PAGE
17
הוועדה למאבק בנגע הסמים

14 בדצמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 38
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים

יום שלישי, ז' בטבת תש"ע (14 בדצמבר 2010), שעה 10:00

השימוש בסם היאבה בקרב פועלי חקלאות תאילנדים

חברי הוועדה: מוחמד ברכה - היו"ר

אבשלום (אבו) וילן – חבר כנסת לשעבר, התאחדות החקלאים

תנ"צ עוזי עובדיה – ראש מפלג מודיעין, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

סנ"צ אהוד וולף – ראש מעבדת סמים, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

מיכל ידיד – המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורי אוסטרליין – ראש תחום אכיפה, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

עו"ד שושנה שטראוס– לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים

ד"ר מיקי אריאלי – מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצפטי, משרד הבריאות

ד"ר רוני ברקוביץ – רוקח מבצעי, היחידה לפשע פרמצפטי, משרד הבריאות

ארמונד כהן – סגן ממונה סמים ארצי, מכס

אהוד אורטל – ממונה מדור מבצעים, מכס

איריס מעיין – ממונה על זכויות עובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מאיר דוד – הסדר ואכיפה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נאיף הינו – מפקח ביחידת האכיפה, משרד הפנים

סוואנה פונגסמוט – קונסולית, שגרירות תאילנד בישראל

סופצו'ק ינסואנג – מזכיר שני, שגרירות תאילנד בישראל

סמרט פומסוקון – משרד העבודה, מטעם שגרירות תאילנד בישראל

דנה לירם קליבנוב – חוקרת ויועצת, מטעם שגרירות תאילנד בישראל

ד"ר גלעד נתן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בת שבע פנחסוב

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

השימוש בסם היאבה בקרב פועלי חקלאות תאילנדים

אני פותח את הישיבה של הוועדה למאבק בנגע הסמים. נושא הדיון היום הוא השימוש בסם היאבה בקרב פועלי חקלאות תאילנדים. אני רוצה לברך את כל הנוכחים אלה ובכללם את נציגי שגרירות תאילנד בישראל. אנחנו נתחיל את הישיבה היום עם דוח ממשרד הבריאות שבא בעקבות כנס מיוחד. לדעתי הנושא שעומד על סדר היום גם משתלב בנושא של הכנס. יש את הנושא של המלחמה בסמים כמובן אבל יש גם היבטים אחרים לשימוש בסם היאבה. הסם הזה יכול להמריץ את הפועלים ולהפיק מהם יותר. לדעתי זו פגיעה בזכויות האדם כאשר מכניסים את הסם הזה לצרכים כאלה. לכן אנחנו מייחסים חשיבות גדולה לדיון הזה. אנחנו נרצה לשמוע מהגורמים השונים, מהרשות למלחמה בסמים כמובן, משגרירות תאילנד בישראל, מהמשטרה, מהמכס, וגם מנציגי החקלאים וכל הנוגעים בדבר. אני רוצה להגיד, יכול להיות שאני מקדים את המאוחר. אני חושב שעצם העובדה שפועלי חקלאות משתמשים בסם היאבה כדי שיתנו יותר שעות עבודה זה בניגוד לצרכים הבריאותיים שלהם ובניגוד לחוקי העבודה. אני חושב שזה מוטל על רשויות המדינה כולן לעשות הכול על מנת שתופעה כזו לא תתקיים בקרב התאילנדים. אני מבין שזה עניין מסורתי ועניין שקיים במולדת של העובדים מתאילנד. אבל זה עדיין לא מקהה ולא מחליש מעצם הביקורת שלנו כלפי התופעה הזאת. זה סוג של עבדות במסווה. יכול להיות שהחברים סביב השולחן הזה יביעו הסתייגות מהדברים האלה, אבל עם כל הכבוד הראוי, סם הוא דבר אסור על פי החוקים של מדינת ישראל, גם אם לצרכים של הנאה במירכאות וגם אם לצרכים של המרצה. ההיבט של המרצה הוא לשון סגי נהור. זה שימוש במילים מכובסות או עדינות כדי לתאר תופעה אחרת שקראתי לה סוג של עבדות. אני מציע שנתחיל היום דווקא עם משרד הבריאות שיסבירו לנו מה הוא הסם הזה, למה הוא גורם, מבחינה מדעית רפואית ומבחינה מעשית. מי רוצה להתחיל?

היאבה, אני חייב לציין שזה הוא אחד הסמים הממריצים הכי מסוכנים. היום אנחנו יודעים שבארצות הברית הסם הזה הוא אחד מהבעיות כמעט העיקרית מבחינת נושא של אלימות. גם מבחינת נושא של בעיות בריאותיות של בן אדם שלוקח את הסם הזה, הוא נורא מתמכר. זה הוא חומר ממריץ וממכר ביותר. בסך הכול אי אפשר להסביר את זה שהעובדה שהיאבה מבחינה תרבותית או לא תרבותית הוא בהחלט סם מסוג אמפטמין. ולכן הסכנה, איך שאנחנו רואים את זה, גם מבחינת הבריאות של העובדים כפי שיושב הראש מוחמד ברכה אמר. אנחנו רואים את זה בהחלט כסכנה בריאותית וגם בהחלט יש את ההיבט של חדירת הסם אל האוכלוסייה שלנו בארץ גם כן. לכן קיימת הסכנה הגדולה בכל הנושא הזה של אמפטמין שלא ראינו בעבר במידה גדולה בארץ. דווקא מפני היאבה אנחנו חוששים ואנחנו נוכחים בסיכונים. צריך נורא להיזהר.

מה הן ההשפעות של היאבה?

זהו חומר ממריץ, לכן המערכת הקרדיו וסקולרית, יש לו השפעה על לחץ הדם. זו אחת התופעות שאנחנו ראינו כאשר לוקחים באמפטין. לא רק שיש נושא של התמכרות וכמו שאמרתי שהוא יכול לגרום לאלימות, גם הנושא שבעצם הסם הזה גורם לחוסר תיאבון. ואנחנו רואים אנשים שהם בשימוש כרוני. אם זה שימוש כרוני זה לא יחזיק מעמד הרבה הרבה שנים. כי בהחלט יש מקרי מוות ואשפוזים של האנשים האלה הנוטלים את הסם. גם הנושא כמו שאמרתי, הנושא של חוסר תיאבון.

זה גורם למוות כאשר החומר הזה מצטבר בגוף?

בהחלט. מבחינת התהליך של השפעת הסם, ראשית אנחנו אומרים שבעצם ההשפעה על המערכת הקרדיו וסקולרית, אנחנו רואים דופק גבוה. אנחנו רואים לחץ דם גבוה. יש ממש עומס על הלב בכל המערכת. אנחנו רואים כמו שאמרתי, חוסר תיאבון. ואנחנו רואים למשל, יש תמונות של אנשים שמשתמשים בסם באופן כרוני, בן אדם שהוא נראה אנורקסי. וזה גם כן חלק מהנושא של הבעיות הבריאותיות. אנחנו רואים איבוד שיניים וכל הסיפור הזה. יש בהחלט מקרי מוות, אשפוזים. בארץ שלנו אנחנו לא כל כך מודעים להשפעות ההרסניות של הסם. אנחנו יכולים להתבסס על עדויות גם מאירופה וגם מארצות הברית, שם זו בעיה בריאותית כמעט מספר אחת.

מי שמשתמש בסם הזה תקופה ארוכה בעצם יכול להיקרא מכור.

