PAGE
32
ועדת החוקה, חוק ומשפט
17.11.2010
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 272
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י' בכסלו, התשע"א (17/11/2010) בשעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 17/11/2010
חוק עובדים זרים (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14) (העסקה שלא כדין – הגברת האכיפה), התש"ע-2010 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
מוזמנים
¶
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
עו"ד עדי ליברוס – משרד המשפטים
גלעד סממה – עוזר שר המשפטים
עו"ד ליאוניד קוגן – רשות ההגירה, משרד הפנים
עמית סדן – רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר
עו"ד עמית שטאובר – משרד האוצר
קרן טרנר – אג"ת, משרד האוצר
עו"ד גיל שפירא – סניגוריה ציבורית
עו"ד שירי לנג – לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט
עו"ד סער פאוקר – התאחדות האיכרים
שלום קוטשר – דובר אנשי"ם, ארגון נכי שיתוק מוחין, ע"ר
יהודה דורון – נציג נכי הפוליו
אבי לב – עוזר פרלמנטרי לחבר הכנסת שי חרמש, הכנסת
רשמת פרלמנטרית
¶
אתי אפלבוים
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14)
(העסקה שלא כדין – הגברת האכיפה), התש"ע-2010
על סדר-היום
¶
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14) (העסקה שלא כדין – הגברת האכיפה), התש"ע-2010.
עורכת הדין רווה, בבקשה.
יפעת רווה
¶
בסך-הכול אני חושבת שהדברים הוצגו בישיבות הקודמות וגם בהקשר לנושא של עונשי מינימום נתנו כבר הסבר ואין לי מה להוסיף.
יפעת רווה
¶
נכון. היתה השגה של חבר הכנסת שי חרמש. דיברנו עם משרד הפנים. ליאוניד יוכל להציג את הסיבה לאי ההסכמה לעמדו של השר חרמש.
ליאוניד קוגן
¶
הבנתי שמשמעות ההצעה היא לקבוע מקרים לגביהם לא יחול עונש מינימום. הצעה כזאת, המשמעות שלה, לקבוע עבירות נוספות שבעצם לא קיימות בחוק עובדים זרים. יהיו כל מיני תנאים ועבירות בהיתר שיפורטו שלגביהן לא יחול עונש מינימום. מבחינה חוזית זאת לא היתה הכוונה וגם התנאים משתנים מעת לעת. יכול להיות שפעם התיק נסגר בעבירה מסוימת והיום יכול להיות שהפרה של אותו תנאי תהיה חמורה מאוד ואז כן המדיניות תשתנה. גם יכול להיות שיתווספו תנאים נוספים לעתיד בהיתר זה או אחר אז כל פעם יהיה צורך לתיקון ולשנות חקיקה.
הסמכות לקבל החלטה על העמדה לדין לעניין הפרת תנאי היתר זאת סמכות של התובע. בעצם הוא קובע באיזה מקום התיק ייסגר מחוסר עניין לציבור. ברור שאם מדובר בהפרות קלות של תנאי היתר הנאשם, החשוד או המעסיק לא יועמדו לדין פלילי. קיימת גם אפשרות של אכיפה נוספת, שזאת אכיפה מנהלית על-ידי ממונה על היתרים. הוא יכול לשלול היתר או להגביל אותו או לקבוע תנאים לשינוי התנהגות של בעל ההיתר.
אם זאת הפרה טיפה פחות חמורה אז יכול להיות שהתובע יחליט לייצר סגירה מותנית. אם זאת תהיה הפרה חמורה אז יוגש כתב אישום. בכל שלושת המקרים האלה על המעסיק להתמודד מול החלטה פרטנית של התובע ולא לקבוע את זה בחקיקה.
היו"ר דוד רותם
¶
בעצם אתה אומר לי דבר מאוד פשוט: אנחנו נבנה את שיקול הדעת של השופט על-ידי כך שאנחנו נקבע לו שאם יוגשו לשופט אז העונש הוא פי שניים או פי שלושה או כל הדברים האלה ובכל היתר תסמוך על התובע. למה אתה לא סומך על השופט? למה אני צריך לקבוע לו עונשי מינימום? אם אני סומך על התובע, אני אסמוך גם על השופט.
היו"ר דוד רותם
¶
נכון, ותחום הענישה הוא תחום שקבוע לשופט והוא צריך להיות קבוע אצלו. למה אני צריך את שיקול הדעת של השופט לשלול ואת שיקול דעת של התובע, תסמוך על התובע?
היו"ר דוד רותם
¶
אין קשר סיבתי ולכן אני אזכה את הנאשם. אני לא אמרתי שיש קשר סיבתי, אני רק רוצה להבין את ההיגיון.
יפעת רווה
¶
למשל, לעניין סגירת התיק, אנחנו היבננו מאוד את שיקול הדעת לתובע. מבחינת שיעור העונש כתבתנו בדיוק את שיעור הקנס בלי שיקול דעת שהוא יכול לתת כשעושים סגירת תיק מותנית. כמו שלשופט עדיין יש את שיקול הדעת אם לאשר או לא לאשר, עצם הגשת האישום – אי-פשר לברוח מזה. בסופו של דבר, כמה שנבנה את הדברים, העבירה קיימת כמו שהיא. מה שמוצע פה זה לשנות את סעיפי ה עבירה. בסיבוב הקודם, כשנחקק החוק, המחוקק החליט מה העבירה.
סער פאוקר
¶
אני מהתאחדות האיכרים.
מה שמוצע כאן למעשה הוא שכל הפרה של תנאי ההיתר עונש מינימום, יהיה בכפוף לעבירות מנהליות. תנאי ההיתר משתנים כל שנה. המחוקק נותן "קרט בלאנש". יש עונש מינימום ואנחנו לא יודעים על מה. היום זה על דבר אחד, מחרתיים זה על דבר נוסף.
ההצעה של חבר הכנסת שי חרמש אומרת שיהיה עונש מינימום על שוהה בלתי חוקי. על זה אין ויכוח, מי שמעסיק שוהה בלתי חוקי זה יהיה עונש מינימום. מי שמעסיק עובד ללא היתר בכלל זה עונש מינימום. מי שמעסיק עובד בענף שונה ממה שנתנו לו, נתנו לו עובד לסיעוד והוא מעסיק אותו בחקלאות, זה עונש מינימום. עם זה אין בעיה.
שי חרמש ואנחנו אומרים שאם משרד הפנים חושב שיש עוד סוג מקרים שהוא יודע שהוא חמור במיוחד והוא רוצה להכניס אותו לעונש מינימום, אנחנו מוכנים לשקול את זה אבל לא שזה יהיה בצורה גורפת.
