PAGE
8
ועדת הפנים והגנת הסביבה

3.11.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 274

מישיבת וועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"ו בחשוון התשע"א (3 בנובמבר 2010), שעה: 09:00

צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה)(תיקון), התשע"א-2010 – אוקראינה

חברי הוועדה: דוד אזולאי– היו"ר

יעקב אדרי

חמד עמאר

פאינה קירשנבאום

דסי צנגן, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

מיכל יוספוף, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

אסתר אפרת-סמלינג, מנהלת מחלקת אמנות, משרד החוץ

יעקב לבנה, מנהל מחלקת ארו-אסיה, משרד החוץ

מוסרי שאול, חטיבה קונסולרית, משרד החוץ

רפאל בן חור, סמנכ"ל בכיר איכות ותקינה, משרד התיירות

עו"ד אליהו ליפשיץ, משרד התיירות

יפה שפירא

דרורה רשף


צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה)(תיקון), התשע"א-2010 – אוקראינה

בוקר טוב לכולם. אני פותח את דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא שעל סדר היום הוא צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) לאוקראינה. יש פה פנייה של שר הפנים בעניין אישור של הדבר הזה, והאמת, אני חייב להגיד שגם משרד החוץ – שר החוץ – פנה אלי, וגם חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, שגם היא פנתה אלי, אבל אני מכבד, קודם כל, את רצונה של חברת הכנסת קירשנבאום, כי עם כל הכבוד לאחרים, הם הסתפקו בזה שהרימו טלפון, אבל הם לא שלחו את ההודעות שלהם בזמן, וחבל שכך.


מי מציג את הנושא הזה? בבקשה. משרד הפנים, בבקשה.

משרד הפנים מבקש פטור לאזרחי אוקראינה מהצטיידות לאשרת כניסה בעת כניסתם לארץ. הבקשה של שר הפנים באה בעקבות החלטת ממשלה שניתנה. היתה ועדה שישבה והחליטה, הסמיכה את שר החוץ להתחיל במהלך הזה. אנחנו כרגע נמצאים בשלב שבו הם חתמו על הסכם, ואנחנו מבקשים את חברי הוועדה לתת את המלצתם לפטור.

הפטור מהוויזה הוא דו-סטרי, נכון?

הוא הדדי, כן. הפטור מהוויזה הוא הדדי.

אוקיי.

אם אתם רוצים קצת נתונים, ככה, נתונים סטטיסטיים, אז אפשר להגיד שבשלוש השנים האחרונות, לעניין שוהים בלתי חוקיים אוקראינים, זה נע בסביבות ה-1.8%.

במספרים?

ממה?

1.8% מסך הנכנסים לארץ. מסך הזרים.

לא מסך השוהים הבלתי חוקיים, אלא מסך הזרים.

מסך הזרים בעלי אזרחות אוקראינית שנכנסים לארץ.

זאת אומרת, אם באים 100 אוקראינים, 1 הוא בעצם- - -

1.8.

תגידי לי מה ה-100%. אני לא יודע.

ה-100% נע בסביבות ה-220,000 שנכנסו בשלוש השנים האחרונות.

בשנה זה 70,000.

ב-2010 עד סוף אוקטובר, נכנסו 65,000.

רק רגע, רבותיי. אחד אחד.

ב-2008 נכנסו בסביבות ה-100,000 תיירים, ב-2009 נכנסו בסביבות ה-60,000 וב-2010 בסביבות ה-65,000 עד סוף חודש אוקטובר.

אתם גם יודעים כמה ישראלים יצאו לאוקראינה? הרי זה מקל גם על הישראלים שנוסעים לאוקראינה, נכון? כל החסידויות שנוסעים לאומן.

אין לי את הנתונים.

זה לא רק. החסידויות נעות בסביבות של עשרות אלפים לקראת החגים.

אז כמה סך הכל? לכמה ישראלים זה יעזור, לא רק לכמה אוקראינים זה יעזור להיכנס לארץ?

לישראלים רבים. עשרות אלפים.

מה זה רבים? יש לכם נתונים על זה?

אין לי נתון כזה.

מה אין לכם נתון - -

מעברי גבול?

כמה ישראלים יוצאים, כמה אוקראינים?

יש לי נתונים כמה ישראלים יוצאים, אבל אין לי כרגע נתון זמין.

אז מעניין לדעת - - -

יחסי גומלין.

בדיוק.

כמה ישראלים ייהנו מזה.

כמה ישראלים – אני יכול להגיד לכם. רבותיי, אני יודע שהמסה הגדולה זה בעיקר - - -

אומן. זה בחגים.

זה בחגים, זה חנוכה וראש השנה.

כן. שנוסעים לאומן.

זה הזמן שיש יציאה מסיבית של אנשים לשם.

