PAGE
29
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

27.10.10


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום רביעי, י"ט בחשוון, התשע"א (27 באוקטובר, 2010) בשעה 09:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ביטחונם האישי של תושבי לוד

של חה"כ איתן כבל

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

יגאל ביבי

דניאל בן סימון

דב חנין

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

חכ"ל יורם מרציאנו

נצ"מ גדי אשר

סנ"צ יוסי קדם

יאיר גלר

מיכל פרנק – משרד ראש הממשלה

אילן הררי – ראש עירית לוד

זאב שפריר –עיר ללא אלימות

ציונה כסיף – מנהל החינוך

סמאח סלאימה אגבריה – עו"ס, מנהלת נעם

מהא אלנקב

אנואר מנסור

חנה שדמי – שפ"י

יפה שפירא

לאה קיקיון

ביטחונם האישי של תושבי לוד

של חה"כ איתן כבל

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועל סדר היום – הצעה לסדר היום בנושא ביטחונם האישי של תושבי לוד, יוזמתו של חבר הכנסת איתן כבל, שנבצר ממנו להשתתף בדיון בשל היותו במילואים. הוא ביקש שחברו לסיעה, חבר הכנסת דניאל בן סימון, ייצג אותו ואני מאמין שהוא יעשה את זה על הצד הטוב ביותר. אני גם רוצה לברך את חבר הכנסת כבל. האמת היא שצוות הוועדה ואנוכי מאד התלבטנו אם לקיים ביקור בלוד או לקיים דיון על לוד, וכשקיבלנו את הפניה של חבר הכנסת איתן כבל הגענו להחלטה שעדיף לקיים את הדיון מאשר לבקר במקום, מפני שיותר מאשר כמעט ממשלה שלמה שמבקרת בלוד, מה עוד אנחנו צריכים לעשות? לכן, העדפתי לקיים את הדיון כאן במקום ולזמן לכאן את כל הנציגים הנוגעים בדבר. אני מקווה שנוכל לשמוע מהם שידווחו לנו מאז ביקור ראש הממשלה והשרים בלוד מה נעשה. לפחות, אם נשפוט על פי התקשורת, אני אומר את הדברים בזהירות – לצערי, לא רק שאירע עוד רצח שם אלא שגם חלק מהכוחות שהיו ותגברו את לוד עזבו את המקום. הייתי מאד מבקש גם לשמוע בעניין הזה את נציגי המשטרה. יושבים פה נציגי משרד ראש הממשלה שגם מהם הייתי רוצה לשמוע.


אני חייב לציין, ואני חושב שגם חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו יכול להעיד על כך שבעבר הוועדה הזו קיימה הרבה מאד דיונים בעניין העיר לוד. אני לא זוכר נוכחות כל כך דלה של תושבי העיר. אני זוכר ימים שהתקיימו כאן דיונים רבים ורבים מפרנסי העיר ואזרחים היו כאן והשתתפו בדיונים, וגילו מעורבות רבה. זה צריך להדליק אצלנו נורה אדומה שציבור שעושה מלאכת קודש פשוט לא מגיע. אני רוצה לתת לזה פרשנות שאולי זה בגלל השעה המוקדמת. קשה לי עם התרוץ הזה, אבל אני מקווה שזה לא גלי ייאוש בעיר, חלילה. תפקידנו כאן הוא לדאוג לתושבים וגם לחזק אותם ואני מקווה שהדברים יבואו לידי ביטוי לא רק במילים אלא גם במעשים.


חבר הכנסת בן סימון, שצריך להציג על פי התקנון את ההצעה.

אתמול הכנסת ציינה 60 שנה לערי הפיתוח. ישבו פה ראשי מועצות ודיברו על המושג פריפריה – המרחק ממרכז הארץ, שהמרחק מהמרכז פוגע ביכולת להדביק את המרכז. והנה פה, תופעה יוצאת דופן – לוד היא לא פריפריה, גיאוגרפית. היא פריפריה חברתית –כלכלית, פריפריה פסיכולוגית, היא בתחתית הדימוי העצמי של תושב מדינת ישראל. ישבו כאן אנשים ואמרו – אילו היינו יושבים במרכז מצבנו היה יותר טוב. והנה, עיר בלב המדינה. לכן זה יוצר בעיה, כי אם המרחק קובע את המצב הסוציואקונומי, איך להסביר את המצב שלוד לתחתית הבור כשהיא בלב ליבה של המדינה. לכן זה דורש הסברים מעבר למרחק, זה קורה בהרבה מאד מדינות שערים נפלטות מהמנגנון והופכות למערב הפרוע, וזה ביטוי שהביע ראש הממשלה כשבא לבקר. יש גם בארצות הברית, בטקסס, ליד אל פאסו, בגבול, עיירה מקסיקנית בשם חוארז, שמחתימה את כל ארצות הברית. שלוש שעות טיסה מצפון טקסס – עד הדרום, אתה מגיע לאל פאסו, עיירה, וסיפור של עיירה קטנה ששמה מגיע לכל העולם. לכן, הסיפור של לוד הוא סיפור עצוב כי אין הצדקה גיאוגרפית, היא בלב המדינה.


אין לי מה לחדש. כעיתונאי, כל פעם כשעיתון "הארץ" רצה לעשות כתבה חברתית הוא שלח אותי ללוד. לא נזקקתי לסיבה. כל פעם היה שם ראש עיר אחר, בדרך כלל לא נבחר. פגשתי את אריה ביבי פעמיים בתוקף תפקידו כראש מועצה, ואחר כך היו ראשי ערים אחרים. בסופו של דבר תמיד יצאה כתבה וכתבה מאד קשה. זו אחת הערים היחידות שיש בה אוכלוסייה מעורבת, ואם לוד נופלת, כל הדו קיום נופל. יהודים לא גרים באום אל פאחם, לא גרים בטייבה, אבל ערבים גרים בלוד, גרים ברמלה וביפו. אם לוד נופלת, היא תפיל אתה כמו בדומינו ויהיו מפלגות שיקפצו על זה ויגידו – אין סיכוי לדו קיום. לכן היא מודל, גם במרכז הארץ, גם מודל לחיים מעורבים והיא מבחן לכולנו. אני חושב שההסתכלות על לוד כעל בעיה משטרתית משפטית חוטאת לכל הסיפור הזה. זה סיפור רב מערכתי בצורה יוצאת דופן. אין מקרה בארץ שדורש טיפול הוליסטי רב מערכתי שמתחיל מאפס. לבוא ולשלוח 300 שוטרים ולהגיד שאנחנו פה, ובלוד יהיה משמר הגבול כל יום - זו פריזמה אחת. שאלתי את השר לביטחון פנים והוא אמר לי – אני זועק, כי אף אחד לא מטפל. אם אתה רוצה טיפול לעניין אתה צריך לכנס את כל חכמי הדור. המשטרה היא רק מגירה אחת בעניין הזה שמתמוטט. לכן אני אומר: אנשים לא באים לכאן כי יכול להיות שהם ציפו וציפו


נקודה אחרונה - ראש הממשלה הלך לבקר בלוד כמו ששרון הלך, לפניו, וכמו שכל ראש ממשלה, גם שרון רצה לעשות ישיבות בלוד. כל פעם כשיש בעיות - - -

זה התחיל עוד ב-99, בממשלת ברק, כשביבי עוד היה יו"ר ועדה קרואה. שם זה התחיל.

