PAGE
24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

10.11.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ג' בכסלו התשע"א (10 בנובמבר 2010), שעה 09:30

יישום תוכניות תושבים חוזרים והשבת אקדמאים

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

אברהם מיכאלי

ליה שמטוב

יוליה שמאלוב ברקוביץ’

השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר

דמיטרי אפרצב, מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

עמרי אינגבו, המשרד לקליטת עלייה

חגי מן, יועץ בכיר לשכה לקליטת עלייה

חנה קורן, מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת עלייה

דוריס קריאף, מנהלת מחלקת תיעוד וזכאות, המשרד לקליטת עלייה

אלה סבן, מנהלת המחלקה לתושבים חוזרים, המשרד לקליטת עלייה

יבגני מבוטזה, יועץ המשרד לקליטת עלייה

אבי כהן, האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

משה ויגדור, מנכ"ל מל"ג/ות"ת

יניב כהן שבתאי, המועצה להשכלה גבוהה

ליאת מעוז, המועצה להשכלה גבוהה

רבקה לויפר, אג"ת משרד האוצר

דני גלושנקו, אג"ת, משרד האוצר

אלעד סין, דובר המשרד לקליטת עלייה

פנינה צדקה, סמנכ"לית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רפי שושן, משהב"ט/צה"ל, ס' מפקד מיטב

ליזי מרטין, נפש בנפש

נעמי היימין-רייש, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת

עידית גולדמיר, מדריכה ארצית, אגף קליטת תלמידים עולים

אנה גלוק, משרד התמ"ת, הכשרה מקצועית

סימה גיאלצ'ינסקי, משרד המדע, ממונה מרכזי מו"פ אזוריות

אלון שהם, משרד החוץ, החטיבה הקונסולרית

מיכאל דנילוב, ערוץ טלוויזיה RTV
אלכסנדר דאסתוב, ערוץ 9

רות אגלש, Jerusalem Post
מזל כהן, מנהלת תחום אשרות רשות האוכלוסין

ניקולא שהם, מנכ"ל ארגון המנהיגות הישראלית

פלורה קוק דבידוביץ', מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

יונה, חבר המתרגמים בע"מ

יישום תוכניות תושבים חוזרים והשבת אקדמאים

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בנושא חשוב – יישום תוכניות תושבים חוזרים והשבת אקדמאים. בשבילי זו ישיבה ראשונה כיושב-ראש הוועדה ואני חושב שזה נושא חשוב מאוד ואנחנו מודים לשרה שמשתתפת אתנו בישיבה הראשונה שלי כיושב-ראש הוועדה, יהיו לנו עוד הרבה מאוד דברים ביחד שנעשה ונקדם למען עידוד העלייה והשבתם של כמה שיותר ישראלים לישראל. הנושא היום הוא נושא חשוב מאוד שעוסק בתוכניות, היום כבר הממשלה, אני חושב שהתושבים בישראל שינו קצת את הלך המחשבה ואת הראש לגבי ישראלים שגרים מחוץ לישראל והרצון היום הוא לשיתוף פעולה, של עידוד ומציאת הכלים על-מנת להשאיר מוחות בישראל, מצד אחד, ומצד שני, לאותן משפחות של ישראלים שרוצים לחזור, לראות איך אנחנו יכולים להקל ובמקביל שיתוף פעולה ועבודה עם קהילות ישראליות שנמצאות בחו"ל, שהן כלי חשוב עבורנו כחברה.


ביקשתי לזמן לישיבה הזו גם נציגים מחוץ לארץ ונמצא אתנו יהושע מיקולט מלוס אנג'לס, שהוא היום מנכ"ל פורום מאוד ייחודי של ישראלים שפועלים בלוס אנג'לס. חשוב לו לשמוע מכם, לקבל את התפוקות ומהנציגים השונים של העוסקים בדבר.


אני מברך על החלטת הממשלה ועל התקציבים האדירים שמושקעים בנושא המדענים, יש תקציב של למעלה ממיליארד שקלים שמושקע. אני רק אומר שאם היינו משכילים אולי לעשות זאת בעבר, תקציבים הרבה מועטים, היינו יכולים להשאיר את אותם מוחות בישראל, לכן צריך לחשוב גם קדימה לגבי אותם תלמידים שהיום הם סטודנטים, לראות איך אנחנו היום פותחים את האפיקים עבורם להישאר בישראל, על-מנת שלא בעתיד, בעוד 20 שנה, נרצה להחזיר את אותם מוחות ומדענים לישראל בהשקעה גדולה.


אנחנו גם קיבלנו נייר מהמרכז למחקר ומידע של הכנסת, ואנחנו מודים לפלורה קוך דווידוביץ' על העבודה בהתראה קצרה, שריכזת את המידע המעניין שחשפת בפני הוועדה, זה נמצא ברשותכם.

הם כולם מוכנים במשרד.

כן, הם באמת ענו מהר מאוד לבקשות. אני אבקש מהשרה להציג בבקשה את הדברים שהמשרד עושה כיום בנושא ואחרי זה נעבור, כמובן, לנושא האקדמי.

אדוני יושב-הראש, קודם כל, אני מברכת אותך על תפקיד חשוב ביותר בעיני, אחת הוועדות הכי חשובות שיש בכנסת בישראל, לפחות היא עוסקת בדברים שזה חוסן לאומי של מדינת ישראל, אני מאמינה שהוועדה תהיה מרתקת ואנחנו נשתף פעולה ונשנה את הדברים יחד.


אני רוצה להגיד לך מאז שקיבלתי את התפקיד כשרה לקליטת עלייה, אנחנו במשרד ממשיכים לשים דגש על עלייה ועל תושבים חוזרים. אני צריכה לומר שבשנה שעברה חזרו במבצע חוזרים ב- 60, זאת אומרת, המבצע שהתקיים כאשר בעצם היה יום הולדת של מדינת ישראל, אבל אני מאמינה שאנחנו צריכים להמשיך. אז בשנה שעברה חזרו למדינת ישראל בסביבות 11 וחצי אלף תושבים חוזרים, זה מספר אדיר, זה מספר גדול. אנחנו מצפים למספר עוד יותר גדול. ברשימות של המשרד לקליטת עלייה, נמצאים בסביבות 20,000 תושבים חוזרים, שרוצים לחזור הביתה ואני בטוחה שמדינת ישראל וממשלת ישראל אחרי החלטה שהתקבלה, אנחנו צריכים לקלוט את התושבים החוזרים. אני חושבת שהם תורמים לחוסן הלאומי של מדינת ישראל. הצטרף אלינו מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה, ואני רוצה לברך את הבכירים של המשרד שעסקו וימשיכו במשימה להחזיר את התושבים החוזרים.


אתה אמרת בהמשך החלטת ממשלה ממאי שנת 2009, הוחלט לבצע במיוחד החזרת אנשים שמתגוררים בחו"ל למדינת ישראל. אנחנו לקראת המבצע נתנו גם שם למבצע, אם המבצע הקודם היה לו שם חוזרים ב- 60, אנחנו נתנו שם מכל הסיבות שבעולם ואני חושבת שלא משנה באיזה סיבות חוזר בן-אדם למדינת ישראל, חשוב שהוא יחזור. אנחנו יודעים על מספר גדול ביותר של מאות אלפים של אנשים ישראלים לשעבר, שנמצאים בחו"ל וזה לא משנה לי. אני חושבת שגם לך, מאיזה סיבות אנשים יירצו לחזור הביתה. אנחנו מבינים שיש סיבות. אנחנו מעודדים את הסיבות המשפחתיות, מסורת, תרבות, שפה, רצון לחזור הביתה. אבל אנחנו גם מבינים את המצב בעולם כולו, זה התבוללות, זה גל אנטישמיות וזה מובן ומובן המשבר הכלכלי, שגרם גם כאחת הסיבות, לחזור הביתה.


אנחנו המשרד המוביל בביצוע של תוכנית לאומית, אבל יחד אתנו משרדים אחרים פועלים איתנו בשיתוף פעולה – משרד ראש הממשלה, משרד התמ"ת, משרד הבריאות, ביטוח לאומי, מכס ישראל, על-מנת לתת טיפול מקיף לתושבים חוזרים. המשרד לקליטת עלייה נדרש להרים את הכפפה וכך עשינו. אנחנו העלינו לאוויר את המצגת שאנחנו עכשיו נסביר אותה, כדי שכל תושב חוזר שמתעניין בעניין חזרה הביתה, יהיה מסוגל בעזרתנו לקבל טיפול מהיר וטוב, עד כמה שיותר טוב, עד כמה שיותר מהר.


אנחנו מתחילת המבצע, קיבלנו, נכנסו לאתר של המשרד לקליטת עלייה, זה קרה ב- 5 לחודש, עד 8 בחודש, נכנסו לאתר 5,000 איש. 5,000 איש, זה מספר גדול ואני חושבת שזה, אני רוצה לקוות שזה מעיד על ההצלחה בהתעניינות של האנשים וברצון לחזור הביתה.


מובן שהאנשים האלו תורמים לחוסנה של מדינת ישראל. מדינת ישראל תקבל אנשים שהשוק דורש את המקצועות שלהם ומהר מאוד הם משתלבים בחיים. זה אנשים צעירים, אנשים דוברי עברית. לחלק מהתושבים החוזרים יש בסיס כלכלי גם במדינת ישראל וזה חשוב להגיד. אנחנו במשרד לקליטת עלייה במבצע הקודם והיום, מבטיחים לתושב חוזר, חוץ מההטבות שהוא יקבל, חוץ מהדברים שהוא יקבל וחוץ מהחלטה שהיתה והעביר אותה ראש הממשלה, ביבי נתניהו, אמר שחשוב לו שהאנשים האלה יחזרו הביתה ושהוא מצפה שיחזרו הביתה כל שנה בסביבות 20,000 ויותר, תושבים. אנחנו מבטיחים לכל תושב חוזר טיפול אישי. אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב. זה חשוב לעולה וזה בוודאי חשוב לתושב חוזר, טיפול אישי זה דבר שבלעדיו אי-אפשר להסתדר בחיים. אנשים היו תקופה מסוימת בחו"ל וכאשר הם חוזרים, המדינה צריכה לחבק ולתת להם יחס אנושי ויחס טוב ואני חושבת שיחס אישי זה דבר שיגרום לכך שהם יירצו לחזור.


