PAGE
148
ועדת הכלכלה

15/11/2010


הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 353

מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' בכסלו התשע"א (15 בנובמבר 2010), שעה 10:00

(1) בקשות לדיון ודיון מחדש בהצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר
מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010 (מ/532):


א. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ רוברט אילטוב, בסעיף 29(1)(ב) בנושא

הוספת ערוץ ייעודי בשפה הרוסית למערך השידורים הדיגיטלי (DTT).

ב. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ יוחנן פלסנר, בנושא קבלת אישור להחלטת
המועצה לשנות מיקום האפיקים של שידורי רשות השידור וערוץ הכנסת. סעיף 78(2) -
הוספת 6כא1(א) (1) ו-(2).

ג. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 71ד(ג), בנושא הוראות המעבר לעניין פריסת

חובות העבר בתחום התוכן של בעלי הזיכיון הקיימים, בעת המעבר מזיכיון לרישיון.

ד. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ ד"ר נחמן שי, בסעיף 6כא1(ב) בנושא

אפשרות לשיבוץ חדשות מקומיות באפיקים 10 ו-22 על-ידי בעלות הרישיון הכללי

לשידורי כבלים או לשידורי לויין.

ה. בקשה לדיוןמדחש ודיון מחדש, מאת חה"כ ד"ר מיכאל בן-ארי, בסעיף 29(1)(ב) בנושא

הוספת ערוץ ייעודי מורשת ישראל למערך השידורים הדיגיטלי )DTT).

ו. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ רוברט אילטוב, בסעיף 71ד(ג)(1)(א) בנושא

קביעת התקופה של דחיית קיום מחוייבויות העבר של בעלי הזיכיון הקיימים, ל-30

חודשים ממועד המעבר.

ז. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ רוברט אילטוב, בסעיף 6כא1(א) בנושא

הוספה של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לרשימת הערוצים שהמועצה לשידורי

כבלים ולשידורי לוויין תהיה מוסמכת לקבוע את מיקומם.

ח. בקשה לדיון מחדש ודיון בסעיף 71ד(א), בנושא המועד האחרון להגשת בקשה על-ידי בעל
זיכיון לקבלת רישיון במועד המעבר.

ט. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 71ד(ה), בנושא בדיקת עמידתו של בעל זיכיון

שביקש לקבל רישיון בהרואות הסעיפים המפורטים בסעיף, ומסירת הודעה על כך.

י. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 71ד(ו), בנושא מעמד הזיכיון, במקרה בו ניתנה
הודעת המועצה על עמידתו של בעל זיכיון שביקש לקבל רישיון במועד המעבר, על עמידתו בהוראות הסעיפים הרלוונטיים.

י"א. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיפים 5 ו-8 לתוספת השנייה, בנושא מחויבויות


עתיד של בעלי רישיונות בתחום התוכן.


י"ב. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ רוברט אילטוב, בסעיף 6כ1(א)(2) בנושא

הגבלת סמכות המועצה להפחית את שיעור הערוצים המשותפים הקבוע בסעיף.
(2) הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010 (מ/532).

חברי הוועדה: אופיר אקוניס - היו"ר

רוברט אילטוב - מ"מ היו"ר

אלי אפללו

יצחק וקנין

ישראל חסון

רוברט טיבייב

מנחם אליעזר-מוזס

עמיר פרץ

כרמל שאמה

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

חבר-הכנסת אורי אורבך

חבר-הכנסת זאב אלקין

חבר-הכנסת מיכאל בן-ארי

חבר-הכנסת נסים זאב

חברת-הכנסת ציפי חוטובלי

חבר-הכנסת אברהם מיכאלי

חברת-הכנסת אנסטסיה מיכאלי

חברת-הכנסת מרינה סולודקין

חבר-הכנסת יוחנן פלסנר

מנכ"ל הכנסת דן לנדאו

נגה רובינשטיין

- יועמ"ש, משרד התקשורת

טל רוזנפלד

- עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

שריל קמפינסקי

- עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

יעקב שמש

- משרד התקשורת

דנה נויפלד

- עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידו אציל

- עו"ד, משרד ראש הממשלה

ד"ר אילן אבישר

- יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מנשה סמירה

- מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צרנוביץ

- סמנכ"ל רדיו בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אילת מצגר

- סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דינה עברי-עומר

- מ"מ היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניצן חן


- יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

צחי פנחס

- עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

שרון שמש

- עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אורי שוורץ

- עו"ד, הרשות ההגבלים העסקיים

תומר קרני

- סגן היועמ"ש, רשות השידור

אבי וייס

- מנכ"ל חברת החדשות, ערוץ 2

ישגב נקדימון

- יועמ"ש, חברת החדשות, ערוץ 2

אורי שלוש

- משנה למנכ"ל, חברת החדשות, ערוץ 2

אבי אטיאס

- סמנכ"ל, חברת החדשות, ערוץ 2

אילאיל לבנת

- עו"ד, יועצת משפטית, חברת "רשת"

שאול מגנזי

- משנה למנכ"ל, חברת "רשת"

עמוס נוימן

- סמנכ"ל פרוגרמינג, חברת "רשת", ערוץ 2

זהר קדמון-סלע

- סמנכ"ל ויועמ"ש, חברת "קשת"

טלי גורן


- סמנכ"לית רגולציה, חברת "קשת"

דבורה קמחי

- יועצת משפטית, "ישראל 10"

יורם מוקדי

- סמנכ"ל, חברת "הוט"

מיכל רפאלי-כדורי
- סמנכ"לית רגולציה, חברת "יס"

נועה גבע

- עו"ד, חברת "יס"

אילן יונס

- עו"ד, יעוץ משפטי, חברת "יס"

יפה ויגודצקי

- מנכ"לית, הטלוויזיה החינוכית

אביגדור דנן

- יועמ"ש, הטלוויזיה החינוכית

דב אברמוביץ

- עו"ד, יעוץ משפטי, ערוץ ישראל פלוס

עמי איטח

- סמנכ"ל, ערוץ הקניות

ליקה סימסקי

- עו"ד, ערוץ הקניות

עידן אור

- מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

אייל מלובן

- מנהל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

משה דנון

- יו"ר איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

אסף כרמל

- אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד הבמאים והתסריטאים

בנימין מסיקה

- במאי מפיק ועורך, הפקות המזרח

ירמיהו קדושי

- מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

חני לוז


- רכזת תדמי"ת, מרכז תדמי"ת

נילי בן-גיגי

- מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

דנה וינקלר

- סמנכ"ל ארגון אג'נדה

לאה ורון

אתי בנדלר

ניר ימין

חפציבה צנעני
1. בקשות לדיון ודיון מחדש בהצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010 (מ/532):
א. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ רוברט אילטוב, בסעיף 29(1)(ב) בנושא הוספת ערוץ ייעודי בשפה הרוסית למערך השידורים הדיגיטלי (DTT)
ב. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ יוחנן פלסנר, בנושא קבלת אישור להחלטת המועצה לשנות מיקום האפיקים של שידורי רשות השידור וערוץ הכנסת. סעיף 78(2) - הוספת 6כא1(א) (1) ו-(2)
ג. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 71ד(ג), בנושא הוראות המעבר לעניין פריסת חובות העבר בתחום התוכן של בעלי הזיכיון הקיימים, בעת המעבר מזיכיון לרישיון
ד. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ ד"ר נחמן שי, בסעיף 6כא1(ב) בנושא אפשרות שליבוץ חדשות מקומיות באפיקים 10 ו-22 על-ידי בעלות הרישיון הכללי לשידורי כבלים או לשידורי לויין
ה. בקשה לדיוןמדחש ודיון מחדש, מאת חה"כ ד"ר מיכאל בן-ארי, בסעיף 29(1)(ב) בנושא הוספת ערוץ ייעודי מורשת ישראל למערך השידורים הדיגיטלי )DTT)
ו. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ רוברט אילטוב, בסעיף 71ד(ג)(1)(א) בנושא קביעת התקופה של דחיית קיום מחוייבויות העבר של בעלי הזיכיון הקיימים, ל-30 חודשים ממועד המעבר
ז. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ רוברט אילטוב, בסעיף 6כא1(א) בנושא הוספה של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לרשימת הערוצים שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תהיה מוסמכת לקבוע את מיקומם
ח. בקשה לדיון מחדש ודיון בסעיף 71ד(א), בנושא המועד האחרון להגשת בקשה על-ידי בעל זיכיון לקבלת רישיון במועד המעבר
ט. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 71ד(ה), בנושא בדיקת עמידתו של בעל זיכיון שביקש לקבל רישיון בהרואות הסעיפים המפורטים בסעיף, ומסירת הודעה על כך
י. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 71ד(ו), בנושא מעמד הזיכיון, במקרה בו ניתנה הודעת המועצה על עמידתו של בעל זיכיון שביקש לקבל רישיון במועד המעבר, על עמידתו בהוראות הסעיפים הרלוונטיים
י"א. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיפים 5 ו-8 לתוספת השנייה, בנושא מחוייבויות עתיד של בעלי רישיונות בתחום התוכן
י"ב. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת חה"כ רוברט אילטוב, בסעיף 6כ1(א)(2) בנושא הגבלת סמכות המועצה להפחית את שיעור הערוצים המשותפים הקבוע בסעיף
2. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010 (מ/532)

אני פותח את הישיבה. אנחנו נמשיך היום בהצעת חוק הרשות השנייה לטלויזה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה). אני מבקש להודיע כבר מעכשיו שכיון שהחוק הזה מתמשך ומתמשך, אני מתכוון לכנס את ועדת הכלכלה ביום חמישי בתל-אביב משעה מוקדמת בבוקר ועד שעות הצהריים הבינוניות, כדי להמשיך ולקיים את החוק הזה ובעצם להתחיל לסגור ולסכם אותו. לאחר מכן, הדבר צריך לעבור למחלקה המשפטית של הכנסת. זה אחד החוקים הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביותר, בכנסת ה-18, ולכן אנחנו רוצים לסיים את החקיקה.

אין ספק שהוא המורכב ביותר.

ללא ספק, הוא המורכב ביותר.


דרך אגב, אני שואל את משרד התקשורת: מכיון שביום חמישי אנחנו רוצים לסגור, האם עד יום רביעי אנחנו נראה איזו שהיא הצעת החלטה או רעיון להצעת החלטה בנושא חברת החדשות?

כדי לתת תשובה לשאלה הזאת, אני צריכה להיוועץ בשר.

טוב. יש לך כמה ימים להיוועץ בשר.

השר אמור להגיע בכל רגע. אולי תוכלו לקיים את ההיוועצות.

אני רק מבקש להיוועץ בשר לפני יום חמישי ב-09:30 בבוקר, זמן תחילת הישיבה שעל מיקומה נודיע בנפרד.

אדוני, האם יתכן מצב שייוועצו בשעה 09:00 בבוקר ויביאו לנו הצעה לעניין חברת החדשות? צריך שזה יהיה ברור.

לא.

לא. נגה, אני מודיע שעד יום רביעי בשעה 09:30 בבוקר, שזה 24 שעות - וגם הדובר נמצא פה והוא יכול גם להעביר את הדברים שאנחנו ביקשנו ממשרד התקשורת - להעביר את העמדה לפחות 24 שעות לפני תחילת הישיבה כמובן לכל הנוגעים בדבר; אנחנו רוצים לדעת שבדבר הזה, שהובטח לנו כבר בישיבת כפר-המכביה הקודמת, אתם מגבשים איזה שהוא רעיון ואיזה שהוא פתרון.


אני פותח את הישיבה היום בשורה ארוכה מאד של רביזיות שהוגשו בשבוע האחרון, והבוקר גם הוספה האחרונה בהן לסדר-היום.

היא נשלחה אתמול בלילה. היא טופלה אצלנו בבוקר, כי מטבע הדברים אנחנו לא במשרד בלילה.

כמי שרואה את עצמו נצר למקימי התנועה הרביזיוניסטית, אני ממש נפעם מתחייתה של תנועת הרביזיה בכנסת הזאת. הכל פה רביזיוניזם אחד גדול. זה משמח אותי; שנים רבות היינו במיעוט, ומיעוט נרדף חלק מן השנים, והנה תחייתה של תנועת הרביזיה.


נלך לאט-לאט ונשמע את הרעיונות של חברי הכנסת, את העמדות ואת ההערות. לאחר מכן - היועצת המשפטית, אני מאד מקווה שנגיע לזה היום כי כמות הרביזיות פה ארוכה - נגיע להמשיך גם דברים נוספים כפי שדיברנו אתמול. איך את מציעה לעשות זאת מבחינה טכנית? נא להקשיב ליועצת המשפטית, כי הרביזיות פה רבות.

קודם כל, תודיע שכל הבקשות מאושרות.

אני מקבל. נפתח את כל הבקשות ברצף.

האם ללא הצבעות?

לא. הצבעה אחת פותחת. למה לעשות הצבעה על כל דבר?

זה כדי לפתוח את כולם.

מכיון שאנחנו, כמובן, ניתן לכל לחבר-כנסת שהגיש רביזיה את הזכות להעלות אותה, להציג אותה וגם לדון בה, ולאחר מכן להצביע על הרביזיות, אני מבקש להצביע עכשיו באבחת חרב, ברצף אחד על הבקשות לפתוח את הרביזיות, כלומר שאנחנו נקיים רביזיות על כל מה שכתוב בדף הזה. גברתי היועצת המשפטית, האם זה בסדר בהצבעה אחת לפתוח את כל הרביזיות - את כל בקשות חברי-הכנסת?

אין שום בעיה, אלא אם כן מי מחבר-הכנסת מבקש לקיים זאת אחרת. יתכן שחבר-כנסת מסויים מתכוון להצביע בעד בקשה מסויימת ולהתנגד לבקשה אחרת.

על הרביזיה עצמה.

על עצם הבקשה לדיון מחדש.

כן. אני מזכירה שבקשה לדיון מחדש נעשית בשני שלבים: בשלב ראשון מצביעים על עצם הבקשה האם לפתוח או לא לפתוח לדיון מחדש נושא מסויים. אם הבקשה איננה מתקבלת - זה סוף פסוק. אם הבקשה מתקבלת - אז פותחים את הנושא לדיון מחדש.

אני מציע שכולנו נצביע ביחד כדי שיהיה פה קונצנזוס על זה שכל הסעיפים ייפתחו. נדון בהם, ואחר כך כל אחד יצביע כאוות נפשו האם הוא בעד תוכנה של הרביזיה או נגדה.

בעד הנושא, ההצעה המוצעת.

אני מעמיד את הבקשות להצבעה. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד - פה אחד.

נגד - אין

הבקשות לרביזיות נתקבלו.

תודה. כל הסעיפים נפתחו.


הראשון הוא חבר הכנסת אילטוב, יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו - בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בנושא הוספת ערוץ ייעודי בשפה הרוסית למערך השידורים הדיגיטלית. בבקשה.

מייד לאחר מכן בקשה מספר 5 של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי להוסיף את ערוץ מורשת ישראל.

נכון. זה באותו נושא.

הסדר הנכון הוא לפי סדר הסעיפים, ולכן הסדר יהיה אחר ממה שהוא על סדר-היום. הסדר שמופיע בסדר-היום הוא הסדר לפיו הגישו חברי-הכנסת את הבקשות.

לא כך יהיה, אלא נצמיד נושאים.

לעומת זאת, אנחנו מציעים לך להצביע לפי הנושאים שהם בסדר סעיפי הצעת החוק.

מצויין. לכן, עולים סעיפים א' ו-ה'. קודם יציג חבר הכנסת אילטוב, ואחר כך חבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת אילטוב מבקש להוסיף ערוץ ייעודי בשפה הרוסי ל-DTT.

לפי איזה סדר הדיון?

לפי סדר הסעיפים שבהצעת החוק שמונחת לפניכם.

זה לא לפי הסדר שהופץ. הסדר שהופץ הוא הסדר בו הגיעו הרביזיות לוועדת הכלכלה. בעצה אחת עם מנהלת הוועדה והיועצת המשפטית ובהסכמתי, אנחנו מצמצמים סעיפים שהם יותר הגיוניים. חבר הכנסת פלסנר, גם לשם מה לחזור אחר כך ל-DTT, אם עכשיו אנחנו עוסקים בו? ואז, גם נקבל תשובה של הממשלה ונצביע בעד או נגד.


חבר הכנסת אילטוב, בבקשה.

אני מבקש להוסיף את ערוץ 9 לחבילת ה-DTT, לחבילת הבסיס, כערוץ ייעודי בנוסף לערוץ הערבי. האם אתה צריך את הסעיף לפרוטוקול?

לא.

זה סעיף 29(1)(ב).

נכון.

האם עכשיו אני אומר את הרביזיה, את הבקשה שלי?

כן. מה אתה בעצם מבקש?

בנוסף לערוצים הקיימים - כמובן שאין לנו התנגדות להוספת ערוץ 9 - אנחנו מבקשים להוסיף ערוץ ייעודי של מורשת ישראל, שיתן מענה לציבור גדול באוכלוסיה ויהיה ביטוי לפלורליזם שה-DTT אמור לתת כמענה לאוכלוסיות השונות.

גם פה מדובר על סעיף 29(1)(ב).

איפה משודר הערוץ הזה עכשיו?

בעקרון, ישנו ערוץ אחד שנקרא "ערוץ הידברות" שיכול לעמוד על הפרק, אבל ישנו ערוץ נוסף שעומד לעלות לאויר בעוד שלושה שבועות דרך אתר האינטרנט Ynet, ערוץ "אורות"; בסופו של דבר, בתוך הציבור הדתי מדובר שני כיוונים שונים: הן הצד החרדי שיש לו את הצרכים שלו ואת התכנים שלו והן את הצד הדתי דתי-לאומי מסורתי שיש לו את התכנים שלו ואת מרחב השיח התרבותי שלו. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על שני הפנים האלה שיבואו לידי ביטוי בתוך ה-DTT.

תודה רבה. גברת רובינשטיין, בבקשה. או מר סמירה. בעצם, אתה אחראי.


כדי שאני אבין נכון. האם משרד התקשורת הקים וגם מינה או הוציא כתבי מינוי לוועדה שמייעצת בכל עניין המערך הזה של ה-DTT? ובעקבות כך, מהי המלצתכם?

בימים האלה אנחנו מוציאים את כתבי המינוי בהמשך להחלטת הממשלה מהקיץ. במסגרת הצוות, שכולל את הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלוויין, משרד האוצר ומשרד התקשורת, אמור להידון כל נושא ה-DTT, סוגיית הרחבת ה-DTT, מי הם הגורמים המתאימים שיעלו על ה-DTT, תוך ראייה רוחבית ששוקלת את כל השיקולים, כולל השיקולים המסחריים של הטלוויזיה הרב-ערוצית, של כלל הערוצים, של הפלורליזם, כלל הקבוצות שנכון שתהיה להן נגישות ל-DTT, והאם יש צרכים של אוכלוסיות ספציפיות שנכון שה-DTT יסייע להן בעניין הזה. לכן, אנחנו סבורים שככלל נכון שכל הסוגיות שקשורות ל-DTT תידונה במסגרת אותו צוות.--

אותה ועדה.

--ככל שיידרשו תיקוני חקיקה, כמובן שתיקוני החקיקה יובאו לוועדה הזאת על מנת שתדון בהם. בעינינו, זהו הפתרון הנכון שרואה את צרכי כלל הציבור במסגרת הזאת.

מהי המשמעות לגבי ההצעה שחבר הכנסת אילטוב הזכיר, שיש ערוץ ערבי שהוא בתוך הדבר?

הסדרת הערוץ הערבי היא הסדרה שונה שנעשתה כבר בשנת 2001, לפני תשע שנים, למיטב זכרוני. ההסתכלות של ועדת הכלכלה, של המקום הזה, מלכתחילה על הערוץ הערבי היתה שהערוץ הזה אמור להיות ערוץ עם מאפיינים פתוחים, בשונה מערוצים אחרים שמשדרים היום במסגרת הטלוויזיה הרב-ערוצית. לכן, אין הנדון דומה לראיה. לאחר מכן יצא המכרז לבחירת משדר לאוכלוסיה בשפה הרוסית. הדברים היו ידועים מלכתחילה. מלכתחילה היה ידוע שלערוץ יש הסדרה מסוג אחד שדומה יותר להסדרה בחוק הרשות השנייה ולערוץ הדובר בשפה הערבית יש הסדרה מסוג שונה. כאן מדובר בהצעה שמתייחסת לשינוי מצב דברים קיים לגבי ערוץ ספציפי שפועל. לכן, אין הנדון דומה לראיה.

מה עם מליון איש?

אם אני מבין, עמדתכם אומרת: מעבר למה שסוכם עד עכשיו, את כל הדיון בכל הרביזיות צריך לדחות עד אחרי גיבוי עמדות הוועדה.

עמדת הצוות. נכון. זו עמדת שר התקשורת, עמדת הממשלה.

אני לא מבין את זה. לגבי הערוץ הערבי, האם הוא יהיה או לא? מהו המעמד החוקי כרגע? כרגע, יש חמישה ערוצים.


אם אפשר, אני מבקש היום לשמור קצת יותר על השקט כי הקהל גדול.

הערוץ הערבי - מלכתחילה ההסדרה לגביו היתה שברגע שניתן יהיה להפיצו באופן פתוח, כמו בשידורים לווייניים פתוחים, כך נעשה. לכן, נעשה הסדרה לגביו בעניין ה-DTT. כלומר, כבר בשנת 2001 אמרה ועדת הכלכלה שכאשר יעלה ערוץ ערבי, נכון שהוא יהיה משודר באופן פתוח. אז דובר על שידור לוייני דיגיטלי. היום, אנחנו מדברים על שידור של ה-DTT. לכן, אין קשר בין הדברים, כי מלכתחילה כבר קרוב לעשור ההסתכלות של המדינה היתה שנכון שהערוץ בשפה הערבי יופץ לכלל הציבור באופן פתוח. וזאת, בשונה מערוצים ייעודיים אחרים שמלכתחילה במסגרת המכרז שלהם, שגורמים ספציפיים התמודדו במכרז, היה ידוע להם שהשידור יהיה לאוכלוסיה ספציפית.

מהי המשמעות כרגע? אם כך, האם הוא בפנים או בחוץ? בפועל, במערך ה-DTT, כאשר קונים ממיר? כרגע בלאו הכי אין ערוץ ערבי.

כרגע, אין ערוץ. אפשר להקריא את הסעיף המוצע.

ניצן חן, האם יש לך הערכת זמן?

ב-24 בחודש, בעוד שבוע, יגישו את ההצעות לספר המכרז, ומגישי ההצעה לספר המכרז יודעים - - -

ניצן חן, לא שומעים אותך.

אני מבקש מהסדרן לסייע לנו ולסדר פה. אתם יכולים להתייעץ בחוץ.

אין צורך להתייעץ. אנחנו סגורים על הנושא. ועדת הכלכלה סוברנית להחליט גם אחרת.

