PAGE
13
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

8.11.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 361

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ב' בכסלו התשע"א (8 בנובמבר 2010), שעה 13:00

ההרחבה בסל הבריאות של מתן חיסון נגד RSV הפוגע בדרכי הנשימה לפגים ותינוקות

חברי הוועדה: אורלי לוי אבקסיס – מ"מ היו"ר

ד"ר דרור גוברמן, ראש אגף רפואה קהילתית, משרד הבריאות

פרופ' מיכאל שימל, מנהל היחידה לטיפול מיוחד בילוד, בית החולים שערי צדק

רועי כפיר, רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופ' שאול דולברג, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, ההסתדרות הרפואית

עו"ד רביב מייזל, ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

רחל פיש, רכזת ארצית, בריאות הציבור, מכבי שירותי בריאות

אורן מלברגר, מנכ"ל לה"ב, למען פגים בישראל

גיא בניי, חבר עמותת לה"ב והורה לפג

ישי לוי, חבר עמותת לה"ב והורה לפג

תמר כץ, דוברת עמותת לה"ב

עו"ד שלומית הראל שוורץ, היועצת המשפטית, עמותת לה"ב

ד"ר יעקב שיף, חבר ועד האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
ההרחבה בסל הבריאות של מתן חיסון נגד RSV הפוגע בדרכי הנשימה לפגים ותינוקות

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. על סדר היום ההרחבה בסל הבריאות של מתן חיסון נגד RSV – הפוגע בדרכי הנשימה לפגים ותינוקות.


אני חייבת לומר שהנושא הזה כבר נדון בעבר בוועדה הזאת בעקבות בקשה שלי ונתנו זמן למשרד הבריאות ואני חושבת שנתנו גם זמן למרכז המחקר והמידע של הכנסת להביא לנו נתונים כדי שנוכל להבין במה מדובר. ביקשנו לקבל גם נתונים כלכליים כדי לדעת כמה חייו של תינוק פג בישראל עולים או כמה אנחנו מסוגלים או מוכנים להקדיש על מנת להציל חיים או בעצם להביא לאיכות חיים.


אני חייבת לתת רקע למה שנכתב באותו דוח של מרכז המחקר של הכנסת, אותו עשתה ליה רבינוביץ והוא מאוד מפורט והוא מונח על שולחן הוועדה, כך שכל אחד יכול לעיין בו. אנחנו מדברים על וירוס של ה-RSV שהוא אחד הנגיפים שפוגעים בדרכי הנשימה וגורמים למגוון גדול של דלקות, דלקות אף, אוזניים, ריאות והוא אחד הגורמים העיקריים למחלה זיהומית ויראלית של דרכי הנשימה הנפוצה בעיקר אצל תינוקות וילדים עד גיל שנתיים, אבל כאשר מדובר בפגים, הפגיעה שלה היא קצת יותר רחבה וזה יכול להביא לא רק לאשפוזים חוזרים אלא לעתים גם לתמותה.


חשוב לציין שמדינות בעולם ראו לנכון להרחיב את החיסון הזה עד לשבוע ה-35. אצלנו מדובר עד השבוע ה-31 פלוס שישה ימים, וזה אומר שמי שנולד מעבר לזמן הנתון הזה, לא מקבל באופן גורף את החיסון הזה.


מנתוני משרד הבריאות מסתבר שכ-75 אחוזים מאלו שקיבלו את החיסון, הם קיבלו אותו במסגרת סל הבריאות, מה שאומר ש-25 אחוזים אחרים רכשו אותו באופן פרטי. אני שואלת כמה אחוזים שאנחנו לא יודעים עליהם אבל הם היו מוכנים לרכוש את החיסון באופן פרטי, אבל ידם אינה משגת זאת. שוב אנחנו נתקלים באותה תופעה שלמי שיש כסף, יש ביטחון לבריאות ילדו או לפחות אפשרות מניעת סבל ואשפוזים מיותרים.


אני רוצה להוסיף ולומר שמניתוח הנתונים מסתבר שמספר התינוקות שנולדו בשנת 2008 – ואני מתייחסת לעמוד 4 מתוך 9 עמודים - גדל ב-15 אחוזים ממספר התינוקות שנולדו בשנת 2001, אז נכנס לעניין תוקף של מתן החיסון עד לשבוע ה-31 פלוס שש, אבל מספר הנדבקים במחלה גדל רק בכ-5 אחוזים. זה אומר שכנראה החיסון פתר כאן בעיה מסוימת. יתכן שההסבר לממצא הוא בהכללת החיסון למניעת הזיהום הנגרם על ידי הידבקות ב-RSV בסל שירותי הבריאות החל משנת 2001.


בשנת 2008 – וזה נתון שעולה מהמחקר ואכן המחקר הוא מחקר מקיף וממצה, ואולי פעם ראשונה שיש לנו נתונים מדויקים – נפטרו ארבעה תינוקות מ-RSV כאשר שניים מהם נולדו בשבוע ה-35 להריון. בשנת 2009 נפטרו ארבעה תינוקות מהווירוס כאשר אחד מהם נולד בשבוע ה-33 להריון ואחד נולד במשקל של 1.900 קילו.