נזעקים כי זה מרכז הארץ ובגלל שאם לוד נופלת, גם עכו אולי נופלת. אבל לצערי אני חייב לומר שיכול להיות שלקיבוצים מגיע שתהיה ישיבת ממשלה בדגניה, אבל יכול להיות שצריך להעתיק את תשומת הלב. כמו שהוא ביקר אתמול את חיילי השייטת. אני אומר לכם – יצטרכו לשים את לוד בראש סדר העדיפות. אני אומר לך, אדוני היושב ראש- כשאתם דואגים למגזרים שלכם, שימו גם את לוד. אתם הכי יעילים בכנסת הזו. החרדים עושים מה שבא להם. אז לכן אני אומר שיכול להיות שאו הצבא או החרדים, כי גם כשהצבא לוקח משהו - -

בהצבעות אתם גם חוגגים - -

יכול להיות שתיקחו את זה ותגידו לרב עובדיה יוסף שיש כאן בעיה.

אחר כך יעשו עלינו עליהום בתקשורת.

נקודה אחרונה – העניין הזה של השלטון בלוד, שהוא לא יציב. שלטון ממונה, במרכז הארץ, זה אות עניות לתושבים המסכנים שהם גם בני ערובה לאלימות, למצב הסוציואקונומי ולעובדה שמנחיתים עליהם מנהלים מבחוץ. הסוגיות האלה דורשות טיפול מעבר למפלגת העבודה, שאני לא רוצה לדבר על מצבה, ווהכנסת, אלא זה דורש טיפול רב מערכתי. אני לא יודע על איזה כפתור ללחוץ כדי שממשלת ישראל תשים את לוד במרכז המעיינים ותבקש סיוע מהאוניברסיטאות, תבקש חכמים לדון איך אנחנו תוך 10 שנים הופכים את לוד לעיר ואם בישראל שכולם יתקנאו בה. זה דורש מחשבה, תשומת לב ומשאבים כדי להפוך דף ולפתוח דף חדש, בעצם, בלוד.

תודה לך. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה.

האמת היא שבעניין של לוד אני ואילן הררי כבר בשלוש ועדות בשבוע הזה. בישיבה הראשונה עסקנו בוועדה לקידום מעמד האישה בעניין רצח נשים, ואתמול היה דיון בוועדה לביקורת המדינה, וכמובן – ההחלטה היתה לבקש ממבקר המדינה לבדוק את ההתנהלות של השלטון המרכזי וההתנהלות של הרשויות ששותפות בשלטון המקומי. אני חוזר ואומר את מה שאילן הררי אמר – אם ממשלת שרון קיבלה החלטה לגבי לוד, 20 החלטות? רק החלטה אחת בוצעה. 19 החלטות במגירה, מחכים למי שיבוא ויושיע, והחלטות האלה יתממשו.


הדבר השלישי, שאנחנו עוסקים בו – בשתי הוועדות שהיו לא היה דיון ממוקד בשאלת הנשק הבלתי חוקי שמסתובב בלוד. זה המקום לקיים עליו דיון. איך יכול להיות שאזרחים יחזיקו נשק בלתי חוקי בלוד, ואיך יכול להיות שאותו נשק מופנה לאישה, לילד, או – באותו נשק יירו לביתו של קשיש בשכונת רמת אשכול בלוד, עולה מאתיופיה שלא יודע את השפה, מפוחד.


לגבי השאלה למה קרה מה שקרה, לכל אחד יש את התיזה שלו. אני חושב שאם תושבי לוד, חלק גדול מהם, חלק משמעותי לא היה עולים או ערבים, יכול להיות שהמדינה היתה מתייחסת אחרת. יכול להיות שהיא היתה פותרת את כל הבעיות. אני הייתי רוצה לראות אם מה שקורה בלוד היה קורה בתל אביב או בשוהם או במודיעין. הייתי רוצה לראות שמישהו יורה בעובר אורח בשוהם או במודיעין - -

קרה. קרה בתל אביב, קרה בנתניה, לצערנו.

מתי היית בתחנה המרכזית בתל אביב?

היא נכבשה בידי עובדים זרים מזמן. זו שאלה אחרת.


אבל אני רוצה לבוא ולהגיד – זו האמת, שאם לא נגיד אותה לעצמנו לא ניגש בידיים נקיות לקבל את ההחלטות ולא נגיד איפה טעינו. לא נגיע לשום החלטה שתושיע את לוד.

הדבר הנוסף לפי דעתי - אתה יושב ראש ועדת הפנים, אתה חייב להביא החלטה שתושבי לוד יבחרו את המנהיגים שלהם. אם החלטה כזו לא תבוא – אני יכול להגיד שאילן הררי, אני מניח, משקיע ימים כלילות ויש לו לגיטימציה לשלטון המרכזי. שר הפנים נותן בו אמון כי הוא מינה אותו. אבל התושבים לא מינו אותו, לא בחרו אותו. גם אם הוא יעשה דברים נפלאים, זה אנטי דמוקרטי. ברגע שלראש עיר יש גושפנקא מהציבור שהוא נבחר, אנשים הלכו ושמו פתק, יש לו את המוסר הדמוקרטי שאתו הוא הולך לקבל כל החלטה - יסגור כבישים, יהרוס את הבתים הבלתי חוקיים שהיה צריך להרוס אותם, וכן הלאה, יש לו לגיטימציה. לכן, אני חושב שאתה, אדוני היושב ראש, צריך לקבוע תאריך לבחירות לרשות המקומית. ואז, יכול להיות, עם ההחלטות שתבואנה מהממשלה, וכל הגופים יקחו אחריות, יהיה ראש עיר שייבחר והתושבים יתנו לו לגיטימציה, יכול להיות שנוכל להוציא את לוד מהמצוקה שבה היא נמצאת. אפשר לעשות את זה.


דבר אחרון, אני רוצה לשאול את נציגי המשטרה – במחילה, תגידו לנו למה אתם לא אוספים את הנשק הבלתי חוקי? למה אתם נרדמים בשמירה? מבחינתי, יש נשק בלתי חוקי שאתם לא אוספים אותו, מערכת המודיעין, המשטרה, לא עושה את תפקידה. זה לא קשור באילן הררי או במשרד הפנים. אם יש לכם בעיה לאסוף את הנשק הבלתי חוקי, תאספו את כל המודיעין ותגיעו אליו. אם לא – אתם לא חסינים מביקורת.

הייתי יושב ראש ועדה קרואה. תשאל את חבר הכנסת מרציאנו והוא יגיד לך שזה לא ראש עיר. נכון?

נכון. בג"ץ קבע. אנחנו מכבדים את בג"ץ.

רבותיי, אנחנו בתכנית "הכל דיבורים", זה מה שקורה. כולם משקרים את כולם, כולם עובדים על כולם וכולם חכמים, כולם. אני אומר לכם שאם מישהו באמת רציני, וזה ראש הממשלה והשרים שלו, ירימו את הכפפה, אני אתן לכם דוגמה – הגעתי ללוד בעל כורחי. החברים מרציאנו ואטלן, ואז לחץ שר הפנים שאבוא – הגעתי ללוד עם הבטחה לקבל 60 מיליון שקל. 30 מיליון מענק, ו – 30 מיליון שהיו צריכים ללכת לבנקים. באתי למשרד הפנים, ואמרו לי – קח 7,2 לתת לעובדים, שלא ישבתו, ואת היתר תקבל. ברור לכם שלא קיבלתי.

תגיד למה לא קיבלת.

למה לא קיבלתי? כי משרד הפנים לא נתן.

למה הוא לא נתן? כי לא עמדתם בתכנית ההבראה.

לא, לא, לא.

אנחנו זוכרים את הסיפור.

אני מצטער. הנה, מרציאנו היה חבר מועצה.

חבר מועצה הייתי שבוע. דאגת שאני לא אהיה שם. נו, די.

אבל היה חשב מלווה. לא ייתכן שמבטיחים ולא מקבלים. אחר כך הלכתי לבנקים. הם אמרו- אדוני, אין כיסוי לזה. אז לא קיבלנו שום דבר. זה רק שתדע.