זה ברור כשמש.

אני מבין שהיו הסכמות, ואני מבין שהערוץ הערבי נדון לפני כל הערוצים שקמו בישראל. אבל, יש פה קהילות נוספות שיש עניין לנו, כנציגי ציבור, לקדם אותו.

אין ויכוח. חבר הכנסת אילטוב, זה בדיוק מה שאנחנו, יחד עם היועצת המשפטית, מנסים להבין.


נגה, אם הממשלה באה ואומרת את הדבר הבא, שאני מוכרח להגיד לךָ שהוא נשמע מאד הגיוני: "שהמצב הקיים היום על מערך ה-DTT לא ישתנה בשום צורה, גם אם מר חן יביא ב-24 בנובמבר ערוץ ערבי, והערוץ הערבי יתחיל לפעול, כמובן תיאורטית, ב-1 בדצמבר. הוא, הערוץ הערבי, לא יהיה שם, כיון שהממשלה הקימה בקיץ ועדה שבודקת מי ייכנס- - -

לא.

לא.

הוועדה שקמה אמורה לדון בערוץ 9 ובערוץ מורשת. כרגע, המצב המשפטי הקיים מ-2001 - זה מה שהסבירה היועצת המשפטית של השר.

אם אני מבין נכון ואנחנו רוצים לשיטתו של חבר הכנסת אילטוב שכרגע יהיה רעיון של פשרה כלשהי, שלא יהיה את ערוץ 9 אבל גם לא יהיה את הערוץ הערבי - אנחנו צריכים לפתוח את הסעיף של הערוץ הערבי ולמחוק אותו.

אכן, אדוני היושב-ראש.

הסעיף הזה לא הוצבע.

לא למחוק - לפצל.

אני מנסה מבחינת החקיקה, ולא מבחינת הרציונל. לפצל אותו - אני מקבל את דברו של יושב-ראש הקואליציה. האם הדבר הזה מקובל על מגיש הרביזיה? חבר-הכנסת אילטוב, האם הדבר הזה יהיה מקובל עליך במצב הזה - שבו אנחנו נפצל?

פיצול - כן.

יפה. המציע מסכים.

האם אפשר לשאול את היועצת המשפטית, נגה רובינשטיין, שאלה?

אני רק רוצה להגיד משהו.

לא. כדי ללכת לשיטתכם שהמצב הקיים נשאר.

לא. שיטתנו היא שמלתחילה המדינה כבר אומרת קרוב לעשר שנים: מכיון שערוץ בשפה הערבית לא הצליח לעלות ומכיון שהמדינה ראתה אינטרס חשוב במיוחד שדוברי השפה הערבית יוכלו לזכות בשידור בתוך המדינה ולא רק משידורים מחוץ למדינה - היה אינטרס כללי כזה לא של ציבור זה או אחר. מזה עשר שנים המדינה אומרת: "בכל אמצעי פתוח שניתן להעביר בו שידורים בשפה הערבית - אנחנו רוצים לקדמו". לכן, כאשר הממשלה החליטה על הקמת הצוות להרחבת מערך ה-DTT, היא אמרה כבר במקביל: "אנחנו רוצים שב-DTT כבר היום יהיה את הערוץ הערבי ככל שהוא יעלה". את הערוץ הערבי אי-אפשר היה להעלות במהלך תשע שנים. זה הסיכוי של המדינה - - -

הגענו לישורת האחרונה.

מר חן, סלח לי. יש רביזיה של חבר כנסת מסיעה מסויימת. הוא מייצג סיעה מסויימת.

מאה אחוז. אני רוצה לנסות לשכנע את חבר הכנסת או את חברי הכנסת העומדים מאחורי הרביזיה.

הוא בא ואומר שקהל דוברי הרוסית לא נחות מקהל דוברי הערבית.

לא. זה לא מה שאמרו.

זה ברור מאליו, אבל הדברים לא קשורים. ברור מאליו שיש צורך לשקול את השיקולים של כלל הציבורים. יחד עם זאת, בעניין הערוץ הערבי לא הצליחו במהלך תשע שנים, משיקולים שונים ומגוונים, גם כלכליים, להעלות ערוץ ערבי. אחד הסיכויים היחידים להעלות ערוץ ערבי הוא להעלותו ל-DTT. יש אינטרס של הממשלה, של המדינה, לעשות זאת. אין קשר בין הצורך לבחון את הצורך של ציבורים מסויימים בהפצה כללית במסגרת ה-DTT לבין הצורך של המדינה והאינטרס להפיץ ערוץ בשפה הערבית.

זו היתה הצעה לא שלנו. זו היתה הצעה של המשרד. אנחנו רוצים לקדם את הערוץ בשפה הרוסית, כדי שייכנס לחבילה. אז אמרו שאם הוא ייכנס, כולם יירדו. אם זו ההצעה של המשרד - בסדר גמור. אנחנו נגד.

מה ההצעה של המשרד?

זו ההצעה של המשרד.

איזו הצעה? ההצעה של המשרד היא הצעת המערך- - -

אני מודיע לךְ שהשר הסכים לדבר הזה.

השר הסכים לזה. זו הצעה שלכם.

בסדר. אני לא יודעת שזו הצעה שלנו.

זה לא חדש.

זאב אלקין, בבקשה.


אני באמת מבקש היום להיות יותר מרוכזים מתמיד.

אפשר לשאול שאלה את נגה?

גם חברת-הכנסת מרינה סולודקין ביקשה. תכף אתן לך.

אדוני היושב-ראש, הרי הויכוח על הוספת ערוץ 9 ל-DTT. הוא היה בזמן שחוקק אותו החוק המקורי של ה-DTT בוועדה הזאת, בקרבות הגדולים שהיו - גם דרך רביזיה וכו'.

נכון.

נכון.

אני הבנתי עד עכשיו, ונדמה לי שזה הסיכום שהגיע אליו יושב-ראש הוועדה, שאומר שר התקשורת - ואני אומר "שר התקשורת" ליתר ביטחון שכן לא תמיד זה מחלחל למטה - "כל הנושא הזה של הוספת ערוצים נוספים ל-DTT - אנחנו מבינים את רצונה של הכנסת להוסיף את ערוץ 9. אנחנו חשבנו להוסיף את הערוץ הערבי. אנחנו צריכים זמן נוסף להתמודד עם זה". לכן, עד כמה שאני הבנתי, הציע שר התקשורת: יש ברפורמה הזאת את המרכיב של ה-DTT ויש את כל השאר, והם לא קשורים באופן אינטגרלי אחד לשני. הוועדה תמשיך לדון בסיפור של ה-DTT- - -

ועדה ממשלתית. צריך שלא יהיו אי-הבנות.

ועדה ממשלתית.

כתוצאה מזה תוכל ועדת הכלכלה,--

מאה אחוז.

--כי אנחנו מפצלים את החוק ולא מוחקים את הסעיף - נושא הרחבת ה-DTT נשאר כאן בוועדה להכרעה, והממשלה תקבל את הזמן שלה לגבש את עמדתה. כמובן שהכנסת סוברנית להחליט. הרי עמדת הכנסת ברורה. הכנסת תרצה להוסיף את ערוץ 9. תבוא הממשלה ותציע להוסיף כמה ערוצים? - אני חושב שהכנסת תתמוך. אבל, הרי זה ברור לאן נושבות כאן הרוחות. השר אמר "אני צריך זמן נוסף להבין מה אני עושה כאן". אנחנו הלכנו אתו, ולכן יש סיכום בעניין הזה שיהיה פיצול לשני חלקים.


אם אתם כן בשלים להכריע בנושא מסויים של DTT ולא בשלים בנושא אחר - זה לא הסיכום שאני מכיר.

מאה אחוז. אני מודה לך מאד.


אני חושב שאני אומר בשם כל חברי הכנסת אבל בעיקר בשם הציבור, שאנחנו מקווים: אני לא יודע מה היו ההסכמות כשאתם דיברתם עליהם, מר מוקדי ומר אלון, בזמן שדיברנו באמת על הרחבת ה-DTT, שפקיד כלשהו במשרד האוצר הבטיח לפני כנסת או שתיים לא להוסיף כלום וזו היתה התחייבות של ממשלה זו אחרת.

ראש אגף תקציבים דאז.

ראש אגף תקציבים שלא נמצא בתפקידו. הכנסת התחלפה, והאינטרס הציבורי, גברתי, הוא להוסיף ערוצים ל-DTT. אמרתי זאת אלף פעם גםבחדר הזה וגם מחוץ לחדר הזה. זה האינטרס הציבורי. בלאו הכי הממשלה לא מביאה גם בחוק התקציב החדש חבילה צרה. אז, בעיניי, הפתרון הצרכני הטוב ביותר הוא שהציבור יקבל עוד ערוצים ב-DTT.


יושבת הוועדה המכובדת, שהגברת רובינשטיין סיפרה עליה. הגברת רובינשטיין, אני מקווה שאתם תחליטו להוסיף כמה ערוצים שאפשר יהיה באותם הסדרים טכניים, שעליהם גם דיבר פעמים רבות בוועדה מר סמירה. חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת אילטוב, אם זה יהיה ערוץ 9, אני אומר שאני אברך על כך, וכן גם ערוצים נוספים: גם שפה ערבית וגם בשפות נוספות --

בוודאי. אף אחד לא מתנגד.

--וגם מורשת ישראל.

--גם מורשת, וככל שיהיה ניתן. תודה.


חבר הכנסת חסון, בבקשה. אחריו חברת-הכנסת סולודקין.

גם אחרי מה שאמר כבוד יושב-ראש הקואליציה, אני לא מצליח להבין מהי השורה התחתונה. יש מקום שישי פנוי ב"מוקס" הקיים. למי הוא - - -?

הוא ישאר פנוי, עד שהוועדה תסיים את עבודתה.

הוא ישאר פנוי.

אבל, בעוד שבוע נסגר המכרז לערוץ ערבי. מה אני אומר לקבוצות? שיש להן מקום ב-DTT? כרגע, כתוב במכרז שיש להם את המקום השישי, כי כך אמר לא פקיד במשרד - כנסת ישראל אמרה מ-2001. עכשיו, אתה בא ואומר משהו. זה בסדר גמור, אבל בוא ותגיד את הדברים בצורה ברורה, כדי שנדע איפה אנחנו עומדים.

קודם כל, לא מחקנו. אנחנו מפצלים.

מה זאת אומרת "הוא אומר"? הוא אומר את דעתו.

זה נכון. קודם כל, אתה צודק. עכשיו, אתה בזכות הדיבור שלך.

אני רוצה לשאול שאלה פשוטה מאד דוקא את חבריי חברי הכנסת ואת היועצות המשפטיות פה. האם יכול להיות מצב שאנחנו גובים מס מהציבור עבור ערוצים ציבוריים, ובסוף בכל הסדר עתידי תובעים מהם עוד כסף על מנת לצפות בו? האם זה חוקי? יש לךְ ערוצים שהם ערוצים ציבוריים, שהם ממומנים מכספי ציבור. אני מביא את זה למין סיטואציה בה אני דורש מהציבור שישקיע עוד כסף כדי לצפות במה שהוא כבר שילם עליו. איך דבר כזה מסתדר בראיית החוק?

זה לא כל כך קשור בחוק, אבל אענה לך במספר מלים. כשאתה מדבר על ערוצים ציבוריים, אני מניחה שאתה מדבר על רשות השידור, דהיינו ערוצים 1 ו-33, על ערוץ 99 הלוא הוא ערוץ הכנסת, --

--ו-23.

--ו-23. נכון.

אגב, הגברת רובינשטיין, מכיון שערוץ 23 הוא טלוויזיה ציבורית, אני מניח שאתם עוד תשקלו, כי גם הם ביקשו בעבר להיכנס. אני שואל כי שמעתי את המספר "23".

לא. אני שואל שאלה עקרונית. מאחר ואנחנו בתכניתנו "פתח כפי יכולתך הפוליטית", אני שואל עכשיו בראייה ציבורית. אני רוצה להבין בראייה ציבורית ובראייה חוקית: האם עולה על הדעת של חבריי חברי הכנסת לגבות כסף פעמיים מהציבור, כדי לראות את אותו ערוץ?

המצב הוא כדלקמן: הערוצים הציבוריים אלה הערוצים שמשודרים בצורה פתוחה - מה שנקרא לציבור הרחב - ומשהונהגה או הוסדרה בחקיקה שיטת הפצה נוספת, לא פלטפורמה נוספת, של שידורים שהיא השיטה המאפשרת הפצת השידורים באמצעות מערך השידור הקרקעי ספרתי או הדיגיטלי קרקעי או הידוע כ-DTT, שיטה המאפשרת קליטת שידורים על-ידי השקעה חד-פעמית בממיר, נשאלה השאלה אלו ערוצים ישודרו במערך הזה.

את כל זה אני מבין.

השידורים הציבוריים כלולים בכל מבנה שלא יהיה, בין אם יוסיפו את ערוץ 9 ובין אם יוסיפו את ערוץ 23.

זה נכון שצריך לשקול את מה שאתה אומר. גם במסגרת הצוות, הדברים האלה חייבים לבוא לידי ביטוי.

הם לא גובים שום דבר עבור זה.

אנחנו בסד. אנחנו לא פותחים את כל הדיון מחדש.

זה לא משפיע על השידור והקליטה של הערוצים הציבוריים. זו התשובה. כל הדיון הזה לא קשור לשאלה הזאת.

אתי, מאחר ובסופו של יום הכמות אמורה להיות מוגבלת, אני שואל שאלה עקרונית. נגה, לדעתי, אני שואל שאלה מהותית.

מייד אתייחס לזה. תן לי להשלים בקצרה את התשובה לכך. לגבי הערוצים הציבוריים, זה לא אמור להיות מושפע. אכן מערך ה-DTT כפי שנבנה כרגע מסוגל להעביר בסך-הכל ששה ערוצים. חמישה ערוצים מתוכם הם: 1, 33, 99, 2 ו-10.

טוב. כך זה יישאר עד שהוועדה- - -

יש עוד מקום לערוץ אחד ללא הקמת מערכת חדשה. ככל שיוחלט להפיץ ערוצים נוספים, יהיה צורך להקים מערך חדש.

חברת הכנסת סולודקין, בבקשה ששים שניות - קצר וממוקד. אחר כך מר מוקדי. אני רוצה להצביע על זה.

על מה?

על הבקשה לפצל.

אני רוצה להסביר מהי משמעות הבקשה לפצל.

הולכים לבדוק את העמדה.

בבקשה, תבדקו.

זה מה שהוא הציע, לבקשת הממשלה, לבקשת השר.

אני רק רוצה לומר כמה מלים. שמעתי כאן שמהתחלה בחבילה היה ערוץ ערבי. זה לא נכון. מהתחלה שרת התקשורת דאז, ואני זוכרת כמו היום, אמרה דברי טעם. היא אמרה: "אנחנו מקימים את הערוץ הערבי ואת הערוץ הרוסי".

חבר הכנסת פרץ, חברת הכנסת סולודקין מדברת. אם אתה רוצה להתייעץ עם חבר הכנסת ישראל חסון - אני אומר לכולם - אפשר בחדר ההתייעצויות.

לא לסכסך.

חלילה. נהפוך הוא.

אני מאד מעריך את מרינה סולודקין. ניתן לה את כל הכבוד הראוי לה.

טוב מאד. גם אני. אבל, כל מי שרוצה להתייעץ - החדר פה פנוי והוא לשימוש המבקשים להתייעץ. הרעש פה היום נוראי.


חברת הכנסת מרינה סולודקין, מה את מציעה?

אני אומרת שיש ציבור של יותר ממליון איש לערוץ הערבי ויש ציבור של יותר ממליון איש לערוץ הרוסי, ומי שמקשקש עם הסתייגויות ומבלבל את המוח לא יצליח. תודה רבה.

תודה רבה.


מר מוקדי, בבקשה קצר וממוקד. אחרונת הדוברים היא יפה ויגודצקי - בעניין הזה.

כמה ילדים יש במדינה? יש ערוץ ילדים?

אהיה ממוקד, כשמי. כבוד היושב-ראש, אני דוקא רוצה לסייע לרעיון שהועלה פה. הדיונים, שהיו בעבר בוועדה בנושא ערוץ 9, ובאופן אישי- - -

מי שרוצה לדבר - שייצא. זה מאד פשוט. זה רעש נוראי.


יש לו גם רעיון בכלל - אז זה בכלל טוב.

כמי שכתב את המכרז הזה לערוץ 9 בעבר, והערוץ הזה יקר ללבי ואני מאחל לו רק טוב, היו דיונים בעבר בוועדה הזאת לגבי כמה ערוצים ייכנסו ל-DTT, ולא רק על-ידי נציגי האוצר אלא גם על-ידי חברי הוועדה עצמה ועל-ידי כל הגורמים המקצועיים. נאמר כל הזמן, שלהוספת ערוצים נוספים יש השלכות. לכן, אם יש פה צוות שבודק את הדבר הזה, צריך לברך. אם יש צוות שהולך לבדוק זאת כמו שצריך - צריך רק לברך.

יש. זו החלטת ממשלה. אין חברים בצוות, אבל הוא קיים.

אם מישהו בא ואומר "אני רוצה לבדוק את זה", אני לא יכול לטעון נגד זה שום דבר.

נגה, מי יכול להיות חבר בצוות?

יש.

האם יש כבר כתבי מינוי?

יש טיוטה של כתבי מינוי.

יש טיוטה של כתבי מינוי, אבל עדיין אין את הצוות.

מה? הצוות כבר התכנס שלוש ישיבות. למה סתם לדבר?

היא אומרת שעוד לא הוציאו.

אם אין כתבי מינוי, איך הצוות התכנס?

בדיוק. אני מצטט: זו טיוטה של כתבי מינוי.

זה לא אומר שלא התחילו דיונים.

מר מוקדי, מה הרעיון שלךָ?

הנושא השני - למען הדיוק ההסטורי, לערוץ ערבי במצבו החוקי כרגע מותר לשדר בצלחת לויינית בלבד. זה המצב החוקי, ועם זה עכשיו ייצאו לדרך עם המכרז הזה, והאוכלוסיה דוברת הערבית בישראל גם צופה בטלוויזיה. לכן, אין לו זכות להיות כרגע ב-DTT. היתה יוזמה להכניסו ל-DTT, אבל הוא יצא לדרך בשני המכרזים שלא צלחו, כערוץ שקולטים אותו באויר, ולכן אם תתקבל הצעת יושב-ראש הוועדה שהנושא הזה יפוצל ובעצם יתקיים דיון כמו שצריך, לא עושים עכשיו עוול למכרז הזה.

מאה אחוז. מצויין. אני מאד מודה לך.


יפה ויגודצקי, אחרונת הדוברים, בבקשה. לאחר מכן אנחנו נצביע על הפיצול.

אין לי שום בעיה עם הפיצול, אבל למען גילוי נאות אני רוצה לומר כמה דברים. אינני חושבת שחבר הכנסת ישראל חסון קיבל את התשובה, כי יש לפחות ערוץ ציבורי אחד שהציבור מממן אותו פעמיים: פעם אחת על זכות קיומו ופעם שנייה כדי לראות אותו. אם אנחנו מדברים על אוכלוסיה, אני בהחלט מכבדת את האוכלוסיה הרוסית שזקוקה להיות בתוך ה-DTT, אבל אסור לשכוח שיש 1.7 מליוני ילדים במערכת החינוך שזכותם לקבל את תכניות הטלוויזיה החינוכית ללא כסף פלוס 120 אלף עובדי הוראה.

נדמה לי שהייתי ברור; המלצתי לוועדה - אם יותר לי. אני לא חבר בה - להוסיף את ערוץ 9 ואת ערוץ 23.

יפה. אני מבקשת לא לשכוח גם את האוכלוסיה הזאת. אני מניחה שגם חברי-הכנסת וגם החברים כאן קראו על נושא העוני שהולך וגדל במיוחד אצל ילדים במדינת ישראל, ולכן אסור לשכוח זאת.


אני רק רוצה להודיע במעמד החגיגי הזה, שהחל מה-12 לחודש הטלוויזיה החינוכית תשדר 11 שעות ביום לילדים, כולל שישי-שבת.

מצויין. זה בוודאי ילקח בחשבון אצל חברי הוועדה, והם ימליצו את המלצותיהם ויביאו את זה לפה. תודה לךְ.


אנחנו מבקשים לפצל- - -

אני רק אגיד מהי עמדת המשרד, עמדת השר. השר מתנגד לשנות מהצעת החוק שאנחנו הבאנו בעניין הזה. הוא מבקש שלא לפצל- - -

יושב-ראש הקואליציה, יש פה את עמדת השר או המשרד, או אני כבר לא יודע מה.

אנחנו שוחחנו עכשיו עם השר.

אנחנו מתנגדים לפיצול. אנחנו דורשים להכניס זאת ל-DTT.

למה?

שוחחנו אתו עכשיו.

אנחנו חוזרים מהסכמתנו. אנחנו רוצים להכניס את זה ל-DTT.

הפיצול זה להוריד את הסעיף של ערוץ הערבי.

עורכת-הדין רובינשטיין, אולי את מוכנה לחזור בקול רם על העמדה?

מר שמש, איפה שר התקשורת?

אני לא יודע, אבל היא דיברה אתו וזו העמדה.

כבוד היושב-ראש, אנחנו חוזרים מהסיכום.

רוברט אילטוב, רגע. כנראה שיש כמה שרי תקשורת. יש שר תקשורת שבא לוועדה ואמר דברים מסויימים - - -

היושב-ראש אופיר, יש הקפאה או אין הקפאה? אני לא יודע. מה קורה פה עכשיו.

כרגע, הסעיף פתוח. זו המשמעות.

כבוד היושב-ראש, אנחנו חוזרים מההסכמה.

למה לכם?

אדוני היושב-ראש, אסביר לך איזו בעיה נוצרת עכשיו.

מה ביקש השר?

השר ביקש לא לקבל את הסיכום שהוסכם.

בסדר גמור. אנחנו מקבלים את הבקשה של השר.

אם אתם מודיעים שאתם עושים סיכום אחר, המציע שקיבל כבר את הסיכום חוזר בו; הוא הודיע.

אני חוזר, חד-משמעית, מהסיכום.

אולי נעשה הפסקה לאיזה שנתיים?

לא נעשה שום הפסקה.

ממש לא.

אם הוועדה מצביעה על הפיצול בכל זאת, אז אנחנו שמענו את עמדת שר התקשורת אבל אנחנו - - -

לא. זה - הסכמה. אם אין הסכמה, אין טעם - - -

אבל, הרי אם נפצל את זה, אז זה מה שאתה רוצה.

זה לא יעזור, כי אם אין הסכמה הוא פשוט יחסל את זה. לכן, אני לא מקבל את זה. אם הוא חוזר מההסכמה, אנחנו גם חוזרים מההסכמה.

אז, לא תהיה קואליציה.

קואליציה תהיה. לא על שר התקשורת תיפול הקואליציה.

