הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
8
ועדת החינוך, התרבות והספורט

31.10.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 293

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, כ"ג בחשוון התשע"א (31 באוקטובר 2010), שעה 13:00

סיור ב"שרשרת הדורות" ברחבת הכותל המערבי

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

חיים אמסלם

עודד וינר

- הרבנות הראשית

הרב שמואל רבינוף

- רשות העתיקות

דר' יובל ברוך



סולי אליהב

- מנכ"ל, קרן מורשת

שוקי זוהר

- עוזר פרלמנטרי לחה"כ אורלב

מוטי עובדיה

- דובר של חה"כ אורלב

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים בע"מ

סיור ב"שרשרת הדורות" ברחבת הכותל המערבי

אם אתם זוכרים, כאן היתה תלולית עפר וכאן היתה תחנת המשטרה.

ומשרד הדתות.

בעבודה משותפת שלנו עם רשות העתיקות, למעשה נחפר כל החלק הזה. אתם רואים שם, ליד הכבל הירוק, על החלק החתוך של צוק, זה חלק מתעלת המים שמביאה מים מברכות שלמה, גרביטציה, שהובילה מים מדרום צפונה, הגיעה עד הגשר, בגשר היא פנתה למעשה מזרחה, או ימינה, והשקתה את בורות המים ואיתם גם את המקוואות שנחשפו למרגלות הגשר. אתם יורדים טיפה יותר למטה, רואים את החורים, החורים היו למעשה חלק מתקרה של מבנה ממלוכּי שהיה מאוחר ויושב על החנויות הצלבניות האלה פה.

כאן מתחתנו זה הקרדו. אנחנו ודאי מכירים את מפת מידבא. זאת המפה. אם אני מצפין אותה, זה מה שנקרא שער שכם, או באב אל עמוד, אתה מדבר על הרחוב הזה. אנחנו נמצאים פה. השאיפה היא ליצור מצב שאנחנו חושפים את הרחוב כולו. מסתבר שכשאדריאנוס קיסר בונה והוא מגלה שיש כאן מבנים, אז את החלק העליון של המבנים הוא הורס, את החלק התחתון הוא ממלא בחול ומרצף עליהם.

לא בטוח שפתחת כמו שצריך. לא צוין שליושב ראש ועדת החינוך יש פה הרבה מאוד זכויות במקום הזה. הוא הקים את הקרן למורשת הכותל המערבי. יש להניח שאם לא היית מקים את זה, לא היינו מגיעים למה שהגענו.

נכון מאוד.

בחפירה כאן למטה נחשפו חללים מתקופת בית ראשון. אתם רואים שבתוכם נחשפו למעשה חותמות. זה חותם של מגילה שחותמים בסוף, עם השם נתניהו בן יהואש, בכתב עברי קדום, ואתם רואים את זה בכתב ראי. כאן אתם יכולים לראות חותם של כלי קיבול כלשהו שבעזרתו שולחים מסים, דגנים או שמנים למלך, ולמעלה כתוב למלך ולמטה שוכו, העיר שוכו. ופה אתם יכולים לראות חותם של קשת, עם השם חגב. מופיע בדברי הימים.

מה שבעצם מוביל כאן לאיזה שהיא תפנית בכל המידע, כפי שאני הייתי ער אליו, ואני חושב שגם רשות העתיקות והחוקרים למיניהם, ודר' יובל ברוך יאשר את זה, או לא, אני חושב שעד החפירה הזאת לא כל כך היו בטוחים שהיו כאן חיים דומיננטיים בתקופת בית ראשון, יותר עיר דוד.

הקרדו זה בית ראשון?

שני. זה רומי כבר, זה החורבן, וחלקו צלבני. החותמות זה בית ראשון.

מתחת לקרדו אין בית ראשון?

הנה זה. זה מה שאני אומר לך, כל החללים שם זה מתחת לקרדו.

