PAGE
16
ועדה העבודה, הרווחה והבריאות

8.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 360

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

שהתקיימה ביום שני א' בכסלו התשע"א (8 בנובמבר 2010) בשעה 12:30

הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 24) (הזכות למענק סיום יחסי עובד ומעביד),

התשס"ח-2008. של חה"כ חיים אורון (פ/307)

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

חיים אורון

שלי יחימוביץ

עו"ד דבי אלעזר – משרד התמ"ת

רן רידניק – רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

וילמה מאור

נעה בן-שבת

שרון רפאלי
חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 24) (הזכות למענק סיום יחסי עובד ומעביד), התשס"ח-2008.

של חה"כ חיים אורון (פ/307)

צהריים טובים. יום שני בשבוע, א' בכסלו, 8 בנובמבר 2010. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק פיצויי פיטורין (תיקון מס' 24) (הזכות למענק סיום יחסי עובד ומעביד), דיון בהחלת דין רציפות. הצעת החוק של חבר הכנסת חיים אורון (פ/307), פרוטוקול מס' 360.

חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.

יש לי פה המון חומר והמון ניירות, אני לא רוצה להאריך בהם. מדובר בהחלת דין רציפות. אני רוצה לומר לפרוטוקול שלאחר שיחות רבות גם עם ההסתדרות וגם עם המעסיקים – ותכף אני אומר הסתייגות למה שאני אומר עכשיו – הגעתי להבנה איתם שנעביר את החוק הזה. קודם כול נאשר לו דין רציפות ונקיים עליו דיונים. אני גם אמרתי שאני מסכים שהמתפטר יקבל 72% ולא 100% כדי ליצור מדרגה בין המתפטר לבין המפוטר.

28% הנותרים נשמרים לו.

במקרה שהוא אחרי זה מפוטר?

לא, הם נשמרים לו בקופה.

אם הם הופרשו.

הם הופרשו בוודאות.

לא בהכרח. 35% היום - -

2 ו-1/3 הוא לא יקבל? הוא יקבל 6%, ולא יקבל 2 ו-1/3?

אני לא רוצה להיכנס לכל הדיון כולו עכשיו. הבוקר נפתח נושא שמישהו לא הבין. אני ישבתי עם ראשי המערכות האלה והייתה הבנה מלאה בשאלת התחולה. לא התחולה קדימה- -

רטרואקטיבית.

נניח יתפטר בעוד שנתיים אדם שעובד 15 שנה. האם הוא מקבל עבור שנתיים או עבור 15 שנה? גם בחוק שאני הצעתי פה הייתי מוכן שהתחולה לא תהיה מהחודש הראשון ועבור השנה הראשונה כי הבעיה שלי זה לא להגן על אדם שעובד שנה, קפץ ממקום למקום ורוצה על זה פיצויים של שנה.

למה?

כי אני אומר לך מה המוטיבציה שלי. הבעיה שלי היא להגן על אותו אדם שנמצא במקום עבודה, בעיקר אלה שפונים אלינו, אנשים שעובדים 5, 6, 7 ולפעמים 15 שנה במקום עבודה לא מאורגן, לא מסודר, שיכול להיות משרד עורכי דין, משרד אדריכלים- -

הוא התפטר אחרי 5 שנים?

הוא התפטר אחרי 5 שנים, ולדעתי, מגיעה לו האפשרות לעזוב את מקום העבודה. מה שמובטח לו בחלק השירות הציבורי וברוב המערכות, יש קבוצה שהיא לא בסיפור הזה. עד כאן הייתה הסכמה.

גם בחברות ממשלתיות מי שמתפטר לא מקבל.

אתה אומר בביטחון?

כן.

בסדר.

הם באים אליי. התעשייה האווירית הם חברה ממשלתית, ומי שמתפטר לא מקבל פיצויים. 72% שהיו הפנסיה שלו היינו משאירים לו ולא לוקחים, והוא היה מדבר על 28%.

חיים, מאז שאני מגלגל את זה, זה כבר 6 שנים- -

איך לא נתנו לו 72%? היום הפרישו לו את זה לקופת גמל.

בביטוח פנסיוני הם חייבים, בעצם.