לראשונה, אנחנו משווים את התנאים של תושב חוזר, בחלק מהדברים, עם עולים חדשים, זה גם חשוב. לראשונה במכס, אנחנו משווים את המעמד של עולה ותושב חוזר. לראשונה אנחנו נותנים לתושב חוזר שחוזר הביתה, פטור מתשלומים, ממכס ומחזירים לו עבור ביטוח בריאות. אנחנו ממשיכים. נציג לך עכשיו את הדברים שאנחנו נותנים במשרד, המנכ"ל יציג את המצגת. אני פשוט רוצה למסור את המסר: אנחנו פתחנו בחו"ל 14 בתים ישראלים, שהם עובדים על בסיס שגרירויות של כמה מדינות באמריקה, ברוסיה, באוקראינה, עכשיו פותחים בקייב ובמוסקבה. אנחנו נעבוד דרך בתים ישראלים, אנחנו יצאנו למבצע ואני רוצה להגיד היום לכל משפחה שיש תושבים שנמצאים, ישראלים שנמצאים מעל הגבולות של מדינת ישראל, חזרו הביתה, אנחנו רוצים אתכם כאן, אתם תקבלו יחס כמו שמקבל כל עולה שמגיע, יחס אישי. זה חשוב מאוד. המשרד שלי פתוח, המשרד לקליטת עלייה יעשה הכל כדי שבעצם בשלבים הראשונים, אתם תרגישו באמת, אתם רצויים בבית, כך אנחנו מרגישים, כך אני רוצה להעביר לתושבים החוזרים, אנחנו עכשיו נצא למסע באמריקה, קנדה, אדוני יהיה גם בלונדון, אנחנו נעשה הכל, כדי שהתושבים החוזרים ירגישו שמדינת ישראל זה הבית היחידי והמיוחד שרוצה את כולם כאן.

תודה רבה, גברתי השרה. רציתי לשאול לגבי הנתונים המרשימים ב- 2009, על 11,000, ל- 2010, ההערכה של המשרד, אנחנו נעבור את זה? מה שראיתי, שמדובר ב- 7,000 עד כה.

בשנת 2009 היו מחזירים לאנשים את הכספים עבור ביטוח בריאות, היתה לנו הפסקה. אנחנו קיבלנו את ההחלטה בממשלה ואני צריכה להגיד לראש הממשלה תודה על ההחלטה האמיצה והטובה ואני חושבת שכל שקל, אני לא יודעת היום לספור ואני אוהבת לספור כאשר בעצם אנשים כבר חוזרים. אנחנו מצפים ואנחנו רוצים שיחזרו הביתה ואת המספרים אנחנו, אנחנו נחכה. אתה יודע, לפני שסופרים, צריכים להחזיר את האנשים ולתת להם טיפול כזה שיירצו לספר לחבר שעוד נשאר בחו"ל, לאלו שנמצאים שם, יחזרו הביתה, אנחנו כבר חזרנו ועשינו את זה ואנחנו הצלחנו, גם אתם תצליחו.

תודה. נבקש ממנכ"ל המשרד, דמיטרי אפרצב, סקירה קצרה, אבקש שפשוט תתמקד בממשקים עם הישראלים. איך בפועל זה מבוצע, מישהו במיאמי היום, רוצה ליצור קשר, אז זה דרך האינטרנט? טלפון? בית חם? מה האמצעים היום שיש לישראלים, לקבל את המידע ולעמוד בקשר אתכם?

כבוד יושב-הראש, ברכות על תחילת כהונתך כיושב-ראש ועדת העלייה והקליטה. חברי הכנסת, עובדי המשרד, ציבור. חשוב לי לציין, קודם כל, ביוזמת השרה, השרה הובילה את הנושא של החזרת תושבים ישראלים הביתה לכיוון של מבצע ממשלתי, וזה שונה לחלוטין מהמבצע הקודם שהתקיים כמין סוג של מבצע פרטי של משרד הקליטה ובצדק. הנושא הזה הוא נושא לאומי ואם יש החלטה ממשלתית, זאת אומרת ברמה של שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה שונים, היו חייבים, זאת היתה ההחלטה, ואכן כך זה עובד, זה בפעם הראשונה יש כאן מעורבות מאוד משמעותית של משרד ראש הממשלה. כמובן, הנושא של משרד התמ"ת, רשות המיסים, ביטוח לאומי, כל המוסדות וכל המבצע הזה מתבסס על פלטפורמה של משרד הקליטה, שאני רוצה להגיד לך בגאווה וזאת אולי הזדמנות גם להזמין אותך לבקר במשרד, אני חושב שאין היום משרד ממשלתי שמבחינה טכנולוגית התקדם בצורה כמו שהוא התקדם ואתה תראה את זה גם בהמשך פה בדיווח.

אני רוצה, בבקשה, שאתה תציג איך היום כל תושב חוזר יכול להיכנס למערכת או יכול להשתמש במערכת, למלא את הטפסים, ולקבל את התשובות.

בהחלט. אני לא אחזור על הנקודות שהשרה כבר הציגה, אבל האמצעים כרגע שאנחנו מתחילים להפעיל בימים אלה יצא פרסום כלל עולמי בכלי התקשורת בחוץ לארץ, כמובן מחוברים לישראלים שנמצאים בחו"ל. כמובן, כל המבצע הזה מתנהל מתוך אתרי אינטרנט והשרה ציינה שבמהלך התקופה ההתחלתית עכשיו נכנסו לאתר האינטרנט שלנו כ- 5,000 איש. לראשונה, בשירות הממשלתי, אנחנו מפעילים ממשק טלפוני, זאת אומרת, היום כל בן-אדם בחו"ל ובארץ יוכל להיכנס לאתר האינטרנט של משרד הקליטה, באמצעות טלפון סלולארי וכמובן זה יותר רלוונטי לאלו שנמצאים בחו"ל, יוכלו למלא טפסים ולהיכנס ולקבל טיפול.


אנחנו נעבור על הנושאים שכבר היו. תהליך היישום הוא פשוט פנייה למוקד מידע טלפוני בנתב"ג שמופעל על-ידי משרד הקליטה 24 שעות.

באיזה שפות?

בשלל שפות אפשריות. בעברית, כמובן, באנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, ואם יהיה צורך, גם באמהרית. זאת אומרת, המענה גם ניתן, אבל זה לא עוזר, זה לא בא לידי מימוש בשלב הזה.

מפעילים 15 קווים בבת אחת ואנחנו נתנו שעות נוספות, כדי שבעצם גם בלילה יהיו מסוגלים להתקשר ואנחנו לקחנו בחשבון שיש פער של שעות, זאת אומרת, אנחנו ערוכים לכל דבר.

והצוות של משרד הקליטה מטפל בהם, כפי שמטפלים בעולים חדשים?

כן, כן, אין הבדל.

אנחנו מטפלים אישית בכל תושב חוזר שיירצה לחזור הביתה.

כלומר, אותו צוות של משרד הקליטה שיושבים פה?

לא. יש לנו מחלקה מיוחדת, הנה חנה קורן, יחד עם הצוות שלה, וצוות בכיר של המשרד, ולפי הנושאים, הוא מקבל טיפול ובכל סניף שלנו, יש בן-אדם שמטפל בתושבים חוזרים.

ההתקשרות עם משרד הקליטה לרוב נעשית באמצעות כניסה לאתר אינטרנט של המשרד, מילוי טפסים ובעצם הכרזה על כך שבן-אדם מעוניין לנצל את ההזדמנות ולחזור לארץ. ובעצם מילוי הטופס, נעשית התקשרות מיידית. על-מנת שההסבר שלי יהיה קצר יותר, אני מציע שנעבור מייד למצגת. כך נראה דף פתיחה של אתר אינטרנט שהוקם במיוחד לצורך העניין. מי שייכנס היום לאתר האינטרנט, ימצא את כל האינפורמציה הנחוצה לו. לקחנו בחשבון את הניסיון של שנתיים אחורה, כל הלקחים נלמדו, באתר הכל מאוד ידידותי, מאוד ברור. יש מבחר דרכים שבן-אדם יכול ליצור קשר עם משרד הקליטה, בכל תחום רלוונטי. כך נראה טופס הפנייה, טופס הרשמה למבצע. טופס ההרשמה הזה זורם למערכות מידע של משרד הקליטה ובאופן מיידי עובר למחלקות הרלוונטיות, שחייבות קודם כל לבדוק את הזכאות לפי התנאים שקבעה החלטת הממשלה. אחרי שהפונה מקבל את האישור על כך שהוא נכלל בתוך המבצע, מתחברים אליו היועצים שלנו, זאת עדיין לפני שהוא הגיע לארץ. כמובן, זה נעשה גם באמצעות רכזים של בתים ישראלים הפרוסים ב- 14 נציבויות בחו"ל, אם כך הפונה מעדיף. מכיוון שרוב הפונים הם מארצות הברית ויש הבדלי שעות, המשרד ערוך, ויושבת כאן מנהלת האגף של תושבים חוזרים, אלה סבן ודוריס קריאף שהיא אחראית על נושא של הזכאויות, הן עובדות גם בשעות הלילה, כי כפי שאתם מבינים, הפניות נעשות בשעות שמבחינתנו הן שעות הלילה. מה מעניין בעיקר את האנשים? כמובן, ההטבות, מעבר לרצון כמובן לחזור הביתה.

אני כן רוצה להגיד שאני לא חושבת שתושב חוזר, חוזר הביתה בגלל שהוא מקבל הטבות. הוא חוזר לאפשרות שלו להיכנס לחיים, כמה שיותר מהר. אני בטוחה שכל השקעה של מדינת ישראל וכל ההחלטות שהתקבלו, גם פיננסיות ותמיכה כלכלית ומכס וכל ההקלות הבירוקרטיות, אני לא רוצה להדביק על אף בן-אדם את הדימוי שהוא חוזר בגלל הכסף ובגלל ההטבות. קרה משהו בעולם כולו, היה משבר כלכלי, יש גל אנטישמיות, אבל אנשים רוצים לחזור הביתה בגלל שהם ניסו וכל בן-אדם מנסה והחליטו היום שאין מדינה יותר מושכת, יותר טובה, יותר טובה לגדל כאן ילדים, להתקדם ולבנות יחד עתיד טוב יותר של מדינת ישראל. אבל יחד עם זה, זה לא רק סיבה כלכלית, זה כל הסיבות יחד, כך אני מאמינה.

גברתי השרה, אני יכולה לשאול שאלה?

לא לא, אני רוצה שהמנכ"ל ימשיך, ואחר-כך שאלות.

ניתן לדימה לסיים. תודה. דימה, שאלה לגבי הליווי של הישראלים שהגיעו, כי אני עסקתי בעלייה מהמערב, שנים רבות. היתה תופעה של עולים צעירים שעולים ואחרי תקופה קצרה חוזרים לארץ מוצאם. אחרי שהאדם חזר לארץ, ישראלי שחזר, יש לכם הליך של ליווי?

בוודאי, בוודאי. כל אחד שנרשם למבצע, נקבע לו יועץ אישי, אנשים מוזמנים ללשכות לפי אזור מגורים.

אז מה, יש 15,000 יועצים היום בארץ?

לא, בוודאי שלא. אנחנו לא, אין פה, זה לא ליווי של נכים, זה ליווי של אנשים, קבוצתי, משפחות.