- - -לסעיף הבא.

לא, אנחנו לא רוצים לדלג. אנחנו רוצים להכריע. האם יש לךָ איזו הצעה? אני מציע לא לכם אלא לחברי-הכנסת- - -

חבר-הכנסת רוברט אילטוב צודק שאי-אפשר לעמוד בסיכום באופן חד-צדדי. אני ידעתי עד עכשיו שיש סיכום עם שר התקשורת, וכך גם דיווח לי יושב-ראש הוועדה.

ודאי.

זו לא הרשות הפלסטינאית.

זכותו של שר התקשורת לחזור בו מהסיכום. במצב כזה הייתי ממליץ ליושב-ראש הוועדה להשאיר את זה כמו שזה, ואם אף אחד לא ממהר - אז אף אחד לא ממהר.

אולי אפשר ללכת על הקפאה חלקית של ה-DTT.

היטבת להגדיר, כי זה בדיוק היה הרעיון, ואגב הוא היה מקובל עד לפני ששים שניות, כי השתנתה עמדת שר התקשורת.

יש פה מחלוקת לעניין הזה. האם אפשר לעשות הפסקה של חמש דקות?

לא צריך. אני מקבל את הצעתו של ראש הקואליציה. הסעיף פתוח, ואתם תגבשו עמדה.

אפשר לעבור לסעיפים הבאים. כרגע, הצבענו בעד הרביזיה והסעיף נפתח. אם משרד התקשורת לא ממהר - לא ממהר.

בדיוק. הסעיף פתוח, ואין בו הכרעה. מאה אחוז. פתחנו. הסעיף פתוח.


מה הדבר הבא?

מכל מקום, היושב-ראש, אני רוצה להפנות את תשומת הלב: אם הוועדה תחליט בכל זאת בהמשך - - -

אתי בנדלר נמצאת בזכות דיבור. חבר-הכנסת טיבייב, רגע.

אני רוצה להפנות תשומת הלב לכך, שבכל מקרה אם הוועדה תעמיד להצבעה את ההצעה לפצל את הסעיף הזה מהצעת החוק - כך וכך ההצעה הזאת טעונה אישור המליאה. זאת אומרת, יש שלב נוסף שצריכים לעבור אותו כדי שבאמת החלטת הפיצול תאושר.

טוב. מדובר בסעיפים (א) ו-(ה) בסדר-היום.

תודה. הסעיף ישאר פתוח.

כמו שאני מבין נכון להיום, אין אפשרות טכנית להכניס את כל הערוצים הייעודיים ל-DTT.

לא שומעים.

אין אפשרות טכנית להכניס את כל הערוצים הייעודיים ל-DTT.

אם תהיה הרחבה של ה-DTT, האם אנחנו יכולים להתחייב שכל הערוצים הייעודים ייכנסו?

לגבי זה, יש ועדה שעובדת או לא עובדת. היא לא עובדת עדיין.

מה השאלה?

אי-הרחבה של ה-DTT.

התשובה היא: לא.

לא.

צריך לתקן את החוק.

ההצעה כרגע איננה מדברת על כך שערוצים ייעודיים ישודרו במערך ה-DTT. ההצעה מדברת אך ורק על ערוץ 9 - - -

- - -

אין הצעה כזאת. אתה רוצה? - תגיש הצעה להכניס במערך ה-DTT כל ערוץ ייעודי.

ההצעה הנוכחית מדברת רק על ועדה נפרדת שתדון בעתיד צירוף - - -

זו הצעת ממשלה.

הצעה לתקן את הצעת החוק מדברת על הוספה למערך ה-DTT: הצעתו של חבר-הכנסת אילטוב - של ערוץ 9, והצעתו של חבר-הכנסת בן-ארי - של ערוץ המורשת.


מדובר כרגע על כך שתוקם ועדה, הוקמה ועדה או מוקמת ועדה - אינני יודעת - של מומחים שתדון בהשלכות השונות של מערך ההפצה של ה-DTT: מי ראוי שיהיה בפנים ומי לא ראוי שיהיה בפנים? מה ההשפעה של זה על השידורים בכבלים ובלויין וכן הלאה? הצעות מהצעות שונות, כולל נושא הטלוויזיה החינוכית. זה פתוח. כרגע, זה מדד פתוח. זה לא קשור לנוסח הצעת החוק.

אבל, צודק חבר-הכנסת - - -

אם לא היה את הפתרון של הקמות ועדה, מה היינו עושים פה?

חבר-הכנסת עמיר פרץ, חברת-הכנסת חוטובלי הצביעה לפניך. חברת-הכנסת חוטובלי, בבקשה.

אני רוצה לחזק את האמירה שאומרת שבתוך הקצאת הערוצים הייעודיים צריך להיות ערוץ למורשת ישראל שישרת טווח רחב מאד של אוכלוסיה מהציבור החרדי עד הציבור המסורתי. אם הציבור הרוסי הוא ציבור גדול במדינת ישראל והציבור הערבי הוא ציבור גדול במדינת ישראל, קל וחומר שהציבור שנע בין מסורתי לבין דתי, דתי-לאומי ולחרדי לא מיוצג על הסקאלה כרגע.

רק בשביל הפרוטוקול, אני חייב לענות לך.

אתה עונה לה לא בשביל הפרוטוקול. פרוטוקול זה יופי.

בינתיים, נודע לי שכן היו שלוש ישיבות של הוועדה הזאת.

היו שלוש ישיבות. זה צוות.

איך יש ישיבות של ועדה, אם אין כתבי מינוי?

זה צוות בין-משרדי.

זה לא צריך כתבי מינוי, אבל קטונתי. זה צוות בין-משרדי מכין שחושב על הנושא.

הוקמה ועדה, וגם לא שמענו על לוחות-זמנים.

אני מבקש לענות לחברת-הכנסת חוטובלי. חבל שחבר-הכנסת אורי אורבך יצא.

חבל.

מר חן, בבקשה. אחר כך חבר-הכנסת עמיר פרץ, ואז נעבור לסעיף הבא - בקשה לדיון מחדש של חבר-הכנסת פלסנר. חבר-הכנסת פלסנר, אתה עסוק בעוד כמה ועדות, כך שנקדם אותך.

לא. אני רק ביקשתי שהוועדה על ה-DTT תדון גם בהקמת ערוץ ליוצאי דנמרק, אם מקימים כל כך- - -

כמה יש כאלה?

הוא והמשפחה.

המדינה לפני מעל עשור שנים שיש חמישה נושאים שיש בהם כשל שוק ולכן צריך להקים ערוצים ייעודיים. לצערנו, רק ערוץ 9 ויוצאי חבר מדינות ברית-המועצות לשעבר הרימו את הכפפה והקימו ערוץ.

סליחה. למה "לצערנו"? זה לשמחתנו.

לצערנו, רק הם.

לא. הוא אמר "לצערנו, רק הם", ולא "לצערנו, הם". את מהמקימות. ניצן, אתה יכול לתת קרדיט.

תגיד גם למה זה קרה ואיך זה קרה, מי הקים אותו ואיך זה קרה שרק הוא קם. עשר שנים.

היא מסרה את נפשה על העניין.

חברת-הכנסת חוטובלי, למעט ערוץ 9 שהצליח בגדול וערוץ המוזיקה, שלושה ערוצים שהמדינה החליטה שיש בהם כשל שוק לא צלחו. הערוץ הערבי נכשל, ערוץ מורשת נכשל, וחבל רק שחבר-הכנסת אורי אורבך יצא רגע מהחדר כי הוא יכול היה להסביר לךְ; הוא היה שותף בחלק מהמיזמים האלה בסביבות 2003-2004. הסיבה לכך שהערוצים האלה לא הצליחו לא קשורה ברגולטור או במחוקק שלא רצה.

ניהול לא נכון.

הסיבה היחידה היא שבנושאים האלה אין היתכנות כלכלית, וההיתכנות הכלכלית מוטלת בספק. הלוואי ויקומו יזמים שמוכנים להפסיד כסף- - -

אני חייבת להגדיר. אם אתה מדבר על כשלון "תכלת", בוא ונזכור ש"תכלת" היה ערוץ כבלים שהתבסס על מנויים.

לא "תכלת".

על מה אתה מדבר?

היה מכרז ערוץ ייעודי ששלמה בנצי זכה במכרז. --

לְמה כל הויכוח? אולי הוועדה תחליט להכניס את ערוץ המורשת?

אפשר להגיד משהו קטן?

דנה, לא עכשיו.

--הוא החזיר את המפתחות דקה לפני שהוא זכה.

אבל, אלה הבעיות של בנצי.

אנחנו מדברים עכשיו על ערוצים קיימים. לכן, התשובה שלו היא לא תשובה. יש ערוצים קיימים שרצים, אם זה "מורשת" ואם זה ערוץ "אורות" שהוא כבר בהפקות ועולה לאויר ב-Ynet מחנוכה הקרוב.

אבל, חבר-הכנסת בן-ארי, איזה ערוצים? אתה מדבר על ערוצים של יזמים על מנוי ולא על ערוץ ייעודי.

ניצן חן, תודה רבה. חבר-הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להדגיש מספר דברים. בדיונים שלנו אנחנו באמת משתדלים לרדת לעומקם של דברים, אבל בסך-הכל אסור לשכוח שאנחנו מחוייבים לקבוע איזה שהוא לוח-זמנים, כי אותה אוכלוסיה שחשבנו לשפר את מצבה בנגישות לתקשורת ממתינה וממתינה; עד כמה שאני יודע גם אותן אספקות שהחלו בדרך זו אחרת לא בדיוק מצליחות להגיע לאוכלוסיה רחבה ביותר.


אני בכלל חושב שזו הזדמנות לדון באיחוד נושאים. למשל, אני לא חושב ש"מורשת" זה עניין פרטי של מישהו. הייתי מצפה שפלחים מסוג זה יהיו בתוך ערוץ מסויים כדי שכל אחד מאתנו שצופה בערוץ מסויים יפגוש גם נושא מורשת בערוץ שהוא רגיל לצפות בו. אני אומר זאת כדוגמא, ולא חלילה בגלל הויכוח על מורשת, או כל נושא אחר. זו הזדמנות. אבל, אני לא נכנס לעניין.


היושב-ראש, מה שחשוב הוא שהדברים המרכזיים שהחלטנו עליהם - אני מבקש שעניין הטלוויזיה החינוכית, שאני יודע שאין לה הרבה מאד אוהדים באשר לגיבוי הכלכלי שלה אבל יש לה הרבה מאד אוהדים באשר לשאלות המהותיות והערכיות שהיא מייצגת, - - -

כבר טיפלנו בזה. טיפלנו רבות. באופן אישי, הודעתי שאני בעד. אני מקווה גם שהוועדה תכניס אותה.

לכן, אני מבקש להדגיש שבכל העניין הזה - שבסוף לא יימצא שיש פה דילים כאלה ואחרים שמשאירים את הטלוויזיה החינוכית בחוץ. תודה.

ברור.


בכל מקרה, נמסר לי עכשיו על-ידי יועץ שר התקשורת שבעוד חודש וחצי... האם אתה בטוח במה שאתה אמרת?

אנחנו מאמינים, שתוך חודש וחצי הוועדה תגמור את העבודה שלה.

מהם הם לוחות-הזמנים?

"אנחנו מאמינים" מקביל ל"אנחנו נעשה כל מאמץ". תוצאות שני הביטויים האלה הן אותו דבר.

מה עם לוחות-הזמנים?

אנחנו מיצינו את הדיון הזה. לא נצביע. הסעיף פתוח. איפה חבר-הכנסת אילטוב?


מנשה סמירה, מה הבעיה?

- - -

די. הוא האחרון, ואחריו אנחנו עוברים לחבר-הכנסת פלסנר.

אני חושב שיש הכרח לתת ממש בתמצית איזה הוא מידע, כי יש פה איזו שהיא התלהבות להעלות עוד ועוד ערוצים למערכת "עידן פלוס" -DTT.

אתה אמרת שיש יכולת טכנית.

יש פה שלושה דברים שצריך לדעת: לוחות-זמנים, יכולת טכנולוגית ועלות. זה לא בחנם. אני לא מדבר על אלה שעולים. מציעים פה ערוצים שאני מכיר פחות או יותר את המודלים העסקיים שלי, ויש לי הרגשה שפה לא מבינים במה מדובר. ראשית, מבחינת לוחת-הזמנים, נכון לרגע זה יש מערכת שיכולה להכיל שש תכניות כלומר ששה ערוצים. יש חמישה, והשישי מיועד לערוץ בערבית או אם יעלה לדיון - מה שדיברנו. זה יכול לקרות במיידי ולאלתר.


שנית, ישנה כוונה להקים מערך נוסף שיקלוט את ערוצי הרישיון לכשהחקיקה תסתיים ויהיו בעלי רישיון נוספים, כדי שהם יוכלו לשדר, כי נכון להיום בעלי רישיון צריכים להיות משודרים באופן חופשי. אני מזכיר נקודה חשובה מאד לכל הפורום הזה: ההחלטה, שבית-המחוקקים קיבל, שמי שעולה כרגע - - -

מנשה, לדעתי, כל מה שאתה מסביר לא רלוונטי פה למציעים.

לא, הוא רלוונטי.

הם לא מקשיבים לך.

למה? יש פה חברי-כנסת...

יש הידברות ויהיה ערוץ וצריך לשלם 4.5 מליוני שקלים בשנה הפצה. האם "הידברות" יכולה לשלם את זה?

כשנגיע לזה וכשייפתח. למה עכשיו? עכשיו, זה לא רלוונטי.

כשמציעים הצעות, צריך להבין מה זה.

את כל ההסברים האלה כבר הסברת. כל ההסברים כבר הוסברו.

כן, אבל יש דבר אחד שפה כנראה לא ברור לחברי-הכנסת. העלות השוטפת השנתית של להיות על המערכת הזאת היא בסביבות 4-5 מיליוני שקל בשנה. צריך למצוא לזה מקור.

מה? כל ערוץ שמתחבר יחליט מאיפה הוא מביא. למה זה עניין שלך?

זה לא עניינך.

אגיד לך למה. כשמדברים פה על ערוצים שיעלו - - -

האם אתה יודע מה הם רוכשים כדי לשדר היום? אתה מתערב להם בניהול.

לא.

מה זה משנה? הם יחליטו אם הם מתחברים או לא.

אבל, אדוני חבר-הכנסת, מעלים פה הצעה של ערוצים, שאני מכיר את התכנית העסקית שלהם, שכל המחזור שלהם הוא מליון שקל.

אז, הם לא יתחברו.

אז, כדאי שיידעו את זה. כדאי לדעת את זה.

מאה אחוז. זה לא הויכוח כרגע. תודה רבה.

ערוץ שיש לו מודל עסקי של מליון שקל בשנה רוצה להיכנס - - -

הסעיף הזה פתוח. חבר-הכנסת אילטוב, חבר-הכנסת בן-ארי, הסעיף פתוח, ואנחנו נגיע להסכמות או לא נגיע להסכמות.

זה מה שצריך להגיד פה.

זה עניין שלהם. למה להיכנס למתווה הזה?

אנחנו נמשיך דיון עם שר התקשורת.

חלק מהרביזיות עלו בגלל זה שהם חושבים שהם יכולים.

- - -ב-DTT, כשכל התפעול שלהם הוא מליון שקל בשנה.

הם לא יעמדו במבחן הסף, אבל תן להם לעמוד במבחן הסף.

אפשר לדבר?

בעניין הזה? אנחנו עוברים לרביזיה של חברך לסיעה, רביזיה אחרת.

תן להם לנסות לעמוד במבחן הסף.

אין לי בעיה. רק צריך לדעת. אמרתי את האינפורמציה. מי שחושב שהוא יכול להתמודד עם זה - בבקשה, אבל צריך לדעת את זה.

אני חושב שבכזה מצב אם יחליטו להתחלק ביניהם, יכולים להתחלק בימים. להפך, זה יגרום להם להתאחד. כל אלה שרוצים כל אחד בנפרד - זה יגרום להם להתאחד.

חבר-הכנסת אפללו, בבקשה.

היושב-ראש אופיר אקוניס, על הרביזיה הזאת יהיה דיון נפרד - נכון? האם יהיה דיון נפרד על הרביזיה?

לא. יהיה סיכום בין שר התקשורת לבין חבר-הכנסת אילטוב, ויביאו את הסיכום לכאן ונכריע. זה מה שרציתי לעשות היום.

האם זה אומר שלא נדון בה היום?

אנחנו דנו.

לא דנו. לא אמרתי את דבריי.

תגיד את דבריך.

מה זאת אומרת "יהיה סיכום בין רוברט אילטוב לבין..."?

בין המציע לשר, והסיכום יובא לכאן. וכאן תהיה הצבעה.

לא הצבעה. יהיה דיון וממשיכים.

כמה אפשר לעשות את הדיון? שנה שלמה אנחנו בדיון.

אם אנחנו לא יודעים מה הסיכום- - -

ודאי שאתה תדע.

אדוני היושב-ראש, סלח לי. איך אני אדע?

האםאתה לא תדע?! האם אלה הסכמים חשאיים?!

לא. אני אומר שנדון על הסיכום הזה.

בישיבה הבאה. מה זאת אומרת?

לא נצביע. אתה אומר: "להצביע בלבד", כלומר אין מה לדון.

הצבעה בסיכום הדיון.

אני רוצה להעלות את דבריי.

מאה אחוז.

נגה רובינשטיין, אם כך, אני רוצה לשמוע את התשובה שלכם, ותקשיבו טוב לשאלתי: האם לשר התקשורת יש סמכות בחוק להסכים לצירוף ערוץ 9 ל-DTT בשלב הזה של חיינו ולכפות עלי לשלם עבור צפיה בערוץ ציבורי אחר? זו כל השאלה שלי.

לא.

בלא תיקון חקיקה שמסדיר הוספת ערוץ זה או אחר, גורם משדר כזה או אחר, אין לשר סמכות לקבוע.

כלומר, אנחנו חוזרים חזרה ל-square one. אז, בשביל מה אנחנו מקיימים את הדיון פה?

הדיון כאן עלה, מכיון שעלתה הצעה, מצד אחד מחברי-הכנסת, להוסיף ערוץ מסויים. מכאן התחיל הדיון. אני רוצה שתשאל שוב.

זה פשוט מאד. הדיון הזה מתקיים כי חבר-הכנסת אילטוב ביקש. מה כל כך קשה? בשעה 10:03 פתחתי את הישיבה. האם היית פה בהתחלה?

הייתי פה מהתחלה.

הודענו שפותחים את כל הסעיפים. הסעיף הזה פתוח. אין בו הכרעה, מכיון - זו עובדה - שהודיעו נציגי שר התקשורת שהוא חוזר בו מסיכום שדנו בו. חבר-הכנסת אפללו, אנחנו לא יכולים להתחיל את הדיון מהתחלה. היה סיכום שאמר שהערוץ הערבי יפוצל.

איך הוא יהיה מפוצל?

על-ידי זה שהיינו מצביעים על פיצול שלו, ואחר כך מביאים למליאה אישור, כפי שאמרה היועצת המשפטית, של הפיצול שלו. הדבר הזה לא קורה כרגע, מכיון ששר התקשורת הודיע, בעזרת היועצת המשפטית שלו, שהוא חזר בו מהסיכום.

הוא לא הודיע. אני רק רוצה - - -

מה "לא הודיע"? זה מה הוא הודיע.

אני רק רוצה לדייק. כרגע, עמדת השר היא שלא לשנות מהצעת החוק. אני לא יודעת על סיכום ועל חזרה מסיכום. יכול להיות שיש ביניכם סיכום. אני לא יודעת מזה.

בסדר. מה אני יכול לעשות?

מאה אחוז. רק כדי שהדברים יהיו מדוייקים ונמצאים בפרוטוקול, אפרופו סיכום וחזרה מסיכום.

אני מודיע לפרוטוקול, שהיה סיכום עם שר התקשורת. יושב-ראש סיעת הליכוד ויושב-ראש סיעת ישראל ביתנו- - -

אתה תתאם עם היועצים המשפטיים. תלמד.

נכון, יש לי עוד מה ללמוד. אני לומד כל יום.


תודה. הדיון הזה מוצה.

רביזיה של חבר-הכנסת פלסנר - בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בנושא קבלת אישור להחלטת המועצה לשנות מיקום האפיקים של שידורי רשות השידור וערוץ הכנסת.

הוא לא נותן לי אפילו להגיד- - -

אתה בכל זאת רוצה? אני חושב שזה לא כדאי. אם אתה רוצה, אנחנו לא נמנע ממך. יהיה עוד דיון.

בדיון הבא --

--אתה מבקש זכות דיבור לעניין הזה.

אם אתה מרשה לי.--

ודאי. אני מרשה לך גם עכשיו.

--אם לא - אני אחשוב עוד פעם. בכל זאת, גם אם אתה לא מרשה לי.

נא לרשום את חבר-הכנסת אלי אפללו ראשון הדוברים בסעיף הזה בפעם הבאה.


חבר-הכנסת פלסנר, בבקשה.

לעניות דעתי, הרביזיה שלי נגעה גם לגבי סמכות השר לקבוע לאשר שינויים באפיקים גם לערוצים המסחריים ולא רק לגבי סמכויות השר הממונה - - -

האם את יכולה להגיד לנו מה הוא הגיש? בדרך-כלל, מנהלת הוועדה מדוייקת מאד בבקשה.

לא. הנושא נדון ביחד. אציג את הסוגיה העקרונית, ואחר כך ניגע בנושא הטכני.

בשביל זה יש יועצת משפטית. זה אישור להחלטת המועצה לשנות מיקום האפיקים של שידורי רשות השידור וערוץ הכנסת.

לא. יש כאן כמה סוגיות. סוגיה אחת היא מה שנקבע באותו דיון שבא אחרי הדיון המפורסם בכפר המכביה, שלא נטלתי בו חלק.

ההפסד כולו שלך.

נכון, אני מודה.

יכול להיות שאנחנו נתקן את המעוות ביום חמישי.

עוד לא ידוע איפה זה יהיה, אבל זה יהיה.

מעבר לכל החיוכים, לגבי הנושא העקרוני, ראיתי שיש עמדת קואליציה נגד, והאמת היא שזה לא לגמרי ברור לי כי גם משיחות שקיימתי עם גורמים שונים בממשלה, כולל המוסמכים ביותר, הם אמרו: "האמת היא שלא רצינו כלל את הסמכות הזאת. זה כבר עלה בוועדה - אז לקחנו". לכן, אין כאן סיבה להתייחס בצורה גורפת ושרירותית למשהו שהוא בסך-הכל הגיוני. מדובר כאן על סמכות - במקרה של ערוץ השידור הציבורי - של השר הממונה לקבוע או לאשר את השינויים באפיק.

אני לא מבין מה זה מפריע לך. אם אתה תמונה בעוד זמן לא מוגדר כשר הממונה על רשות השידור או ליושב-ראש הכנסת, אתה תתחרט שביטלת את הסעיף הזה.

מה?