מכיוון שזה סם ממריץ הירידה באותה מידה מביאה את בן האדם לאיבוד טוטאלי, למצבי דיכאון. הוא בהחלט זה ידוע שהקשר בין אמפטין ואלימות ופשע, בהחלט יש חיבור ישיר ורואים את זה מבחינה סטטיסטית גם בארצות הברית וגם באירופה. לכן אני אומר זאת הבעיה שלנו. להתמכר זה אחד החסמים שיש בהחלט.

אולי צריך להסביר שזה גם חומר מעורר הזיות.

אולי ד"ר רוני ברקוביץ יכול להוסיף. בבקשה.

כפי שהתחלתי להגיד זה גורם להזיות, זה גורם לנזק כבד למוח. להגיד את זה בשפה פשוטה, המוח נדפק. זה חומר נורא נורא מסוכן למשתמשים בו. אחרי זה יש תוצאות עגומות.

אני אתחיל מהתחום שלי. שמי איריס מעיין, אני ממונה על זכויות עובדים זרים ועבודה במשרד התמ"ת. התחום שלי והסמכויות שלי הם עניין חדש שנוסד בחודש אפריל השנה כאשר מדובר בארבע גזרות פעולה עיקריות. גזרת פעולה אחת זה הסברה. מבחינתי זו גזרת הפעולה החשובה ביותר. גזרת פעולה שנייה היא הנושא של בירור תלונות שנוגעות להפרת זכויות ולבעיות ביחסי עבודה בין עובדים זרים למעסיקים שלהם. הגזרה השלישית היא הגזרה של אכיפה אזרחית, של זכויות בעבודה של עובדים זרים והגזרה הרביעית זו הגזרה של סיוע והסדרה של עניינים שונים שקשורים בזכויות של עובדים זרים בכלל.

האם את יכולה להסביר לוועדה מה היא חלוקת האחריות בין משרד הפנים למשרד

התמ"ת בכל מה שקשור בנושא הזה?

בחודש אפריל התקבל תיקון 12 לחוק עובדים זרים. התיקון הזה תוקן בעקבות תהליך מאוד ארוך מאוד שארך מספר שנים והוא פירק יחידה שהיתה עד אז ונקראה יחידת הסמך לעניין העובדים הזרים. זאת היתה יחידה שטיפלה בכל הנושאים שקשורים באנשים שאינם אזרחי ישראל ותושביה ושהם באו לישראל.

גם בהיבטים של הכניסה לארץ וגם בהיבטים של השהייה בארץ.

הכול. כל מה שהיה קשור לענייני עובדי הזרים טופל על ידי יחידת סמך. תיקון מספר 12 של חוק עובדים זרים בעצם פירק את אותה יחידה לפי החלטות שהתקבלו לאורך שנים, החלטות ממשלה והחלטות אחרות שהתקבלו בוועדות שישבו ודנו על הנושא, יישום ההחלטות שלהן, והיחידה הזאת פורקה, הסמכויות שלה חולקו בין המשרדים והן היום נמצאות בעיקר בתחום פעילות של שתי יחידות בכל הנושא שקשור להיתר הן של העובד והן של המעסיק ולנושא של אשרת הכניסה וכיוצא באלה עניינים, כל הדברים הללו נמצאים באכיפה של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים. וכל התחומים שקשורים בזכויות העובדים בעבודה, כל דיני העבודה, כל הדברים הללו נשארו בסמכות טיפול של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.


בחוק עובדים זרים ישנה רשימה של זכויות יתר שהמדינה החליטה להקנות למי שהוא עובד זר בישראל לעומת חוקי עבודה רגילים למשל, לעומת תנאי העסקה של עובד שאיננו זר. כמו למשל, מי שאיננו אזרח ישראל או תושב בה ומועסק בישראל, המעסיק שלו חייב לדאוג לו למגורים. זה לא קיים אם אתה מעסיק אזרח ישראל או תושב ישראל. אתה לא חייב לדאוג לו למגורים. חוק עובדים זרים מקנה את זכות היתר הזאת. ויש עוד כל מיני תנאים.

איזה זכויות יתר יש לעובדים הזרים?

אותה זכות יתר של מגורים ויש הסדרה של כל מיני עניינים והיא אמורה להטיל חיובי יתר על מעסיק של עובדים זרים. החובות הללו, התנאים הללו בחוק עובדים זרים, האכיפה שלהם מתבצעת ככל שזה נוגע לנושא האשרה וההיתר של העובד הזר ועוד עניינים שאינם קשורים בזכויות העבודה, בעיקר הדברים האלה נעשים על ידי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. וככל שזה נוגע למשל לשכר העובד, לתלושי השכר שלו, חובה להעניק לו תלושי שכר.

מה בנוגע לאכיפה ולשעות העבודה?

אני לא עוסקת באכיפה. בנושא הזה הפעילות שלי היא חשובה מאוד, הנושא של ההסברה דווקא. ולמה אני מכוונת? קודם כל אני דואגת, יש אתר אינטרנט שלי, ובאתר הזה מפורטות כל הזכויות והחובות ההדדיות של עובדים זרים והמעסיקים שלהם. בין היתר גם חוקים שנוגעים לשעות עבודה, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שכר המינימום, חוק חופשה שנתית, הסכמים קיבוציים, וצווי הרחבה. כל העניין הזה.

הסברה בפועל?

בנושא זה אנחנו גם יושבים היום ממש בימים האלה ומנסחים הסכם עבודה מחייב שאמור להיות הסכם עבודה שאותם מעסיקים של עובדים זרים בחקלאות למשל, שזה מה שמעניין את הוועדה הזאת היום, יש גם בתחומים אחרים, ידעו שהם כדי לקבל היתר להעסיק עובדים זרים חייבים לחתום עם העובדים שלהם בשפת העובד על הסכם.

מה בנוגע לאתר שאתם מתפעלים?

האתר הוא בהליכי תפעול. הוא עדיין כרגע, בדקה הזאת לא.

אז זה חסר משמעות.

הוא לא חסר משמעות משום שקודם כל אנחנו לא מסבירים רק לעובדים. במשוואה הזאת ישנם גם עובדים וגם מעסיקים.

המעסיקים יודעים את החוקים ואת הכללים כשהם עומדים לעבור עליהם כי הם רוצים לעבור עליהם. אני לא רוצה להאשים אף אחד כרגע אבל הקורבן, העובד, קורבן הניצול לא יכול לדעת את זכויותיו.

זה לא לגמרי נכון אדוני. מניסיוני שלי הדברים שאדוני אומר אינם לגמרי מדויקים. זאת אומרת הרבה פעמים מתקשרים אלי ואומרים לי, גברתי אני רוצה לקיים את החוק. מה הוא החוק? אני לא יודע. וזה בסדר כאשר מעסיק אינו יודע ואני יכולה להפנות אותו בקלות יחסית למידע. המידע הזה נמצא בהליכי תפעול והוא יופנה גם לעובדים. הוא נמצא בהליכים כמו שאמרתי לקביעת חוזה מחייב ובחוזה הזה יפורטו אותם תנאים שקובעים בחקלאות ובענפים שונים וכל זה בשפת העובד כדי שהוא ידע איזה שעות הוא צריך לעבוד, ואיזה שעות הוא זכאי לעבוד, ומה הן הזכויות שלו לגבי עבודה נוספת וכיוצא באלה. זה נעשה כדי שהוא ידע לעמוד על הזכויות שלו. אז זה מה שאנחנו עושים. זה מה שאני מבחינת הסמכויות שלי עושה בנושא הזה שהוועדה דנה בו היום כדי לקדם ידיעה קודם כל, ולאחר הידיעה תבוא האכיפה.

