PAGE
12
ועדת הכלכלה

8.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 347

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, א' בכסלו התשע"א (8 בנובמבר 2010), שעה 11:30

הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – ייצור תוצרת הארץ), התשע"א-2010

חברי הוועדה: חמד עמאר

שלי יחימוביץ

אבי כהן עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עמי לוין סחר חוץ, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

מירי בן-שטרית מרכז בכירה כלכלה ומחקר, משרד האוצר

עדנה הראל ראש תחום יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דנה דאיבוג עוזרת משפטית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פיני קבלו סמנכ"ל, משרד השלטון המקומי

מרדכי ברנד מנהל רכז, קופת חולים כללית

רמזי גבאי יו"ר איגוד תעשיות טקסטיל, התאחדות התעשיינים

צבי ליברמן מנהל איגוד תעשיות טקסטיל, התאחדות התעשיינים

רונית פרל עו"ד, יועצת משפטית, התאחדות התעשיינים

נחמן ברק-בטיטו עו"ד תעשיית הטקסטיל, התאחדות התעשיינים

ברוך שניר מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה

(תיקון – ייצור תוצרת הארץ) התש"ע-2010

אנחנו בהצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – ייצור תוצרת הארץ), התש"ע-2010, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת אופיר אקוניס, חבר הכנסת מילר וחבר הכנסת מגלי והבה. החוק הזה אושר ב-3 בנובמבר בקריאה טרומית ברוב של 46 תומכים מול 0 מתנגדים. אני חושב שהתופעה הזאת שבה הדגל שלנו וגם הסמלים אינם מיוצרים בישראל אלא בחוץ, על פי רוב במדינות עולם שלישי בשל הרצון לראות עלויות נמוכות..שיקול הרווח גובר על ערכי המדינה. כדאי שדגל המדינה וכל דבר שבו נמצא הסמל ייוצרו פה, כדי שישקפו את הערכים שלנו. אני חושב שהחוק הזה נכון גם מבחינה לאומית, גם מבחינה חברתית והוא גם יעודד את התעשייה הישראלית – אני מקווה - בפריפריה. הממשלה הודיעה שהיא תומכת בחוק, בעיקר בסעיף 1ב לחוק.

רק בסעיף 1ב.

חוק חובת המכרזים יחול על כל הגופים הציבוריים שיחויבו בקניית דגל ישראל ממדינת ישראל. זה דבר שמפתיע אותי שלא קורה עד עכשיו.

אמירה כללית על הרציונאל שעומד מאחורי הצעת החוק, שלא בכדי חברו לה חברי כנסת מסיעות שונות עם השקפות עולם שונות. החורבן שמתרחש בתעשיית הטקסטיל בישראל הוא לא חדש. אנחנו יודעים שהסגירה ההמונית של מפעלי הטקסטיל בלי שיימצאו חלופות אחרות לעובדים בענף הזה הביאה לאבטלה של עשרות אלפי אנשים. פתחנו את שערנו לייבוא חסר אבחנה יותר מכל מדינה אחרת. אנחנו כמחוקקים משתדלים לתקן את העיוות הזה וללכת בעקבות מדינות מתקדמות אחרות. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. אפילו ארצות הברית הקפיטליסטית מכולן מגינה על הטקסטיל שלה. יש לה תעשיית טקסטיל בצפון קרוליינה ובדרום קרוליינה. היא מגוננת עליה בכל הכוח. היא מטילה מגבלות על ייבוא טקסטיל. זה אחד החוקים.

יש את חוק הטקסטיל , שגם אליו חברו חברי כנסת מסיעות שונות. חוק הדגל הוא סימבולי ויביא עבודה למפעלי דגלים ועוד לכמה מתפרות. עכשיו אנחנו שומעים על המתפרה במצפה רמון.

היא נסגרה.

אנחנו עדיין מקווים שהיא לא נסגרה סופית. גם עושים מאמצים כדי שהיא לא תיסגר. לתפור דגלים במתפרה מהסוג הזה זה הדבר הכי כי קל שיכול להיעשות. דבר כזה מציל אותה. יש הזמנה מבעוד מועד שהיא נערכת אליה. זה אבסורד שבנאומים חגיגיים של נשיא המדינה, של ראש הממשלה וכן הלאה מתנוסס דגל שיוצר בסין או בתורכיה, ששם העבודה זולה והדגל עולה שניים וחצי סנט לעומת המחיר בישראל. זה כואב במיוחד כאשר מדובר בסמלי המדינה.