כן, מה שאת שומעת. תאמיני לי שאני יודע.

לא. אדוני היושב-ראש, מה שעומד כאן בבסיס זה בדיוק החשיבות של ההפרדה בין הדרג הפוליטי... למה נוצר רגולטור? כי אתה רוצה בניהול השוטף של קביעת איזה אפיק נמצא איפה בממיר בדיוק - אתה לא צריך לשם כך דרג פוליטי. הרי המצב אבסורדי. יכול להיות מצב שאם בערוץ הראשון ישדרו תכנים שלא כל כך אהודים על לשכת ראש הממשלה - לא שאני טוען שזה המצב היום - אבל אם יגיע מצב כזה, אפשר להגלות אותם מחר מ-11 ל-534. ואז, מי ימצא את הערוץ הזה? בדיוק בשביל זה נוצר רגולטור, בין אם זה מועצת הכבלים והלוויין או הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה. לגבי הערוץ הציבורי, אני אפילו לא יודע בדיוק מי הרגולטור.

מליאת רשות השידור.

מליאת רשות השידור לכאורה היא הרגולטור שם. אבל, בדיוק לשם כך נוצר רגולטור שהוא מפריד בין הדרג הפוליטי, ובדיוק הוא אמור לדון בשאלות העקרוניות של אפיק, ולקחת בחשבון שיקולים מסחריים ושיקולים ציבוריים. אבל, לא שיש בידי הדרג הפוליטי את השוט הזה. זה גם, כמובן, רלוונטי לערוץ הכנסת כאן - אני פחות חושש, אבל הטענה העקרונית היא עדיין אותה טענה - וכמובן לגבי הערוצים המסחריים. כשאני הגשתי את הרביזיה, הגשתי גם לגבי הערוצים המסחריים. אם ערוץ 10 או ערוץ 2 מחר מגישים בעתיד תחקיר שלא אהוב על שר כזה או אחר - ואני לא מדבר על שר התקשורת הנוכחי - ו על מי ממקורביו, אז מחר יגלו אותם מ-22 ל-622. יש לו את השוט הזה. האם עם זה אפשר לעשות שידור ציבורי ראוי?!


זה לא היה בעמדה המקורית של הממשלה. אני לא חושב שעכשיו נציגי הממשלה גם יעמדו על הרגליים האחוריות. אני לא מבין למה זו עמדה של הקואליציה כל כך גורפת נגד הדבר הזה. אני מבקש שיהיה דיון גם בעניין הסמכות של השר - לא לגבי ההסדרה הראשונית, שעל זה קיימנו דיון ארוך בחודשיים הראשונים והעיצוב, אלא כל מה שקורה והשינויים אחר כך. לתת את הסמכות לרגולטור. אם אחר כך גם יהיה איחוד של הרגולציה, מה טוב.

חבר-הכנסת פלסנר, זה מה שהוחלט לגבי הערוצים - - -

זה מה שהוחלט לגבי הערוצים המסחריים.

אני לא יודע מה היה בדיון. בדיון שמענו משהו אחר.

לא, לא.

אני אשמח לקבל הבהרות בעניין הזה. תודה רבה.

תודה רבה.


עורך-הדין אציל מבקש להעיר הערה אחת. האם מנכ"ל הכנסת רוצה? ולא - נעבור להצבעה.


קובי, חבר-הכנסת בן-ארי שואל אותך משהו - תסביר לו בחדר ההתייעצויות.

אני ביקשתי לדבר.

סליחה, מייד. נשמע קודם את עידו.

אין חשש, כפי שמציג פה חבר-הכנסת הנכבד, מאחר והקביעה בשינוי באפיק היא של המועצה.

אם כך, למה יש פה את השר הממונה?

צריך אישור של השר הממונה.

למה צריך אישור של השר הממונה? למה שר צריך להתעסק בְּאפיק?

נא לא להפריע לו.

למה? שר שממונה על השידור הציבורי לא הגיוני שיעשו שינוי באפיק של השידור הציבורי ושר שהוא ממונה על זה --

ללא הסכמתו.

--לא יידרש לתת את אישורו לשינוי שכזה.


מעבר לכך, נאמרו גם על-ידי היועצת המשפטית של הוועדה נימוקים בישיבות הקודמות לכך שראוי שערוץ שידור ציבורי יהיה במקום מרכזי ושהוא יהיה בולט לציבור, ויש שר כאמור שהוא אחראי.

היושב-ראש, השר ממונה שכבר אמרו עליו שהוא קובע את ה-line-ups של- - -

די. נו, באמת.

אמרו את זה - שדר מאד בכיר. האם עכשיו הוא צריך לשבת ולתקתק בשלט. היום, זה במקרה ראש הממשלה. האם הוא צריך לשבת על השלט ולהחליט באיזה מספר הערוץ הציבורי?!

הוא לא יישב ויחליט.

אז, למה צריך אותו בכלל?

להסב את תשומת לבו - - -

תודה רבה.


חבר-הכנסת עמיר פרץ, בבקשה. ואנחנו עוברים להצבעה.

חבר-הכנסת אלקין, עוד לא מחזירים כלום. מה הלחץ? לאט-לאט.

לא. אולי שר התקשורת החליט אחרת עכשיו.

היושב-ראש, אני חושב שנקלענו לאיזו סוגיה שלכאורה - - -

בקצב הזה ב-2012 יהיו רישיונות בהונולולו ולא בישראל. אי-אפשר להגיע פה - - -

כמו שהחוק הזה נראה, אולי זה עדיף.

לא יודע.

האם אתה רוצה להגן עלי מפני היושב-ראש?

מפני ממלא מקום יו"ר סיעת קדימה. בבקשה.

היושב-ראש, נראה לי שגם אם הדיון בסעיף הזה הוא נראה בשולי דיון, אני חושב שאנחנו מתגלגלים לאיזו שהיא סוגיה עקרונית שלא אחת מגיעה לפתחה של הוועדה, כי הרי ההתפתחות של מעמד הרגולציה מול השלטון היא התפתחות מאד מבורכת בכל התחומים. בכל התחומים מקפידים שלא תהיה סמכות שהיא מעל לרגולטור שביכולתה לשנות, לאשר ולמנוע. אחרת, במידה מסויימת, אנחנו מעקרים את הסמכות הזאת. אחת משתיים: אם רוצים לתת את סמכות לשר, שיתנו לשר. אבל, נחזור למתכונת המקובלת של סמכות שר באישור הוועדה המוסמכת ולא לבד. אין מצב כזה. אנחנו בדמוקרטיה. אם רוצים לתת לרגולציה - בבקשה שהרגולציה תחליט, ואם יש למישהו טענה יפנה לבית-המשפט. זה ההליך. אי-אפשר לעשות שעטנז מהסוג הזה.

למה? נתנו לרגולציה, ורק צריך אישור של השר.

אז, באישור הוועדה. אין בעיה, אבל שיהיה הליך שיש בו הגיון דמוקרטי. או-או.

איזה אישור? בוועדת הכלכלה?

ודאי.

מה פתאום?

ודאי. ועדה כלשהי. מה זה "מה פתאום?"?

האם אנחנו נתחיל לקבוע פה באיזה ערוצים?

בוודאי. מדובר פה באמת בשוט משמעותי.

אגב, הוא לא קובע. הוא רק לא יחתום על מעבר. הוא ישאיר את זה במקום. הוא לא יקבע את המיקום.

זה אותו דבר.

זה נראה דבר שולי ביותר. אתה אומר: מי יקבע אם זה 22 או 32? האם אתה יודע כמה זמן לוקח להחדיר לתודעת הציבור מהו המספר של ערוץ מסויים?! אתה יודע. אתה עסקת בהסברה.

על זה כל החוק הזה. זה הויכוח הגדול.

מה פתאום לתת שוט כזה לשר? כמה שהוא נראה שולי, זה שוט מאד-מאד משמעותי.


היושב-ראש, אל תסטה מהעקרון שבו כשיש סמכות מוחלטת של שר, היא באה לוועדה. אם יש רגולציה, הרגולציה תפעל איך שהיא רוצה, ומי שלא מוצא לנכון יפנה לבית-המשפט וזה בסדר גמור. אבל, אי-אפשר לעשות שעטנז. או זה או זה. זו הצעתי.

האם שר האוצר או ראש הממשלה מתערבים בשיקולים של ביקורת של הממונה על הבנקים על הבנקים?! יש דברים מקצועיים.

אין דבר כזה. או-או.

שראש הממשלה יישב ויחליט על השלט מה המספר?! זה הזוי לגמרי.

היושב-ראש, עוד לא ראיתי את החמור שהשר יכול להשתמש בשוט בשבילו. הוא כל הזמן מדבר על השוט, כאילו השר כל הזמן מכה.

הוא התכוון לחמור לבן.

גם אני לא ראיתי.


דנה נויפלד, בבקשה, וזהו. שמענו. מיצינו את הדיון הזה.

אעיר ביחס לרביזיה של חבר-הכנסת פלסנר. ההצעה של הממשלה דיברה רק על רשות השידור, ובוועדה הוסיפו בזמנו את ערוץ 99. אף על-פי שיש לי כבוד רב מאד ליושב-ראש הכנסת, אני חושבת שיש מקום להבחין בין תפקיד יושב-ראש הכנסת לבין תפקיד השר הממונה על רשות השידור. למיטב הבנתי, יושב-ראש הכנסת איננו ממונה על השידורים, איננו אחראי לשידורים של ערוץ הכנסת, והוא לא הרגולטור של ערוץ הכנסת. הרגולטור של השידורים, ככל שיש כזה, הוא מועצת הכבלים והלוויין. לכן, אני חושבת שיש טעם להבחין בין הסמכות שהוענקה לְשר ממונה על רשות השידור להבדיל מהסמכות שהוענקה ליושב-ראש הכנסת.

איך הגעת לזה? לא הבנתי.

אנחנו מודים לך. את אמרת את זה גם בישיבה הקודמת, ועמדתך לא התקבלה.

אני הצגתי עמדה אחרת, ואחרי מנכ"ל הכנסת אולי יהיה לי עוד משהו להגיד.

מנכ"ל הכנסת הוא אחרון הדוברים, ואנחנו מצביעים. מנכ"ל הכנסת, בבקשה.

אולי יורשה גם לי, אם אני ארצה.

אם תבקשי, בוודאי.

במסגרת פינתנו הקבועה "העכבר ששאג", אני קודם כל אמליץ ללשכה--

מי העכבר?

אנחנו.

--להכניס שאלות לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת שזכיתי, יחד עם היועצת המשפטית, להיות ממנסחיו, ואני מקריא לךְ מסעיף 20, "ביצוע ותקנות": "יושב-ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה. הוא רשאי בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכנסת להתקין תקנות לביצועו, למעט בעניינים שנקבעה בחוק זה" - בחוק זה - "דרך אחרת לקביעתם".

יפה. נגמר הויכוח. יוצא מן הכלל.

לא רגולטור.

שנית, אני, כמובן, מצטרף לדעתךְ על ההבדל התהומי שבין יושב-ראש הכנסת לבין ראש הממשלה בכל מיני עניינים אבל גם בעניין הזה. אני אומר, שלשיטתךְ, בקל וחומר, אם ראש הממשלה יקבל את הסמכות לגבי ערוץ 11--

השר הממונה.

בדיוק. השר הממונה.

--כשר הממונה, או השר הממונה אם הוא לא יהיה ראש הממשלה, וזה ממש לא מעניינה של הכנסת - קל וחומר שיושב-ראש הכנסת צריך להחזיק בסמכות הזאת.


אבל, גם בלי קל וחומר וגם אם הממשלה תשכנע את הוועדה שלשר הממונה אסור שתהיינה הסמכויות הללו, הרי שלגבי ערוץ הכנסת מאחר ויש לו מבנה רגולטורי ייחודי שמשתף גם רגולטור של הממשלה, וניצן חן הוא רגולטור של הממשלה והוא עובד בממשלה, ומאחר שראינו את גישתו של האוצר, את גישתו של משרד המשפטים ואת גישתו של הרגולטור הנוכחי כלפי הערוץ, לאמור סיכומים שבאו לידי ביטוי בְּחקיקה של הוועדה הזאת בחוק הרשות השנייה אינם סיכומים, לגבי העלויות, לגבי ההשתתפות בעלויות ההקמה במערך הדיגיטלי, ראינו שהסיכומים האלה אינם שווים אלא לתקופה מסויימת - חשוב שהוועדה הזאת, ואם זו לא תהיה הוועדה הזאת זו תהיה גם ועדת הכנסת שהיא הרגולטור והיא מחוקק המשנה של חוק שידורי ערוץ הכנסת, חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, צריכים לעשות אבחנה, הוועדה הזאת והוועדה השנייה והממשלה אם צריך, ברורה בין ערוץ הכנסת, שהוא ערוץ שנתון לא לרגולציה של שר מסויים ולא לרגולציה של יושב-ראש הכנסת פר-סה אלא למבנה רגולטורי מאד-מאד מורכב שכולל צוות תיאום רגולטורי- - -

זה לא רגולטורי.

הוא רגולטורי. חבל שנתחיל ללמד אותךְ את החוק הזה סעיף-סעיף. הוא על-פי חוק. יש ועדת הכנסת.

על-פי חוק.

הדברים הללו לא דומים בכלל לשר ממונה.

אני מאד מודה לך.


היועצת המשפטית היא אחרונה הדוברים. אנחנו עוברים להצבעה.

- - -

לְמה? האם יש עוד משהו שלא למדנו פה בשנה האחרונה? אני באמת שואל. אני מבקש מכולם: אם יש דברים חדשים לומר - לומר אותם. אם יש דברים שכבר שמענו אותם אלף פעם - בבקשה תחזרו על זה ואין בעיה. אני מרשה, אלא שחבל.

- - -

אבל, זו רביזיה.

תאמין לי שאני יודע. בינתיים, אני היחיד שיושב פה כל הזמן, שנה שלמה. לא צריך לשמוע כל פעם את אותם דברים.

אבל, ראשית, לא כל חברי-הכנסת נמצאים. לא כולם שמעו את הדברים. שנית, לא תהיה חזרה.

סליחה, זו בעיה של מי שלא היה. זו לא בעיה של מי שהיה.

אבל, זו רביזיה.

מאחר והדיון נפתח, יש פה נקודה חשובה.

הוא עוד לא נפתח. אחרי שתהיה הצבעה ותאושר הרביזיה, זה ייפתח. זה ההליך.

אני יושב פה לאורך כל הדיונים. זה גם חוק חשוב, אבל אי-אפשר.

אבל, היא הנותנת.- - -

צריך לפתוח אותו.

תן לנו להצביע. יש לנו רוב. אם אין רוב, תשכנע מישהו?

הוא לא יעבור.

חבר-הכנסת פרץ, תודה.


היועצת המשפטית, בבקשה.

כדאי שיידעו את המשמעות.

אני רוצה רק לדייק בעקבות דברי עורך-הדין אציל מהלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה. לא נאמתי שום נאום בישיבה הקודמת בזכות התערבות שרים בעבודת המועצה או בהחלטות המועצה. לא הסברתי מדוע צריך, מדוע דרושה התערבות השרים הממונים, ראש הממשלה במקרה של רשות השידור או יושב-ראש הכנסת במקרה של ערוץ הכנסת. מה שאמרתי הוא, שככל שנדרש אישורו של השר הממונה על רשות השידור להחלטת המועצה לשנות את המיקום של רשות השידור על הסקאלה של הערוץ - באותה מידה נדרש אישור של יושב-ראש הכנסת, כי אין שום מקום לאבחנה; אם דנים בנימוקים שהביאו את הממשלה או את משרד ראש הממשלה לדרוש את אישור ראש הממשלה או השר הממונה על חוק רשות השידור להחלטת המועצה לשנות את מיקום הערוץ, באותה מידה נדרש אישורו של יושב-ראש הכנסת לשינוי המיקום של ערוץ הכנסת. לו היתה הצעת הממשלה כפי שהיתה במקור, לפני התיקון לאחרונה, לפני השינוי בעמדת הממשלה לעניין הזה, שלא נדרש אישור: לא לזה - לא הייתי מבקשת ש- - -

היה מספיק הרגולטור.

בניגוד לעמדת מנכ"ל הכנסת, אני מוכרחה לומר שלא הייתי מבקשת את אישור יושב-ראש הכנסת לשינוי המיקום של ערוץ הכנסת, הערוץ.

אם כך, מה עמדתךְ בסוגיה המשפטית?

ההחלטה היא החלטה ערכית. ככל שהוועדה מחליטה לקבל את עמדת הממשלה בעניין הזה, אין ספק שאין מקום לעשות אבחנה בין רשות השידור--

לא זה ולא זה.

--לבין ערוץ הכנסת לנושא של הצורך באישור של הממונים על כל אחד על החוק הרלוונטי.

תודה.


מנשה סמירה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה על האפשרות. הדברים חייבים להיאמר. בהמשך לדברי היועצת המשפטית של הוועדה, ניתן ללמוד שאין זה רצוי שתהיה מעורבות של שרים, למעט שר התקשורת שעליו תכף אדבר כי הוא בשם הממשלה מייצג ומוביל את המדיניות בתחום התקשורת בהתייעצות עם הרגולטורים. זה מוסדר. לכן, מעמדו שונה, וצריך להשאיר את זה. שר התקשורת הוא הממונה מטעם הממשלה למדיניות הזאת, והוא יעשה את זה בהתייעצות עם המועצות.


יחד עם זאת, אדוני היושב-ראש, לגבי השרים האחרים, מה שאנחנו למדים הוא שהכנסה של שרים נוספים, ולא משנה מי הם ברמה האישית, בתהליכים רגולטוריים, בתהליכים של הסדרה, אינה במקומה. אנחנו למדים כאן שיושב-ראש הכנסת נכנס כי נמצא שם השר של רשות השידור כדי להגן ולאזן. אני מזכיר שתכף אנחנו נשמע עוד רביזיה נוספת משר החינוך,כי גם לו יש ערוץ.

מאה אחוז. עוד מעט משרד התקשורת עומד להציע לבטל בכלל את המשרה של שר התקשורת, ואז אתם תעשו מה שאתם מבינים. שלטון הפקידות יהיה מושלם. תעשו לבד מה שאתם מבינים.

לא, לא.

אחר כך נציע לבטל את משרד הבריאות ואת המשרד להגנת הסביבה. לא צריך שרים, ולא צריך כלום - רק פקידים. באמת... לא צריך שום דבר, אין בעיה.

לא. אדוני היושב-ראש, לפי ההצעה, יהיה שר שיהיה ממונה על הרשות, על החוק של הרשות. בכל מקרה, הממשלה תמיד תוביל את המדיניות. אני חושב שבעניין הזה כדאי לשקול פעם נוספת, וחברי הכנסת, להבין את הנקודה- - -

לפי התפישה שלכם, לא צריך ממשלה.

הרי זה יכול להיות פעם שר זה ופעם שר אחר והשר ההוא.

נכון.

מעורבות הפוליטיקה לא בריאה לתהליכים הרגולטוריים.

אין פה התערבות פוליטית.

אגב, זו לא התערבות פוליטית.

זו לא התערבות פוליטית בשום צורה, למרות רמיזותיו של חבר-הכנסת פלסנר.


אני מעמיד זאת להצבעה. מספיק. הדיון הזה מוצה.

אני חושב, שהיועצת המשפטית אמרה את המלים הנכונות. זו החלטה ערכית.

מאה אחוז.


מנהלת הוועדה, מי מצביע במקום מי?

חבר-הכנסת זאב אלקין מצביע במקום חבר-הכנסת דני דנון, חברת-הכנסת אנסטסיה מיכאלי - במקום חבר-הכנסת חמד עמאר, חבר-הכנסת אברהם מיכאלי - במקום חבר-הכנסת אמנון כהן, חבר-הכנסת נסים זאב - במקום חבר-הכנסת יצחק וקנין, חברת-הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ - במקום חבר-הכנסת ישראל חסון, וחבר-הכנסת יוחנן פלסנר - במקום חבר-הכנסת נחמן שי.

מי בעד הרביזיה של חבר-הכנסת יוחנן פלסנר? מי נגד? מי נמנע? כמה יש? נא לספור.

ה צ ב ע ה

בעד - 5

נגד - 7

נמנעים - אין

הרביזיה של חה"כ יוחנן פלסנר לא נתקבלה.

בעד - 5, נגד - 7.

תודה רבה.


אנחנו עוברים לסעיף הבא - חבר-הכנסת נחמן שי הציע רביזיה לגבי אפיקים 22 ו-10. גם פה יהיה דיון של שעה. דיברתי אתו אתמול. הוא בשליחות כלשהי, וחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ מייצגת אותו והיא תציג את הרביזיה.

השתגעו אנשים. האם משעמם להם?! האם תוצאה תשתנה, חוץ מהזמן שמאבדים פה?!

חברת-הכנסת שמאלוב, בבקשה.

משהו קצת מוזר לי. אמנם אני מייצגת את חבר-הכנסת נחמן שי, אבל כשהוא ביקש ממני להציג את הרביזיה שלו התפלאתי כי לא הבנתי מאיפה זה בא. התברר לי שבמידה ואפיקים 22 ו-10 יזוזו מהמקום - ואני מקווה שבסוף הם לא יזוזו כי אנחנו רואים לאיזה בלאגן זה גורם - אז בעצם ניתן יהיה לכבלים וללוויין לשדר שם חדשות מקומיות. אני זוכרת שאני התנגדתי לזה, ואני לא יודעת איך זה התפלח מעל פני. אני, בהחלט, מתנגדת לנושא הזה, כי - - -

האם את מציגה את מה שאת מתנגדת לו?

לא. אני לא חשבתי שבפעם שעברה - - -

אז, את התנגדת בזמנו.

אני התנגדתי, ועכשיו אני שמחה שאני מציגה את הרביזיה של חבר-הכנסת נחמן שי. אני רק לא יודעת שזה עבר.

מעולה. האם יש הערות? האם כולם הבינו? אנחנו התרנו חדשות, ועכשיו חבר-הכנסת נחמן שי מבקש שלא להתיר גם חדשות מקומיות על האפיק שמספרו גם 10, דרך-אגב.

לא.

כן.

22 ו-10.

אנחנו היתרנו, וחבר-הכנסת שי מבקש לא להתיר.

אני חושבת שאנחנו מודעים יפה מה מה כוח העיתונות המקומית. אין שום סיבה לחשוב שחדשות מקומיות, שיהיו מקומיות אבל בכל הארץ, לא יהיו מתחרים רציניים לחדשות ערוץ 2 או 10.

האם את רצינית?

בוודאי שאני רצינית.

למה הממשלה החליטה לתת כסף לחדשות האלה ולקיים אותן? היא חשבה הן חשובות - קידום הפריפריה.

אין בעיה. תקיימו, ורק לא באפיקים 2 ו-10.


