PAGE
17
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
8.11.2010


הכנסת השמונה עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 32

מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום שני, א' בכסלו תשע"א (8 בנובמבר 2010), שעה 10:00

הכשרה במקום העבודה בענף הבנייה

חברי הוועדה: יעקב כץ – היו"ר

שלום בן משה
מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה

מוטי שגיא
מרכז בכיר פרויקטים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עמית סדן
רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

חיים אומן
מנהל הקרן וראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הבטחון

ישראל אוקסנהורן
שירות התעסוקה

אור נוריאל
עוזר למשנה, בנק ישראל

אודי ענפי

מנהל פרויקט קליטת ישראלים בבנייה, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל

ניסים ישראלי

עובד בפרויקט קליטת ישראלים לבנייה, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל

יצחק גורביץ
סמנכ"ל כספים וכלכלה, התאחדות הקבלנים

יוסי מדר
התאחדות הקבלנים

אלדד ניצן
יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבניין

אריה זילברברג
התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבניין

עמיר בקיש
סמנכ"ל תפעול בחברת הבנייה א. דורי

ד"ר גלעד נתן
מרכז מחקר ומידע (מ.מ.מ), הכנסת

בת שבע פנחסוב

לירון וייס

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הכשרה במקום העבודה בענף הבנייה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא על סדר היום, הכשרת מקום העבודה בענף הבנייה. אני אנצל את מעמדי כיושב ראש הוועדה ובפתח דבריי אומר, הולך וקורה מה שציפינו שיקרה, ולדעתי זה ילך ויחמיר יותר, ואז הממשלה תצטרך לקבל את ההצעה שהבאתי בפני וועדת הכספים. המחסור הקיים, וכמו שאמר אתמול ניסים בובלין שדיבר אתמול ברשת ב' ברדיו, הוא דיבר על יחידות הדיור הנמצאות בשלבי בנייה ובשלבי קבלת היתרי בנייה שהן בתהליך רכישה.

אנחנו צריכים להיות עדים לכמה תופעות המתרחשות כאן בארץ. למשל אם בשנת 1991 נולדו בארץ 91,000 יהודים ועוד 38,000 ערבים, בשנת 2010 נולדו כבר בארץ 118,000 יהודים ועוד 33,000 ערבים. זאת אומרת שאנחנו עדים לצמיחה בעיקר במגזר היהודי בשיעור של כ- 15% עד 20% במספר הילדים. מכאן שמספר החתונות ילך ויגדל ואיתו הצורך ביותר דירות. הערכתה עליה דיבר ניסים בובלין היא בין 42,000 לבין 45,000 יחידות דיור מדי שנה. הבנייה בפועל היא בין 32,000 לבין 36,000 יחידות דיור הן על ידי הממשלה והן יזמים פרטיים.

משתמע מכך שאנחנו נמצאים בגירעון מצטבר לאורך שנים רבות. ישנה תוספת אחת שחזר ואמר אותה שר השיכון ואני אחזור עליה, אני גדול הנלחמים בתופעה ואנחנו חוזרים ודנים בוועדה הזאת וגם התרעתי הלוך וחזור ועכשיו סוף סוף מתחילים לדבר על הפתרונות של יעקב (כצ'לה) כ"ץ שתחילה כינו אותם גללים, והנושא הוא נושא המסתננים. לארץ נכנסים מדי חודש בסדר גודל של 1,500 איש, השבוע הגיעו 700 אבל אני מתייחס למספר שהגיע משנת 2006. המספר גדל בקצב של 15,000 עד 18,000 איש לשנה. על פי קצב הנכנסים בשבוע האחרון, זה יגיע למספר של 23,000 איש לשנה .

צריך להבין שכולם גרים בדירות והם לא גרים באוהלים ולא בקרוואנים. הם באים ושוכרים דירה ובעלי הדירות החכמים גם באילת וגם בתל אביב, וגם באשדוד מחלקים את הדירות שלהם לשלושה ומשכירים כל חדר ל- 7 ויותר סודנים. אם ניקח למשל את ה- 1,500 איש שהגיעו בחודש האחרון ונניח שכל 10 איש צורכים דירה אחת. גם אותם צריך לחשב ונבין שצריכים עוד דירות. הם לוקחים את הדירות של הסטודנטים ושל אזרחים, דירות שנלקחות בפועל כי הם מוכנים לשלם עבור כל חלק מדירה. בעל בית שמחלק את דירתו לשלוש דירות מגדיל את ההכנסה שלו. אני צריכים לדעת שזה קורה באשדוד, בפתח תקווה, אילת כולם עושים את זה והעסק הזה הולך וגדל. זה מהלך שאף אחד לא צפה אותו. אמר שר השיכון מעל בימת הכנסת שהמספר הזה לא נצפה.

אמרתי לממשלה, וסיפרתי שכשעבדתי עם אריק שרון כשהיה שר השיכון והבינוי בשנת 1990-1992, תש"ן-תשנ"ב, אז היה גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, בנינו בנייה תקציבית של 120,000 יחידות דיור כי לא הייתה ברירה, בניינו 60,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים ובעצם כמו שאמרה חברת הכנסת מרינה סולודקין שכל מי שהגיע מבית המועצות הייתה לו דירה. אני טוען, חוזר ואומר, וזה נוגע לדברינו היום, לא תהייה לממשלה ברירה. במקרה אז הממשלה הוציאה קרוב לעשרה מיליארד שקל לבנייה התקציבית. לולא הבנייה התקציבית היה מחסור. אמרתי לראש הממשלה שאם הוא לא יכנס היום לבנייה תקציבית כשהמחסור כל כך גדול, ואם לא ניתן לקבלנים היום ונבטיח להם תשלום ושיתחילו לבנות לא נוכל לתקן את המצב. אמר ניסים בובלין שרוצים לתקן את המצב אבל מצד שני משרד האוצר מדווח שאין גידול בעסקאות כי אין דירות, אין בתים. אף אחד לא קורא נכון את תמונת המצב. אומרים נעבור לפריפריה אבל גם שם בפריפריה הדירות יאזלו, החבר'ה שלנו יוצאים ללוד, לכרמיאל ולנצרת. לדוגמה בנצרת המחירים עלו ב- 20% עד 30% כי הדירות מוגבלות. גם בפריפריה המלאי הולך ונגמר.