מי מתעסק עם האכיפה של החוקים? כן אדוני.

מאיר דוד, מנהל הסדר ואכיפה של חוקי העבודה במשרד התמ"ת. בפועל מה-1.6.10 אגף האכיפה קיבל את האחריות. למעשה הסמכות של אכיפת חוקי העבודה נמצאת מבין הסמכויות שלי. אנחנו זיהינו במהלך התקופה הזאת, קיבלנו לא מעט פניות בתחום החקלאות ששעות העבודה של העובדים התאילנדים מעבר ל-12 שעות הן נעות בסביבות ה-15 שעות ביממה בממוצע. זה ממוצע שעלה מתוך הפניות שקיבלנו, מתוך הנתונים שנתנו לנו, שזה כמובן חריגה מחוק שעות עבודה ומנוחה. אני רוצה לציין עד לפני שקיבלנו את האחריות לנושא גם ביחידת הסמך כל הנושא של עובדים זרים, לא היתה התייחסות לאכיפה של שעות העבודה המקובלות. אנחנו מאוד שמנו על זה דגש כי זה אחד החוקים המובילים שלנו. אנחנו מקווים לאכוף את שעות העבודה והמנוחה ולגרום לכך שעובדים לא יעבדו מעבר למותר בחוק. יש את ההיתר הכללי.

מה הסמכויות שלכם?

בהקשר לחוק עבודה ומנוחה, זה דווקא הישג. אנחנו תבענו עד כה לא בנושא של עובדים זרים, תבענו בנושא עובדים ישראלים, כן. תבענו על פי חוק שעות עבודה ומנוחה ואין פה אפשרות של החרגה משעות עבודה.

מה היו שעות העבודה והמנוחה לגבי עובדים זרים?

ידוע לי כי הדברים שהתרחשו לגבי עובדים זרים. זה לא היה בתקופתי.

מאז חודש אפריל שאתה נמצא בתפקיד לא היתה אכיפה?

היתה. אני חייב לציין שאנחנו כרגע רק 4 עובדים שעוסקים בעניין בכל הארץ. כרגע רק 4 עובדים. אישרו לנו 16 תקנים ואנחנו בתהליכי גיוס. אבל אני רוצה לציין גם שכיוון שלא היתה אכיפה לקח לנו גם זמן להתארגנות. אנחנו יצאנו גם בהודעה לתקשורת כי יש שינוי מדיניות גם כן שחובה היא להודיע לציבור. אז החל מינואר תהיה אכיפה יותר מוגברת בתחום הזה של שעות עבודה ומנוחה אצל המעסיקים החקלאים ואנחנו מתכננים במסגרת תוכנית העבודה להתכנס מספר פעמים ולדון בנושא.

משרד הפנים שאמור לדווח על מה שנעשה בארץ מיידע אתכם, מבדיל בין עובדים לעובדים? מטבע הדברים כנראה שכן. האם משרד הפנים מיידע את העובדים הזרים לגבי זכויותיהם ונותן להם כתובת לתלונות?

שושנה היא היועצת המשפטית, היא תגיב.

מבחינתנו אנחנו מיידעים. יצאה חוברת שמסבירה את כל העובדות לעובדים הזרים בארץ. העובדים הזרים מקבלים את החוברת הזאת מיד עם הגיעם לישראל. הדפסנו מחדש את החוברת והוספנו דברים. שם רשומות כל הזכויות לגבי שעות עבודה, שכר מקובל וגם מספרי טלפון, לאן אפשר לפנות, מספרי טלפון של שגרירויות, של ארגוני זכויות אדם, של המשטרה וזה נותן בסיס לעובדים הזרים. ברור שאנחנו עכשיו צריכים לעדכן את החוברת הזו.

יש כניסה לא חוקית של אנשים לגבולות המדינה. יש גם תיירים שנכנסים ונשארים כאן. יש את המעבר הדרומי. יש הערכה שיש בסביבות מאה אלף עובדים זרים לא חוקיים. אבל זה לא מתייחס לגבי העובדים בחקלאות.

גם חלק מהעובדים הזרים שיש להם אישורים והם נמצאים פה על פי חוק כרגע הם לא מועסקים באופן חוקי.

האם נכון לומר שהם בסיכון לגבי זכויותיהם?

העובדים הזרים הם בהרבה יותר סיכון שיפרו את הזכויות שלהם. הם יותר חלשים.

רציתי לתת לנציגי שגרירות תאילנד לדבר. אבשלום וילן האם אתה רוצה עכשיו לדבר?

כשזה יהיה רלוונטי אז אני אדבר. יש בעיה של אנשים שסיימו את תקופת חמש השנים שהקצו להם והם לא רוצים לחזור לתאילנד. הם במעמד של פליטים. אני יודע שיש כמה מאות כאלה. משרד עורכי דין בתל אביב אפשר להם להישאר עוד שנה ואז הם עובדים במסעדות, בגננות, בדברים כאלה. זו שאלה שגם הממשלה מטפלת בה אבל בכלל בחקלאות אין כמעט לא חוקיים.

אנחנו רוצים לאסוף את הקצוות ולחזור לעצם הדיון.

שימוש בסם היאבה. לא הישראלים ולא הערבים משתמשים בסם היאבה. באופן כללי יש אזורים שלמים שנקיים מיאבה. זה לא מה שקורה במרכז אירופה. החשיש הוא יותר נפוץ. אפשר להיעזר בתרופות. התרופה הזאת קיימת בכל הארצות שרגילות להשתמש ביאבה. לשמחתנו הרבה זה לא נפוץ בישראל. לכן התופעה של הכנסת חומר כזה גם אם הוא מצטמצם לשימוש של העובדים התאילנדים זה חמור ומסוכן בגלל היכולת של זה לחדור לשוק הכללי ולהשפיע על צרכנים ישראלים. היום מה שמגיע לארץ זה לא בכמויות. רק אתמול הגיע למעבדה שקית עם חומר כזה. זה מגיע מוכן לשימוש. אבל אם חלילה ייכנס היאבה לשימוש בכלל האוכלוסייה אנחנו ניכנס לפאזה אחרת לגמרי מבחינת שימוש בסמים על ידי הישראלים. לכן התופעה הזאת היא חמורה.

גילו בסטטיסטיקה שאין הרבה שימוש של היאבה במערב. אבל כן מצאו את זה במיוחד בלוס אנג'לס ובמקומות אחרים בארצות הברית. זאת אומרת שזה כן חדרה לאוכלוסייה הכללית. דבר שני, היתה תפיסה של 26 אלף כדורים של אמפטין בגשר אלנבי. בסופו של דבר הכדורים האלה יכולים להשתמש בהם במעבדה ליצור סם ממריץ. התברר בסוף שהכדורים היו מזויפים. אנחנו עוד לא יודעים למה ואיפה אבל הסכנה קיימת ומאיימת כל הזמן. העובדה שהיתה חדירה או ניסיון לחדירה של כמות כזאת גדולה שבהחלט מספיקה למעבדה לייצור של האמפטין חייב להדאיג אותנו.