היושב-ראש, אנחנו באמת כבר ארבע ישיבות יושבים על איזו שהיא החלטה מוזרה של הזזת אפיקים 2 ו-10 ממקומם. ארבע ישיבות אנחנו דנים בנושא הזה, ושים לב שהלכנו אחורה 50 שנה, במקום לשים אותם במקום, להוציא אותם למכרז, ולא להזיז. הרי יש לנו בעיה גם עם ערוץ החדשות עכשיו, כי הוא אמור להיות קשור ל-2 ו-10 ולאפיקים 2 ו-10.

עם חברת החדשות.

סליחה, חברת החדשות. זה אומר שאנחנו נשב ונדון בנושא הזה עוד חמש ישיבות. חבר'ה, יש בעיה לגבי מי שהוא מתחת לקו העוני וכאלה, וזה יותר חשוב. בואו נגמור עם זה כבר.

אני מאד מודה לך.


האם הערות? - אין.

אומר משפט אחד קצר. אני מבקש להזכיר לחברי-הכנסת את הרציונל שהיה בישיבה הקודמת להחריג את השידור הקהילתי ואת החדשות המקומיות. חברת-הכנסת ברקוביץ, מכיון שמדובר ב-local news ובשש מהדורות שמתעסקות בפריפריה, באיכות חיים - דברים שאין בחדשות הארציות - יש חשיבות. אם הם ירוויחו קצת בחצי השנה הראשונה מהמותג שנקרא 22 ו-10, ויש אופציה לכבלים וללוויין ליהנות מהדיבידנד הזה למספר חודשים, לא רק שאסור להתנגד אלא צריך לברך על הדבר הזה כי נותן חיזוק ורוח גבית לחדשות מקומיות.

מברכים.

צריכים לשלם על המותג.

לא. היא מתנגדת.

לא. היא אמרה שהיא תומכת. אתה לא שמעת טוב. אדוני, תצביע.

אתה לא הבנת.

נגה רובינשטיין ביקשה לדבר, וגם מר וייס שהיה לפניה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו, כמובן, מתנגדים לשידור חדשות מקומיות באפיקים 22 ו-10.

זו הרביזיה.

אני מתנגד למה שניצן חן אומר. אני חושב שזה עלול להיות הטעיה. אני חושב שזה בעייתי. כל הדיון לפני שבועיים היה שלא יהיו שם חדשות, כדי שלא תהיה שם הטעיה, ולכן צריך לפסול את העניין הזה.

אני חושבת שהובנתי לא נכון, כי עשיתי איזו שהיא הקדמה ואנשים חושבים שהייתי נגד כשאני בעד. אני רוצה להבהיר את עצמי. בישיבה ההיא, בה דנו לגבי חדשות מקומיות, התנגדתי לחדשות המקומיות בערוצים 2 ו-10.

הבנו.

פשוט לא הבנתי איך זה עבר, כי חשבתי שכולם התנגדו.

נכון. את זה אמרת.

לכן, אני מציגה את הרביזיה של חבר-הכנסת נחמן שי, ואני תומכת ברביזיה של חבר-הכנסת נחמן שי.

ודאי. אין על זה ויכוח. הכל מובן לחלוטין.


הגברת רובינשטיין, מהי עמדת הממשלה? לאחר מכן אנחנו מעלים זאת להצבעה.

מה אמר שר התקשורת? מה הוא שלח ב-SMS?

אנחנו נותנים חופש הצבעה. תחליטו מה שתחליטו.

מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד - פה אחד

הרביזיה של חבר-הכנסת נחמן שי נתקבלה.

בעד - פה אחד.

תודה. הרביזיה התקבלה.

המשמעות היא שבערוצים 10 ו-22 לא ישודרו חדשות מקומיות. אסור יהיה לשדר חדשות מקומיות.

גם חדשות מקומיות.

גם חדשות מקומיות.

כלומר, החדשות המקומיות הן כמובן תוספת לכל הדברים האחרים שייאסרו לשידור באפיקים הללו, שזה ערוצי broadcast כולל חדשות כמובן. עכשיו, גם החדשות המקומיות יהיו אסורות בשידור בשני הערוצים הללו.

האם אני יכולה לעשות רביזיה ולהחזיר את ערוצים 22 ו-10 למקומם?

עקרונית, כן.

אני רוצה את זה. אני רוצה להעלות את זה.

לא כרגע. היא שאלה במישור העקרוני, והתשובה היא: כן. היועצת המשפטית, עד מתי אפשר להגיש רביזיה?

עד סיום הדיונים, אבל אני אבהיר זאת.

עד סיום הדיונים פה?

עד סיום הדיונים פה.


אני רוצה להגדיר. עד סיום הדיונים אפשר להגיש בקשות לדיון מחדש, ואולם ניתן להגיש בקשה לדיון מחדש רק בנושא שבו לא היתה בקשה לדיון חדש.

האם בעניין הזה היתה רביזיה?

בעניין הזה לא היתה בקשה.

ההצעה שלי היא שדיברתי עליה, --

לא כרגע. תגישי אותה בכתב, אם את רוצה.

--של רצף ערוצים מ-1 עד 10, שבעצם ערוצים 2 ו-10 לא יזוזו - אני עדיין עומדת על הצעתי. אבל, אם זה לא יתקבל, אני חושבת שעדיף ש-2 ו-10 לא יזוזו ממקומם.

את שמעת את עמדת היועצת המשפטית ואת תהליך החקיקה. תגישי את זה בכתב בהקדם, אם את רוצה. אם כן, נדון בזה ביום חמישי.


אני מודיע שביום חמישי בשעה 09:30 בבוקר יש ישיבה בתל-אביב, שעל מיקומה אני מקווה שתצא הודעה עד סוף היום.

עקרונית, בקשה לרביזיה אפשר להגיש גם בעל-פה במהלך ישיבה. כדי שתוכלי למקד את ההצעות שלך, אני מציע שהן באמת יוגדרו בצורה יותר טובה בכתב.

אני מודיעה שאני לא באה. האם אפשר לא לעשות ישיבה ביום חמישי?

לא.

אבל, אם אני לא באה, מי יטפל בי?

לא הוגדרתי בינתיים כשירותי שמרטפות.

זו לא תשובה.

סלח לי. אנחנו שנה שלמה עובדים על החוק הזה.

לעצם העניין, אני חושב שזו לא אמירה נכונה.

אני חוזר בי מאמירתי על שירותי השמרטפות.


אנחנו ממשיכים. היועצת המשפטית, בבקשה.

חבר-הכנסת אילטוב - הבקשה מוגדרת כמספר ז' בסדר-היום. אם תואיל להציג את הבקשה לדיון מחדש בסעיף 6כא1(א) בנושא הוספה של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לרשימת הערוצים שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תהיה מוסמכת לקבוע את מיקומם.

מה שנקרא: ערוץ הקניות.

נוסח החוק לא הסמיך את המועצה לשידורי כבלים ולוויין לקבוע את מיקום האפיק בו ישודרו ערוצי הקניות, הערוץ המיוחד. לכן, אני מבקש מניצן חן להתייחס לנושא הזה.

האם אתה אומר שניצן יציג את הרביזיה?

לא.

השאלה היא מדוע להסמיך את המועצה לקבוע את המיקום של הערוץ הזה.

גברתי היועצת המשפטית, השאלה היא למה להחריג את בעל הרישיון המיוחד משאר המודלים.

ניצן, האם אתה מציג את הרביזיה?

לא.

לא. בתוקף תפקידו כיו"ר המועצה הוא מסביר את הנושא.

מכיון שהמועצה עד היום סברה שיש לה סמכות בעניין הזה, השאלה היא האם העמדה של המועצה היא שאין לה סמכות בעניין הזה.

אני אשמח לשמוע.

עד היום קבעו לנו. את אומרת שעשו משהו בלי סמכות?

אני רוצה שהנושא יהיה מובהר בחוק וברור למי יש הסמכות.

אני מנסה להסביר לאדוני. אני לא מציג את הרביזיה. אני מסביר לך את עמדת מועצת הכבלים והלוויין.

(יו"ר הוועדה, חה"כ אופיר אקוניס, יוצא מחדר הישיבות.)


אדוני היושב-ראש, ועכשיו גם מגיש הרביזיה, אני חושב שהסעיף הזה נותן בסך-הכל סמכות לרגולטור הישיר אופציה להשתמש בסמכות או לא להשתמש בסמכות. הרציונל שעומד בסעיף הזה לאפשר שיקול דעת לרגולטור בערוצים ייעודיים, בערוצי ה-Must Carry, ה-broadcasters, ברשות השידור, הכנסת, עיינו ערך הקודם: אין שום סיבה להגיד שבעל רישיון מיוחד, שזה בעצם מודל שעד היום הצליח במעט מאד של ערוצים - והיום יש רק את ערוץ הקניות והיה עד לא מזמן עוד בעל רישיון מיוחד ואולי יהיו בעוד חודשיים ערוצים נוספים סביב המודל הזה - אין שום סיבה להחריג אותו משאר המודלים ולהגיד שבעל רישיון מיוחד לא תהיה סמכות למועצה, כי זה סוג של אפליה שהיא לא ראויה בעיניי.

אולי תסביר לוועדה מה מאפיין בעל רישיון מיוחד?

בעל רישיון מיוחד - בא זכיין לכבלים וללוויין ורוצה להעלות. כל עוד הוא עומד במחוייבויות, קרי משלם דמי מעבר כדת וכדין, בעל הרישיון לשידורי כבלים ולוויין חייב להעלותו על התשתיות והברזלים שלו בתמורה לדמי מעבר ולשאר מחוייבויות ציבוריות. כרגע, יש לנו במודל הזה, בגלל שהיתכנותו הכלכלית לא מי-יודע-מה, ערוץ קניות. ערוץ הקניות משודר בכבלים ובלוויין; פה ושם מתקוטטים על עלותו, אבל בסך-הכל זה ערוץ נורמטיבי ופרודוקטיבי שמייצר ומשדר גם לפריפריה. אין שום סיבה להחריג את ערוץ הקניות משאר המודלים. בעיניי, זה סוג של עקרון שוויון שחל על כל המודלים הרגולטוריים בלי לעשות איפה ואיפה בין המודלים.

נשמע את עורך-הדין דב אברמוביץ, ואחר כך את מר מוקדי.

אני רוצה אולי להסביר ולעשות סדר בדברים וגם לענות על שאלת היועצת המשפטית. צריך להבחין - ופה נעשה קצת בלבול - בין שאלת עצם הסמכות לבין שאלת שיקול הדעת, היקף שיקול הדעת של הרשות המוסמכת שהיא בוחנת האם להפעיל את הסמכות או לא.

זה תמיד נכון.

לגבי שאלת הסמכות, ההסדר הרצוי, וזה גם ההסדר שקיים בלוויין - בעצם אותו סעיף שהוא מקביל בלוויין - לגבי כל ערוץ שהוא must carry, ולכן הוא "נכפה" על הפלטפורמה הרב-ערוצית צריך שתהיה סמכות, כיון שלפלטפורמה עצמה אין הסדר מסחרי וממילא אין אינטרס לפלטפורמה לתת לו מספר אפיק טוב והגיוני. הרבה פעמים יהיה לו גם אינטרס נגדי, כיון שאולי אותו ערוץ בעל רישיון מיוחד יהיה דומה לערוץ אחר בבעלות הפלטפורמה, ולכן לא רק שהוא לא ירצה לתת לו אפיק נורמלי אלא הוא יגלה אותו למקום נידח. לכן, עצם הסמכות - כמו שיש פה לגבי רשות השידור ובעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה ולגבי ערוצים ייעודיים ולגבי ערוץ הכנסת ולגבי כל ערוץ שהוא must carry, אותו הסדר צריך להיות, מבחינת הסמכות, לגבי בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים כשבעצם אין הבדל מהותי בינו לבין הערוצים האלה. הראיה - באותו סעיף 6נ"ה שמדבר על אותו הסדר לגבי מפיק ערוץ עצמאי בלוויין, שהוא אחיו התאום של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, כתוב שהשר רשאי לקבוע גם את מיקום האפיק. זה לא אומר שהוא יעשה את זה בכל מקרה. הוא יקח מגוון של שיקולים בחשבון. אבל, אם אין את עצם הסמכות לפי החוק, אז בעצם אותו הסדר הוא לא הסדר מלא.


אני רוצה גם להזכיר את אותו פסק-דין שנתן בג"ץ בנושא ה-DBS ומספר אפיק 9. אמנם אותו פסק-דין נגע לאפיק ייעודי, אבל הרציונל שלו אמר בעצם את אותו הדבר: הסמכות לקבוע את מיקום האפיק היא בעצם סמכות נילווית, כיון שאם נתת רישיון ולא נתת לאותה רשות מוסמכת לקבוע גם את מספר האפיק, בעצם לא עשית כלום; --

(יו"ר הוועדה, חה"כ אופיר אקוניס, חוזר לחדר הישיבות.)


--את הרישיון הזה יוכל למסגר ולתלותו על הקיר. אתה חייב לתת את עצם הסמכות, להבדיל משיקול הדעת שאותו רגולטור יפעיל בכל מקרה ומקרה. אתה חייב לתת את עצם הסמכות לרשות.


אני לא חושב שיש למשרד התקשורת תשובה לדבר הזה. עוד פעם, והראיה - שהם בעצמם תומכים באותו הסדר במה שקשור ללוויין.

אני מבין שנתנו פה רשות דיבור ליורם מוקדי ואחר כך למיכל רפאלי.

יש לי סעיף ברישיון שאומר שלבעל רישיון מיוחד אני צריך להציע מיקום הולם. אם המועצה בגדול סבורה שהוא לא הולם, היא מתערבת. זה ההסדר שקיים. אני עכשיו שומע שאין לו סמכות או שיש לו סמכות. ערוץ הקניות קיבל את החיבוק הכי גדול שהוא יכול היה לקבל בעבר ממועצת הכבלים. אני לא מבין למה צריך עכשיו בחקיקה פרטנית לטפל במשהו שכבר מטופל ברישיון שלי ופעלו על פיו. זו פעם שנייה. זה כבר כמו התיקון שנעשה לגבי סעיף הבעלויות בערוצים שכמה שנים כבר הסעיף לא קיים ובכל זאת המועצה פועלת וטוענת שיש לה סמכות, ואז היא באה לוועדה הזאת ואומרת: "תנו לי בבקשה את הסמכות". אז, אחת מהשתיים: או שעד עכשיו לא היתה סמכות, כמו שאני מבין עכשיו, או שיש סמכות. אני לא כופר בסעיף שכתוב ברישיון, ואני חושב שהוא סעיף סביר. כתוב שאני צריך להציע מיקום הולם, ואם לא - מתערבים. אני חושב שזה הגיוני מאד, ובדיוק בלוגיקה שצריכה להיות שלא פקידות, עם כל הכבוד לה, קובעת את המספר הספציפי של ערוץ. זה רע לנו. זה רע לצופים.

אני רק מבקשת בכל זאת לתת לנגה לדבר לפני, ואז אולי דבריי ייוּתרו.

אני חוזרת למה שאמרנו גם בדיון הקודם. כבר היום, לעמדתנו, יש סמכות למועצה לאשר בעל רישיון. אני חולקת לחלוטין על הדברים שהציג עורך-הדין אברמוביץ. מבחינה משפטית, עמדתנו שונה. אבל, אין טעם להיכנס לזה, כי בכלל אני חושבת שנכון שהוועדה תקבל כאן החלטה עקרונית. נכון שהנושא הזה עלה אגב סכסוך ספציפי שיש עכשיו בין בעל רישיון כללי לשידורים לבין ערוץ ספציפי. אבל, מטבע הדברים, כשאנחנו באים להסדרה כללית, הרי ההסתכלות צריכה להיות הסתכלות כללית ולא אגב עניין מסויים. לכן, אני לא אתייחס לפרשנות המשפטית שהיא בעינינו שגויה לחלוטין. לדעתנו, היום, ממילא למועצה יש סמכות לדבר הזה. גם השר וגם המועצה בעבר הפעילו את הסמכות הזאת. לכן, הוספה של הסעיף, באופן שבו מוצע על ידךָ, היא לא נכונה, היא מיותרת, והיא גם עלולה לשבש מהלכים שמתנהלים היום בהתאם לאותה סמכות שנמצאת ברישיונות.

אני רוצה שחברי-הכנסת יהיו מודעים, משום שאנחנו פועלים על-פי הוראות המועצה וזאת גם במקרה הספציפי של ערוץ הקניות. זה מוזר שצריך לתקן את זה בחוק. זה אומר או שזה שם סימן-שאלה - אני חוזרת על מה שאמר חברי יורם מוקדי - שהמועצה עד היום פועלת ללא סמכות.

החקיקה הזאת או הרביזיה הזאת שוב הופכת את פעילות הוועדה הזאת לחקיקה פרטית. יש סכסוך קטן בין הפלטפורמה לבין ערוץ הקניות, והכנסת מתגייסת לטפל בחקיקה פרטית של ערוץ. אין שום בעיה, אין שום כשל. ערוצים מיוחדים, אם יקומו או לא יקומו, אין להם את אותו ערך שהמדינה ראתה בערוצים ייעודים, ולכן הם לא נבחרים במכרז. הם לא מקבלים פרסומת. הם לא זקוקים להגנת הרגולטור. ירצו - יקומו, לא ירצו - לא יקומו. יכולים לעלות בפלטפורמות בכל מיני מנגנונים. הכנסת פה מתגייסת, סליחה, ומבזבזת את זמנה לטעמי, להתעסק בדיון שנמצא בין פלטפורמה וערוץ. אגב, יכול להיות שהדיון הזה ייפתר בקרוב. אני לא מבינה בשביל מה הכנסת צריכה להתגייס לדבר הזה. זה פשוט מביך.

אנחנו גם מבזבזים זמן לטובת חברה שהיא מייצגת לפעמים. אני מאד מצטער שאני מבזבז את זמנה של הכנסת שאני לפעמים תומך בהצעות שהם מבקשים לקבל. מה שהיא אומרת לא הוגן, כי חברי-כנסת יכולים להעלות כל דבר וכל נושא בהתאם להחלטה של הכנסת. אנחנו לא מוכנים לקבל את ההערות כאלה, כי זה לא לעניין.

אין על זה ויכוח. זה ברור. אני מודה לךָ.

הסמכות נמצאת כבר היום. הסמכות קיימת. את זה צריך לדעת.

מה לעשות? הוועדה הזאת, ועדת הכלכלה, היא ועדת אינטרסים. יש גבול לתעלול הזה.

הכבלים והלוויין, לבי לבי אתכם. לא קל לכם בזמן האחרון. אבל, אני חושבת שאם לא היתה לכם בעיה עם הצעת הרביזיה הזאת, ובאמת למועצה יש סמכות, אולי אפילו לא הייתם מדברים על זה.


הנושא של ערוץ הקניות, שהיה באיזה שהוא מקום צמוד לערוץ 2 - הם יודעים את זה, ונפגשתי ואמרתי להם את זה, שבעיניי זה לא איזה ערוץ חשוב מאד במדינת ישראל. מצד שני, אם אפיק 2 זז ואין סמכות ממש כתובה בחוק למועצה, אני מניחה שאתם תרצו להזיז אותו משם, אלא אם כן תשבו עכשיו ותגידו: "לא, אנחנו לא נזיז". אבל, אתם תרצו להזיז, נכון?

דווקא בגלל שערוץ 2 זז?

כן, את ערוץ 21. אני חושבת שיש לו שתי אפשרויות: לבוא ולהגיד שהוא רוצה להיות צמוד לערוץ 2 ואז לא משנה איפה ילך ערוץ 2 הוא ילך, או לבחור שיש לו מותג שהוא מותר 21 והוא לא רוצה לזוז מהמקום הזה.

אני לא חושבת שאנחנו צריכות לקיים פה דיון על 21. יש שאלה עקרונית. שר התקשורת אמר שהוא רוצה - - -

דקה. אם זו סוגיה - - -

טוב. מיכל, הדיון הזה - למציע יש רעיון חדש. אולי נשמע. חברת-הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, תסיימי.

רק אסיים. כרגע אני לא מדברת רק על ערוץ 21. עם זאת, אני רוצה לענות דווקא לדב אברמוביץ לטובתכם. כשאתה בא ואומר "ומה עם כבלים יכינו ערוץ שהוא דומה לערוץ הרישיון המיוחד?" - אז מעולה. אז, לא צריך את הרישיון המיוחד. הטיעון שלךָ היה לא נכון.

אני מציע, כיון שיש ויכוח אם יש סמכות או אין סמכות, שאנחנו נפתח את הרביזיה - - -

הרביזיה פתוחה. הסעיף פתוח.

הרביזיה פתוחה, ואני אדון עם משרד התקשורת. אם אני אשתכנע - - -

יש לך כבר שני דברים לדון אתם. תרשום לך, כדי שלא תשכח. אני אומר לך שביום חמישי אנחנו נדון בזה. אנחנו פשוט נסגור את העניינים האלה.

בבקשה.

אם כך, לא נצביע עכשיו. תסכם את סיכומיך, תציג אותם לוועדה ביום חמישי, ונצביע ביום חמישי. אני מאד מודה לך.

על כל הסעיפים?

לא. בינתיים, רק על א' ו-ז'.

לא. יש שני סעיפים שהם פתוחים - א' ו-ז'.

האם ה' לא?

בעצם, ה' זה אותו דבר כמו א'.

לא נתת לי לדבר בכלל.

לא, אבל לא דנים.

ביום חמישי אני רוצה לדבר.

אנחנו לא מצביעים עכשיו. אנחנו עוברים לדבר הבא.

סליחה, נכון. זה א', ז' ו-ה'.

אתה תיתן לי?

בהמשך. לא סיימנו את הישיבה.

ביום חמישי אתם רוצים לסיים. אפשר להציג את העמדה היום?

ביום חמישי אנחנו רוצים רק להצביע. האם אתה רוצה להציג את העמדה היום?

אני מאד אשמח.

בוא ונסיים, כי אנחנו בסוף. מה הדבר הבא?

יש בקשות של משרד התקשורת.

אנחנו סיימנו עם ההצעות של הח"כים.

יש בקשה נוספת של חבר הכנסת אילטוב - סעיף י"ב בסדר-היום שהפצנו - בנושא הגבלת סמכות המועצה להפחית את שיעור הערוצים המשותפים הקבוע בסעיף.

מה אתה מציע ברביזיה החדשה שלך?

חבר-הכנסת אלי אפללו, מה שאתה רוצה זה רביזיה?

לא. אני רוצה לדבר לפני הרביזיה.

חבר הכנסת אילטוב, חבר הכנסת אפללו מבקש לדבר לפניך.

לא בקשר לרביזיה. אני מדבר בקשר למשהו שלא דיברתי, והוא לא נתן לי, וביום חמישי לא אוכל להיות.

בוא ונחכה. זה מה שהצעתי. חבר הכנסת אפללו, זה בדיוק מה שאמרתי לך. אנשים רוצים לעזוב לנשיאות ולהצבעות - - -

זה מה שאני אומר. אני לא אציג את זה אחרי שכולם הולכים. לכן, רציתי לדבר לפני הרביזיה.