אני רואה שלממשלה לא תהייה ברירה מאחר ויש לו ציבור גדול שמגיע ארצה, העולים המסתננים, לא נראה לי שיעצרו את המסתננים בעתיד ואני אומר את זה כאיש פוליטי ראש הממשלה לא מסוגל לייצר בית אחד. אני מדבר כבר שנתיים על כך שצריך לנקוט בצעדים אבל אף אחד לא מקשיב לי, אמרתי שיש לנקוט בצעדים רבים אבל צעד אחד לא נעשה. לא נעשה צעד אחד כי כשיש גוף שיש לו עשרה איש אז גם את כל העשרה איש יפעיל מר חיים אומן זו מפלצת. את המהלך הזה צריך לנהל כמערך חירום על ידי משרד אחד. צריך לתת את זה לבוגי יעלון שירכז את כל העבודה הזאת. זה מקרה חירום ממדרגה הראשונה.

אני לא צופה שיגיעו פחות מסתננים אלא אני צופה שיבואו יותר מסתננים. אם יש לנו 40,000 היום, ואמרתי כבר לפני שנתיים וחצי שתוך שלוש שנים העיר תל אביב תוצף במסתננים ויהיו בה 100,000 ובעתיד 200,000. אני מדבר על דבר רציני כי תל אביב תוך חמש שנים הולכת להיות עם יותר מ- 200,000 מסתננים, גם ראשון לציון וגם אשדוד. אף אחד לא יודע לעצור את התופעה, אף אחד מנסה לעצור אותה כי אנחנו רחמנים בני רחמנים. זה מוסיף על הצורך בדירות שילך ויגדל ולכן צריך הרבה ידיים עובדות. ואצלנו בנושא הזה פועלים הפוך כי זורקים את כל הסינים מהארץ, ערבים לא נכנסים לעבודה.

לידיעתכם נציגי בנק ישראל, אין עובדים ערבים בגלל שהאפריקנים תופסים להם את מקומות העבודה במלצרות, מסעדות, בתי מלון, היום לא מוצאים ערבי ישראלי שעובד באילת וגם לא במצדה, גם לא תמצא ערבי ישראלי שעובד במוסמכים בתל אביב. אחמד טיבי נעשה החבר הכי טוב של יעקב (כצל"ה) כ"ץ בשאלה מה עושים עם השמאל. הוא אומר הערבים מקבלים דרכון ישראלי כי הם ישראלים ואיפה הם נמצאים? באירופה כי שם המרווחים את אותו סכום אבל ביורו. אומר לי אחמד טיבי "צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים, אנחנו פותרים לך את הבעיה". אבל לא זו השיטה וגם לא הפתרון. אנחנו נצטרך שממשלת ישראל תכניס את היד לכיס ותגיד לקבלנים שהולכים על בנייה תקציבית ובונים 100,000 יחידות דיור שזו תכנית חירום. מאיפה יהיו פועלים? אין פועלים. לכן אני אומר שצריך להיערך בשיא המהירות.


אני בטוח שאתם בעלי זיכרון טוב ותזכרו את מה שאמרתי, אני לא צדיק אבל תגידו שצדקתי. דיברתי על הפתרון של הכשרה והעסקת פועלים בתוך המערכת עצמה. אני מבקש לדעת למה אנחנו בנושא לא הזה מצליחים ואיך אנחנו מוסיפים עובדים.

אנחנו נמתין ונאמר בהמשך כי יש כאן שאלות הרבה יותר מהותיות לגבי עצם קיום הנוהל עצמו, לא ספציפית לנושא הזה.

מר יצחק גורביץ, אני מניח שאתם מכשירים היום עובדים ואולי לא לפי הסדר של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, כלומר לא בסיוע שהיה אפשר לקבל על ידי ממשלת ישראל בגלל מילוי הטפסים וההכבדה. הקבלנים לא מוכנים לקחת את זה על עצמם. למרות זאת, מה אתם עושים בפועל היום בנוגע להכשרה?

הסוגיה של הכשרת עובד, והיא הוצגה בעבר לא פעם, הכשרת עובד לעבודות רטובות היא לא עניין של מה בכך, ומבלי לפגוע באף אחד, לא מדובר בעבודת מלצרות שמדובר בלמידת התפריט. זה מהלך מחייב ומדובר תקופת הכשרה לא פשוטה. אם אין מנגנון שעושה את זה באופן מובנה התוצאה היא שהנטל נופל על המעסיקים. אולי קבלנים קטנים שצריכים לגייס עובד אחד או שניים אולי הם יכולים לבנות אצלם איזה מנגנון הכשרה. אבל כשלא מקבלים הכשרה מסודרת שתיתן מענה זה לא אפשרי. כדי להכשיר עובדים גם בשטח זה חייב להיות מנגנון מובנה ולא על בסיס מזדמן. על בסיס מזדמן לא נקבל פתרון וגם אם נקבל פתרון לא נדע את רמת ההכשרה, את המספר ועל אילו צרכים הוא עונה.


חברות שהיו פעם חברות גדולות הצטמצמו, חלק מהבנייה מתבצעת על ידי קבלנות משנה של קבלנים קטנים ניידים יותר. לקבלן גדול לבצע הכשרה בתוך השטח קשה מאוד, הוא אולי היחידי שיוכל לאתר את הקרוב המשפחה של העובד. אבל בפירוש לא יוכל לתת פתרון מובנה ואיכותי וצריך לדעת שקשה מאוד לבצע הכשרה בשטח של מה שנקרא תיעוש שבנק ישראל והאוצר מדברים.

כשמדובר על ההכשרה בשטח, והיה וימצאו את הדרך לקיצור התהליכים כפי שנעשה בתעשייה, אז תכשירו אותם גם לעבודה מתועשת וגם לעבודות רטובות?

לזה בדיוק התייחסתי קודם. להיכנס להכשרה בתוך השטח, מבלי שיהיה מנגנון מסודר ושהעובד ידע שהוא נקלט עם ידע בסיסי, זה יכול להיות רק לעבודות מאוד מסוימות.

מה העזרה הממשלתית הנדרשת לאדם שנכנס לשטח?

אולי הכשרה ממשלתית יכולה להיות בדחיפה לאלה שיש להם נכונות.

השאלה שלי היא לגבי אלה שנכנסים, איזה סכום כסף הם מקבלים?

אני לא בקי בזה.

1,000 שקלים למעסיק עבור כל תלמיד לתקופה של שישה חודשים.

ועוד 1,000 שקלים לחונך של קבוצה של שלושה ומעלה.


כשעשינו את הפיילוט לפני שלוש שנים במשך חצי שנה, קיימנו מספר דיונים בהתאחדות הקבלנים עם עוד חברות בנייה על התוצאות שלו, מצאנו שהמסר המרכזי היה שהחברות, בעיקר הגדולות והבינוניות, טוענות שהן רוצות לקבל בעיקר פועלים שעברו את השלב הראשון. כשמנהל עבודה עובד באתר יש לו לחץ ולוח זמנים מוגדר, הוא לא יכול תוך כדי העבודה לבצע הכשרה בגובה ולבדוק איך מתפקדים עובדים, הוא צריך את הידע הראשוני.