כל הביקורים של ראשי הממשלות, כל ההחלטות שלהם היו על הקרח. אתם יכולים לדבר על המשטרה ולהביא את המשטרה. להביא את המשטרה ללוד או לכל עיר אחרת זה אחוז קטן בעבודה שהיא יכולה לעשות. אני גם אמרתי לשר לביטחון פנים שזו טעות להביא את מג"ב. לוד זו לא עיר בשטחים. אסור להביא את מג"ב לשם. לוד של שנות ה-70 היתה עיר יפה, תוססת עם מגוון עדות. להשיג דירה בלוד היה קשה. אני גרתי בלוד במשך שנתיים וחצי. אז היה פרויקט חיילים לצבא קבע. גרתי בלוד שנתיים וחצי - -


מה שעשה ללוד רע זה להקים את מודיעין ושוהם. ואז, הרבה חברה' מלוד, עם פוטנציאל, הלכו למודיעין, הלכו לשוהם ואז השאירו את לוד עם מצב סוציואקונומי נמוך, וכמובן – בעיית הערבים. הביאו שב"חים ללוד והשב"חים - -

לא רק שב"חים.

התכוונתי למשת"פים - -

יש גם שב"חים.

שב"חים יש בכל מקום בארץ.

התכוונתי למשת"פים. הם הרשו לעצמם יותר ממה שאחרים הרשו לעצמם. ואיפה שמו אותם? בשכונת הרכבת. ואני לא אגיד לכם מה התפתח בשכונת הרכבת. במקום לשנות את המצב הדמוגרפי בלוד, הלכו והשאירו אותו כמו שהוא. ישנה את הרצועה של אחיסמך שבזמנו רצינו להפוך את כל הרצועה הזו לרצועה שיהיה שם "בנה ביתך" לשוטרים, חיילים, סוהרים, לכיבוי אש, לכל אלה שעובדים בזרועות הביטחון, ואז, על ידי זה אתה מחזק את לוד ואתה גם משנה את הדמוגרפיה שלה. אז את זה לא עשו. התחילו, עשו את שכונת נווה שלום עם 106 דירות לערבים, אבל זה כלום, זה טיפה בים.


לדעתי, מה שצריך לעשות זה כמו שפה חברי הכנסת אמרו, וכמו שאתה חושב, ואחרים חושבים – צריך לעשות שינוי יסודי, מהיסוד, כולל לקחת גם את הערבים בחשבון. מה שנבנה עד היום –להלבין. מי שחושב שילך ללוד היום ויהרוס 5,000 דירות – הוזה. לכן, להלבין את מה שקיים היום. ומכאן – אם בונים מלונה ללא רישיון – צריך להרוס אותה. גם ערבים וגם יהודים. כי הנושא של הבניה הפך להיות לצד אחד, רק. לערבים מותר לבנות וליהודים אסור. לכן חייבים להלבין ולהתחיל מהיום.


דבר נוסף – שינוי דמוגרפי חייב לבוא. אם מדינת ישראל באמת ובתמים רוצה שלא תהיה עיר לתת לה או את נתב"ג, כי נתב"ג היום היא אקס טריטוריאלית והיא גובה כספים, ועם הכספים של נתב"ג 0- להשקיע בלוד. או – לקחת ממודיעין את אירפורט סיטי, ולתת ללוד. אני גם מסכים עם אלה שאומרים שאנחנו מדינה דמוקרטית והמנהיגות של לוד היא זו שצריכה להוביל את לוד. אבל לתת למנהיגות הזו – לא לתת לה לעשות כמו החוקר ההוא: "לקחתי זבוב הורדתי לו רגל והוא התחיל לצלוע" אלא – לתת לה את המשאבים, וגם לתת לה את כל הכוחות, שזה – חינוך, שזה שטחים, על מנת לבנות לאנשי ביטחון ולשנות מצב דמוגרפי, בתי ספר, כולל של ש"ס. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, אם אתה מסתובב, ואנשי לוד יודעים, אתה רואה בבית ספר שהחשמל עשוי בצורה לא נכונה, ושם צריך להשקיע כספים. צריך להשקיע. יש שם בתי ספר שמוציאים תוצאות הכי יפות במדינת ישראל. בית הספר של הגאונים - -

מדעים.

ששם נמצא בית ספר מדעי שמכל הארץ מגיעים לשם.


דבר נוסף – לא ייתכן שראש עיר יושב על הכסא שלו, ויש לו ילדים נכים, ומשרד החינוך לא נותן תקציב להסעה, והוא צריך להוציא מתקציב העיריה שבלאו הכי אין לו כסף בתקציב הזה. לכן, הגיע הזמן באמת – לא הכל דיבורים. דיבורים כבר שבענו. שמישהו ירים את הכפפה. לא משטרה. המשטרה עושה מעל ומעבר. משטרה היא כמו בלון - -

לא מסכים אתך. לא בטוח שברמת אשכול עשו את מה שצריך - -

תן לי לסיים.

מצב עובדתי.

משטרה יכולה לתת כוחות שבוע- שבועיים. משטרה כשיש לה אירוע במקום אחר היא לוקחת את הכוחות משם, ולא יעזור בית דין. אז היום יש רצח בלוד, משטרה תביא 300 שוטרים ללוד. שבועיים. אבל פתאום יש בעיות בהר הבית, או במקום אחר – יקחו את השוטרים. לא צריך לסמוך רק על המשטרה. צריך לעשות ניקוי שורשי ויסודי בעיר לוד. לא התכוונתי שלא צריך משטרה. התכוונתי שמשטרה לא יכולה להחזיק את כל הכוחות במקום. אני הייתי רוצה לראות את המפכ"ל שיחזיק במשך שנה פלוגת מג"ב, או שיחזיק את היס"מ שם כל הזמן. הוא לא יכול, כי משטרת לוד יש לה את ה-100 איש שלה, וכל תגבור בא על חשבון מקום אחר.

אני בהחלט מסכים עם הנאמר. אני יכול לתאר מה שאנחנו עושים - -

אני מבקש ממך – מאז ישיבת המשלה בלוד, מה נעשה בשטח, אם אכן יש תוצאות לישיבת הממשלה בלוד, להצהרות שנשמעו.

אני, לשם שינוי, מאד מעודד מהביקור של ראש הממשלה אצלנו. היה אירוע של רצח ביום ראשון בערב. כתבתי מכתב לראש הממשלה, אני מדבר על לפני חודש, לצערי. אחרי יומיים היה עוד אירוע רצח, וראש הממשלה, ביום חמישי בבוקר, ביקר בלוד ביחד עם השר לביטחון פנים ועם שר הפנים.

בשביל להצטלם.

יום לפני כן קיימנו ישיבת מועצה בהשתתפות השר לביטחון פנים. השר לביטחון פנים בשנה וחצי האחרונות, ביקר בלוד בערך 10 פעמים. אני מכיר בלוד כל ביקור כשמדווחים לי עליו. חבר הכנסת מולה ביקר, חבר הכנסת דב חנין – ביקרו לא מעט פעמים. מאז אותו אירוע תוגברנו במשטרה, ואחר כך אפשר לעשות דיון אם זה טוב או לא טוב, אנשי המשטרה ידווחו. משרד ראש הממשלה עובדים על הצעת החלטה שבטח מנהלת האגף לתיאום ובקרה תפרט. נפגשנו אתמול בלי קשר לדיון הזה. דרך אגב, על הדיון הזה ידענו רק מאתמול, אם אתם שואלים למה לא באו - -

האמת היא שרק אתמול נפלה החלטה בעניין הזה.

אני מעודד כי אני יודע מה נעשה בחודשים האחרונים. יש פה את זאביק, שמרכז אצלנו את התכנית "עיר ללא אלימות", הוא יוכל לפרט. התקציבים שקיבלנו בשנה האחרונה לנושא – יש כאן גם את ציונה, שהיא מנהלת החינוך שלנו והיא תוכל לפרט מה נעשה. ממשלת ישראל לפני חודש החליטה על טיפול נקודתי בחינוך.