של קבוצות. של קבוצות דתיות שמגיעות לשם, ולהערכתי לפעמים זה מגיע ללמעלה מ-30,000 איש.

כל חג.

ראש השנה ויום כיפור.

ראש השנה, יום כיפור וסוכות.

ראש השנה ויום כיפור, לפי הנתונים של נתב"ג על יוצאים. להם יש את הנתונים האלה. לנו, כמשרד התיירות, אין לנו את הנתונים מי יוצא החוצה. אנחנו רוצים אנשים שיגיעו ולא שיצאו החוצה. אבל במקרה הזה, מדובר בסביבות 25,000-30,000 איש שהלכו לאומן ואפילו יותר, וזה גדל וזה צומח יותר.

השאלה מה קורה מהצד השני, וזאת השאלה: אם יש תנועת תיירים שמגיעה.

זה בדיוק מה שאמרה הגברת יוספוף: בסביבות 70,000.

מאוקראינה לכאן?

כן.

כן. השנה, למשל, עד סוף אוקטובר 2010, מאוקראינה לכאן הגיעו בסביבות ה-65,000 תיירים.

ואתם שבעקבות הגידול השנה - - -

בלי ספק, ואני אסביר לכם.

אני חושבת שכן. כן. לפי הנתונים שיש לי כאן, אני רואה שיש מגמת עלייה מאד חזקה. נגיד, אם אני לוקחת 2006, אז נכנסו משהו בסביבות ה-18,000. וב-2007 זה כבר הכפיל את עצמו ושילש, ואתה רואה כבר ב-2008, שזה הגיע ל-100,000. אז יש איזושהי מגמה מסוימת של עלייה.

חשוב לציין, אדוני היושב ראש, ברשותך, שהיום להגיע לארץ בהשגת ויזות, נאמר: הם צריכים ללכת לקונסוליה, צריך לעמוד בתור, צריך לבקש ויזה – זה דבר שצורך הרבה זמן – ואם הם נמצאים מחוץ לקייב, אז גם ההגעה – אז הם יחשבו פעמיים, יגידו: אוקי, אז אנחנו ננפוש במקום אחר ולא ניסע לישראל. מקומות אחרים, שאין צורך בוויזות.


אין ספק, כמו הדוגמה של רוסיה, כמו הדוגמה של כל מדינה אחרת: ברגע שמתבטל חסם הוויזה, אין לנו ספק שזה יכפיל את עצמו ואפילו יותר מכך.

תראה, אני יכול – על נתון אחד, כולנו נודה בזה, אין ויכוח. זו התנועה מכאן לאוקראינה. אין ספק שמי שמכיר קצת את העסק הזה, יודע שזה הולך וגדל. אבל משם לכאן – אני לא מכיר את זה.

אתה יודע, אדוני היושב ראש, יש לנו הוכחה שלפני שהסירו את משטר הוויזות בין ישראל לרוסיה, היו נכנסים סדר גודל של 170,000. עכשיו, ברגע שהכניסה היתה חופשית ללא אשרות, זה הכפיל, בהתחלה, והשנה זה כבר השליש את עצמו. עכשיו, ברור שכל כניסה של תיירים – לא כאלה שמגיעים ליום אחד. אנחנו מדברים על כאלה שבאים ושוהים – זה פותח מקומות עבודה, זה מפתח עסקים סביב התיירות ועובדה – אני לא יודעת אם זו תרומה של זה או תרומה בכלל, אבל אנחנו יודעים שמדינת ישראל היום נמצאת בבעיה מאד קשה שאין שום מקום בבית מלון להזמין. ואנחנו פה, גם חברי הכנסת, יודעים שאפילו בירושלים חברי כנסת לא יכולים ללון, כי אין מקומות בבתי מלון. אז אני חושבת שביטול הוויזות ייתן עוד תנופה אחת, בוודאי.


אני מצטרפת למה שאמר פה הנציג, שהרי מהערים הקטנות, כדי לקבל ויזה, צריך לקבוע עם הקונסוליה, לנסוע לקייב, לחכות – זה מעבר לתשלום. הבירוקרטיה של התהליך הזה. ואז הם אומרים: למה אנחנו צריכים לנסוע לקייב ולעשות? אנחנו יכולים, במקום זה, לנסוע לתורכיה, מתורכיה לבוא לטיול של יום אחד לישראל, לעבור את כל המקומות הקדושים שמעניינים אותנו, המקומות הנוצריים – כמו ירושלים, ים המלח – יום אחד, בלי להישאר פה, בלי להשאיר אגורה של הכסף פה. כל ההכנסה הולכת לתורכיה יחד עם האוטובוסים וכל האוניות, העברה וסיפור, ואנחנו מהווים מוקד תיירות ללא הכנסה מתיירות, במקום זה.