מה שבעצם מוביל אותנו ליצור תכנית לטווח קצר ותכנית לטווח ארוך. אנחנו נמצאים פה, בתחנה מספר 1. זאת אומרת שאם אדם ייכנס או יעלה משער הבורסקאים, הוא ידרוך על המשך הרחוב הזה שעכשיו ממש הולך ונחפר, יגיע עד לנקודה הזאת ומפה הוא יעשה מסלול צפונה עד נקודה מספר 2, ואז ייכנס לתוך מנהרות הכותל. זאת אומרת שאם אתם רואים כאן את המבנה הזה, השאיפה היא בעצם לחפור מתחת ולהמשיך את הרחוב.

כמה מטרים?

אנחנו הולכים לראות את זה עכשיו. זה בערך 200 מטרים. חלק חפור. המסלול הזה כמעט כולו, בין 80%-70% חפור לגמרי. אין לנו זמן להראות לכם את הכל, אני אראה לכם תחנה אחת.

איפה ניכנס למנהרות הכותל?

אתה הולך לעשות את זה עכשיו, אתה תיכנס מתחת למנהרות הכותל, מכניסה אחרת שאתה לא מכיר, או מעל פני האדמה.

למעשה אנחנו חלפנו עכשיו על פני ממצאים שחלקם זה ההמשך של הרחוב שראינו, של הקרדו. זאת אומרת שהקהל יישאר על מפלס בית שני וגם זה יירד פחות או יותר לרצפה שעכשיו נחשפה. אגב, לפני חמישה חודשים, אם אינני טועה, זה היה בגובה של המדרגות האלה. אתם רואים את קצב העבודה?

מי חופר פה?

הכל רשות העתיקות.

הקשתות האלה, המבנה הזה, ממתי הוא קיים כאן?

נסתכל על זה אבל לא במנותק ממה שנעשה בשנים האחרונות באוהל יצחק. מתחת לאוהל יצחק בבית הכנסת. אנחנו ערכנו חפירות והגענו שם בחפירה מפני השטח, שזה מפלס רחוב הגיא, לעומק של 7-6 מטרים, עד לשרידים מתקופת הבית השני, רמזים, אולי דברים דומים יותר, אבל מבחינת אדריכלית תקופת הבית השני. מעבר לקיר הזה, שהוא קיר מחיצה שנבנה כאן לפני אולי 150 שנה, לא יותר, אם נסיר אותו באופן תיאורטי, למרות שאנחנו מתכננים לעשות את זה גם הלכה למעשה, היינו נתקלים בגרם מדרגות שהציר שלו הוא ממערב למזרח. מבחינה גיאומטרית אנחנו נמצאים במרחק של 100 מטרים, אולי קצת פחות, מכותלי הר הבית, מהכותל המערבי, אל מול מה שנקרא האבן הגדולה, המודל.

אנחנו נמצאים בתווך שבין הקרדו, הרחוב הרומי שראינו את השרידים שלו, שנבנה באזור הזה במאה ה-2 לספירה, סביב אירועי מרד בר כוכבא, לחלק המזרחי שזה הר הבית. התווך הזה מבחינה טופוגרפית אנחנו נמצאים על מדרון, אבל היום כשאנחנו הולכים כאן, אנחנו עוברים בטופוגרפיה שהיא מישורית, והמישור הוא תוצאה של בנייה שנעשתה כאן בעיקר החל מימי הביניים, אולי טיפה קודם לכן, של בניית מבנים עצומים בצורה של קמרונות, כמו המבנה הזה, שהוא למעשה מבנה, שאנחנו בקומת המרתף שלו, שנועד לשאת מעליו מבנים שהיו בנויים מעל. חלקם אנחנו מכירים, חלקם אנחנו לא מכירים.

