מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 0-5

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
03.11.10
הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 60
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, כ"ו בחשוון, התשע"א (3 בנובמבר, 2011) בשעה 09:30

מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 0-5

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי - היו"ר
עמיר פרץ

שרון קדמי- מנכ"ל משרד התמ"ת
איטה עטיה
תמר אלמוג
מיכל צוק – רכזת תעסוקה ועליה, משרד האוצר
דוד רותם – משרד הבינוי והשיכון
סימה טרם – ממונה על מעמד האישה
טלילה שחר רוזנפלד – נציבות שירות המדינה
רותי הורניק – הרשות לקידום מעמד האישה

עו"ד גלי עציון

רוני שרון
נועה בן ארצי

מירב פרס
עו"ד מאירה בסוק

שנה שכטרמן- ויצ"ו ישראל, לוביסטית

תלמידים מתיכון "היובל", הרצליה

אורלי אלמגור לוטן
אליעזר שוורץ

דלית אזולאי

לאה קיקיון

מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 0-5

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הדיון. נמצא אתנו כאן מנכ"ל משרד התמ"ת, מר שרון קדמי, וגם תמר אלמוג. אני מקווה שנוכל להתקדם קצת. אנחנו נמצאים במעקב כבר ישיבה חמישית על הנושא הזה. יש לנו מספר בעיות שאנחנו נתקלים בהן כרגע והיינו שמחים לשמוע, באמת – מהגורם הבכיר ביותר במשרד איפה הדברים עומדים.

אני רוצה לתת תמונת מצב מה היה ההסדר עם האוצר, ואיפה הבעיות המרכזיות שאנחנו מזהים כרגע. הדבר הראשון שנתחיל אתו זה תקציב בינוי . הבטיחו לנו תקציב בינוי של 30 מיליון שקלים לשנת 2010 ו – 30 מיליון שקלים נוספים ל-2011. הבעיה היא שטרם פורסמו מבחני התמיכה לבינוי, שיפוץ והרחבה, המבחנים לשכירות פורסמו אך לא השיגו את מטרתם. מלכתחילה אמרנו – יש בעיה. אמורים להיקלט במסגרת הגידול הטבעי עוד מספר ילדים בשנה הקרובה, בשנה הזו, ובשנה שלאחריה. רק כדי לתחזק את הגידול הטבעי אנחנו צריכים בינוי של מעונות. חוץ מזה רצינו להגדיל את מספר הנשים הזכאיות, מקרב שכבות הביניים, וכדי לעשות את זה צריך מעונות יום נוספים, כי פשוט אין מקום במעונות הקיימים לקלוט את הנשים האלה. באופן מעשי אנחנו רואים שזה לא זז. אני אגיד לך מה הבנתי. מה שאני הבנתי מתמר זה שיש את נושא ה- matching. בעצם, רשויות מקומיות צריכות להגיד – אנחנו נותנות מיליון על כל מיליון שהמדינה נותנת.

5%.

ה- matching הוא לא אחד לאחד? לא. אז יש את העניין של ה- matching, ויש את העניין שחלק מהרשויות פשוט לא הרימו את הכפפה. אנחנו נמצאים בשלב שבו כבר היו אמורים להיות מונחים יסודות לבינוי חדש – אין כלום. אני חושבת שזה חסם מאד משמעותי.

בנוסף, יש בעיה בנושא השכירות. לכאורה שכירות זה דבר פשוט. מה שמשרד התמ"ת הבטיח זה שיוקצו מבנים מסוימים ברשויות מקומיות. אין דבר יותר פשוט מזה. לא צריך לבנות, להקים, לעבור מכרזים. והנושא הזה של השכירות גם לא מתקדם.

קודם כל – כמה מהסכומים יעברו לבינוי עכשיו. דבר שני – איך אנחנו מתמודדים עם חסמים? באופן מעשי אין לנו עכשיו תהליך של בינוי. אלה השאלות הבסיסיות, יש לי עוד שאלות אך נתחיל עם אלה כדי להתקדם.

תודה לך, גברתי היושבת ראש. קודם כל נתחיל בזה שתקציב הבינוי הוא לא 30 מיליון, הוא 90 מיליון.

אנחנו מברכים על כל מיליון נוסף. בינתיים הכל באוויר, אתה יודע, זה לא עוזר לי שהסכומים מתוכננים.

לא בדיוק, הוא לא באוויר. הוא לא מתקדם בקצב שאני ציפיתי, אבל הוא בהחלט מתקדם, ואני תכף אפרט לכם, תדעו בדיוק איפה אנחנו נמצאים. אנחנו אחרי מחצית התהליך. נתחיל מהבינוי. הבינוי נמצא כרגע בהערות הציבור, נכון?

כן. עד 10 לחודש אפשר להגיש הערות.

הנוהל עצמו פורסם להערות הציבור. אנחנו נשמח שהציבור, הרשויות, המפעילים, יעירו על נוהל. אני כבר יכול לסבר את אוזניכם שהרבה מראשי הרשויות תוהים אם יש בכלל פרסום. אתמול היינו ביישוב אורנית, וראש הרשות הלין על זה שלא פרסמנו. הראיתי לו באתר, במחשב, למעלה, בולט.

אז יש כאן איזושהי בעיה, אולי, בזה שהמסר לא עבר למטה?

פורסם בכל העיתונים הגדולים. פורסם באתר האינטרנט, פורסם בהודעות לעיתונות. חוץ מלהרים טלפון ל- 256 ראשי הרשויות, עשינו הכל. יכול להיות שצריך גם את זה.

ברשות המסים שלחו מכתבים ישירים לכל האמהות הזכאיות - - מס הכנסה שלילי. אז אולי – דרך המרכז לשלטון מקומי, או בדרך אחרת, ליידע את ראשי הרשויות.

אני, אישית, דיברתי גם עם מרכז השלטון המקומי וגם עם מרכז המו המועצות האזוריות, ואמרתי להם: אני מבקש שתעדכנו את ראשי הרשויות שנמצאים אצלכם על זה שאנחנו יוצאים למהלכים הללו. אמרו לי- בסדר.

מה שאני מבקש, שננסה לראות איך אנחנו מעדכנים את כל 256 הרשויות שלנו שיצא הנוהל, יש להם עוד שבוע, שיעירו הערות. מחלק מההערות אנחנו רוצים להפיק לקחים.

בינוי, צריך להבין, זה לא עניין של יומיים. זה שהכסף השתחרר לא אומר שתוך חודש או חודשיים יהיה מבנה. להקים מעון לוקח בערך שנתיים. חלק מהרשויות לא התחילו אפילו בהליכי תכנון.

זה מה שמציק לנו, בעצם. אנחנו מוטרדים מזה.

אבל הרשות צריכה להתחיל בהליכי תכנון בלי קשר אלי. אני לא יכול לחייב רשות בלהרחיב את הליכי התכנון.

יש לי שאלה: האם משרד השיכון יכול לתרום כאן?

תלוי באיזה יישובים. יש יישובים שמשרד השיכון כן שותף אליהם, יישובים שמשרד השיכון היה שותף בהקמתם. מודיעין, למשל. אז הוא כן חלק. אבל יישובים אחרים שמשרד השיכון לא שותף – הוא לא צד. יש מקומות שהם כן נותנים matching, לדעתי - בעוטף עזה, אם אינני טועה, משרד השיכון שותף. אז זה לא גורף בכל הארץ. אז להבנתי, מבחני הבינוי ייצאו סופית לקראת דצמבר, וזה משהו שאני מקווה יוכל לסייע, מאחר ואנחנו כבר לקראת שנת 2011, אני אוציא את שני הנהלים אחד אחרי השני. וזה אומר שתקציב 2010 ייצא בסוף 2010, לצערי, לביצוע, ותקציב 2011 ייצא מייד אחריו, בתחילת 2011. זאת אורת שיוכלו להגיש את הבקשות גב אל גב.