הוא מעדיף את הקורסים של שלושה ארבע חודשים.

זאת הסיבה שבזמנו לפני שלוש שנים החלטנו לפתוח את המסלול הזה בתור מסלול עיקרי. אבל צריך לזכור, ואני חושב שאסור לוותר על המסלול הזה. יש הרבה חברות, בעיקר הבינוניות והקטנות יותר, שבונות לא בהיקפי הבנייה של החברות הגדולות ואינן עובדות 12 שעות שישה ימים בשבוע, הן עובדות חמישה ימים בבניית קוטג'ים ובבנייה מיוחדת. שמעתי חברות בירושלים ובשומרון שאמרו "אנחנו בונים קוטג'ים וזה סוג אחר של בנייה, ואת זה רק אני מסוגל ללמד, אני צריך חיפוי של בתים, ואני מעדיף לקבל מישהו שאני אכשיר ואשלם לו פחות. תנו לי את העובדים ואני אכשיר". בזיכרון של כל אחד זו נמצאים המורכבות ובירוקרטיה. אנשים התייאשו. בזמנו הבאתי בפני הוועדה משהו שהיה לפני שנים כשעצרו את הפרויקט. לפני כחמש שנים היה ניסיון כזה עם שלום בריד שהוביל את זה, אלו פרויקטים שנעצרו בגלל שהבירוקרטיה הייתה בעייתית.


ישבנו יחד בתחילת חודש אוגוסט, וסימנתי את מה שאמר שלום בן משה שהפתרון צריך להיות בדרך בה יעברו הכספים מהממשלה למנגנון מרכזי שדרכו יוכלו להפעיל את התהליך.

למה לא לעשות את מה שעשינו עם המענק. כמו שפתרנו את הבעיה במסלול עצמו.

שאחרי תקופה מסוימת הוא יקבל מענק?

בזמנו הייתה בעיה של מילוי מסמכים וגם בניסיון הקודם שהקבלנים לא רצו. דובר על חבר'ה שהגיעו אחרי שלושה חודשי הכשרה. הצלחנו לפתור את זה על ידי כך שהכסף יגיע ישירות לאדם - - -

זה לא נפתר. זה עלה כאן כהצעה ששלום בן משה העלה והוא אמר שיבדקו אותה. זה היה בכיוון. זה היה רעיון עוד לפני שסיכמנו את ההסכם בתחילת השנה. עלו כל מיני חלופות לפשט את התהליך, בסוף הבנו שאין ברירה ואנחנו עובדים לפי הנוהל הרגיל של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

יש כאן נקודה שאני מבקש לעלות מהמסמך בסעיף 4. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. נכון שהכשרה מקצועית בבניין היא לא כמו הכשרה מקצועית למלצרות, אבל בתעשייה יש מסלול מוצלח של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שהוא דרך חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה. נותנים כסף, זה עובד במפעלים שגם שמה ההכשרה המקצועית היא גם לא פשוטה, צריך ללמוד לעבוד עם מכונות ולהפעיל אותן ובפס יצור.

אתה מדבר על כיתה במפעל?

אני מדבר שיש הכשרה בתוך מפעלים.

זו כיתה בתוך מפעל וזה נוהל אחר לגמרי. שם ישנה מגבלה של קבוצה.

ישנן הרבה מגבלות, אבל העובדה שיש מסלולים בהם קולטים עובדים ללא הכשרה והם מקבלים אותה במקום העבודה דרך משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. זה מסלול שהוא קצת שונה. גם בתעשייה זה פשוט. משלמים עד 30 חודש תוספת למשכורת ונותנים גם למעסיק וגם לעובד.

השאלה עד כמה זה מעשי בבנייה. אתה רואה שאחרי שעשו את הפיילוט הלכו דווקא על פתיחת הקורסים כי הסיקו שזה יותר מעשי, בפועל זה לא תפס גובה. ביקשתי מבת שבע פנחסוב לתאם כמה שיותר מהר פגישה עם המנהל הכללי של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לקדם את הנושא ולבחון איך ניתן לתת עוד דחיפה לעניין.


אני רוצה לומר שאני מאוד שמח, כפי שאמרתי יש לנו מי שמחמיר ויש לנו את מוטי שגיא שעובד ומתאמץ ואודי ענפי שלוחץ. ברוך ה' יש כבר ארבעה או חמישה קורסים. אני רוצה לציין שקורסים הסתיימו, יש קורסים אמורים להיפתח ואתמול נפתח קורס בירושלים, אמור להיפתח בעזרת ה' קורס בשבוע הבא ואנחנו מקווים שעד סוף השנה יפתחו קורסים נוספים. אנחנו צריכים להגביר את הלחיצה על הגז ולהגדיל את הקורסים כי זה כמו אוויר לנשימה. אם נעמוד בזה אולי נוכל לתת מענה כלשהו. אם אני הייתי צריך לקבוע בממשלה הייתי עומד על כך שהיו מכניסים סינים לענף כדי שהעבודה תרוץ. הממשלה צריכה להציב יעדים ולא רק של צמצום אלא גם לקדם את הבנייה.

אמרתי כבר לפני שנתיים שהחכמה היא לא להגדיר חלקית את היעד אלא צריך לראות את התמונה השלמה. המשמעות היא שעם הוצאת הפועלים הזרים אין חקלאות, אין בנייה. מהי המטרה? האם השאלה היא בניית בניינים או הוצאת הזרים. זו הגדרת המטרה. לפי הכוונה בונים שיטות. אם הכוונה היא בניית בניינים אז השאלה היא איך בונים. אני אומר איך אני הייתי פועל אבל בסופו של דבר בנימין נתניהו צריך לתת דין וחשבון לעם ישראל למה אין בתים, למה הבנייה מתארכת. חלומות באספמיה שנכשיר ונלמד, אלו חלומות אבל אני מדבר על העשייה בשטח. בשטח אין או יש בתים, יש או אין פועלים. אין מי שיבנה.

יש משפחות שצריכות דירות, יש היום מי שגר בחניות, בגנים ובמחסנים כמו עכברים כי אין דירות. צריך לתת תשובה למשפחות שזקוקות לדירות. התשובה הכוללת היא מהי המטרה. אם המטרה היא שיהיו דירות אז מכאן נגזרות ההחלטות ולא ההיפך. לא מחליטים שמוציאים את כל הפועלים ואחר כך אומרים אין דירות. לכן אנחנו נמצאים בפני שוקת שבורה ומחר כשהוא יצטרך לבנות בנייה תקציבית הוא יכניס את היד לכיס ויוצא 10 מיליארד שקל, כמו שהוא בנה את החומה הלא טובה הזאת והוא יבנה אבל כשהוא יצטרך פועלים הוא יגלה שאין פועלים כי לא הכשירו את בני ישראל לבנות.