אני חייבת לומר שיש מודלים נוספים שמדברים על כך שאפשר באמת להבין ולראות שיש ירידה משמעותית אצל אלו שקיבלו את החיסון לווירוס גם במספר האשפוזים וגם במספר, לצערי הרב, של נפטרים כתוצאה מהווירוס. יש מדינות בעולם שבגלל שמדברים כאן בחיסון יקר, בחיסון שצריך לקבל אותו בחודשים הקריטיים במשך כחמש פעמים, ולכן יכול להיות שבאופן גורף – וזה מה שמשרד הבריאות אותה – העלות היא כל כך גבוהה שקשה לתת ולממן את אותו חיסון. חברים, מדינות נוספות עשו מחקרים ובדקו. אצלנו אין מחקר כזה, אבל גילו שלפחות מהשבוע ה-32 עד השבוע ה-35, אם אנחנו לוקחים בחשבון את זה שהתינוקות נמצאים בסיכון גבוה, אנחנו יכולים לצמצם באופן משמעותי גם את ההידבקות במחלה וכמובן את כל ההשלכות.


אני הייתי רוצה לתת למוזמנים את רשות הדיבור כך שיוכלו להאיר את עינינו. אנחנו נפתח דווקא עם הרופאים שמנהלים מחלקות ויש להם אולי את הנתונים הברורים ביותר והם רואים את זה אחד לאחד בפעילות היום יומית שלהם עם אותם ילודים.


דוקטור יעקב שיף, בבקשה.

אין מה להוסיף על מה שכתוב כאן. המלים מדברות בעד עצמן. אנחנו לא כל כך רואים את הילדים האלה אלא אם הם מגיעים למחלקות הילדים. אנחנו רק שומעים עליהם כאשר הם מגיעים. הם מגיעים ורואים אותם גם במרפאות שלנו כרופאי קהילה וגם במוסדות האשפוז במחלקות הילדים. אנחנו שומעים עליהם שהם חוזרים למחלקות, אבל אין בידי מספרים.

אנחנו נפנה למי שכן פעיל בנושא הזה. בית החולים ביקור חולים, אילן גור, מנהל מחלקת ילודים ופגיה.

הוא לא הגיע.

חברים, תאמרו מי הגיע ואנחנו נתחיל עם זה כי לצערי הרב גם לא מספיק חברי כנסת הגיעו ואני חושבת שזה נושא שהוא חשוב ביותר ולכן אנחנו נמשיך גם בתת ייצוג זה ונמלא את שליחותנו נאמנה.

אין לנו ספק שהילדים עד שבוע 35 הם יותר חשופים ויותר עלולים להיפגע. זאת קבוצה אחת. קבוצה נוספת קטנה שלצערי הרב בשערי צדק אני רואה אותה לא מעט, אלה ילדים עם תסמונת דאון, שזאת עוד קבוצה שעכשיו במחקרים האחרונים ראו שהיא מאוד פגיעה, חשופה ובסיכון לקבל את הזיהום מהווירוס.


לכן ברור שבאופן אידיאלי, אם היה לי את כל הכסף שבעולם, אני הייתי מעדיף שיקבלו את החיסון עד שבוע 35, אבל בתוך עמי אני יושב. אני מכיר את המערכת ואני מכיר שזאת משאלה ולא דבר שאנחנו יכולים לעמוד בו. לכן אני חושב שלא נמציא את הגלגל אלא ננסה לקבל את השיטה, בין אם היא השיטה הקנדית ובין אם היא השיטה הספרדית, ואולי הדבר הטוב ביותר הוא לקיים מחקר בארץ על ידי משרד הבריאות כדי שנדע מי היא הקבוצה שבין שבוע 32 לשבוע 35 שהיא באמת בסיכון גבוה להיפגע מהווירוס, מה-RSV, ואת אותה קבוצה לחסן. לפחות לפי הנתונים הקנדים והספרדים, זה אחוז קטן יחסית מכלל אוכלוסייה שבין שבוע 32 ל-35.


גם הקבוצה של דאון סינדרום, אותה קבוצה שאני חושב שצריך להכניס אותה לחיסון, גם היא לא כל כך גדולה מאחר שאחוז גדול מאותה קבוצה, יש לו מומי לב שבין כה וכה מקבלים את החיסון. אותה קבוצה של ילדים עם תסמונת דאון שאין להם מומי לב, היא לא קבוצה כל כך גדולה וההוצאה הכספית הכלל ארצית היא לא כל כך גבוהה ואני חושב שכדאי להכניס אותה כקבוצה שתקבל את החיסון.

אני אשמח לשמוע את עמדתה של ההסתדרות הרפואית. פרופסור שאול דולברג, יושב ראש האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה.

אני רוצה קודם כל לציין במה מדובר ומה זה הווירוס הזה. זה וירוס שקיים – ואני מניח שכל אחד מאתנו עבר אותו בחורפים האחרונים – ילדים שנולדו במועד, המחקר אומר שעד גיל שנתיים נדבקים לפחות פעמיים בווירוס הזה. יש שני זנים לווירוס הזה ואין לו חיסוניות קבועה. ילדים בגיל שנתיים נדבקים ובדרך כלל אלה ילדים שנולדו במועד. רוב הילדים האלה עוברים את זה כמחלת חום פשוטה, מעט נזלת, כאבי גרון ודברים מהסוג הזה. חלק מהתינוקות, גם שנולדו במועד, עוברים את המחלה בצורה יותר קשה כולל דלקות ריאה, כולל אשפוז בבית החולים, כולל הנשמה בטיפול נמרץ במשך תקופה ארוכה וכולל תמותה.