ההתחלה של הבנייה הזאת היא מתי שהוא במאה ה-10, 11, יש כאלה שיגידו ממש בימי הביניים, עם התקופה הצלבנית. מה שבטוח, נכון לעכשיו, שניתן לתארך את המבנים האלה באזור הזה, אבל ככל שנעמיק בחפירה, אולי יעלו נתונים נוספים, למאה ה-13. שוב, אולם גדול מאוד, רחב מאוד, פתוח. הפונקציונליות היחידה שלו שהוא למעשה מבנה שנושא מעליו את המבנה שהיה מעל, שממנו לא שרד שום דבר.

אנחנו עשינו כאן מספר חתכים לעומק כדי לראות קודם כל את הנתונים ההנדסיים של המבנה, וגם כמובן את הנתונים האדריכליים. מה שמפתיע אותנו כל פעם מחדש, שכל המסה האדריכלית, הטקסטורה העצומה הזאת בסופו של דבר מושתתת על עפר. מי שבנה את המבנים האלה לא ירד לעומק והשתית את המבנים על הסלע, אלא פשוט יצרו משטח, הידקו אותו עם רצפת גיר מאוד עבה של 15-10 סנטימטרים ועליה השתיתו את הטקסטורה העצומה הזאת. לכן גם הכל נחפר פה עקב בצד אגודל. מהנדסים מלווים אותנו. כל הקירות מחוזקים עם עוגנים ולמעשה הזרקה של חומר. כל המבנים האלה לפני שבאנו היו חלולים, ריקים, המבנים האלה נשענו על כרעי תרנגולת, נגיד את זה בצורה ציורית, ובפעולה שנמשכת פה כבר ברציפות שנתיים, רק על החלק הקטן הזה, אבן אבן, ממלאים את המשקים שבין האבנים בהזרקות של חומר על ידי משמרים מקצועיים, ומהנדסים באים מאוחר יותר, עושים מוניטורינג ועם עוגנים חופרים.

מה היה המבנה מלמעלה, זה תמך במה?

אנחנו לא יודעים.

מה שקורה פה זה שמה שדר' יובל ברוך תיאר לכם כנראה מבוסס, ממה שמצאנו במקומות אחרים, על שרידים הרבה יותר קדומים. בבניין הליבה יש לנו שכונה יהודית מתקופת בית ראשון, ממש, יש שם את החותם שמצאנו על שם נתניהו. כך שזה כנראה אותו דבר, על אותו סיפור. האתגר פה הוא יותר אתגר הנדסי, כי כשזה נבנה לא היה הרובע המוסלמי. היום יש למעלה רובע עצום, עם משקלות מטורפים, ואנחנו לא ישנים בלילה בגלל הדבר הזה. אם זה ייפול, כל הרובע המוסלמי נופל למטה.

כולנו זוכרים מה היה עם שלוש מדרגות בכניסה לבניין הווקף. ב-1985, בזמן שחפרו את מנהרות הכותל שקעו שלוש מדרגות. לרוע המזל שלוש המדרגות שמובילו לבניין הווקף. אל תשאל איזו מהומה היתה.

פה קרה לנו לא פחות, כי בעצם הרעיון היה להיכנס לפה כדי ליצור גם מעבר חירום וגם לחבר את זה למנהרות. אני אגלה לכם סוד עכשיו, אנחנו נמצאים בתעלת הניקוז של בית שני, אנחנו כבר מתחת לחומה, כבר בפנים, בתוך העיר העתיקה כבר. כל העסק הזה צריך להתחבר.

פה, כשהתחילו להזריק את החומרים, יצאנו בתוך דירה למעלה. היה לנו סיפור לא פשוט פה. המרווח בין הקמרון לבין התשתית---

אתם רואים את הגשר הזה. הגשר הזה שגישר בין העיר לבין הר הבית, הוא היה מבחינתנו מה שהוביל לכל העניין. אתם רואים שזה למעשה רצף של קשתות אחת על גבי חברתה. זו קשת וילסון. זה רצף של קשתות אחת על גבי אחת. זאת אומרת שאם אתה תסתכל פה, אתה תראה שזה קשת, ותראה שפה מתחילה קשת ויורדת שם. זאת אומרת שזאת שמתחילה פה---

אתה רוצה להגיד לי שאנחנו הולכים עכשיו בעקבות קשת וילסון?

