי. יש שם פוליגמיה. יש גברים שמתחתנים עם 5 נשים. יש את הקהילה האתיופית שאיננה מפותחת. יש לנו חברות מסורתיות שניתן לשפרן.

זה נכון לכל המדינות שלנו. יש אזורים ששיעורי התמותה בהם גבוהים יותר מרוב השיעורים במדינות המפותחות. הנושא של שיתוף הפעולה הוא נושא אחד. נושא ההשקעה הוא נושא אחר. ואינני מדברת באופן רשמי.

בכל זאת, עלינו להבהיר נקודה זו. משום שאם בקהילה הבדואית גבר יכול לשאת 5 נשים אז אנו מתמודדים עם בעיה של פוליגמיה לשמה. איננו מיישמים את החוקים שלנו שם. זה נובע מאי מוכנות פוליטית. לא הייתי רוצה שיבואו אנשים מבחוץ ויחילו עליי את החוקים שלהם. הייתי רוצה להיות מסוגלת לפנות לאזרחינו.

אני שמחה מאוד שבאת לוועדה הזאת. הייתי בוועדת האו"ם למעמד האישה פעמים רבות מאז סוף שנות ה-90 ואף עמדתי בראש אחת הוועדות. אני מסכימה איתך לחלוטין באשר ליישומו של כל חוק, או כל סוג של מדיניות, על החברה, או על הקהילה, או על המדינה שאנו מטפלים בה. הייתי בסין והייתי עדה לנסיגתן של הנשים מעמדות הכוח.

הם החלו בשינוי מעמדן של הנשים, ואחר כך הם משכו ידיהם מעניין זה. זה קורה גם ברוסיה. יפן, למשל, נמצאת במקום אחר לגמרי. הם נותנים לנשים חופשה ללא תשלום לאחר הלידה למשך שנתיים, שזה מדהים למדי. אני רוצה לשאול שאלה מסוימת מאוד. ראשית, אני מתעניינת ב"פינק ליידיס". האם תוכלי לספר לנו יותר עליהן? שנית, על אילו קהילות דיברת קודם לכן? האם דיברת על עוספיא או על דלית אל כרמל, או שמא ביקרת ברמת הגולן?

דלית אל כרמל.

בסדר, כי הדרוזים בדלית אל כרמל שונים מאוד מן הדרוזים ברמת הגולן.

אנו מעריכים מאוד את העובדה שבאת לבקר אותנו. אני חושבת שאנו אוהבים מאוד את המעמד הלא רשמי שלך. אנו משוחחים בחופשיות, וזה חשוב לנו מאוד. את, ממקומך, ואני, ממקומי, צריכות לחשוב מדוע המלחמות מתחילות על ידי גברים. הטאליבן. הדבר הראשון שהם עשו הוא לאסור על נשים ללמוד. כאילו שלא היה זה מספיק לפתוח במתקפה בינלאומית על מדינה זו. עלינו להיות גלויים מאוד וישירים מאוד, כיוון שקרבות ומלחמות החלו על ידי גברים. באופן מוזר למדי, הפלישה הרוסית הביאה את החינוך לאפגניסטן.

בדומה למרינה, אני חושבת שישראל היא מדינה מערבית אשר עושה הרבה לקידום זכויות הנשים. שכנינו אינם ידועים בכך. כשמדברים על איראן או על אפגניסטן, עלינו לזכור דברים אלו בבואנו לוועידות בינלאומיות.

מזכירת המדינה שלנו הייתה הראשונה שאמרה שזכויות נשים הן זכויות נשים. בחזרה לשאלה בנוגע לפינק ליידיס. אני יודעת עליהם. ראיתי אותם אבל אין לי מידע פנימי עליהם. ראיתי אותם בהפגנות אבל אינני יודעת מהו סדר היום שלהם והאם הוא השתנה. צר לי.

אני רוצה לסכם את הפגישה המעניינת מאוד הזאת. עבורי, זו הייתה הזדמנות להקשיב לאדם עם נקודת מבט חובקת עולם. דיון זה יעודד יחסים בין הוועדה שלנו ומעשיך כנציגה של ארצות הברית. זו חייבת להיות תחילתה של ידידות. מה שלמדתי ממך הוא הדגש על הנהגה נשית. התרשמתי מאוד שהגעת הנה לא לרגל עסקים רשמיים, אלא מתוך עניין אמיתי. אני מודה לכולכן שבאתן.

הזכרתי קודם לכן שהשנה, אעביר הכשרה במסגרת וועדת האו"ם למעמד האישה. אז לאלו מכן שלא התמודדו בבחירות, אם תהיו שם מה-22 בפברואר עד ל-5 במרץ, אני אעביר הכשרה יחד עם "קמפיין הנשים הבינלאומי" (Women's Campaign International), וחברתי כאן, רייצ'ל נייפר, היא יועצת פוליטית אבל המומחיות שלה היא מדיה חדשה, משום שאני זקנה מדי לכך. מה שאנו רוצות לומר לנשים הוא: אתן המנהיגות והגיע הזמן לקחת אחריות ולקחת צעד אחד קדימה. אז, אנא מכם, ספרו למשלחת שלכם. או לכל ארגון לא ממשלתי, שידוע לכם שעשוי להיות שם. אנו מתכוונים לעשות משהו בנוגע להקניית כישורים. תודה לכן.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35




5