מה עושה את הפגים לאוכלוסייה בעייתית. זה קורה משתי סיבות: ראשית, המערכת החיסונית שלהם גם כשהם יותר גדולים היא לא תקינה, והדבר השני שעושה את הפגים לאוכלוסייה שהיא בקבוצת סיכון היא העובדה שחלק גדול מהפגים חלו במחלות ריאה במהלך הפגות שלהם כחלק מחוסר התפקוד של הריאות, ומכיוון שהריאות שלהם הן לא בשלות, הם עברו הנשמה, הם עברו שינויים בריאות וכל שינוי קטן במצב שיווי המשקל העדין שהם נמצאים בו, יכול לדרדר אותם למצב של הנשמה וכמובן לסכן אותם סכנת חיים.


זה נאמר גם בישיבת הוועדה לפניות הציבור שם ישבנו הבוקר אבל זה נאמר ולא כל כך נכון. אני חושב שפגים שנמצאים קרוב למועד, הם בכלל לא כמו תינוקות רגילים. יש היום המון מחקר וכל עיתון שמכבד את עצמו בשנתיים האחרונות מספר על כך שפגים שנולדו קרוב למועד, בשבוע ה-32 עד 36, הם פגים שנמצאים בקבוצת סיכון לתחלואה, הם פגים שצפויים לתמותה, יש להם יותר CP, שיתוק מוחין, יש להם הרבה יותר דברים וגם יש להם יותר מחלות ריאתיות ולכן הם ללא ספק בקבוצת סיכון לחלות במחלות כמו RSV. אם אנחנו רוצים למנוע את האשפוזים בבתי החולים, את האשפוזים בטיפול נמרץ וגם להוריד את התחלואה שלהם ואת התמונה שלהם, צריכים לחסן אותם.

אני נאלצת להפסיק אותך ולא חלילה שדבריך לא מעניינים אלא בגלל שיש איזשהו עניין דחוף בחוץ. אני תכף חוזרת ואנחנו נמשיך את הדיון.

הישיבה הופסקה בשעה 13:10 וחודשה בשעה 13:15

אני מחדשת את ישיבת הוועדה ואני ממשיכה לשמוע בקשב רב את דבריךם.

יש לי עוד אייטם אחד, בנוסף לעובדה שפגים שהם סמוכים לגיל המועד, יש להם תחלואה הרבה יותר גבוהה מאלו שנולדו שלא במועד ואני אוסיף דבר אחד. בעבודתי הרפואית אני כותב מכתבי שחרור או עובר על מכתבי שחרור שכותבים רופאים אחרים, ופגים שנולדים בשבועות עד 35 אני כותב במכתב שמגיע להם חיסון RSV אבל שהחיסון הזה איננו כלול בסל הבריאות. באים אלי הורים ושואלים אותי מה הם יעשו. אני מניח שהורים לפגים שיושבים כאן יכלו לאפשר לעצמם לקחת יום חופשה מעבודתם ולבוא לכנסת כי היה להם הנושא מאוד חשוב, אבל רוב ההורים שלנו, לא נעים לומר, לא יכולים להרשות לעצמם דברים כאלה. אני יכול לומר לכם שרוב ההורים לפגים הם בשכבה הסוציו אקונומית היותר נמוכה ולאו דווקא היותר גבוהה. הם שואלים אותי מה אני ממליץ להם לעשות. הם אומרים שהם יכולים למכור את הרכב, למכור את הבית.

שלא לדבר על כך שחלק מההורים הללו גם לא חוזרים לעבודה כי מישהו צריך להישאר עם התינוק בבית כי זה תינוק שאי אפשר להכניס למעון אלא צריך לבודד אותו מילדים אחרים שנושאים את אותם וירוסים שמאוד מסוכנים לילד עם המערכת החיסונית הלא בשלה שלהם. אז בעצם יש כאן עוד נטל כלכלי שאנחנו צריכים לתת את הדעת עליו.

אני מבחינתי הייתי שמח לא לכתוב את זה במכתב שחרור, אבל אני חייב לכתוב זאת. זה החוק במדינה. אני צריך להבהיר לאנשים את כל הטיפולים שמגיעים להם ומצד שני לבי לבי עליהם ואני ממש לא יודע לפעמים מה לומר להם מה יעשו עם הדבר הזה והאנשים חוסכים מפתם כדי לתת חיסונים שהיו יכולים בהחלט לעזור לילדים שלהם.


אני חושב שהחיסון הזה הוא חיסון שחשוב לתת אותו לפגים.

מתוך הניסיון שלך, הורים שידם משגת, כאשר אתה רושם את אותה המלצה, הולכים וקונים את החיסון באופן פרטי?

חלק מהם כן. אלה שיכולים, כן.

ואלה שלא יכולים ואחר כך מגיעים לאשפוזים חוזרים, אתה פוגש אותם?

אני פוגש אותם מעט. הם נמצאים בבניין נפרד אצלנו בבית החולים.