יש ציבורים רבים שאין פנסיה בפנים.

יש חוק.

אני עוד מעט אבקש ממך דיון על זה כי קיבלתי כבר תשובות- -

עוד מעט, היום?

לא, אבל עוד מעט.

קיבלתי כבר תשובות מהאוצר כמה נכנסו לפנסיה חובה, ועכשיו ביקשתי נתונים לא כמה, אלא כמה זה מתוך כל קבוצה – מתוך המשתכרים עד הגובה הזה ועד הגובה הזה. התמונה שאני מתרשם ממנה היא שחלקים גדולים מאוד לא נמצאים עדיין בתוך הרשת הזאת.

בשכר נמוך.

בסדר, אבל- -

יש להם מזל.

אני יודע את דעתך. יכול להיות שיש להם מזל, אבל אז הם נדפקים גם בדיון שלנו היום.

בדיון הם לא נדפקים, הם ייצאו מורווחים. אני בעד שייצאו מורווחים, לא אלה האנשים שצריך לנצח אותם. אבל הם ייצאו מורווחים כי מי ששמים לו בקופת גמל הוא יכול לברור לו גם את הקופה. אתה בתור מעביד שם לו בקופה X, הוא אומר שהוא שם ב-Y. אני שם את זה ב-Y, אתה לא יכול לגעת לו בכסף כמעסיק.

בחלק של הפנסיה.

72%

אבל אני אומר לך שוב- -

אתה בחוק הזה צריך לבקש גם 28%, את ה-2 ו-1/3, את ההשלמה ל-100% פיצויים.

יש רבים כאלה שלא מקבלים. אתה מכיר אותם, ואני מכיר אותם מהמכתבים. הם באו למעסיק שלהם ואומרים, אני רוצה להתפטר, והוא אומר, תלך.

אבל אם הכסף הופרש לקופת גמל- -

אם הכסף לא הופרש.

אם הוא לא הופרש הם נמצאים בבעיה.

אז קודם כול אותו בן אדם יכול ללכת לתבוע את המעסיק בבית דין לעבודה כי הוא עבריין. לפי החוק, הוא היה חייב להפריש לו. לא 72%, אבל הוא היה צריך להפריש לו 30% - 2.5 כפול 12.

אמרו לי עורכי דין מהבכירים בארץ ש-90% מהתיקים בבתי המשפט לעבודה הם מפוטר ומתפטר. המעסיק אומר: הוא התפטר, העובד אומר: מה פתאום, פיטרו אותי, דפקו אותי, שינו לי את התנאים וכולי. חלק גדול מעורכי הדין שהם בין המפורסמים ביותר הרימו לי טלפון ואמרו שהחוק שלי לגמרי צודק, ושבבתי המשפט כל הזמן הנושא הזה נמצא- -

מה את אומרת?

עמדת הממשלה הייתה שלא להסכים להחלת דין רציפות, ואני אסביר למה. הדיונים בהצעת החוק הזאת התחילו כבר במושב הקודם כאשר הממשלה תמכה בהצעת החוק- -

שמת לב מה אמרת במשפט הראשון? "עמדת הממשלה הייתה שלא להסכים להחלת דין רציפות". עכשיו היא מסכימה?

לא. עמדת הממשלה היא לא להסכים.

ברגע שאת אומרת "הייתה", זאת אומרת שעכשיו הם מסכימים.

לא, לא.

ככה אני הבנתי.

אם כך זה הובן זה לא כך.

זה מכיוון שאני מבין גרוע.

או שאני מסבירה לא טוב.

את מסבירה מצוין.

עמדת הממשלה היא לא להסכים להחלת דין רציפות. הדיונים סביב הצעת החוק התחילו בקדנציה הקודמת כשהיה משא ומתן של הארגונים בקשר להסכם הקיבוצי שהורחב בקשר לפנסיה חובה במשק. לאחר שהורחב ההסכם הקיבוצי הממשלה נסוגה מעמדתה והחליטה שלא לתמוך בהצעת החוק כיוון שהיה משא ומתן והובטח לעובדים לפחות 5% הפרשות במקום פיצויי הפיטורים. כלומר כל העובדים- -

יש להם 60%.

בדיוק. מבחינת הפרשות חודשיות.