לא החליטה לפני חודש - -

האריכה. לפני חודש היא האריכה.

לדייק.

אני תמיד מדייק. לפני חודש היא האריכה. לפני חודשיים ממשלת ישראל האריכה את הטיפול הנקודתי בעיר לוד. אנחנו בהחלט מרגישים שיש כיוון ורוח לסייע לנו. אנחנו בהחלט מרגישים שיש כיוון ורוח לסייע לנו. אני נפגשתי אתמול עם מיכל על הצעת החלטת ממשלה. ב-22.7.2002 אריאל שרון העביר החלטת ממשלה עם 20 סעיפים. אמרתי אתמול שלצערי הרב 19 מהם לא קוימו, ואפשר לבדוק למה. אחד, נושא חינוך – קוים. החלטת ממשלה שמתכוונים להעביר ביום ראשון, ואנחנו מצפים לה, יש בה את הסעיפים שיש בה, והדבר היחידי שיש בה שונה - יש בה לוחות זמנים, כסף ותקציב. יש שם תכנית מכובדת שיש שם שכונה צבאית - -

אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. אז עדיף לא לדבר על זה.

אוקי. אנחנו מקיימים מחר אירוע תרבות בלוד. זה לא קורה כל יום שהעיר לוד עושה אירוע שמזמין את עם ישראל. היו רק 4,000 איש ביום חמישי שעבר. אם הכל יהיה תקין, כך יהיה גם מחר.


אנחנו בהחלט רואים חשיבות בכך שנושא הביטחון יהיה בסדר עדיפות של מדינת ישראל. אפשר להתווכח על השיטה. במשטרה יודעים יותר טוב ממני. שואלים אותי ואני אומר – אני בעד שכל הנשק הבלתי חוקי ייצא מלוד. אני סומך על המשטרה. עשו השבוע מבצע, בטח שמעתם בתקשורת, וזה התחיל להיות מטופל. אני חושב שצריך להגדיר, כך גם ביקשתי בדיונים האחרים, טיפול שהוא יהיה טיפול, אם יורשה לי – אסטרטגי, בכל החתכים. דיברתם פה על מגירות. אלימות מתחילה בחינוך, בגן הילדים. כרגע, נקודתית, בשלושה החודשים הקרובים, צריכים לראות יותר ביטחון כי גם תחושת הביטחון חשובה. אם תושב, ולא חשוב מאיזה מגזר, חושש לשלוח את הילד לחוג אחר הצהריים מפחד איך הוא יחזור הביתה, אז צריך לטפל עכשיו גם בתחושת הביטחון.


אנחנו נפגשנו אתמול עם תושבים. אנחנו מקימים סיירות הורים עכשיו, שזה חלק מתכנית "עיר ללא אלימות", סיירות הורים על גבי אופניים. נפגשנו עם ניצב יורם לוי. אנחנו נפגשים כל יום עם אנשים אחרים שייאמר לזכותם שבאים ורוצים לעזור. בשבוע הבא אנחנו מקימים סיירת הורים על גבי אופניים. זה לא יפתור את הבעיה, אבל זה תחושת ביטחון. אנחנו יוצאים לפרויקט מצלמות- המשרד לביטחון פנים ואנחנו. עד היום לא הצלחנו לצאת למכרז כי למרות שאנחנו מתפקדים בצורה תקינה, אנחנו לא משופעים באנשים וכוח אדם. דרך אגב, החלטת הממשלה מדברת גם על חיזוק – יותר עובדים ומנהלים בעירית לוד, כי אנחנו תכנית הבראה, אחת אחרי השניה, ודרך אגב, אנחנו עומדים בתכנית ההבראה שלנו בצורה תקינה. אתמול התחלנו מפגשים אחרי הישיבה שהיתה לנו, לחבר את התושבים לסיירות הורים, מן משמר אזרחי.


התושבים בלוד לא מתנדבים בקלות. הם לא מאמינים לשלטון המרכזי. אנחנו מתחילים אתם איזושהי דרך חדשה בעניין. אני חושב שאנחנו צריכים – ובהחלטת הממשלה החדשה יש את זה – למסד, לסדר, להלבין – תבחרו את המילה, את כל המגזר הערבי בלוד. דרך אגב, אנחנו לא מקיימים הריסות ישנות. אתמול הרסנו בית חדש שנבנה בלי רישיון, בניה בלתי חוקית חדשה. אנחנו לא נוגעים במשהו ישן, אבל אנחנו אוכפים את החוק. גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. אנחנו לא מוותרים בעניין. יש החלטות בית משפט, אני לא יכול להתעלם מהן. אבל אני אופטימי, כי אני ראיתי את השרים שמגיעים בחודש האחרון, וראיתי אותם גם לפני כן. ראיתי את העבודה של מיכל, אני לא צריך לתת לה ציונים אבל אני רואה את התוצרים שלהם. כבר קיימנו 5 מפגשים מאז הביקור הזה, ואני סומך עליהם שבהחלט ההחלטה הזו תעבור.

יורם מרציאנו, תושב העיר לוד, וחבר כנסת לשעבר.

אני מודה לך אדוני היושב ראש, מודה לחבר הכנסת איתן כבל, הייתי חבר בוועדת הפנים. אני חושב שנוכחות כזו של חברי הכנסת מעידה על הרצינות של ועדת הפנים כלפי העיר לוד. שאלת על התושבים. אני רוצה לומר לך שגם אני, כמו אילן הררי, קיבלתי את ההודעה אתמול, על ידכם ועל ידי חבר הכנסת איתן כבל, ואתה יודע, עם כל הכאב, לצערי הרב גם לתושבי העיר לוד אין כבר את הכוחות להגיע לכאן. יש כאן איזה סוג של ייאוש, אומר אריה ביבי בצדק, "הכל דיבורים". אני יכול להסכים אתו.


באתי היום לדבר בכיוון אחר. אני שומע את הדברים, ואני חייב להודות שאני הולך לדבר בכיוון אחר לגמרי. הצליחו להדליק אותי. והדברים צריכים להיאמר כפי שהם. אם אילן הררי היה יושב פה אחרי 5 חודשים של תפקיד, ומדבר אתי על מערכת חינוך בלוד, ואומר – תשמע, רק נכנסתי לתפקיד, ועכשיו אני צריך לעבוד, הייתי אומר – דיינו, אדם צודק, תן לו צ'אנס. אילן הררי בפברואר 2011 מסיים את תפקידו על פי חוזה שיש לו עם משרד הפנים. הוא מסיים קדנציה מלאה של 4 שנים. אפילו אריה ביבי לא סיים 4 שנים. גם עמרם מצנע מסיים את תפקידו אחרי 5 שנים והייתי חבר בוועדת הפנים שדנה בהארכת הכהונה שלו בשנה נוספת. ראינו פה מצגת אחרי 4 שנים כהונה של עמרם מצנע, שגם אני חשבתי שאני באתי להצביע נגד הארכת הכהונה, וכולנו כחברי ועדת הפנים – זכור לך, חבר הכנסת דוד אזולאי - עמדנו ומחאנו כף לידידנו עמרם מצנע על העבודה הנהדרת בירוחם. ולא יכולנו לעשות אחרת. אני לא מבין את הבכייה הזו אחרי 4 של כהונה באים לדבר אתי על חינוך? . ב- 4 שנים כמעט כל שנה נסגר בית ספר בלוד. שכונת שרת, השכונה המרכזית בלוד, בית ספר "הבנים" שיש לו שם ייחודי, על שמם של הבנים שנפלו, נסגר, במחי יד. אין מספיק תלמידים. גם 20 ילד יכולים ללמוד בכיתה א', גב' ציונה כסיף. את לא גרה בלוד, את לא צריכה להרוס שכונה שלמה בלסגור בית ספר.