הם לא חוזרים לאותה מחלקה.

הם לא חוזרים למחלקה שלנו, אבל מדי פעם אני רואה אותם ושומע אותם.


צריך לומר עוד נקודה אחת קטנה. הווירוס הזה הוא יותר חמור בעונות חורף קשות. לשמחתי עונות החורף הן מאוד קלות בשלוש השנים האחרונות אבל כאשר תהיה עונת חורף קשה, הילדים מאושפזים ומונשמים והם בטיפול נמרץ. זה מצב מאוד קשה.

אני רוצה לציין שרבים מהם פונים אלינו לעמותה בבקשה לסיוע לרכישת אותם חיסונים.

אותי זה מרתיח. זה מרתיח שיש תג מחיר על התינוקות האלו. אותי זה מרתיח שתינוק שנולד למשפחה שיש לה חוסן כלכלי יכול להבטיח חיים בריאים וגם אם אנחנו לא מדברים על תמותה אלא על אשפוזים חוזרים וארוכים, על אי נעימות, על קושי, על סבל של תינוק כל כך קטן ופגיע, אבל תג המחיר הזה קיים. אנחנו נפגשים לא מעט בוועדה הזאת ורואים שלמי שיש, יש לו איזשהו ביטחון בריאותי, אבל למי שאין, סופו שהילדים שלו יסבלו. אותי זה מעצבן.

אני אולי נוהג אחרת מכפי ששאול נוהג. לי אין מצפון לכתוב את זה כדי לא להכניס הורים לדילמה כי מדובר בהמון כסף. כל חיסון, נדמה לי שהיום עולה 500 דולר.

אלף דולר לקילוגרם משקל.

אם כן, זה אלף דולר ואנחנו מדברים על חמישה חיסונים, גם שמודבר ב-5,000 דולר. חבר'ה, אני לא כותב את זה. אני מרגיש הרבה כאבי בטן להכניס את האוכלוסייה שלי לוויברציות כאלה. אני מוכרח לומר שבשונה משאול, אני לא כותב את זה. אולי אני עובר על החוק, אבל אני לא מרגיש שאני יכול להכניס משפחה לדבר כזה.

אני שומעת את הדילמה שלך ואת הדילמה של קודמך. אנחנו יוצרים אצל הצוות המקצועי הבכיר ביותר בנושא הזה תחושות כאלו. במקביל אני שומעת את עמדת האוצר, ואנחנו תכף גם נשמע את נציג האוצר, משהו לא מתפקד במערכת. משהו לא מתפקד כראוי. אם אנחנו מדברים למשל על שפעת החזירים שהייתה והכניסה פאניקה כי כנראה היו לה יחסי ציבור מאוד מאוד טובים, המדינה הוציאה כחצי מיליארד שקלים כדי לרכוש חיסונים כאשר כשמונים אחוזים מהם, פג תוקפם כי הרוב לא השתמשו בהם ואפילו לא כל הצוות הרפואי שעסק עם החולים והיה אמור להיות המחלקה הראשונה שתקבל את החיסון. זה בזבוז כספים. אני מאמינה שאם כאן היו נרכשים החיסונים האלו, הם לא היו נשארים במקררים, התוקף שלהם לא היה פג ואולי היינו מצילים חיים.


זה הזמן לפנות למשרד הבריאות ולשמוע את תגובתו בנושא.

אנחנו מכירים את החיסון ל-RSV וועדות הסל השונות הכירו בחשיבות החיסון הזה. החיסון היום נמצא בסל, וחשוב להדגיש את זה, למרבית הילדים והתינוקות שנזקקים לו. למרביתם, אבל לא לכולם.


כאשר באים - והגוף שעושה את זה בימים אלה ממש הוא ועדת הסל – לתעדף טכנולוגיות או תרופות וחיסונים אחד מול השני, התמונה שהיא כל כך ברורה בוועדה הזאת, מצגת כל כך בהירה של חבריי מהצד השני של השולחן, הופכת להיות הרבה יותר בעייתית מכיוון שבמקום השאלה האם נכון לחסן גם את הילדים שיש תועלת בריאותית בחיסונם כאשר הם בגיל כך וכך ימים וכך וכך שבועות, השאלה נשאלת אחרת: איפה יש יותר תועלת בריאותית, בהכנסת תכשיר א', תכשיר ב', בהרחבה? כי יש עוד כמה תרופות שקהל היעד שלהם נחתך מסיבות כלכליות ומסיבות כלכליות בלבד. המצוקה הכלכלית של הציבור שנזקק לאותם שירותים איננה קלה יותר ולפעמים היא קשה יותר כי חלק מהתרופות האלה יכולות להיות יקרות יותר.


זאת מלאכה מורכבת ומאוד קשה. יש בארץ מנגנון שהוא מנגנון שאני די בטוח שהוא לא מושלם אבל הוא כנראה מאוד מאוד מתוחכם והוא נותן לזה מענה שעד היום הוא היה מענה טוב, ואני מקווה שכך יהיה גם השנה.