אני בכל מקרה רוצה לשאול שאלה, כי זה שנת 2009, היה 11,000 איש, ב- 2010, היא עוד לא הסתיימה אמנם, אבל אני לא יודעת ממתי הנתונים, אבל אנחנו רואים נתון של 7,000. אל"ף, מאוד מעניין אותי לדעת למה יש ירידה, והאם זה נובע מכך שאולי אלה שעלו, בעצם אומרים לאלה שרוצים לבוא שלא כדאי להם.

אני קודם כל רוצה להגיד – תשמעו, רבותיי, הקצב של חזרה הביתה, הוא קצב אנושי, מובן שלקראת התחלת שנת לימודים, אנשים חוזרים יותר, אחר-כך באמצע השנה פחות. יש שיקולים אישיים אצל כל משפחה ופה אי-אפשר להצביע על קצב. עוד צריכים להצביע על רצון של מדינה ורצון של אותם אנשים. יכול להיות שאנשים חשבו שהמצב הכלכלי במדינות שהם היום חיים שם יסתדר, זה אלף סיבות. אנחנו יצאנו בהתחלת המבצע, אנחנו יצאנו לפני שלושה ימים 5,000 כניסות למשרד לקליטת עלייה, 90 טפסים תוך יומיים, אני חושבת שזה מספר אדיר ביותר. היום אחרי שהתקבלה ההחלטה והיום כאשר המדינה נכנסת עם השקעה גדולה ביותר, אני מאמינה שאנחנו נחזור ונסיים את השנים הבאות בזמן של המבצע, עם מספר גדול ביותר. ראש הממשלה אמר שהוא רוצה להחזיר יותר מ- 20,000 כל שנה, אנחנו נעמוד בקצב ואנחנו ניתן את כל השירות שאנחנו יכולים, ואני מאמינה ומבטיחה, שהשירות שאנחנו ניתן יהיה מאה אחוז.

חברת הכנסת ברקוביץ', אותה שאלה שאלתי גם לפני שהגעתי, הגון יהיה לראות את הנתונים בסוף השנה כי אנחנו לא רואים פה מדד השוואתי לגבי התאריך של היום.

זה נכון.

אז אם רוצים להשוות, צריך לראות מה היה הנתון נכון להיום, אבל אנחנו כן נעשה מעקב בוועדה, בסוף השנה אני מבקש מהמשרד להעביר אלינו מייד בסוף השנה את הנתון של סוף 2010, ואז אני מקווה שנופתע לטובה ונראה בהחלט שאנחנו ממשיכים במגמת העלייה. בבקשה, דימה.

תראו, אנחנו חייבים גם להתייחס לעובדה שבמהלך שנתיים התנהל מבצע, אני מדבר אחורה. היה שיווק מאוד אקטיבי ומאוד אגרסיבי וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות עכשיו. היעד שהוצב למשרד הקליטה הוא 15,000 איש לשנה, אני חושב שהיעד הזה ניתן להשגה, במיוחד שגם רשימת ההטבות והתמריצים, בהחלט משמעותית ורצינית.


אם אתם נעבור לרגע לשקף הבא, אפשר לראות התפלגות הגעות של תושבים חוזרים לארץ, הם לרוב מעדיפים את מרכז הארץ וכאן בהתאם אפשר לראות את זה – הערים המובילות הן תל-אביב, ירושלים, חיפה אבל יש גם הגעות לאזורים פריפריאליים.

נתעכב בנקודה הזאת, דמיטרי. ראיתי בנתונים שקיבלנו שהישראלים שחוזרים, משתכרים פי שלושה מישראלי ממוצע. וזה טוב, קודם כל, אנחנו אומרים לישראלים – אתם באים לארץ, תרוויחו פה פי שלושה מהממוצע, זה חיוב. השאלה, אבל, אם זה לא בעצם, אנחנו מושכים רק את האוכלוסיות החזקות שבאות. איך אתה מסביר את זה?

לא, לא. תראו, מגיעה אוכלוסייה מגוונת והמשרד נערך לכך. המשרד נערך גם למקרים סוציאליים, גם זה קורה. יש גם תופעה שמאוד מקשה והמשרד משתדל מאוד להתמודד עם זה ובמשרד הרווחה כרגע אנחנו עם צוותים נערכים בצורה מאוד מסיבית, גם למתן פתרונות, גם מכניסים פנימה את המגזר השלישי. יש לפעמים תופעות שאותם ישראלים שלא הצליחו בחו"ל ומהווים נטל על הקהילות, רוכשים להם כרטיס ואנחנו פוגשים אותם בשדה התעופה, מתחילים לטפל בהם כמו בתינוקות. אבל לרוב אנחנו מדברים כרגע על ממוצעים. אפשר למצוא בעקומת גאוס הזאת, החלק האמצעי הוא רחב מאוד. בממוצע, ישראלים שבאים מחוץ לארץ, הם מביאים אתם ידע, ניסיון, טכנולוגיות, הם רצויים מאוד במשק ולכן הכניסה שלהם לשוק העבודה בממוצע, לוקח בין חודשיים לשלושה-ארבעה חודשים. אני רק רוצה לציין שבהשקעה של משרד הקליטה במבצע הקודם של 80 מיליון שקל כל שנה בתחום של קליטת תושבים חוזרים, בהכנסות הישירות המדינה הרוויחה שני מיליארד שקל, שזה בהחלט נושא כלכלי, נושא כדאי, מעבר להיותו נושא חברתי מובהק.

בעצם, כאשר חוזר תושב חוזר לעומת עולה חדש, עולה חדש צריך תקופה מסוימת ללמוד שפה, עד שהוא נכנס למסלול החיים, והתקופה הזו די ארוכה. זה אמנם גם נכס למדינת ישראל. אולם תושב חוזר מגיע עם עברית, הוא לא צריך את ההסתגלות, הוא מייד יכול להיכנס לחיים ואני אומרת שאם יש לו בסיס כלכלי – אדרבה. אבל אנחנו גם נתקלנו, והמנכ"ל צודק בזה, שבעצם חלק מהם מגיעים במצב סוציו אקונומי לא פשוט ואנחנו צריכים לטפל באנשים האלו ולפעמים ההשקעה של המשרד והעבודה של המשרד מול אותו תושב חוזר גדולות עוד יותר בהשוואה להשקעה בעולה חדש, ואת זה צריך לקחת בחשבון. צריך לשקם את החיים שלו כאן, במדינת ישראל.

אני רוצה בכל מקרה להתייחס, גברתי השרה. זה קצת מזכיר לי לקוח, סליחה על ההשוואה, אני מאוד מברכת ואני בעד, כולם יודעים שאני רוצה שכל היהודים יחיו בישראל וזה קצת מזכיר לי את אותו לקוח הוט או Yes הישן והנאמן, שפתאום הלקוח החדש, סליחה על ההשוואה המאוד בוטה, מגיע ומקבל את התנאים המפליגים שהישן בעצם אומר – ומה אתי? אני עשר שנים בהוט, ב- Yes, לא משנה, בפלאפון. פתאום מגיע החדש, קיבל משהו הרבה יותר טוב, ובעצם, אל"ף, אני הייתי רוצה לשמוע באמת האם אתם מקבלים פניות של עולים חדשים, לא תושבים חוזרים, שמגיעים לארץ ומרגישים את אותו הטיפול האישי מאוד שאת מדברת עליו לתושבים החוזרים.

חבל שאת לא יודעת על מה שאנחנו עשינו במשך שנה וחצי.

אני אשמח לשמוע מה שעשיתם.

רגע, סליחה. אני לא אתן, נושא הדיון הוא מאוד מוגדר.

השאלה הבאה. עוד שאלה.

אני חושבת, אדוני יושב-הראש, בזמן שחבר כנסת שואל בוועדה, אני חייבת לענות. אני חושבת שאני, ואני אבקש ממך, תזמינו אותי. בקצרה. אנחנו עשינו המון שינויים ואנחנו מחזקים כל עולה חדש שמגיע למדינת ישראל. היום בפרויקט הפיילוט, בשנים הבאות אנחנו מוכנים לתת לו טיפול טרם כניסתו למדינת ישראל, טרם שהוא קיבל את האישור יציאה מהמדינה שהוא נמצא בה, היום אנחנו עושים את זה כפיילוט במדינות חמ"ע. אנחנו מתכוונים לעשות את זה לכל עולה שמגיע למדינת ישראל, זאת אומרת טיפול עוד לפני שהוא מגיע למדינת ישראל. אנחנו שיפרנו המון דברים במשרד לקליטת העלייה. אני אציג אותם בישיבות הבאות, כאשר אתה תזמין אותי.


מוזר לי שחברת כנסת שהיתה בעצמה עולה ויודעת שלעתים קרובות או לעתים רחוקות, במדינת ישראל לא כל-כך מקבלים בחיבוק כל עולה שמגיע למדינת ישראל ואני, כשרה לקליטת עלייה, כעולה לשעבר, פשוט מבקשת ופונה היום לציבור: עולה שמגיע, אל תשוו את התנאים. נכון, אתם עברתם חיים קשים מאוד, אבל לצאת ממדינה שבן-אדם עוזב שם הכל ומגיע ובונה כאן את הבית, אנחנו צריכים להיות לא במלים יפות, החברה המאוחדת והמלוכדת, אנחנו צריכים לקבל את האנשים שמגיעים למדינת ישראל כנכס, כדבר, כחברים, כאזרחים וצריכים לעזור לעתים קרובות. ואני חושבת שאת הדברים הכלכליים לא תמיד צריכים להגיד – אני קיבלתי, אתה לא קיבלת, אנחנו נקבל ואתם לא תקבלו. יש לנו מדינה אחת והמדינה הזאת רוצה את כל היהודים, איפה שהם לא נמצאים ואני רוצה אותם כאן.

תודה. אני מבטיח לך, גברתי השרה, שאנחנו נזמן אותך.

לא קיבלתי תשובה, אני מאוד אשמח לקבל.

את לא צריכה לקבל תשובה, אנחנו נזמין את השרה שוב, לנושא של קליטת עלייה, זה לא נושא הדיון כרגע ובכלל, אני לא אוהב שאנחנו עושים 'על חשבון', כמו שהיום אומרים – כסף לאברכים במקום לסטודנטים, או כסף לתושבים חוזרים, במקום עולים.

שאלתי אם יש פניות, אם אנשים מדברים על זה.

חבל שאת לא היית בישיבות, כאשר אני הצגתי את המשרד.

אני לא תוקפת אותך, גברתי השרה. אולי נותנת לך את ההזדמנות להגיד את הדברים.

את ההזדמנות ייתן לי יושב-הראש הוועדה, כאשר הוא יזמין אותי להציג את הדברים שאנחנו עושים וממשיכים לעשות למען העולים, ואת תשמעי את זה. תבואי לישיבות לעתים קרובות ותהיי בישיבות בזמן שאני מייצגת את המשרד לקליטת עלייה.

אנחנו בהחלט נראה את השרה פה הרבה ונשאל את כל השאלות בכל התחומים, אני מבטיח לך.