כולנו או רובנו כאן מגדירים את עצמם כציוניים. הציונות זה דבר טעון משמעות היסטורית, ערכית, אידיאולוגית. יש סיבה לעצם היותנו כאן, בוודאי אנשים שהיגרו מארצות אחרות עם צאצאיהם. ברגע שאתה לוקח את סמלי הציונות ומרוקן אותם מתוכן אתה בעצם פוגע בערכים של החברה הישראלית. לראות דגל ישראל מתנוסס ברוח כשאתה יודע שהוא יוצר בידי פועלת סינית שמרוויחה דולר ביום על חשבון מפעל תעשייה ישראלי שנסגר זה דבר שהוא בלתי נתפש. אני שמחה שהממשלה תומכת והכנסת תמכה פה אחד.


עכשיו לגופו של החוק. לא הגענו להסכמות עם הממשלה בעניין סמלים, כיוון שנאמר שסמלים זה דבר שאין לו סוף. יכול היות גם מוצר שלא קשור לסמלים והוא לא מוצר טקסי שחקוק עליו סמל מסמלי המדינה. נאמר לנו וגם נאלצנו לקבל בצער - דרכם של חוקים כאלה שהם מחוקקים בפשרה - שאכן זה לא יחול על סמלים אלא על דגלים בלבד. גם זה יהיה מאוד יפה. זה ליבת החוק מלכתחילה. הוער כאן שהסכמת הממשלה היא על סעיף 1ב. זה בסדר. זה הדבר שיש עליו הסכמה של כל המשרדים עם המציעים. אני בכל זאת רוצה להציע תיקון לסעיף 1. אם הייתי יושבת בוועדת שרים לחקיקה הייתי מנסה לשכנע אותם שם, אבל כיוון שלא ישבתי שם אני מבקשת עכשיו להציע תיקון לסעיף 1.

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה. אני מודה למגישים את ההצעה. אני מלווה את הנושא של הטקסטיל כבר יותר משנתיים. אני רואה את הקושי. אני מכיר את זה מהמגזר הדרוזי. ליוויתי סגירה של מתפרה בכפר ירכא. לפני 4 חודשים הלכו 400 בנות הביתה. אין להן מקום אחר לעבוד. זה טוב אם נתחיל בנושא הזה של ייצור הדגלים בארץ ונתקדם עם חוק הטקסטיל. החוק הזה יכול לפתור את הבעיה. אני מכיר את הבעיה די טוב מהמגזר הדרוזי. מדברים על מצפה רמון. אני מקווה שלא ייסגרו שם. אם נצליח עם הצעת החוק הזאת להתקדם קדימה בייצור המקומי כולנו רק נרוויח מהנושא. מה שווים הפרסומים בטלוויזיה על לקנות בארץ אם המוסד המרכזי, הממשלה, המדינה והמוסדות שלה לא קונים בארץ? חבל על כל הפרסומת, חבל על כל ההשקעה. שיפרסמו בשביל עצמם בהתחלה, אחר כך נתקדם קדימה לאזרח הקטן.

הייתי רוצה להבהיר כתשתית לדיון שבפני הממשלה הוצגו גם הטיעונים שביסוד ההצעה כולה. הם מפורטים בדברי ההסבר של ההצעה. השר בוז'י הרצוג, שהגיש את הערר, הציג אותם. הממשלה בשלב ראשון התנגדה לחלוטין. בשלב שני אחרי הערר היא הסכימה אך ורק לסעיף 1ב לעניין רכש ממשלתי ורכש של גופים שחל עליהם חוק חובת מכרזים. זאת הסכמתה היחידה להצעת החוק. כפי שזה הוצג בפני ועדת השרים היה ברור שהמציעה מסכימה להתניית הממשלה. בתנאי הזה הסכימה הממשלה לקדם את הצעת החוק. ראוי שהדברים יוצגו בצורה הזאת. כך זה הוצג בפני הוועדה.