סער פאוקר
¶
זה מה שכתב שי חרמש.
מה שלמעשה מוצע כאן זה שהיום תנאי ההיתר הם תנאים מסוימים, מחר הם תנאים אחרים, ומראש אנחנו קובעים שכל תנאי בהיתר שייקבע על ידם, שהוא עבירה מנהלית, יחול עליו עונש מינימום. אמרתי אנחנו ואני טועה, לכך חבר הכנסת חרמש לא מסכים.
היו"ר דוד רותם
¶
לא חשוב מהו התנאי, היום זה שהוא לא ג'ינג'י ומחר שהוא לובש מכנסי ג'ינס. אני אומר: קיבלת היתר, תעמוד בתנאים ואל תפר את התנאים.
סער פאוקר
¶
זאת גם העמדה של חבר הכנסת שי חרמש וגם שלנו. השאלה היא מהו העונש? האם אנחנו מחילים על זה מראש ובאופן גורף עונש מינימום?
סער פאוקר
¶
אני רוצה להפנות את כבודו לתנאי ההיתר הנוכחיים. העברנו את תנאי ההיתר הנוכחיים לוועדה הנכבדה. יש שם סעיף שאומר שהחקלאי חייב לדווח למשרד החקלאות על שטחי העיבוד שלו. אין ספק שהוא חייב לעשות את זה. מה קורה אם חקלאי, בגלל טעות כזאת או אחרת, דיווח על 20 דונם כשיש לו 25 דונם ומעסיק שם עובד זר. האם על הפרה כזאת צריך להיות עונש מינימום?
היו"ר דוד רותם
¶
אני נוסע מירושלים לתל-אביב ויש שם תמרור שאומר: 100 קילומטר לשעה. בטעות אני נוסע 140 קמ"ש. האוטו שלי הוא יותר זריז ולא התכוונתי. בגלל זה אני צריך שלא לקבל עונש מינימום?
היו"ר דוד רותם
¶
כל התיקים הפליליים שקראתי בחיים שלי, וקראתי כבר כמה פסקי דין, זה תמיד טעויות. אף אדם לא עושה דבר במזיד, זה הכול במזיד.
סער פאוקר
¶
השאלה, איזה עונש צריך להטיל עליו? אם אנחנו מראש קובעים שעונש המינימום יהיה לעולם 25,000 שקל, גם במקרים שאנחנו אפילו לא יודעים מה הם יהיו. יכול להיות שבעוד 5 שנים יקבעו תנאים אחרים.
סער פאוקר
¶
נכון, רק גובה העונש. אין ספק שצריך להיות עונש. כל עבירה על החוק צריך להעניש. אנחנו בשום פנים ואופן לא תומכים בעבירה על החוק.
סער פאוקר
¶
לכן חבר הכנסת חרמש אומר שבמקרים של שוהה בלתי חוקי, במקרים של העסקה ללא היתר, במקרים של ענף שונה, הוא חושב שצריך להיות עונש מינימום חמור.
במקרים האחרים, חבר הכנסת חרמש מבקש שיגידו איזה עוד מקרים הם חמורים במידה כזאת שצריך להטיל עליהם עונש המינימום של 25,000 שקלים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני אתן לך דוגמה. קיבלתי היתר להעסיק עובדים זרים במושב א' ויש לי גם שטחים במושב ג' ואני מעסיק אותם במושב ג'. זאת הפרה של תנאי ההיתר. צריך להטיל עלי עונש מינימום או לא?
סער פאוקר
¶
כבודו, במקרה הזה צריך לבחון את נסיבות המקרה. אם הוא לוקח את העובד בניגוד להסכמתו זה דבר אחד. אם העובד רוצה לעבוד שם, אני לא חושב שצריך להיות עונש.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה מזכיר לי עכשיו הצעת חוק של חבר הכנסת אורלב שמדבר על-כך שבבתי דין רבניים אפשר יהיה לדון בכל הנושאים בתנאי שזה בהסכמה. אתה מבין, לעובד יש רצון חופשי הוא יכול להגיד למעביד שלו: אדוני, אני לא מוכן לעבוד שם, רק לעבוד כאן. הסכמה זה כשהיא ניתנת מדעת מרצון חופשי.
סער פאוקר
¶
אני רוצה להבהיר לגבי הנושא של ההסכמה. בחקלאות יש נושא של עונתיות. יש עונות גידול בצפון ויש עונות גידול בדרום. לפעמים עובד רוצה להמשיך לעבוד. בצפון אין לו עבודה ואז הוא עובר לעבוד ב דרום.
שיהיה ברור, ברגע שהמעסיק מפר את הנהלים של משרד הפנים הוא מפר את החוק ומגיע לו עונש.
היו"ר דוד רותם
¶
לגישתך, זה צריך להיות הרבה יותר פשוט. לי יש משק בצפון ואני קיבלתי היתר לעובד זר. עכשיו אין עבודה כי זה עונתי ויש למישהו אחר בדרום עבודה והוא צריך את העובד הזר. אז אני אנייד את העובד הזר אליו.
סער פאוקר
¶
אנחנו וחבר הכנסת חרמש חושבים שאם מישהו עושה את זה בניגוד לנהלים הוא עבריין וצריך להיענש. השאלה, באיזו מידה? האם 25,000 שקלים צריכים להיות עונש המינימום? זה הקושי שלנו.
יהודה דורון
¶
הנושא של נכים שמעסיקים עובדים זרים הוא שונה לגמרי. ישנם נכים שלפעמים מעסיקים עובד זר שלא כחוק כי הם ננטשו על-ידי העובד שלהם. לא תמיד הם יכולים למצוא באופן מיידי מישהו שיחליף. היום כמעט ואין להשיג עובדים כאלה.
היה לנו דיון במשרד הפנים, היו לנו דיונים נוספים בהם העלינו את הבעיה שהנכים לא מוצאים מטפלים שיעזרו להם. קורה שהנכים לוקחים מי שמזדמן. מזדמן תייר, לוקחים תייר. מזדמן מישהו שיבוא לעזור, שיבוא לעזור. הנכה לא יכול להישאר בכסא, לא לעלות למטה, לא לעשות את מה שהוא צריך, לא להתנקות וכדומה.
לכן הייתי רוצה שנחריג את הנכים ממה שכתוב פה.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה יורה לנכים ברגליים וישר לפיקה, אתה אפילו לא מרחם עליהם למעלה יותר או למטה, ישר לפיקה של הברך. אם אני מקבל את מה שאתה רוצה, אני מעודד את כל העובדים הזרים שקיבל נכה לברוח ממנו.