אני רוצה עדיין להתעכב על השקף הזה, אדוני היושב-ראש, ולשאול האם בעצם, כשאנחנו מחזירים, זה נושאים שאני רוצה לזרוק אותם לאוויר, שאני חושבת שצריך לדבר עליהם. האם תושבים חוזרים, בעצם חלק מהמטרה לא היתה ליישב גם את הנגב ואת הפריפריה ואת הגליל, אני רואה שהם עדיין רוצים להיות "בדיזנגובה פינת ארלוזורובה" ורמת-גן.

איפה את גרה, אגב?

בהרצלייה. אבל עליתי לירושלים.

מקום טוב. ואני גרה באשדוד ואני יחד עם שותפיי, הפכנו את הפריפריה למרכז.

תודה. אני לא רוצה להיכנס לזה.

לא, אבל אני חושבת שאנחנו לא צריכים להפוך את זה לדבר פוליטי ולהתקפות שאני לא חושבת שמגיע לתושבים החוזרים.

אנחנו רוצים שיגיעו תושבים חוזרים ויחליטו לגור איפה שהם רוצים. כל אחד יגור לפי הרצון שלו. אני הייתי אומר לגור ביהודה ושומרון, יש הרבה דירות שצריך לבנות. כל אחד יגיד איפה שהוא רוצה, רק שיגיעו לארץ ויגורו. אני רוצה אבל להתקדם. דימה, יש לך משהו להוסיף? רצית לדבר על האקדמאים.

אני רק רוצה להראות לכם שני שקפים, על-מנת לסיים את הנושא.

ממש בקצרה, בבקשה.

אתם יכולים לראות כאן, בשקף, לפי הגרף הזה, שמדובר על אוכלוסייה צעירה, אוכלוסייה שממשיכה את דרכה כאן, ממשיכה לגדל ילדים וכפי שאתם יכולים לראות, גם רוב האוכלוסייה, מדובר על אנשים שאחרי ניסיונות עסקיים או דברים שהם עושים בחו"ל, ברגע שהמשפחה מתרחבת, רוצים לחזור הביתה ולצורך העניין הזה המשרד נערך וערוך ובהחלט מוכן ויוצא עכשיו למבצע הסברה מאוד רחב. יש סדרה של דברים שמתקיימים ממש בצורה מרוכזת, כ- Push ראשון ואנחנו ננהל את המבצע הזה, אני מקווה מאוד שרבים יחזרו.

תודה רבה. אני מבקש מנציג של הישראלים שנמצאים בחו"ל, שהם ניקולא שהוא מנכ"ל של ארגון חשוב בלוס אנג'לס, בקצרה, נתת לארגון שלכם, אם אתם מכירים את הפעילות, שמעתם עליה, יש ממשק, היום?

קודם כל, אני רוצה לברך את היושב-ראש ולהודות לו על זה שבעצם משתפים את הישראלים בחו"ל כחלק מהדיון הזה, אני חושב שזה מאוד חשוב. דבר שני, לברך את השרה, כי יש פה שני דברים ששמעתי שלא נשמעו עד היום, אחד – לא מתייחסים יותר לישראלים בחו"ל כיורדים, והדבר השני, שמבינים שלא ההטבות מביאות לפה את הישראלים, אלא הזיקה שלהם לישראל ואלו שני דברים מאוד מאוד חשובים, כי הארגון שלנו, בזה הוא מתמקד, בלארגן את הקהילה בחו"ל, שתהיה לו זיקה והכי חשוב לדור השני והשלישי של ישראלים שהולכים ומתנתקים.


אני חושב שמה שצריך לקחת בחשבון זה כמו שנאמר, יש עכשיו רוח גבית למבצע שלכם, שזה המצב הכלכלי בארצות-הברית ולכן אסור לצמצם, בעיני, את הדיאלוג עם הישראלים בחו"ל, רק לנושא של ההחזרה שלהם. ההזדמנות שלכם, של הקמפיין שאתם עושים עכשיו, הזדמנות גדולה ליצור איזה שהוא קשר ארוך טווח עם הקהילה. גם ישראלים שלא מחליטים לחזור, צריך ליצור אתם את הקשר, ליצור את הזיקה שהיא ארוכת טווח.


בנייר העמדה שפרסמנו אתמול בכנס שדרות לחברה, הצענו שהבתים הישראלים יעבדו יותר צמוד עם הארגונים. קודם כל, הבתים הישראלים זה פרויקט מאוד מאוד חשוב. החיסרון שלו זה השליחים שמתחלפים בצורה יחסית תכופה, אבל עבודה עם ארגונים והעצמה של ארגונים ישראלים בחו"ל, יכולים לעזור למאמצים שלכם ולהתייחס גם לנושא של הקמפיין שאתם עושים.


צריכים לקחת בחשבון שרוב הישראלים לא מחוברים לתקשורת הישראלית, פשוט לא מחוברים פיסית. אני מנכ"ל הארגון, מתפרנס מלהיות סמנכ"ל שיווק בלוס אנג'לס וכשאני מנסה להגיע לקהילה הישראלית, קשה להגיע כי הרבה מאוד לא מחוברים ולכן צריך למצוא דרכים אחרות, ולנו יש באמצעות ארגונים והתארגנויות, את הדרכים להגיע לישראלים ואנחנו נשמח לעבוד עם משרד הקליטה.

כמה ארגונים כמוכם קיימים נניח בצפון אמריקה?

הארגון שלנו הוא מאוד ייחודי, מהסיבה הפשוטה שהוא ארגון שמעצים ארגונים אחרים. יש לנו קרן של אנשי עסקים שבעצם נותנים מענקים לארגונים אחרים וליוזמות ואת הידע העסקי שיש לנו, כדי לחזק את הקהילות. לדוגמה, שבטי הצופים, אנחנו נותנים להם את המענקים, נותנים להם את הכספים שנותנים להם את האפשרות לשלוח את הילדים בקיץ. אנחנו לא באים בין הישראלים ואומרים להם – תחזרו לארץ, אבל התוצאה של זה, לדוגמה השנה, גרעין צבר, שזה החבר'ה שמתגייסים לצה"ל, מתנדבים, הוכפל השנה. מספר המשפחות הישראליות בלוס אנג'לס שהחליטו להגיע לארץ גם גדל בצורה משמעותית ביותר.


אנחנו מאמינים שהגישה היא לא לבוא לישראלים ולהגיד להם תחזרו, אלא להגיד להם – אתם שלנו, אתם הבנים של מדינת ישראל, לחבק אותם והדבר הזה ייצור איזה שהוא קשר ארוך טווח, במידה שלא מחליטים היום, הם יכולים להחליט בעתיד. והכי חשוב, הדור השני והשלישי, שהקשר שלהם הולך ומצטמצם עם מדינת ישראל ולכן צריך להסתכל על זה בטווח היותר ארוך. אנחנו שם כדי לעזור לכם, כדי לעבוד אתכם.

תודה. אני מאוד שמח שבאת לדיון, נפגשנו אתמול בכנס שדרות בפאנל בנושא, כי חשובה המעורבות שלא אנחנו פה נבוא עם תוכניות ותקציבים ורעיונות, ולא יהיה את הקשר עם הקהילות עצמן, שהם בעצם הלקוחות.

אדוני יושב-הראש, המשרד פרוש ב- 11 בתים, ב- 11 קונסוליות בארצות-הברית, לונדון, פריז, מוסקבה, קייב ויש לנו הסכמה עקרונית עם משרד החוץ, עם הגורמים המקצועיים, שבכל אחד מ- 84 הנציגויות של ישראל בעולם, במידת הצורך משרד החוץ ישתף פעולה באופן מלא. זה אחרי תקופת פעילות ארוכה הפך להיות דבר אינטגראלי בתוך הנציגויות, מאוד מברכים על זה, הקונסולים, אפילו בתקופה שהיתה לנו מצוקה תקציבית ואנחנו שקלנו להצטמצם, אז דווקא משם, מהשטח, מהקונסולים עצמם, הגיע לחץ ודרישה.

דמיטרי, אני לכל אורך הסיורים שיש לנו ואנחנו נהיה הרבה ביחד בסיורים ובפעילות, חשוב לי להגיע לקצה, ללקוח, לעולה, לתושב, כי הארגונים השונים והקונסולים וכולם עושים, אבל אני חושב שתמיד צריך לערב את הלקוח ולשמוע אותו.

ההערה הזאת היא נכונה. אם באמת הם לא מחוברים לתקשורת הישראלית, חייבים לעבוד דרך אנשים שהם כן מחוברים.

אבל אולי עדיף שהם לא מחוברים, כי אז הם לא היו באים.

אני חולק עלייך. אנחנו רוצים לעבור לנושא נוסף שקשור לדיון, של שמירת המוחות, החזרת המוחות. כולנו רוצים לראות את המדענים שלנו נמצאים פה. אדוני, משה ויגדור, מנכ"ל הוול"ל, אנחנו עבדנו רבות בסוכנות היהודית בעבר, כי אנחנו כולם בעד אבל התקציב הוא אדיר, זאת אומרת, אדיר גם כשאתה מסתכל עליו במונחים כלליים של מעל מיליארד שקלים וכשאתה מסתכל על העלות להשאיר פה כל מדען, זה מגיע למאות אלפי שקלים. רציתי לשאול אותך, גם במצגת שלך, מבחינת עלות תועלת, להתייחס לכך. כולנו אתך, בגדול, ראש הממשלה, שר החינוך דיבר אתי אישית, הוא רצה להגיע לדיון אבל הוא נמצא בכנס שדרות. כולנו נמצאים ברצון להשאיר את המדענים ואת המוחות פה, השאלה שלי היא, על העלות הגבוהה של המהלך הזה.

תודה, כבוד יושב-הראש. קודם כל, ברכות. אני מצטרף לדברי השרה שהוועדה הזאת חשובה מאוד ואני באמת מופיע פה פעם ראשונה כמנכ"ל מל"ג/ות"ת. נמצאים אתי ליאת מרוז, שהיא תיתן את הפירוטים שאתה ביקשת, שהיא אחראית על הפרויקט וגם יניב כהן שמטפל גם במדענים חוזרים ואני רוצה קודם כל לברך אותך ואנחנו עוסקים באמת בנושא של השבת מוחות. קודם כל, צריך לזכור שבעשור האחרון האוניברסיטאות והמכללות באמת גדלו, מספר הסטודנטים כמעט הוכפל. היום אנחנו מדברים על 290,000 סטודנטים. אבל התקציבים עמדו במקום ובחלק מהמקרים ירדו והיתה בריחת מוחות מסיבית. בריחת מוחות זה לא דבר חדש במדינת ישראל, הוא היה קיים תמיד, אבל בעשור האחרון הוא הואץ ומל"ג ות"ת, ביוזמה של יושב-ראש מל"ג, שר החינוך, יושב-ראש ות"ת, מנואל טרכטנברג, וכמובן בשיתוף חזק מאוד עם האוצר, ובברכה אישית של ראש הממשלה, יצאנו לפרויקט חדש של מרכזי מצוינות שיהיה פלטפורמה להביא חזרה מדענים. מדובר על סדר גודל של מאות שיגיעו בשנים הקרובות.