לפני ישיבת ועדת שרים לחקיקה דיברתי עם מי שמילא את מקומו של שר המשפטים ועמד בראש הוועדה, השר בני בגין. הסיכום שלי איתו היה שאכן אנחנו מורידים מהפרק את עניין הסמלים ונשארים עם עניין הדגלים. אני מודה שהעובדה שלא הוסכם על סעיף 1 נודע לי רק בדיעבד. הסיכום ביני ובין מי שעמד בראש ועדת שרים לענייני חקיקה - נמצא כאן מי שהיה עד לשיחה הזאת - היה שמוותרים על עניין הסמלים, עוברים לעניין הדגלים בלבד ומוסיפים הסתייגות ככל שהדבר לא פוגע בהסכמי סחר בינלאומיים.

זאת הייתה השיחה עם השר בני בגין. לאחר מכן התקיימה ועדת שרים לענייני חקיקה שהחליטה אחרת. היא החליטה שש לתמוך בסעיף 1ב בלבד, בתנאי שזה יחול רק על דגלים ורק על גופים שחוק חובת המכרזים חל עליהם.

כיוון שנאמר כאן שכל הדבר הזה נעשה בהסכמתי אני פשוט מציינת את זה לפרוטוקול.

לא דובר עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ על כך ש-1א יורד מסדר היום?

לא.

השר הרצוג אמר בוועדה שהמציעה הסכימה עם כך שהוחלט לתמוך בסעיף 1ב עם כל ההתניות.

כנראה שבוז'י חש אלי כזאת קרבה אידיאולוגית, שכשהוא מדבר הוא בטוח שהוא מדבר בשמי.

זאת התמיכה של ועדת שרים לענייני חקיקה.

מאחר ודיברו פה על דגל הלאום והתייחסו לנושא של התעסוקה, אז יש גם את דגל הרשות שעליו צריכים לתת את הדעת. אם שמים דגל לאום אפשר לשים גם דגל של רשות מקומית, דגל של הסוכנות היהודית, דגל של קרן קיימת.

בדקות אלו יש הצעת חוק אחרת בוועדת שרים לחקיקה - אני מקווה שגם היא תקבל תמיכה של הממשלה - לתיקון חוק הדגל. זה בעצם אמור להפסיק את השימוש שעושות חלק מהרשויות המקומיות כאשר הן מטביעות במקום המגן דוד את הסמל של הרשות. זה דבר מכוער, זה דבר שהוא פגיעה בחוק הדגל המקורי, זה דבר נורא. אני רואה את זה בתל-אביב. אפשר לעשות דגל לבן ובמקומו את דגל הרשות המקומית. אתה מדבר על כך שגם הדגלים האלה ייוצרו במדינה?

לכל מוסד יש דגל.

אין התנגדות לדגל של הרשות המקומית, רק יש התנגדות לכך שהוא בא בתוך דגל ישראל.

אני מדבר על 2 דגלים שעומדים, אם זה דגל הרשות המקומית ודגל הלאום. כנ"ל גם במוסדות אחרים. אם הולכים על דגל הלאום, אז שגם הדגל שלידו ייוצר בארץ. זה מחזק את הצעת החוק.

הערה חשובה. נראה איפה אפשר להכניס את זה.

סעיף 1 זה תיקון של ההגדרות. האם יש צורך בהגדרות?

אין צורך בהגדרות.

יש צורך. ברגע שהורדנו את 1א אנחנו נצטרך ב-1ב לעשות תיקון ולהגדיר טובין מתוצרת הארץ. בחוק הזה אין הגדרה לתוצרת הארץ.

מדובר בתיקון לחוק הדגל , הסמל והמנון המדינה. אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא 1ב חובת רכישת תוצרת הארץ (א) המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה, רשות מקומית, תאגיד מקומי וכל תאגיד נתמך אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, כדי יותר מ-50%, ירכשו את דגלי המדינה וכל דבר ובו סמל המדינה אך ורק מתוצרת הארץ; (ב) הוראות סעיף זה , יחולו ככל שאינן סותרות התחייבויות, שמדינת ישראל מחויבת להן באמנות בינלאומיות;

כל דבר ובו סמל המדינה יורד.