מי לא יהיה?

כולם הולכים. זה כמה רגעים.

לא. אנחנו פה.

אתה רוצה לדבר?

בוא ונגמור רק את זה.

בוא ונגמור.

יש עוד שתי רביזיות.

אין. יש אחת.

שתיים.

יש את סעיף 6כ1.

יש את סעיף ו' שנדמה לי שהוא זהה ל-ג' ממשלתי, ויש את סעיף י"ב.

לנו אין י"ב בסדר-היום.

יש סדר-יום. סעיף ו' בסדר-היום - בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 71ד(ג)(1)(א) בנושא קביעת התקופה של דחיית קיום מחוייבויות העבר של בעלי הזיכיון הקיימים. יש גם הצעה כזו לממשלה.

עכשיו, זה 6כ1, נכון?

לכן, אני אומר: זו רביזיה דומה גם של חבר-הכנסת רוברט אילטוב - - -

היא תואמת. הממשלה כבר הביאה הצעה חדשה.

נו, אז לְמה? לא צריך להציג אותה. נציג אותה בבלוק של הצעות הממשלה.


חבר הכנסת אילטוב, מה עוד? סעיף י"ב בסדר-היום.

סעיף י"ב בסדר-היום - יש את סעיף 6כ1(א)(2). בזמנו, הרשות הורידה את כמות הערוצים בחברת "יס" מ-40% שבבעלותם ל-20%. היום יש בחברת- - - 40%. אני מבקש להשוות את התנאים של שתי החברות.

האם אתה יכול לחזור ולהסביר עוד פעם? זהו סעיף כללי שחל באופן אחיד גם על חברת "הוט" וגם על חברת "יס". ההסדרה של המועצה יכולה להיות הסדרה פרטנית . אני לא מכירה את הפרטים של ההסדרה של המועצה, ואולי מר חן יוכל להציג זאת, אבל הסעיף הוא סעיף אחיד.

אני לא הבנתי את הבקשה.

לא. גם הוא עובד במשרד התקשורת.

אתה מדבר על החלטות מועצה, וזה לא מופיע בתוך החוק. הנושא שאתה מדבר עליו הוא החלטות פרטניות שהיו בהחלטות מועצה ספציפיות. ההתייחסות הזאת לא מופיעה בתוך החוק עצמו. לכן, הרביזיה היא לא לחוק אלא להחלטות המועצה. האבחנה בין "יס" ל"הוט" - - -

זה לא רלוונטי. זה לא בפני הוועדה.

נכון.

היושב-ראש, אני מציע שניתן זמן לברר את זה.

אם כך, יש לו עוד הבהרה לברר.

אפשר ביום רביעי.

לא. ביום רביעי אנחנו לא בעניין הזה.


חבר-הכנסת אילטוב, מה עוד?

יש עוד רביזיה.

לא. את הרביזיה הזאת נאחד- - -

מדובר בסעיף 71ד.

נכון. הממשלה ביקשה דיון מחודש.

זה דיון מחודש.

כן.

נאחד את זה.

אדוני היושב-ראש, היות שאתה עושה המשך דיון ביום חמישי וביקשתי לדון ואמרת לי "אני עושה את הדיון ביום חמישי בתחילת העניין", הייתי רוצה לדבר, אבל לצערי הרב אני לא אוכל להגיע ביום חמישי בגלל התחייבויות קודמות. אגיד מה עמדתי לגבי הנושא הראשון לגבי DTT - הערוצים שאנחנו מדברים עליהם. אני זוכר שכשהייתי יושב-ראש הקואליציה, ידידי היה יחד אתי ואנחנו ביקשנו להוסיף שני ערוצים: ערוץ 9 והטלוויזיה החינוכית שזה ערוץ 23. החוק שהגשנו פה עומד לפנינו. בכל אופן, זו היתה עמדתי. אני לא חושב לא להוסיף טלוויזיה ממלכתית שהיא ללא תשלום והיא על חשבון מדינת ישראל ולא להעלותה לעומת ערוצים אחרים כאלו או אחרים. לא עולה על הדעת שארצה לקבל שירותים ולראות טלוויזיה ממלכתית ובשביל זה אני צריך להתחבר ל"יס" או ל"הוט" ולשלם כדי לקבל שירות, כשבעצם המדינה משלמת אותו. זה לא עולה על הדעת. אני מבקש --

--להוסיף. בעצם, הוא ממליץ לוועדה.

אני ממליץ לוועדה. יש פה הגיון. זה לא הגיון להגיד "זו טלוויזיה שממומנת על-ידי מדינת ישראל ומשלמים הכל והיא צריכה לעלות חנם, ולהגיד להם 'לא. אתם צריכים להתחבר דרך 'הוט' או 'יס' או לשלם כדי לקבל את השירות הזה". זה לא הגיוני. אני מבקש שבראש ובראשונה תתנו את הדעת בעניין הזה. רבותי, תסתכלו על טובת הציבור. זה ממומן על-ידי המסים שלנו, ואתם רוצים שנשלם מס שני?! אתם באים לתת את חבילת ה-DTT בחנם, כדי להגיד "אנחנו נותנים שירותים כדי שאנשים ייהנו מהשירות חנם" - תתנו לנו את השירות הזה, שאנחנו מממנים את זה. רבותי, זה לא עולה על הדעת. אדוני היושב-ראש, אין לי ספק בהגיון וביושר שלך, אני מבקש שהדבר הזה, הטלוויזיה החינוכית, שבאה באמת לחנך ונותנת שירותים לאזרח, לא תעלה בחבילת ה-DTT בראש ובראשונה בכל מקרה. תודה רבה.

אתה מבקש דיון מחדש בסעיף הזה כדי להכליל את ערוץ 23.

כן.

הסעיף פתוח.

אבל, לא היתה בקשה לדיון מחדש על ערוץ 23.

לגבי 23, לא היה.

היה עכשיו לגבי ערוץ 9 וערוץ מורשת, וכאן יש בקשה נוספת.

אני מבקש בעניין הזה.

הוא צריך להגיש.

אז, זו הבקשה.

הוא יכול להודיע שהוא מבקש בקשה לדיון מחדש.

אני לא צריך להגיש. אני מודיע. עכשיו, אני מבקש בקשה לדיון לגבי ערוץ--

--23 על הטלוויזיה החינוכית.

אם זה עולה ביום חמישי, חבל לי שלא אוכל להיות.

האם הוא יכול להשאיר פתק להצבעה? האם הוא ממלא מקום?

אי-אפשר להשאיר פתק.

לא. הוא יכול לבקש ממישהו - - -

הרי לא נגמור. אני מבקש: אולי את הדיון הזה נדחה לא ליום חמישי אלא יהיה דיון נוסף.

לא. את הסעיף הזה אנחנו לא דוחים. דחינו מהיום ליום חמישי. זה מה שהודענו.

רק את הסעיף הזה.

את זה ויש עוד. יש את הסעיף של בן-ארי שגם מבקש להכליל ערוץ. את ההכרעות בעניין הזה כן נקבל ביום חמישי.

אדוני היושב-ראש, אם אני אהיה או לא, אני מצפה שהאחריות שלך כמו שעד עכשיו --

להוסיף את ערוץ 23.

--שאתה רואה את טובת הציבור ולא איך לעשות מחטף, כי לא ראיתי אותך עושה מחטפים- - -

נכון. תודה.

באמת. אני אומר את זה לשבחך.

באמת אני מבקש: תראה את כלל טובת הציבור.

בוודאי.

זו טלוויזיה שממומנת על-ידי מדינת ישראל. לא עולה על הדעת שזה יעבור דרך כבלים שאני חייב לשלם עליהם כדי לראות ערוצים אלה. זה לא עולה על הדעת. תודה רבה.

ברור. זה לא עולה על הדעת. אני מאד מודה לך.


האם חבר הכנסת אילטוב יצא? - הוא פה.
הממשלה ביקשה מספר בקשות חדשות. האם אנחנו צריכים לפתוח או שאלה סעיפים שלא היו פתוחים - הבקשות מחדש של הממשלה?

ההצבעה על כל הבקשות לדיון מחדש נעשתה בפתח הישיבה לגבי כולן. לכן, הבקשות התקבלו--

--ואפשר לדון.

--ועורכים עכשיו דיון מחדש בסעיפים ג', ו', ח' ו-ט', אם אינני טועה?

ו-י' ו-י"א.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להבהיר משהו. האם בסעיף ו' הדיון גם נפתח מחדש? האם יהיה דיון היום?

נכון. יהיה דיון עכשיו. הממשלה מציגה. אתה יכול גם להציג.

מאחר והממשלה ביקשה גם היא בקשות לדיון מחדש במספר נושאים, אנחנו כוללים את הנושא שלך ביחד עם הבקשות של הממשלה מאחר ומדובר באותם סעיפים.

זו אפילו אותה עמדה.

זו אותה הצעה.

זו אותה הצעה בדיוק.

זו לא בדיוק אותה הצעה.

לא?

האם אתה רוצה קודם להציג את שלך או שאתה רוצה לשמוע את הממשלה שזה עדיף?

אנחנו נקרא את הנוסח, ואם זה שונה ממה שאתה הצגת, נשמע.

תזכירי לנו בלי המספרים מה הנושא.

פרישת המחוייבויות של בעלי הזיכיון בעת המעבר לרישיון.
זה נושא שכבר נדון בוועדה, ואנחנו מציעים עכשיו נוסח עדכני. מדובר בסעיף 71ד(ג) שזה הועבר לוועדה.

זה מופיע בנוסח החדש בעמוד 2 סעיף (ג).

[קוראת סעיף 71ד(ג) בהצעת החוק.]


רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2
71ד
(ג)
המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 33א(א) או התנאים שנקבעו לפי סעיף 33א(ג), ככל שנקבעו, ולא מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיפים 33א(ב), 41(ב2), 56 או המגבלות שנקבעו לפי סעיף 33א(ג), ככל שנקבעו, ואולם -






(1)
על אף האמור בסעיף 33א(ב)(1), מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) לא קיים בתקופת הזיכיון אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה עליו לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון, ה פקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי סעיף 63א1 (בסעיף זה - ההתחייבויות בתחום התוכן), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:







(א)
לעניין התחייבויות בתחום התוכן שלא קויימו בתקופת הזיכיון ועד למועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 33 - הגיש בעל הזיכיון למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה בתוך 30 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור (בפסקה זו - תכנית ההשלמה), שיהיה עליו למלא בנוסף לכלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, והמועצה אישרה את תכנית ההשלמה;







(ב)
לעניין התחייבויות בתחום התוכן הנובעות מההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל הזיכיון שנקבעה על-ידי המועצה בכללים לפי סעיפים 24(א), 59 או 60, לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה, שלא קויימו בתקופת הזיכיון - הגיש בעל הזיכיון למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה בתוך 30 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור (בפסקה זו- התכנית להשלמת ההפרש), שיהיה עליו למלא בנוסף לכלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, והמועצה אישרה את התכנית להשלמת ההפרש;







(ג)
בעל הזיכיון המציא לרשות, ערבות בנקאית אוטונומית בגובה תכנית ההשלמה והתכנית להשלמת ההפרש, להבטחת ביצוען של התכניות, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי סעיף 33א(א)(3); המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.





(2)
על עף האמור בסעיף 33א(ב)(1), מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון אחר ההתחייבויות בתחום התוכן הנובעות מההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל הזיכיון שנקבעה על-ידי המועצה בכללים לפי סעיפים 24(א), 59 או 60, לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1)(ב) ו-(ג), בשינוי זה: פסקה (ג) תיקרא כך שבמקום "בגובה תכנית ההשלמה והתכנית להשלמת ההפרש, להבטחת ביצוען של התכניות" יבוא "בגובה התכנית להשלמת ההפרש, להבטחת ביצועה של התכנית".










מה שעשינו בסעיף הזה הוא שבעצם אנחנו מדברים על שני סוגי מחויבויות: סוג מחוייבות אחד הוא מחוייבויות התוכן השוטפות, כל התכניות שהם אמורים היו לשדר למעט שידורי חדשות; הסוג השני הן בעצם מחוייבויות שנוצרו בדיעבד. אלה מחוייבויות שנוצרו בגלל ההפרש בין ההכנסה החזויה, כפי שקבעה אותה הרשות השנייה, לבין ההכנסה שהיתה בפועל.


ההבדל בין המחוייבויות לעניין ערוץ 2, ואנחנו מדברים כרגע רק על הסעיף לעניין ערוץ 2: ההתחייבות הראשונה, ונקרא לזה ההתחייבויות השוטפות, לצורך העניין - הם צריכים להגיש תכנית להשלמת ה-30 חודשים מתחילת תוקף הרישיון, שזה בעצם מה שביקשתָ, כלומר זה ממועד המעבר וזה חופף. מדובר בהפרות של מחוייבויות שהתקיימו עד לתחילת תוקף התיקון, תיקון מספר 33, שזה התיקון הזה שאנחנו כרגע עוסקים בו.


הסוג השני, שזה ההתחייבויות בדיעבד - מדובר על הפרות שהתקיימו בכל תקופת הזיכיון ולא רק עד תחילת התיקון לתוקף, מן הסתם כי אנחנו לא יכולים לחזות את ההפרשים האלה.

אבל, אלה לא הפרות, אלא פערים.

אלה ממש לא הפרות.

פערים. לא משנה.

לא משנה איך נקרא לזה. צריך לדעת את זה בזמן אמת.

הפרשים.

פערים.

אבל, זו הסיבה שמתייחסים אליהם אחרת. אלה פערים.

הסיבה היא בעיקרה גם כי אי-אפשר לדעת עד תום התקופה מה הפער, מהי ההכנסה הצפויה, מטבע הדברים.

לא. אבל, היא הנותנת. לא ניתן לטעון עליהם הפרה. זו לא הפרה. לכן, זו לא הפרה.

נכון. זו לא הפרה.

גם פה מדובר ב-30 חודשים ממועד תחילת תוקף הרישיון, כלומר ממועד המעבר.


לעניין הסוג השני של ההפרשים האלה, זה יחול גם ב-2015, כלומר כרגע דיברנו על שני סוגי תכניות שהם לגבי מי שיבקש לקבל רישיון במועד המעבר. הסוג השני יחול גם למי שיבקש לקבל רישיון בשנת 2015 כשייגמר הזיכיון.

האם יש הערות?

אנחנו אמנם נדברנו עם משרד התקשורת, אבל התבקשנו להעלות זאת כאן משום שחלק מהעקרונות כבר דוברו בוועדה. יש מספר תיקונים טכניים. באופן כללי, הרשות השנייה עומדת מאחורי מה שנאמר כאן, וזה בהחלט הסדר סביר ונכון. אנחנו רק מבקשים לתקן כמה דברים. אני לא יודע אם זה הוצבע כנוסח או רק כעקרון. ראשית, אנחנו מבקשים שזה יתוקן ל-36 חודשים ולא 30 חודשים.

לעגל את זה.

לא סתם לעגל. המכסה היא מכסה שנתית, והבחינה היא בחינה שנתית. באמצע שנה זה יהפוך להיות סיפור מורכב מאד מבחינת היכולת לאמוד ולקבוע. לכן, אנחנו סבורים שבעניין הזה, בגלל שגם בשלוש שנים נמצא בתוך המתחם של המועמדים שנקבעו--

של המעבר.

--וזה בהחלט סביר. אני מזכיר לכם שהדיון היה בין שנתיים לשלוש שנים, וכאילו עשו מעין פשרה בלחץ, בכפר המכביה, של שנתיים וחצי. אנחנו כבר אמרנו, וקולנו לא נשמע כמו שצריך, ששנתיים וחצי זה בלתי אפשרי טכנית. זו נקודה ראשונה - להרחיב זאת ל-36 חודשים.

זה: עד 36 חודשים. המועצה צריכה שיהיה לה - - -

לקבוע.

לא. אין לכם. זה לא עניין של מנדט בעניין הזה.

אני יודע. אני יכול לזהות עניין של הפרות לא גדולות - אני יכול לתבוע את ההחזר שלהם בתוך שנה. אני יכול לראות מצב שאני יכול לפרוש את זה שלוש שנים, ויש עוד מצב שאני אפרוש את זה לשנתיים. אני חושב שצריך שיהיה למועצה את המנדט להחליט שהיא גובה פחות- - -

זה פשוט הסדר שונה מההסדר שהוצע עד עכשיו. מעבר לזה, שגם לפי ההצעה של מנשה סמירה, גם אם מקבלים אותה, צריכים לעשות התאמות ולתחום זאת במילה "עד תום תקופת הזיכיון", עד 2015. זאת אומרת, קודם כל, צריך לחשוב על הסיפור הזה של שיקול הדעת ולראות מה המשמעות של זה. זאת אומרת, האם זה לא נמצא במסגרת הסעיף שמקנה אישור לתכנית הפרישה? האם שם לא נמצא שיקול דעת?

זה קיים. אני חושב שכן.

אם כך, מה השינוי שמתבקש כאן?

אילן אבישר, יושב-ראש המועצה שלנו, מחדד שהעניין של שלוש שנים הוא בכל מקרה עד שלוש שנים. זה מופיע כבר מההיתר שניתן בסעיפים קודמים לעניין הזה.

זה כתוב בחוק.

זה ממילא לא דורש שום שינוי, מכיון שכתוב כאן: "המועצה אישרה את תכנית ההשלמה".

אוקיי.

לכן, בעניין הזה לא נדרש שינוי.

יש את המנדט. בוודאות. הנה, זה נאמר עכשיו.

יש מקום להוסיף את מה שאת אמרת: "ולא יחרוג מתום תקופת הזיכיון".

יש כאן הבדל בין 2 לבין 10. אני רק רוצה לחדד את זה.

רק על 10. ל-10 מגיע.

לא. מכיון שמצביעים כאן סעיף-סעיף, צריכים לראות כאן את התמונה כולה.


אתי בנדלר, תקשיבי לקטע הזה.

לא שמעתי, כי היה כאן איזה שהוא דיון. אני מתנצלת.

היתה התייעצות בנושא אחר.

אחזור על מה שאמרנו. במסגרת התכנית, תאשר הרשות, המועצה, מה שייקבע, את האופן בו יוסדרו המחוייבויות, ולכן לדעתנו אין מקום לשינויים מהנוסח שהוצע.


לעניין השלוש שנים, אנחנו לא מתכוונים להתנגד כאן לשינוי מ-30 חודשים ל-36 חודשים, אבל צריך לעשות כאן התאמות שהן מעבר לשינוי המספר. למה? מכיון שההנחה היתה שכל החזר המחוייבויות יהיה עד תום תקופת הזיכיון ההסטורית - או הארכה או עד תום תקופת הזיכיון המקורית. לכן, אם אנחנו מדברים על "קשת" ו"רשת" - אנחנו מדברים עד אוקטובר 2015, ואם אנחנו מדברים על "ישראל 10" - אנחנו מדברים על ינואר 2014. ככל שיידחה מועד המעבר, כלומר השר יכריז על דחייה של החוק לתוקף, זה יקצר את התקופה שבמסגרתה מוחזרות המחוייבויות.

ההפרות. מחוייבויות שהן בתחום ההפרה.

אבל, גם לגבי ההפרות אנחנו צריכים רגע לחשוב. אם יש דחייה, נניח, של הכניסה לתוקף של החוק עד 2013, האם הכוונה שלכם היא שתהיה דחייה של מחוייבויות שנוצרו בדיעבד עד 2016? - לא. הכל צריך להיות עד 2015.

למעט ההפרשים, כי לזה יש סעיף נפרד שמאפשר אפילו שלוש שנים מ-2015. האבחנה הזאת שרירה וקיימת.

בסדר. זה בהנחה שהסעיף הבא שאנחנו מציעים מתקבל. זה רק תחת ההנחה הזאת.

נכון.

אני רוצה להבין. אם כך, מה שמוצע כרגע זה להשלמה בתוך 36 חודשים ובלבד --

--לא יאוחר מתום תקופת הזיכיון.

--שהמועד לא יהיה מאוחר מהמועד שבו הזיכיון אמור היה להסתיים לפי החוק כנוסחו ערב התיקון.

צריך להגיד מועד ספציפי: "ובלבד שזה לא יעבור את אוקטובר 2015".

לא. לגבי כולם?

אבל, זה לא יכול להיות 36 חודשים. זה כמו להגיד: 10 שנים.

לא. אבל, אלה שני סעיפים שונים.

לגבי ערוץ 2, מדובר על סוף אוקטובר 2015. לגבי ערוץ 10, זה סוף ינואר 2014.

נבחין בין המחוייבויות, המחוייבויות השוטפות, אלה שנוצרו בזמן אמת. אתה מאפשר להן להיווצר רק למועד מעבר החוק.

זה כתוב. יש סעיף.

זה לא יכול להגיע ל-36 חודשים. 36 חודשים - כבר ברור שזה יהיה מעבר לתקופת הזיכיון.

אם כך, אין טעם לנקוב במספר הזה בכלל.

אם כך, מה אתם מעדיפים? את התאריכים?

ואם אתה אומר שאתה מדבר על בחינה שנתית, אולי אנחנו יורדים ל-24 חודשים. אינני יודעת.

הסיבה שיש מקום לנקוב פה מספר היא, שאנחנו ברגע זה לא יודעים מהו מועד המעבר כי זה נתון לשיקולו של השר.

זה צריך להיות 24 או 36. הוועדה תחליט.

לא. כרגע, ברירת המחדל היא 1/1/2012.

אז, שלוש שנים מתקיים.

אם זה ה-1/1/2012, שלוש שנים זה סוף 2015.

אבל, אם זה ה-1/1/2013, זה לא מתקיים.

אפשר: ובלבד שזה לא- - -

אם זה יידחה, צריך לרשום: "ולא יותר מ-".

מה זה בכלל משנה לכם עד מתי? אני לא מבין. אנחנו מתכוונים לעבור בסוף 2015. אני לא מבין מה הבעיה.

אם כך, בכלל הסעיף לא רלוונטי.

ועוד איך הוא איך רלוונטי.

אז, הסעיף לא אקטואלי. אז, זה לא משנה מה ננסח.

בדיוק.

מה? מה אתה אומר? אתה אמרת דבר דרמטי מאד. האם אתה אומר שאתם עוברים רק ב-2015?

כמו שזה נראה עכשיו, המצב הוא- - -

האם זו הודעת חברת "רשת"? זו אמירה דרמטית מאד.

אבל, הוא אמר: "כמו שזה נראה עכשיו". יכול להיות שמחר זה ייראה אחרת. יש סייג להצהרה.

עד מתי צריכים להודיע?

עד ה-1/4/2011.

עד ה-1/4/2011 אתה חייב לקבל החלטה. זה לא הרבה זמן.

אני אומר לכם אותה עכשיו. כמו שזה נראה עכשיו, --

--אתם נשארים בשיטת הזיכיון.

--כדאי לדון במה קורה אחרי 2015 עם הרישיונות.