זה לא קשור - -מדברים על ביטחון - -

אני אדבר על חינוך. אני אדבר על ביטחון, על כל הדברים. עם כל הכבוד, אני ישן בלילה בלוד.

עם כל הכבוד, התבקשתי על ידי היושב לפרט מה נעשה. פירטתי.

זה לא מכובד, לא מכבד, תן לי בבקשה לדבר. אדוני היושב ראש, שמור על זכות הדיבור שלי, בבקשה. אני אקח את חברי ועדת הפנים, וטוב תעשה ועדת הפנים אם תגיע לביקורים בלוד אחרי 4 שנים של כהונה, ואני אראה לך את זה בתמונות ובמצגות שאנחנו מכינים. גני ילדים. לא רק במגזר החרדי, במגזר היהודי, שהייתי מתבייש ואני מתבייש לשלוח את הילדים לגני הילדים האלה, שנושא הבטיחות שם הוא מתחת לכל ביקורת. נדנדות שלא הייתי רוצה שהנכדה שלי תתנדנד בהן.

אני לא מסכים אתך - -

אתה יכול לא להסכים, אני אקח אותם ואראה להם, בעיניים. אל תסכים אתי.

· - -

אני אאפשר אחר כך למנהלת אגף החינוך ברשות המקומית, היא תגיב. יחד עם זה אני פונה לידידי, יורם מרציאנו – בואו לא נהפוך את הדיון בוועדה לדיון אישי - -

חס וחלילה.

אני רוצה שתעלה את הבעיות המרכזיות ואיך אתה רואה את הפתרונות. זה הנושא החשוב ביותר.

מראש אני מודיע שאין לי דבר אישי ולא חצי דבר נגד אילן הררי.

· - -

ציונה, עם כל הכבוד לך - - -

הזכירו את השם שלי אז אני מגיבה.

ברצינות. יש גבול. את פקידה בעיריה - -

היא לא פקידה, היא מנהלת אגף חינוך. באמת - -אדוני, אל תצעק.

על סמך מה היא נבחרה להיות ראש אגף חינוך – על החברות שלך עם בעלה בצבא? אתה רוצה שאני אפתח פה, את הדברים? אתה מדבר על מנהל תקין?

פתח את הכל.

אתה רוצה שאני אדבר על מנהל תקין?

כן.

אתה האחרון שיכול לדבר על מנהל תקין. איזה מכרז היא עברה? אני מוכן לבדוק את זה יחד אתך. תיכף אני אדבר על תאגיד המים – שזה צריך להיגמר בחקירה במשטרה, מה שקורה בתאגיד המים.

לך למשטרה.

את מי מינית להיות יושב ראש? את המנכ"ל הקודם שאח שלו ממשיך לנהל את זה. הביאו חברה שהיום עוסקת - - זה הבן דוד שלו, והכל לפרוטוקול. ומי היום מנהל את יחסי הציבור שם, במשכורת של 20 אלף שקלים? מי שהיתה מנהלת הלשכה שלך. אתה מדבר על מנהל תקין?

אני אדבר על מנהל תקין.

האחרון לדבר על מנהל תקין. אתה תדבר על מנהל תקין?

המנהל שלי תקין יותר משלך.

ברור. בוא, אנחנו נבדוק את זה.

יורם מרציאנו, אני אבקש ממך קודם להירגע.

חוצפן.

אני לא חוצפן. מה זה הסדר הזה?

אנא ממך. יושב פה ראש עיר, אתה לא יכול לכנות אותו חוצפן, עם כל הכבוד.

טוב. אני חוזר בי.

אילן הררי;


אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד לכם, ביקשתם מאתנו אתמול לעזוב הכל, לבוא לדיון על ביטחון. עזבנו הכל ובאנו לדון על ביטחון.

אני קודם כל מודה לכם שבאתם, והדיון הוא לא רק על ביטחון, הוא על מכלול הבעיות של העיר לוד. אני חוזר ומבקש, יורם מרציאנו, נא לא לעבור לפסים האישיים. בוא נדבר על - - נציג את הדברים.

הצגתי את הדברים. עם כל הכבוד, אני לא פקיד של יושב ראש הוועדה הקרואה. אני בא להציג את הדברים כפי שהם. יושב ראש הוועדה הקרואה דיבר, לא הפרעתי לו באף מילה. לא הסכמתי עם כל מה שהוא אמר. הוא לא חייב להסכים אתי, הוא לא חייב להתפרץ. עם כל הכבוד. ואני מבקש לשמור על זכות הדיבור שלי. ובטח לו ראש אגף חינוך שבאה לכאן, עם כל הכבוד, זו זכותה, ומפריעה לי.

- - ? מה זה הדבר הזה?

אני מבקש ממך – תתייחס לנושא מערכת החינוך, מערכת הרווחה, למה שאתה רוצה, אבל בוא, לא במישור האישי, אנא ממך.

גם אתמול היה אותו סיפור. כל פעם חוזרים - -

לעצם העניין – אמר אריה ביבי: הכל דיבורים. אין עיר במדינת ישראל, ואני מסכים במאה אחוז עם האמירה אתמול של חבר הכנסת יואל חסון שאמר - כשנלחץ במחשב אצל החשב הכללי על הכספים שהועברו לעיר לוד – אין אף עיר במדינת ישראל שקיבלה תקציבים כפי שקיבלה העיר לוד במשך השנים האחרונות.


אני עוד יותר שמח על ההחלטה מאתמול. אני חושב שאתמול נפלה החלטה שלא כולם מבינים אותה, אבל ההחלטה אתמול בוועדה לביקורת המדינה, שמפנה היום לבדיקה של מבקר המדינה את מה שקרה בעיר לוד, אני סוף סוף יכול לומר שאני שבע רצון מהעניין הזה, כי סוף סוף אולי באמת האמת של מה שקרה בשנים האחרונות, והמחדלים שהיו בשנים האחרונות בלוד, ייצאו לאור. שמישהו יבדוק את הדברים האלה באופן אמיתי, כי אתם יודעים – לפעמים אני אומר: זה ביש מזל. נבחר ראש עיר אהוד שכולם רצו אותו, אני-לא. מקסים לוי. באמת התחילה עשייה מסוימת בתוך העיר. אחרי 5 חודשים הוא נפטר, והכל נעצר, לצערי הרב. אז מצד אחד אתה יכול להגיד שזה ביש מזל, אבל אתה רואה את הדברים.


קטונתי מלדבר על ביטחון ליד אריה ביבי, אבל אני רוצה לומר שאין לי גם טענות כלפי המשטרה. עם כל הכבוד אני בטוח שהרצון של מפקד התחנה בלוד הוא לחזור הביתה, ובלי אירועים. ואני מסכים. לא אלף שוטרים ולא 3,000 שוטרים ימנעו את הרצח הבא אם הוא צריך לקרות, אלא אם כן נשקיע במערכות של החינוך. במקום להשקיע עכשיו בביעור הפשע, בואו נשקיעו אותם במערכת החינוך, בואו נשקיע בגיל הרך.

גם וגם.

ברווחה.

בהחלט, ברווחה. ונתחיל להביא את המשאבים למקומות הנכונים.