אני חוזרת שוב למכתב של מנכ"ל משרד הבריאות אלינו ואני אקריא אותו:


"אני מודה לכם על הסקירה היסודית הזאת, כרגיל, של יחידת המחקר של הכנסת לקראת הדיון בוועדה. יש דרך אחת להכניס טכנולוגית ולהרחיב את זכאות האוכלוסייה והיא פשוטה מאוד, להגיש לה תעדוף של חברי ועדת הסל. לדעתי זה לא קרה בשנה שעברה. השנה זה הוגש להרחבה לשבוע נוסף עד ה-33".


אנחנו מברכים על זה ואני מקווה שזה גם מה שבסופו של דבר יתקבל בוועדת הסל כי הבקשה הייתה עד השבוע ה-33. אבל במקביל, מאחר שיש מחקרים שהתבצעו במדינות אחרות והראו תועלת כלכלית כאשר לוקחים בחשבון את הקבוצה של הריסק הגבוה, של הסיכון הגבוה, מההפרשים מה-33 עד ה-35, אנחנו בעצם אולי מצמצמים בצורה מאוד ניכרת את אחוזי התחלואה והנגזרות של אותה תחלואה. זה משהו שבאמת הייתי רוצה לפנות למשרד הבריאות ולבקש לבדוק.


באחת השיחות שלי עם הרופאים המומחים כאן מסתבר שהייתה בקשה לערוך מחקר כאן בארץ תוך מעקב אחרי אותם פגים במחלקות השונות וליצור לנו איזשהו בסיס עבודה משלנו לנושא הזה, מחקר שייערך כשנה ואפשר יהיה באמת לקבל משובים על מה שקורה. אני חושבת שזה משהו שהוא ראוי וכדי שנבין במה מדובר, בואו ניתן גם פתחון פה להורים לילדים שנולדו פגים.


אני מבקשת מאורן, מעמותת לה"ב, להביא את צד ההורים וזאת לפני שנפנה לאוצר בנושא הזה.

תודה לוועדה ולכל הנכבדים על ההתכנסות כאן. עמותת להב, משנת 2002 מטפלת בנושא RSV ודוחפת אותו בסל התרופות. רק למתן פרופורציות, בשנת 2002 הזכאות הייתה עד שבוע 28 פלוס שש למהלך חצי שנה מהלידה כאשר החיסון נקטע באמצע העונה במידה שהילד עבר את גיל ששת החודשים. כאן אני נלחמתי עוד למען הבת שלי באופן אישי ורק מיד אחר כך קמה העמותה. החיסון הזה הוא פשוט מציל חיים. ההורה לפג אני אומר שהרופאים של הפג השקיעו את כל המשאבים ואת כל היכולות שלהם, וכאשר הוא משתחרר ועלול להיכנס שוב לטיפול נמרץ, התחושה היא בלתי נסבלת.


לכן עמותת לה"ב שמה דגש מאוד חשוב על הנושא והיא מקדמת אותו ככל האפשר והיא הגישה גם לסל הנוכחי לשבוע ה-32 פלוס שש.


יש כאן שני דברים נפרדים מבחינת הסל. האחד הוא הרחבה לשבוע 32 פלוס שש באופן גורף, והשני, גורמי סיכון. אנחנו לא מעונינים לקחת תקציבים ממחלות נוספות וחולים נוספים. אנחנו מודעים לשמיכה הקצרה ואנחנו לא מתכוונים לדאוג לעצמנו על חשבון כלל האוכלוסייה. אבל ה-RSV או כל טיפול בפג שהוא בשבועות הראשונים לחיים שלו, בחודשים הראשונים, כמה שמושקע יותר מוקדם, התועלת היא יותר גדולה. אם אתה תשקיע את הכסף הזה בזמן הכי מוקדם שאתה יכול, ולצערנו אין יותר מוקדם מפג, כמעט, אתה תרוויח את התועלת הגדולה ביותר ותחסוך כספים.


ככותרת משנה שלא נמצאת כאן בדיון אני רוצה לציין עובדה מסוימת. אני לא אזכיר שמות אבל שישים אחוזים מהילודים נמצאים תחת קופת חולים מסוימת. קופת החולים הזאת נוהגת בשונה מקופות החולים האחרות והיא לא מחסנת את הילדים בקהילה כמו שדרור גוברמן הנחה אלא היא מחסנת אותם באמצעות בתי חולים אתם היא מגיעה להסכם. יש כאן שתי בעיות: האחת, ההורים לפגים צריכים ללכת לבית החולים כדי להתחסן, דבר שמבחינתנו הוא לא מקובל בשום פנים ואופן, עלול להפחית את אחוז המחוסנים כי הם פוחדים להגיע לבית החולים, ושנית, חושף אותם לכל תחלואות בית החולים ולא משנה כמה תבודד ורובם לא מבודדים. זה מבחינתנו שלילי ביותר.

למה זה קורה? בגלל שאין להם מספיק מרכזים בתוך הקהילה?

לא, יש להם המון מרכזים. זאת החלטה פנימית שלהם. יש לי כאן תכתובת ענפה מולם.

אם היית מציין שמות, אולי גם היינו יכולים לפנות אליהם ולבקש תגובה.

בהחלט. שישים אחוזים מהאוכלוסייה מבוטחים בקופת חולים כללית.

איפה נציגת קופת חולים כללית? לא הגיעה לדיון הזה?

לצערי, לא.

היא הייתה בדיון הקודם.

דווקא אני אשמח מאוד לציין את מכבי. אנחנו פונים הרבה פעמים לוועדות חריגים.