האם גם חברת "קשת" מצטרפת?

לא. יש הסדר.

אני רק רוצה להגיד כזה דבר: אם העקרון הוסכם לגבי 2012,--

את לא ענית לי.

--הוא יכול להיות תקף גם ל-2015.

ממש לחלוטין לא משלושה טעמים.

בוודאות, כן. נגה, אם הסכמתם לעקרון שב-2012 אפשר לפרוש ל-30 חודשים או ל-36 חודשים, איזו סיבה תהיה להגיע למצב שבו אחרי שאנחנו נסיים את תקופת הזיכיון שלנו ב-2015 המשמעות של זה כרגע, לפי איך שנראה החוק, שבעצם אתם סוגרים אותנו? אני רק רוצה להבהיר את זה לפרוטוקול.

לא.

אם הכוונה שלכם היא לא למלא את מחוייבויות עבר עד 2015, באמת יש לכם בעיה.

הפוך. אני אומרת: לא. אני מתייחסת רק לעניין ההפרה הזניחה.

לא. היא לא מדברת על זניחה.

יש הסדר להפרה זניחה; תוך שנה אתם אמורים למלא אותה.

ודאי.

יש לכם גם ב-2015. את מדברת על חובות עבר.

נכון. אבל, אני לא מדברת על זה. זה אפילו על חובות עבר. אם אנחנו מסיימים עד 2015 ואנחנו נגיע למצב שההפרה היא איננה הפרה זניחה, אנחנו נגיע למצב שבו, כרגע לפי איך שמנוסח החוק, בתחום מחוייבויות התוכן בעצם אתם סוגרים את ערוץ 2, לצורך העניין, את "רשת" או את "קשת". כמובן שמבחינתנו אנחנו מתכננים לעמוד במלוא מחוייבותינו. אני אומרת על הסיכון כפי שיקרה ב-2012. יכול להיות שיהיה בדיוק כמו ב-2012. גם ב-2009 עמדנו ב-100%, וגם ב-2010 אנחנו מתכוונים לעמוד ב-100%.

לא. טענתם שאתם לא עומדים בגלל שחובות הזיכיון הם כל כך רחבות וזה כל כך בלתי-אפשרי, ולכן אנחנו הולכים לשינוי שיטה שמצמצמים כל כך כל כך מחובות הרישיון. אז, אין שום סיבה לתת לכם את האפשרות הזאת.

סליחה. ממש לא.

טלי, אל תקחו זיכיון. קחו את הרישיון. יש לכם הקלות, והכל נחמד. למה לכם לחכות ל-2015? תעברו מחר בבוקר. יש לכם בחירה. רק תחזירו את חובות העבר שלכם.

אני יכולה להסביר.

- - -

מנשה, בוודאי שכן. אני גם יכולה להסביר. יש לי שאלה: אם החלטתם שהעקרון הזה רלוונטי ל-2012, למה אותו עקרון לא יכול להיות רלוונטי ל-2015? האם אפשר לקבל תשובה על זה?

עקרון שאומר מה?

העקרון שאומר שאם יש מחוייבויות תוכן שהן חורגות מגדר ההפרה הזניחה, לא מתאפשר המעבר מזיכיון לרישיון.

רק מכיון שהיקף המחוייבויות שלכם בתחום הזיכיון היה כזה ומכיון שגם אתם אמרתם שהטעם במעבר לרישיון זה דף חדש, שלא יהיו יותר הפרות ושהכל יהיה מסודר ונקי ולא יהיו מחוייבויות במסגרת מכרזיות שלא ניתן יהיה אחר כך לעמוד בהן - הרי זה השוט היחיד במעבר מזיכיון לרישיון ומרישיון לרישיון.

אבל, ביקשתם ערבויות וקיבלתם ערבויות.

יש לכם ערבויות.

לשים את הערבויות - מה שאתם מבקשים כאן במסגרת השיטה זו הפרה יעילה. אנחנו לא חושבים שצריך למסד בתוך החוק אפשרות שלכם, כך שכל פעם שתפרו - תשימו ערבות, וככה תתגלגלו עם זה קדימה וקדימה, כי זו הפרה יעילה.

ממש לא נכון.

מה שהיה בתקופת הזיכיונות הוא לא מה שצפוי להיות בתקופת הרישיונות מבחינת ההפרות שלכם. לכן, נקבע הסדר להפרה שהיא הפרה מצומצמת, הפרה שהיא הפרה משמעותית. אין שום סיבה שמישהו בעל רישיון שהפר ימשיך ויקבל וישדר במסגרת רישיון. זו אבן-היסוד במעבר לרישיונות.

נגה, אתם ביקשתם סנקציה אפקטיבית, וקיבלתם אותה בדמות ערבויות.

זו לא רק סנקציה.

הבנו את עמדתכם.

אני רוצה שיידעו שההשלכות ב-2015 - - -

חבר-הכנסת אילטוב, האם אתה כיוונת לדעת הגדולים ברביזיה שלך?

לא. הוא דיבר על מועד המעבר.

ברביזיה שלי דיברתי על מועד המעבר. אבל, אני פה עכשיו שומע את הויכוח, ואני אומר: "אוקיי. אם הם הגיעו להסכמה שהם יפרשו את החובות שלהם וההסכמה התקבלה, אני באמת לא רואה פה איפה ה-catch, איפה הבעיה".

נסביר. מנשה, האם אתה רוצה להתחיל?

דווקא במקרה הזה, אני חושב שההצעה שמובאת כאן, בניסוח, מאוזנת ומסתכלת על שני הדברים. יש הבדל בין הפרה וחוב. החוב בתוכן נצבר משתי אפשרויות: אפשרות אחת של הפרות - שלא לעמוד בהתחייבויות; התחייבת לתת X ועשית X מינוס חלק מסויים. האפשרות השנייה היא שזה לא הפרה אלא שנוצר חוב בגלל שבסוף השנה הסתבר שהכנסותיך היו גבוהות ולכן על-פי ההתחייבות אתה צריך להשקיע יותר וצריך לתת לך את הזמן להחזיר את זה, כי לא יכולת לדעת שפתאום יש צמיחה ויש יותר הכנסות. לגבי ההפרות, אם לא היינו עובדים במשטר רישיונות, בכל מקרה מניה וביה הזכיינים היו חייבים לסיים את ההפרות שלהם ולהחזיר את הכל עד סוף 2015 - זה המועד האחרון.

בדיוק.

אז, בוא ונקבע את המועד וזהו.

זה מה שנקבע.

זה תום תקופת הזיכיון. לכן, אם הם ב-2012 יעברו או לא יעברו לרישיון, גם אם הם יישארו בזיכיון או יעברו לרישיונות, הם מחוייבים, וזה הרעיון, להחזיר את החובות שנבעו מהפרה תוך פרישה סבירה, ובנוסף למחוייבויות שלהם, עד 2015.


לגבי הפרשים שנוצרו מתחזית מהכנסות גבוהות יותר, כאן גם את אלה אפשר לפרוש לשלוש שנים. בעניין הזה, אם הם יגיעו ל-2015 בזיכיון ורק אז הם יבקשו לעבור לרישיון - את ההפרות הם לא יכולים... הייתם צריכים לסיים את זה בין אם זה בזיכיון ובין אם זה ברישיון.

אבל, את ההפרשים- - -

לגבי ההפרשים שנובעים מתחזית - יש לזה סעיף נפרד - יהיה מותר להם לפרוש על פני תקופת הרישיון.
לכן, זה מאוזן, הוגן וסביר.


יתרה מזאת, עכשיו אעבור למצב העובדתי. אנחנו נמצאים ב-2010. אנחנו לא מתכוונים, וגם הזכיינים לא מתכוונים, להרחיב את היקף חובותיהם למעט הפרות זניחות, חלילה, שייווצרו מתקלות או מדברים מהסוג הזה. היקף החובות ידוע. היקף הפרישה הוא סביר על טווח ה-3-5 השנים שנותרו להם. לכן, המודל הזה שמוצע כאן משקלל נכון בין הדברים, הוא בהחלט אפשרי וגם עושה צדק עם הציבור.

אני רוצה להסביר משהו לגבי 2015. המשמעות לגבי 2015 היא, שכל חובות הסוגה העילית שלנו בעצם צריכים להתגדר לגדר ההפרה הזניחה ולהיות מושלמים בתוך שנה. אנחנו מדברים כאן על סוגה עילית.

שלוש שנים.

אנחנו מדברים כאן על דרמות. לוקח יותר משנה להפיק דרמה. זה לא מעשי.

מה זה קשור להתחלה ולמועד חתימה?

מה זה קשור? יש לכם עוד ארבע שנים לעשות את זה. בעצם, מה שמתכוונים לעשות הוא להתבסס על הפרה - - -

זה טיעון מיותר ולא רלוונטי.

זכיין נבון יתכנן עם רזרבה מסויימת, יעשה יותר פרויקטים, כדי שבשנתו האחרונה הוא יעמוד במכסה. לא יעלה על הדעת לבוא ל-2015 מראש ולא לעמוד בכל המכסה.

זה ארבע שנים לא שנה.

לנו יש על המדף כבר עשרות דרמות.

יש חמש שנים להתכונן לזה. זה מספיק זמן.

לא. חבר'ה, יש גבול.

מנשה, אני מודה לך.


יפה ויגודצקי, בבקשה. אחר כך, חבר-הכנסת אילטוב, אם אתה מבחינתך זה נראה מתווה נכון- - -

אני חייב לומר עוד 2-3 הערות טכניות לדברים.

אני מבקשת שזה יופיע בפרוטוקול, שעד לרגע זה הטלוויזיה החינוכית לא קיבלה תשובה ממשרד התקשורת לגבי מה קורה ברגע המעבר מרישיונות לזיכיונות ומחיקת ערוץ 22.

אני באמת תומכת בתזכורת.

איך זה קשור? לא הבנתי. ההבהרה נכונה, אבל למה היא נאמרת כרגע?

לא. אין לנו הסדר בחוק לגבי העניין.

אין הסדר. יש פה איזו בעיה.

אם הם לא יביאו עד יום חמישי?

אני רק ביקשתי שזה יהיה בפרוטוקול.

אני מבקש להשלים את ההערות. גם את ההערה השלישית העברנו למשרד התקשורת, ואנחנו חושבים שנאמר לנו שיש מקום להעלותה פה. בסעיף (ג) בנושא הערבויות אנחנו סבורים שצריך להחיל את ההסדר שאנחנו נתנו גם לערוץ 10 באותו נוסח כפי שמופיע בתיקון לחוק לערוץ 10, שעם העשייה תהיה הפחתת הערבויות. אין סיבה להחזיק את מלוא הערבויות כשהם מתחילים להחזיר.

אנחנו חושבים שהסמכות הזאת, הרי גם אתם סבורים, לא משוללת מהידיים שלכם. מכיון שגובה הערבות צריך להיות שווה למחוייבויות, ככל שפוחתות הערבויות יש אפשרות להפחית את גובה הערבות.

יש סעיף שמאד מסדיר את העניין בצורה ברורה בערוץ 10. אין שום סיבה לא להעתיק אותו as is.

למה לא להעתיק אותו as is?

למה לא?

אני מוכרחה לומר שברמה העקרונית - - -

למען הסר ספק. אני מבקש שהנושא הזה יוסדר.

נכון. למה לא? למה אתם - משרד התקשורת - מבדילים?

אני חושבת שצריך לאפשר ליועצת המשפטית של הוועדה לדבר.

אינני יודעת למה הם מבדילים. קיבלתי את מכתבה של עורכת-הדין זהר קדמון שדיברה גם על הנושא הזה, וחשבתי שהטענה ראויה וצודקת.

היא מייצגת--

--את "קשת".

אני אינני יודעת מדוע יש באמת, בהתאם להצעת משרד התקשורת, שינוי בנוסח בין הסעיף שנקבע לגבי ערוץ 10 לבין ערוץ 2. אני אשמח לשמוע הסברים. אם לא, אני מציעה באמת להיצמד לנוסח שנקבע לגבי ערוץ 10.

אפשר להקריא את הסעיף. הוא פשוט, והוא בן ארבע שורות.

יש הסבר מהותי בין ערוץ 10 לבין ערוץ 2. עם כל הכבוד לכולם כאן, בואו ונזכור: ערוץ 10 היה נמצא אז במצוקה עם בעיות לא קטנות. אין מה להשוות.

- - - מה רוצים לעשות? נורא פשוט.

אני הבנתי טוב מאד.

הבנו, אז מה?

אני רוצה להסביר, כדי שלא יהיה ספק, כיון שהנוסח של הסעיף שמתייחס לערוץ 10 איננו לפני. אני רוצה להסביר ברמת העקרון בלבד.

למועצת הרשות השנייה יש הצעה לגבי הנוסח.

אני רוצה להסביר ברמת העקרון בלבד. ככל שניתנת ערבות, למשל, לגבי מחוייבויות של 100- - -

אם זה על 100% - כן.

מה שהיה ב-10 זה החלפת מחוייבויות, וזה משהו אחר.

מוש, היועצת המשפטית מדברת עכשיו.


חבר-הכנסת אילטוב, אנחנו מסיימים את העניין הזה, וניגשים להצבעה.

אני מבקשת את תשומת הלב. כיון שהנוסח שכתבנו לגבי ערוץ 10 איננו לפני ואני לא רוצה לומר באופן חד-משמעי שזה הנוסח המתאים לענייננו, אני מבקשת שהנוסח שייכתב כאן, בסופו של דבר, יהיה כזה שיאפשר לרשות השנייה להסכים להפחתת ערבויות ככל שמחוייבויות מסויימות מולאו לשביעות רצונה של הרשות.

אוקיי. זה אותו נוסח שנמצא בערוץ 10.

גברתי היועצת המשפטית, אם התכנית תהיה נניח לשלוש שנים ובכל שנה הם צריכים להחזיר 30 מליון, ובסוף השנה הראשונה הם ביצעו את ה-30 הראשונים - אין סיבה להחזיק 90 מליון ערבויות כשהם ביצעו כבר את ה-30 ובסוף השנה.

מי אמר שיחזיקו?

לכן, זו תשובה למוש קודם כל, ולכן אנחנו בסדר.

לא. אין בעיה. בסדר גמור, אם לא הבנתי אותך מספיק.

אני לא רוצה להביא את הנוסח, כי אני רוצה לוודא שהנוסח הזה יאפשר את התוצאה הזאת.

מאה אחוז. מנשה, ההערה התקבלה. קיבלנו את הערתך.


מהו הדבר הבא?

האם הנוסח הזה הוא הנוסח שלגבי ערוץ 10?

האמת היא שאני לא מצליחה להבין.

דנה, תודה. מיצינו.

אני לא מבינה מאיפה אתם למדים שיש הבדל בין מה שנקבע שם לפה.

קודם כל, יש סעיף. האם את רוצה שאני אקריא לך אותו מערוץ 10?

זה לא הסעיף שאתה דיברת עליו. אתה הסברת משהו אחר ממה שנמצא בסעיף של ערוץ 10.

אבל, זה לא הסעיף שאתה דיברת עליו.

היא טוענת שזה כבר בחוק.

קודם כל, אם אנחנו מסכימים, כבר עשינו חצי מהדרך. מה שנשאר עכשיו זה רק הנוסח. אז, בבקשה יאמרו שהעקרון מוסכם, העקרון קיים - על הכיפאק.

תמצאו את הסעיף. בסדר.

לא מדברים כאן על החלפה.

לא החלפה אלא הפחתה.

איפה כתובה המלה "הפחתה" בסעיף?

לגבי ניסוח, הרי יש הסכמה. זה רק עניין של ניסוח.

זו סמכות כללית.

קודם כל, הסמכות הכללית היא - - -

סעיף קטן (ג) מדבר על גובה הערבויות שיש להמציא בתחילת הדרך, כל עוד יש מחוייבויות. אם תקרא בעיון סעיף קטן זה, הוא איננו מדבר על מה קורה בהמשך ככל שמולאו מחוייבויות. כך שסעיף קטן (ג) לכשעצמו איננו עומד בדרך להשגת המטרה.

נכון. זה נראה לנו נכון ברמה המהותית.

מה שצריך לבדוק הוא האם למועצה או לרשות יש סמכות להפחית את הערבויות בהמשך.

לאחר ביצוע.

אם אין לה סמכות - אנחנו נתקן את זה. אם יש לה סמכות - אין מה לתקן.

בדיוק. אוקיי.

למיטב ידיעתי, הסמכויות בנושא הערבויות הן של המועצה באישור שר התקשורת.

זה לא כללים.

זה לא משנה אם זה המועצה עם אישור או בלי אישור. אם יש סמכות - יש סמכות.

יש לנו שאלה טכנית. בעניין הערבויות אנחנו מגיעים למצב שיש לנו סוג של ערבויות משולשות, מכיון שיש לנו ערבויות של הזיכיון, ערבויות במעמד קבלת הרישיון - - -

זו המשמעות של ליצור חוב.

ממש לא. אני לא מדברת על החובות.

ערבויות על הזיכיון הן ערבויות של חובות. מאחר והחובות הם הרבה יותר גדולים- - -

מר סמירה, תאפשרו לגברת גורן לדבר רגע.

יכול להיות שאתה צודק ואתה תוכל להסביר לי, ואני לא הבנתי את זה.

התחלת לומר שמדובר בשלושה סוגי ערבויות.

סוג משולש: אחד - כרגע, נמצאות בידי הרשות ערבויות הזיכיון. במעמד בקשת הרישיון אנחנו נדרשים להגיש ערבויות הרישיון,--

בנוסף.

--כלומר בעוד שיש ערבויות בתקופת הזיכיון. הערבויות האחרונות, שאני מדברת עליהן, הסעיף השלישי, הן באמת ערבויות בגין החוב הנצבר.

אלה שני סוגים.

אלה שלושה.

לא יהיה גם זיכיון וגם רישיון באותו זמן, אלא יהיה או זיכיון או רישיון.

בדיוק.

זו, בדיוק, השאלה שלי. זה לא ברור כאן.

זה ייקבע. אמרנו את זה. יקחו את זה בכללים.

זה שיקול הדעת שלכם.

נכון.

זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול. האם כשאני מגישה את הרישיון, באותו מעמד אני מקבלת את ערבויות הזיכיון, מגישה את ערבויות הרישיון - - -

לא.

מתי מסתיימת תקופת הזיכיון?

דנה, אל תעני.

בנק ישראל.

בטח. בדיוק. בנק ישראל.

החוק קובע שהרשות השנייה תקבע כללים למגישי בקשה לרישיון, מה הם צריכים לתת ומה הם יעשו. הרשות השנייה, שתעצב את הכללים למעבר ולעת הבקשה, תשקול את הנקודה הזאת שאתם כבר מחזיקים ערבויות לנושא הזיכיון, ומן הסתם אנחנו נראה את החפיפה ונקבע את המועד שהערבויות צריכות לעבור.

מה זאת אומרת "תשקול"? זה, בדיוק, מה שאני שואלת. מה זה "תשקול"?

כרגע היועצת המשפטית שלך הזכירה שכללי הערבויות הם בסמכותה של המועצה באישור של זה. לכן, אנחנו נפעל בדיוק ברוח הזאת. החוק מסמיך אותנו לעניין הזה.


לגבי הערבויות של החוק, ערבויות של הזיכיון, - - -

אני לא מדברת עליהן. הבנתי אותן.

אז, זהו.

טלי, בסדר?

אני מסכימה. זאת אומרת, בעצם, ערבויות הרישיון מחליפות את ערבויות הזיכיון.

לא.

לא.

אז, שוב, אני חוזרת ואומרת: אתם מדברים על - - -

המועצה תחליט.

זו החלטה של הרשות- - -

יפה. אז, אני מבקשת כאן לקבל החלטה.

מה את מבקשת?

יש כאן מצב שבו יש לנו תשלום משולש. אני רוצה רגע שתשימו את זה ושהנקודה הזאת תהיה לפרוטוקול בצורה מאד-מאד ברורה, ואני מבקשת שכאן תילקח החלטה.

קודם כל, - - -

לא. מנשה, אנחנו לא יכולים גם להגיש... תבין את גובה הערבויות.

שאול, האם "רשת" יכולה לעמוד בזה?

אם אלה בעיות טכניות- - -

זה לא טכני.

אני רוצה לדבר על המסגרת, ואחרי כן מנשה ידבר על התוכן של זה.

זה בעיות 2016.

כשאתם נמצאים בתקופת זיכיון, והבקשה כאן היא בקשה מאד ברורה, לא יכול להיות שבתקופת הזיכיון יבטלו לכם את הערבויות שלכם בתקופת הזיכיון כי בעוד שנה וחצי תעברו לתקופת של רישיון.

זו לא המשמעות.

מכיון שאתם נמצאים בסיטואציה ייחודית בה אתם יצרתם הפרות מאד גבוהות ואתם אומרים "אנחנו בתקופת הזיכיון לא יכולים למלא את המחוייבויות שלנו גם מבחינת היקף- - -

לא אמרתי. אני לא מדברת על ערבויות החוב. אל תבלבלו.

הערבויות שלכם הן ערבויות כלליות. הערבויות בזיכיון הן ערבויות כלליות.

אנחנו נצא להפסקה עד השעה 12:45 ונחזור, ובינתיים תסדירו את הנושאים.

אולי כדאי שנציג עוד- - -

לא. עד 12:45 נהיה בהפסקה, ואז נחזור ונצביע.


(הישיבה הופסקה בשעה 12:18.)


(הישיבה חודשה בשעה 12:59.)

אני מחדש את הישיבה. אני רואה שכהרגלנו אנחנו מתחילים בפורום גדול ומצטמצמים לאט-לאט.


כמובן שתצא על זה הודעה מסודרת של מנהלת הוועדה, אבל אני מודיע שאנחנו ניפגש ביום חמישי בשעה 09:30 במרכז הירידים ולא בכפר המכביה. זה על-פי החלטת הכנסת. אני מודיע, שזה יהיה בערך עד השעה 13:00. לכולנו יש עוד דברים בחיים, על אף שנראה שכל חיינו מרוכזים בחוק הזה.

זה חשוב כי אנחנו משנים לוחות-זמנים. לכן, אנחנו רוצים לדעת.

אני מודיע, שזה יהיה עד השעה 13:00. לכולם יש עוד דברים בחיים.


חברת-הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, את יכולה להתקרב אלי. חברייך פרשו.


אנחנו ממשיכים. האם הגעתם בינתיים לאיזה שהוא מיצוי של הדיון הזה שקיימתם פה עם הגברת גורן, עם מנשה וכולכם? טלי, המתווה שהממשלה מציעה הוא מתווה הגון וסביר, ואני חושב שאפשר להצביע עליו.

באנו כאן עם הקלה.

מנשה שכנע אותי.

מנשה שהיה בין מפקדיי בצבא שכנע אותי הרבה דברים. יש לו יכולות שכנוע.

אני אומרת שזה גם יכול להיות. הוא שכנע אותי.