הבנתי ממה ששמעתי כאן שרוצים להחיל את החובה הזאת רק על גופים שחוק חובת המכרזים חל עליהם. יש כאן הרחבה מעבר לכך. האם משרד המשפטים גיבש איזה שהוא נוסח?

לא גיבשנו הצעת נוסח. ההערות שהחלטת הממשלה מתייחסת אליהן הן בסעיף קטן (א) לסעיף 1ב. הערה אחת מתייחסת לכך שבמקום הרשימה המפורטת יבואו הגופים שחל עליהם חוק חובת מכרזים.

זה עושה לנו בעיה, כי זה מוציא את הרשויות המקומיות.

זה לא רק מוציא את הרשויות המקומיות. נדמה לי שעל תאגידים מקומיים זה לא חל. בוודאי שזה לא חל על כל תאגיד נתמך אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו.

זה באופן מודע ומכוון. הממשלה ביקשה להוציא את רשימת הגופים העמומה הזאת.

מה עמום בזה? רשות מקומית זה דבר עמום?

החלק האחרון שאמרה היועצת המשפטית.

אני קוראת את סעיף 2א לחוק חובת המכרזים, התשנ"ו-1992. המדינה - כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה בטובין ובמקרקעין או לביצוע עבודה ולרכישת שירותים אלא על פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. זה נוסח סעיף 2א. אני מניחה שאתם מתכוונים לאותם גופים שמנויים בסעיף 2א לחוק חובת המכרזים.

לכל הגופים שחוק חובת המכרזים חל עליהם. על רשויות מקומיות חל חוק חובת המכרזים מכוח החובה בפקודת העיריות. הטענה שקבענו להוציא רשויות מקומיות היא טענה לא נכונה.

אתם לא מתייחסים דווקא לסעיף 2א.

מה קורה עם חברות ממשלתיות?

חל עליהם.

מה קורה עם תאגידים סטטוטוריים.

2א חל עליהם. יש גם תקנות לפי חוק חובת מכרזים לעניין התחולה על תאגידים סטטוטוריים.

על תאגיד מקומי זה עדיין לא חל. זה אמור לחול עליו ברגע שמשרד הפנים יתקין תקנות. כבר מעל ל-5 שנים הוא לא התקין את התקנות האלו.

זה בשלב האחרון לפני ועדת חוקה, חוק ומשפט. כרגע כל הגופים שהזכרתם בכלל לא מחויבים בהנפה. במסגרת הצעת חוק פרטית אחרת בוועדת הפנים אנחנו הולכים להרחיב את זה בצורה משמעותית בדיוק לאותם גופים שחל עליהם חוק חובת המכרזים. תהיה פה גם החלה של חובת ההנפה. כרגע, גם אם הם חייבים לקנות, הם לא צריכים להניף.

אין חובת הנפה בכניסה לתחנת רכבת?

בכנסת אין חובת הנפה.

הוא מונף פה למעלה ברשות ובסמכות.

איפה החוק הזה נמצא?

בחוק הדגל והסמל.

איפה יש חובה להניף?

חובת ההנפה היא במשרד הראשי של משרדי הממשלה, בבניין הראשי של בנייני המינהלה של מוסד להשכלה גבוהה, בלשכת ראש העיר ברשות המקומית ובכל מקום שיקבע שר הפנים.

בתוך הלשכה או בחוץ?

יש חובת הצבה וחובת הנפה. הנפה זה על הבניין, הצבה זה בתוך הלשכה.

הצבה זה גם במוסדות חינוך.

יש בכניסה לבתי הספר.

זה החוק של לימור לבנת.

מה לגבי בסיסי צה"ל?

בסיסי צה"ל מניפים מכוח פקודות מטכ"ל. יש את זה גם במשטרה,בנמלי הים של ישראל, בנציגויות.

אתם מרחיבים את חובת ההנפה מכוח התקנות שהשר יתקין?

במסגרת אותה הצעת חוק אנחנו עובדים על תקנות..