צריך לזכור שגם בשנים שעברו, בשנתיים שעברו, הגיעו סדר גודל של למעלה מ- 200 מדענים חוזרים, מומחים מצטיינים בתחומם, באוניברסיטאות מובילות בעולם, במימון מיוחד שהעמיד הוות"ת לטובת העניין, אבל המחשבה היתה שזה לא מספיק וצריך לראות את זה בראייה אסטרטגית רחבה יותר, שייתן באמת תשובה ותאפשר קליטה של עוד מדענים חוזרים, ואני אומר עוד פעם, מומחים מצטיינים שיוסיפו ויאדירו את היכולת המחקרים והמדעית. ולכן הפרויקט הזה בעצם, יש לו שתי זרועות. כמו שאתה ציינת, פרויקט שהמדינה שמה בו קרוב לחצי מיליארד שקל בחמש שנים, האוניברסיטאות והמכללות ישלימו עוד חצי מיליארד שקל מתקציבים שוטפים שהם מקבלים מוות"ת, ויהיו גם שותפים אסטרטגים שיוסיפו סכומים נוספים. בסך-הכל, כמיליארד וחצי שקל, 30 מרכזי מחקר מצוינות חדשים, שיעצימו את היכולות של ישראל בתחומים רבים, כמו בתחומים של רפואה, בתחומים של אנרגיה, בתחומים של מחשוב, בסדרה שלמה של תחומים שבישראל יש כבר ידע ייחודי, יביאו בצורה הזו גם מדענים נוספים ויתרמו להעצמה נוספת. זאת אומרת זה תהליך שבו יש רק זוכים, כי המדינה תזכה מזה שיחזרו. המדענים שרוצים לחזור ישובו ותכף נראה גם את המספרים של מה הם מקבלים וזה בהחלט מרשים ואני אומר דברים חריגים, אלו דברים מאוד משמעותיים, באמת עם ראייה רחבה של טובת המדינה.

זה משהו שנוסה בעולם או שזה ייחודי לנו?

יש דברים כאלה שבוצעו בעולם, בוצעו באנגליה, בוצעו בגרמניה. שם לא היה להם בעיה של הבאת מוחות, החזרת מוחות. הם רצו, אבל, להביא ולמשוך מוחות אחרים, כמו מוחות ישראלים, למשל. ויחד עם זה, רצו גם להעצים את היכולות המחקריות. מתוך ראייה ברורה, שהעצמת היכולות המחקרים והתשומות והתפוקות שהדבר הזה נותן, מאדירים את הכלכלה, מוסיפים לתוצר ולתל"ג, לתוצר הלאומי, ומכניסים מערכות כלכליות שמביאות להעלאת רמת החיים. אלה בעצם המשוואות שבהן אנחנו עובדים.


אני רוצה לומר שהקמנו מאגר מידע משולב עם משרד הקליטה. משרד הקליטה מנהל בעצם מאגר מידע, שיש בו כ- 5,000 שמות של מדענים, שכולם נמצאים בקשר, יודעים על מרכזי המצוינות, הם צריכים כמובן להתאים לתחומים וביחד גם עם משרד המדע ועם האקדמיה הלאומית למדעים, זה שיתוף פעולה בהחלט ייחודי. שוב, פה זה עוד פעם הזדמנות להודות למשרד הקליטה ולמנכ"ל ולצוות שעובד בעניין הזה, משום שבלי מאגר כזה, קשה מאוד באמת לפנות ולראות מי יכול להתאים לאן, כי צריך להגיע אל האנשים. לא מספיק רק לפרסם, אלא צריך ממש Reaching out, להגיע אליהם ולהביא אותם לכאן.


ארבעה המרכזים הראשונים נמצאים כבר בדרך, זה אופרציה לא פשוטה, זה אופרציה עם הרבה אלמנטים של מדעיים ושל שיפוט, כי מדובר פה על מצוינות מדעית.

היה הליך של מכרז, אני ראיתי.

היה מכרז בין האוניברסיטאות והמכללות.

איפה זה עומד כרגע?

המכללות משתתפות. אנחנו גמרנו את הגדרת ארבעת התחומים הראשונים שמייד תראו אותם. היו הגשות.

יש החלטות כבר איפה זה עומד?

עדיין לא החלטות סופיות. יש החלטות לגבי מה השלב הבא. עד סוף דצמבר צריך להגיש את ההצעות הסופיות. יש ועדות שיפוט בינלאומיות, עם מדענים בינלאומיים, בתוכם חתני פרסי נובל ועד מרץ אנחנו נפתח ארבעה מרכזים ראשונים. בכל מרכז כזה, יהיו לפחות חמישה מדענים חוזרים.

איפה נמצאים בינתיים אלו שהגיעו?

הם נקלטו בינתיים באוניברסיטאות בתחומים שונים. צריך לזכור שבתוכנית ההשכלה הגבוהה, ואתה, חבר הכנסת מיכאלי, מאוד תומך ומאוד עוזר, בתוכנית ההשכלה הגבוהה לחומש הקרוב, לששת השנים הקרובות, יש תקציבים שמאפשרים קליטת מדענים, קליטת מורים, קליטת סגל, ולכן יש לנו היום את אות הרצון ואת שעת הרצון לקלוט אנשים נוספים.


אז יש לנו את הקליטה השוטפת, יש לנו גם את הפרויקט הזה, שהוא פרויקט שמושך ויביא. אנחנו מדברים, כפי שאמרתי, על מאות מדענים, על ארבעה מרכזים שבמרץ כבר יתחילו לפעול, בדיוק שנה, ב- 14 למרץ 2010, הוצגה התוכנית בפני הממשלה.

מי המוביל? מי השר האחראי על הפרויקט?

שר החינוך, יושב-ראש מל"ג, מבחינת תפקוד זה מתחת ליושב-ראש ות"ת, מנואל טרכטנברג והצוות של ות"ת מוביל את העניין הזה ומקדם אותו, כשליאת מעוז היא מנהלת הפרויקטים המיוחדים האלה ואני מציע שהיא תציג מספר שקפים.

בבקשה בקצרה, ליאת.

עשינו מצגת קצרה של הנושא.

בדגש על הנושא של עלות – תועלת, זאת אומרת, העלות היא גבוהה, אז בואו נתמקד בעניין הזה.

קודם כל, אני מאוד שמחה להיות פה ולדווח על ההתקדמות בפרויקט. זה יהיה ממש על קצה המזלג, אבל יש לכם את החוברות.

כן, קיבלנו את החוברות, שמנו את זה בדו"ח.

בעצם, מהם מרכזי המצוינות? מדובר על קיבוץ של חוקרים ישראלים מצטיינים גם מהארץ וגם תושבים חוזרים מחו"ל, כל אחד בתחום מאוד ספציפי וקוהרנטי. כמו שמשה אמר, מדובר על שיתופי פעולה בין מוסדות שונים בארץ, גם אוניברסיטאות המחקר, אבל גם בהחלט מכללות, בתי-חולים ומכוני מחקר. דהיינו, העצמה של תחומים שבהם יש יתרון יחסי, גם לישראל בכלל וגם למוסדות הספציפיים בפרט.


כיצד הם יוקמו? מדובר על בחירה של עד 30 תחומים במהלך חמש השנים הקרובות. התהליכים יהיו משולבים גם עם תהליכים שיבואו מלמטה, מהשטח, יוזמות של מדענים ושל מוסדות לגבי מחקרים משותפים וגם מתוך ראייה רחבה, לאומית, לגבי צרכים מדעיים וצרכים של המשק. ההליך, כמו שאמרנו, באמת תחרותי וזה אבן בסיס בבנייה של מצוינות. באמת היה קול קורא עם פירוט התנאים להשתתפות ולזכייה במרכזי המצוינות ויש ועדות מקצועיות שיבחנו את ההצעות בצורה תחרותית. כרגע מתוכננים מרכזים לחמש שנים לפחות. במהלך חמש השנים כמובן נעשה אבלואציה ונלמד לקחים.

זה נושא חשוב, מי עושה את הפיקוח ובקרה על הפרויקט? איזה גורם אומר – זה עובד, זה לא עובד, זה טוב, זה לא טוב-?

יש, קודם כל, אגף מיוחד שהוקם במל"ג, בדחיפה חזקה של האוצר, שעושה הערכת איכות של מחקרים בכל המערכת, גם כאן ומלבד זה, ועדות בינלאומיות, ועדות שיפוט יעקבו וייראו באמת את התוצאות המחקריות שיהיו כתוצאה מזה.

קצת לגבי היעדים של אותם מרכזים. היעד הראשון במעלה ובעצם עליו אנחנו מדברים היום הוא נושא ההון האנושי, החזרה של חוקרים מצטיינים לארץ ויצירה של מסה קריטית של חוקרים מעולים בתחומים השונים. בנוסף לכך מדובר על הפריה הדדית, תחומי המחקר הם תחומים אינטר-דיסציפלינאריים. כמו שאמרתי, מדובר על שיתופי פעולה בין המוסדות וזה אחד היעדים שלנו ושיפור ושדרוג של תשתיות, גם תשתיות מחקר וגם תשתיות הוראה והכשרה בינלאומיות, שאותם מרכזים יקיימו. כל אלה ביחד ישתלבו כדי להשיג את יעד העל שהוא בעצם חיזוק המחקר המדעי בישראל וביסוסו כגורם מוביל בעולם. הכוונה היא ליצור פה World leadership בתחומים מסוימים.

מה קושר את החוקר אלינו? זאת אומרת, אנחנו משקיעים בו עכשיו, נותנים לו את ה- Facilities, את המתקנים, את התקציבים. מחר בבוקר הוא נוסע לאוניברסיטת מישיגן, עם הידע שאנחנו השקענו בו. מה המנגנונים?

אחרי שחוקר ואנחנו מכירים חוקרים ואת השאיפה שלהם למחקר, לתוצאות, למצוינות. אחרי שחוקר מקבל פה מעבדה כפי שתכף תראו גם את המשאבים ושהוא גם מקבל מעמד בתוך המסלול האקדמי הרגיל באוניברסיטה, הוא לא יצא מפה. אין פה שום סיבה. האוניברסיטאות פה מאפשרות לו מחקר, חופש מלא לבצע מה שנראה לו מתאים ומעניין. נכון, אי-אפשר להתחרות עם המשכורות מעבר לים, זה גם לא נכון לנסות להתחרות אתן. זה נכון לתת סביבה מחקרית.

אבל אין פה איזה שהוא משהו שאתה קושר אותו אליך. נגיד, יש אנשים שהולכים לעתודה צבאית, אתה אומר להם – אנחנו משקיעים בכם, אבל אתם מחויבים ל- X שנים עבורנו. השאלה פה אם יש משהו שקושר את החוקר חוץ מהרצון הטוב שלו ואתה אומר – הוא כבר פה, אז יהיה לו טוב.