בדיוק. וזאת שעולה פה, הנה יורדת. מה שהוביל אותנו בעצם לחפור כאן.

זה גם מתחבר?

זה עוד לא, אנחנו נחבר לאט לאט, אבל אתם פתאום מתחילים להבין את כל ירושלים של בית שני. זאת אומרת שהקהל יילך במפלס בית שני, לא איפה שאנחנו עכשיו והוא יגיע לפה.

הם משמרים, זה בדיוק השימור. זה מה שרשות העתיקות עושה כאן. יש חשיפה, תימוך ושימור. זה מאוד עמוק. זה מוביל לתחתית הגשר. כאן חשפנו מקווה גדול.

פה היתה לנו התמוטטות, פה כמעט נפלה לנו דירה מלמעלה.

יש כאן פשוט חשיפה מדהימה, יש פה מקווה, יש פה המשך של חדר חשמונאים, זאת אומרת הקהל יגיע לשם, מהאולם הגדול שהיינו בו, לאן הם יעברו מכאן? בואו תראו.

חפירות שלא נגמרות.

מהחדר ההוא למטה יעברו לאיפה שהם חופרים כאן למטה, כי למעשה גם זו קשת. זאת קשת שמתחתיה יש חלל. כנסו לכאן רק כדי להציץ, כדי להבין מה קורה. הנה החלל שנחפר עכשיו במקביל בשני מקומות. חופרים את החלל הזה, זה פה ושם. מתחתית הקשת הזאת, לאן הם יגיעו? בואו תסתכלו.

עכשיו אני אקריא לחבר הכנסת אורלב משהו שאולי אתה היחיד שיכול לדעת על מה אני מדבר. אתה זוכר לפני 20 שנה, חדר 010 המפורסם. חדר 010 זה חדר שנכנסתי אליו למטה, גיליתי שחלק מהתקרה התפורר, אפרים שילה, קונסיליום, 250 שעות, לא ברצף כמובן, של מהנדס ומגלה שלקחנו מהטכניון, והחלטנו שממלאים את החדר הזה כולו בבטון. אבל היה חבל לנו, לא הסכמנו ואז מצאנו דרך שהתזנו על כל הקירות חומר שומני ומילאנו את הכל בבטון מוקצף. 19 שנים מאוחר יותר, כשפתחנו כאן באה רשות העתיקות, חשפנו את החלק הזה ואז נחשף הפתח הזה. רשות העתיקות תמכה כאן את התקרה וחפרנו עד בית ראשון.

אני לא מאמין.

שם נמצא בית ראשון, זה אחד החדרים שכל התקופות של ירושלים נתגלו על גבי אבניו. זאת אומרת שמהחדר הזה שראינו שם שעכשיו הם חופרים, הם יגיעו לפה, ומאיפה יגיעו? מכאן.

כאן זה הקשת.לפני שבוע התחיל קידוח ראשון, אחד משמונה עמודים שיתמכו את רצפת הקשת ומפה נחפור על מטבחיו התחתונים של הכותל. זאת אומרת שהקהל יגיע לפה ופעם ראשונה יפגוש את הרחוב ההרודיאני. אתם רואים את האבנים הבולטות? זה חלק מהרחוב ההרודיאני, ייכנס עד הכותל ויפנה שמאלה לאולם הגדול, שגם הוא יורד למטה.