אז מה מפריע לכם, אם יש להם 60% שיקבלו 72%?

אני תכף אגיע לזה. היה משא ומתן, ותוך כדי המשא ומתן הודיעו לנו הצדדים שהם מתכוונים להמשיך את המשא ומתן ולא להשאיר אותו רק ב-5% האלה. מאחר שמדובר בנושא שהוא בַליבה של יחסי עבודה הצדדים הגיעו להסכם, המצב הורחב- -

סליחה, אולי את לא מעודכנת, אני בא לפה עם הסכמה של ההסתדרות והמעסיקים.

תכף אני אתייחס לזה. אני באמת לא מעודכנת, אבל אני גם אתייחס לפן הזה.

מאחר שהורחב ההסכם הקיבוצי, וזה נושא שבליבה, וכדי לא להפר כוח מיקוח של הארגונים הממשלה החליטה שלא לתמוך בהצעת החוק. כשהצעת החוק עלתה להחלת דין רציפות נועצנו עם הארגונים, ולאחר ההיוועצות ביקשנו שלא להחיל דין רציפות בהמשך לאותם טעמים שהיו לפני כן. אם יש הסכמה בין הארגונים לבין חבר הכנסת, והנושא יעלה שוב לוועדת שרים לענייני חקיקה, אנחנו מוכנים לשקול שוב את עמדתנו לאור ההסכמות שהושגו. אבל נכון להיום עמדת הממשלה היא שלא לתמוך בהחלת דין הרציפות.

אני לא מבין כבר, כי אמרו לי שאמרו לכם את זה.

אמרו לנו היום.

לי אמרו לא לתמוך בך, ואני אמרתי שאני אתמוך בך. איך אני בשבילך?

מאה אחוז.

הרי בסוף הכלי שלכם לא פה, אלא בהצבעה של שנינו במליאה. אני מבין שאם נעבור היום אני צריך לקבל הסכמה של המעסיקים ושל ההסתדרות, ואני מבין שאתם עובדים אצלם כי ברגע שהם יסכימו אז אתם תסכימו.

אנחנו לא עובדים אצלם.

אבל זאת לא הכתובת המתאימה, מה שאתה עושה עכשיו.

מה זה "לא הכתובת המתאימה"?

אתה צריך לדבר- -

בסדר, בסדר.

היות שגם את אמרת שכאשר יוחל דין רציפות ולפני העלייה לכנסת זה יבוא לוועדת שרים ותהיה עמדת ועדת שרים לגבי דין רציפות במליאה- -

אנחנו נשקול את העמדה מחדש.

בסדר. אז אני מבקש, בואו נעבור את הוועדה ונראה.

בין השאר נשקול את העמדה מחדש וגם ניקח בחשבון שהגיעו להסכמות. אני חייבת לומר שאנחנו גם צריכים לשקול את ההסדר המוצע. כי אם 72% האלה מעוגנים בהסדר הפנסיה שמורחב, השאלה האם - -

לא חשבתם על זה לפני כן? כשהבעתם את ההתנגדות לא חשבתם על זה?

על מה לא חשבנו?

שבתוך 72% יש כבר חוק פנסיית חובה, והוא כבר לא מדבר על רטרואקטיביות של פעם.

זה לא הנושא היחיד שנכנס פנימה, לדעתי – לא רק 72%. השאלה היא הזכאות לפיצויי פיטורים לאדם שמתפטר. הסוגיה היא הרבה יותר רחבה. כשתמכנו בהצעת החוק בקדנציה הקודמת באמת הבאנו כל מיני שיקולים של גמישות בהעסקה ושאלה של דלת מסתובבת וכל מיני שיקולים נוספים שמשרד התמ"ת כן רואה מקום לתמוך בהצעת החוק. יחד עם זאת אנחנו נצטרך לבחון את ההצעה לגופה אם יהיה הסכם שיתבסס על איזושהי הסכמה בין הצדדים עם המשמעות להכניס אותה לחוק.

לגבי חובות העבר, לגבי הזכאות של עובד שמתפטר אחרי 15 שנים- -

הוא אמר שיש ויכוח.