אם כך, אפשר להצביע. איפה המציע, חבר-הכנסת אילטוב? כנראה שהוא מצטרף. לא נמצא - נצביע.

יש עוד תיקון טכני קטן. שרי, באיזה סעיף זה?

גם בסעיף (1)(ב) וגם ב-(2).

בסעיף (1)(ב) וגם בסעיף (2) כתוב "מההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל הזיכיון שנקבע על-ידי המועצה בכללים לפי סעיפים....".

אני לא יודעת איזה סעיף את קוראת.

הסעיף שדנו - סעיף קטן (ג)(1)(ב) - המתחיל במלים: "לעניין התחייבויות בתחום התוכן הנובעות מההפרש...". יש פה תיקון נוסח קטן: במקום "שנקבעה על-ידי המועצה בכללים לפי סעיפים...", ייאמר: "שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיפים 24(א) ואילך...". זה כך מכיון שהכללים שלפיהם נקבעת ההכנסה החזויה הם כללים של המועצה, בפועל מי שקובע את - - -

טל, האם יש עוד מקום שמתקנים את זה?

בפסקה (2).

אותו תיקון יהיה גם בסעיף קטן (2) המתחיל ב"על אף האמור בסעיף..".

אחר כך נגיע לסעיף 10.

נגה, אני רוצה הבהרה. בסעיף (2) הכוונה היא כאן להפרשים שנצברו, והמלה "נצברו" חסרה. האם זה ברור מן הכתב או שצריך להוסיף את המלה "נצברו"? זה לא רק בשנה אחת. מדובר פה על כמה שנים.

נראה לי שזה ברור, כי אתה מתייחס לזמן עבר.

אני לא בטוח, כי בהמשך כתוב "בשנה הזו" ו"שנה אחת". צריך שלא תהיינה אי-הבנות. זה צריך להיות: שנצברו.

אני לא יודעת איפה. על מה אתה מדבר?

בסעיף (ג)(1)(ב) צריך להיות: "לעניין ההתחייבויות שנצברו בתחום התוכן".

זה ברור.

אני לא חושבת שזה נדרש. זה מובן מאליו. כתוב "שלא קויימו בתחילת הזיכיון". כלומר, ממילא זה נצבר.

הם לא יכולים שלא להיצבר.

אוקיי.

אדוני היושב-ראש, אם כך, לגבי סעיף קטן (ג), אני רוצה להזכיר מה הם השינויים שהוסכמו. בנוסח שהופץ על-ידי משרד התקשורת, הנוסח החדש כפי שהוא עם כל השינויים המודגשים, שזה הנוסח שאני מבינה שאתה מעוניין להצביע עליו, בשינויים אלה: בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ב) - בשני המקומות - במקום "שלושים חודשים" יבוא "שלושים וששה חודשים, ובלבד שהמועד לסיום ההשלמה יהיה לא יאוחר ממועד- - -

זה רק לגבי (א), כלומר רק לגבי אם עוברים לרישיון ב-2012.

נכון, רק לגבי (א). קודם כל, אני אשלים לגבי סעיף קטן (א). סיום ההשלמה יהיה לא יאוחר מסיום מועד הזיכיון לגבי כל אחת מהזכייניות, לפי החוק, כנוסחו לפני התיקון.


סעיף קטן (ב) - זה יהיה רק "שלושים וששה חודשים" כמובן.

נכון.

דבר שני - הן בסעיף קטן (ב) והן בפסקה (2), במקום "שנקבעה על-ידי המועצה בכללים לפי סעיפים וגו'", יבוא "שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיפים וגו'".


אלה התיקונים היחידים.

וכן, העניין של 36 חודש.

הזכרתי: 36 חודשים.

מאה אחוז.

הבהרה אחרונה: האם ברור בסעיף (ב) שאם חלילה היקפי ההכנסות שלהם יקטנו - ולא פחות ממה שכתוב בתוספת השנייה. כלומר, שלא ניתן לצבור חובות שהם מתחת לתוספת השנייה.

ברור.

האם זה ברור? האם ברור שלא ניתן לצבור חובות שהם מתחת לתוספת השנייה? אי-אפשר לרדת בתוספת השנייה.

בתוספת השנייה יש לך סכום מינימום שאתה לא יכול לרדת ממנו.

הרי החזוי חייב להיות מעל - - -

ומה אם יש משבר וההכנסות ירדו?

בכל מקרה, אז הם חייבים את ה-50 מליון - לא?

אוקיי. זה ברור.

ברור.

תודה.

רגע. אתי, הוא ביקש להוסיף ב-(ב) "שנצברו", כלומר לומר "לעניין ההתחייבויות שנצברו...".

אין צורך ב"שנצברו".

לא צריך.


טוב. אנחנו פה לבד, אני וחברת-הכנסת שמאלוב-ברקוביץ. אנחנו מעלים את זה להצבעה. דרך-אגב, זו גם הצעת הממשלה וגם במידה רבה גם הצעת הרביזיה של חבר-הכנסת אילטוב שלא נמצא אתנו. כיון שאנחנו מצביעים על הצעת הממשלה - - -

האם אפשר לדעת רגע על מה אתם מצביעים, כי יש לנו עוד נקודה אחת לומר?

בסעיף קטן אחר.

זה בסעיף קטן אחר, אבל אנחנו תחת אותו סעיף של 71ד.

אבל, אנחנו לא סיימנו את סעיף 71ד. זה רק סעיף קטן (ג). בואו ונסיים את (ג).

מצביעים רק על (ג).

האם יש לכם הערה לסעיף קטן (ג)?

יש לכם הערה ל-(ד)? כי ל-(ד) יש בקשה חדשה אחרת,--

(ד) נמחק.

שאנחנו מייד מגיעים אליה, בנושא המועד האחרון להגשת בקשה. זה הדבר הבא, ועוד לא הגענו אליו.

לא (ד).

תודה. אם כך, מייד נגיע לזה.


מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד - פה אחד.

נגד - אין

סעיף 71ד(ג), בשינויים שצויינו, נתקבל.

תודה. הסעיף אושר.


אנחנו עוברים לבקשה לדיון מחדש ודיון בסעיף 71ד(א), בנושא המועד האחרון להגשת בקשה על-ידי בעל זיכיון לקבלת רישיון במועד המעבר. הגברת רובינשטיין, בבקשה הצעתכם. טלי, אני מניח שלזה את התכוונת.

לא.

רק תגידו לנו: כעת אנחנו מדברים על מתי? מתי מועד המעבר הזה?

אקריא את הסעיף, וזה סעיף 71ד(א).

באיזה עמוד?


כל הקבוצה הזאת מפריעה, ואתה מוליך אותה.

הדובר מתסיס את העיתונות.

לגמרי - מישיבה לישיבה.

או שהוא מדבר בזכות ועדת הכלכלה.

לגמרי, אין לנו ספק.

סעיף קטן (א) מצוי בתחילת המסמך הזה.

אני אקריא את סעיף קטן 71ד(א), ואחר כך אסביר את זה.

רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2
71א
(א)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר מיום כ"ו באדר ב' התשע"א (1 באפריל 2011, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה. ואולם אם דחה השר את מועד המעבר בצו, בהתאם להוראות סעיף 33ג, תוגש הבקשה לקבלת רישיון עד למועד שתקבע המועצה, ושלא יהיה מאוחר מעשה חודשים לפני מועד המעבר; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על-פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.










הרציונל בתיקון הזה - אנחנו מנסים להאריך כמה שיותר את התקופה לבדיקת הבקשה. עד היום היה קבוע שזה תשעה חודשים לפני מועד המעבר. בגלל שאנחנו יודעים שיכול להיות שמועד המעבר יידחה, אנחנו רוצים שכלל שהוא יידחה יכול להיות שיהיה יותר זמן לבדוק את הבקשה.


בסעיף, שנקריא אחר כך, קבענו שהמועצה תצטרך לבדוק את הבקשה בתוך שלושה חודשים, ואחר כך עוד יצטרכו לערוך מכרז על האפיק שכנראה גם יקח כמה חודשים.

האם זמן הבדיקה של המועצה הוא שלושה חודשים?

כן. זה סעיף שנקרא אחר כך.

האם זה הזמן שיש להם ואז מחליטים?

אחר כך גם יצטרך להיות מכרז על האפיק, וגם זה יקח כמה חודשים. אחר כך מי שיזכה באפיק יצטרך כנראה גם להיערך.

- - -

למה? אתה אדם חרוץ. אתה יכול לסיים בשלושה חודשים. שמעתי את לחשושיך.

האם אדוני מאזין לשיחות בילטראליות?

שמעתי את לחשושיך עם היושב-ראש.

התחלנו בחודשיים, והארכנו לשלושה חודשים.

אתם בכלל נדיבים מאד בזמן האחרון. שלושה חודשים זה בסדר גמור.


על איזה חודשים בערך אנחנו מדברים? האם מדברים על חודשים רצופים או שאנחנו עדיין לא יודעים כרגע?

מקווים שמדובר באפריל-מאי.

חודשים במובן של ימי עבודה. בפברואר יש 28 ימים - - -

לא. בוא ולא נסחור עכשיו בימים ובחגים.


אוקיי. אז, אתם מבקשים. מאה אחוז. מיציתם את בקשתכם. האם יש הערות? אין הערות - אפשר להצביע.


טלי גורן ביקשה קודם להעיר על הסעיף הזה.

לא על הסעיף הזה.

האם את יודעת מה את רוצה?

אני יודעת מה אני רוצה. יש כאן הרבה מאד נקודות של חוסר ודאות. צריך להבין מתי, לצורך העניין, האפיקים? מתי אנחנו נדע מה הם האפיקים? והאפיק המסויים לצורך - - -

אולי תרשמו "90 יום" ולא "שלושה חודשים".

השר אמר: עד סוף השנה.

מה יבוא לפני מה.

האם אפשר להבין את לוחות-הזמנים בצורה יותר מסודרת?

מנשה, בבקשה אולי תתן לנו, אבל לא בפתק כזה.

בדיוק את זה אני רוצה. את הגאנט.

אנחנו נעשה את זה. אנחנו עשינו גאנט.

אני מבקש ממך להביא איזו שהיא מצגת, כי פה זה כבר מתחיל להתבלבל.

אולי לישיבה הבאה.

אנחנו גם מבקשים גאנט כזה.

בסדר. לישיבה הבאה נביא גאנט.

ואת לוח-הזמנים הצפוי עם תאריכים לגבי איפה אנחנו היום ומה קורה בינואר - - -

אבל, אין מניעה להצביעה. האם יש מניעה להצביע?

אבל, התקבלה כבר החלטה של הוועדה בעניין של השר.

לא מדברים על השר. אנחנו רוצים ומבקשים את המצגת של התאריכים.

האם אתה לא מצביע בגלל זה?

בוודאי שנצביע. זה רק כדי שיהיה סדר.

אבל, היא צודקת במה שהיא אומרת.

כן, אבל לא צריך מצגת. הם יכולים להעביר בדפים.

או בדפים או תפיץ.

תעבירו. או שאתם תביאו במספר עותקים או שתעבירו לנו לפני הדיון, ואנחנו נדאג שהדפוס של הכנסת ישכפל את זה. נוכל לחלק את זה לכולם, ובא לציון גואל.

אבל, עכשיו, אפשר לקבל תשובה בעל-פה?

הכנסת הצביעה על 2 בינואר 2011. עד אז השר אמור להועיד את חמשת האפיקים.

כלומר, לפני שאת מגישה את הבקשה.

זה לגבי האפיקים.

את יכולה להגיש את הבקשה גם אחרי.

נכון.

סוף ינואר 2011 - השר יודיע על מועד המעבר. לאחר מכן יהיו- - -

1 במרץ.

לא. יש לו יותר זמן להודיע את מועד המעבר.

לא. זה התיקון עכשיו.

קודם כל, מה קורה בינואר 2011? בוא ונשאל אחרת: מהי הנקודה הראשונה?

נגה, רשום אצלנו: עד ה-1 במרץ.

נגה, מהי נקודת הזמן הראשונה שיש מפנה בתחום הזה?

נקודת הזמן הראשונה זה קודם כל החלטה של השר האם יש דחיה או אין דחיה של הכניסה לתוקף של החוק, כלומר של הכניסה של מועד המעבר.

האפיקים - הוא עוד אומר קודם: 1 בינואר 2011.

הוא עד יוני יכול להזיז גם את הכניסה.

אצלנו כתוב משהו אחר.

זה מה שאושר ב-26 באוקטובר.

כי ב-6כא1- - -

כתוב: 1 במרץ.

הגברת גורן, אני חולק עלייך. אני חושב שכן צריך נייר מסודר עם גרף של זמנים, כי פה הבלבול הוא גדול.

גם אני חושבת. אני רק מבקשת עכשיו, לפני שאתם מצביעים, להבין במה מדובר. אולי יש סתירה בתוך הגרף המסודר. אנחנו עוד לא ראינו.

אז, לא נצביע. אז, למה צריך להצביע?

זה לא קשור לסעיף הזה. מה זה קשור לסעיף הזה?

נגה, יש קשר. אי-אפשר להצביע.

אנחנו רוצים להתחיל להבין. אנחנו רוצים שזה יהיה מסודר מולנו - תרשים הזרימה ללוח-הזמנים של חוק זיכיונות רישיונות. זה יקל על על רבים מהעוסקים בתעשייה וגם עלינו וגם עליכם.

בדיוק.

אין בעיה, ואנחנו נעשה את זה לקראת הפעם הבאה.

לא. מר סמירה מטפל בזה.

לראות אם יש חפיפה או שיש סתירות.

מאה אחוז.


מכיון שהסעיף הספציפי הזה לא עוסק בעניין הזה, הייתי שמחה שנסיים אותו.

למה הוא לא עוסק?

זה לא הסעיף הקטן. סעיף קטן (ד) זה לא הסעיף הזה.

לא משנה. את לא חייבת את הסעיף כן או לא.

היא צודקת במובן - - -

פשוט היינו רוצים להתקדם קצת.

היא צודקת. כדאי להצביע על זה, בלי קשר לשאלה, להוראה של היושב-ראש, להמציא לוועדה את תרשים הזרימה.

לא. הבקשה היא ליום חמישי.

אנחנו נעשה את כל מה שנדרש.

סליחה. יש כאן כן קשר לתאריכים. מה הבעיה להבין את זה?

נכון.

מה זאת אומרת "אין קשר"? אני לא מבינה.

יש רביזיה?

בדיוק. ואז, מה? נבקש?

טלי, מה השאלה?

אפשר לקבל את לוחות-הזמנים בצורה מסודרת? יכול להיות שישנם צמתים שאנחנו לא יודעים לגביהם שום דבר שיש בהם סתירה או שיש בהם שאלות. זה לגיטימי שאנחנו נשאל מה הם לוחות-הזמנים במעבר. מה הבעיה? האם זה סוד?

דנים בחוק הזה שנה וחצי.

תיארנו זאת פעם אחר פעם כבר כמה פעמים, ואנחנו נעשה את זה גם עכשיו, אבל היינו שמחים להתקדם בדיון. כל פעם זה אותו דבר.

5-6 פעמים. עם כל הכבוד, בשביל זה הוועדה לא תתקדם?!

יש פה דברים קשורים. אתם לא יכולים - - -

אין בעיה, אבל תיארנו את זה - - -

טוב. נגה, תסכמי את הבקשה שלכם בסעיף הזה.

כבוד היושב-ראש, אפשר להעיר משהו? אני חושבת שבאמת בתהליך כל כך מסובך עם לוחות-זמנים, מן הדין היה שיהיה פה איזה לוח של גאנט, ואנחנו נראה את הדברים. אף אחד לא יודע מה קורה בדיוק באיזה שהוא- - -

יהיה בישיבה הבאה. אני ביקשתי את זה.

זה שירות שהיושב-ראש ביקש, אבל אני הפניתי את תשומת לבו לכך שאתם מוזמנים לכל הדיונים ומגיעים מצויידים עם יועצים משפטיים ואנשי מקצוע טובים ורבים, ואין שום סיבה לא לשבת, לקחת דף נייר ולרשום במהלך הדיונים את ה-5-6 התאריכים האלה.

כן, אבל משנים את זה חדשות לבקרים.

אבל, משנים. מועצת הרשות השנייה בנדיבותה - - -

כל פעם שמשנים, מסבירים.

זו לא סיבה שהוועדה תעכב את הדיונים שלה.

מאה אחוז. הגברת צרנוביץ בוודאי תצא מכאן ותעבוד בקצב היסטרי על הדבר הזה, והטבלה תהיה מוכנה ביום חמישי בבוקר.

האם אתם רוצים עכשיו שנחזור על התאריכים או שאפשר לחזור לסעיף קטן?

מנשה, אני מבקש באמת שהיא כבר תופץ ביום רביעי ותהיה בידינו ביום חמישי, כלומר שלא יתחילו להפיץ אותה ביום חמישי.

אנחנו נעשה את זה בתיאום עם משרד התקשורת, ונעביר את זה למנהלת הוועדה.

אתם תתאמו את זה עם מי שאתם רוצים. תעשה עם מי שאתה רוצה. אבל, אתה מרכז את זה.

נעשה את זה בתיאום אתכם.

מנשה, אתה עושה את זה. אתה מרכז את הדבר הזה, וזה הכל. בסוף צריך אדם אחד שירכז את הדבר הזה - את אותו תרשים זרימה.


אפשר להצביע. את יודעת שתמיד אפשר--

--להגיש רביזיה ונושא חדש.

האם את הגשת רביזיה בנושא חוק ערוץ האפיקים?

אני הולכת להגיש רביזה בנושא החוק כולו, כלומר על כל החוק.

על האפיקים. היא אמרה את זה בהתחלה. אתם לא שמתם לב. יציע העיתונות חלם.

כנראה שהדובר הפריע להם לשמוע את דבריי.

טוב. נצביע על זה, ואם יהיה צורך אנחנו כמובן נעדכן.


מי בעד?

ה צ ב ע ה

סעיף 71ד(א), בשינויים שהוצגו, נתקבל.

תודה רבה.

"בדיקת עמידותו של בעל זיכיון שביקש לקבל רישיוןבהוראות הסעיפים המפורטים בסעיפים ומסירת הודעה על כך".

נכון. זה סעיף קטן (ה) של אותו סעיף.

נכון. גם בסעיף (ו) גם ביקשתם לשנות את הנוסח.

נכון.

אני מקווה שאתם לא תבקשו לשנות את הנוסח, כאשר כבר נביא את זה לקריאה השנייה והקריאה השלישית.

מכיון שהגיעו הערות לאחר הדיונים הקודמות ומכיון שבעינינו היה נכון גם לשקול הערות והתייחסויות מצד גורמים שונים שהעלו את השאלות, מגיעות לכאן ההצעות האלה. אגב, בין היתר הן מגיעות לאור הערות גם של "קשת".

מצויין, מתי שהוא צריך כבר... כי כל פעם יהיו עוד ועוד הערות. יש חוק ויש שיח מתמשך.

לנו יש מגבלה לפתוח את הדברים האלה פעם אחת.

סעיף 71ד(ה) מופיע בעמוד 6 למעלה.


[קוראת סעיף 71ד(ה) בהצעת החוק.]

רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2
71ד
(ה)
הגיש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בקשה לפי סעיף קטן (א) או (ב), תודיע המועצה בתוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות סעיף 33א(א)(3); נמסרה הודעת המועצה כאמור, יראו את בעל הזיכיון האמור ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות סעיף 37ד.



זה כמו שהזכרנו לפני כמה דקות. המועצה תוכל לבדוק את הבקשה בתוך 90 ימים. הוספנו כאן "למעט בהוראות סעיף 33א(א)(3)" - זה לבקשת הזכייניות - וזה אומר שבעלי זיכיון לא יהיו מחוייבים בהגשת ערבות בעת הגשת הבקשה לרישיון, והם יוכלו להתמודד במכרז על האפיק גם לפני שהם הגישו את הערבות. וזאת, כמו כל מבקש אחר לרישיון. זה מה שהסעיף הזה אומר.

גם את זה ביקשנו ממשרד התקשורת, והפעם אנחנו כבר לא יכולים לוותר; אנחנו צריכים 120 יום לבדיקת התהליך הרציני הזה. זו בדיקת broadcast ואם עמדו או לא עמדו, וזו בדיקת חוסן. השאלה היא כמה מועמדים יהיו וכמה מתמודדים יהיו. זה דבר שאי-אפשר לזלזל בו. יש פה הליך רציני.

לגבי חדשים, אין מה לבדוק. זה רק הישנים.

האם אתם רואים למה הגאנט הזה חשוב?

לא. מה זה? יש הצעה. גאנט לא יפתור את זה, מכיון שיש להם בקשה לשינוי.

דנה, מדובר על שלוש חברות קיימות. מדובר רק על הישנות שעוברות להיות חדשות.

יש כאן הצעה, והיא נמצאת כאן והיא היתה כאן על השולחן, ויש לכם בקשה לשינוי.

דנה, בהזדמנות כשתעשי את ההפקות, גם תבדקי את- - -

אני עובדת על זה כבר - - -

שמתי לב.

מכיון שמסגרת לוח-הזמנים צפופה מאד, אנחנו חושבים ש-90 ימי עבודה אמורים להספיק לדבר הזה. מהלכים מורכבים לא פחות נעשים גם בתקופות כאלה. הרי לא סתם יש התעקשות על זה שיהיה 90. ההתעקשות היא על מנת לאפשר לבעלי רישיונות לעלות. מה זה? לא עובדים אפילו בטור.

יש לך 30 יום. יש לך חודש לכל חברה. זה כל הדברים השוטפים. אחת קיימת, וקיימות עוד עשרות - - -

ככל שנאריך את התקופה הזאת, יהיה פחות זמן לבעלי רישיונות לעלות.

מה? לא מתעסקים בכל מיני דברים.

יש פה ענייני העברות.

מה זאת אומרת? כמה עובדים יש במועצת הרשות השנייה?

זו לא הבעיה של עובדים.

תשאל מה התקציבים. בהזדמנות זאת, תברר מה תקציביה?

יש מנכ"ל טוב.

המנכ"ל טוב ומנוסה.

זה לא העובדים ולא תקציבים. גם אנחנו שומעים שיחות בילטראליות. התקציב לא רלוונטי, והעובדים לא רלוונטיים. יש תהליכים מקצועיים. יש שאלות של הבהרות. יש פה הרבה שאלות משפטיות. אלה תהליכים. חברים, הרצנו עכשיו 16 מכרזים.

אז, למה בהתחלה אתם הצעתם חודשיים?

היתה לנו הידברות עם משרד התקשורת. דיברנו ואמרנו, ואנחנו בחנו את הדברים לעומק ואמרנו: "ארבעה חודשים", ורצינו גם שם. אבל, הבנו שלא ניתן את הכל ביחד להאריך. שם נתפשר על שלושה, ופה אנחנו חייבים בגלל ההליך המקצועי הנדרש. זו אחריות.

אולי זה יהיה תלוי במספר החברות שיגשו?