יהודה דורון
¶
סליחה, יש לנו היום דיונים רבים, כולל בוועדה לעובדים זרים, איך למנוע את הבריחה של עובדים זרים שנוטשים. גם כרגע היה דיון ברדיו על נטישה של נכים, שעובדים זרים לא רוצים לעבוד אצל נכים. קרה שנטשו את הנכה והנכה נשאר במיטה. ההורים הולכים לחפש לאותו אדם עובד מיידי וזה לא בנמצא. זאת אומרת, חייבים למצוא פיתרון. כל עוד לא מוצאים פיתרון במסגרת הממשלתית, במשרד הפנים ובתמ"ת, אסור שהחקיקה הזאת תפגע בנכים. אני לא אומר שהנכה צריך להיות עבריין. יכול להיות שזה צריך להגיע למשפט. בית משפט יחליט אם לנכה לא היתה ברירה או אם הוא היה עבריין.
אני אתן לך דוגמה. עובדת שלי נסעה לחודש. פניתי לכל לשכות העבודה, וביקשתי עובדת חודש לפני ולא היה. היא נסעה בסופו של דבר כי אח שלה התחתן. שבוע ימים ישנתי על הכסא כי אם אני שוכב על המיטה אני לא יכול לקום. חיפשתי וחיפשתי. מצאתי תיירות. הודעתי להם שמצאתי תיירת והיא עובדת אצלי.
החלטנו גם בתמ"ת וגם במשרד הפנים שבמידה ותופסים אדם כזה אצל נכה לא עושים כלום כי מבינים שזאת מצוקה. לכן, בואו נעשה בהגדרה משהו שיחריג את הנכים אולי במעט. אני לא מדבר על עבריין ועל מי שלא מגיע לו. אני מדבר על מי שיש לו היתר ומגיע לו עובד ויש לו מצב שהוא נשאר בלי כלום.
ליאוניד קוגן
¶
במדיניות התביעה במשרד הפנים, אם מדובר בהעסקה של עובד זר, לא בצורה ממש חוקית וזאת לצורך טיפול בנזקק, בדרך-כלל לא מעמידים לדין.
היו"ר דוד רותם
¶
לדורון יש היתר, הוא מעסיק עובדת, היא נסעה לחודש לחתונה של אחיה. הוא מצא מישהי אחרת והעסיק אותה חודש ותפסת אותו.
היו"ר דוד רותם
¶
אם כך, בעצם אתה אומר שמה שהוא טוען זה נכון. למה שלא נכתוב לו את זה בחוק כדי שהוא יהיה במצב שהוא יוכל לישון טוב בלילה?
ליאוניד קוגן
¶
זה לא עניין של לסמוך על התובע. יש הנחיות של פרקליטות המדינה לעניין סגירת תיקים מחוסר עניין.
היו"ר דוד רותם
¶
של תובעים. גם בפרקליטות זה כולם תובעים. בניגוד למשפטנים, בפרקליטות זה תובעים. אתה אומר לי: תסמוך על פרקליטות המדינה.
היו"ר דוד רותם
¶
זה המצב הקיים ולכן אני יושב פה לחוקק את החוק. אם המצב הקיים הוא בסדר ואני יכול לסמוך עליהם, אז בוא נסגור את החוק הזה ונלך הביתה.
היו"ר דוד רותם
¶
אין שום ספק. אבל אתה יודע, המצב הקיים על כל החוקים זה גם שאת הבניית שיקול הדעת של השופטים אנחנו קובעים על חומרת העבירה.
יהודה דורון
¶
הבעיה הנוספת היא שמעבר לזה שנכים צריכים את המטפל, ישנם נכים קשים שבקושי מזיזים יד, ואפילו עורכי דין. כשהם נמצאים בעבודה או בבית משפט, העובד שלהם הולך איתם גם לעבודה. הוא נמצא איתם בעבודה כי הוא צריך לדפדף וגם לעשות עבודות שלא מוגדרות רק כטיפול בבית, אלא יש דברים נוספים שאותו מטפל עושה במסגרת הקשר שלו עם הנכה. כמו שהסברתי, הוא מבקש מהמטפל להעביר את הדף כדי שהוא יוכל לראות. זאת אומרת, יש פעולות שצריך לעשות אותן גם במסגרת העבודה של הנכה. לכן צריך לחשוב על הנושא של הנכים קצת בשונה.
יהודה דורון
¶
כן. ההגדרות אומרות שהמטפל צריך להיות אצל הנכה, לעשות את הפעולות שלו בבית. לפעמים מגדירים בהגדרות מה הוא צריך לעשות. אבל הנכה אומר לו: אני רוצה שתבוא איתי גם לעבודה. אני לא רוצה שיתפרש כאילו שהוא לקח אותו לעבודה, כאילו הוא עובד עכשיו בעבודה אחרת ואז הוא עובר עבירה.
עמית שטאובר
¶
השאלה אם אתה מביא עובד זר בשביל שיעבוד עם אותו נזקק במכולת, במקום עובד ישראלי שיעבוד שם.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מביא את העובד הזר כדי לטפל באותו נכה בכל דבר שהוא צריך. אני לא מבין בשביל שההוא יתלה אותו בסלון על הקיר כדי להגיד שיש לו עובד זר. הוא בא לעשות לו את כל העזרה שהוא צריך. אם הוא צריך שיאפו לו עוגה, אז הוא יאפה לו עוגה, ואם צריך לעשות ספונג'ה הוא יעשה לו ספונג'ה. אנחנו לא מדברים פה על עבודה חקלאית.
מה הוא בא לעשות העוזר של הנכה?
עמית שטאובר
¶
ממה שאני שמעתי, יש מקרים שהושיבו את אותו בעל היתר לסיעוד במכולת והעובד הזר עבד במכולת. השאלה אם זה מה שאתה מבקש.
יהודה דורון
¶
אני מדבר על מה שעשוי לקרות כתוצאה. אנחנו היום ישבנו גם עם ראש הממשלה וגם עם שר האוצר לגבי העניין הכספי. לא זאת הבעיה. הבעיה היא שהנכים היום עוברים עבירה על חוקי עבודה של העובדים הזרים בגלל שהמחוקק פה בבית הזה גזר עלינו לשלם תשלומים מעבר למה שהיה עד היום והסכומים הגיעו היום לשמיים.
יהודה דורון
¶
המחוקק קבע שדיני העבודה חלים על העובד הזר, דבר שבבג"צ יולנדה קבעו שחוקי העבודה לא חלים על העובדים הזרים. זה נמצא כרגע בהשגה שהגיש "קו לעובד" וזה עדיין בדיונים.