היו לנו תפיסות במכס. כל מיני שיטות להסתרת הסם בכמויות גדולות. זה מתחיל להדאיג כי זה יחדור לשימוש בקרב האוכלוסייה היהודית. חשוב לציין את זה. אני נפגשתי עם מספר אנשים שעוסקים בחקירות בקשר לנושא הזה. התדיינו על איזה דברים נוספים אנחנו יכולים לעשות ביחד כדי למנוע את חדירת הסם. אנחנו רוצים למצוא את הקשר בין השולח והמקבל. לא רק של המקבל אלא גם מצד השולח. זו עבודה מאומצת למצוא את המקור של המשלוח. מה שחשוב לציין שהשיטות של ההברחה הן מתוחכמות וזה דבר שצריך לעצור. אנחנו מעוניינים בצד של האכיפה.

מזה כמה חודשים מדברים על לייצר מדד לפי מה שתופסים, כמה לא תופסים. זו אחת השאלות הקשות. כן בבקשה.

מכיוון שיש סבילות ויש לקחת בחשבון את הסיכון המקצועי. יש סבילות מאוד גבוהה. כדי להגיע לאותה הרגשה של מרץ של אותו ממריץ של סם היאבה בן אדם מתחיל בכדורים. אז הוא לוקח כדור אחד אבל בן אדם שסובל באופן כרוני לוקח הרבה כדורים כדי להגיע לאותה רמה של המרצה.

אז פירושו של דבר שבן אדם מתחיל עם כמות קטנה וכדי לשמור על אותו סוג הרגשה ותחושה של מרץ הוא צריך להגדיל את הכמות.

כן.

ברשותך אני רוצה להוסיף. אנחנו מדברים על כל האזורים, צפון דרום ועל כל התחומים שהסם הזה חודר, חקלאות, תעשייה.

זה בעיקר חודר לעובדי החקלאות. חשוב לי לציין את שיתוף הפעולה בין רשות המכס למשטרה כי אף אחד מאיתנו לא יכול לעבוד בנפרד כדי להתגבר על הבעיה והשילוב הזה בין הרשויות האלה הוא שילוב מנצח. משטרת ישראל לא רק מתייחסת לפועלים זרים תאילנדים. היא מתייחסת גם לאוזבקים ישראלים. היא מתייחסת לנושא בכללו.

אנחנו חייבים להיכנס לנושא הזה כי זה נושא חשוב מאוד. ביום ראשון האחרון נתפס חומר שהועבר מסיני, 5000 יחידות. זה היה מוסתר בצורה מדהימה. המילה שהגיעה אלינו היא על מעסיק ישראלי. הגענו למספר עובדים זרים, הגענו לתאילנדי שכבר שוהה בארץ כבר הרבה זמן. הוא בא, לקחת את החבילה עם סם היאבה מהמעסיק הישראלי. בכל מקום זה שונה הדרך להעביר את הסם. הוא לקח את החבילה מהמעסיק. ברגע שהוא התחיל להתעסק עם החבילה אנחנו תפסנו אותו. ברגע שהמעסיק העביר את החבילה ביצענו את המעצר שלו. כרגע הוא בחקירה. מעצרו הוארך בעוד 7 ימים. אני לא רוצה לפרט יותר מזה כי זה בתהליך של חקירה.

מה שכן שאלת בתחילת על ההיבט של חוקי העבודה. את חוקי העבודה והמנוחה משטרת ישראל לא אוכפת. מי שאוכף את חוקי העבודה זה משרד התמ"ת. אנחנו פועלים מתוקף תפקידנו בתפיסה ומשתפים פעולה עם הגורמים השונים לתפוס את שלבי יצור הסם במעבדה או לתפוס הברחות. אנחנו מתגברים את מה שרשות ההגירה עושה. הנושא של סחר הוא בתחום שלנו. בנושא הזה משרד התמ"ת מעורב בצורה יומיומית. כל פעילות שנעשית מדווחת לנו. אם אתה שואל אוי אם נעשה מספיק בנושא הזה? לא נעשה מספיק.

אני חושב שלקראת הדיון הזה גלעד נתן עשה עבודה חשובה. אבל זה פשוט לא לעניין כאשר כותבים שעובדים תאילנדים אינם צריכים להישפט באמות המידה של עובדים ישראלים בקשר לשעות עבודה, שהם יכולים לעבוד שעות רבות ברציפות. אפשר להוציא כל מיני מסקנות מהאמירה הזאת. ההכללות האלה הן בלשון בלתי פרלמנטריות.

זה עובד של הכנסת. אתה רוצה להפנות אליו דברים, תפנה את זה אליי. זה האחריות שלי בתור יושב ראש הוועדה.

דיברתי גם על מנהל היחידה.

לא. לא. אני לא מקבל את זה שתגיד דברים על עובד של הכנסת. לא מקובל עלי.

דיברתי במיוחד על שורה אחת מתוך כל מה שנכתב שלא נראתה בעיני. אתה רוצה אני אקח את הדברים בחזרה, אין לי בעיה. אבל אני גם דיברתי עם המנהלת שלו ואמרתי שללכת לפני דיון בוועדה למאבק בנגע הסמים, כבר לפני שבועיים, ולצאת בקמפיין תקשורתי והאשמות כוללניות על כלל העובדים התאילנדים זה לא בסדר.

יש לך את הבמה עכשיו, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

אני אומר. בשום מקום, אני מתנגד באופן עקרוני להכללה על כלל הישראלים, על כלל הערבים, על כלל התאילנדים. לא מקובל עלי בהגדרה. זה דבר אחד. דבר שני, אני חושב שבחקלאות, אנחנו חתמנו על הסכם ירידת העובדים הזרים בעיקר אני מדבר על חקלאות מ-28 אלף ל-19 אלף עובדים במהלך הזמן הקרוב. גם כשאני רואה פה ניירות שהוגשו לוועדה על ידי "קו לעובד" שכתוב הממשלה אישרה עוד 5000 עובדים תאילנדים. הממשלה לא אישרה עוד 5000 עובדים תאילנדים. המתווה לא שונה. ידיעת העובדות היא אחד הדברים המאוד בעייתיים לצערי בכל הנושא הזה. הרבה פעמים הנתונים לא מדויקים. לדוגמה יש היום פחות מ-28 אלף עובדים תאילנדים בחקלאות. זה מה שיצר לחץ מאוד גדול בקרב החקלאים. כל מה שביקשנו זה לעמוד בהסכם שחתמנו עם הממשלה על ירידה הדרגתית במספר העובדים הזרים בחקלאות, היינו תאילנדים. עכשיו אדוני היושב ראש, יש בעיה אמיתית. אנחנו במדינת ישראל לא צריכים לתת גיבוי לאף חקלאי שעובר על החוק, החל מקיום דיני עבודה כחוק. מספר השעות שהעובדים התאילנדים עובדים ביום, כל הדברים האלה זה לא נושא הדיון היום. לדעתי שהמעסיק הישראלי לא יקבל גיבוי. זאת עבירה. האנשים שנתפסים חייבים לעמוד לדין בפני שופט. אנחנו מצידנו מודיעים לכולם חייבים לקיים את החוקים של מדינת ישראל.

הם עוברים שתי עבירות בבת אחת. זו עבירה של הפצת סם לאנשים שמועסקים על ידיהם. והדבר השני הוא חריגה מחוקי העבודה. שעות נוספות רבות. אלה שתי עבירות שונות.