יהיה 120 בעצם?

זה לא 120, כי ה-90 לא מדבר אך ורק על בינוי. החלק של הבינוי, לדעתי – 75 לכל שנה.

הוא יעבור אבל, בכל שנה?

אני מבטיח לך, ויושבת לצדי נציגת האוצר – לא תהיה לי שום בעיה להשתמש בתקציב הלא מנוצל השנה גם בשנה הבאה.

אבל לצרכי בינוי.

בוודאי. אני לא אוותר על אגורה שחוקה.

השאלה שעלתה- אם אפשר להמשיך, בנוגע למבחנים של הבינוי, זה גם מה ש – באגף מעונות יום, בקריטריונים שפורסמו שנים קודמות, הם קריטריונים קצת שונים. אף פעם לא הצליחו להשיג, בעצם, את המיצוי המלא שלהם.

נכון.

וזו המערכה להפעם. כלומר, גם אם יפורסמו 75 מיליון, לא יינתנו 75 מיליון בשנים הקרובות, יינתן אחוז קטן מזה, בפועל. הבנו – אני לא יודעת במי זה תלוי, גם ברשויות המקומיות, כנראה, שלא ניגשות, גם במשרד, משהו לא הולך. השאלה היא האם יש אפיק אחר לעשות את זה. אם כרגע יש סכום כסף גדול שמוקדש לנושא, ונראה שכל הצדדים רוצים לתת את זה ולהקים משהו, אם אין דרך יצירתית לחשוב על אפיק אחר שהוא לא דרך מבחני התמיכה האלה - - לכן עלה פה הנושא של - -

סליחה, יש כאן נציגים מהרשויות?

לא.

אני חושב שצריך להביא אותם. נראה לי שניתקל בעובדות אחרות לחלוטין.

אנחנו מנסים למצוא דרך, אם יש לך דרך יצירתית שאתה יכול לחשוב עליה, נשמח לשמוע.

אני לא חושב שראש רשות שיגידו לו שיש לו תקציב למעון יגיד שהוא דוחה תכנון או מתאים, או לוקח בניה - -

אבל הוא צריך matching.

ה- matching הוא נמוך. הוא 5%.

5%? זה ה- matching? מי צריך לשלם את זה, הרשות?

הרשות.

ומשרד הפנים הכיר בזה?

במסגרת מענקי האיזון שלו? אני לא יודע, אני לא חושב. אני לא חושב שזה נגזר משם.

תהיה לו חריגה. היום ראשי רשות נושאים בעבירה פלילית אישית.

לי יש עם משרד המשפטים להעניק מענק של 100%. משרד המשפטים לא מאשר.

אדוני המנכ"ל, אם זו הבעיה – אז אולי אפשר להעביר את זה דרך משרד אחר, משרד השיכון? לנסות להעביר את הכסף לבינוי דרך משרד השיכון.

כמו שהיה בברודט.

אני לא רואה שום בעיה עם זה. אני, מבחינתי, הכסף הזה צריך להגיע לבינוי.

· -גם משרד השיכון הולך עם matching.

מה היה בברודט?

אין מאה אחוז.

אז אנחנו חוזרים לאותו מקום, גם אם אנחנו מעבירים את זה למשרד השיכון?

אני חושב שהתופעה הזו של matching היא תופעה שבדרך כלל בכל התחומים, בכל השירותים, מגדילה את הפערים, לצערי הרב. אני זוכר את תקופות ה-matching מול בתי החולים, ואז היתה תקופה שמי שרוצה לבנות תוספות לבתי חולים לפי מיטות, בית החולים היה צריך להשיג 50% matching. מה קרה? רק החזקים היו יכולים להשיג. אז "איכילוב" התפתח, תל השומר התפתח, ו "ברזילי" ו "סורוקה" עמדו בתור. עד שיום אחד התקבלה החלטה כאן, בכנסת, לבטל את ה- matching, לתת 100%. היום בבתי החולים התקציב הוא 100% בינוי לפי חדר. גם 5%-איזו סיבה, איזו מוטיבציה יש לראש רשות להשקיע במעון שזו לא אחריות שלו? איזו סיבה יש לראש רשות שאין לו ממה לשלם משכורות להוציא 100 אלף שקל? אז אם אתה אומר שמותר גם לארגון המפעיל לשלם במקום, ולהיות הבעלים – ואני לא בטוח שאתה צודק. לא פשוט, כי אתה צריך מוסד סטטוטורי.

להבנתי – אפשר.

· - -

אני לא יודע. יכול להיות שדרך מעון, ארגון נשים מוצא תורם ל-5% ומכניס - -

נכון.

לא בטוח. אל תגידו "נכון" כי התורם ישאל – מה מעמדי בתוך המבנה? ואז, המבנה הוא בהשקעה ממשלתית. אני לא יודע איך פותרים את הבעיה המשפטית. זה באמת נראה צ'ופר יפה – מה זה 5%?

רק רגע, לגבי ה-5%. עורכת הדין אלה אלון, תני לנו נתון אחר.

אני מהקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב. מהטיוטה שפורסמה בשבוע שעבר - - 1 עד 4, התמיכה היא 85%, לא יותר מ- 85%, למרות שכבר הוצהר בעבר בפני הוועדה וגם בפני ועדת אקשטיין שהתמיכה תהיה 95%, שגם זה משהו שהוא לא מספיק, כי זה סכומים מאד גדולים בשביל רשויות. הרי לבנות מעון זה משהו כמו 2 מיליון שקל וזה אומר שהם צריכים לגייס 100 אלף שקל לפחות בשביל לבנות מעון, שזה גם סכום שהוא מאד משמעותי ומהבדיקה המשפטית שלנו דווקא אפשר למצוא דרכים לתמוך ברשויות חלשות יותר, אבל בכל מקרה, אנחנו רואים פה נסיגה מאד משמעותית בכך שהירידה היא ל -85% וזה משהו שבטוח שרשויות לא תוכלנה לעמוד בו.

בדיוק לשם כך נועדה התקופה להערות הציבור. אם אנחנו רוצים במסגרת הוועדה להעיר על הערות הציבור אני אשמח שיושבת הראש תחליט, ונעשה את זה, אבל להבנתי עד ה-10 לחודש יש זמן להעיר.

איך אפשר מצד אחד להגיד שזה 95% ולכתוב בטיוטת המבחנים – 85%.

זה נכון מה שהיא אומרת?

אני לא מכיר את זה. אבל אם יש הערה, נשמח לקבל כל הערה, לבחון ולהגיד.

אבל זה עניין מהותי, זו לא הערה. אתה מצהיר פה, בפני הוועדה, שהמגמה היא 95% - -

דיפרנציאלי. יישובים חלשים יזכו ל- matching נמוך יותר, וככל שהיישוב חזק יותר, ה- matching שלו יגדל, מה שעושה שכל.

האם אפשר, חברי היקר, לראות מה הקריטריונים ל- matching - -

בוודאי. מופיע בנוהל שפורסם. נשמח להעביר לך אותו.

בשביל זה אתה כאן. הוא יגיד לי.

אשמח להעביר לך את הנוהל ותוכל לראות שם בדיוק.