אנחנו חייבים לומר שגם לישיבת הוועדה הזאת הם הוזמנו ואני מצטערת מאוד על כך שהנציגה לא הגיעה לישיבת הוועדה הזו. אנחנו נוכל לשלוח להם מכתב.

אני אעביר לך את התכתובת.


בכל אופן, אנחנו פונים בשם ההורים לוועדות חריגים, אנחנו החזקנו עד שנה קודמת קרן שמעניקה לפגים מכספינו את חיסון ה-RSV. לצערנו כלכלית גם אנחנו לא יכולים להחזיק בזה יותר. אנחנו עושים ככל שביכולתנו כדי להמעיט את אחוז הנפגעים מה-RSV אבל כאן זה צריך להיות של המדינה. זה לא יכול להיות של העמותה, זה לא יכול להיות מוטל על כתפי העמותה ולכן אנחנו הגשנו לוועדת הסל, מתוך תקווה כמובן שזה יתקבל, אבל צריך גם לשים את הדגש על הטיפול עצמו בקהילה, כי אם אתה לא נותן להורים את התנאים המתאימים לקבל את החיסון, לא משנה כמה תרחיב את זה בסל, אם הם לא יבואו, אתה החמצת.

אנחנו בית חולים שמחסן מטעם קופת החולים. יש מאה אחוזים של היענות הפגים להגיע לבית החולים.

קופת חולים כללית?

אנחנו בית חולים פרטי, בית חולים לניאדו. אמר אורן שקופת חולים שולחת את הילדים להתחסן בבתי החולים וזה לא מוצא חן בעיניו, אבל אני חושב – גם פרופסור דולברג לא מתנגד למה שאני חושב – שאנחנו רואים את זה בחיוב. מאה אחוזי היענות. הורים רוצים לחזור לבית החולים בו נולדו הילדים, יש להם אמון במערכת, באחיות ובנו, המקום מבודד, הוא נמצא בבניין אחר, בקומת מרפאות והם לא רואים חולים. אין שום בעיה עם זה.

השאלה שצריכה להישאל היא לגבי הטרטור של ההורים. כאשר מדברים למשל על אוכלוסייה שהניידות שלה היא לא בנמצא או שיש לה קשיים כלכליים וזה אומר לקחת יום חופש מהעבודה, אתה לא יכול לקחת ילד כזה באוטובוס אלא אתה צריך גם לדאוג להסעה מסודרת, אתה צריך לשמור על הילד שלא יהיה במגע עם וירוסים כאלו ואחרים, אז יכול להיות שיש כאן איזושהי נקודה שאנחנו צריכים לתת את דעתנו עליה. אנחנו מברכים אתכם על כך שאתם נותנים את החיסון הזה באופן כזה ועל כך שיש מאה אחוזי היענות, אבל תחשוב כמה זה עולה למשפחה שאין ביכולתה ואין לה רכב להגיע ולתת את אותו טיפול בבית החולים ולא בקופת החולים או בטיפת החלב שמצויה כמה מטרים מביתה.

אנחנו מרכזים אוכלוסייה חרדית שאין לה רכב והם מגיעים במאה אחוזים אלינו ועושים זאת בשמחה ואושר. צריך להשקיע את הדיון במקומות הנכונים ולא דווקא על העניין הזה.

דעתך נשמעה וגם דעתך.

השמחה והאושר, אני מניחה כי הם מצליחים לקבל את החיסון.

הם מגיעים לפגיה ואומרים שלום. אני אומר לך, אני נמצא שם.

כי הם אוהבים את הצוות ושמענו הרבה על הצוות הזה, אבל אני לא חושבת שהם שמחים על כך שהם צריכים להתנהל עם הילד ולקחת יום חופש, להשאיל רכב ממישהו או שמישהו יעשה להם טובה ויסיע אותם לבית החולים, ואולי אפילו לקחת מונית.

אני לא בטוחה שאם היית מענקי לאותו הורה את האופציה ללכת למרפאה הסמוכה ולקבל את החיסון שם, הוא לא היה מעדיף את האופציה הזאת.

אני לא יודע.

גם אני מאוד שמחה לבוא לבתי החולים ולבקר את הרופאים אלא שאני מעדיפה לעשות את זה לא עם הילד או כאשר הילד גדול יותר ובריא. אני לגמרי לא מסכימה אתך בנושא של חשיפה של ילדים למחלות כי אני חושבת שמי שמתקרב בדרך כלל לסביבת בית החולים, אלה לרוב אנשים חולים.

אל תגזימו. החיידקים לא מסתובבים באוויר. הם מסתובבים על הידיים שלנו.

בואו לא נחרוג מהנושא שעל סדר היום. כקופת חולים שקיבלה כאן מחמאות, יש לך דברים להוסיף?

אני מרכזת בריאות הציבור ומרכזת את הנושא של ה-RSV במכבי שירותי בריאות. אנחנו באמת עובדים בצורה של מוקדים סביב טיפות החלב למרות שלא בכל מקום זה סביב טיפת חלב כי לא תמיד יש לנו. אנחנו בעצם מרכזים ברמה ארצית את כלל הפגים. אצלנו במכבי בשנה שעברה היה מדובר בכ-450 פגים סך הכל מכל הארץ והחיסון הראשון נעשה בתוך בית החולים ביום השחרור ואחר כך אצלנו בקהילה. אנחנו באמת עושים ריצ'ינג אאוט ועובדים סביב הפגים האלה בחמשת החודשים.