בגלל שאנחנו לא משלמים לעובד את כל מה שחייבים לעובד, לא בגלל שאנחנו רוצים, כי אין לנו 9,000 שקל לחודש, כאשר אתה מקבל רק 4,000 שקלים.
כשישבנו שלשום עם ראש הממשלה, עם שר האוצר ועם כל הגורמים, הם הבינו שאנחנו צודקים. עד שלא יתוקן הנושא הזה, שהתשלום במלואו לעובד הזר ישולם, גם ראש הממשלה הבין שאנחנו באיזה מקום מכניסים אותנו לפלונטר ואנחנו נכנסים לעבירות פליליות. אנחנו רוצים למנוע את זה.
היו"ר דוד רותם
¶
סליחה, עצרו. בואו נשים את הדברים כמו שהם. אין את החוק הזה, בכלל לא מחוקק אותו. כמה אתה צריך לשלם לעבוד?
היו"ר דוד רותם
¶
יוצא מן הכלל. אז למרות שיש לך גם היום חוזה, אתה צריך לשלם 9,000 ולא 4,000 כך שהחוק הזה לא משנה שום דבר בעניין.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא מתעסק בחוזים שלכם בחוק הזה. זה לא בחוק הזה. זה צריך להיות בוועדת העבודה והרווחה, שישנו את החוקים לגביכם. זה לא החוק הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
בואו נלך קודם לחזקה. תסבירו לי את החזקה. בואו נלך לסעיף 1: "מחזיק במקרקעין שבהן נמצא עובד זר אשר מתקיים לגביו אחד מאלה יראו אותו כמי שמעביד את העובד הזר אלא אם כן הוכח אחרת. העובד הזר מבצע עבודה או נותן שירות עבור המחזיק במקרקעין".
את מגדירה את החזקה בדרך של תנאי.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, כתוב פה אותו דבר. לא צריך את החזקה. אם העובד הזר מבצע עבודה או נותן שירות בעבור המחזיק במקרקעין, אז לא צריך שיראו אותו כמי שמעביד את העובד הזר.
יפעת רווה
¶
לא. יש מצב שאנשים נותנים שירות וזה לא יחסי עובד מעביד והוא לא מעביד שלו כי הוא נותן לו איזה שירות. אני הולכת לחנות, נותנים לי שירות ואני לא מעבידה אותם.
היו"ר דוד רותם
¶
הוא נותן שירות בעבור המחזיק במקרקעין.
דוגמה מאוד פשוטה. אני בעל מסעדה, אני מעסיק מלצרים כשההסכם שלי איתם שהם מקבלים רק את הטיפים. למי הם נותנים שירות, לבעל המסעדה או לאורחים?
יפעת רווה
¶
פה הכוונה למי אני קובעת חזקה שהוא מעביד אותם. הם נותנים שירות בעבור המחזיק במקרקעין. האורחים הם לא מחזיקים במקרקעין אז הם לא רלוונטיים בכלל.
היו"ר דוד רותם
¶
אם לדוגמה אני בעל מלון ולקחתי חברת כוח אדם עבור ביצוע עבודות ניקיון. הכנסתי בהסכם סעיף שאומר: אתם חייבים להעסיק רק בעלי רישיון כדין. הם רימו ותפסתי את העובדים הזרים. למי העובד הזר מספק שירותים?
ליאוניד קוגן
¶
יש פסיקה שאומרת שהמעסיק בפועל לא רשאי להסתמך על אישור שניתן על-ידי חברת כוח אדם שהעובדים האלה חוקיים. חלה על המעסיק בפועל אחריות מלאה.
ליאוניד קוגן
¶
הפסיקה לא מתייחסת לסעיף הזה. הסעיף הזה אומר שברגע שנתפס עובד זר אצל מחזיק במקרקעין והוא מבצע עבודה לטובת המחזיק, קיימת חזקה שאותו מחזיק העסיק את אותו עובד. לאותו מחזיק קיימת אפשרות לסתור את החזקה.
היו"ר דוד רותם
¶
למה שלא תנסחו את זה כמו בעבירות תעבורה? רואים את בעל הרכב כמי שביצע את העבירה אלא אם הוא הביא מישהו אחר. מה יקרה? אתם פה תגישו נגדי כתב אישום. אנחנו ננהל דיון. העד האחרון במערכת ההגנה יהיה זה שיגיד: רבותיי הוא עבד אצלי אני העסקתי אותו.
אם נעשה את זה כמו שעושים בעבירות תעבורה, אז אתם מרוויחים את משפט. במקרה כזה הוא ישלח לך מכתב ויגיד: האיש לא עבד אצלי, הוא עבד אצל פלוני אלמוני. אתה מזמין את פלוני אלמוני, גובה ממנו הודעה, מגיש נגדו כתב אישום וגמרת את הסיפור.
אנחנו יודעים שבתי המשפט פה נותנים עונשים רציניים מאוד. האדם ינסה כמה שיותר להרוויח בזמן כדי לגלגל את זה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני צריך להתרגש מזה? אני יודע להציע לכם אפשרויות יותר טובות מהפסיקה. אני רוצה להגיע לאותה נקודה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
כל הנושא של צו הגבלת שימוש. אמרתם שתביאו לי דוגמאות לתיקים שבהם הייתם מבקשים את זה. תנו לי דוגמאות.
היו"ר דוד רותם
¶
לא זה מה שביקשתי. אמרתי שתיקח שנה אחורה. באיזה תיקים היית מבקש סגירת מקום ותספר לי את הסיפורים שלהם. זה מה שביקשתי בישיבה הקודמת.
ליאוניד קוגן
¶
הבקשה להגבלת שימוש במקום תוגש במקרים הבאים: לאחר הרשעה חוזרת על עבירה לפי סעיף 2א לחוק עובדים זרים, בגין 5 עובדים זרים או יותר או באם התקיימו תנאים מצטברים הבאים.
ליאוניד קוגן
¶
הרשעה חוזרת. אין פה "או". הרשעה חוזרת על עבירה 2א לחוק עובדים זרים, בגין 5 עובדים זרים או יותר.