אני חושב שאתה אומר דברי אלוקים חיים, לדעתי יש כאן דבר שאנחנו מנסים כל הזמן בישיבות איתך להטמיע בלב המתנגדים. אתה הזכרת את הסודנים ואת כל המסתננים, ענף הבנייה אליו העובדים הזרים הוא ענף מסודר. זה ענף שיש בו סדר ושיטה. החבר'ה האלה יוצאים אחרי חמש שנים את הארץ הם מקבלים כסף שלא יברחו וכדי שלא ייטמעו באוכלוסייה. כמו שהצגת יש כאן מצב אבסורדי, מצד אחד נכנסים לכאן עובדים לא חוקיים שלא תורמים דבר לכלכלת המדינה, ומצד שני יש עובדים.

אני לא אומר שלא צריך להכשיר כי כמובן צריך להכשיר, גם אודי ענפי שעומד בראש הנושא הזה אומר בעצמו "תעבדו, שימו ארבעה סינים ליד ישראלי כי הישראלי ירצה ללמוד יותר ממנו, תהייה לו חדווה ללמוד מהעובד הסיני יותר מאנשים אחרים". אפשר לקבוע צו שעה, צו חירום. אנחנו נמצאים כעת מצב חירום. נקבע צו שעה לשלוש שנים, תקבע מכסת עובדים עם שליטה, שבכל נקודת זמן תוכל להוציא אותם החוצה ולא במצב שהם נכנסים ולא ניתן להוציא אותם יותר, הכנסת 10,000 או 20,000 ואחרי שנתיים אתה יכול להוציא אותם אתה יכול. אתה יכול לקבוע מתי תוציא אותם. ההכשרה לא תתעכב, אפשר ליצור תלות בין ההכשרה לבין כניסת העובדים הזרים - - -

הדיון שלנו היום הוא לא על העובדים הסינים, אני ציינתי את הנושא כי הנושא של ההכשרה הוא מאוד חשוב אבל הוא יפתור טיפה בים מבחינת הצרכים. אני מבקש שאור נוריאל יתייחס למספר הדירות שאוזל, וכמו שמסר אתמול השמאי הממשלתי על 13,000 דירות שכוללים את היתרי הבנייה ובעצם אין דירות לצעירים בישראל.

כמו שהסברת בפתיח הבעיה המרכזית של המדינה היא בעיית קרקעות לבנייה, זה האילוץ המרכזי.

לא אמרתי דבר כזה, לא הוצאתי את המילה הזאת. לא הזכרתי את בעיית הקרקעות. הבעיה היא שלזוגות הצעירים אין דירות וכדי לבנות צריך ראש הממשלה לשאול את עצמו היום הלילה, מה הוא עושה כשבשנה הבאה מתחתנים 40,000 זוגות איך הוא מבטיח שיהיו להם דירות. מה הוא עושה כדי שיהיו להם דירות. איך פותרים את הבעיה של מחסור בדירות. תאמר לי אתה כאיש בנק ישראל איזו המלצה אתה נותן לו כדי שלזוגות שיתחתנו בשנה הבאה תהייה דירה. אני עושה את המאמצים אבל לא כבעל הבית במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אני מנסה לדחוף וברוך ה' שיש לנו את שיתוף הפעולה של מוטי שגיא ושל אודי ענפי עם מרצו, ושל חיים אומן ושל כל החבורה, ושבאהבתנו את עם ישראל דחפנו ופתחנו עוד כמה קורסים אבל זו טיפה בים. איך אנחנו פותרים את הבעיה של עם ישראל?

אני אומר שהאילוץ המרכזי שבגללו מחירי הדירות עולים, לא רק אני אומר שמעתי את ניסים בובלין רומז, לפחות, לכיוון, האילוץ המרכזי כאן הוא הקרקעות. איך יהיו כאן עוד עובדים ישראלים שלא יכולים להתחרות עם העובדים הזרים מסין או מכל מדינה אחרת. אני מכיר אנשים שנכנסו לעבוד תמורת 5,000 שקל.

קבלן מוכן לשלם, רק שיכנס.

אני לא שמעתי. אני מכיר מישהו מירושלים, שהוא במקרה קרוב משפחה שלך, שהוא עובד שנה ומקבל 5,000 שקל, הוא כבר מנהל פרויקט. אין ישראלים שנכנסים לענף, השכר מאוד נמוך לישראלי.

יש לך מנהל עבודה ב- 5,000 שקל? אני לא חושב שיש סיני ב- 5,000 שקל. אני מחזיק 300 עובדים זרים ואף אחד מהם לא מרוויח 5,000 שקל.

אני לא רוצה לדבר על העובדים הזרים. אנחנו עושים מאמצים והלוואי שיכולנו לפתוח עוד 30 קורסים, הלוואי ויכולנו לתת לכל עובד שנכנס ללמוד 30,000 שקל לחודש רק שילמד. גם אם היינו היום ומכשירים, אמר לך אודי ענפי שבפיילוט שעשו מצאו שלא ניתן להכשיר אנשים ב- OGT כי זה קשה מאוד ובמיוחד בחברות הגדולות. כתוצאה מכך הם קיבלו על עצמם לפתוח את הקורסים, אנחנו אלה שלוחצים לפתוח הרבה קורסים, אבל גם אם נפתח את כל הקורסים וניתן 8,000 שקל, אגב זה מה שמקבלים, אמרתי שאתם צריכים לשאול את עצמכם איך פותרים את הבעיה. אתה יודע כמה זמן לוקח לבנות בית מהרגע שאתה מוציא קרקע לשיווק?

שאלתי את השר אטיאס אחרי שקיבלו החלטה לבנות 230 יחידות דיור בירושלים ברמות ובהר חומה, שאלתי אותו מתי הקבלנים יעבדו בשטח, הוא אמר "שנה, שנה ורבע, כעת אני רק מכשיר את הקרקע". שאלתי שאלה שאתם בבנק ישראל תשאלו יום אחד, עכשיו אנחנו בחוסר. לזוגות צעירים אין איפה לגור, מה עושים מהיום למחר, לא מה עושים מעכשיו לעוד עשר עשרים שנה. מהי ההצעה שלכם לפתרון מידי ולא בעוד חמש שש שנים עד שיוכשרו העובדים. אתם כבנק ישראל צריכים לומר מה עושים. איך אתה פותר את המחסור בדירות. כעת למשל באמריקה החליטו להדפיס 600 מיליון. איך אתם מדפיסים כעת דירות לזוגות הצעירים? תענה לי תשובה על זה.