זה התגלה רק הבוקר. גם בהצעת החוק שלי יש גרייס של שנתיים, ובעצם זה אומר שבעוד שלוש שנים יבוא מישהו ויתפטר, והוא יקבל עבור שלוש שנים ולא עבור 15 שנים שהוא עבד. זה נראה לי קצת- -

אני לא רואה יותר מדי אנשים שעובדים 15 שנה והולכים להתפטר.

וכאלה שעובדים 10 שנים?

אז קודם כול הורדת שליש, על התנהגות טובה.

לא- -

בגלל פיצויי פיטורים לא הולכים להתפטר.

בעניין התחולה הרטרואקטיבית אולי באמת חבל שלא הגיע- -

לא רוצה לאפשר להם. ואם הוא הולך למתחרה?

- - נציג משרד המשפטים, כי בדרך כלל משרד המשפטים מתנגד - - -

הנושא הזה עלה הבוקר.

אבל הוא לא שואל אף אחד, הוא מתפטר והולך.

חיים, אני מבין שבעניין הרטרואקטיביות יש היבט משפטי.

יש פה גם היבט כלכלי.

בסדר.

אני לא מגלגל את החוק הזה שש שנים בשביל ליפול בו. גם עם כל החוק החדש וגם עם ההרחבה אתם יודעים יותר טוב ממני, ואין לכם אפילו נתונים כמה קבוצות אוכלוסייה לא נמצאות ברשת הזאת. להם אני הכי דואג. לא מדובר רק בעובדי קבלן – ואני יכול להראות לכם תיקים של מכתבים של אנשים שחוזרים- -

אתה רוצה את החוק הזה מכמה שנות עבודה? שנתיים ראשונות הוא לא נכנס לגזרה?

שלוש.

שלוש שנים ראשונות, אם הוא מתפטר הוא לא מקבל כלום?

כן. אחרי שלוש שנים הוא מקבל.

הוא מקבל את כל השלוש?

כן, אם הוא התפטר בשנה הרביעית הוא מקבל את כל שלוש השנים, על-פי ההצעה שלי.

היה פה טיעון רציני שהם אמרו שאני מעודד את אותה קבוצה באוכלוסיה שלא התיישבה בשום מקום, שאין לה תרבות עבודה, והיא תקפוץ כל שנתיים ממקום עבודה למקום עבודה ותקבל פיצויים. לא מעניין אותי, אני גם לא שם, זאת לא הבעיה שמעסיקה אותי. אני מחפש בחוק הזה תשובה לשתי בעיות: לאפשרות לתת יותר גמישות לעובד שעובד באופן מסור במקום עבודה מסודר, ואומר, מיציתי את עצמי, אין לי יותר לאן להתקדם במקום הזה. הסיבה היחידה שהוא נשאר בפנים היא שהוא הולך להפסיד 50-40 אלף שקל שזה מה שהיו פיצויי הפיטורים שלו, והוא לא יכול להפסיד אותם. אז מתחיל תהליך שהוא מחכה שיפטרו אותו. אתה מומחה לזה פי 100 ממני.

לא, אתה מומחה.

אני גם לא מומחה, אבל שמעתי, אמרו לי. עורכי דין אומרים. בבית המשפט המעסיק אומר, מה פתאום, הוא רצה להתפטר, לכן הוא עשה ככה, היה חולה, ואמר שאשתו חולה – וכל הסיפורים האלה בית המשפט מכיר או לא מכיר – במקום הדבר האלמנטרי. בעוד אם המעסיק רוצה לפטר אותו – הוא מפטר אותו. במקומות האלה גם אין ועד, והוא אומר לו, סליחה, מהשבוע הבא אתה לא עובד אצלי. הוא מקבל חודש הודעה מראש, ותקבל פיצויי פיטורים. אני רוצה ליצור מצב יותר מאוזן.

מה אומר לו המעסיק? אתה אומר לו, תקבל חודש הודעה מראש ותקבל פיצויי פיטורים.