התרבות האקדמית של עבודה ביחד עם אנשים בעלי שם, חתני פרס נובל, עם סביבה אינטלקטואלית מתאימה, זה מה שמחזיק חוקר במקום שבו הוא נמצא. עכשיו אנחנו יוצרים את זה כאן.

אדוני היושב-ראש, עד עכשיו ההרגשה היתה, של אותם חוקרים, שבארץ הם לא נותנים להם, אנחנו לא נותנים להם את האפשרויות אפילו חלק מזה ממה שנותנים להם בחוץ לארץ. אני מבין החשיבה של המל"ג היתה ואנחנו תמכנו בזה כשדולה להשכלה גבוהה, שאותם אלה אפילו שאנחנו מסתכנים לגביהם, בסדר? אנחנו לא יכולים לחתום אתם חוזה מחייב אם תבוא לפה ואחרי שנה לא תעזוב כן תעזוב. שיבואו לפה וניתן להם את התנאים הסבירים, אנחנו מאמינים שהם כן יישארו פה ובוחרים, אני מבין. יש לנו סינונים, לפני שאנחנו מביאים אותם לארץ. לא כל אחד מחליט לבוא מחר בבוקר ומקבל את אותן הטבות שאנחנו נותנים.

אני רוצה להתייחס קצת מנקודת ראות אישית. אני בעצמי הייתי חוקרת בחו"ל, יש לי הרבה מאוד חברים ישראלים שהם עדיין בחו"ל. אנחנו לא מנסים למשוך אותם על-ידי תנאים יותר טובים, זה אנשים שמאוד רוצים לחזור לארץ, מסיבות אישיות, מהרבה מאוד סיבות. וכל מה שאנחנו צריכים זה לאפשר להם את התנאים לחזור לפה ולא לעשות פשרות בצד האקדמי, כשהם באים לפה. וזאת בעצם המטרה של התוכנית הזאת, לאפשר להם לערוך פה מחקר ברמה מצוינת, כמו בחו"ל.


אני אכנס פה לפירוט מה בעצם אנחנו מציעים לאותם חוקרים. מדובר קודם כל, וזה החסם הראשון שבעצם עומד היום בפני ישראלים שרוצים לחזור מחו"ל, זה מינוי אקדמי. מובטח לכל אלו שיחזרו מינוי אקדמי באחד המוסדות החברים באותו מרכז. מדובר על מענק מחקר של כ- 400,000 שקל לשנה למשך כל חמש שנות פעילות המרכז, זה מענק נדיב מאוד. מדובר על מענק חד פעמי לבניית המעבדה הראשונית של אותו חוקר, של כ- 1.5 מיליון שקלים, וכמובן משהו מאוד חשוב והוא לא נמדד בכסף, אבל הוא קריטי לפעילות מחקרית, זה מסה של חוקרים, קהילייה מדעית, שאותו חוקר ששב יוכל לשבת אתם ולעשות את המחקר. זאת בעצם חבילה חסרת תקדים, ואנחנו מקווים שהיא תהווה איזה שהוא סטנדרט בכלל מהיום, לאיך צריך לקלוט חוקרים מעולים באקדמיה.

חשוב לראות את ארבעת המרכזים.

כן. שאלתם, אלה ארבעת המרכזים הראשונים שהפעילות שלהם מתוכננת כבר למרץ. מדובר על תחומים שיש בהם מצוינות קיימת כבר בישראל, שאנחנו רואים פוטנציאל לעידוד המצוינות הזאת ולהגברה שלה על-ידי היוזמה הזאת והבאת החוקרים מחו"ל. מדובר על קוגניציה, על בסיס מולקולארי של מחלות, גנומיקה, גנריות חלופיות ומדעי המחשב.

מילה אחרונה אני רוצה להוסיף, ברשותך, התועלת. יש גם מאמץ מתמשך לעבודה עם תעשייה, את אותם תוצרי מחקר, להפוך למוצרים שיקימו תעשייה ויוכלו להכניס עוד פעם הכנסה נוספת במטבע זר למדינת ישראל. זאת אומרת, מלבד התוצאות המחקריות, מלבד התוצרים, מלבד העלאת המדע הישראלי ושיהיו חתני פרס נובל נוספים ושיהיו זוכים ושיהיו זכיות נוספות במחקרים בינלאומיים, מלבד זה, יהיה גם תועלת כלכלית ישירה, בדרך של שיתוף פעולה עם התעשייה. מאמץ, אגב, שעושים בימים אלו, גם עם משרד האוצר והמדען הראשי.

משה, אבל השאלה שלי, אם היינו לוקחים שליש מהסכום הזה, משקיעים אותו בפריפריה. אתם לקחתם פה את השיא של המוחות, לקצה. השאלה מה קורה עם דוקטורנטים, לפני שהם נוסעים. אם אנחנו לא משקיעים פה המון כסף רק בלהביא כמה מאות, אני מעריך, בסופו של יום.

אני אתייחס לזה וליאת גם תוכל להוסיף. קודם כל, יש לנו עידוד מיוחד לאותם חוקרים שהלכו לפריפריה. בתוך מודל התקצוב החדש של ות"ת, יש אלמנט לפריפריה ולאזורי עדיפות לאומית ויש גם פריפריה זה אזורי עדיפות לאומית זה גם באר-שבע, זה גם מכללות, זה מכללת תל-חי, שמשתתפות גם במאמץ הזה. זאת אומרת, יהיו חוקרים גם שם, שילכו לשם.


מלבד זה, כל חוקר כזה, יש אתו לבורנטים ואסיסטנטים ותלמידים ודוקטורנטים. זאת אומרת, זה מסה שלמה שנמצאת ביחד עם החוקר, שנמצאת במקום שבו הוא יושב. כך שאין ספק שאנחנו נראה בשנים הקרובות שגם באזורי הפריפריה, יש משמעות והשפעה לתוכנית הזו.

תודה. להוסיף משהו?

כן. בנושא של המחקר אני מאוד מאמינה שהיוזמה הזאת היא לא רק מה שהיא. זאת היא יוזמה שבעצם הולכת לפתוח גל שלם מסביבה. היא תביא כמה מאות חוקרים, כמו שמשה הזכיר, אבל הרעיון הוא שכלל קהיליית החוקרים בחו"ל, תבין שיש פה עניין של מחויבות לאומית, יוזמה אמיתית והתפתחו פה מוקדים כל-כך מצוינים, שגם הרבה אנשים מעבר לכך יירצו לחזור והתוכנית הרב-שנתית תאפשר לאוניברסיטאות לקלוט אותם וגם הרבה מאוד ישראלים פה לא יצטרכו בכלל לעזוב, בגלל שכל רמת המחקר פה תעלה. אז אני חושבת שיש לזה השפעה בכמה מעגלים רחבים, הרבה מעבר ליוזמה הקונקרטית הזאת וזאת החשיבות שלה, בעצם.

צריכים לקחת בחשבון שחלק של תושבים חוזרים, המדענים, זה נכס למדינת ישראל כמו תושבים אחרים. אנחנו, ואני אבקש מעומרי, ברשותך, שהוא יציג, עד כמה שהקליטה של המדענים העולים היתה קשה, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהכוכבים האלה יחזרו הביתה. מנכ"ל המשרד היה בראש ועדה שעבדה במשך שנה וחצי, כדי בעצם שהפרויקט הזה יצא לפועל ואני אסירת תודה לכל אלו שמובילים היום את הפרויקט. הוא לא פרויקט פשוט, זה אנשים שהם מסודרים בחו"ל, ואני שוב צריכה להדגיש, זה אנשים שחלק מהם לעתים קרובות מאבדים דברים כלכליים, אבל הם החליטו לחזור הביתה ואין היום מדינה בעולם שלא רוצה להחזיר את המוחות הביתה. אם אנחנו נצליח בפרויקט הזה – ואנחנו חייבים להצליח – זאת תהיה הצלחה ונכס של המדינה ואני מבקשת שאתה תיתן רשות דיבור לכמה אנשים מהמשרד שכן באופן טכני והם בעצם הבסיס של כל הפרויקט שיוצא היום לאוויר.

תכף ניתן לעומרי. רק קודם כל חברת הכנסת ליה שמטוב, שהיא היו"ר היוצאת של הוועדה, ועדיין אתנו פה תמשיך להיות פעילה ביותר. בבקשה, ליה.

תודה, יושב-הראש. אני רוצה שוב לברך אותך, כי זו הישיבה הראשונה שלך, וגם את השרה, את סופה לנדבר, על העבודה שלה ואת כל העובדים במשרד שלה. נושא התושבים החוזרים הוא נושא חשוב ואני פה רוצה להתייחס למה שאמרו. אנחנו באמת, מדינת ישראל, לקחה לעצמה ואמרה – בשנה יגיעו 15,000. אבל אני חושבת שלא צריך כל-כך להסתכל על הכמות, צריך להסתכל על האיכות ובאמת, באים תושבים חוזרים שחוזרים ובדרך-כלל זה אנשים חזקים. הם מעתיקים את העסקים שלהם לפה ופה יוליה שמאלוב ברקוביץ’' אמרה – למה הם לא מגיעים לפריפריה. זה לא שנות ה- 80, כשאמרו לעולים, העולים הגיעו ואמרו להם איפה אתם רוצים? אתם רוצים בתל-אביב? אז נצרת עלית היא קרובה לתל-אביב.

אמרו להם ליד הים.

כן, המדיניות השתנתה.

בגלל זה אין לנו פריפריה.

יש לנו פריפריה, ופריפריה חזקה.

לא צריכים לחזור למעברות ולא צריכים לחזור, כל עלייה זה משהו אחר. אבל אני רוצה להגיד, מי שחזר לארץ והעתיק את העסקים, הרבה מהם דווקא, העסקים האלה, הם היום בפריפריה, יכול להיות שהם גרים במרכז הארץ, העסקים הם בפריפריה, וזה נותן את מקומות העבודה לתושבי הארץ.


מה לגבי הפרסום. קודם כל, מי שכן מעוניין לחזור, אז באמת הוא מתעניין ויש פרסום ופרסום רחב. חוץ מזה, יש משפחות פה בארץ שלוחצים על הילדים שלהם, על המשפחות שלהם, וגם ילדים שנסעו עם ההורים, שהיו בגיל עשר, 12, שלא יכלו להחליט, היום הם מגיעים בכל מיני תוכניות, בתוכנית נעלה לפה, וכל מיני תוכניות אחרות, ומושכים את ההורים לפה. תודה.

תודה. עומרי, בבקשה.

ברשותך, רק משפט אחד. התוכנית להשבת מוחות, שהיא תוכנית באמת גרנדיוזית חשובה מאוד, זו פריצת דרך, יש נקודה אחת שהיא מאוד חשובה והיא עוזרת או תעזור להצלחתם של אותם מדענים, זה כל אותו חוג משפחתי שחוזר יחד אתם. כי הם לא נכנסים לקטגוריה, ופה אנחנו נכנסים לתמונה ונותנים את כל הסיוע הנדרש. לפעמים זה לא פחות חשוב מאשר העזרה למדען עצמו. כי המדען צריך להיות שקט ורגוע ולעסוק בשלו, בלי לחץ ודאגות מסביב על נושא של ילדים ובני הזוג.