מאחר ומדובר באמת בוועדת החינוך אני רוצה להראות לכם. קודם כל מנהרות הכותל, כפי שאתם יודעים, וראיתם עכשיו, מדובר באמת בתימוך, בשימור, בסירקולציה של קהל, בתאורה. לוקחים מקום ומשדרגים אותו, מעבר לזה שבאמת היום כמעט כל אורח רשמי של מדינת ישראל מגיע לבקר באתר, וזה חשוב מאוד, כי סך הכל זה מגביר את המודעות ואת הקשר שלנו. אנשים בעצם מבינים שיש פה עם שאלפיים שנה אומר 'לשנה הבאה בירושלים' והגשים את החלום שלו, וכל מנהיג מדינה שאני עובר איתו בשלב מסוים פותח את העיניים ואומר 'שמע, זה תופעת טבע'. אין בעל הנס מכיר בנסו. אלפיים שנה.

אבל לפני מספר שנים גילינו שבעצם רק 20% מצבא ההגנה לישראל היה בכותל, 80% מהחיילים לא היו בכותל בחיים. אף פעם לא. שאלנו, מה קרה? איך התרגשו בששת הימים---

'לא הייתי אף פעם בכותל, לא הרגשתי שום צורך לבוא לכותל, זה לא מסמל בשבילי דבר'.

---ופתאום, לא מעניין אותי, לא אומר לי כלום. לא רוצה לבוא לפה, יותר טוב הודו.

'אני כבר שנתיים לא ביקרתי בירושלים, אני פשוט לא מתחבר למקום'.

לא מתחבר למקום, הוא אומר. קלטנו את זה, אמרנו שאנחנו ניצור תכנית שכל כיתה, בצורה כזו או אחרת, תיפגש עם הכותל. זה עוד לא יושם עד הסוף, אבל מכיתה א', בחיבור, כיתה ב' בסיפור, כיתה ד' בסיור ראשון, כיתה ה'... ככה לאט לאט כדי שבעצם יגדלו עם הכותל. אנחנו יוצרים תכניות שהחבר'ה מגיעים הנה, מהגיל הרך ואילך. יש לנו דיילים שכל משפחה שבאה לעשות בר מצווה אנחנו מקבלים אותם חינם אין כסף ובעצם מלווים את הילד, שואפים להגדיל את זה בצורה כזאת שילד יראה מה זה ספר תורה, מה זה תהלים, יכתוב אות כמו בספר תורה.

פה אתם יכולים לראות בפיילוט איך אנחנו מנסים ליצור מצב, פעם ראשונה הם רואים מה זה ספר תורה, האמא נותנת טלית, האבא נותן תפילין ובעצם להכשיר יותר את הלבבות לפני הטקס של בר המצווה, שהוא לא יהיה סתם טקס סתמי של תפילה, אלא חיבור חווייתי הרבה יותר עמוק.

אנחנו מביאים 60 אוטובוסים של חיילים כל חודש. בשנה שעברה הדרכנו 2 מיליון איש, 750,000 מתוכם במנהרות והיתר מחוץ. מתוך 8 מיליון אנשים שבאו לכותל, 200 המדריכים שלנו הדריכו 2 מיליון.

'האמת, אני לפני הרבה זמן הייתי בירושלים'.

יש לנו מצלמות באתר, שכיתה יושבת בכל מקום בעולם, מדריך שלנו הולך עם מצלמה ובווידיאו קונפרנס בעצם מעבירים להם את הסיור, כאילו הוא נמצא כאן במקום.

אבל אני רוצה להראות לכם עוד: 'מחצבים'. 'מחצבים' זה פרויקט שצלצל אליי מי שהיה מפקד החטיבה שלי, הייתי מפקד הגדוד אצלו. הוא אומר לי 'תשמע, סולי, הצבא החליט להעמיק את הקשר לירושלים לפיקוד הגבוה'. מה זה אומר? סגני אלופים, אלופי משנה ותתי אלופים באים לשבוע לירושלים רק לחשוב. זה מדהים, תראו דקה מזה. בסוף השבוע הזה אני פוגש אותם, יש לנו שיחת סיכום. תשמע, מה שהם אומרים, 'זה פעם ראשונה שעצרנו את שעון החיים ושאלנו בעצם לאן אנחנו רצים', 'למה הורגים', 'למה נהרגים', איך אנחנו אומרים? מה חובתו ועולמו.