רצינו להרחיב את זה לכל מוסד ציבורי שמקבל תמיכה. משרד הפנים מתנגד לנושא הזה. הוא רוצה לעשות בתקנות ולצמצם.

יש הסמכה בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה. בסעיף 2א לאותו חוק מנויים המקומות שעליהם או בהם צריכים להניף או להציב דגלים, בין היתר על בנייני ציבור אחרים ובניינים של תאגידים המספקים שירותים לציבור, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. כל מה שהם היו צריכים לעשות זה להתקין תקנות מכוח תיקון לחוק שהתקבל בשנת 1997.

צריך להביא את זה לוועדת הפנים ולאשר את זה.

האם בוועדת הפנים יחליטו שכל מוסד שמקבל תקציב מהמדינה יצטרך להניף את הדגל? זה רעיון מצוין. מקום שבו תלמידים לומדים, כמו בישיבה, ומתוקצבים על ידי המדינה.

ב-50%.

הקמנו צוות במשרד כדי לבחון איפה אפשר ואיפה אי אפשר.

האם מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית שמקבל 10% תקצוב מהמדינה צריך להניף?

אנחנו בוחנים עכשיו איזה גופים. מצטטים פה כל גוף שמתוקצב או נתמך. השאלה אם הכוונה לאותה חוברת שמוציא שר המשפטים, שזאת חוברת של 46 עמודים, או לכל מי שמקבל שקל מהמדינה, שזה 4600 עמודים. אין לזה גבול. אנחנו מנסים לתחום זה. עדיין תהיה הרחבה משמעותית גם אם זה יישאר במסגרת חוק חובת המכרזים.

כיוון שזה מתעכב כבר 5 שנים, אז תנו לנו יסוד לקוות שזה הולך להיגמר.

חבר הכנסת אזולאי קצב לנו 3 חודשים לפני 3 שבועות.

מה עם תאגידים מקומיים?

כרגע זה נמצא באישור התייעצות עם האוצר. אנחנו סיימנו עם משרד המשפטים. ברגע ששר האוצר נותן לנו את האישור אנחנו מגיעים לוועדת חוקה. אנחנו סיימנו את העבודה.

בסעיף 1ב ייאמר שכל גוף שחוק חובת המכרזים חל עליו ירכוש את דגל המדינה אך ורק מתוצרת הארץ. בהמשך ייאמר שהוראות הסעיף הזה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבויות באמנות בינלאומיות.

יש להגדיר את תוצרת הארץ כפי שמוגדרת בחוק חובת המכרזים. בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) יש הגדרה לטובין מתוצרת הארץ.

סעיף3א(ג)(ב)(2) לחוק חובת המכרזים מגדיר תוצרת הארץ כפי שתיקבע בתקנות.

טובין מתוצרת הארץ – טובין שיוצרו בישראל או באזור בידי יצרן שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד רשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 35% לפחות ממחיר ההצעה.

מאחר ואנחנו עובדים במקביל על חוק חובת המכרזים והעדפת תוצרת הארץ כדי שזה יהיה תוצרת הארץ ולא איזה שהוא הרכב של 35% מרכיב ישראלי, שאז היבואנים מייבאים את התוצרת ומרכיבים משהו וזה נכנס לגדר ההגדרה למרות שזה לא תוצרת הארץ, רצינו את הגדרת תוצרת הארץ לעשות כמו שניסחנו פה בהצעת החוק. זה נכלל בסעיף 1 שלא עבר. אני לא אומרת להחיל את סעיף 1א, אלא להחיל את ההגדרה תוצרת הארץ ללא המרכיב הישראלי של 35% כמו בחוק חובת המכרזים, או לחלופין עם המרכיב של לפחות 50%.

כמו בחוק הטקסטיל הביטחוני.

לפחות 50% תוצרת הארץ ולא 35%.

בטקסטיל הביטחוני הגענו להסכמות גורפות. בואו נעשה כאן איזו שהיא האחדה.

זה סיפור נפרד. הגענו שם להסכמות במסגרת הוראת שעה לשנתיים. פה זה משהו יותר רחב. הוא מעבר לחקיקה הראשית. הוא יותר מתאים לתקנות. הוא מוסדר במסגרת התקנות. אנחנו ממליצים להיצמד לתקנות.

גם אתם רוצים שזה ייוצר בארץ. אני מניחה שיש כאן הסכמה אידיאולוגית ומעשית סביב הרעיון. תני לנו פתרון איך לא נגיע למצב שבו רק 35% בארץ.

בהצעת החוק לא נתנו התייחסות למספר ספקים שקיימים בתחום ייצור הדגלים בישראל. יכולה להיות לזה משמעות תקציבית. אנחנו מעדיפים ליצור איזה שהוא מנגנון הגנה. אנחנו כן רוצים לעודד את התעשייה הישראלית, אבל אנחנו גם רוצים ליצור איזה שהוא מנגנון הגנה שבעצם זה ייוצר בישראל ויהיו מרכיבים שייבאו אותם מחו"ל.

מקובל עלינו, אבל 35% עדיין מותיר את זה במקום שהוא לא טוב מבחינתנו.

אני חושב שכדאי לאוצר להסכים ל-50%. החוק הוא יותר מדקלרציה.

החוק מאוד קטן ומזערי. הוא מתייחס רק לדגלי המדינה. אנחנו מתייחסים אליו כמקרה ייחודי. זה חוק שהוא גם סימבולי במידה רבה. ברגע שאנחנו מסכימים ל-50% כמו בהוראת השעה של הטקסטיל הביטחוני אנחנו לא פורצים איזו שהיא גדר. זה מאוד מצומצם ומאוד מקומי.

אני לא יודעת להתמודד עם שאלת הנפקות של המעבר מ-35% ל-50% במוצר כמו דגל. אני לא יודעת מה המשמעות של זה. אני לא יודעת איך זה משפיע על היחס בין התפירה לחומרי הגלם כדי להגיע ל-50% . אני לא יודעת אם זה סביר או לא סביר.

אפשר 35%, אבל בתנאי שלא יהיה שינוי מהותי במוצר. שלא יביאו את הדגל ויוסיפו עליו רווח. אם יביאו את הבד, ידפיסו אותו, יגזרו אותו ויתפרו אותו פה בארץ זה שינוי מהותי של המוצר.

זה אמורפי מידי.

אפשר 50%, כאשר בין הקריאה הראשונה לשנייה ושלישית תעשו את הבדיקות שלכם.

בתקנות יש הגדרה של ייצור שמדברת על שינוי מהותי. בהצעת החוק כללנו את ההגדרה של ייצור. בסעיף 1 להצעה, שעליו דילגנו ואמרנו שנחזור, כללנו שתי הגדרות שנראו לנו נחוצות גם להגדרת טובין לעניין תוצרת הארץ.

את מדברת על נוסח שהוא לא בפנינו. אין פה משהו שכתוב בו 50%.

אנחנו הוספנו הגדרה של ייצור לחוק הדגל. ההגדרה של ייצור מדברת על שינוי מהותי. אם אתם רוצים לשלב את זה עם ההגדרה הקיימת של טובין מתוצרת הארץ, אז צריך להשאיר את ההגדרה של ייצור גם פה. השילוב של 35% עם שינוי מהותי זאת הגדרה שיכולה להתאים לנו.

האם כשאני מביא מסין בד לבן עם פסים כחולים ומוסיף את המגן דוד זה שינוי מהותי?

שינוי מהותי זה כשאתה מביא מחו"ל בד במספר מכס מסוים ועל ידי גזירת הבד בארץ אתה הופך אותו לפרט מכס אחר.

לא רק אם גזרת, אלא גם אם תפרת , הדפסת.

כפי שהפנו את תשומת ליבנו עכשיו, תקנות חובת המכרזים בנוסחם הנוכחי כוללים את התנאי של שינוי מהותי.

בהגדרה של ייצור.

הגדרת ייצור נשאבת לתוך ההגדרה של תוצרת הארץ.

מה ההתנגדות שזה יהיה?

אנחנו מדברים על טכניקה של ניסוח. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) מדברות על מתן העדפה לטובין מתוצרת הארץ, שההגדרה שלהן היא כפי שקראתי קודם ומתייחסת לכך שהמרכיב הישראלי מהווה לפחות 35% ממרכיב המוצר. כשהתחלתי לקרוא את ההגדרה קראתי מה זה טובין מתוצרת הארץ. לא מתייחסים רק ל-35%, אלא הרישא של ההגדרה אומר טובין שיוצרו בישראל או באזור בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שהמרכיב הישראלי הוא לפחות 35%. ההגדרה הזאת עושה שימוש במילה "טובין שיוצרו" ההגדרה הנוספת בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) היא הגדרה של המונח ייצור. היא אומרת הפקה של טובין או שינוי מהותי בהם שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים. כשמדברים בתקנות האלו של העדפת תוצרת הארץ לגבי רכישת טובין, המרכיב של ההפקה או השינוי שחייבים להתבצע בארץ בשיעור של 35% כלולים בתוך ההגדרה. כשאני אכין כאן את הנוסח הסופי אני אפנה להגדרות האלו, או אני אשאב אותן מתוך התקנות ואכלול אותן בחוק הדגל והסמל. זה ייכלל כפי שזה כלול בתקנות האלו.

אנחנו סומכים על אתי בעניין הזה.

סעיף 2 יורד. סעיף 1 יאושר בשינויים שהוסכם עליהם. אחר כך צריכים להחליט אם הוועדה רוצה להתייחס גם לסעיף התחילה בהצעת החוק. השאלה אם יש מקום לקבוע כבר עכשיו את מועד תחילתו של חוק זה, או לכתוב שהמועד ייקבע במועד מאוחר יותר. אינני יודעת אם אין תהליכים של מכרזים או של התקשרויות שנעשו לגבי רכישה. אין לנו נתונים בנושא הזה.

1 בינואר.,מה שיש במכרז יש כבר במכרז.

אני לא יכולה לכתוב כרגע 1 בינואר כי אני לא יודעת מתי החוק הזה יתקבל. אני יכולה לכתוב שהוא לא יחול על מכרזים שפורסמו לפני תחילתו של חוק זה.

הגברת מירי בן-שטרית, את יכולה להודיע לנו באיזו עלות כרוכה הצעת החוק מתקציב המדינה, אם בכלל?

אני לא יודעת. אין לי אומדן. אולי התאחדות התעשיינים יכולה להגיד לנו.

אורן משה מאגף התקציבים, שלא יכול היה להגיע לדיון, ביקש למסור שהעלות התקציבית של הצעת החוק נובעת משני גורמים: ההצעה מגבילה את המדינה מלרכוש דגלים במחיר המיטבי מבחינתה. ההצעה מגבילה גופים נוספים הנתמכים על ידי הממשלה להעדפת רכישת דגלים במחיר המיטבי. דבר זה מייקר את העלות של הפעילות של הגופים האלה, ומאלץ את המדינה להגדיל את היקף התמיכות הניתן להם. מכיוון שאין נתונים על היקף רכישות הטובין הללו ועל פער המחירים בין טובין מתוצרת מקומית לבין טובין מיובאים, האוצר לא יכול להציג אומדן לגבי העלות התקציבית של ההצעה. אני מציעה שתקצוב להם פרק זמן כדי שיבחנו את הנושא.

למה? הם אומרים שהם לא יכולים.

זה פרומיל של פרומיל.

כיוון שההצעה היא בתמיכה הממשלה לא מתעוררת השאלה של הצעת חוק תקציבית, גם אם זה היה מעל ל-5 מיליון. יש הוראה אחרת לפי חוק יסודות התקציב שצריכים לציין את העלות ואת המקור התקציבי.

הוא לא יכול היה כל עוד לא ניתן לו פרק זמן לבחון את הנושא. אין לו נוסח סופי של ההצעה. הוא לא ידע שהורדו הסמלים.

הוא יכול לבחון את זה בתוך שבוע? אני מסכים עם מר רמזי שהדבר כמעט שולי. הדבר לא יגיע ל-5 מיליון.

רונית מעירה לי שכשבודקים עלות צריך לבדוק את העלות של תשלום דמי האבטלה למפוטרים מתעשיית הטקסטיל.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

את הנוסח תעבירי לקריאה ראשונה. אנחנו ניפגש בהקדם האפשרי לאחר הקריאה הראשונה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30