אני אומר, זה בנוגע לדיני העבודה. עכשיו אני עובר לנקודה החשובה. כל מעסיק שהיה שותף ישירות או בעקיפין לקבלת הסמים הללו, אני לא קונה את המסקנה הזאת כי אני מכיר. העובדים התאילנדים עובדים בחקלאות כמעט 20 שנה בישראל. ויש להם איכויות עבודה מאוד גבוהות. היום יש גם עובדים ממדינות אחרות בחלקם. החקלאים אומרים שמבחינת היעילות של העבודה וטיב העבודה העובדים התאילנדים עולים על כולם בהפרש מאוד ניכר. אין לזה שום קשר לתופעת הסמים ולכל הדברים הללו. לכן אמרתי קודם שההאשמה הזאת, היא עושה להם עוול גדול. יש כנראה בשוליים ואני מאוד מקווה שזה לא יתפשט. כי כאשר מדובר בסמים כאשר אתה לא מטפל בשוליים, אתה מקבל את זה מיד ב-mainstream. אין בכלל ספק בכך. יש כנראה בשוליים תופעה, צריך להתמודד איתה. כל מעסיק שיהיה שותף לדבר עבירה צריך להיתפס, לעמוד לדין. התאחדות חקלאי ישראל לא תיתן גיבוי לאף אחד, לאף אחד שעובר על החוק. ואני מזכיר את זה לאור עיסוקיי בעבר. אני חושב שזה הדבר המסוכן ביותר. אדם שמנסה להשתמש בסמים מעוררים כדי להכפיל את תפוקתו בכל מיני אקסטרות משלם מחיר אישי נורא, וזה לא במקרה, בכל ספר חוקים זה דבר אסור ואני חושב שאסור לתת לזה יד לשום מטרה, החל ממדליה אולימפית וכלה בעוד כמה שקלים ליום עבודה, זה לא מצדיק הרס גופני בצורה כזאת. זה ברור לגמרי. לכן אני חושב ואני אומר את זה לוועדה, להתאחדות חקלאי ישראל יש כוונה לשתף פעולה עם משטרת ישראל וכל הגורמים האחרים לנקות את התופעה הזאת. ואני רק מבקש באמת דבר אחד בנוכחות נציגי שגרירות תאילנד, אני רק מבקש מחברי הוועדה של הכנסת להיות זהירים בהאשמה כוללנית כי הדבר הוא מאוד לא בסדר ולא הוגן.


עכשיו רק נקודה אחרונה. יש פה בעיה שאיש לא התייחס אליה בדיון, היא לא נושא לדיון אבל היא נכתבה פה באחד המסמכים. הדבר החמור ביותר בנוגע לסמים ובנוגע לתנאי השירות בעבודה זה אותם 9000 דולר שנגבים מעובדים הזרים בניגוד לחוק הישראלי על ידי אותן חברות כוח אדם יחד ובשיתוף פעולה בינלאומי בין חברות כוח האדם תאילנדיות לבין חברות כוח אדם ישראליות. זה בניגוד לחוק. ממשלת ישראל כבר הודיעה שהיא לא מקבלת את הדברים האלה. עומד להיתחם הסכם עם IOM ארגון התעסוקה הבינלאומי של האו"ם ואני חושב שפה הוועדה הזאת צריכה ביחד עם וועדות אחרות גם לעזור שהתופעה הזאת לא תקרה כי זה העושק האמיתי והוא בלב העניין. ביום שנוכל להתמודד עם זה חלק גדול מהתופעות האלה ייעלמו.

אתה מתאר לך שמילוי אחרי חוקי העבודה ישפר את המצב?

אני משוכנע בזה.

לפי איך שאתה מגדיר את זה.

אני משוכנע במאה אחוז ואני אמרתי את זה בנסיבות שונות.

אנחנו כאן בוועדה למאבק בנגע הסמים.

אמרתי את זה לפרוטוקול כי אני הרבה פעמים נתקל בתופעה הזאת ואדוני היושב ראש, אני אמרתי את זה גם פה כדי שנציגי השגרירות של ממשלת תאילנד ישמעו. נציגי ממשלת ישראל הם טובים מאוד בלהסביר מה צריכה לעשות ממשלת תאילנד. אתה שואל אותם מה אנחנו, מדינת ישראל, לא רק הממשלה, עושים כדי למגר את התופעה, אני לא מקבל תשובה על זה.

יש ועדה אחרת מיוחדת לטיפול בבעיות העובדים הזרים שיושבת על בעיותיהם. אני מקווה שגם הם ייכנסו לעובי הקורה.

המעסיקים הישראלים בחקלאות הם אלה שמביאים ומסייעים בידי התאילנדים להביא את הסמים.

אני אתייחס לזה בדברי הסיכום מבחינת ההכללות.

לא. לא. לא מבחינת הכללות. בכלל. שתבינו את שיטת העבודה. עדיין לא מצאנו שום תיק שנחקר במשטרה ואין שום מידע שמצביע על חקלאי שמשתף פעולה עם העובדים התאילנדים שלו. מה שהם כן עושים, הם רושמים את זה...

שזה ייאמר לגבי כול המעסיקים, לאו דווקא החקלאים.

כל מעסיק, לא משנה מי הוא, המעסיק הישראלי.

אבל הוא לא יודע.

הוא לא יודע את החוק. עדיין לא הוכחנו את מעורבות המעסיק. בשום תיק שהיה עד היום לא נמצא שעובד זר של מעסיק ישראלי היה קשר עם יבוא הסם. עכשיו מה הם עושים? מאוד קשה לאתר את הסם. גם מבחינתם לשלוח את זה למישהו כאן זה קשה. שולחים את זה על שם המעביד ולמטה בחבילה כותבים את שם העובד הזר. עבור אדם כך וכך.

לדעתי הישיבה שמתנהלת כאן בנושא יבוא הסמים האסורים, קודם כל חשוב שיירשם בפרוטוקול שיש צורך שהמשטרה תעביר מידע לידי משרד התמ"ת. עד עכשיו המידע לא הועבר אל משרד התמ"ת אלא הועבר לרשות ההגירה להמשך טיפול והם מטפלים בזה.

דובר כאן על שיתוף פעולה. הוא צריך להתנהל בין כל הגורמים הנוגעים בדבר.

שיתוף הפעולה כרגע מתנהל בין משרד התמ"ת לרשות ההגירה. מה שאני מאוד חשוב לי להסביר שצריך להיות שיתוף פעולה גם איתנו. קודם כל אני מאוד מסכימה עם מה שאבשלום וילן אמר. חשוב להבין שזה עיקר הבעיה. יש שני תחומים. העובדים הזרים שמגיעים לכאן מגיעים עם מסורת ועם תרבות עבודה מסוימת שהם מביאים מהמקום ממנו הם באים שזה הערך המוסף שלהם. אני מדברת על הצורה שבה הם עובדים.

את מבינה את משמעות המשפט הזה?

אם משהו הובן כראוי אז אני אתקן.