אני רוצה לומר משהו לגבי הסל ולגבי ועדת החריגים שלנו. אני עשיתי איזושהי בדיקה אתמול כדי לראות מי הגיש את עצמו לוועדת חריגים. כמובן שאנחנו נברך אם התקופה תוגדל בשבוע נוסף או בשבועיים נוספים. זה כמובן ברור וידוע לכולם, אבל יש עוד כמה אוכלוסיות שאני חושבת שצריך לתת עליהן את הדעת. אחד הדברים שאנחנו רואים אלה ילדים שהם פגים ובשנה השנייה שלהם הם סובלים ממחלות נשימה עם FTT. זאת אומרת, הילדים האלה, הם לא משגשגים בשנה השנייה והם כבר לא זכאים לחיסון.

אולי תפני למשרד הבריאות. הוא יושב שם.

ושניים ימינה, נציג משרד האוצר.

הילדים הנוספים אלה ילדים שעברו השתלות מח עצם והם גם ילדים שבדרך כלל פונים אלינו לוועדת חריגים ומבקשים.

הם בסיכון גבוה.

בוודאי.

והם לא נכנסים לתוך הקטגוריה הזאת?

אנחנו בדרך כלל מעבירים אותם בוועדת חריגים. יש לנו ועדת חריגים ובדרך כלל הם עוברים שם.

מי מממן את התרופות בוועדת החריגים? הקופה?

לא יודעת. נראה לי שכן.

התשובה היא הקופה.

כן, התשובה היא הקופה. סליחה.

את יכולה לומר לי כמה מקרים חריגים כאלה מאשרים בשנה לעומת מספר המבקשים?

אני יודעת לומר כמה אושרו בשנה שעברה. כתשעה ילדים.

מתוך כמה?

אני לא רוצה לומר כי אני לא בדקתי את זה.


הדבר הנוסף שרציתי לומר הוא עניין של תאומים. תאומים שאחד זכאי והשני לא זכאי.

למה השני לא זכאי?

כי נגיד אחד שוקל מתחת לקילו והשני מעל קילו. זאת בעיה כי אנחנו מכניסים בעצם בבית אחד שני ילדים כאשר לאחד אנחנו נותנים ולשני לא. זאת גם החלטה של מכבי ואני חושבת שזאת החלטה גדולה מבחינתה, להחליט שלשני הילדים האלה אנחנו ניתן גם אם זה יהיה על חשבון מכבי.

זה אומר שכאשר אתם פוגשים בבעיה של תאומים שאחד זכאי מבחינת המשקל והשני לא, אתם משלימים את השני באופן גורף?

כן. כאשר באים אלינו לוועדת חריגים, זה עולה אצלנו בוועדת חריגים וזה בשיקול דעת של ועדת החריגים. זה שיקול דעת של הוועדה אבל אני נותנת דוגמה של איזשהו אבסורד. הרי הנושא של RSV כאשר יש תאומים, הוא מאוד מהותי ומאוד מהותי ששני הילדים יקבלו את החיסון ולא תמיד שניהם זכאים.

יש לנו כאן שלושה מכתבים שמהווים דוגמה מייצגת להורים שכן ביקשו שיבואו לקראתם ולא קיבלו, בין אם זה משקל או שבוע לידה. הורים שהם סטודנטים, שעובדים במשרות חלקיות צריכים לגדל ילדים שנולדו בשבועות מוקדמים ועדיין לא זכאים. גם אנחנו מאוד מוגבלים במה שאנחנו יכולים לעשות.

יש להם אפיון לאיזה קופה הם שייכים?

הם לא כתבו לנו לאיזה קופה, אבל הילדים נולדו בשבוע ה-33 ואחד שוקל 1.250 קילו והשני שוקל 1.650 קילו. למה הם לא זכאים לחיסון? הם נמצאים בקבוצת סיכון מעצם זה שהם נולדו במשקלים מאוד נמוכים, גם אם שבוע ההריון הוא יחסית לא קיצוני כמו שבוע 29 ו-28.

בעיקר כשאנחנו לוקחים בחשבון שכאשר מדובר בתאומים, גם כך משקל הלידה שלהם הוא פחות מאשר ילד שנולד כילד יחיד.

מדובר בהורים עם ילדים שיש להם מחלות ריאה וילדים שנמצאים את מחוללי חמצן בבית.

אלה קטיגוריות מסוימות שכן מופיעות במחקרים אחרים של מדינות אחרות ומיושמות על ידי המלצות של ועדות שהוקמו, שזה באמת בעיות נלוות אחרות שלא עומדות בעניין של השבוע של הלידה.


משרד האוצר. תגובתכם.

עיקרי הדברים נאמרו כבר על ידי משרד הבריאות. אני מברך את היושבת ראש על העלאת הנושא החשוב והמעניין, אלא שאני מסכים עם משרד הבריאות שזה לא המקום לנהל אותו. במדינת ישראל יש מנגנון, ולדעתנו הוא מנגנון בהחלט טוב, לתעדוף תרופות בסל הבריאות. אני רואה שגם הבקשה לשינוי בהתוויה הוגשה לוועדת הסל, כך שתשומת הלב שמקבל כאן משרד האוצר בדיון הזה היא מעט מוגזמת.