בבקשה, עומרי.

אני רוצה להתחיל עם איזה שהיא תמונה שנקבל את הפרופורציות. כי התוכנית שהוצגה על-ידי הות"ת היא תוכנית מעולה, אבל המספרים שלה הם מוגבלים. יכול להיות שההשפעה שלה על המדע במדינת ישראל תהיה השפעה מרחיקת לכת.

מה זה מספרים? כמה?

אז ככה – אנחנו מעריכים שיש בין 7,000 ל- 10,000 מדענים ישראלים השוהים בחו"ל. מדינת ישראל מייצרת בכל שנה, בשנים האחרונות, 1,500 PhD מדי שנה, זאת אומרת כל שנה בספטמבר או באוקטובר, הגלימות השחורות והכובעים, מקבלים 1,500 איש את התואר דוקטורט שלהם. האקדמיה בעשור האחרון הצטמצמה, לא קלטה, ולכן מספר הסגל המוחלף על-ידי חדשים בעשור האחרון היה משהו בסביבות 50 עד 70 בשנה, כלומר נוצר לנו גירעון אדיר מהבחינה הזו שאנחנו מייצרים ולא קולטים. הוות"ת מדבר על זה שבעקבות התבגרות הסגל האקדמי, בעשור הבא, שהתחיל עכשיו, תהיה קליטה הרבה יותר גדולה כתוצאה מפרישה. מדובר ב- 11 שנים, משהו בסביבות 2,200, אם יגדילו, זה יהיה משהו בסביבות 200, 250 חברי סגל בשנה.


עדיין זה אומר שיש בעיית קליטה של מדענים במדינת ישראל. זו הבעיה שמולה ניצב המרכז לקליטה במדע ביום-יום, שיש אלפי, בטח מאות, שרוצים לחזור ומה שמעכב אותם זה מקום תעסוקה אתגרי. פחות הכסף. נכון שהכסף הוא משפיע, השכר המפתה באמריקה או בסינגפור, אבל הנושא המרכזי בסקרים שאנחנו עושים, שאנחנו ערכנו, הוא מקום תעסוקה אתגרי שבו הוא יוכל לממש את הפוטנציאל שהוא עשה. זאת אומרת, יש מדענים, אם אני לוקח את הפרופיל של אותם מדענים, זה מדענים ישראלים, שעשו דוקטורט, את כל לימודיהם עד דוקטורט, כולל דוקטורט, בישראל, עם כל ההשקעה שמדינת ישראל השקיעה בהם, וכאן אני עונה לחברת הכנסת יוליה שמאלוב, שמדינת ישראל השקיעה ואנחנו חייבים להחזיר את ההשקעה הזו כי זה אובדן השקעה. זו הסיבה שאנחנו כל-כך רצים אחרי זה. אנחנו מאבדים השקעה. הם יצאו לפוסט-דוק, ובלית ברירה לא חוזרים.


הבעיה היא מאוד גדולה בתחום הביו-טכנולוגיה, תעשיית הביו-טכנולוגיה היא בחיתוליה, כבר מדברים על כך שצריך, מדינת ישראל צריכה קטר נוסף בתעשייה שידחוף את הצמיחה. דיבר על זה ינאי שהיה מנכ"ל משרד המדע, אני חושב, ב- 94 או 95, אבל זה לא קרה מאז. ורק עכשיו, בשנתיים האחרונות, המדען הראשי של משרד התמ"ת היוצא, שינו שם מדיניות והתחילו לעסוק בפעילות שאולי יניבו פירות בעוד שבע, שמונה, תשע שנים, שהתעשייה הזו תוכל לקלוט.

לדבריך, אתה אומר, בתקציב הזה אפשר להשתמש.

לא לא, אני לא אומר את זה, אני לא אומר את זה. יש, המועצה להשכלה גבוהה, היא הגוף האמון במדינת ישראל מה לעשות הכי טוב בכסף שניתן להשכלה גבוהה והם שקלו את הדברים האלה, שקלו את הדברים האלה והם אמרו – אנחנו נביא את הכוכבים והתהליך הזה של הבאת כוכבים, הוא ימנף. אבל התהליך הזה לוקח זמן, הוא ייקח שבע, שמונה, עשר שנים שאותם כוכבים ייצרו את המרכזים החזקים שבהם יהיה מקום לעובדים נוספים, לפוסט דוקטורנטים, ולעוד דוקטורנטים ולעוד חוקרים כי הם יביאו תקציבים. היום הבעיה של צוותי המחקר במדינת ישראל, ואני אמרתי את זה לוות"ת, בכמה הזדמנויות, שהם קטנים. בגרמניה, לדוגמה, לכל פרופסור שהוא חבר סגל, אז הר-פרופסור ויש לו חמישה, שבעה, שמונה, עשרה, 15 חוקרים שבתקן חוקרים, עובדים אצלו. אין אצלנו את זה. באמריקה, בגלל כוח המשיכה שלה, עושים את זה הפוסט-דוקטורטנים. בצרפת עושה את זה ה- CNRA, זאת אומרת, יש תקנים של המדינה לחוקרים בצוותי מחקר שמתניידים ממקום למקום. במדינת ישראל אין את זה. צוותי המחקר מורכבים מאיש הסגל, פלוס הדוקטורנט האחד או שניים שיש לו. ולכן גם חל גידול בדוקטורנטים, כי הצורך להרחיב את צוותי המחקר הוא צורך חיוני, זה התמודדות בשוק המחקר העולמי ולכן אתה צריך עוד אנשים אז הגדילו את מספר הדוקטורנטים.

לפי מה שאתה מתאר, המצטיינים האלה שאנחנו מביאים אותם עכשיו במסגרת עידוד, הם מחר, גם אם הם יתאקלמו בארץ, גם אם הם יפתחו את המרכזים מסביב להם, עדיין נצטרך לתקצב תקציבים נוספים בשביל להשיג את המקומיים, שאנחנו בעצם כל שנה עדיין מוציאים אותם מהאוניברסיטאות או מהמכללות.

אנחנו לא מוציאים, מה זה, אנשים לומדים.

אם עכשיו יש חסר בתקצוב, אנחנו, אני מבין שוות"ת השנה כן תקצב את זה, גם יש לו תקציב נוסף, זה המהפכה ברפורמה.

תראה, אני נתתי את הפרופורציות של מה יכול להיות, מה גבול הקליטה במתכונת הקיימת. אם לא פותחים מסלולי מחקר מתוקננים, מתוקצבים, ובסדר עדיפויות של הוות"ת זה לא יהיה, אז יש כאן פער והפער הזה צריך להיסגר כנראה על-ידי התעשייה. באמריקה, לדוגמה, 50% מה- PhD's, עובדים בתעשייה ולא במגזר הציבורי. אצלנו משהו בסביבות 15%, משהו כזה. זה המפתח, בסופו של דבר. כלומר, צריך בסופו של דבר להשקיע במחקר ובפיתוח בתעשייה. אם אתם פותחים את הנושא הזה, אז במדינת ישראל, האוצר מתפאר כל הזמן שמדינת ישראל, מבחינת ההוצאה הלאומית למו"פ, היא במקום ראשון בעולם, הרבה לפני כולם. אבל השאלה היא מהי ההשקעה הממשלתית מתוך סך-הכל ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח. אז אני אסביר לך, אתן לך את הנתון. הנתון הוא 17.5%, כשהממוצע ב- OECD, השקעה ממשלתית היא 35%. זה העניין. זה העניין. אם אנחנו היינו במקום ארבעה מיליארד משקיעים במו"פ בשנה, משקיעים שמונה מיליארד במו"פ בשנה, הדברים היו אחרים לגמרי.

תודה. עו"ד עמירם גיל, מההסתדרות הרפואית בישראל, בקצרה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת. זה באמת יהיה קצר. ההסתדרות הרפואית, אני רוצה לציין שוב לחיוב רב את התוכנית לקליטת מדענים וקליטת רופאים. מדענים, זו תוכנית שההסתדרות הרפואית תמכה בה וליוותה אותה מההתחלה, בעצם. השרה דיברה פה על אנשים שהם נכס למדינת ישראל. אני חושב שזו בדיוק ההסתכלות וזה גם מצביע לע חסר מסוים ועל הזדמנות. התוכנית, והתוכניות שהוגשו פה והתוכנית של משרד הקליטה לקליטת מדענים ורופאים מדענים, מחייבים בעצם, התוכניות האלה מחייבות רכיב של מחקר. כיום במדינת ישראל ישנו מחסור אקוטי ברופאים. אני לא אכנס לכל הנתונים, הם לפניכם, בנייר העמדה שהגשנו היום. הדיון הזה, מחסור שרואים אותו לכל אורך, לכל השדרה בעצם, במקצועות הרפואה היום בישראל. אני חושב שכדאי לחשוב איך אפשר לרתום את התוכניות האלה, שכאמור הן תוכניות חשובות ומבורכות, כהזדמנות להביא לא רק רופאים מדענים, אלא רופאים שעוסקים במקצועות רפואה כלליים וספציפיים, אבל לאו דווקא מזווית של מחקר.

אתה יכול לתת לנו נתונים, לאור התקשורת של השבועות האחרונים על רופאים צעירים שעוזבים את המקצוע? כהסתדרות רפואית, מה הנתונים, כמה בוגרי מחזור של חמש שנים אחרונות וכמה עוסקים בפועל במקצוע?

הנתון שאנחנו ציינו פה אני חושב שהוא נתון שאומר הכל, בעצם, שבהשוואה למדינות, רוב מדינות אירופה, למשל, אנחנו רואים פחות מחצי לעומת מדינות אירופה, של סטודנטים לרפואה, שמצטרפים מדי שנה פר 100,000 איש, שזקוקים בעצם לטיפול רפואי. זאת אומרת, החוסר נוצר גם מכמות המצטרפים מדי שנה למקצוע הרפואי, ארבעה בעצם, ארבעה אנשים פר שנה לכל 100,000 איש, וגם מסיבות אחרות, של אנשים שעוזבים, ואגב, המדדים בנושאים האלה הם בעייתיים, כי הם עוזבים הרבה פעמים לרפואה פרטית, שזה תחום שמאוד מאוד מושך, לתחומי רפואה שיותר קל לעסוק בהם גם בחו"ל, יש פה גם נטישת מוחות לתחומים שהם דרושים.

אתה מדבר גם על מתמחים?

כן. אנחנו מדברים גם על מתמחים וגם על אנשים שהם כבר ברמה יותר מתקדמת.

זה נראה לי מאוד הגיוני שהם יעזבו.