אומר מר וילן דבר שאנחנו כולם יודעים וזה פורסם. כמו שזה פורסם שעובדים זרים הם פועלי בניין טובים לכן אנחנו מביאים פועלי בניין מסין כי הם עובדי הבניין היעילים ביותר שישנם. התאילנדים הם לא פועלי בניין יעילים. הם חקלאים יעילים ולכן מטבע הדברים מגיעים פועלים זרים לחקלאות מתאילנד. אבל ביחד עם היותם מיומנים מאוד בתחום שבו הם עוסקים הם מביאים את התרבות שלהם, תרבות העבודה שלהם ממקומם, תרבות הפנייה אל השלטון, אל הסמכות אל מקום העבודה שלהם, תרבות עבודה מאוד צייתנית שמאוד מקשה עלינו למשל לתקשר איתם בפרט כשהם נמצאים במקומות רחוקים או בישובים הדרומיים המרוחקים. אנחנו צריכים לקחת את הדברים האלה בחשבון ואנחנו צריכים להבין שאם אנחנו רוצים לטפל בתופעות שמר וילן חושב שהן בשוליים, ד"ר נתן חושב שהן כבר לא כל כך בשוליים לפי המחקר שהוא עשה. אם אנחנו רוצים לטפל בתופעות האלה חשוב מאוד שנתחיל להפנים שיטת עבודה שמאפשרת יותר קיוון בין המערכות שמטפלות בעניין, שמאפשרת יותר עבודה on line on the spot ont the dot. כדי להכות מכל הכיוונים באותה נקודה כואבת, באותה נקודה חולה מבחינתנו כדי שהאפקטיביות של הפעולה שלנו תהיה יעילה. אם ביום ראשון יבוא המכס, וביום ראשון בחודש לאחר מכן תבוא המשטרה, וביום ראשון חודש לאחר מכן יבוא משרד התמ"ת וביום ראשון לאחר מכן, המריחה הזאת על פני שנים ארוכות לא תאפשר לנו את מיגור התופעה. אלא מה שיקרה שהתופעה תחלחל ולהתפשט ונגיע לאן שנגיע.

אני אגיד לך משהו. אם אתם תמלאו את התפקיד שלכם במשרד התמ"ת באכיפת חוקי העבודה לא יבואו גורמים שונים לא ביום ראשון ולא ביום ראשון שלאחריו.

אני לא לגמרי מסכימה את זה. צריך שיתוף פעולה יותר מסיבי.

כן בבקשה.

רציתי להגיד, היה בעבר מבנה אחר. היה מנהל מחוז תל אביב, היה מנהל מחוז באר שבע והיה שיתוף פעולה עם יחידת סער. כאשר נכנסו לעניין משרד התמ"ת אני אמרתי בראשית אפריל שצריכים להגיד משרד התמ"ת למרות שאני משתף איתם פעולה גם בנושא שכר, גם בנושא עושק, גם בנושא גביית דמי רשות להיכנס ארצה על ידי חברות כוח אדם כמו שמר וילן ציין. אנחנו בשיתוף פעולה איתם. צריך שהגורמים כמו משטרת ישראל או יחידת סער ישתפו פעולה. אם ישנו מעסיק שדוחף את הסם או שמודע לכך שהעובדים משתמשים בסם היאבה אז נבטל לו את ההיתר להעסיק עובדים זרים. יש לנו את הסמכות לכך. אנחנו נותנים לו את ההיתר להביא עובדים זרים. ואם אותו מעסיק לצורך העניין מודע שהפועלים התאילנדים משתמשים או שהוא דוחף את הסם להמרצה, אנחנו נהיה שותפים לחקירה על ידי המשטרה.

אני רוצה להראות לכם משהו. זו למעשה החבילה שהגיעה. עוד פעם אני מבהיר, גם מה שמיכל אמרה, היה רשום שם המעסיק. לא היה רשום על זה שום שם אחר, לא של הפועל התאילנדי. יש מקרים שרשום שם המעסיק ושם הפועל התאילנדי ויש מקרים שלא רשום שם הפועל התאילנדי. החבילה הוחשדה על ידי המכס. היא נפתחה על ידי המכס. בתוכה היו מספר פריטים כמו כל מיני קשקושים נוספים ובתוכה היו שני פילים מעץ. עכשיו מה שהם עשו הם פתחו מלמטה כביכול מהבטן של הפיל, או 2000 כדורים או 3500 כדורים. זה מה שראיתם בשקית ההיא. ולמעשה המכס פתח את הבטן של כל הפילים. הנה השקית שאתם רואים. בתוכה יש 5500 כדורים של סם היאבה. החבילה היתה ממוענת לשם של מעסיק ישראלי. אותו מעסיק קורא לכל הפועלים התאילנדים שלו, שואל אותם למי אמורה להגיע חבילה. אותו פועל תאילנדי מרים את היד ואומר, כן, לי היתה אמורה להגיע חבילה. לוקח את החבילה, הולך לחדר, ובחדר בא לציון גואל. החבילה היא שלו.

כלומר המעסיק מוציא את זה מהדואר.

המעסיק מוציא את זה מהדואר כי הפועל התאילנדי לא יכול להוציא מהדואר. עכשיו, יש מקרים שגם פועל תאילנדי יוציא מהדואר. המעסיק שבו מדובר נחקר כרגע. אנחנו לא רואים שיש לו מעורבות בהבאת סם היאבה. בתום החקירה יישלח דוח סיכום חקירה.

אתה אומר שלא בהכרח המעסיק מודע למה יש בחבילה.

זה לא אומר שבהכרח הוא מודע למה יש בחבילה. כרגע כמו שמיכל אמרה, לנו אין ידיעה על קשר של המעסיק עם הסם.

וכמובן כאשר יהיה קשר אנחנו נפעל במלוא החומרה.

נטפל בו.

צריך להניח ויש לחשוש שמעסיקים מסוימים יש להם אינטרס שהפועלים התאילנדים שלהם יצרכו את הסם.

יכול להיות שזה יקרה. זה לא קרה. מה שאני חושב הוא שיש כאן בעיה אחרת. יש דרישה מהתאילנדים בעצם לעבוד כך וכך שעות. זה נוח לחקלאי גם לא לדעת שהפועלים התאילנדים שלו משתמשים בסם. פגש אותי איזה חקלאי אחרי ישיבה ואמר לי, למה דיברת? כן, אנחנו לא מייבאים את זה אבל הוא ידע על מה אני מדבר. אמר לי, למה דיברת על זה? למה עשית לנו? למה עכשיו מדברים על זה? אני אומר לדעתי רוב המעסיקים לא יודעים מה הפועלים שלהם נוטלים סם. אבל מעביד שרוצה שהפועל שלו יעבוד 12 שעות ביום, יום אחרי יום, יום אחרי יום, כאשר ביום שבת הוא בא לעבוד חצי יום, במקרה הטוב, לפעמים הפועל עובד גם את כל יום השבת. עובד הפועל התאילנדי במשך חודשים ארוכים. מה חושבים שיקרה? שהם באמת מסוגלים לעבוד יום אחרי יום, 12 שעות ביום. גם אם היו הפועלים החקלאים הכי טובים בתאילנד הם מסוגלים לעבוד בניגוד לחוק, בניגוד להסכם הקיבוצי כל כך הרבה שעות ובמשך תקופה כזו ארוכה. אני אומר אני לא חושב שאף מעסיק מייבא את הכדור הזה, סם היאבה בשביל העובדים שלו. לפחות לא הוכח אחרת.

ברשותך אדוני היושב ראש. ראשית גם במדינות השכנות לתאילנד משתמשים בסם הזה. זה צריך לומר למען הסדר הטוב. דבר שני, רואים פה פסל שבור. אנחנו שומרים עליו כך. יש לנו ניסיון עם זה. זה כבר פעם שישית שמביאים את הסם בצורה כזאת. כל פסל שמגיע אנחנו בודקים אותו היטב. יש לנו דרך איך לגלות דברים.

יש כמה גורמים שמטפלים בנושא. יש רק 4 פקחים. הם עובדים כבר הרבה זמן. אני דיברתי כבר ביוני על זה גם עם סולימני. אנחנו בדיונים. ד"ר אריאלי כמה אנשים אתם בצוות שלכם?