שמישהו יגיד לנו עכשיו מה הקריטריונים. הרי נדבר ונדבר ובסוף כל הכסף יופנה רק לאוכלוסיות החזקות.

אני רוצה לדעת – איפה המצב כרגע? איזה רשויות פנו? מה המצב עכשיו?

תלוי למה.

לבינוי.

אף רשות לא יכולה לפנות לפני שנוהל התמיכות מפורסם, אחרי שהוא עובר את כל מסכת הייסורים, כולל את הערות הציבור. הווה אומר- אחרי שנקבל את הערות הציבור ב- 10 לחודש, אנחנו נעשה את זה בקצב שיא, גם מול משרד המשפטים, שבטוח יהיה לו מה לומר על הערות הציבור – מה מקבלים ומה לא מקבלים, ורק אחר כך זה יפורסם, לצורך הגשת בקשות. ההליך הזה, אני מקווה, יסתיים
לקראת חודש דצמבר.

דצמבר שנה זו? אתה שיאן.

אני תכננתי שזה יהיה ביוני השנה.

אתה אומר – הערות עד ה-10 לחודש. תוך חודש תסיים את הדיון בהערות?

פחות. תוך חודש אני רוצה שהנוהל יפורסם.

אני שמח. אני אשמח אם תעמוד במשימה הזו.

אני אעשה כל שביכולתי על מנת לעשות את זה.

אדוני המנכ"ל, אני רק אתן לך דוגמה קטנה של מה שחווינו בנושא השכירות. בשכירות, לכאורה, אין בעיה - לא של matching ולא של עניינים אחרים, ועדיין לא הרימו את הכפפה אפילו של הנושא של השכירות.

אז אשמח להתייחס לשכירות.

לפני כן – אולי, הגברת שדיברה קודם – אולי את יודעת את הקריטריונים ל – matching והדיפרנציאציה של ה- matching, בבקשה?

מה שרשום הוא: אשכון 1 עד 4 – לא יותר מ-85%. אשכול 5 עד 8 – לא יותר – מ-80%, ואשכול 9 ומעלה – לא יותר מ- 70%, שלדעתנו זה דרוג מאד לא מדורג.

זו ירידה כלפי מטה. אז איפה ה- 95%, באיזה אשכול?

אני לא הייתי מודע למספרים האלה, ואם נצטרך לשנות אותם, נשנה. אני, בעוונותיי, זכרתי 95% ברשויות החלשות.

זה לפרוטוקול, אז תצטרך לעמוד בזה.

זה מה שאני אומר ומאחורי זה אני עומד.

אז אנחנו מקבלים ממך הבטחה לעניין הזה שנוכל לשפר את עניין ה- matching ונעביר אותו ל - - 95%.

לשנת 2010 – כמה צבוע בתקציב בבניית מעונות?

75 מיליון.

זה 75, ה 60, זה כל מיני מספרים.

יושב מולך זה שהחליט על החלוקה של ה-90.

לשנת 2010? זה צבעו?

אמת.

וזה יופעל גם - -

אם יהיו בקשות על הסכום הזה – נוציא. אם לא ינוצל השנה – יעבור לשנה הבאה. אף אגורה לא תיעלם.

וב-2011 מקבלים עוד 75 מיליון - -

בוודאי.

אתה יכול לעזור לנו בזה?

ממש לא.

למה? משרד השיכון, חשבתי שהתפקיד שלכם זה לבנות.

אני בונה בתים ותשתיות לבתים, ואני לא בונה מעונות יום. אנחנו משתתפים במעונות יום.

איפה אתם משתתפים במעונות יום?

אני מייצג את הבניה הכפרית פה, כי אני בא מהצפון, ואנחנו בונים במועצות האזוריות – בונים מעונות, ביחד עם רשויות. אין שום בעיה. אבל באמת – אתה לא יודע שם אם זה - -

לגבי השכירות – נוהל השכירות פורסם לפני כחודשיים. הוגשו לנו 6 בקשות. אני לא יכול לחייב רשויות להגיש.

6 בקשות זה אומר 6 רשויות שפנו.

כן. מתוכן – 2 אושרו על מנת שאהיה שקט ורגוע, שהנוהל הזה מוצה, כי ל- 2 רשויות אני לא חושב שהנוהל הזה ראוי, זאת אומרת –לא מספק. אנחנו יוצאים ממש בימים אלה בסבב נוסף. יכול להיות שלא הספיקו, יכול להיות שלא הכירו.

איך אתה מסביר את זה שכאשר אתה פונה לרשויות ואומר להן – אני נותן לכן שכירות בחינם לנושא של מעונות, ופונות אליך 6 רשויות.

אני מנכ"ל משרד התמ"ת, אני לא ראש רשות. אני לא יודע להסביר למה.

· - -

לא, ההפך. הנוהל הוא פשוט: אנחנו מסייעים בשכירות למי שמתחייב לבנות.א ני לא רוצה לאשר למי שרוצה לנצל איזשהו חלון זמן רק בשביל להשכיר.

· - -

אז זה חוזר ל – matching.

אין לו תקציב לשכירות, ואין לו את הכסף לבנות.

אבל הרעיון של השכירות היה לייצר מקבילה למי שלא יכול לבנות.

תתאזרו בסבלנות, אני מבטיח שהכל יהיה ברור. אני אומר עוד פעם – השכירות נועדה לעד 3 שנים, כאשר במקביל יש לא מעט רשויות שיודעות שהן תהיינה זכאיות לבינוי. אני לא יכול להחליט לאיזה רשויות אני אתן סיוע בבינוי או לא, אבל על מנת לעודד את הבינוי, כי זה בעצם הגדלת ההיצע הפרמננטית - אנחנו רוצים שהם יקחו פתרון ביניים, שזה השכירות, ובמקביל – יפנו לאפיק הבינוי. זאת אומרת, שעל מנת שיושלם הבינוי, שזה באמת תהליך שלוקח שנתיים – שלוש, עדיין יהיה פתרון לאותם ילדים. וכאן בא לידי ביטוי נוהל השכירות.

אני אומר שוב –נוהל השכירות יוצא שוב, על מנת לראות איך אנחנו מיישמים אותו. אני, בכל פגישה שלי עם ראש רשות שואל: אתם מכירים את נוהל השכירות? תמצא לי מבנה ציבור אצלך, אנחנו נעזור לך להסב אותו, נעזור לך בשכירות, בשיפוצים, ברכישת הציוד.

אז אם אתם כל כך עוזרים, למה אף אחד לא מרים את הכפפה? אם המציאות היום היא - - כי אתה נותן מתנת חינם פשוטה, יחסית, כמו שכירות, ורק 6 רשויות מקומיות מרימות את הכפפה –מה יהיה בבינוי? עוד לא הגענו ל – matching, עוד לא הגענו לכלום.

מניסיון העבר אנחנו יודעים שתקציב הבינוי מנוצל כולו.

מה שנמסר לנו מאגף מעונות יום הוא בדיוק הפוך. ניסיון העבר מלמד שתקציב הבינוי לא מנוצל כי רשויות מתקשות לעמוד ב- matching, וארגונים – עוד יותר.

- - -

הבעיה היא לא רק ה- matching. אחרי ה- matching, משרד השיכון וכל הגורמים מתאיידים. נשארת הרשות, לפיתוח, להשקעה סביבתית. אין דבר כזה שרשות למעון כזה, אם היא רוצה לכבד את עצמה, כשהיא מעביר את המפתחות, שזה דבר מכובד, שהיא לא תשקיע עוד 100-200 מיליון שקל – אם היא רוצה לכבד את עצמה: גדר, ביטחון, וההורים באים ואומרים על שער כזה והרי משרד השיכון ואף אחד אחר כבר לא שם, רק הרשות נמצאת שם.