גם אני הייתי עוזר ראש ממשלה ועוזר שר חוץ, וביקרתי במקומות - אני לא מתלהב ולא יוצא מגדרי כשאני רואה את הביקורים של השרים ושל ראשי הממשלה. תאמינו לי, ישבתי באוטו של שרים וראשי ממשלה ויש לי הרבה כבוד אליהם. כשעלינו על האוטו הם שכחו שהם היו בעיר. לכן, אחרי שבועיים –שלוש, ולכן זה גם מה שאולי הקפיץ אותי- מההתלהבות, כולם מגיעים, כולם באו, רואים, כל התכניות האלה אושרו בממשלה. להזכיר לך – לא צריך לאשר אותן שוב. כל ההחלטות: הלבנת הבניה הבלתי חוקית, אושרה בתקופת הרצוג כשר השיכון ובתקופת אריאל שרון כראש ממשלה. אושרו בתקופת אולמרט. אני לא צריך להזכיר לך כמה עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה הקודם, קיים דיונים בענייני העיר לוד. הועברו 22 מיליון שקל על ידי גדעון סער לטיפול נקודתי. אתה יודע שאני דאגתי בתקופת יולי תמיר לטיפול נקודתי בעיר לוד. ואני זה שרצתי כדי להביא את הכסף הזה וכדי שיאשרו אותו.

נכון.

תודה רבה לך שאתה אומר נכון. לכן, הבעיה היא לא ההבטחות. הבעיה היא, ונגעתם קצת בנקודה הזו – מה קורה בעיר לוד? לוד היא עיר של אוכלוסייה ערבית ויהודית. 5,000 בתים לא חוקיים – אף אחד לא ילך להרוס אותם. צריך להכין שם תכנית שקיימת. צריך לקחת אותה ולאמץ אותה. פשוט להתחיל אתה, לעשות משהו. לעשות יש מאין.


רשות שדות התעופה – היתה כבר ועדת חקירה. עם כל הכבוד, אני לא פוחד מאף אחד. אנחנו האח הקטן שנמצא מול האח הגדול ולא מקבלים כלום. מועצה אזורית מודיעים – פחות מ- 10,000 תושבים יש להם פק"מים, פח"קים, כספים מפה ואני לא יודע לאן, וגם אצלנו, בעלי תעשייה – כבר לא משתלם להם לבוא בלוד ולעמוד בתשלומי ארנונה מול רשות במועצה אזורית שמקבל יותר זול עם תנאים יותר טובים. הוא בורח מאתנו. לוד, כמו שכולם יודעים – הבסיס והיסוד שלה, כמו העיר אשדוד והעיר חיפה, זה עיר עובדים. לא נשארו בה עובדים, עם כל הכבוד. ויספרו לי – "אלדן", "אוויס". אני גם מדבר עם המנכ"לים האלה, תאמינו לי.


משפט סיכום, והוא הכי חשוב. בפברואר 2011 אילן הררי מסיים את תפקידו. הוא עצמו יודע שעד לרגע זה הוא לא קיבל הודעה אם מאריכים לו את התפקיד או לא. אז לפני שמתחילים בתכניות ארוכות טווח, בואו נתחיל בתכנית אחת - לדעת מה הולך לקרות בלוד בפברואר. אני רוצה לדעת. אני רוצה להתמודד. יש לי את הזכות הלגיטימית והחוקית והדמוקרטית. אני כן מתכונן לבחירת בפברואר, או לא? יש לי הרבה ביקורת על אילן הררי, אבל אם צריך בפברואר ליו"ר ועדה קרואה חדש – אני מתנגד. לוד היא לא עיר של שפני ניסיונות. צריך לקבל פה החלטה חד משמעית שאומרת – בחירות בפברואר, כן או לא. מחליפים את יו"ר הוועדה הקרואה? שייתן תשובות. הוא הולך עם תכניות, הוא רץ למשרד ראש הממשלה. אגב, כל הכבוד לו, אני מצדיע לו, כי מישהו אחר היה אומר – עד שאני לא יודע מה קורה אתי, אני לא מוכן לעשות את זה. זו הנקודה העיקרית, אדוני היושב ראש.

אני בנושא הזה כתבתי מכתב לשר הפנים. הוא ענה לי שהוא לא מתכוון לעשות בחירות.

מתוקף מה הוא אומר את זה? הוא צריך להביא את זה לאישור ועדת הפנים.

יש לו אישור עד 2013. כך הוא ענה.

כדי להאריך הוא צריך אישור של ועדת הפנים. נכון לרגע הז לא קיבלנו שום פניה להארכת המועד. אריה, בעניין הזה אשמח לשבת אתך כי מעניין אותי מה שאתה אומר.

צריך לשבת עם התושבים ולהגיד להם.

אני רוצה להתחיל מהנושא האחרון שהועלה כאן. צריך לקיים בחירות בעיר לוד. היתה שם ועדה קרואה לאורך כמה שנים. זה לא יכול להיות הסדר קבע. הוועדה הזו אישרה לקיים בחירות גם במצבים שבהם לא היו חילוקי דעות על זה שהוועדה הקרואה עבדה בצורה טובה וראויה. ראה את ערד, דוגמה קלאסית. לכן, אי אפשר לעשות פה איפה ואיפה. הוועדה הזו צריכה להתאחד כאיש אחד, גם אם תבוא בקשה לפנינו – להתנגד לה, ולדרוש שייערכו בחירות בעיר לוד במועדן.

בינתיים לא קיבלתי פניה כזו.

על פי מה שזכור לי, כדי להאריך כהונה – הוא חייב לבוא להתייעצות עם ועדת הפנים.

ועדת הפנים חייבת לאשר הארכת כהונה.

בעניינים אחרים שהועלו בישיבה הזו – אין ספק שהעיר לוד חייבת טיפול מערכתי. כל התמודדות נקודתית –א ם יביאו לשם מאות שוטרים או אלפי שוטרים, לא תהיה פתרון לבעיות שהן בעיות מערכתיות וכוללות.


אני לגמרי מסכים עם חלק גדול מהדברים שאמר חברי, חבר הכנסת ביבי, לפני. אני חושב ששורש הרע בהקמת מודיעין ושוהם – זו היתה שגיאה מאד גדולה וממנה אנחנו צריכים ללמוד היום כשאנחנו חושבים על ערים אחרות שגם לידם או סביבם מקימים כל מיני אלטרנטיבות קוסמות וקורצות כדי למשוך החוצה אוכלוסיות.


אני לגמרי מסכים עם הצעת חברי, אני מציע שנאמץ את זה בהחלטת הוועדה - קריאה למורטוריום בנושא הריסת הבתים בלוד. עם כל הבעיות שקיימות היום עוד להוסיף ולהרוס בתים, זה רק להוסיף נדבך של נדבך על בעיות שקיימות.

למה? דווקא בתים חדשים בלתי חוקיים שנבנים – להרוס - -

אז אני אומר: מורטוריום על כל הריסות של הבניה הקיימת עד היום. אני מצטרף להצעה כפי שחבר הכנסת ביבי היציע אותה. אני מצטרף להצעה לצרף גם את נתב"ג וגם את אירפורט סיטי. אני לא מבין למה אירופורט סיטי צריכה להיות שייכת למודיעין ולמה נתב"ג לא יכול להיות לעיר לוד.

הנה הצעת חוק. תגישו.

בהחלט, אנחנו נגיש יחד. כולנו ניזום הצעת חוק בנושא הזה.


עניינים אחרים, אדוני היושב ראש. אני חושב שיש מקום - -

היתה ועדת חקירה.

שהמליצה.

ברור. היתה ועדת חקירה בראשות מנכ"ל משרד הפנים הקודם.

בזמנו קיבלנו גם החלטת ועדה בנושא הזה,ש או אירפורט סיטי או נתב"ג יעברו לתחום השיפוט של לוד. אני לא צריך להגיד לכם מה המשמעויות של הדבר הזה. זה לא רק להעביר את זה לטריטוריה, מדובר גם על הרבה כסף שצריך להיכנס לעיר וייתן תנופה אדירה לעיר. אבל כנראה שבממשלה, בממשלות השונות, היתה תמיד מדיניות אחרת בעניין הזה.

והגיע הזמן שהכנסת תעשה מעשה. אם הממשלה לא מסוגלת, יכול להיות שאנחנו ניזום את זה.