דיברת על בנייה תקציבית. אני מבטיח שגם אם מדינת ישראל תוציא את הכסף יבנו בתים גם אם היא לא תוציא את הכסף.

אתם בעד בנייה תקציבית?

תשאל את האוצר בנושא. אני רוצה לעלות נקודה נוספת שהיא מאוד משמעותית. נושא שאני חוזר עליו והוא אי השוויון, אתם רוצים להוסיף עובדים זרים רבים, ניתן לעשות את זה ויכול להיות שזה יקל מאוד על הבנייה ועל הקבלנים ואפילו יוזיל את הדירות ב- 2%, אבל אנחנו פוגעים פה באוכלוסייה מאוד משמעותית שהיא האוכלוסייה החלשה ביותר במדינה. אם זו ההחלטה שרוצים לקבל אפשר לקבל אותה וזה בסדר גמור אבל צריך לזכור שאנחנו פוגעים באוכלוסייה חלשה.

אני מבקש להבהיר את הנקודה הזאת. אני לא דן כאן בנושא העובדים הזרים, זה לא בסמכותי, ציינתי את זה כהערה שאילו הייתי אני ראש הממשלה הייתי שואל מה מספר הזוגות שצריכים דירות, כמה התחתנו, מה המחסור בדירות ובודק איך דואגים לדירות לפחות לשנתיים שלוש הקרובות. זו השאלה הראשונה שהייתי שואל. השאלות עתידיות הן איך נערכים לעזרה לקבלנים עזרה ראשונה. לא יעלה על הדעת שאנשים יגורו בחניות, שאנשים יגורו במחסנים או בחנויות.

כשאנחנו רואים את המספר ההולך וגדל של המסתננים, בשבוע שעבר 700 איש שלא גרים באוהלים או כמו המתנחלים בקרוואנים, הם גרים בדירות. אמר לי מתן וילנאי שהבן שלו הסטודנט חיפש דירה בדרום תל אביב אבל הדירה נתפסה על ידי זרים, הכל נתפס. אני מסביר לך שיש לנו תוספת של עוד 2,000 או 3,000 דירות בשנה שנחטפות. שמעו מה אני אומר לכם, זו דרישה שלא תכננת אותה. אין דירות בארץ. אין דירות ! מה עושים? אם אין לחם תאכלו עוגות. בזה סיכמתי את הנושא.


אנחנו דיברנו על שני נושאים, שיבחתי את משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ואמרתי שביקשתי פגישה עם המנהל הכללי לראות איך דוחפים את הנושא כי להערכתי המדינה הולכת לבנייה תקציבית ואני לא רואה איך בהמשך להחלטה הממשלתית של הוצאת העובדים, כולנו עצובים לשמוע על מה החלטת הממשלה וכעת אנחנו במדרג יורד, איך נערכים מבחינה מעשית לאור המספר ההולך וגדל של הנכנסים דרך מצרים מצד אחד, עולים, מספר המתחתנים ומצד שני מספר הדירות שהולך ופוחת. מה עושים כדי להגדיל את מספר העובדים. אומר אודי ענפי, שברוך ה' משאז הישיבות הראשונות שלנו נפתחו והסתיימו שלושה ארבעה קורסים ויתחילו נוספים, איך מגדילים, איך משלמים לעובדים, איך מקלים את הבירוקרטיה ופותחים את הקורסים במהירות, איך מפתחים את ה- OGT מייעלים את התהליך ומקילים. תן לנו סקירה.

אם רוצים להמשיך בקורסים, גם אם אנחנו נתאמץ מאוד ואם בשנת 2011 נצליח להכפיל את המספר זה יהיה הישג יוצא מהכלל. ראשית המגבלות הן שאין ושנית מגבלת מורים, אין מספיק מורים.

צריך להיות בעל תואר מסוים כדי ללמד?

יש מספר דרישות. חסרים לנו מורים כי אין מספיק מורים, פרסמנו והם באים או לא באים.

הגדרה של מורה היא לא של אחד שהיה מנהל עבודה.

הוא צריך להיות בעל ניסיון ובעל תעודה. פרסמנו לציבור "מי רוצה לפתוח בתי ספר להוראה למקצועות הבנייה". קיבלנו תשובה, מבאר שבע קיבלנו תשובה טובה מאוד, בירושלים אף אחד לא פנה, קיבלנו תגובה אחת של מקום ממזרח ירושלים שאינו מתאים לעניין הזה, ממרכז הארץ קיבלנו תגובה של מקום מטירה שאינו מתאים לעניין וגם שם אין ערבים שרוצים ללמוד ולעבוד. פרסמנו ואנחנו מתכוונים לפרסם שנית, אולי יהיו בתי ספר.

זאת אומרת שגם אם נרצה לפתוח את הקורסים מחר ולהכפיל את מספר הקורסים אז לא בהכרח נוכל, אתמול נפתח קורס בירושלים ומאריכים אותו בחודש מאחר ואין מספיק מורים.

בשלושה שבועות.

מה עושים כדי להכשיר את המורים?

יצאנו כעת בפרסום למורים שרוצים להגיע.

אולי להכשיר להוראה מנהלי עבודה שעסקו בעבודה ונציע להם קורס להוראה. אם מחר נרצה להכשיר 10,000 עובדים. אני צופה שיהיה צורך באלפי ידיים עובדות.

10,000 זה הרבה.

אני צופה שבסופו של דבר תהייה בנייה תקציבית, לא תהייה ברירה. הדבר הזה הולך ותופס גובה כי מבינים שאין ברירה, המצב במדינה קטסטרופאלי ולא תהייה ברירה, יצטרכו קרקעות. קבלנים יכנסו לשטח, יש בנייה מתועשת, בניית קרוואנים.

הדרך הנוספת היא שחברות הבנייה תוכלנה לקלוט אנשים מבלי שהם יעברו הכשרה מסודרת אלא מה שנקרא OGT – על הנוהל שפרסמנו לקבלנים לפני שנה הם הצביעו ברגלים ואמרו שהם לא מוכנים. שיננו כרגע את הנוהל.

איך מקלים?

שיננו את הנוהל.

אומר אודי ענפי שהחברות הקטנות ולא הגדולות, בחברות קטנות יהיה קל יותר להכשיר את העובדים.

שיננו כעת את הנוהל במובן שניתן לקלוט אדם אחד או שניים. הייתה לנו שורה שלמה של דרישות מקבלנים, צמצמנו את הדרישות וכעת זה נמצא הנוסח המתוקן נמצא במחלקה המשפטית. אני מעריך שתוך שבוע שבועיים הנוהל החדש יאושר ונפרסם אותו. הנוהל החדש הרבה יותר ידידותי, הוא גם לא מחייב ויתור על הסודיות וחתימה ואישור, הוא טוב.

יצחק גורביץ אתם מודיעים לנוהל הזה?

לא.

הוא עדיין לא ראה אותו.

יצחק גורביץ אתה שמח לשמוע את הבשורה?

נשמח כשנראה אותו.

פתרנו את הקבלנים מהצורך בהוכחה וצמצמנו אותו משבעה שמונה תצהירים לשניים שלושה תצהירים סבירים.

אבל כמו בנוהל הזה זה מחייב וועדה לפני שאתה קולט לצורך קבלת אישור של הוועדה. הוועדה מתכנסת עם יועץ משפטי וכדומה. אתה זוכר כמה חודשים אנחנו צריכים עד שאנחנו מצליחים לייצר וועדות כדי לקבל את התמיכות.

בכל מקרה לכל מי שמקבל כסף מהמדינה המדינה צריכה לאשר. צריך יועץ משפטי עם חשבת כדי להסביר למה הוא.

שלום בן משה, אני אומר שהמצב הוא SOS, אני רואה את המצב בארץ כבהול.

אם אתה כמחוקק תאמר שהכללים של החשב הכללי, הם הכללים של משרד המשפטים.

אני רוצה לומר עוד דבר מנהמת ליבי, לפני כשנה וחצי כשהגעתי ראיתי את הבעיה של המסתננים וצעקתי, היום כבר כל התקשורת שבזמנו זעקה ושאגה על דבריי אומרת שזה אסון. כולנו מדברים על כך שזה אסון ולא שומעים מישהו אחד שאומר שזה לא אסון כולל התקשורת ששואלת עכשיו מה עושים.

כי התייחסו לכולם כ"דרפורים", וזה היה קוד מטעה. הרוב לא מדרפור, וזו הטעיה.

אני רוצה לומר לכם שהמצב הדיור בארץ הוא אסון! מצב הדיור בארץ הוא אסון משום שזוג צעיר לא מסוגל לא לשכור לא לקנות דירה, לאברהם אבינו היה אוהל בקרית ארבע שהיה פתוח בארבע צדדים, אבל כך אי אפשר לבנות מדינה. זה אסון והנושא של הדיור הוא SOS ובעוד חודשיים תבין המדינה שאנחנו נמצאים בצרה שלא הייתה כדוגמתה במדינת ישראל.

אני רוצה שלא נשלה את עצמנו הרי כל קבלן יכול היום לגייס עובדים מבלי לקבל אישור מאף אחד.

הוא עושה את זה.

אנחנו אומרים שאם הוא יקבל מאיתנו כעת 1,000 שקלים עבור כל אחד ועל חונך עוד 1,000 שקל שזה ביחד 2,000 שקל לחודש. על שלושה הוא מקבל 3,000 ואפשר לקבל גם עבור אחד כי הורדנו משלושה ואפשרנו גם לאחד לקבל את זה כעת. אנחנו אומרים לקבלן שהמדינה תעזור בקליטת עובד והוא יקבל 1,000 שקל לעובד ועוד 1,000 שקלים לחונך, כפול שלוש זה 6,000 שקל זה הסכום שהמדינה תיתן לו. אם זה באמת הדבר שמונע מהקבלן את קליטת העובדים ולא המחסור בעובדים שלא מגיעים, אם נאמר שזו הבעיה שמונעת את הקליטה אני מציע לך שתהייה הוראת שעה ושהמדינה תחליט שאין צורך בשום בירוקרטיה.

אני מבקש ממך להגיש לי הצעה כתובה, תנו לי נייר, אני אומר לך שכל חברי הכנסת יחתמו.

אני אגיש לך הצעה כתובה אבל שתדע שהחשב הכללי לא יסכים וגם משרד המשפטים לא יסכים כי מדובר בתמיכה ואת התמיכה צריך לבדוק, להצהיר לבחון וכדומה. לא נותנים כסף מבלי להגיש בקשה שתעבור את הליך האישור. נניח שהתגברנו על כך, מי ערב לכך שבסכום של 6,000 שקלים שהקבלן מקבל אנשים יגיעו, אנחנו בנעלם גדול. נעלם של כמה אנשים יגיעו להצטרף.

לכן, ולא נעים לי לומר לך שככל שנוברים בעניין רואים כמה אנשים מצטרפים מבינים שאין מנוס מפתרון של עובדים זרים שאני מאוד לא אוהב או עובדים פלסטיניים, שכנראה אני לא טועה הוא פתרון טוב יותר, כי הפלסטיניים לא מתנחלים כאן. מאחר ואני הייתי ראש היחידה אני מכיר היטב את העניין ואני מודע לחולשות שהפלסטינים מביאים איתם וגם את הצרות.

אתה אומר, "אני מציאותי" גם אם נשלם 6,000 שקל הוא לא יעבוד כמו שהוא לא עבד קודם. כי יש לנו בעיה עם זה. יש להשקיע בחינוך האנשים לעבוד בענף, הממשלה צריכה לומר שהיא רוצה לראות עובדים בענף הבנייה, שיש לנו בעיה לאומית מספר אחת, שאנשים יצטרפו לענף ושעבודת כפיים חשובה אבל אף אחד לא מדבר על זה.

אני אומר שתוך כדי אנחנו חייבים להכשיר ישראלים, זה נכון וזה חיובי וחשוב שזה יקרה.

גם אני חושב שזו טיפה בים.

אני אגלה לכם סוד נוסף כי אני על תקן של 'לא נשלה את עצמנו'. אנחנו הרי יודעים, בעצם אנחנו יודעים שבתום שנה לא כולם נשארים.

מראש ידענו את זה.

אם יישארו 50% זה יהיה הישג גדול מאוד. אנחנו יודעים מהפרויקט שעשינו לפני 15 שנה שגם אם קיבלנו 5,000 או 10,000 עובדים נשארו בסוף אולי חמישה עובדים. כלומר בל נשלה את עצמנו. אנחנו צריכים להכשיר ישראלים כי זה חשוב שהם נשארים.

השאלה האם האימא היהודית רוצה שהבן שלה יהיה רופא או עורך דין, גם אדם שנכנס לעבודה מעשית יש לו שאיפות גדולות יותר.

במקביל חייבים לתת גם את האפשרות היותר פשוטה לגבי ה- OGT לחברות שמתאים להם לקלוט כך.

אני מייצג פורום של קבלנים. חברת א. דורי היא חברה בין החברות המובילות היום בענף הבנייה, היא בונה בעיקר באזור המרכז, הפרויקט הצפוני ביותר שלנו הוא בקרית מוצקין והדרומי היום הוא בראשון לציון, בונים גם בחוץ לארץ בפולין, בניגריה, עיקר העשייה שלנו הוא במדינת ישראל. במשך 30 שנה בנינו בכל עיר בארץ גם בתקופת העלייה מברית המועצות, בנינו בכרמיאל, מעלות וכמעט בכל עיר מאילת ועד הצפון. היום אנחנו בונים 30 פרויקטים במדינת ישראל שמעסיקים בעיקר עובדים סינים, דרך הפרויקט של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה והתאחדות הקבלנים יש לנו שלושה עשר עובדים ישראלים.