'יש חשיבות עצומה בהבנה של הבסיס, של השורשים, כדי לתכנן ולייצר עתיד טוב'.

'המיוחד בסדרה הזו, שהיא נתנה לנו לנגוע ממש בדברים העיקריים ביותר, הזהות היהודית. לא דיברנו על צבא, על תקיפות, מטוסים, שום דבר. דיברנו על הזהות היהודית שלנו'.

הם ישבו וחשבו, זה הכל. זה מפקדי טייסות, זה כולם. יש הקשבה, יש השתתפות, זה מדהים.

ואנחנו רואים מצווה לחנך גם את המפקדים, שזה תכנית 'מחצבים', וגם להביא את החיילים. ואני אומר לכם, התגובות הן מדהימות, הם צמאים לשיח הערכי הזה. אנשים רוצים לדעת שיש מהות וחשיבות למעשיהם. הם מורידים את הציניות, אנשים מקשיבים ויותר מזה, אתה רואה אותם אחרי זה בחיוך, כשהם נהיים מפקדים, איך הם מסבירים את זה לחיילים שלהם.

'לעלות לירושלים, לחגוג את ההיסטוריה עם ההווה כאן, וללכת---

כשזבולון היה המנהל הכללי של משרד הדתות כינסנו 50 אנשים ושאלתי אותם מה המסר המרכזי של כל מה שהם ראו כאן בכותל. נמנו וגמרו 'את/אתה בשרשרת הדורות'. זאת אומרת כל אחד עם המיוחדות שלו, אבל כשהגעת הנה תדע שאתה חוליה משרשרת. 'וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק', תסתכל על עם ישראל בפרספקטיבה רחבה, ואז התחלנו ליצור מעין מוקדים, שהם למעשה התמקדו במסר הזה, שהראשון זה שרשרת הדורות שאתם הולכים לראות אותה עכשיו, אין בה כלום ויש בה הכל. זה בסך הכל דו שיח בין אבן ירושלמית ובין זכוכית, אמנות הזכוכית החדשה, שבעצם למעשה מביא את הקהל רק להתוודע לעובדה שאנחנו שרשרת אחת, זה הכל.

ואז הוא עובר לתחנה השנייה. מה זה התחנה השנייה? אחרי שבע שנות מחקר, חקרנו את כל מסלולי היהודים בעולם, כל אחד מגיע הנה ומקליד את ארץ המוצא של אבא של סבא שלו. המחשב לוקח אותו למסלול שהמשפחה שלו עשתה מירושלים לירושלים, מהכותל לכותל. זה אלפיים שנה, חילקנו את המסלול לארבע תחנות, כל תחנה זה 500 שנים, בכל תחנה הוא מקבל רקע מה קורה בעולם ונותנים לו לבחור לאן ללכת, בעצם מה שהמשפחה שלו היתה צריכה לבחור, מחורבן בית שני. אם הוא בוחר נכון, נותנים לו להתקדם לאן שהוא רוצה, ואם לא, אומרים לו, 'מכאן אתה לא תגיע לתימן', למרוקו, או פולין, או הונגריה. עד שהוא נכנס לתוך הלבטים, הקשיים, מסירות הנפש, שלמעשה ליוותה את המשפחה שלו כדי שהוא יגיע היום להיות החוליה הבאה בשרשרת.

שאלה:

איך הוא יודע מה היתה הארץ של סבא של סבא שלו?

אדם לא לקח, עלה על חמור וחצה אוקיאנוס לבד. קהילות נעו ממקום למקום, לפחות בתחילת הדרך. אנחנו יודעים שבחורבן בית שני היו שלוש אלטרנטיבות, או מצרים, או האימפריה הרומית או בבל. מבבל אנחנו יודעים לאן הלכו. הפיצול הגדול הוא רק ב-500 השנים האחרונות.