המנגנון שלכם היה מאוד יעיל ומאוד זריז בשפעת החזירים. לא ראיתי דבר יותר יעיל מזה.

בינינו לבין אלוהים יש את ראש הממשלה שהוא לפעמים קובע דברים מחוץ לכללים של העבודה השוטפת.

משרד האוצר עשה מחקר כמה הוא חוסך אם אותו ילוד מקבל את החיסון ולא מגיע לאשפוזים חוזרים כאשר אשפוז חוזר וכל יום אשפוז מתומחר באלפי שקלים? יכול להיות שאותו תינוק שלא קיבל את החיסון נגד הווירוס הזה מגיע לכמה ימי אשפוז שכבר מכסים את עלות החיסון. יכול להיות שזה המחקר שצריך להנחות אותנו. אז יכול להיות שבכלל אנחנו חוסכים כאן אם אנחנו מגדילים ומרחיבים את העניין של החיסון.

זה בהחלט יתכן. אגב, שאלות דומות מטרידות אותנו בנושאים אחרים כמו מניעת השמנה.

ואתם עושים מחקרים?

משרד האוצר לא עושה מחקרים. המשרד המקצועי הוא משרד הבריאות. אנחנו כמובן נשמח על כך.

יש לנו נתונים בנוגע לזה במשרד הבריאות, לגבי מחקר כזה של למשל אשפוזים חוזרים של ילדים שלא קיבלו את החיסון? טיפולים נלווים? מעקבים? הכסף הזה בסופו של דבר יוצא מאותו כיס או מאותה מערכת.

אני אתן תשובה כללית לגבי מחקרים שמראים כמה חוסכת רפואה מונעת. כן. רפואה מונעת חוסכת. היא חוסכת להמון מערכות ולא תמיד זה למערכת הבריאות. היא חוסכת בטווחי זמן שונים. צריך תמיד לצאת מנקודת המבט של אנשי המקצוע מה נכון לעשות ונכון לנסות לאמץ את זה. אם אנחנו נחכה לכך שיהיו הוכחות שזה כדאי לנו, כנראה נפספס. ברוב המקרים צריך לעשות מה שהכי נכון מבחינת הידע המדעי על פי יכולת התקצוב.

לנציג משרד האוצר יש עוד משהו להוסיף?

כן. אני רוצה להשלים ולהמחיש את העדיפות של המנגנון של ועדת הסל. כאשר אתם פונים אלי, אני פקיד, ההכשרה שלי היא בכלכלה ובמדעי הסביבה, שזה בכלל לא קשור. אני חושב שהרבה יותר נכון שוועדה שמורכבת גם מאנשי מקצוע, גם מאנשי ציבור, גם מכלכלנים, היא זאת שתקבל את ההחלטות האלה ואני שמח שזה אכן הוגש לוועדה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לסיכום הישיבה.


הוועדה מברכת את חברי ועדת סל התרופות על המלצתם להרחיב את הזכאות לחיסון נגד RSV בשבוע נוסף, כלומר, לחסן פגים או תינוקות שנולדו פגים עד השבוע ה-33 להריון. אני מקווה שזה גם מה שיצא בסופו של דבר מוועדת הסל באופן גורף.


הוועדה קוראת למשרד הבריאות לערוך מחקר שמטרתו לאפיין את קבוצת הסיכון מבין התינוקות הנולדים בין השבוע ה-32 או 33, אחרי שנקווה שוועדת הסל תחליט סופית על ההרחבה, עד השבוע ה-35.


הוועדה קוראת למשרד הבריאות בינתיים להסתמך על מחקרים שנעשו בארצות אחרות כגון קנדה וליישם את מסקנותיהן עד אשר יהיו מסקנות ממחקר מקומי. מחקרים אלה קובעים בין השאר כי תינוקות שנולדו בין השבוע ה-33 והשבוע ה-35, כולל הריון, זכאים לקבל את החיסון אם הם מתאפיינים בגורמי סיכון בריאותיים מסוימים. את הזכאות במקרה כזה מחשבים באמצעות סקאלה מיוחדת שפותחה לצורך זה. באמצעות סקאלה זו אפשר לחשב את רמת הסיכון של הילד להיפגע מ-RSV, בספירת נקודות שניתנות לכל גורם סיכון בהתאם למידת השפעתו על בריאות הילד.


הוועדה גם קוראת לקופות החולים לשקול באמצעות ועדת החריגים של הקופה מתן החיסון לשני תינוקות גם יחד במקרים של תאומים - בדיוק כמו שנהוג וששמענו כאן מנציגת קופת חולים מכבי - כאשר מדובר על כך שאחד התינוקות בעצם זכאי לחיסון והשני לא, דבר שגורם לבעיות.


אנחנו נמשיך ונעקוב בוועדה איך זה מתבצע בשטח וננסה לבחון גם חלופות נוספות למתן עזרה למשפחות נזקקות.
תודה רבה לכם. אנחנו נמשיך ונעקוב.
הישיבה ננעלה בשעה 13:45