יכול להיות שהממשלה תראה שכבר עברנו את הקווים האדומים, אולי מישהו יתפכח ויחליט על כך. האפשרות שנותרה בידינו היא אחת: שאנחנו ניזום חקיקה בעניין הזה.אי פתרון אחר, לצערי הרב.

אני מציע לך, אדוני היושב ראש, ליזום את החקיקה הזו. כולנו נצטרף. פשוט אם לא יהיה מורא החוק על הממשלה, הדיבורים היפים יימשכו והמעשים הטובים לא יגיעו. לכן אנחנו צריכים לעשות מעשה בעניין הזה.


אני רוצה עוד כמה דברים לומר.אני מבקר לא מעט בעיר לוד. יש הרבה בעיות בעיר הזו. אני גם מתרשם מדברים חיוביים. יש שם הרבה התארגנויות של תושבים, יש שם כוחות מאד חיוביים שפועלים בשטח. אני, למשל, ליוויתי בשנה האחרונה את ועד ההורים של האוכלוסייה הערבית שעשה הרבה מעשים, ניהל דיאלוג, גם היה לפעמים בוויכוח עם הוועדה הקרואה והשיג הישגים ועומד על זכויותיו, נלחם על מה שהוא יכול. יש כוחות בעיר לוד, כוחות טובים ובריאים, וצריך לדעתי כל הזמן לחזק את ההידברות אתם. יש על מי להישען, יש במי להיעזר. זה מקום שהתושבים דואגים בו לעתיד של המקום, רוצים בשיפור, רוצים בשינוי, ומוכנים להיאבק על זה. אני חושב שההידברות עם התושבים וגיוס התושבים עצמם למהלך השינוי מאד חיונית וההיבט השני הוא גם מהלך הבחירות.


בנושא האלימות – אמרתי את הדברים בדיון של ועדת הפנים בנושא הזה. יש לי טענות קשות ביותר כלפי המשטרה. אני חושב שההתייחסות שלכם בכלל לנושא נשק בלתי חוקי היא בלתי היא בלתי נסבלת, בלתי נסבלת. אני הצעתי, לא רק ביחס לעיר לוד, אלא ביחס לכל מדינת ישראל – תכריזו על חודש, שמי שנותן את הנשק הבלתי החוקי שיש בידיו – שיקבל מצדי חנינה, למרות שאסור להחזיק נשק בלתי חוקי. אבל אחרי החודש הזה צריך מבצע מאד רציני של חיפוש, איתור והעמדה לדין במלוא חומרת הענישה על מי שמחזיק נשק בלתי חוקי. לא ייתכן שאנשים מחזיקים נשק בלתי חוקי בכמויות פנטסטיות, במקומות שונים בארץ, כולל בעיר לוד – שיש בה ריכוזים של נשק בלתי חוקי. לא ייתכן, לא מתקבל על הדעת, אין לזה שום הצדקה. זה נזק חברתי, זה נזק תדמיתי, זו פגיעה בחיי אדם. במקום שיש נשק, בסופו של דבר הוא גם יורה. ומי שנפגע מהנשק הזה זה אנשים חפים מפשע, נשים חפות מפשע וילדים, ואסור שהדבר הזה יימשך.


הוגש בפנינו מסמך מאד מקיף ומעניין ביוזמת עמותת נשים ערביות במרכז בנושא מערך שירותים למניעת אלימות נגד נשים בלוד. אני מציע לאמץ את ההמלצות במסמך הזה. במרכזן של ההמלצות האלה זה הרעיון של המענה הקהילתי – עובדים סוציאליים, פריסה רחבה של השירותים, Reaching out לאוכלוסייה. לפי מה שאומר חברי, חבר הכנסת מולה, יש עובדת סוציאלית אחת דוברת ערבית בעיר לוד. זה בוודאי לא יכול להימשך.

עובדת עם קשישים. אנחנו עובדות סוציאליות בחצי משרה. יש בדיוק משרה ורבע, ושתיהן במחלקת קשישים.

אנחנו צריכים לפחות 10 עובדים קהילתיים - -

תשאל את בוז'י הרצוג כמה כסף השקיעו משרד הרווחה. אי אפשר רק לבוא בתלונות כל פעם רק כלפי הממשלה. הושקע כסף בשנים האחרונות ברווחה בלוד, מה שלא הושקע באף מקום אחר בארץ.

אבל שואלים שאלות עובדתיות.

מי שאחראי לזה צריך לתת את התשובה, אין ספק. אבל ברמת התוצאה - חייבים להיות יותר עובדים סוציאליים בעיר לוד, זה לא ייתכן, המצב הזה. אני מציע שהוועדה תקבל החלטה בנושא הזה.


אני חושב שמאד חשוב ליצור פרויקט איתור עירוני במערכת הרווחה בעיר שיאתר מוקדים של פוטנציאל אלימות ופגיעה בתוך המשפחה. הדברים האלה יותר מדי חוזרים על עצמם. תמיד יש לדברים האלה סמנים מוקדמים. את הסמנים המוקדמים צריך לזהות, לאתר. צריכה להיות מערכת כזו בתוך מערכת הרווחה העירונית כדי שלא נגיע למצב של עוד, חס וחלילה, רצח כזה, אלא שלפני הרצח הבא אפשר יהיה לטפל, אפשר יהיה להגיע, אפשר יהיה לפעול בצעדים מקדימים.


אני מאד מקווה שגם מי שהכין את המסמך הזה יוכל להציג אותו לפנינו. הדברים ניתנים לטיפול. זה לא משמים מגיע. אם נטפל טיפול מערכתי, טיפול כולל, אם לא רק נשתמש בצעד הפגנתי, שלפעמים גם הוא חשוב, אבל הוא לא יכול להספיק לבדו. אם נתמודד מערכתית, הדיון הבא יוכל לסמן שיפור. אם לא – גם אנחנו נהיה אחראים לזה שהדברים לא ישונו ולא יטופלו.

אני אבקש את נציגת משרד רוה"מ שתגיד מה באמת מתגבש בהצעת החלטת הממשלה. בנושא הביטחון, בפרט, האם הנושא של הנשק הבלתי חוקי יבוא לידי ביטוי? כי אני חושב שהנושא הזה, ולצערי הרב הוא לא רק בלוד, הוא בהרבה מקומות בארץ, והוועדה קיימה על כך דיון. מה עם הנושא של הבחירות? האם החלטת הממשלה תתייחס לנקודה הזו? ומה עם הבניה הבלתי חוקית? האם כל הנושא של נתב"ג ואירפורט סיטי – הולכים לחשוב בכיוון הזה? הועלו כאן נושאים שהם ידועים, אני מניח. אנחנו לא מחדשים כאן שום דבר, הדברים ידועים.

אתם לא מחדשים כי אנחנו עושים עבודה, אבל זה בסדר. זה מחזק או מדגיש דברים.

האם אתם הולכים על כך שבהחלטת מחליטים של הממשלה הנושאים האלה יהיו בתוך הההצעה. מי שחושב שהפתרון הוא בתגבור כוחות משמר הגבול ומשטרה בלוד, לא נותן פתרון – זה פשוט לעבוד על הציבור הרחב. אני מכיר את זה, לצערי הרב, מהעיר שלי, אחרי האירועים הקשים שהיו בעכו, ואז היא הפכה להיות מחנה משטרתי אחד גדול כשאלפי שוטרים הסתובבו בעיר במשך שבוע או שבועיים. זה היה נורא ואיום. אני לא חסיד של הדברים האלה. השאלה אם באמת מתכוונים לדברים ואיך מיישמים אותם. היו הרבה החלטות ממשלה שלצערי הרב כולנו יודעים שלא יושמו. אני מניח שהיו סיבות אובייקטיביות, סיבות יותר מוצדקות או פחות מוצדקות, אבל עובדה שזה לא קרה, ואנחנו נמצאים כמעט בשוקת שבורה.