באם נתקיימו התנאים המצטברים הבאים
¶
נגד הנאשם קיים פסק דין חלוט בגין עבירה חוזרת; הנאשם הורשע בגין עבירה קודמת שהינה עבירה על סעיף 2א לחוק עובדים זרים או פסק דין חלוט; הנאשם עבר עבירה חוזרת תוך 3 שנים ממתן פסק דין בגין עבירה קודמת.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותיי, קחו את הסעיף הזה ותברחו איתו מהר. עכשיו הוכחתם לי את מה שאמרתי לכם בפעם הקודמת. אתם מדברים על החמרת ענישה ולא על מניעת עבירות. אין באף אחד מהתנאים האלה כדי להצביע על משהו שהוא מניעת עבירה. זה בתנאי שהורשעתי, ו-5 עובדים. 4 עובדים אז לא צריך לסגור אותי ויש ככה ויש ככה. אין בזה שום קשר למניעת עבירות. אתם הצהרתם פה שכל הכוונה היא למנוע ממני מלחזור ולעבור עבירות. שום דבר אין פה, זאת רק החמרת ענישה. כאשר יגורתי בא לי.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה שתסבירו לי למה צריך את זה. היום יש לכם בעיה להגיש כתב אישום על כל העבירות האלה?
היו"ר דוד רותם
¶
אבל לפי הפסיקה והסעיפים הקיימים היום, למה שתהיה בעיה? בכתב האישום אתם יכולים להכניס כל דבר שהוא בסמכותו של בית המשפט.
יפעת רווה
¶
אני אגיד לך בכנות. בתחילה, כשהתחלתי לעבוד בנושא חקיקה, חשבנו שעם הרבה דברים לא תהיה בעיה ויהיה בסדר. עם הניסיון ראיתי שלא כך הדברים. דברים שהם מובנים לנו מאליהם כשאנחנו כותבים את החקיקה, בסופו של דבר הם הופכים לויכוחים מיותרים בבתי המשפט. הצדדים מקדישים אנרגיות על משהו שבמשפט אחד או במילה אחת בחקיקה אפשר להבהיר אותו ולפתור אותו.
נכון שיכול להיות שכך זה יתפרש גם בלי הסעיף הזה. יכול להיות שהסעיף הזה מיותר.
היו"ר דוד רותם
¶
אומר לך מה עומד משני מצידי המאזניים. מצד אחד, אני מטיל עומס נוסף גם על התביעה וגם על בית המשפט. מה יקרה? יש תיק שיש בו עבירה על החוק ויש בו גם עבירות מנהליות. לתובע יש סמכות והוא מגיש כתב אישום. מתנהל משפט על 6 עבירות במקום על עבירה אחת.
אם התובע היה מוציא לו התראה על עבירה מנהלית ולא מגיש כתב אישום. האיש רואה שיש לו כתב אישום על עבירה כזאת ועל עבירה כזאת, בוא נשלם את זה כדי שנקטין את כתב האישום. המשפט ייגמר הרבה יותר מהר ואני אחסוך.
מצד שני, כאשר אני כותב את הסעיף הזה, אז אני נותן לתובע את הכוח האדיר. הוא יגיש כתב אישום גדול ויעשה עסקת טיעון.
יפעת רווה
¶
זאת לא היתה המחשבה שלנו כשאנחנו עשינו את זה. הכוונה היתה הפוכה. אולי אסביר יותר בפירוט מה הביא אותנו לסעיף הזה. אנחנו הנחנו שמבחינת יעילות דווקא, זה לא יעיל גם לנהל משפט וגם להתחיל - - -
היו"ר דוד רותם
¶
מקובל עלי. לכן אני חושב שאתם צריכים לעשות דבר אחר לגמרי. תפסתם עובד עם תיק לפי החוק ויש גם עבירות מנהליות. אל תרוצו להגיש את כתב האישום תוך יומיים. תשלחו לו את העבירות המנהליות. יש לו 60 יום לשלם. אם שילם – מצוין. אם לא שילם – תגישו את כתב האישום.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא עוד יותר טוב לתובע. האיש עבר עבירה מנהלית אבל אני לא רוצה להגיש כתבי אישום על עבירות מנהליות ולכן אני אומר דבר מאוד פשוט: מוציאים לו התראה מנהלית. שילם אותה – מצוין. לא שילם אותה – יוגש נגדו כתב אישום.
בכל דרך אחרת, מכיוון שיהיה לתובע את הסעיף הזה, אני מודיע לך שמספר התיקים שייסגרו יהיה הרבה יותר קטן. התובע יגיד: אדוני, שיכריע בית המשפט.
אתם יודעים, יש לי קצת ניסיון בתובעים כאלה. היו אומרים לי: יש לי את בית המשפט, מה אתה רוצה ממני?
לחילופין, הייתי אומר, במקום להגיד שיוגש כתב אישום אחד, תגישו את זה בשני כתבי אישום ותגידו שהדיון יהיה מאוחד. אז לפחות אני יודע שלפחות לגבי העבירות המנהליות יש סיכוי שהן יימחקו כי אנשים ישלמו ויגיעו להסדרים. לגבי התיק העיקרי יתנהל דיון. לא היה – יאוחד הדיון ונקיים דיון אחד.
ליאוניד קוגן
¶
פה פועלים בשני ערוצים. מדובר במקרה שבו המעסיק עבר מספר עבירות, עבירה עיקרית של העסקה שלא כדין ועוד עבירה נוספת שהיא עבירה מנהלית. אם נפעל בשני ערוצים, הערוץ של עבירה מנהלית יעכב יותר מחצי שנה הגשת כתב אישום. לאחר משלוח הודעת קנס מנהלי הוא חייב לשלם תוך 120 יום. הוא רשאי להגיש בקשה לביטול. צריך לבדוק את הבקשה. זה לוקח כחודשיים לבדוק את הבקשה ולתת לו תשובה. אז הוא מקבל תשובה שדוחה את בקשתו והוא מגיש בקשה להישפט. מתי ייפגשו שני הערוצים האלה? סביר להניח שזה לא יקרה - - -
ליאוניד קוגן
¶
הם לא יפגשו באותו מועד ובסופו של דבר נצטרך לנהל שני תיקים בנפרד באותה פרשה עם אותה תשתית ראייתית נגד אותו נאשם.
היו"ר דוד רותם
¶
אני אומר שאתה תחכה עם כתב האישום 6 חודשים. אתה תגיש אותו אחרי 6 חודשים, אחרי שהם כבר התאחדו.
ליאוניד קוגן
¶
המטרה היא שלא לחכות עם כתב האישום כי אנחנו סופגים ביקורת מבית המשפט שאנחנו מגישים כתבי אישום בשיהוי.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה יכול לשלוח לי פסק דין אחד כזה? תעשה לי טובה, תביא לי פסק דין אחד שהוגש כתב אישום אחרי 6 חודשים ובית המשפט אמר שזה שיהוי. אני פשוט רוצה לשאול את אותו שופט כמה זמן לקח לו לתת את פסק הדין.