שניים או שלושה.

שלושה. זאת אומרת אנחנו מדברים פה על צוות מצומצם שמפקח ומטפל בבעיה הזאת. ואלה אנשים שדואגים לא רק על הבעיות האלה. יש עוד בעיות.

אני רוצה להצביע על שלוש נקודות בקצרה. אחת, לגבי אם התאילנדים השתמשו בסם היאבה בעבר או לא, כלומר בארץ מוצאם אנחנו לומדים את זה. זה חשוב לדעת כי זה ייתן תשובה לשאלה האם זה חלק מהרגלי השימוש שלהם או שהם רגילים לקחת משהו. דבר שני, נגענו רק בשימוש סם היאבה על ידי תאילנדים. אנחנו לא יודעים מה גודל הסחר. זאת אומרת אם יתברר בסופו של דבר שחברות כוח האדם מגיעות לעובדים זרים, זאת אומרת שהן עושות קופה, ולפועלים התאילנדים קל מאוד, יש להם אינטרס כלכלי גדול מאוד, הם מרוויחים מעט מאוד כפי שראינו, לא יודעים כמה הם מרוויחים, זה לא משנה, הם יכולים להרוויח הרבה מאוד כסף אם הם הופכים להיות מוקדי כוח כי הם אוכלוסייה שיכולים להעביר לחברים שלהם על ידי סחר. אז כשמדברים על התופעה הזאת צריך להסתכל עליה מכל הכיוונים לא רק על השימוש אלא גם על היבוא וגם על הסחר. ומעל לכול צריך למצוא את הספקים בתאילנד שמספקים להם שאנחנו לא יודעים אם זה לא שייך בעצם לארגוני פשע שם שזה סיפור של המשטרה התאילנדית שכדאי לחשוב עליו וליידע אותם בקשר לזה. אנחנו גם לא יודעים מה מקומה של ישראל בכל מערך השיווק הזר של הסמים האלה. זאת לדעת שהאכיפה בתאילנד הרבה יותר חמורה מאשר בישראל כך שכאן הם מקסימום מוצאים את עצמם על מטוס בחזרה לתאילנד, אם נתפסים שם על אחזקת או סחר בסם אנשים יכולים למצוא את עצמם בכלא. והדבר השלישי, זה מה שקשור לעיסוק שלי, זה הנושא של צורך בתיקון בחקיקה. החומר של האמפטין מופיע כתוספת שנייה לפקודת הסמים. התוספת השנייה מדברת על ריכוז של החומר. זאת אומרת מה שנדרש זה לדעת מה הוא ריכוז הסם כמו שזה מופיע בלשון החוק, על פי גרם נטו. זה תולדה של שימוש בעבר שבאמת אמפטמין היא תרופה.

יש תקנות לגבי זה.

זה מופיע כחקיקת משנה. זו התוספת השנייה לפקודה. מה שאני מבקש זה שיורידו את הסעיף הזה שאמפטמין הוא תוספת שנייה לפקודה כדי שאנחנו לא נידרש להגיד מה הריכוז של החומר. משום שבדרך כלל הריכוז הוא נמוך מאוד. כאן צריך הרבה יותר עבודה. כי כל סנגור מתחיל ידע להצביע על הריכוז של האמפטמין, ולא משנה שיש 5000 בטבליות.

משתמשים ב- ADHD.

היום לא משתמשים. לכן המקום שלו בתוספת השנייה לפקודה מיותר ולכן כדאי שיורידו אותו לגמרי.

אמרת שיש חומרים רגילים שבהם ניתן בקלות לייתר את זה.

זה חומרי מוצא, זה סיפור אחר. על זה נדון בישיבה הבאה.

אלה חומרי מוצא שגם אותם אנחנו אוכפים ולא נותנים לזה להיכנס כלאחר יד אלא אם כן זה נועד לשימוש רפואי.

על חומר המוצא שאנחנו מדברים עליו, אנחנו חתומים על אמנה בינלאומית שצריך להיות על זה פיקוח.

יש כמה נקודות שאני רוצה להעיר עליהן. דבר ראשון, אני רוצה להצהיר שלתאילנד יש מדיניות כדי למנוע ולמגר בעיות על ידי פתרונן. תאילנד מחויבת לקהילה לפתור את הבעיות. באשר לשימוש סם היאבה בין הפועלים התאילנדים העובדים בחקלאות בישראל, לדעתנו מיעוט שבמיעוט מבין הפועלים התאילנדים כאן משתמשים אכן בסם היאבה. אנחנו באמת מקווים שיהא פתרון הבעיה אשר יהא הוא ייקח בחשבון את ההשפעה על הפועלים התאילנדים כאן. באשר לטענה שהפועלים התאילנדים נוטלים את סם היאבה בתור סם מרץ כדי לשפר את תפוקתם ויעילותם, השגרירות מאמינה שהסיבה העיקרית שהעובדים התאילנדים נכנסו מלכתחילה לעבוד בישראל היה מפני כישרונם וניסיונם בחקלאות והם באמת עובדים קשה. הנכם כולכם מודעים שהרבה זמן בטרם חדר סם היאבה אל בין שורות הפועלים החקלאים התאילנדים גוייסו פועלים תאילנדים לישראל מפני שיצא להם שם של פועלים חרוצים בעלי מיומנות בחקלאות. הפועלים התאילנדים מוכנים לעבוד בכל עבודה שהאנשים המקומיים אינם מוכנים לעסוק בה. הפועלים התאילנדים מעריכים את האפשרות שניתנה להם לעבוד בישראל והם מקווים שהתרומה שלהם לכלכלה הישראלית תהיה מוערכת. השגרירות מעריכה את היוזמה לפתוח קמפיין להעברת מידע לציבור ואת הניסיון לאכוף חוקים הוגנים ולמנוע מהפועלים התאילנדים לעבוד שעות רבות נוספות למעלה מכוחותיהם שלא בהתאם לחוקי העבודה. אנחנו מבקשים להפיץ את המידע של הקמפיין בקרב הפועלים התאילנדים בקשר לזכויותיהם ובקשר לאי חוקיות של לקיחת חומרים ממריצי ומסוכנים כסם היאבה. השגרירות תומכת בקמפיין הזה במלוא מובן המילה.


מפני תופעות הלוואי של סם היאבה אנחנו מביטים על סם זה בתאילנד כאיום לחברה. זה רק לקטול את התופעה עדיין כאשר היא באיבה. לכן השגריר מעביר דרכנו את המסר לממשלת ישראל שהרשויות של המדינה ייקחו את העניין ברצינות כך שהוא לא יופץ בקרב תושבי מדינת ישראל. אני רוצה ליידע אתכם שהשגריר מוסר שהוא מוכן לשתף פעולה עם הרשויות הישראליות לפתור את הבעיה. ואנחנו נגיש נייר שמציין דברים אלה למנהלת הוועדה בשלב יותר מאוחר. תודה רבה על ההקשבה שלכם.