אני חושבת שברגע שנסיר את הנושא של הוויזות, זה ישווה אותנו, לפחות ברמה הזאת, לנסיעה למצרים, תורכיה וירדן.

תודה רבה.

משרד החוץ. מה שרציתי להוסיף זה שגם מבחינה מדינית, משרד החוץ ראה בזה חשיבות רבה ושר החוץ אכן נרתם לעניין הזה. היו דיונים בוועדת שרים, שכאמור, ההחלטה היתה ללכת על זה, ובעקבות זה כבר חתמנו הסכם. עכשיו, את הצו של שר הפנים צריך בשביל אפשרות לאשרר את ההסכם, אבל אנחנו כבר בשלב שאחרי שההסכם כבר חתום.

מתי אפשר לנסוע לאוקראינה בלי ויזה?

לפי הכללים בהסכם, ההסכם הזה ייכנס לתוקף – הכניסה לתוקף במישור הבין לאומי היא אחרי הודעה של אשרור, מה שנקרא: החלטה של אשרור, לשני הצדדים. האוקראינים כבר אשררו את זה. לפי ההסכם – ההסכם הזה ייכנס לתוקף 90 יום אחרי ההודעה השנייה של האשרור. האוקראינים, כאמור, כבר אשררו. אז עכשיו זה יהיה בעצם 90 יום מיום ההודעה שישראל תודיע על האשרור.

עכשיו, האשרור, אנחנו מקווים – האשרור בישראל, ההסכם כבר היה מונח. הליך האשרור בישראל מורכב משני חלקים: אחד, ההסכם צריך להיות מונח על שולחן הכנסת לידיעת חברי הכנסת, ואני מבינה שזה כבר נעשה, ויש מכתב ממזכירת הכנסת לשר הפנים, שלחברי הכנסת לא היו הערות. אז את השלב הזה גמרנו. אחרי השלב הזה שר הפנים צריך להניח את זה על שולחן הממשלה למשך שבוע לפחות, ואם לא יהיו הערות, הממשלה תוציא החלטה על האשרור.

עכשיו, במקביל, שר הפנים רצה לפנות לוועדת הפנים - - -

הוא לא רצה, הוא צריך על פי החוק.

לפי החוק.

לפי החוק, בסדר. הצו ששר הפנים יכול להוציא במישור המשפט הפנימי, זה אחרי התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, אז זה ההליך שאנחנו עושים.

אני עוד לא הבנתי, סליחה, כבוד היושב ראש, האם 90 יום מתחילים לספור מיום ההמלצה של הוועדה, או מיום ההחלטה של הממשלה.

לא. ממשלה.

מיום הוצאת ההודעה.

מיום הוצאת ההודעה. מיום האיגרת של משרד החוץ על החלטת הממשלה.

ואתם מכתיבים להחלטת הממשלה. זאת אומרת: אנחנו ממליצים – אם נמליץ, אז אנחנו נמליץ, ואז אתם מעלים את זה לממשלה.

כן.

אני מאד מקווה שהממשלה תעבוד מהר כמו שעשתה ועדת הפנים. ששר החוץ יפעיל את הלחץ שלו שמה. נראה מה זה יעזור.

זה מונח על שולחן הממשלה למשך שבוע מיום ששר הפנים פונה. עכשיו, בתקופה, שר הפנים ישמח להוציא צו. אז בעצם, יש לו 90 יום. אבל שר הפנים פנה כבר עכשיו, מראש, לוועדה, כדי לקבל את האישור מראש.

תודה רבה, גברתי.

אם אני רוצה – הוועדה דורשת את הנתון – שבעוד שנה מיום כניסה לתוקף של הפטור הזה מאגרה, נוכל לקבל איזשהם נתונים של נכנסים ויוצאים?

ודאי.

אז אני מבקש את זה. אנחנו לא נתנה את זה בזה, אבל מה שאני מבקש: שבתוך שנה מיום האשרור, שהוועדה תקבל דיווח על נכנסים, יוצאים ושוהים בלתי חוקיים. בסדר?

מאה אחוז. בסדר גמור.

אז, איך אומרים? בעוד שנה, גם נקבל את הנתון הזה, וזה ייתן לנו איזושהי תמונת מצב, עד כמה שזה היה טוב לכולנו. בסדר?

אני מסכימה.

אם כן, רבותיי, ברשותכם, מי בעד אישור של צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה)(תיקון), התשע"א-2010? מי נגד?

הצבעה מס' 1

בעד אישור הצו – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

אין נמנעים, אין מתנגדים. לפיכך, הוועדה מאשרת את קיום חובת ההתייעצות, על פי בקשת שר הפנים, ואכן מאשרים את הדבר הזה.


תודה רבה, אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

09:30