ההכשרה במקום העבודה היא בעייתית, אני מעדיף לקבל עובד בעל הכשרה בסיסית.

כמה עובדים סינים יש לך?

כ- 300 איש.

תוך כמה זמן הם אמורים לעזוב את הארץ לפי התכנית של אור נוריאל?

בינואר עוזבים כשליש מהנמצאים אצלי בחברה ועד ליוני הבא כולם.

ומי יכנס במקומם?

יש לי שלושה עשר ישראלים בפרויקט, אני קולט והתחייבתי לקלוט מכל קורס. כמו שנאמר כאן הלוואי שאוכל יותר. אמרו לי כל הקבלנים הגדולים שהחלום שלהם שיהיו להם במקום 300 סינים 300 ישראלים. הלוואי. אני חושב שאנחנו צריכים לתת לישראלים שנכנסים היום הכשרה מהסינים. מי שמלמד אותם את העבודה הפועל הוא הסיני. קשה להכשיר אותו אם הוא מגיע בלי שום ידע, זה קשה מאוד בתוך השטח. הוא צריך להגיע אם איזו הכשרה בסיסית כי אחרת הסיני תוך שעה זורק אותו. אין לי היום צוות של ישראלים שיכול להכשיר אותו. קשה לו להשתלב אם הוא מגיע ללא ידע כי מהר מאוד הוא ייפלט. בסופו של תהליך, הלוואי שהם יהיו מסוגלים, אבל הם לא יכולים להחליף את הסינים ולא ניתן להוציא את כל הסינים כי לא יהיה לישראלים איפה להיקלט.

כמו שכולם אמרו קיימת בעיה אמיתית בענף הבנייה בקשר לעובדים.


אני אבחר את המילים ואומר בזהירות ומבלי לפגוע בשום קבלן או בשום חברה. גם בעקבות השיחה שקיימתי איתך אני לא רואה את הקבלנים דופקים על דלתותינו ומבקשים עובדים, אני לא רואה אותם.


אני באופן אישי פניתי למספר מנהלי משאבי אנוש בבקשה שיכניסו בקשות/הזמנות כדי לבחון את גיוס העובדים. יש לנו אפשרות לקיים מפגשי תעסוקה בתוך הלשכות.

כמה עובדים יש לכם?

יש לנו בסביבות ה- 1,000 עובדים לעבודות רטובות.

אתה תוכל לספק לנו אותם? אנחנו צריכים אותם עכשיו.

כן. אני לא הצלחתי להגיע לאותם הקבלנים כדי שיגיעו לשירות התעסוקה. בואו נעשה את זה באופן ממוסד. תפנו להתאחדות, הם יעבירו אלינו את שמות הקבלנים ואת המקום שהם בונים - - -

סליחה, צריך לדבר באופן אמיתי. גם מוטי שגיא וגם אני עובדים עם שירות התעסוקה בדרום, במרכז, בירושלים, עובדים בשיתוף פעולה מלא איתם, היינו בכנסים של שירות התעסוקה היינו עם כל מנהלי שירות התעסוקה במרכז, היינו בדרום במפגש עם שירות התעסוקה, היינו בירושלים עם שירות התעסוקה אבל הם מביאים בקצה, פה ושם אנשים בודדים, זו האמת. אני מתייחס על הקורס.

אני מדבר על בעלי מקצוע שרשומים אצלנו בשירות התעסוקה. בואו נעשה את זה באופן מסודר.

בוא נעשה פיילוט מתוך ה- 1,000 שרשומים אצלך.

נעשה פיילוט. תעבירו אלי את הדרישות, את שמות החברות שמחפשים ואיפה. יתכן שאומר לכם שלצערי באותו מקום אין, אבל איפה שיש נפנה. נציג את הפיילוט הזה בישיבה הבאה.

נקיים את הישיבה הבאה בשבוע הבא.

זה מוקדם מדי. אבל אני אומר שגם בעוד שבועיים. תן לנו את שמות הקבלנים והדרישות ואנחנו נעשה את הכל.

אני מבקש לעדכן את הסטאטוס ועל התהליך שאנחנו עושים שהוא מבורך, הוא נועד לקדם נושאים שיש בהם עדיין פערים. אנחנו סוחבים במשך ארבעה חודשים פערים בארבעה תחומים.

רצינו להיערך לשנה הבאה עם עשרים קורסים, אני אומר ואני מצהיר שאחרי שבדקנו וישבנו גם עם ירושלים, שנכון להיום שגם בגלל המחסור במורים וחוסר היכולת לקיים יותר מקורס אחד בו זמנית, אנחנו בעצם מסוגלים להעמיד מספר מצומצם יחסית למה שהגדרנו. כמו שזה נראה היום אנחנו לא נהייה מסוגלים להעמיד את ה- 500 העובדים. זה נושא שמחייב פתרון דחוף. הפתרון אליו הגענו עם מספר חברות שאמרו שהם יתנו לנו מנהלי עבודה וותיקים עם ניסיון ועם אישורי מנהלי עבודה, מנהלי עבודה שהם הנדסאים שלא עובדים אצלם, הם יפנו אלינו את האנשים האלה ואנחנו נקיים קבוצה וניתן להם אישור ללכת ללמד. מדברים על מורים מנוסים.

הם צריכים תעודת הוראה.

אני מדבר על מורים מעשיים, מכל בתי הספר אמרו. אנחנו רואים את הנקודה הזאת כנקודת חולשה מרכזית לגבי הקורסים.


אנחנו מוכרחים לפתור את העניין הזה. לא יתכן שליותר ממחצית האנשים שנמצאים אצלי במסלול חייבים כסף, ומדובר על סכומים של אלפי שקלים.

זה לא מדויק לחלוטין. אני כתבתי כעת מכתב לניסים בובלין אחרי שהוא כתב לי, אני אשלח אליך את המכתב, ראשית פתרנו את הנושא. ישנה וועדה מוסדית שיושבת כל שבוע ועם כל מה שצריך. צריך להבין שהבעיות מתחילות בכך, למשל ישנם שני תלמידים ברשימה אצלך שעד עכשיו לא הגישו טפסים בכלל .

אני מדבר על כל ה- 75 שהיו בקורס.

אני אעביר לך את המסמך ותראה בעצמך. ראשית מרביתם קיבלו. שנית ישנם כאלה, אני אעביר אליך את המסמך ואחר כך תאמר לי.