אני מודה לכם שהזמנתם אותנו לוועדה למאבק בנגע הסמים של הכנסת. אני רוצה להדגיש כמה נקודות. אני מסכים עם מה שנאמר שיש צורך בשיתוף פעולה בין הרשויות והסוכנים השונים לא רק בצד הישראלי אלא גם בצד התאילנדי כי אכן יש פער בין הרשויות השונות למשל באשר לכמה עובדים תאילנדים שנטלו סם. אנחנו לא מקבלים את הדוחות בצד שלנו, בשגרירות שלנו. אנחנו נוכל לעזור כאן. למשל נוכל להעביר אינפורמציה לגורמים הרלוונטיים בתאילנד כדי למצוא את הספקים של סם היאבה. אנחנו יכולים למצוא את המקור מאין סם היאבה מגיע ואנחנו נוכל להיפטר מהסם הזה בעודו בתאילנד. זה בתנאי שיהיה יותר שיתוף פעולה בינינו. למשל כאשר עובדים תאילנדים נתפסים ומועמדים לדין לפני בית משפט ישראלי בגין זה שהם פשעו בהברחת הסם אנחנו יכולים להכניס אותם לרשימה אצלנו כך שהם לא יועסקו על ידי מדינת ישראל בעתיד. זה בתנאי שיהיה שיתוף פעולה בינינו. כך שאני מקווה שזה מה שיקרה בעתיד. אנחנו נשמח לקבל אינפורמציה על הנעשה בשטח הזה של שימוש בסם היאבה על ידי הפועלים התאילנדים העובדים בישראל.

אני רוצה לשאול אתכם שאלה. מי ממונה על התחום הזה בארצכם?

בעצם כתבנו את הדברים האלה בנייר שאנחנו מעבירים לוועדה. בארצנו תאילנד יש סגן שר העבודה שממונה על בעיות העבודה והוא גם מגיע לישראל כדי לפגוש פועלים תאילנדים במושבים ובקיבוצים. כך שהוא מקבל אינפורמציה ישירה מהעובדים. כמו שאמרת קודם סם היאבה מוברח לישראל בדרכים שונות, למשל דרך החדרת הסם לתוך פסלים ולתוך פילים מעץ. המבריחים נעשים יותר ויותר מתוחכמים. עכשיו יש לנו אינפורמציה נוספת שייתכן מאוד שסם היאבה לא מוברח ישירות מתאילנד לישראל אלא מגיע קודם כל למדינה שלישית לפני שהוא נשלח לישראל. כך שבמקום להתמקד במשלוחים מתאילנד אולי עליכם לשים עין על משלוחים שמגיעים מארצות אחרות באסיה ולהיות מודעים לאפשרות הזאת. כמו כן ייתכן מאוד שסם היאבה כבר מיוצר בישראל אז אולי עליכם לחקור בכיוון הזה גם כן. בכל מקרה בעתיד עלינו לשתף פעולה בנושא. הדבר הזה מסבך יחסים בין תאילנד לישראל. הדבר הוא זה , שאם תשתפו פעולה איתנו, כיוון שאנחנו משתדלים להיות בקשרים עם הפועלים התאילנדים על בסיס שבועי, כך שאם יהיו סיבוכים ובעיות נוכל לתקשר עם הפועלים התאילנדים ולהעביר להם המסר מצידכם.

אני מתייחסת רק לנושא הסמים ולא לנושא שיתוף הפעולה בכלל. משטרת ישראל לא נותנת מידע על החקירות שהיא מבצעת לגבי הנחקרים. היא כן מעבירה להם מידע על אחד שנתפס, אזרח זר, הידיעה הזאת עוברת לשגרירות. איך אנחנו כן מייצרים שיתוף פעולה עם המשטרה התאילנדית? יש לנו נציג של משטרת ישראל שיושב בתאילנד. כל החומרים הרלוונטיים אנחנו מעבירים אליו. הוא יודע שם למי להעביר את זה, בין אם זה למשטרה התאילנדית או בין אם זה לגורם אחר.

זה אמור לגבי שיתוף הפעולה ביניכם לבין התאילנדים?

כל משלוח שמגיע שם ולאחר שאנחנו אוספים את כל הפרטים האפשריים, אנחנו מעבירים את זה לנציג המשטרה שיושב שם. אין לנו את היכולת וגם לא את האפשרות ליצור שיתוף פעולה על בסיס חקירתי יומיומי עם השגרירות התאילנדית בישראל.

אני צריך לציין שבארץ ובארצות הברית עדיין משתמשים באמפטמין בתור תרופה עדיין כדי לטפל בתופעות ב-ADD וב-ADHD.

ראשית אני רוצה להודות לכולם על ההשתתפות בדיון בנושא החשוב הזה בוועדה הזאת. מה שעולה מהדברים שיש צורך ביתר שיתוף פעולה עם השגרירות התאילנדית להעביר מידע לפועלים התאילנדים. אני מקווה שאנחנו נמגר את התופעה. לעצם העניין היריעה של השימוש בסם היאבה מתרחבת על פי ההערכה שלנו. כל עבירה שתיעשה בנטילת סם היאבה הזה תטופל הן בין התאילנדים והן בין הישראלים. אנחנו נפעל שהבעיה הזאת לא תטושטש. לעומת זאת אנחנו לא יכולים להתעלם מהתופעה הזאת של השימוש בסם היאבה במיוחד על ידי התאילנדים כדי לגרום להמרצתם כדי שיהיה כוח עבודה יותר יעיל. אני עדיין טוען שאיפה שהבעיה קיימת צריך לטפל בה בחומרה. המפתח לעתיד בטיפול בבעיה הוא בשני מישורים. המישור הראשון הוא אכיפת חוקי העבודה והמנוחה כך שלא ישתלם לאף אחד להמריץ את העובדים בדרך זו. אנחנו רואים חריגות מסוימות במיוחד בחקלאות. אבל מעבר לזה צריך להחיל את החוק וצריך להקפיד על העניין הזה. ובמישור השני כמובן הפלילי של איסור שימוש בסם היאבה. יש כאן בעיה שחוזרת על עצמה בכל הדיונים בוועדה למאבק בנגע הסמים. אנחנו לא יכולים לקבל אינדקציות למשל לגבי השנה, אם הנגע הזה התפשט יותר או שהוא פחת. אין אנחנו יודעים אם התופעה שרירה יותר או פחות על פי התפיסות של הסם. כי אנחנו לא יודעים איזה סמים הצליחו לחדור לשוק ומה לא תפסנו. זה ילווה אותנו תמיד ואני ביקשתי לפני כמה חודשים לקבל מידע על שוק הסמים ועל כל מיני פרמטרים של שימוש ותפיסה על מנת להעריך כמה אנחנו חשופים. זו עבודה קשה מאוד. ואני ארצה לקבל הערכה. בכל אופן ללא המכשיר הזה אנחנו נמשיך לדשדש ולהיות באפילה. אפשר לומר שתפסנו 81 אלף אבל אנחנו לא יודעים ולא תפסנו עדיין רבע מיליון. לכן העניין של המלחמה בהברחות הוא המוקד השני והחשוב וגם שיתוף הפעולה בין המשטרה לבין הוועדה. אני מדבר על הרמה של העובדים הזרים כאן בארץ וגם ברמה של האוכלוסייה הכללית. אני מקווה שנעקוב אחרי זה. לא באתי לפגוע באף אחד. נושא העבודה וחוקי העבודה שייך גם לגורמים אחרים. אני אין לי שום דבר נגד עובדים זרים. אבל גם כאשר יש ייצור יתר בניגוד לחוקי העבודה זה לא רק פוגע בעובדים הזרים עצמם. לכן אסור לראות את התופעה של נטילת סם היאבה בקרבנו. כל הדברים צריכים להיעשות על פי היתר. אני רוצה להודות לכולם ואני מקווה שעשינו צעד נוסף לפתירת הבעיה.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15
: