ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 09/11/2010

החינוך לגיל הרך-הפיכת ה"פירמידה"-פיקוח על תכני חינוך - במסגרת כנס שדרות לחברה

פרוטוקול

 
com_alex

2010-11-28Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 301

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ב' בכסלו התשע"א (9 בנובמבר 2010), שעה 11:30
סדר היום
החינוך לגיל הרך – הפיכת ה"פירמידה" – פיקוח על תכני חינוך

הישיבה התקיימה במסגרת כנס שדרות
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר - היו"ר

דני דנון
מוזמנים
סימה חדד מה-יפית - מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

גילה יקותיאלי - מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יעקב פרידברג - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לילי פוקמונסקי - מנהלת המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

רות ברק - ע. מנהלת המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

פרידה גולן - מנהלת המרכז לגיל הרך בשדרות

איריס לונדון זולטי - מנהלת קרן אניאס ובני שטיינמץ

נאוה רביד - יזמות פרטית
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רכזת בכירה בוועדה
רבקה וידר
רשמה וערכה
ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

החינוך לגיל הרך – הפיכת ה"פירמידה" – פיקוח על תכני חינוך

הישיבה התקיימה במסגרת כנס שדרות
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם. אנחנו נפתח את ישיבת ועדת החינוך של הכנסת. הנושא: החינוך לגיל הריך, הפיכת הפירמידה, פיקוח על תכני חינוך, במסגרת כנס שדרות לחברה.

צר לי על כך שאנחנו בנוכחות דלה כאן, אני מקווה מאוד שהמשרדים הרלוונטיים נמצאים.

העלו בפניי סוגיות שונות שקשורות לגיל הרך, גם מבחינת ההגדרות, אנחנו מדברים על הילדים עד גיל 3, ומגיל 3 עד כיתה א', כשהטיפול בילדים האלה הוא שונה, ומשרדים שונים אחראים על הטיפול בילדים. לסוגיה הזאת יש התייחסות במחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכאשר אנחנו מסתכלים על אותן הבעיות שיש בגילאים הללו, הבעיות כמובן שונות, אבל אם אני מצביע על שתי הבעיות העיקריות, מבחינתי לפחות, זה קודם כל הנושא של התקצוב וההשתתפות של ההורים בגנים, שהיא מאוד גבוהה, והנושא השני זה התכנים.

מבחינת התכנים, עם מה בדיוק הילדים נכנסים לבתי הספר, עם איזה ידע, איך זה יכול להשפיע על אורח החיים שלהם ועל המשך הלימודים במסגרת הבית ספרית ואין לי ספק בכלל שיש נגזרת חזקה מאוד למה שיקרה לאותם ילדים בבתי ספר לבין מה שהם מקבלים בגנים. זאת אומרת אם בגן הוא קיבל בסיס לקוי יהיה מאוד קשה לשנות את זה, צריך השקעה גדולה מאוד. דוח ה-OECD מצביע גם על פערים שיש בחינוך בין העשירים לעניים, נקרא לזה, בחברה הישראלית, ובסופו של דבר הנגזרת היא על כמה ילדים שההורים שלהם לא יוכלו להרשות לעצמם לקחת מורים פרטיים ואז אנחנו מאבדים אוכלוסייה די גדולה שהיתה יכולה להשתלב בחינוך בצורה הרבה יותר קלה אבל בגלל בעיה שנוצרה בגנים הפגיעה רק מתרחבת. כדור שלג, אני קורא לזה. באים ממשהו קטן, מגלגלים את זה ואז זה מגיע למשהו גדול ויש קושי לטפל בשינוי בהשכלה של אותם הילדים.

אני הזמנתי כמה מומחים שיציגו לנו כאן מצגת, יש פה נציגים שמכירים את הסוגיות וכמובן הנציגים של המשרדים הממשלתיים שאחראים על הטיפול, ואם אני אתייחס גם לעניין של התקצוב, קשה להבין מצב כאשר את הבסיס של הבסיס המדינה בקושי מתקצבת, אם זה טרום חובה, ובכלל לא מתקצבת בגילאים של 0 עד 3, וכל מערכת ההשכלה הגבוהה מתוקצבת בצורה אוניברסלית, כשלדעתי בסופו של דבר צריך למצוא דרך להפוך את הפירמידה הזאת. אני לא אומר שאנחנו צריכים לעשות את זה על חשבון הסטודנטים, אבל לפחות שתהיה לנו אפשרות ליישר קו עם המדינות ב-OECD שנותנות לפחות שנתיים לפני כיתה א', וגם מבחינתנו, אם יש אפשרות למצוא דרך לייצר מנגנון של מלגות להורים במצב סוציו אקונומי נמוך, שיוכלו מצד אחד לשלוח את הילדים שלהם לגנים שבהם יוכלו לקבל חינוך טוב , חינוך מפוקח, ומצד שני גם זה יקל עליהם לצאת לעבוד. אם ההורה לא יכול להרשות לעצמו צהרון, שהיום התשלום עליו הוא מאוד גבוה, הוא נשאר בסופו של דבר בבית. אם יש אפשרות לסייע לו בנושא הזה, אז הוא הולך לעבודה. הנוסחה היא פשוטה מאוד.

אני יודע שיש הצעת חוק שנמצאת בוועדה לזכויות הילד, שהיושב ראש הקודם של ועדת החינוך, חבר הכנסת זבולון אורלב, יהיה יושב הראש שלה, ואמור להגיע לכאן יושב ראש הוועדה לשעבר של זכויות הילד, חבר הכנסת דני דנון, שהוא בטח מכיר את הסוגיה ויוכל להתייחס אליה. הוא יגיע לכאן וימשיך את הדיון, כי אני אצטרך לעזוב.

מבחינתי אנחנו פותחים כאן את הדרך לעשות את השינוי. אני מחפש דרך להגיע לשינוי מהותי בכל התחום הזה, אני מצפה לסיוע מטעם הממשלה, כי אי אפשר להשאיר את העניין הזה פרוץ. הכי חשוב, אם תהיה לנו אפשרות, לפחות בשלב הקרוב, להגיע למצב שיש פיקוח על התכנים, שיש פיקוח על אותם האנשים שנכנסים כגננים וגננות לגני הילדים, שהמדינה יודעת מי האנשים אלה, איך הם מקבלים רישיון, לפי מה הם מלמדים ואיזה תכנים, זו, לדעתי, תהיה פריצת דרך. וכמובן אם אותו חוק של הפיקוח והחוק של הסובסידיות יתקדם, זה גם ייתן לנו אוויר לנשימה מבחינת מה שקורה בסיוע לסקטור הסוציו אקונומי המסוים הזה.
עוזי דיין
אפשר לתת ברכה?
היו"ר אלכס מילר
בבקשה, מר עוזי דיין.
עוזי דיין
קודם כל ברוכים הבאים. אנחנו קודם כל מברכים ומודים לכם שהגעתם וברכה מיוחדת לחבר הכנסת אלכס מילר שנהיה ראש הוועדה הכל כך חשובה הזאת.

חן המקום על יושביו. בעברית זה עובד לשני הצדדים, במסכת חגיגה, נדמה לי, נאמר, שלושה חינות ירדו לעולם, זה ככה במקור, זו לא טעות בעברית שלי, שלושה חינות ירדו לעולם, חן אישה על בעלה, חן מקח על מכרו וחן המקום על יושביו. זה אומר שנגיד חן אישה על בעלה, זה כאילו חן האישה על בעלה, אבל זה גם אומר הפוך, שחן אישה זה בעלה, החן של בעלה. בקיצור, הפלפול עובד לשני הצדדים.

מעבר לברכה, אנחנו מארחים השנה בכנס עשר ועדות של הכנסת, מבחינתנו זה דבר אסטרטגי, אנחנו לא אומרים בוועדות מה לעשות, חס ושלום, בסך הכל הן מתארחות כאן והן אוטונומיות לגמרי, אבל הן דנות בנושאים שעוסקים בכנס ומבחינתנו זה העניין המעשי. חבר הכנסת מילר, כשהתחיל, אמר על כל דבר כמה זה חשוב ובסוף שגם תהיה תוצאה. התפרסם אתמול דוח העוני, מה עושים עם זה? מרוב דיבורים על מה זה עושה לנו, לא מתעסקים עם מה אנחנו עושים עם זה. הכנס משתדל להיות מאוד מעשי בדברים האלה, וועדות הכנסת ממלאות בזה תפקיד קריטי, זה מבחינתי מסירת העומק, במושגים של כדורגל, לרחבת ה-16 הפוליטית, ששם בעצם מוכרעים הדברים, בהנחה שאנשים, כמו החברים של הוועדה הזאת והיושב ראש שלה, יודעים לשים את הרגל המסיימת ובאמת לעשות את זה.

הנושא שאתם דנים בו עלה בכנס לפני שנתיים ועם העבודה המיוחדת שאמרה את מה שנאמר פה בתמצית, שהפוטנציאל ורוב ההשקעה, בעיקר גג הפוטנציאל של התלמיד נקבע בשנים שנתיים עד גיל שמונה, יש ויכוחים, הכל, כמה אחוזים, ורוב המאמץ אחר כך הוא בכלל שילדים יכולים לעצב את הפוטנציאל ולכן צריך להפוך את הפירמידה. מרוב שאנחנו עוסקים כל הזמן בסטודנטים ובבגרויות, אנחנו לא עוסקים מספיק בגיל שבו בעצם מתעצבים ונקבעים הפוטנציאל ושאר הדברים. אני לא יודע להגיד עד הסוף מאיפה מביאים את זה, אבל אני יכול להציע הצעה אחת מקדימה. יש לנו את עניין תמלוגי הגז. כנראה באמת מן שנפל עלינו מהשמים, אם כי צריך עוד להיות קצת זהיר. רק שתדעו, אם התחזיות נכונות, אז מדובר ביכולת של 5 עד 10 מיליארד שקל בשנה תמלוגים ומסים לטובת המדינה. מה זה 5 עד 10? זה תלוי אם 30% או 60% לוקחים מזה, אבל הפוטנציאל הזה של כ-140 מיליארד דולר, אם התחזית נכונה, הוא קיים. מה עושים עם הכסף הזה? לדעתי שלושה דברים, עשיתי על זה גם סקר, הציבור הישראלי למשל לשאלה אם כדאי להוריד את המסים עם הכסף הזה, 6% אמרו להוריד את המסים, זה אחוז קטנטן, זה מראה שהקהל דווקא אחראי. במקום הראשון, 30% מהקהל, אמרו שצריך לשים את הכסף בחינוך, ולא בדברים כמו הורדת מסים וכדומה. זאת אומרת הקהל הוא לא פופוליסטי, הוא חושב על הילדים שלו ועל העתיד. אם הדבר הזה יתקבל והמדינה תתפוס על זה בעלות ושליטה, כמו שצריך, ותיקח מזה בין 30%, לבין, אני חושב יותר קרוב ל-50%-60% מס ותמלוגים, זה עושה לנו 10 מיליארד שקל בשנה ומתוך שלושת הדברים שאני מציע, במקום הראשון חינוך, וזה בדיוק יכול להיות דבר שהוא גם עושה קפיצת מדרגה, הוא גם נותן הזדמנות שווה בחיים והוא גם הבסיס לכלכלה ולצמיחה טובה ולכן אני חושב שזה אחד המקומות שאם באמת יהיה לנו את הדבר הזה, אז נדע. היו מדינות, כמו הולנד, כמו נורבגיה, שעשו מזה את כל הקפיטל שלהם. אנחנו צריכים ללמוד מזה ואם חלק נכבד מזה יילך לחינוך, אשרינו. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה על דבריך. אני מחזק אותם. אני מאמין שכל השקעה וכל תוספת שיכולה להיות למדינתנו הקטנה שאין לה הרבה משאבים, והמשאב העיקרי שיש לנו הוא המשאב האנושי, אז כמובן שאם אנחנו מגלים ואם יש איזה שהיא פריצה בכל הנושא של המשאבים הנוספים, אין ספק שאם זה יילך לחינוך, זה ישפר מהותית את המצב. הלוואי וזה יקרה.
סימה חדד
אני יכולה להתייחס לדברים שאמרת, לפני המצגת?
היו"ר אלכס מילר
קודם נראה את המצגת.
איריס לונדון
שלום לכולם. אני מנהלת של קרן פרטית שעוסקת מזה ארבע שנים בתחום הגיל הרך, בניסיון לקדם את התחום הזה במדינת ישראל. אני רוצה להגיד שאני לא מומחית לגיל הרך, אני לא באה מהתחום הזה, אני עורכת דין במקצוע שלי, אבל היום אני בכל נשמתי ומאודי מגויסת לקידום התחום הזה ובאמת מאמינה שזה הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים לעשות. כשהזמינו אותי היום לדבר פה אז שמעתי שיש יושב ראש ועדה חדש, אמרתי שזו הזדמנות פז שאולי מישהו יקדם את הדברים ויזיז אותם וביחד כולנו נוכל לעשות את זה.

מעט על הקרן. הקרן פועלת משנת 2007, היא עוסקת בעיקר בקידום תחום הגיל הרך. אנחנו בחרנו לעסוק בקידום התחום לגיל הרך באמצעות הרשויות המקומיות, תיכף אני אסביר את זה קצת, היום אנחנו עובדים בתשע רשויות שמסייעים להם תקציבית ומסייעים בהדרכה וייעוץ להרבה רשויות נוספות ובעצם את המודל שפותח ברמה המוניציפלית, אני חושבת שצריך להעלות לרמה הממשלתית ולראות איך עושים את זה. זה מאוד מאוד קשה, זה לא פשוט, זו ממש מהפכה ולהוביל מהפכות זה לא פשוט, זה קשה. זה לא רק ברמה של פיקוח, זה הרבה יותר הוליסטי וכולל וצריך להכיל הרבה יותר גופים.

חבל שמר דיין יצא, דיברתי על החשיבות של הגיל הרך. זה באמת שלב קריטי בחיים של הילד ובו מתעצבות היכולות השכליות והחברתיות שלו והנתונים של הבנק העולמי מצביעים שכל דולר שמושקע בגיל הרך חוסך 7 דולר בצורך בהשקעה בחיים הבוגרים שלו ולכן כל המחקרים מראים שגם צריך, כי זו החובה שלנו, וגם נכון כלכלית להשקיע בגיל הרך ובכל זאת במדינה שלנו זה לא קורה.

דיברנו על היפוך הפירמידה. דרך אגב זו מגמה עולמית, זה לא רק בארץ. הגיל הזה הוא גיל שקט, הגיל הזה לא עושה ונדליזם, הוא לא צועק, הוא לא צריך להתכונן לבגרות, זה גיל שהוא מאוד שקט, אין לו קול ולכן לא נוטים להתייחס אליו. יש הרבה השקעה בתכניות של בגרות, כמו שאמרתם, בתכניות של נוער, שיקום נוער, עבודה עם נוער, וזה כבר באמת שלבים שדורשים השקעה הרבה הרבה יותר גבוהה, תקציבית, ומקצועית, בשביל לתקן את כל הנזקים שנעשו בגלל שלא הושקע בגיל הנכון.

יתרה מזה, מבחינה כלכלית אם אנחנו מדברים, אם צריכים לשכנע מישהו באוצר, או אני לא יודעת איך זה עובד, איגום המשאבים שצריך להיווצר בין כל הגורמים שעוסקים בגיל הזה, יביאו לחיסכון מאוד מאוד משמעותי בטווח הרחוק בתקציב המדינה.

כשבאתי לקרן ואמרו לי 'אנחנו רוצים לקדם את הגיל הרך', אז אמרנו, אוקי, איך מקדמים את הגיל הרך? מה עושים? מה הבעיה בכלל? מה צריך לקדם? ואחרי בדיקה לא ארוכה עלה מה שחבר הכנסת מילר אמר בתחילת דבריו, שפשוט אין תחום כזה. אין בכלל תחום גיל הרך, התחום הזה מחולק בין חמישה משרדי ממשלה, עשרות ארגונים, עשרות תקציבים, אף אחד לא יודע בדיוק מה השני עושה, ואפילו בהנחה שכל אחד עושה הכי טוב שהוא יכול, הביזור הזה גורם לעובדה, אני מראה את זה בכמה שקפים, כי זה בעצם העניין, זה הסיפור; הבריאות אחראית לטיפות החלב, על המכונים להתפתחות הילד, החינוך אחראי על גני הילדים, כשהסייעות בגנים מועסקות על ידי העירייה, יש תכניות העשרה, תכניות איתור, שפ"י, שפ"ח, מתי"א, ערב רב של ארגונים ותחומים שעוסקים בזה. הרווחה אחראית על ילדים במשפחות בסיכון או משפחתונים, במעונות רב תכליתיים, ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שזה סיפור בפני עצמו, אני לא יודעת אם יש פה נציגים מהתעשייה, אבל זו מערכת חינוך שלמה של 90,000 ילדים שיושבים תחת משרד התעשייה והמסחר. אפילו אם הם עושים הכי טוב, לא ברור איך זה קרה ומה אפשר לעשות עם זה, אבל זה המצב, 90,000 ילדים במדינת ישראל.

אני מראה את השקף הזה כמה פעמים כי זה כל הסיפור של הגיל הרך בעיניי; מי עוסק. בעירייה. זה מי שעוסק בגיל הרך בעירייה אחת: ערב רב של גורמים, בלי שום תיאום ביניהם, בלי שום רצף טיפולי, מלידה עד גיל שש, עד שהילד נכנס בעצם למערכת החינוך, אלה המשרדים שאחראים עליהם, אלה אנשי המקצוע, ערב רב של אנשי מקצוע, שפות מקצועיות שונות.

אני מצטערת שאני מלאה אתכם, אבל בעיניי זה הסיכום וזה גם מה שהביא אותנו לחשוב מה הוא הפתרון הנכון.

וזה גורם להיעדר מודעות מספקת בקרב מקבלי ההחלטות מחלקי התקציבים, לחשיבות של התקופה הזו. זאת אומרת מדברים על זה, אבל זה לא מגיע למי שצריך לקבל את ההחלטות ולעשות את התקציבים, להיעדר מערך מספק של שירותים לילדים בגיל הזה, להיעדר חקיקה שתבטיח את זה, וחוסר כח אדם מקצועי מאוד מאוד משמעותי בתחום הזה. גם במעונות, גם בגנים. אני לא רוצה לספר לכם על מקומות שאנחנו עובדים בהם, שלוקחים עובדות ניקיון שהופכות לסייעות בגנים וכל מיני דברים שאין הבנה לחשיבות העבודה המקצועית עם הילדים האלה בגיל הקריטי הזה.

מה עושים? מה ראינו שאפשר לעשות? המודל שהתפתח התפתח בנתניה, זה לא אנחנו המצאנו אותו, אבל ראינו מה שראש העיר שם עשה, ואמרנו שזה מה שצריך לקרות בכל עיר במדינת ישראל. זה מתחיל לקרות, זה עוד לא קורה ברמה הזאת. היא אמרה, 'אני הולכת להקים אגף לגיל הרך, תחת מחלקת חינוך'. גיל הרך זה משהו אוניברסלי, זה משהו של כל הילדים, זה לא משהו רק של ילדים בסיכון, או רק של ילדים עם צרכים מיוחדים. גם ילדים מצטיינים צריכים התייחסות מיוחדת. כל הילדים במדינת ישראל צריכים שמישהו מקצועי יראה מה קורה עם השירותים שניתנים להם.

ראש הרשות שמקים האגף לגיל הרך, תחת מינהל חינוך, אמרה באופן הכי פשוט שאפשר, פה כל הגורמים יעבדו ביחד, ובצורה מקצועית, תחת הובלה מקצועית של האגף הזה. זה אכן קורה, זו מהפכה מאוד מאוד גדולה, מאוד מאוד מאוד קשה. אני לא משלה פה אף אחד שזה קל, אנשים במשך שנים עבדו בנפרד, יש מלחמות אגו, יש מלחמות על תקציבים, אבל כשזה קורה ויש את התמיכה ההדדית הזו, זה מאוד מאוד חשוב. אני רוצה להסביר ולתת דוגמאות לדבר הזה, כי יכול להיות שתתנו תקציבים נגיד לתכנית של משרד החינוך, יעשו איתורים בכל הגנים, אבל אם אין לי יע"ד, זו יחידה של משרד הבריאות, יחידה טיפולית, ואין להפנות את הילדים שנמצאו ומאותרים, אז מה עשינו בזה שאיתרנו אותם, זה רק הצביע על הבעיה בלי יכולת פתרון.

יחידות להתפתחויות זה סיפור בפני עצמו. היתה התארגנות של חלה פה מהדרום באמת לטפל גם בנושא של היחידות הטיפוליות, שזה נושא בפני עצמו, מול משרד הבריאות. המערכות חייבות להיות משולבות, ואם יש בעיה של רווחה, צריך לערב את הרווחה ואם יש בעיה של הפיקוח, אז צריך לערב את הפיקוח. כל המערכות צריכות לעבוד ביחד.

ראש עיר, שאנחנו היום רואים שיותר ויותר ראשי ערים עושים את זה, צריך להיות מחויב ומאמין בצורך בשינוי הזה, למנות מנהל מקצועי, לא את דודה שלו ולא את סבתא שלו ולא מישהו שטובה עם ילדים, אלא מישהו מקצועי שיודע גיל רך ומבין בזה שיוביל את המהלך הזה, ולהקים ועדת היגוי יישובית עם כל הגורמים שעובדים ולהפעיל אחר כך בסוף תכניות מקצועיות. זה גם מה שהקרן עושה, היא בסוף מממנת תכניות מקצועיות, אבל אני נותנת לכם את הפתרון שנוצר. זה נותן את אחריות הרשות על הילדים הגדלים בה מרגע לידתם, ראייה רחבה ומקצועית במבט עירוני על כל הילדים, שירות אוניברסלי, התייחסות עירונית מקצועית לכל אנשי המקצוע, יש השתלמויות עירוניות, כל מה שצריך לתת להם מענים למה שהם צריכים והדרכות, עשייה משותפת רב מקצועית למען ילדי העיר, שיתוף פעולה, איגומי משאבים, אם יש עובדת סוציאלית של הרווחה שעובדת במרכזים לגיל הרך, פסיכולוגים מהשפ"י, כל המשאבים שעומדים לרשות הגיל הרך, מופנים לטובת הילדים ולטובת הגיל הרך.

עכשיו אנחנו עוברים לרמה הארצית, שהיא רמה הרבה יותר מסובכת. מה עושים עם זה ברמה הארצית? באמת האידיאל היה אם היה מוקם משרד ולא הטלאי על טלאי הזה שהגיל הרך בנוי במדינת ישראל, משרד ממשלתי אחד שמרכז את כל התקציבים, קובע מדיניות, עושה פיקוח, עושה מה שצריך לעשות בעניין. זה חלומות וזה כבר לא יקרה, אבל לחילופין אני חושבת שצריך להוביל איזה שהוא מיסוד של שיתוף פעולה בין כל הגורמים וכל המשרדים שעובדים בתחום הזה, לראות את האיגומים בהובלה, לדעתי, של משרד החינוך, כי הגיל הרך זה משהו אוניברסלי, כמו שאמרתי, הוא צריך להיות תחת החינוך, אבל צריך את כל הגורמים שעובדים. זה לא מספיק רק שמשרד החינוך יעשה פיקוח או יעשה תכניות העשרה. בגיל הרך החשיבות היא העבודה המערכתית של כולם ביחד, כולל במעונות, כולל בטיפות חלב.

זהו. תודה. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. כמובן שאני יכול להגיד לך שאת הצבעת על הדבר הכי טריוויאלי שרק יכול להיות.
איריס לונדון
אבל אני גם מראה לך פתרון.
היו"ר אלכס מילר
נכון. אני מסכים איתך במאה אחוז, שכאשר יש יותר מדי גופים שמטפלים בדבר אחד, אז תמיד יש בלגן, אבל אם יש אחד שמרכז את כולם ועושה את הרגולציה, אז גם אם אין הרבה תקציבים וגם אם אין יותר מדי פתרונות, לפחות הוא יודע מה קורה בשטח בפועל.
איריס לונדון
וחייבים ליצור את הרצף הזה, חייבים ליצור את שיתוף הפעולה של כולם.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי.

משרד החינוך.
סימה חדד מה-יפית
ראשית אני רוצה לברך על הדיון הזה. אני מצרה על כך שיש קהל דל בעניין, זה רק מוכיח כמה זה חשוב ואני מקווה שזה לא יהיה דיון יחיד ומכאן נמשיך הלאה.
היו"ר אלכס מילר
כמו שאמרתי, זו רק ישיבה ראשונה.
סימה חדד מה-יפית
אני מסכימה עם כל המצגת של גב' איריס לונדון, ועם דרך העבודה. אני חושבת שאנחנו עובדות ביחד ומנסות לממש את החלום הזה, כי אנחנו מאמינים שביישובים הקטנים זה נעשה הרבה יותר פשוט וקל באופן יחסי במדינה שבה שותפים ארבעה משרדים לחינוך הילדים.

אני רוצה להתייחס, ברשותך, לפתיחה של הדברים שלך. דובר קודם על ידי מר עוזי דיין, מה החשיבות של הגיל הרך וההשקעה בגיל הרך ועל זה אני לא ארחיב. אני כן רוצה לומר שמערכת החינוך הקדם יסודית שאמון עליה משרד החינוך בגילאי 3 עד 6, ולא כפי שכתוב במסמך הזה, היא בכל זאת מקצועית, כח האדם שם מקצועי מאוד, זה לא רק פיקוח, אנחנו עוסקים גם בתכנים, ותיכף אני אגיד במה אנחנו לא עוסקים, ומה שחשוב הוא שחינוך הגנים הרשמיים קשור לתכניות לימודים מוסדרות שמחייבות את כל גננות מדינת ישראל. אין במדינת ישראל, גם לא במגזר הבדווי, אני חושבת היום, גננת שהיא לא מקצועית ולא מוסמכת. אולי יש לנו 0.4, מספר גננות, בפזורה הבדווית, אבל רוב הגננות שלנו הן גננות מוסמכות שעברו הכשרה, רובן הגדול הן בעלות תואר ראשון וחלקן תואר שני, כך שמבחינת כח האדם המקצועי, כח האדם הוא מקצועי ביותר.
היו"ר אלכס מילר
את מדברת על הגנים של משרד החינוך?
סימה חדד מה-יפית
הרשמיים, רק על הרשמיים אני יכולה לדבר.
היו"ר אלכס מילר
כמה יש גנים מגיל 3 עד גיל 6?
סימה חדד מה-יפית
10,900, ויש לנו 12,000 גננות.
היו"ר אלכס מילר
לא.
לילי פוקמינסקי
בסביבות 9,000 גני ילדים.
סימה חדד מה-יפית
עם המוכר שלא רשמי, זה 10,000---
היו"ר אלכס מילר
וכמה יש גני ילדים פרטיים בגילאים האלה? כמה ילדים יש שהם מגיל 3 עד טרום חובה?
סימה חדד מה-יפית
על זה אין לנו נתונים.
היו"ר אלכס מילר
לפי הדוח, חוק לימוד חובה לכלל הגילאים, 3 עד 4---
סימה חדד מה-יפית
לא, זה משהו אחר. אני אסביר מה הכוונה. לפני כעשר שנים מדינת ישראל החליטה על החלת חוק חינוך חובה בגילאי 3-4. בדרך כלל ההחלה של חוק חינוך לא כוללת את כלל המדינה, היא נמצאת בחלק מהיישובים.
יהודית גידלי
לא, זה כולל את כל המדינה, רק שמלכתחילה החוק היה אמור להיות בהדרגה.
סימה חדד מה-יפית
נכון, זה נתקע במקום של ההדרגה, זה לא המשיך.
יהודית גידלי
ויש דבר שנקרא חוק התקציב, שמונע את ההדרגה משנה לשנה.
סימה חדד מה-יפית
אני מציבה את העובדות. לכן אני חושבת שבעניין של החלת חוק חינוך חובה לגילאי 3-4 זאת אחת המשימות העיקריות שלנו, לנסות ולהרחיב ולהחיל את חוק חינוך חובה על כל גילאי 3-4. מהיום זה בעיקר פריפריות, גם באזורים מסוימים, לעתים זה לא מכיל את כל העיר, רק שכונה מסוימת בעיר ובחלקים האלה. אנחנו לא מטפלים בתקצוב או בקביעה של עובדות על מי מחילים את החוק ועל מי לא, אנחנו כן מפקחים על כל הגנים שהם ברמה רשמית והגנים הפרטיים שקיבלו רישוי ובמוכר שאינו רשמי. האינטנסיביות היא אחרת, בין הרשמי למוכר שאינו רשמי ולאלה שיש להם אישור.

ביחס לעולם אני חושבת שאנחנו נמצאים במקום טוב. דיברת על הפערים שנוצרים בגילאים האלה, אני חושבת שבשלב הזה עדיין אין פערים, ככל שהילד גדל הפערים הולכים וגדלים ולכן חשוב לנו כרגע ליצור את התשתית, לטפח את הגיל הזה כדי לא ליצור את הפערים.

אם נצליח לקחת אחריות כמשרד החינוך על הרצף בחינוך, מלידה עד שש, אני חושבת שאולי נצליח גם לצמצם את הפערים ברמת תפיסה של הגיל הרך כיחידה אחת.
היו"ר אלכס מילר
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה?
גילה יקותיאלי
כפי שאתם יודעים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה למעשה מפקח על המסגרות הציבוריות בלבד. לפי הפיקוח שלנו בתוך המסגרות הפרטיות יש כ-100,000 ילדים, 90,000 עם שאיפה כנראה להגיע ל-100,000 ילדים. במסגרות הלא מפוקחות על ידינו קיימים 100,000 ילדים ואותן מסגרות פועלות באופן פרטי כשלמעשה אין עליהן פיקוח. הדבר הזה נכנס לאיזה שהוא תהליך הסדרה של המשרד שלנו באמצעות חוק הפיקוח, כשבאמצעותו יפקחו על כל המסגרות הפרטיות שתצטרכנה לעבור תהליך של רישוי ולקבל רישיון והרישיון יהיה כמובן תלוי במספר אישורים שיבטיחו את הבטיחות של הילדים במסגרות האלה, את תקנון כח האדם שיעבוד במסגרות האלה, את ההכשרה שיחויב בה מי שיעבוד במסגרת כזו. כמובן שהתהליך נמצא בכנסת, עבר רק קריאה ראשונה ואנחנו מקווים שהוא יראה אור בקרוב לאחר אישור החוק. זה באמת יסדיר לפחות את הפיקוח והרישוי של המסגרות האלה ולא יאפשר פעילות של מסגרות פרטיות, לא רוצה להגיד פיראטיות, אבל שפועלות באופן---
סימה חדד מה-יפית
למה מתייחס הפיקוח?
גילה יקותיאלי
הפיקוח יתייחס למספר ממדים, להכשרה, לתקינת כח האדם, לבטיחות. למעשה לתזונה, לנושאים תברואתיים, וכמובן שחלק מהפיקוח ייעשה בשיתוף משרד הבריאות, שגם לו יש חלק בעבודה בתחום הזה. וגם פיקוח פדגוגי כמובן, שייערך על ידי מפקחי האגף וכמובן שלכל גורם מפעיל היום שפועל ומוכר על ידינו יש מדריכות פדגוגיות שנותנות את ההדרכה וכל הפעילות הפדגוגית במעון. אני מדברת רק על המסגרות הציבוריות, כמו ויצ"ו, נעמ"ת וכולי, שהיום הן אחראיות על המעונות שבתחום הפעלתם. אנחנו כמובן עושים את הפיקוח ובנוסף נותנים את הסבסוד להורים.

כמובן שגם המשרד שלנו, בשיתוף המוסדות להשכלה גבוהה, מוביל את ועדת הסטנדרטים בראשות פרופ' מיקי רוזנטל, ונוצר מסמך הסטנדרטים שאנחנו מקווים והתחלנו כבר להחיל אותו במסגרות הקיימות ואני מאמינה שיש רפורמה בנושא הזה, יש הבנה וראייה של החשיבות של הדברים. אני מקווה שזה ימשיך להתקדם.
היו"ר אלכס מילר
מי עוד רוצה להתייחס?
פרידה גולן
אני מנהלת את המרכז לגיל הרך בשדרות ומכיוון שאנחנו מתארחים בשדרות, זה המקום להגיד שבשדרות פועל כבר עשר שנים מרכז לגיל הרך שהמדיניות שלו והמוטו שלו הוא לשתף את כל מי שקשור לילדים בגיל הרך תחת קורת גג אחת. כל צעד שאנחנו עושים, החל מלהיות שותפים להדרכה במעונות, להיות פעילים בכל מה שכרוך בעבודת גני הילדים, אנחנו מערבים את המוסדות העירוניים, את הרווחה, את הבריאות, את החינוך, ואנחנו כרגע בשלבי הקמה של מה שנקרא 'חטיבה יישובית לגיל הרך', אולי בהשראה של נתניה, שאנחנו רוצים לחקות את המודל הזה. אנחנו גם מובילים פרויקט אזורי, שעבד השנה בשדות נגב, שדרות, נתיבות ובשער הנגב, שעסק בחינוך בגיל הרך, על אותו בסיס שעליו דיברתי כרגע, ומתוכנו יצא הפורום שעוסק בשיפור המצב של היחידות להתפתחות הילד בדרום, שמצטרף לצפון יחד עם הצוות שלהם, ואנחנו עושים פורום ארצי שהולך לקראת שיפור התנאים של הגיל הרך בארץ.
היו"ר אלכס מילר
חברים, אני חושב שאנחנו כאן נמצאים במצב שכולנו יודעים איפה הבעיה. הבעיה לדעתי בסופו של דבר נובעת מכך שברגע שהמדינה לא יכולה לתת תקצוב, גם קשה לה להתערב יותר מדי. אני מאמין שאם אנחנו באמת נגיע למצב שיש רגולטור, שהוא אחראי על כל המערכת, יהיה הרבה יותר קל להתקדם.

אני קודם כל רוצה לברך את אותן רשויות מקומיות וראשי ערים שלקחו יוזמה לבוא ולהוביל את הנושא הזה אצלם בעיר, זה מאוד חשוב. אני גם מקווה שברגע שהפרויקט יצליח, גם ראשי הערים האחרות ייקחו את זה עצמם ויפעילו את הפרויקט הזה כדוגמה לאלה שהצליחו.

מבחינת החוק שעליו דיברה הנציגה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שאני מבין שהוא נמצא בוועדה לזכויות הילד, לדעתי שם הוא נתקע ויש איזה שהוא משא ומתן שם מבחינת ההסדר על מי בסופו של דבר יהיה אחראי, כי רצו להפריט ורצו להוציא את זה החוצה והאוצר לא מוכן שהפיקוח יהיה במשרד ממשלתי. זה דבר מוזר, כי כאשר אנחנו מדברים על הפרטה, הדבר היחיד שהמדינה לא היתה מוכנה לוותר עליו אף פעם זה הפיקוח. מתן השירות, על זה יש ויכוח בכנסת, בין חברי הכנסת, יש כאלה שאומרים שאין בעיה, שאפשר להפריט את השירות, אבל פיקוח צריך להיות בידי המדינה. אני חושב שדווקא בנושא הזה צריך לקבל הכרעה כי אי אפשר להשאיר את המצב כמות שהוא, צריך להחליט ולהתחיל לעבוד. עד שנגיע לתוצאות זה גם ייקח הרבה זמן.

מבחינת העניין של גני הילדים הפרטיים, שלדעתי גם שם הגיע הזמן שיהיה פיקוח הדוק יותר מבחינת התכנים וגננות. אפשר לבוא ולהגיד שיכול להיות שיש בעיה, יכול להיות שאין בעיה, אני יכול להגיד שמאה אחוז יש בעיה. אני ראיתי מקרים וקיבלנו הרבה מאוד פניות על מה שקורה בגני הילדים הפרטיים ואני כבר לא מתייחס לנושא האלימות וחוסר ידע וכולי וכולי, אני מדבר באופן כללי על הבסיס של חומר שמלמדים. ההסדר הזה שקיים, שיש מקומות שמשלמים יותר ויש מקומות שמשלמים פחות, וזה הפך להיות דבר יותר מדי מסחרי, חינוך לא צריך להיות מסחרי, חינוך בסיסי זה דבר שצריך להיות כיסוד ואם יש למישהו אפשרות, הוא יכול להתעסק בחינוך בלתי פורמלי. אתה רוצה? שלח את הילד שלך שיתאמן בטניס, שחייה או שילמד שחמט, אבל דברים בסיסיים צריכים להיות תחת המדינה והמדינה צריכה לפקח עליהם.

חבר הכנסת דנון, דברים עומדים, אבל יש חשיבות רבה לקידום החוק הזה ובטוח שבשנה וחצי שהיית בתפקיד שם, הנושא עלה, אז חשוב מאוד לראות שגם שם הוא מתקדם. זה חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב שהולך להיות עכשיו יושב ראש הוועדה.
דני דנון
זה עבר רציפות וחבר הכנסת אורלב מקדם אותו עכשיו.
היו"ר אלכס מילר
אז אני מקווה מאוד שהחוק הזה יתקדם מבחינת הוועדה הזו.

אנחנו לא סוגרים את הנושא של הגיל הרך בוועדה, אנחנו הולכים לעשות ישיבה הרבה יותר גדולה, גם מבחינת הרגולציה וגם מבחינת ההשקעה של המדינה, צריך לקבל שם החלטות ואני גם אשוחח על זה עם השרים הרלוונטיים במשרד החינוך ובמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

מבחינתי, נמשיך הלאה בכנסת בירושלים, שיהיה בהצלחה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20

קוד המקור של הנתונים