לכן אני חושב- אני לא יודע אם צריכים לבוא אלינו שאנחנו נחוקק, אומרת נציגת משרד המשפטים שאין מצב ל – matching. סליחה, עם כל הכבוד. משרד המשפטים כפוף לחקיקה, שלא נהפוך את היוצרות. אם צריך לחוקק חוק מיוחדת למעונות יום שאומר שלמשרד השיכון תהיה סמכות להחליט במקרים כאלה ואחרים בקריטריונים של אשכול כזה ואחר, שמשרד השיכון יבצע מאל"ף ועד ת"ו, ויעביר מפתחות לרשות – אחרת אנחנו - - דרך אגב, איפה ה- 150 מיליון שקיבלתם בהסכם הקואליציוני?

200 מיליון. הם נכנסו עמוק לתוך תקציב מעונות יום. העמקת הסבסוד שביצענו.

תכף נדבר על זה. אני רוצה לסיים עם עוד שאלה לגבי עניין ה- matching. יש את יישובי עוטף עזה. שם הוקצו 16 מיליון שקלים לתקציב הבינוי - -

נכון, החלטת ממשלה חייבה אותי.

האם גם שם ביקשת מהם matching?

אם אני זוכר נכון – ויתקן אותי נציג משרד הבינוי והשיכון –לדעתי גם הם שותפים שם, ב- matching כזה או אחר. לגבי ה- matching של הרשויות שם - תמי, אנחנו ביקשנו matching באותה פאזה? – לא.

אז איך עושים את הקסם הזה בשאר המקומות?

קוראים לזה החלטת ממשלה, במקרה הזה, והכסף שהגיע לכאן ניחת עלי כהחלטת ממשלה, ואני הייתי צריך להביא 16 מיליון שקלים מתוקף החלטת ממשלה.

אבל היתה גם החלטת ממשלה לגבי העברת תקציב הבינוי של מעונות היום שלנו, אדוני המנכ"ל.

אבל הוא אומר שזה תקציב חוץ - - תקציב ספציפי שהועבר - -

לא, לא.

מתוך התקציב הזה?

בוודאי. לא מתוך ה- - . מתוך תקציב אגף מעונות יום.

אם יש שם חוק אז אפשר לעשות חוק גם - - אפשר - -אמרנו מהתחלה – תחילו חוק גם על הדברים האלה.

אם יהיה חוק שיאפשר לי לתת 100%, אני האחרון שאומר שאינני רוצה.

אז תענה לי רק על השאלה הזו – הנושא של תקציב לבינוי מעונות יום חדשים ניתן בהחלטת ממשלה, בין לגבי עוטף עזה ובין לגבי שאר היישובים. למה עוטף עזה –אני מבינה את הרגישות הביטחונית – ניהנה מהיעדר matching? למה אי אפשר לעשות את זה בשאר היישובים?

מעונות היום הללו הם מעונות ממוגנים, שהעלויות עליהן גבוהות יותר. אם אינני טועה, גם משרד הביטחון שותף שם, בגלל הסוגיה של הבינוי, ומבחינתי, כל החלטת ממשלה ו/או החלטה של בית המחוקקים, מחייבת אותי. אני פועל בהתאם להחלטות. אם תהיה החלטה שתאפשר לי לתת 100% matching, אני אתן.

האם בנושא הזה של עוטף עזה היתה החלטה שקבעה שאתה תיתן 100%?

כן.

אני יכול להבין מה הוא אומר- ההחלטות לגבי עוטף עזה היו בגין שאלה של בינוי מסוג אחר לגמרי. זה היה מה שנקרא – תכנית להחלפת רוב מוסדות הציבור במוסדות ציבור ממוגנים, אחרים, החל ממעונות יום ועד בתי הספר. זה בסדר. מה שאני רוצה להסיק מדבריך זה האם תוכל לחדד, בבקשה: האם להעביר אליך סמכות לוותר על matching זה מחייב חקיקה או החלטת ממשלה, כי אם אתה אומר שזו החלטת ממשלה זה יותר פשוט מבחינתנו. אם זו חקיקה - -

אני לא רוצה לקבוע, אני לא משפטן. יש פה את נציגת משרד המשפטים שתגיד לנו.

מי כאן נציגת משרד המשפטים? אין.

לא הגיעה.

אז יושבת הראש תדאג להפנות אליהם את השאלה ולקבל תשובה.

בוא נדבר על העמקת הסבסוד. אני רוצה לדעת בכמה הסתכמה העלות של הרחבת העמקת הסבסוד בשנה הזו. בשנת תש"ע-2010 הובטח לנו סכום מסוים לנושא הזה של העמקת הסבסוד.

את מדברת על 35 מיליון שקלים? זה לתשע"א. הכסף הוקדם בגלל סוגיות חשבונאיות. זאת אומרת, הכסף התקבל כמפרעה - - 35 מיליון השקלים שהובטחו, יינתנו כולם. באיזו חלוקה תקציבית – האם חציים ניתן עכשיו וחציים אחר כך – זה לא רלבנטי. מה שחשוב זה שכל הכסף יינתן להעמקת הסבסוד.

- הסבסוד בשנה שעברה. לזו היתה הכוונה. הסבסוד השנה, מבחינת אחוזים, הוא כמו שהיה תשע"א – כמו שהיה בתש"ע. הוא לא השתנה. אותם אחוזי סבסוד. כמה עלה העמקת הסבסוד בתש"ע? זו תהיה האינדיקציה לכמה זה אמור לעלות בתשע"א.

תמר, את זוכרת את המספרים?

בכמה העמקתם את הסבסוד בשנה שחלפה?

קודם כל צריך להגיד שבבסיס ההחלטה הזו להעמיק את הסבסוד היתה צריכה לחול ב- 2011, לא לפני כן. מה שקרה, לפני שעברה החלטת הממשלה בשנה שעברה היה לנו דיון במשרד לגבי ההתייעלות של הקצאת הסבסוד הזה על האוכלוסייה של הזכאים, ולחלק את זה בצורה שוויונית ועשינו כבר איזשהו תחשיב לפיו ניתן לקחת קצת מהדרגות המסובסדות עמוק ולפזר את זה על דרגות הביניים שגם הם לא עשירי מדינת ישראל. באמת הגשנו הצעה כזו לדיון בפני מנכ"ל המשרד והאוצר, ובאמת זה התקבל, וכמה זמן לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה. בעקבות החלטת הממשלה הוחלט ליישם את המהלך ההוא, ולמעשה, הוקדמה החלטת הממשלה בסדר גודל של 17 מיליון. זאת אומרת, מוצו 17 מיליון מתוך ה-35.

כשראיתי את הטבלאות מה שמאד הדהים אותי זה שראיתי שהרחבתם העמקה באשכולות גבוהים על חשבון החלשים. אני רוצה שתתייחסי לזה. האם אדוני המנכ"ל מודע לעובדה שכאשר מדברים על העמקת הסבסוד מדובר על הרחבת הזכאים לסבסוד. לא מדברים על לקחת מהעניים ולהעביר את זה למעמד הביניים. לא התכוונו לפגוע באף אחד כשדיברנו על העמקת סבסוד. אני רוצה להבין איך חילקתם את הכסף, לאן זה הלך. אני רוצה לראות שבסוף היום יש יותר נשים, גם נשים שמרוויחות יותר כסף, שניהנות ממעונות יום מסובסדים. כרגע, בטבלאות, מה שאני רואה זה שנשים ממעמד נמוך יותר מקבלות פחות סבסוד.

לפני שאני אתייחס אשמח אם מיכל צוק תבהיר את הסוגיה התקציבית.

היו כאן שני תהליכים שלא קשורים אחד לשני. לבוא ולהציג את זה שבאו והעמיקו את הסבסוד לשכבות הביניים על חשבון השכבות החלשות- אני חושבת שזה דבר שהוא לא מדויק. אני אשמח להסביר. קודם כל צריך להסתכל אחורה על מספר השנים האחרונות, עוד לפני החלטת הממשלה, והיו תוספות לנושא העמקת הסבסוד של השכבות החלשות, שנעשה מהלך מאד משמעותי לאורך השנים האחרונות, לשכבות החלשות. עוד לפני שהיינו כאן בדיונים על החלטת הממשלה המדוברת, שתכף נתייחס אליה, באמת פנה משרד התמ"ת בדיון, כפי שתיארה תמר, ובחנו, בעצם, והציגו לנו נתונים שההתפלגות בעומק הסבסוד בשכבות המאד חלשות, בתהליך שהיה, יש שם משהו שהוא קצת פחות נכון ורצו להסיט ולעשות הקצאה קצת שונה של חלוקת המשאבים. אנחנו חשבנו באופן מקצועי שזה נכון. לאחר מכן היתה החלטת ממשלה ובהמשך לה, אמנם ב-2011 אנחנו מחויבים להעמקת הסבסוד של ה-35 מיליון ב-2011 אבל כבר הצלחנו להקדים, את העמקת הסבסוד, חשבנו שזה נכון. לכן, ביחס למה שבדיון שקדם לזה, שהיה לנו איזושהי התייעלות והסטת משאבים בתוך הדרגות, היתה העמקה נוספת לשכבות הביניים. לפיכך, מה שניתן לראות – אני חושבת שאם מציגים לכם מתשס"ט עד תשע"א זו קצת ראיה לא נכונה של המערכת. צריך לראות כמה שנים אחורה ולראות באמת את ההתפתחות של התעריפים – גם לדרגות החלשות, שבאמת היתה שם העמקת סבסוד מאד משמעותית, וגם לדרגות הביניים.

אם אומרים כרגע שזה 17 מיליון מתוך ה – 35 מיליון - -

מה זה ה-17 מיליון האלה?

זה מה שתמר ציינה, שזה החלק ב-2010 שממנו נהנו דרגות הביניים מהעמקת הסבסוד. עכשיו, צריכים לזכור כאן שהכסף מתוקצב. בבסיס 2011 מתוקצבים כל ה-320 מיליון שקל, כלומר, כל הסכומים שאנחנו נדרשנו לתקצב – מתוקצבים. מאד יכול להיות שאם ב-2010, בתש"ע, היה 17 מתוך ה-35 מיליון, אני מעריכה שהמערכת הזו הולכת להרחבה, יש מקור תקציבי להמשך העמקת הסבסוד. אני מניחה שהיכולת להגיע ל-35 מיליון כבר בתשע"א תלויה בעצם ביכולת להרחיב את המערכת. לכן, זה יהיה מבחן התוצאה – האם כבר בתשע"א אנחנו נגיע להעמקת סבסוד כזאת, או שיכול להיות שבגלל, למשל – כל הסוגיות של הבינוי, או – אני לא יודעת מה המצב של הכרה במסגרות חדשות – היקף הילדים, נראה מה ההתפלגות שלהם ב - -

היתה החלטת ממשלה שחילקה בין העמקה לילדים הקיימים לבין סבסוד הילדים החדשים.

להרחבה.

לקליטת ילדים חדשים - - הרחבה, כלומר, זה לא רלבנטי ל -35.

לא.

- - -

יש לנו כאן 35 מיליון שקלים שהם לא מותנים – לא בבינוי, לא בשכירות, ולא בשום דבר. היה צריך להרחיב את אותן נשים שמשלמות סכום יותר גבוה למעון, שהילדים שלהם כבר פיזית במעון – אותן נשים היו אמורות לקבל הנחה משמעותית יותר.

אי אפשר להגיד במערכת הזו שהיא מערכת דינאמית, שילדים נכנסים ויוצאים, על אותן נשים. יש כמות מסוימת של ילדים שאכן היו בתש"ע, או, לצורך העניין – אלה שנמצאים כבר בתשע"א כי לשם אנחנו מחויבים. אנחנו באמת חשבנו שנכון, אם יש לנו אפשרות לנסות לעשות מהלך של הקדמה, כדי שעוד נשים שאולי הן כבר לא נמצאות השנה, ייהנו ממנו גם בשנה - - לפי הנתונים שהוצגו, וזו גם היתה ההערכה שלי כשדיברנו אתכן, בתש"ע לא היתה הבשלה מלאה של הסיפור הזה. אנחנו נצטרך לראות בתשע"א - -
אין את הנתונים כרגע, אני מניחה שבמהלך השנה יהיו. מה שחשוב לי להגיד זה שהכסף כולו נמצא.

אני רוצה להגיד למנכ"ל. הבעיה היא כרגע זה לא שאנחנו חוששים שהאוצר לא מעביר את הכסף. הבעיה היא שאנחנו לא רואים איך הכסף הזה ממומש בפועל, בזה שיותר נשים נהנות ויותר מעונות נבנים. זו האחריות שלך, אדוני המנכ"ל. מה שמיכל צוק הסבירה עכשיו – היא הסבירה שהכסף עובר. זה נחמד. אני שואלת על תשע"א. השנה שלפנינו. האם 35 מיליון השקלים האלה מוקצים כרגע להעמקת הסבסוד, ואם כן – לפי איזה פרמטרים?

לא כל ה-35 - -

למה לא כל ה- 35?

כמו שמיכל אמרה, זו מערכת דינאמית. היא גודלת. אני צריך לעשות את זה לפי מספר הילדים שנכנסים למערכת, נכון?

- - תסתכלו על המספרים – מספר הילדים במעונות יום ומשפחתונים לא גדל בין תשס"ט לתש"ע. מספר הילדים בצהרונים גדל. אפשר לסכם את המספרים.

על צהרונים אין ויכוח.

· - -

הגדלת מספר הילדים זה גם תוצאה של בינוי.

השאלה – מה עושים עם הכסף הזה עכשיו.

הכסף הזה מוקצה לטובת הגדלת ההיצע. הבעיה שלנו היא הגדלת היצע.

אנחנו מבינים אבל השאלה – עד שזה לא יקרה, אז ישתמשו בכסף - -

אמרתי שוב , ואני אומר בפעם השלישית, ואני מקווה שהפעם אהיה מובן – מה שלא ישומש השנה, ישתמשו בו גם בשנה הבאה.

· - -

הכסף הוא להעמקת הסבסוד אחרי הרחבה. לא הורחב, ולכן – לא השתמשו. זאת אומרת שבשנה הבאה ישתמשו ב- 150?

ככל שיהיו השנה, ואני חושבת שהמנכ"ל אמר את זה קודם, הוא הלך קצת קדימה מעבר למה שאני אגיד כאן, אבל אני חושבת שזה בכל זאת יהיה מספיק הגון ושקוף בפני הוועדה: ככל שיהיו עודפים תקציביים – אנחנו תקצבנו את כל הסכומים השנה, שזה גם כן, אני מודה, יכולים לבוא מקורות אחרים בביקורת מה פתאום שמנו כסף, כשאולי יש תת ביצוע, ואחר כך – מה יעשו עם הכסף, וכו'. חשבנו, במקרה הזה, לאור החלטת הממשלה, ולאור התהליך שהיה כאן עם הכנסת וגם לאור זה שאנחנו באמת חושבים שהמערכת הזו היא מערכת חשובה ונכון להפנות אליה משאבים במטרה להרחיב אותה, זה הרי לא משהו שנכפה על משרד האוצר או משרד התמ"ת, זו בהחלט המדיניות של הממשלה, שאנחנו שותפים לה ומברכים עליה. חשבנו שיהיה נכון בכל זאת לתקצב את זה כבר בבסיס. ככל שיהיו שם עודפים, בגלל שלא ייכנסו מספר תלמידים, ותכף אכנס עוד פעם ל -- שאתם אומרים, בין הרחבה להעמקה, יפנה אלינו משרד התמ"ת. אמר כאן מנכ"ל התמ"ת למה הוא מתחייב. אני מתחייבת להגיד שכאשר משרד התמ"ת יפנה אלינו אנחנו נסכם את אופן הפעולה לגבי השימוש במשאבים האלה, ככל שהם לא ינוצלו. אני חושבת שאנחנו באים בידיים נקיות באמת, לוועדה, במטרה שהמערכת הזו, שאפשר לראות את הפעילות שלה לאורך כל השנים, שהיא בהחלט תורחב, שכן ייהנו ממנה יותר ילדים ובהחלט, אני חושבת שהקריטריונים צריכים להיות דיפרנציאליים - -

אני לא מצליחה לעקוב, את מדברת מהר. זמנו של המנכ"ל קצר ואני רוצה לשאול אותו: מאחר והכסף נמצא, אתה אומר ומיכל צוק אומרת שיש עכשיו כסף להעמקת סבסוד = מה שלא תשתמשו בזה כדי להעמיק את הסבסוד, שיותר נשים יהנו עכשיו ממעונות מוזלים?

אני מוכנה להסתכל על זה עוד פעם אבל מה שנובע מזה - שמתוך ה- 110 מיליון, שזה ה-75 ו -35, אתם קוראים את זה ככה - ש-35 זה כולו להעמקת סבסוד לאותם ילדים קיימים, וכל ה-75 זה רק לגידול טבעי. אז אם זה כולל גידול טבעי צריך לבוא ולראות עוד פעם, בהבשלה של המערכת, שאני הייתי מאד שמחה שהיא היתה קורת כבר בתשע"א- ייתכן, כמו שראינו, שזה ייקח טיפה יותר זמן, עוד שנה או משהו כזה. אני חושבת שצריך לראות, באמת, בראיה של זמן, שהמערכת מורחבת והם נהנים מהסבסוד הזה. אנחנו קודם כל נצטרך לראות את הנתונים של תשע"א, ואני אומרת עוד פעם: בניהול של מערכת כזו חשובה, ובהיקפים כאלה, בתקציב 2011 יש שם למעלה ממיליארד שקל, אני מזכירה לכם שב-2003-4 היה שם בערך 300 מיליון. זה לא דבר שהוא רגיל בהתפתחות של תקציבים ממשלתיים. זה בהחלט מראה את החשיבות שאנחנו מייחסים לזה ואת השינוי המאד משמעותי שנעשה בתחום - -

רוב הגידול זה תוצאה של הסכמים קואליציוניים.

אני מקצועית חושבת שזה נכון.

· - -

אני אל"ף מסכימה אתך, אני רק חושבת שמערכות שגדלות בקצב כזה – יכול מאד להיות שלוקח להם טיפה יותר זמן להבשיל.


אם רוצים להתנהג למערכת כזו בצורה אחראית – כלומר, אפשר לבוא ולהתחיל לעשות שינויים. מחר נעמיק מאד את הסבסוד, ומחרתיים נשנה את זה. אני חושבת שצריך לראות, ואני דווקא מאד שמחה על הדיונים כאן – שאנחנו מלווים את זה בצורה שוטפת כדי - - -

אנחנו מרגישים שסכומי הכסף מצטברים לשנים ערטילאיות שאנחנו לא רואים אותם בכלל בעין.

וגם העניין הוא שיש 75 שמוקצים מדי שנה. אז השנה הם גם מוקצים. לא הרחיבו? תנו את זה לטובת מי - -

זו בעיה, את צודקת.

מספר הילדים גם לא יוכפל במערכת.

לזכותכם ייאמר באמת שהקדמתם את זה ל- תש"ע במקום לתשע"א. תש"ע היתה בעצם שנה של אינדיקציה איך מיישמים את ה-35 מיליון שקלים. המסקנה היתה שבינתיים יושמו 17 מיליון מתוכם. אף אחד לא חושב שבגידול הטבעי יכפילו פי 2, ולכן ממילא אפשר כבר ב-תשע"א להרחיב יותר לאלה שכבר היו בפנים. כי אנחנו לא נחרוג, גם אם זה לא יגיע ל-35, וזה יגיע רק ל-25 או 30, יש עוד כסף להשתמש בו, כרגע. וזה, בגלל שהקדמתם בשנה, אז כבר קיבלתם את האינדיקציה.

לכן אני אומרת – אני צופה, אני לא יודעת להתחייב על זה, וגם אין לי נתונים – אז אני מניחה שברגע שיהיו נתונים מהמערכת, וגם אתם מניחים, שיהיה גידול בשכבות האלה. אני לא יודעת להגיד לכם כרגע כי אין לי נתונים - - אתם אומרים בינוי? אין בינוי, אבל יש, אולי בקשות, אפילו להכרה. הרי המערכת הזו היא לא כולה ציבורית. יש היום מעונות פרטיים שהם לא עם סמל מעון, ויכולים לבוא ולהגיש בקשה וזה גם סוג של הרחבה, כלומר – לא הכל צריך להיות על הבינוי. אנחנו נמצאים בתהליך, בחקיקה, בכנסת, בנושא של הרישוי. כלומר - -התהליך הזה הולך ומתרחב. אני חושבת שאפשר לראות את זה לאורך השנים, ואני מאד מאמינה - --לכן גם תקצבנו את הכסף שהוא יביא בדיוק ליעדים שלו.

ראשית – אפשר לכמת את זה. אם יש בקשות לרישיון ואם יש הרחבה של משפחתונים – יש לזה מספר. אז אפשר להגיד כמה זה וכמה מה -75 זה לוקח, ומה שנשאר, מכיוון שהוא ממילא עומד לשנה הזו, הרעיון הוא להעמיק את הסבסוד. אז להעמיק את הסבסוד - אם זה להרחבה, שנוספו ילדים נוספים- מה טוב, ואם לא – אז ייהנו מזה מי שישנם במערכת היום.

אני עדיין לא ראיתי נתונים לשנה זו. אני חושבת שבדיוק על זה, אנחנו, כמשרדי ממשלה, נצטרך לשבת כדי לראות מה המצב של הניצול התקציבי מבחינת מספר הילדים, מבחינת מספר המעונות, מבחינת הצפי לבינוי, וכו'. אם יש עודפים - -

כל מה שאנחנו מבקשים זה שאת הסכום - -

אדוני המנכ"ל, לפני שאתה מתייחס אני רוצה שתגיד לנו מה אפשר לעשות עם העובדה שכרגע יש כסף שנמצא במסגרת התקציב שלכם וזה לא בא לידי ביטוי בהנחה להורים. ההורים היום משלמים יותר. יש לך 75 מיליון שקלים, מונחים לך בתקציב המשרד, וההורים משלמים יותר.

בואו נסכם, ברשותכם, שני דברים: כסף שתוקצב לא ייעלם.

זה כמו צבא. הילדים האלה לא יהיו בשנה הבאה. כל מה שאנחנו מבקשים - - מה שנאמר זה ש-110 מיליון שקלים נצבעו לטובת סבסוד הילדים. כמה שהורחב, הרי זה הכל דבר שניתן לכימות –כמה שהורחב צויין לטובת המורחבים. מה שלא – יילך לטובת הילדים במערכת. זה מה שאנחנו מבקשים, שלא ידחו את זה לשנים אלא כל שנה הסכום שהובטח לטובת העמקת הסבסוד יילך להעמקת הסבסוד, בין אם לקיימים ובין אם למצטרפים.

אנחנו נבחן את זה בהקדם כדי להבין בדיוק איפה אנחנו נמצאים במערכת, כרגע, ונראה בדיוק איך זה מתכנס לתקציב, ואם יהיה צורך להעמיק – יהיה לנו את התקציב להעמיק, אנחנו נעמיק.

יש לכם את התקציב.

אני לא יכול להגיד לך את זה כי אני לא בדקתי את זה.

האם אפשר לקבל התחייבות שמה שיישאר – ישתמשו בו?

הדבר היחידי אני מוכן להתחייב אליו הוא שאני אבדוק.

אין בעיה, אדוני המנכ"ל. אתה מזומן לכאן גם בשבוע הבא. נשמח לראות אותך.

לא תהיה לי תשובה עוד שבוע.

אז עוד שבועיים.

אז בואו נעשה את זה מסודר: אנחנו נסיים את הבדיקה ונודיע לכם, ואני מבטיח לך שזה לא ייקח חודשים רבים.

אני חושבת שאחת הבעיותה קשות בדיו הזה זה שיש פה המון רצון טוב והמון אהבה, וכולם בעד. אני תמיד מודאג. במקום שכולם בעד לא מתחדדים להם ההבדלים, וקשה לקבל החלטות. אם הוא היה אומר – אני לא מוכן לתת לכם 110, אני רוצה לתת רק 50 –אז היינו מתווכחים, בסוף מסכימים על 70, ויודעים ש-70 זה 70. כאן – כולם בעד. כמה רצון יש פה, ובסוף לא יקרה כלום.

אני דווקא כן מסכים להערה שנאמרה על ידי מיכל צוק שהיא אמרה שהיא חוששת משינויים בין העמקת סבסוד בשנה אחת לעומת העמקת סבסוד בשנה אחרת. אני כן חושב שזה צריך להיות דבר הגיוני. זאת אומרת, לא ייתכן שפתאום יש עודפי כסף אז יתנו 60% סבסוד, ובשנה לאחר מכן לא יהיה כסף, אז יתנו רק 20%. זה לא ייתכן בכלל. אני חושב שאם מתחיל עומק סבסוד מסוים הוא צריך להישמר גם לשנים הבאות.

אין ספק, כי יש מספיק כסף בשביל זה.

היתה פה בקשה שכיוון שהכסף לא נוצל – בואו נעמיק את הסבסוד. יכול להיות שזה נכון. אני חושב שצריך להיות זהירים. עדיף לפרוס את זה באופן כזה שמי שקיבל X סבסוד השנה יקבל את זה גם בשנה הבאה, או ילד דומה או משפחה דומה.

לכן אני מציע – בואו ניענה לבקשה של המנכ"ל. המנכ"ל ממילא אומר שהוא ממתין להערות הציבור, שהוא רוצה, עד סוף נובמבר, לעיין - -בואו ניתן להם זמן עד סוף נובמבר. בתחילת דצמבר נזמן אותם, הם יהיו אחרי בדיקה של הערות הציבור, לפי הודעתו. ניתן לה את השלושה שבועות האלה כדי שהיא תכין תכנית סבסוד רב שנתית, נוכל לראות את זה בראיה ארוכת טווח.

אני רק אוסיף פרמטר נוסף – נושא הצהרונים. 180 מיליון שקלים מתוך הסכום שהוקצה ממשרד האוצר, מוקצה לצהרונים. עדכון המצב, כפי שהובא לידיעתי – הוגשו 800 בקשות להכרה בצהרונים, מתוכם הוכרו 200 - --

כבר 400. קצב של 200 הכרות בשבוע נראה לי קצב ראוי.

אוקי, התקדמנו.

מתוכם – כמה גופים חדשים?

אני מעריכה ש- 20%. זה הקצב. ובשבוע הבא יהיו עוד 200. עד סוף נובמבר – כל יום ראשון מתווספים בין 200 ל-300. עכשיו אנחנו בשיא. כשה - - בגלל חודש ספטמבר, שהיה חודש של חגים - -

השאלה שעלתה, גם בדיוני הוועדות וגם בשטח - שאם אתה מסתכל על ההתפלגות של הצהרונים בין מגזרים שונים, היא לא אחידה. תסתכל על העיר ירושלים - -

גברתי היושבת ראש, אני נאלץ לצאת. אני מקווה שתציעי את ההצעה שנקיים דיון בדצמבר.

אני אשמח. תרומתך לדיונים היא חשובה ביותר.

אני חייבת להגיד, למען שיח מתקן, ואני יודעת עד כמה אתה פועל לקידום מעמד האישה. כרגע היתה אמירה, כבוד המנכ"ל, כשפנית למנכ"ל, וכשדיברת אל מיכל אמרת "את".

גברתי, סליחה. אנחנו רוצים לסיים, עם המנכ"ל.

- - -

אני יודע שהמנכ"ל יכול לדבר כמה שהוא רוצה, בסוף – מי שמחליט זו מיכל, אבל אם חלילה נשמעתי אחרת - -אני נזהר מאד בכבודן של נשים ולא רציתי לומר - - אני באמת מקווה שיום אחד יישבו פה מנכ"ליות.

מה המשרד עושה כדי להגדיל את מספר הצהרונים שיש בכל המגזרים השונים. מה שאנחנו שומעים, וזו סתם דוגמה קטנה, אמרתי – החלוקה, אם תסתכלי, בעיר ירושלים על הצהרונים המוכרים, זה די הומוגני – מהצהרונים שמוכרים, הרוב הם מהמגזר החרדי, שוב – אין לנו שום דבר נגד, אבל זה לא הולך על כל האוכלוסיות. אתן לך דוגמה: ירדנו מהדפוס לקחת את המסמכים, הדפיס לנו אותם האיש מהדפוס. איך אני, כלקוח – הוא בא לצהרון לבקש הכרה, הצהרון אומר: זו פרוצדורה, אין לי מה לעשות, זה צהרון שמופעל על ידי העיריה. איך אפשר באופן אקטיבי – המשרד- להביא לזה שיש יותר צהרונים שהם מוכרים, לכל המגזרים, ולא רק יותר לקבוצות שהן קבוצות לחץ.

לחץ?

קבוצות לחץ במובן החיובי. מה אתם עושים אקטיבית כדי לעודד עוד צהרונים שיבקשו הכרה, כדי שהסבסוד בעצם יילך לכל המגזרים? דיברנו על מעמד הביניים.

האם יש פניה ישירה לגופים מפעילים, לרשויות מקומיות, לארגונים חברתיים – לכל מי שבעצם יכול להפעיל צהרון? האם פניתם באופן אקטיבי?