ליאוניד קוגן
¶
בית המשפט אף פעם לא אמר ש-6 חודשים זה שיהוי, אבל אני לא רוצה להגיע למצב שאני מעכב הגשת כתב אישום בגלל עניינים טכניים אחרים, אם יש אפשרות להגיש אותו הרבה יותר מהר.
היו"ר דוד רותם
¶
אין לי טענות שלא מגישים כתבי אישום. תאמין לי, אני האחרון שאתלונן שלא מגישים כתבי אישום, בטח לא בעבירות האלה.
היו"ר דוד רותם
¶
כמה זמן לוקח לך לבדוק את התיק עד שאתה מגיש כתב אישום? לא לוקח לך חודשיים? הרי אתה צריך לבדוק את כל החומר, כאילו הגשתי בקשה לביטול. אתה צריך להרשיע אותו ולא רק להגיש כתב אישום.
ליאוניד קוגן
¶
אבל הבדיקה שלי של חודשיים בבקשה לביטול לא מסיימת את ההליך המנהלי. הבדיקה והתשובה של התובע בבקשה לביטול קנס ממשיכה את ההליך המנהלי. יש אפשרות להגיש בקשה להישפט תוך 30 יום מיום שקיבל תשובה הדוחה את בקשתו לביטול קנס. לכן זה לא מסיים את ההליך.
היו"ר דוד רותם
¶
אבל גם הגשת כתב אישום לא מסיימת את ההליך.
כמה זמן בממוצע לוקח מאז שתפסתם על עבירה ועד שאתם מגישים כתב אישום?
היו"ר דוד רותם
¶
היום אתה מגיש עבירה אחת. תאר לך שיש 5 עבירות שחלקן זה עבירות מנהליות שהוא כבר הגיש בקשה לביטול והן לא התקבלו. הוא מעלה את כל הטענות האלה מחדש. עכשיו אתה, שמכיר את המטריה הזאת, עסקת בזה חודשיים כדי לבדוק את הטענות שלו. זה יגיע לבית משפט, זה עוד שנתיים לבדוק את זה. אני רוצה לחסוך לכם על-ידי כך שאני אכניס אותו לתוך המסדרון ובתום הזמן הכול סגור יחד. אני חושב שזה יותר נכון.
מכיוון שאתה הולך לקבל עוד כל-כך הרבה תובעים, אז לא תהיה לך בעיה.
ליאוניד קוגן
¶
אני רוצה להתייחס לגופו של עניין לחלק השני של השאלה.
כדי שתובע יעשה סגירה מותנית בתיק שבו נעברו גם עבירות נוספות, באותה הצעה הוא יכול לציין וכנראה שהוא יציין שקיימות עבירות נוספות ואם הוא יקבל את ההסדר, יוטל עליו קנס מנהלי בגין עבירות נוספות. צריך לעשות את זה הפוך, לא להתחיל מלהטיל קנס מנהלי ולהמתין עד שהוא יסיים את כל ההליכים ואת כל ההתכתבויות עם התובע. ההליך שאני כרגע תיארתי אותו הוא ההליך לפי הספר, אבל אין תיק שהולך לפי הספר. יש בקשה חוזרת לביטול קנס, יש בקשה להארכת מועד לביטול קנס. יש התכתבויות אין ספור. לכן, לא סתם החלטנו להתפטר מהליך מנהלי בעניין העסקה שלא כדין.
באמצעות הצעה לסגירה מותנית, באותה הצעה יוסבר לאותו מעסיק שקיימות נגדו עבירות נוספות. אם הוא יקבל את ההסדר, יינתן קנס מנהלי ולא יוגש כתב אישום כמובן. אם בסופו של דבר יוגש כתב אישום או שהוא לא יקבל את ההסדר, יכול להיות שאם לאחר הגשת כתב אישום הוא רוצה להגיד שהוא רוצה לשלם קנס מנהלי, יכול להיות שאפשר להמיר כתב אישום בקנס מנהלי לגבי עבירות נוספות.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מרגיש נורא ואיום עם מה שאתה אומר עכשיו. מה אתה אומר לי? אתה אומר לי דבר מאוד פשוט. אתה תכתוב לו מכתב ותגיד לו: תשמע, עברת עבירה שעליה אני הולך להגיש כתב אישום שיש לה קנס מינימום. תדע לך שיש עוד כמה עבירות בדרך. אם אתה לא תגיע איתי לסגירת תיק מותנית ותשלם את מה שאני אומר לך, אני גם נותן לך קנס מנהלי על עוד כמה עבירות.
אם אני בא למישהו ואומר לו את אותו סעיף ואין לי את הסמכות של תובע, אז אם הם מפסיקים את השביתה, הם מגישים נגדי כתב אישום על סחיטה באיומים. צר לי לומר לך.
אני רואה את זה בצורה נוראית. בעצם מה אתה אומר לאיש? אתה אומר לו: תשמע, אני יכול להגיש נגדך עכשיו לפי התיקון הזה ב-8 עבירות. אין לך אפשרות להגיש בקשה לביטול, אין לך אפשרות לשלם, אתה תנהל על זה משפט. אבל, אם אתה תקבל את ההצעה שלי, אני סוגר לך כמה מהצד.
היו"ר דוד רותם
¶
הסדר טיעון זה הדרך שבה מדינת ישראל מרשיעה חפים מפשע בחותמת של בית המשפט. אני מודה באשמה. לשכת עורכי הדין נמצאת פה?
היו"ר דוד רותם
¶
אני מודיע לך שאני הגעתי לעסקאות טיעון כשהנאשמים שלי היו חפים מפשע, רק כדי שלא יצטרכו לשלם שכר טרחת עורך דין ולהיגרר 3 שנים במשפט. אמרתי: תשמע, נותנים לך פה שבועיים על תנאי למשך חצי שנה, מה אכפת לך, תגמור. אדם הורשע כשהוא חף מפשע.
אני הייתי מגביל את עסקאות הטיעון רק על עבירות מין.
היו"ר דוד רותם
¶
ישבה אצלי בחורה שאמרה לי: אותי אנסו 3 פעמים. כדי לחסוך לה את עגמת הנפש ומכיוון שחלק מהטיפול התראפי שלי זה שהנאשם בא ואומר: אני מודה, הייתי נותן לכם עסקאות טיעון.
אפרת חקק
¶
יש לי בעיה נוספת עם הסעיף של תיקון העבירות המנהליות. אני לא מבינה למה צריכים סעיף ספציפי - - -
אפרת חקק
¶
אני לא מבינה למה יש צורך בסעיף ספציפי לעובדים זרים. בעבירות מנהליות באופן כללי, אם יש אירוע שלם ובתוך האירוע יש עבירה אחת גדולה ועוד כמה עבירות מנהליות, היה לכם אי פעם בעיה עם זה בבית המשפט?