אם הוא מפטר אותו, לא אם הוא מתפטר בעצמו. החוק מגן עליי אם מפטרים אותי, בית המשפט ייתן לי סעד. אבל כאן לא רק שהוא לא מגן עליי, אין לי שום סעד, והחוק הוא הפוך אם אני מתפטר. לכן גם קיבלתי גם מטעמים פרגמטיים – וראיתי שזה לא מצא חן בעיניך – את המדרג של 72-100 אחוז. כי ידעתי שאם אריב על 100% לא נקבל. אבל אתה יודע מה, לפחות בשלב הנוכחי אני מוכן לקבל את העובדה שיש הבדל בין מי שאחראי למעשיו, הוא אדם בוגר, הוא שקל ואמר שהוא הולך – לבין מי שסתם התחשק לו ללכת. חוץ מזה שאין לי רוב ל-100%, מה זה יעזור לי? אני יכול להיות צודק עד מחרתיים.

בפנסיית חובה מתי מגיעים להפרשות שהעלו אותן ל-16%?

19.5%.

מתי יעלו את זה?

2015-2014.

אתה צריך לגמור את החוק עד 2015.

לא, אני צריך לגמור אותו קודם.

אם אתה לא גומר אותו עד 2015 הוא מיותר.

נכון.

משרד העבודה, מה יהיה המצב החוקי של אותה קבוצה באוכלוסייה שאנחנו לא מצליחים לאכוף עליהם את פנסיית החובה? האם במקום עבודה כזה לאדם שהתפטר יהיה סעד משפטי ויקבל 72%? אלה מעסיקים אותי. הרי במקום עבודה מסודר- -

אם נעביר את החוק הזה אולי אפשר לחשוב על מנגנון של פיצוי, מה הסנקציה האזרחית לגבי אלה שלא מפרישים להם כמו שצריך. אולי אפשר לחשוב על זה.

זה אותו דבר. למה צריך לחשוב אם יש לך?

היה הרבה יותר חכם.

בשורה התחתונה זה אותו דבר.

חיים צודק. האוכלוסייה הגדולה – ואני אומר את זה בזהירות – שהלכה במסלול של צו הרחבה ולא במסלול של חוק – אני מחפש כל הזמן את התחולה כרגע, ואין נתונים על התחולה; על כמה אנשים בפועל החוק חל היום – זה 60% מהמשכורות עד 5,000 וזה 90% מהמשכורות של למעלה מ-10,000. זה אין לי. בנתונים שהצטרפו.

יש כאלה שהמשכורת שלהם היא למעלה מ-10,000, להערכתך, שאין להם כיסוי פנסיוני?

קיבלתי נתונים מהאוצר, אין לנו אותם פה, אבל גם הוועדה קיבלה. יש קבוצה של אנשים ברמות שכר גבוהות. אני לא יודע בדיוק כמה, אבל אותי מעניין איזה אחוז זה בשכבה. כי זה שהצטרפו 15 אלף איש בשכבות הנמוכות זה בסדר, אבל אם השכבות הנמוכות זה מיליון איש זאת אומרת שיש עדיין 500 אלף איש בלי שום הסדר פנסיוני. בדוח העוני שמתפרסם היום שר האוצר היה מבסוט ששיעור העניים בין הקשישים קטן קצת בדוח הנוכחי.

ראיתי בביטוח הלאומי שהוא מעביר אליי שהוא רוצה לשחוק להם את הגמלה באחוז וחצי כל שנה.

נכון. היו פה צעקות על זה היום.

זה עובר אליי. רצו להעביר את זה לוועדת כספים, אמרתי, תעבירו אליי. אמרתי להם, תאמינו לי, תעבירו אליי.

יש נתונים?

מעל 8,000 – מספר העמיתים הפעילים – יש למעלה מ-18 אלף.

יש שם גם נתון כמה נוספו.

זה ב-2007, וזה עכשיו ב-2010.

אבל איך את יודעת כמה הצטרפו למעגל העבודה?

אני באמת לא יודעת.

בכמה המספר גדל?

17 אלף איש. לא סביר שיש 17 אלף איש שמרוויחים מעל 8,000 שקל ולא הייתה להם פנסיה או ביטוח מנהלים או ביטוח אחר. אתה צריך לדעת כמה חדשים הצטרפו למעגל העבודה אחרי לימודים ואחרי צבא, וכמה הייטקיסטים באו. זה לא אנשים שבאו ולא היה להם, והם נכנסו עכשיו למעגל.