חד-משמעית, נושא התנאים, נושא השכר, נושא שעות העסקה, נושא הקידום. הכל, נושא התקינה. ועדת אמוראי הצביעה על כך שהתקינה בישראל של כוח-אדם רפואי ומיטות אשפוז, אגב, רלוונטית לשנות ה- 70. בכלל אין שום מענה לזה. כל זה – בעיה נפרדת, שראויה לדיון נפרד, כמובן, לא הדיון הספציפי הזה. אני חושב שמה שכן רלוונטי זה שיש מענה, אפשר למצוא הזדמנות בתוכניות האלה של משרד הקליטה לתת מענה מסוים, חלקי, אבל פוטנציאל רב לתת מענה למחסור הזה שהולך ומחמיר בגלל כל הסיבות שצוינו פה על-ידי משיכת רופאים שלאו דווקא עוסקים במחקר, אלא עוסקים ב-מה לעשות, העבודה הרפואית היום-יומית של הצלת חיים ומתן שירות רפואי. האנשים האלה נמצאים בחו"ל, עובדים במוסדות רפואיים בחו"ל, ואני חושב שניתן לחשוב על דרכים, שזה כמובן יחייב תקצוב נוסף, זה יחייב תמריצים נוספים, אבל ההזדמנות שם וההסתדרות הרפואית רואה בזה פוטנציאל רב. אנחנו קוראים למשרד הקליטה, בראש ובראשונה, לחשוב באמצעות צוותי העבודה שכבר קיימים, איך אפשר בעצם להביא לכאן גם רופאים ולא רק מדענים רופאים.

בפרוגרמה של עידוד עלייה אנחנו הבאנו עשרות רופאים והם מצליחים מאוד וחלק גדול הם כבר אחרי מבחנים ואנחנו, יחד עם משרד הבריאות, עשינו כמה צעדים כדי להקל על המבחנים ועל האפשרויות להיכנס לחיים המקצועיים.

השאלה היא איך ההסתדרות הרפואית הולכת להשפיע או לעזור למשרד הבריאות, להקל בכל אותם מבחנים של רישוי.

זה לא רק במשרד הבריאות, אתה יודע שאנחנו שותפים עם משרד הבריאות. זה יותר עם משרד האוצר, בגלל שזה תקנים, זה מיטות וכו'.

תודה.

משהו לא ברור לי. שוב פעם אני חוזרת על כך שאני מאוד מברכת על התוכנית, כל אחד שעוזב את הארץ, זה חלק מתא של כולנו שעזב אותנו. אבל כמו שאמר חבר הכנסת מיכאלי כרגע, אנחנו ערים לכך שהרבה מאוד אנשים שלומדים רפואה היום בארץ, עוזבים. אני לא כל-כך מבינה למה אני צריכה להשקיע כסף בשביל להביא את האחרים במקום לעשות הכל כדי להשאיר קודם כל את אלה שגרים פה. אני לא יודעת, משהו פה לא מסתדר לי. תראה, יש פה שקט גם.

לא, יש תשובה.

יש מיליון תשובות, אבל בבת-אחת אי-אפשר לענות לך ומוזר, איך את, חברת כנסת, לא מבינה את הדברים. מערך של אנשים שעוזבים את מדינת ישראל, זה מיליון סיבות ואם אנשים עזבו, זה לא יכול למנוע ממדינת ישראל להשקיע.

אז את נותנת להם פרס לחזור? את נותנת להם פרס לחזור? מה עם אלה שנמצאים פה? מה עם הרופאים שנמצאים פה, שמקבלים 21 שקל לשעה?

חברת הכנסת ברקוביץ', אני חושב שהנושא, אמרתי לך את זה גם בעבר, אין סתירה. אנחנו צריכים, מצד אחד, להשקיע בתחום א'.

יופי, אבל אנחנו לא משקיעים.

ובתחום ב', אנחנו אמונים פה, בוועדה הזאת, על העלייה, הקליטה והתפוצות והתפקיד שלנו הוא לעודד.

לא תהיה עלייה לפה, אם אלה שנמצאים עוזבים, נקודה. זה לא יעזור למיליון תוכניות שתעשו. אם רופא צעיר בישראל, בהתמחות, מקבל 21 שקל. לא יעזור כלום. אז אתם יכולים לעשות.

את חברת כנסת ואני כחבר כנסת, יש לנו את היכולת לפעול ואנחנו פועלים.

אז אני בשביל זה מציעה.

אז תנסי לפעול בוועדות שונות, בוועדת כלכלה וכספים, כדי לעשות את התנאים של רופאים ומעסיקים במדינת ישראל יותר טובים.

אנחנו, כל נושא שנעסוק בו, בוועדה הזאת, ומחר אנחנו מסיירים במגזר האתיופי, עם בעיות האלימות, ובשבוע הבא בהתבוללות, וכל נושא שנעסוק בו, אפשר יהיה לבוא ולהגיד לנו – מה אתם קופצים על שם? תראו מה קורה פה.

נכון.

וזה לכל נושא שנעסוק בו.

וזה חלק מהתפקיד של משרד הקליטה, כי זו קליטה.

נכון. אבל התפקיד שלנו, כוועדה, הוא לעסוק, לבדוק איך אנחנו מביאים ומשפרים את המערך של עידוד עלייה וקליטה ואת כל החוליים של החברה הישראלית, ברור שאם היה הכל הרבה יותר טוב, אז גם היה יותר קל. אבל אני חושב שאנחנו צריכים פה להתמקד בנושאים האלו, לבקש הסברים.

אנחנו צריכים לדבר גם על הנושאים האלה, שאני מדברת, כי זה צריך להישמע בכל הזדמנות, בכל ועדה, בכל מקום, להסביר שהעלייה לישראל יכולה להגיע רק כשעולה חדש הגיע לישראל, כתב מכתב, כתב מייל, צלצל ואמר שטוב לי כאן, תבוא. זה שווה מיליון פרסומים ודברים אחרים שנעשים. ואי-אפשר להתעלם מזה. ואני חושבת שזה מקום נכון לדבר עליו, שעם כל הכבוד שאנחנו רוצים להחזיר והלוואי שכולם יחזרו, אבל הדרך הכי טובה להחזיר אותם זה לתת להם דוגמה שאלה שמסיימים פה רפואה, לא עוזבים. ועל זה אנחנו גם צריכים לשקוד ויש פה כמה חברי כנסת, כולל השרה, שאנחנו צריכים להתייחס לזה מאוד ברצינות.

אז אני אומר את זה בצורה ברורה, ואני אומר את זה פה מצולם – המקום הכי טוב ליהודים לגור בו, זה מדינת ישראל.

לצערי הרב, ממש לא.

זו העמדה שלי.

הדשא של השכן ירוק יותר.

זה אולי דיון, לא כרגע.

לא, לא, מה קרה? אתם לא אוהבים לשמוע את האמת? למה זה מפריע?

יוליה, הנושא הזה הוא מעניין.

סליחה, יוליה, תרשי לי להגיד לך, זה לא אמת זה שטויות. לא יעזרו צעקות.

תודה. יוליה, אני חושב שהנושא הובהר, כולנו מסכימים שאנחנו רוצים.

1,200,000 איש מתחת לקו העוני במדינה היהודית.

תני לי לתת לך טיפ כחברת כנסת חדשה, אל תעשי סלט מכל דבר. כאן תושבים חוזרים, ואני קוראת להם לחזור הביתה, בגלל שיש כאן משפחות, יש כאן אנשים. לעומת חברת כנסת שלא רוצה אותם כאן, אנחנו כן רוצים אתכם כאן, אנחנו נעשה הכל והמשרד לקליטת עלייה, כמו שמטפל בעולים חדשים, כך אנחנו יחד אתכם, צד בצד, יד ביד, נעשה הכל כדי שאתם תרגישו כאן שאתם רצויים. כך אני רוצה לסיים את הוועדה, תודה רבה.

אנחנו כבר מסיימים. תודה. דקה לצה"ל, דקה מטכ"לית על צה"ל ותושבים חוזרים ואחרי זה אני מסכם, כי אנחנו צריכים לעלות למליאה. בבקשה, סגן-אלוף, רפי שושן מאכ"א, בבקשה.

משהו קצר, כי אנחנו נשמח לקבל מוחות כמובן לצבא ויש גם בתהליכים של עולים, תושבים חוזרים, בוגרים מקצועות אקדמיים, נקבל אותם חזרה לשורות הצבא. יש מדיניות שלמה, אני לא אכנס אליה. אני חושב שבשנים האחרונות יצרנו מדיניות מקלה עם תושבים חוזרים שיכולים להגיע לפה, מכירים מצוין פרויקטים של פרויקט נעלה, גם משרד הקליטה ופרויקטים נוספים, גם להיחשף למדינה בלימודים תיכוניים, או בלימודים אקדמאיים, למי שכמובן יצא מהארץ בגילאים יחסית צעירים, שמרכז חיי ההורים עדיין בחו"ל והוא מגיע ונחשף ויש פה הזדמנות מצוינת גם לקבל החלטה אם לחזור בחזרה לחו"ל, או להישאר בארץ. כמובן שאם הוא חוצה גיל מסוים וכיוצא בזה, אנחנו נחייב אותו בשירות. אנחנו נשמח, כי ראינו פה כסעיף, כחלק מההצעה, עם כל הסיפור של התגמול לאלו שמשרתים בצבא, אני חושב שזה רעיון נכון וצריך לייצר איזה שהיא דיפרנציאליות מסוימת גם בין השירות הצבאי לבין השירות הלאומי. גם שם, בסוף, מי שמגיע לפה ומשרת בסוף שירות משמעותי, שירות קרבי, דיברו פה על גרעין צבר כדוגמה, פרויקט פנטסטי שגייסנו בחודש הקרוב 240 בני נוער צבר ליחידות קרביות, ולשירות משמעותי. זו הקבוצה שצריך להמשיך ולתגמל ולחזק אותה, אצלנו בדרך השירות הצבאי וכמובן גם בהמשך, למעלה מ- 85% - 90% מהם גם נשארים בארץ, לאחר השירות הצבאי וזה פרויקטים שבסוף מכילים גם את השירות הצבאי וגם, כמובן, מחויבות.

תודה. אני רוצה לסכם. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מברכת את משרד העלייה והקליטה על פעילותו הנמרצת להשבת ישראלים השוהים בחו"ל. הוועדה מבקשת לקבל דו"ח מסכם של שנת 2010 של מספרי הישראלים אשר שבו לישראל. הוועדה קוראת לשיתוף פעולה נמרץ עם הקהילות הישראליות הנמצאות בחו"ל. הוועדה מברכת על פרויקט שמירת המוחות, קוראת להגביר את נושא בדיקת המדדים ואת בדיקת עלות תועלת של הפרויקט ולשקול בדיקה של גורם חיצוני של הנושא הזה. הוועדה רואה חשיבות רבה בהבאת יהודים באשר הם לישראל ותמשיך לעקוב אחר נושא הבאתם של ישראלים לישראל. תודה רבה.

ונשלב ידיים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00