כמו שאמרתי, הנושא שנבחר הוא אתה או את בשרשרת הדורות, כשהמטרה הראשונה בפרויקט הזה היתה בעצם להביא את כולם למודעות הזאת שאנחנו חלק משרשרת. לכן כאן בעצם הארכיאולוגיה היא לא השפה הדומיננטית. אני אומר את זה מראש, זה לא הדו שיח הראשון, ואתם רואים שהאזור כולו עשיר בממצאים. זאת אומרת הקהל מגיע הנה אחרי שהוא ספג ארכיאולוגיה והוא בעצם רואה איך דרך אבני ירושלים אנחנו יכולים להגיע... כאן אנחנו יצרנו, כמו שאמרתי, דו שיח בין אמנות הזכוכית, לקחנו אלפי חתיכות זכוכית, אחת על גבי חברתה, כמו השכבות של ירושלים, ויצרנו בכל חלל איזה שהוא סמל, מונומנט כזה, שעליו חקוקים שמות, כשזה מתחיל כמובן מאדם הראשון ומגיע עד לתקופה שלנו. בסוף אנחנו נכנסים לסיפור של צנחן שבעצם מחבר את הכל.

אז אתם יוצאים עכשיו למסע ארוך, 40 דקות, 2,000 שנה, 'אתה בשרשרת הדורות', ארבע דקות של סרט מקדים, אחר כך אנחנו יוצאים למסע.

אני רוצה לסכם את הביקור וקודם כל להודות למארחים שלנו, גם קרן המורשת של הכותל שסולי מנהל אותה, עוד מעט זה שרשרת הדורות, הוא מייסד של דור, והרב רבינוביץ, המנהל הכללי של הרבנות הראשית, מר עודד וינר והמנהל הכללי של רשות העתיקות וגם המנהל החדש של מחוז ירושלים, דר' יובל ברוך, ולומר שהתרשמנו מאוד בביקור הזה מהעבודה הרצינית והרחבה שנעשית לחשיפת אוצרות ירושלים, חשיפת הקשר היהודי, חשיפת הנדבכים הקדומים של העם היהודי כאן בירושלים שנעשית בתיאום, באפן מקצועי מאוד, על ידי רשות העתיקות, בסיוע כמובן של הקרן. התרשמנו מאוד מהביקור בשרשרת הדורות כמנוף חינוכי מאוד משמעותי להנחיל לדורות הבאים את היותם חוליה בשרשרת הדורות של העם היהודי.

אני חושב שזה, לפחות בשבילי, ביקור מאוד מרתק, מאוד מעשיר. אני אפילו שואל את עצמי איך אפשר בלי. נעשית פה עבודת קודש שהפירות שלה נראה בעתיד והם ישמשו אותנו במאבקנו, כי אנחנו נמצאים במאבק מאוד גדול מול גופים בעולם, ששוב פעם מטילים ספק באחיזתנו ועומק אחיזתנו בירושלים. אני חושב שכל מה שעושה כאן רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל היא פעולה מבורכת. אין לי ספק, אדוני יושב ראש הוועדה, שאני וחבריי ניתן את כל הגיבוי ואת כל הכתף לפעולות הברוכות.

תודה רבה, ואני חושב שגם אנחנו צריכים לקרוא לכל מי שנוגע בדבר, בין אם מדובר במערכת החינוך, במערכות הקהילתיות, במערכות של צה"ל, לבקר באתרים שקשורים לכותל המערבי, בעתיקות, בעיר דוד, בשרשרת הדורות, בכל המקומות האלה. אנחנו רואים בכך מצווה מן המובחר לחבר כל יהודי לשרשרת הדורות. תודה רבה, חברים.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00