הוא מדבר על כאלה שסיימו את הקורסים, 75 איש.

הם יוכלו לקבל רק כעבור תקופה מסוימת.

מתי?

הם צריכים לקבל 1,500 שקל במהלך הקורס, אתה מדבר על התמדה ואני מדבר על דמי קיום. כל ה- 75 האיש שהיו בשלושת הקורסים ושהסתיימו היו צריכים לקבל מדי חודש 1,500 שקל ולא קיבלו, אף לא אחד מהם לא קיבל עבור אף חודש.

אתה מדבר על דמי קיום?

כן.

מענק ההתמדה נפתר. אני לא בקי בדמי הקיום. יש וועדה שמתכנסת מדי שבוע ומאשרת לעשרות אנשים.

למה לא מגיע להם דמי קיום במשך שלושה חודשים?

דיברנו על כך במפגש לפני חודש עם שלום בן משה. אני רוצה להציג את הנהלים.

עבור דמי הקיום צריך לשלוח למוסד לביטוח לאומי דיווח והביטוח לאומי צריך לאשר שאין לו הכנסות נוספות. זו בירוקרטיה שאי אפשר בלעדיה.

נניח שיש בעיה, האם יש אפשרות שמישהו יכנס לעובי הקורה לראות איך ניתן לפתור אותה. מדובר ב- 75 איש שסיימו את הקורס ומגיע להם דמי קיום שלושה חודשים. אנחנו שצריכים לתת דוגמה אישית, כשמתסכלים עלינו בתור מדינת ישראל שהבטיחה, אומרים לנו הבטחתם ולא קיימתם. איך אנחנו יכולים להפליג על כך.

זה נכון. הם צריכים לקבל את דמי הקיום. אין לי תשובה, אני אבדוק ואתן לך תשובה.

דיברנו על כך, שכדי שאיכות האנשים תהייה טובה ושנוכל באמת נוכל לספק לחברות עובדים טובים ושהן תלחצנה לקבל עוד עובדים טובים, אנחנו צריכים לעשות תהליך מיון. כדי לבצע אותו אנחנו צריכים פרסום כדי שתהיינה מספיק פניות. דיברנו על כך לפני חודשים שתהייה תכנית פרסום כוללת, היום אין תכנית פרסום. לפרסם שיש מסלול כזה, שיש תכנית, שיש קורסים כדי שתהיינה הפניות. אנחנו מדברים על כך חודשים על חודשים בוועדה אחרי וועדה, העלנו את זה גם בחודש אוגוסט בדיון.

מישהו צריך לבקש את נושא הפרסום. יש פרסום, שנעשה לחיילים משוחררים.

אם אנחנו רוצים להגיע לתשומת הלב הראויה אצל כל האנשים האלה, אנחנו צריכים לסכם את נושא הצוות שיטפל בזה כפי שהוגדר שהוא צריך להיות.

אני מבקש למסור הודעה חשובה. צריכה להתכנס וועדת היגוי שמכילה גם את המשרדים וגם ההתאחדות ואם את הגורמים הרלוונטים. היא הייתה אמורה להתכנס באוקטובר ונדחתה אחר כך לנובמבר ואחר כך לדצמבר.

ניסיתי לתאם את המועד אבל לא מצאתי מועד שהתאים לכולם.

נציג האוצר, לא היית כאן אבל אני רוצה לומר שהערכתנו היא שיצטרכו הרבה ידיים עובדות ושיש חוסר גדול בדירות גם בגלל המסתננים.

כן הייתי פה.

בטקס סיום של הקבוצה הדרומית, הקבוצה הראשונה בדרום, אם איני טועה במספרים סיימו 22 ומתוכם כ- 50% חיילים משוחררים, שניים מהם מצטיינים. בכל מה שקשור לנו, ואני רואה שאנחנו חוזרים כאן על הדברים, אנחנו מרכזים מאמץ.

אני רוצה לציין שנפתחו והסתיימו כבר חמישה קורסים, כשהגענו לכאן לא היה אחד. מאז שאני כאן הסתיימו שלושה.

לכל המשתתפים יישר כוח באמת זה היה באמת מחמם לראות את החבר'ה האלה מסיימים חלקם אברכים וחלקם בדואים.


אני רוצה לומר שבכל מה שקשור לפרסום, כעת אנחנו נותנים לזה דחיפה, לדעתי הפרסום צריך לבוא מראש הממשלה. כשאני פותח את הטלוויזיה אני רוצה לשמוע יום אחד שהוא ידבר על נושא הבנייה. אתמול דיברו על עניין הקרקעות, אני שואל מה עניין הקרקעות. אני שומע את ראש העיר שלי במודיעין שלא נותן לבנות לא בגלל שאין לו קרקע כי יש מספיק יתרות קרקע ביער בן שמן, שגם הוא הולך ונכחד לאט לאט וזה מביא אותי לחשש מפני הבנייה התקציבית שאתם מדברים עליה. הבנייה התקציבית לא תהייה בנייה שתתאים לכל אחד, זו תהייה בנייה מסוימת. אני מכיר הרבה חיילים משוחררים שבגלל שאין להם דירות, ולא בגלל בעיית הקרקעות, הם קונים דירות בחוץ לארץ. קונים דירות זולות בחוץ ארץ אבל הם לא רוצים להשאיר אותן ריקות אז הם יורדים אליהן.


חלק מהקורסים שאנחנו מעבירים כאן יחד עם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ששילמנו על הקורסים שלהם.

אני באמת מציע שיפתחו הרבה קורסים ושיהיו הרבה מאוד חניכים בקורסים כי צריך לבנות את הדירות של אותם מסתננים כי בסופו של דבר אלה בונים את הדירות של המסתננים.

אמר כאן מר שלום בן משה, איש חכם מאוד, הוא מבין את הדברים, הוא היה בישיבות והייתה לו דעה מוצקה בנושא כניסת עובדים זרים, כשאני מדבר איתו כעת אני מרגיש שהאדם מבין דברים, הוא אחראי על הדברים האלה והוא בעד המשכת ההכשרה כי הוא מבין את המציאות. שלום בן משה רק דבר אחד אתה צריך לדעת שהעובדים הסינים שמגיעים לכאן הם לא מתערבבים באוכלוסייה.

העובדים הסינים הם לא נושא הדיון. אנחנו נקבע ישיבה במהירות, אנחנו נעקוב אחרי הבנייה. כאמור ביקשתי פגישה עם המנהל הכללי כדי לעזור שיהיה תקציב. למדתי רוסית בכנסת ואני רוצה לומר לכם שללמוד רוסית יותר קשה מלבנות בית. אם רוצים אין זו אגדה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15