יפעת רווה
¶
התחבטנו באמת אם צריך את הסעיף הזה. אין מצב כזה שבאמת עשינו כזאת הפרדה דיכוטומית בתחומים אחרים. אני מכירה את כל העבירות המנהליות שנעשו ב-10 השנים האחרונות. זה סוג שונה של הסדר שעשינו. זאת הסיבה שהוספנו את הסעיף. יכול להיות שזה מובן מאליו. שאלתי את ליאוניד. בגדול, אפשר לשים את זה בהנחיות ויכול להיות שזה יהיה בסדר. תגיד לי אם זה משהו שאפשר להסתפק בהנחיות. יכול להיות שאפשר להסתפק בעניין הזה בהנחיות וזה לא מחויב מציאות שזה יהיה בחקיקה.
הרעיון היה לייעל את הדברים וכדי שלא יהיו ויכוחים. אם ליאוניד יאמר לי שאפשר להסתדר בלי זה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לדעתי, עדיף לכם לעשות את זה בהנחיות כי אם אתם רואים שזה לא עובד, אתם יכולים לשנות את ההנחיות. כשזה בחקיקה, יש איזה רשע אחד שימרר לכם.
היו"ר דוד רותם
¶
זה הרבה יותר חכם לכם.
חבר הכנסת שי חרמש שלך לי מסרון מטוקיו. בגלל שהוא שלח לי מסרון מטוקיו חשבתי שאני צריך ללכת נגדו ולא לקבל את ההצעה שלו כי למה הוא נוסע לטוקיו לבד ומשאיר אותי פה.
לפי מה שהבנתי ממנו, הוא בא איתכם בדברים והגיע לכל מיני הסכמות. השאלה האם אתם יודעים מזה?
יפעת רווה
¶
כדי שאבין איזו הסכמה ואיזה לא, אם אפשר שזה יובהר. שלא בטעות אגיד משהו שהסכמנו ולהיפך.
המסמך שמראים לי עכשיו זה בדיוק הדבר שדיברנו עליו בתחילת הישיבה. אני לא חושבת שהיה סיכום.
היו"ר דוד רותם
¶
הנה עוזרו של שי חרמש. קבלתי מסרון מטוקיו מתוכו הבנתי כאילו הגיעו להסכמות. משרד המשפטים אומר שהם לא הגיעו להסכמה. האם אדוני יודע משהו.
היו"ר דוד רותם
¶
זה מצוין מבחינתו אבל לא מצד משרד המשפטים. הם לא הסכימו עם זה. אני הבנתי שהגעתם להסכמה.
היו"ר דוד רותם
¶
"נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות".
מה זה מנהל פעיל בתאגיד אני יודע. מה זה שותף?
היו"ר דוד רותם
¶
לא כתוב פה שותפות רשומה. שותפה לא חייבת להיות רשומה. אחריותו של שותף גם היא לא רשומה.
יש לי 2% בשותפות באיזה עסק ושם מעסיקים עובדים זרים. אני אחראי?
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא שותף מוגבל. את יודעת, לפעמים השותף הכי פעיל יש לו רק 2% בעסק, בעיקר בשותפויות שעוסקות בחיפושי נפט.
היו"ר דוד רותם
¶
תראה איך אתה מגדיר נושא משרה "מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל". אני מודה שאני שותף בעסק הזה. יש לי שם 2%. פעם ב-4 שנים אני בא לראות אם יש רווחים. זה כל החלק שלי בשותפות. לי יש קנס כפול פה?
ליאוניד קוגן
¶
זה עניין של ראיות של העמדה לדין. נניח שפורמאלית הוא נכנס להגדרה של נושא משרה אבל בודקים אם הוא נושא משרה רלוונטי. אם הוא נושא משרה שאחראי לפיקוח לפי הוראות חוק עובדים זרים. עושים חקירה.
היו"ר דוד רותם
¶
בוא נקרא את סעיף 5. במקום נושא משרה נכתוב: "שותף חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות. המפר את חובתו כאמור, דינו כפל הקנס האמור בחוק העונשין".
היו"ר דוד רותם
¶
אני יודע, אני רק רוצה לדעת אם אני גם משלם כפל קנס. זה שירשיעו אותי, זה בסדר, אבל עכשיו את מטילה עלי כפל קנס.
ליאוניד קוגן
¶
למיטב ידיעתי כן. אין לי סיווג של ניתוחים בעניין הזה. אין לי נתונים. למיטב זכרוני וידיעתי כן.
היו"ר דוד רותם
¶
את רואה, זה מפחיד אותי. אני מחזיק 2% באיזו שותפות. מחר בבוקר אני הולך לעשות סגירת תיקים מותנית ואני נותן המון סמכות לתביעה. נגיד שזאת שותפות רשומה, אז מוציאים את רשימת השותפים. אני מקבל מכתב הביתה: אדוני, סעיף זה וזה, בוא תשלם קנס כך וכך, נסגור לך את התיק ואם לא מגישים כתב אישום.
אני מודיע לך, אני עולה על האוטובוס, אחד לפני הראשון שיוצא בבוקר, כדי לעמוד אצלו בתור כדי לשים את השיק כמה שיותר מהר, רק על תגיש נגדי כתב אישום. כתב אישום זה דבר מפחיד.
ליאוניד קוגן
¶
הוא גם לא יקבל מכתב לסגירה מותנית לפני שהוא ייחקר תחת אזהרה. זאת לא תהיה הפתעה לאף אחד.
היו"ר דוד רותם
¶
אני גם איחקר תחת אזהרה, תודה רבה, זה מאוד מעודד אותי. אני גם קורא את סעיף ב'. אני לא יודע מתי החוק הזה חוקק.
היו"ר דוד רותם
¶
לא חשוב, גם בשנת 2000 לא הייתי פה.
"נעברה עבירה לפי סעיף 2 עד 4 בידי התאגיד, חזקה שנושא משרה הפר את חובתו האמורה בסעיף זה". זאת אומרת, חזקה שהשותף הפר את החובה. עכשיו לך תוכיח שיש לך אחות.
יפעת רווה
¶
הסעיף הזה הוא סעיף סטנדרטי לחלוטין בכל הסעיפים של אחריות נושא משרה. יכול להיות שצריך לשקול מחדש את הנושא של שותף. זאת לא בעיה ספציפית לכאן. מ הפרקטיקה לא שמעתי בעיות עם זה.