תסתכל בטבלה למעלה- -

168 אלף.

השאלה היא מה פוטנציאל הגידול. האם הקבוצה היא 300 אלף והצטרפו רק 50% או זה 90% מהקבוצה.

קודם כול זה 50% מהקבוצה.

איך אתה יודע?

כי בסך-הכול זה גדל ב-372 אלף.

אתה לא מבין אותי. מה הדרגה הראשונה פה?

עד 2,000.

אלה משרות חלקיות.

עד 5,000 זה 150 אלף.

גדלו?

כן.

השאלה היא האם פוטנציאל הגידול הוא 150, 300 או 400.

השאלה הבאה שלך היא כמה הצטרפו למעגל העבודה ולא באו כי לא הייתה להם פנסיה. יש שתי שאלות.

בסדר, אתה מדבר על הדלתא, אבל אני שואל שאלה בסיסית.

- - - אנחנו מדברים על הדלתא.

אתה מדבר על אנשים שהצטרפו לשוק העבודה.

יש 150 אלף חדשים, זאת עובדה. יש 150 אלף שלא הייתה להם פנסיה. ב-31 בדצמבר 2007 באו עוד 150 אלף. 150 אלף האלה עד 5,000 שקל, הם כאלה שלא היה להם, והחוק נתן להם פנסיה, וחדשים. זה הפילוג שצריך לדעת.

נכון.

כמה ממשיכים לעבוד ולהרוויח 5,000 שקל, והם לא פה. יש כאלה, אני מכיר אותם.

איפה הם?

- - -

יש נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וביקשתי מהם לדעת כמה מופיעים בטבלאות השכר של הכנסות המדינה של אנשים עד 5,000 שמשתכרת היום לפי נתוני הלמ"ס. זה לא הולך לפי עשירונים, זה יש לי, זה שובר את העשירונים. יגידו לי, שהמספר הזה הוא איקס, מתוכו לפנסיה יש Y, נוספו Z, ומתוך Z חלק הם חדשים וחלק לא.

אנחנו כבר לקחנו 15% מזמן הדיון הבא. מה יש למשרד האוצר להגיד?

לגבי השאלה ששאלתם זה 2013.

ב-2013 החוק יהיה מיותר אם כולם יפרישו. כולם ילכו לפי החוק ויפרישו פנסיה.

אם יוחל עליו צו הרחבה.

וצו הרחבה יבוצע ב-100% כמו חוקי עבודה אחרים. אני יודע, ואני שמח שזה התהליך. אני לא חיכיתי דווקא שיקבלו בגלל זה. אז יתברר שהחוק הזה יעמוד כסעד בבית משפט לאדם שלא תפסו אותו. אז גם תהיה עילה – ואנחנו נוסיף פה, שאם יתברר בדיעבד שהאדם הזה לא הופרש המעסיק יחטוף פעמיים.

מה נעשה עם ההפרשות שלא הופרשו?

מה אתה רוצה, שאני אפתור דרך החוק הקטן הזה את הכול? אבל היום האדם הזה הוא בלי כלום. גם אין לו פנסיה, גם אין לו פיצויי פיטורין.

ליועצת המשפטית של הוועדה יש שאלה אליך לפני שאנחנו נצביע.

הייתה לי קודם שאלה לגבי הסיכום בעניין השנים הקודמות, אבל אני מבינה שיש עדיין מחלוקת על זה.

אני לא אומר שאין בעיה גם משפטית וגם מהותית. מצד שני אני מתקשה לראות מצב שאומרים לציבור שכל מה שצבר בשנים האחרונות נמחק לו. אז אומרים שהמעסיקים לא צברו.

חלק גדול כן צבר כי הוא במילא הפריש.

אז בואו נדון בזה.

אנחנו נעלה להצבעה את בקשתו של חבר הכנסת חיים אורון להחיל דין רציפות לפיצויי פיטורים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד החלת דין רציפות – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

החלת דין רציפות התקבלה.

כל חברי הכנסת שנמצאים בחדר הזה, והם לא מעט, הצביעו בעד. מאחר שכולם הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. תודה רבה, הוועדה אישרה. נראה אם המליאה תאשר את זה.

הישיבה ננעלה ב-13:05