אני העברתי פניה מסודרת לכל מי שהגיש אי פעם בקשה לצהרון. קיבל או לא קיבל. מדובר בערך על 500 גופים שונים. שנית, זה פורסם בכל העיתונים, בכל המקומונים. נכון לעכשיו – בירושלים זה לא נכון. בירושלים – כל החברה למתנ"סים הגישה. דווקא בירושלים יש איזון. דרך אגב, זה וולנטרי. לא חייבים להגיש.

השאלה היא מה עושים. למה אמרתי קבוצת לחץ –במובן החיובי? כי יש יותר לחץ של ההורים להגיש, אבל אם אתה נמצא כהורה, הורה שרוצה שהצהרון שלו יוכר, הטענה שעלתה, הצהרונים אומרים - -

איפה?

בירושלים.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה להודות לך שהגעת ולומר כמה דברים. אני חושבת שחלק מהדברים שאמרת הבהירו נקודות מסוימות. עדיין נשארנו בתחושה מאד קשה שבנושא הבינוי אין התקדמות, וכשאין התקדמות בנושא הבינוי ובנושא השכירות, למעשה, אנחנו לא מגדילים את ההיצע של המקומות לילדים חדשים. אני מרגישה שכאן נמצא השסתום המרכזי והמחסום המרכזי ליישום התכנית הנהדרת הזו. לכן, הייתי מבקשת ממך- אנחנו נקבע דיון בנוסף בנוכחותך, אחרי שייערכו כל הבדיקות, ואני אשמח אם המשרד יחשוב בצורה יצירתית. אם צריך, אני מוכנה לערב בזה את השר, אבל אני חושבת שאתה, כמנכ"ל, יחד עם תמר, יכולים לחשוב בדרך הכי פרקטית איך אנחנו עושים את זה, איך אנחנו מקדמים את הנושא של הגדלת היצע המקומות - דרך בינוי? דרך שכירות? אנחנו נמצאים עכשיו במצב שבו יש כסף שמוקדש למספר ילדים שהולך וגדל, במערכת. אני לא יודעת אם השנה המערכת יכולה לקלוט את מספר הילדים שגדל.

החכמה כולה לא נמצאת במשרד התמ"ת. אשמח לקבל מכם כל רעיון, יצירתי ככל שיהיה, על מנת להגדיל. זה שאנחנו אחראים ואנחנו חושבים כל הזמן, זה נכון. אבל אנחנו לא יודעים הכל. תעזרו לנו, תציעו. נשמח. תעבירו הצעה ונשמח לבחון אותה.

הצעה שכבר העברנו – בנושא צהרונים. מעונות היום שלא אמורים לקלוט ילדים בגיל צהרונים, קולטים על בסיס מקום פנוי. לפעמים יש מקומות שאין טרום טרום חובה אז לא יכול לקום צהרון. המשרד אמר שיבחן מתן אישור אוטומטי למי שיש לו סמל מעון להיות מוכר כצהרון.

הבעיה היחידה שלי היא בעיית בטיחות.

זה מקום שמחזיק ילדים כבר, אני מזכירה לך.

שאלת שאלה, היא אולי לא תערב לאוזנייך, אבל זו התשובה וזו עובדה. כרגע, אני מחויב בבדיקת בטיחות בצהרונים. במעונות אני מחויב בהרבה בדיקות, גם בטיחות,אבל לא ברמה שאני מחויב בצהרונים. אני עושה עכשיו פעולה הפוכה – אני מיישר קו במעונות כדי שיהיו בדיוק כמו בצהרונים, מבחינת הבדיקה, ואז – לא תהיה בעיה. מי שיוכר כמעון עם אותה דרישה גם בצהרון, לא תהיה בעיה, זה יהיה מסלול ירוק. כרגע, אני לא לוקח על אחריותי - -

אבל אתה לוקח על אחריותך, באותו מעון, תחת אותו גג, גם ילדים שהם עד גיל שנתיים ו-9 חודשים, אז מה אתה אומר שעד גיל שנתיים ו-9 חודשים - -מי שמשלם את המחיר זה ילדים,, כי הילדים שנרשמים לשם הם ילדים שאין להם מקום אחר להיות, רובם ילדים של אמהות חד הוריות.

מה זה קשור? בטיחות של ילד קשורה לזה שהוא בן למשפחה חד הורית?

- - אני אסביר. - - זה מעון שמחזיק ילדים, זאת אומרת – הוא מספיק טוב להחזיק 29 ילדים בכיתה, ואת הילד ה-30 – לא, כי הוא עבר את השנתון. זו המשמעות. אותה אמא לא מקבלת - -

מה הקשר?

זה הקשר. אנחנו תחת הגג הזה ואם אני אגיד לך שזה בסדר שכל האנשים שיושבים כאן יישבו כאן, חוץ ממך – זו המשמעות של מה שאתה אומר. כי כל הילדים האחרים שנמצאים במעון – משרד התמ"ת אמר שזה מספיק טוב ומתקדם, בגלל כל מיני הסברים היסטוריים – מתקדם בלוח זמנים מסוים, אבל הילד ה-30, שזה אתה, לצורך העניין, זה לא מספיק טוב. המעון הזה ימשיך לתפקד, המשמעות היא שאותה אם חד הורית שאין לה מקום אחר להכניס את הילד, לא מקבלת סבסוד.

מה את מציעה?

אני מציעה שאותו לוח זמנים שקבעת למעונות- תחיל אותו גם לגבי צהרונים במעונות. מעונות שקיבלו סמל מעון ועובדים לפי כל הוראות התמ"ת, לצורך העניין יקבלו הכרה אוטומטית כצהרון.

אני מסביר לך, אבל - -

אבל זו המשמעות. אם ילד שנכנס על בסיס מקום פנוי והוא הילד ה-30 בכיתה, כל הכיתה מקבלת סבסוד ומוכרת לצורך מעון, והילד ה-30 – לא. זו המשמעות.

את מכירה את ויצ"ו?

ויצ"ו מגיש בקשות, זה לא העניין. הארגונים כורעים תחת הנטל כי הם בעלות מפוקחת, והמשמעות היא שאתה אומר – אם אחד מתכופף תחת הוראה שהיא לא הגיונית, שיתכופף גם האחר. לא, השינוי צריך להיות במדיניות, וזה יביא ליותר גופים שיוכלו לתת יותר סבסוד, אם דיברנו על סבסוד יזום.

אנחנו מסכמים את הדיון. אנחנו נזמן את המנכ"ל שוב לדיון בתחילת דצמבר, נתכנס כאן. אני רוצה שיהיו לנו פתרונות לגבי כל הפעולות שהעלינו, גם לגבי העמקת הסבסוד, גם לגבי נושא הצהרונים, גם לגבי השכירות. אולי, באמת, חלק מהפתרון זה לא להתנות את השכירות בבינוי. זה לא כתוב בהחלטת ממשלה, שכירות היא שכירות, בינוי הוא בינוי.

-- החלטה היא שלנו אבל לדעתי היא עושה הרבה היגיון. אבל בסדר, כל דבר ניתן לשינוי.

דבר שני – אנחנו נשמח לעבור יחד על הקריטריונים שאתם נותנים לנושא הזה של הבינוי. בסופו של יום אני רוצה לראות שכמה שיותר רשויות, שאני רואה בעיניים איך נשים נהנות מזה, יקבלו את התוספת הזו, גם מבחינת סבסוד, גם מבחינת בינוי מעונות יום חדשים.

תשמע, אני רציתי שעוד בקדנציה שלי נגזור את הסרטים למעונות. זה לא קורה. אדוני המנכ"ל, אנחנו זקוקים לעזרה שלך בנושא של הבינוי.

אני אשמח.

וגם העמקת הסבסוד.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45