היו"ר דוד רותם
¶
יפעת, אני לא אומר שזאת בעיה ספציפית לכאן. עדיין, אני חושב, האם אני הולך להטיל על השותף הזה כפל קנס? יש לו כבר חזקה ויש לו הכול. עכשיו, נוסף לכל צרותנו, אני אטיל עליו כפל קנס.
כמה זה כפל הקנס האמור בסעיף 61א(2).
יפעת רווה
¶
בסביבות 50,000 שקלים. זה כעונש מקסימום. הפעם אנחנו מדברים על עונשי מקסימום.
אני מוכנה לבדוק את הנקודה הזאת יחד עם אפרת.
היו"ר דוד רותם
¶
זה הסעיף היחיד בחוק הזה שלא מפריע לי. הרי אנחנו יודעים שכיוון שזה עונש מקסימום, תראו לי איך אתם מקבלים את זה בבית המשפט. בסדר, זה יביא לכך שאנשים יעשו סגירת תיקים מותנית.
היו"ר דוד רותם
¶
עוד משהו חוץ מהתשובות שאתם צריכים לתת לי?
מה קורה עם תקציבים? ליאוניד, אתה יודע משהו.
עמית סדן
¶
אין לי עדיין משהו חדש להוסיף על מה שנאמר בפעם הקודמת. יוסי אדלשטיין בשיתוף עם ליאוניד צריכים להציג לנו את התמונה הכוללת של כמה תקנים נוספים הם צריכים, בין עם בהסטות פנימיות ובין עם בתקנים תוספתיים. אנחנו ערוכים להרחבה של התקנים שלהם באופן ניכר. לא ברור עדיין כמה יצטרכו בהסטות פנימיות וכמה תוספתיים.
היו"ר דוד רותם
¶
בקיצור, אתה חוזר ואומר לי, כמו בכמה חוקים. אמרו לי שהחוקים הם מאוד דחופים, אבל בעצם אתה אומר לי שאני טוחן מים כי עדיין לא יודעים כמה תקנים צריך. ליאוניד יודע אבל יוסי אדלשטיין עוד לא יודע כמה תקנים הוא צריך, אתה עוד לא יודע כמה תקנים הוא צריך ואתה לא יודע כמה תקנים אתה תיתן לו. בעצם יהיה לנו חוק ואף אחד לא יפעיל אותו, חבל על הזמן.
עמית סדן
¶
אבל, אנחנו צריכים לפני זה – יש תכנית עבודה ל-2011 שיוסי אדלשטיין עובד עליה, שאמורה להתחיל לעבוד ב-2011. לפיכך אנחנו מצפים – אני לא אדבר בשם יוסי אדלשטיין אבל אני יודע שהוא בשלבי סיום של הכנת התכנית ביחד עם אמנון בן עמי. הם יבואו אלינו עם דרישה ואנחנו נתקצב את מה שנדרש בשביל לקיים את החוק.
היו"ר דוד רותם
¶
הם יכינו את התכנית. אנחנו כבר נמצאים בנובמבר. הם יעבירו לכם את התכנית במחצית נובמבר. כמה זמן אתם תשקלו את זה?
היו"ר דוד רותם
¶
אני כבר מכיר את הסיפור של לקיים ישיבה עם האוצר. אתה יודע, אומרים לי לתאם עם האוצר איזו הצעת חוק. אני יושב עם האוצר ישיבה אחת: שמענו, נבדוק נחזור אליך. מאז החליפו לי 3 פעמים את מספר הטלפון ועוד לא חזרו אלי.
עמית סדן
¶
בשל העובדה שזה נושא שאנחנו מאוד רוצים לקדם ואנחנו מאוד דוחפים אכיפה בנושא, אנחנו נעשה את הדברים במהירות האפשרית.
עמית סדן
¶
עד כמה שידוע לי זה בעייתי לעשות את זה. להעביר פניה תקציבית זה לא עניין שאורך הרבה זמן. אנחנו נקיים ישיבות מהירות, נקבל החלטות, נחתוך ומה שצריך להוסיף נוסיף. מכיוון שזה נושא שמאוד מאוד חשוב לנו, אנחנו גם נעשה מאמצים שזה יקרה מאוד מהר. אני לא יכול להתחייב על זמנים ולא על כמויות.
היו"ר דוד רותם
¶
זה מה שמטריד אותי. אני חושב על חוק שהוא חוק מסובך. אני יושב עליו כבר כמה ישיבות. יצא לי אחר-כך כמו כל מיני חוקים במשרד העבודה ורווחה, שהשר הרצוג מודיע לי שזה מאוד חשוב לו ושזה יציל את המדינה. אחר-כך הוא מקבל 150 תקנים אז בחוקים החשובים הוא שם 8.
גלעד סממה
¶
אני בקשר עם משרד האוצר בנושא הזה. אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה. אין צורך להעביר חוק שאחר-כך לא ייאכף בצורה מרבית.
גלעד סממה
¶
אני יודע שיוסי אדלשטיין אמור להעביר את התכנית שלו כדי בעצם להגיד לאוצר כמה תקנים יומרו מתוך אותו משרד לטובת העניין הזה. לאחר מכן האוצר צריך לבוא ולתקצב את שאר התקנים. אני רואה שאנחנו לקראת סיום ההסדרים המשפטיים. אני לא רואה מקום שאנחנו נמשיך להתקדם בלי שנסגור את הסוגיה הזאת. זאת סוגיה חשובה. עבדנו על החוק הזה. זה חוק לא פשוט, כמו שאתם רואים. אני מודע לזה שהאוצר ויוסי אדלשטיין עובדים על זה וזה מתקדם, אבל אני חושב שצריך ללחוץ על הדוושה. אני אומר את זה עם הקלפים על השולחן.
גלעד סממה
¶
אדוני היושב ראש, אתה כמובן יודע שיש לנו עשרות חוקים על שולחנך. אגב, לא פחות חשובים מהחוק הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
קבעתי סט מרתון מעוד חודשיים של כל החוקים שלכם.
יפעת, יש כמה נושאים שאתם צריכים לתת תשובות. תבדקו ותעבירו לנו תשובות בכתב ואז נראה איך אפשר לקדם את זה.
יפעת רווה
¶
יש 3 נושאים שרשמתי לעצמי: נושא של החרגה של הנכים ואנשים סיעודיים, נושא של העברת החזקה והנושא של שותף ואחריות נושא משרה.
סער פאוקר
¶
רציתי להבהיר, הקנס המינימאלי שמוצע כאן בהצעת החוק לגבי חקלאים, לגבי כל מי שמעסיק עובדים זרים במסגרת משלח ידו, בין אם הוא תאגיד ובין אם הוא יחד, הוא 25,000 שקלים ולא 10,000 שקלים.