למה בכלל נדרשת החלטת ממשלה? למה שלא תיקחו את כל החלטות הממשלה שהיו - -

אני אפנה אותך ליועצים המשפטיים שלנו? תנסה אתה להעביר שקל - -

- - לא סימנה כסף, לא סימנה תקציב.

קודם כל, להחלטות ממשלה יש תוקף שפג, וצריך לחדש אותן. יש משמעות גם הצהרתית, אבל עזבו, זה לא מרכז העניין. אחד הדברים שאנחנו מאד משתדלים להימנע ממנו זה לעשות החלטות הצהרתיות שאין בצדן הצבעה על מקור כספי, וככל האפשר – לפחות תאריכי יעד למה שניתן. ולכן אני מסכימה שההחלטות הקודמות כנראה יושמו בחלקיות מסוימת או מירבית, כי אם תקרא אותן אז אפשר להגיד הרבה דברים אבל אם לא כתוב בצד - -

בקצרה – החלטות הממשלה הקודמות לא יושמו. זה מה שאת אומרת - -

אני לא הייתי בתקופתן, אז אני לא כאן כדי לבקר.

ההחלטות התקבלו במשרד ראש הממשלה.

ב-2002. אז עברו כמה שנים. חבל, זה לא מרכז הדיון.


ראש הממשלה אכן, כמובן, באופן ברור זיהה את הבעיה, שם את כל כובד משקלו בעניין

לפני למעלה מחצי שנה, והורה לנו – האמת היא שזו עבודה שהתחילה קודם, כי מזכיר הממשלה זיהה את הבעיה לפני למעלה מחצי שנה וניסה לתקוף אותה מהיבטים מסוימים, ואנחנו התחלנו לעבוד עם העיריה. אנחנו בעצם בתהליך מואץ בשבועות האחרונים אבל אנחנו בתהליך של גיבוש החלטה כבר כמה חודשים.


אני חייבת להגיד שבניגוד להרבה פעמים שאנחנו מטפלים בנושאים שנופלים בין הכסאות, כי זה לא במובהק אחריות של משרד כזה או אחר, או לא באופן ממוקד – במקרה הזה אנחנו כן זוכים להיענות ושיתוף פעולה, מהגורמים המקצועיים ועד הגורמים הנבחרים, כולם מבינים ורוצים לעזור. זה נכון שחלק מהבעיה היא לא רק בעיית התקציב אלא גם בעיית יישום וביצוע, אבל זה גם בשלטון המקומי וגם בשלטון המרכזי. ברור לנו, שהמבחן הוא באמת ביישום.


ברשותכם, אני לא אכנס לפרטים על החלטת הממשלה כי אני אמנם פה, אבל כל אנשיי והרבה מאד פקידים אחרים בממשלה הם בדיוק בשלב של לפני להגיש את זה למזכירות הממשלה אז הם עוד רבים על הניסוח ועל הסעיפים. לכן אני לא רוצה להיכנס לפרטים. בסופו של דבר, מה שיופץ היום ויוחלט עליו ביום ראשון – נדע עוד כמה שעות. אבל בגדול אנחנו כן מתכוונים לעשות טיפול הוליסטי. אנחנו מסכימים עם המשרד לביטחון פנים שבעיית האלימות והפשיעה היא סימפטום. היא סימפטום גרוע שהופך לבעיה בפני עצמה שצריך לתת לה את ההתייחסות, אבל ברור לנו לחלוטין ששכבות הבסיס הן אלה שצריך לתת להן מענה במקביל. אנחנו משתדלים ואני לא אתיימר להגיד שההחלטה שתגיע ביום ראשון היא חזות הכל. היא מטפלת בהרבה מאד דברים שאולי לא ניתן להם מספיק מענה עד היום. דיברתם על מורטוריום אז אני לא אכנס למדיניות, אבל אנחנו כן מדברים – צריך להכיר במציאות, להביא לתכנון בעיר, שתקוע, ותכנון מדבר גם על הסדרה של שכונות שעד היום לא הוסדרו. אם אין תכנית ואין מכוחה תכנית מפורטת אז אין היתרי בניה, לא בדיעבד ולא מראש, ואין מכוח זה לא היטלי השבחה ולא היטלי פיתוח ולא שום דבר שמאפשר לעיר להתפתח, אז אין ספק שזה כדור שלג. מצד שני אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לאפשר לשחרר חסמים ולאפשר פיתוח של שכונות חדשות ואטרקטיביות בעיר.

אין תכנית לשכונת פרדס שניר?

היא תקועה.

· - -

סליחה, יש תכנית שאושרה.

היא לא סגורה. היא בהתנגדויות. אבל היא מתקדמת.

יש דברים, שאתם יודעים, שאנחנו מנסםי לתקוף, ועובדים מאד קשה על רפורמה בחוק התכנון והבניה, כי מה שאני לא אגיד בהחלטת הממשלה, ועדות התכנון הן עצמאיות ויותר מלהדגיש שאנחנו שמים את זה על ראש שמחתנו ומבקשים שהם יתנו את סדר העדיפות והקדימות, אני לא יכולה להכתיב לוועדות לא את התוצאה, ולא מתי תגיע התוצאה. זו אכן בעיה שאנחנו מכירים אותה.

מי יכול להכתיב? אם משרד ראש הממשלה לא יכול - -

אף אחד לא יכול להכתיב לוועדות התכנון, למעט חברי ועדות התכנון. כולל גם לא שר הפנים. הוא יכול להנחות, לתת רוח. ככה זה.

בינתיים מי שמותקף זה לא הנושאים, זה הנשים הערביות. נשים ערביות נרצחות. אני, כאישה ערביה, יש טרור ברחובות, ואני מצטערת על האמירה שהאלימות זה סימפטום. רצח נשים זה לא סימפטום זה רצח, זה פשע שקורה, ואני צריכה טיפול. אני צריכה לראות את האנשים שרצחו, את הנשים - - אני לא סימפטום של שום דבר.

תני לי לסיים. אלימות היא בהחלט סימפטום של בעיה חברתית. זה שהיא סימפטום שלא ניתן להתעלם ממנו וצריך לטפל בו באופן עצמאי, זה נכון. התחילו להפעיל תכנית, מתכננים תכנית ספציפית, יקדישו לזה משאבים – המשרד לביטחון פנים ידבר על כך, אבל אנחנו נותנים מענה למרבית הסוגיות שדיברתם עליהן פה בהתייחסות שתהיה ביום ראשון. .

האם את יכולה להגיד לנו – התכנית שאתם תביאו ביום ראשון, יהיה בה לוח זמנים מאד ברור?

להרבה סעיפים – כן.

לא יהיו מריבות בין המשרדים? יהיה תקצוב? אם אני אפתח את ספר התקצוב של לוד, על פי החלטת הממשלה אני אוכל לראות - -

אתה רוצה לראות דוגמה למה שהולך לקרות ביום ראשון? אתה רוצה דוגמה, שהיא חושבת שאנחנו לא יודעים? מתקשרים אלי מהמשרד לענייני ערבים ואומרים לי- תשמע, אנחנו הולכים להעביר ביום ראשון, תשמע טוב טוב את הסכום - קרוב ל- 400 אלף שקל לטיפול במגזר הערבי. מהמשרד לענייני מיעוטים. 400 אלף שקל, זו בדיחה.

· - -

זה נכון, אני אומר לך: זה נכון.

זה לא נכון. גם לי מותר לצעוק.

- - -

לא כל מי שצועק – צודק.

מאחר ואתה תושב לוד אתה יכול לעזור לי בעבודה, ותאמין לי, אני עושה אותה מול השר לענייני מיעוטים, ולהגיד לו - -

- - -

אני אקרא אותך לסדר.

אני הייתי מאד שמחה כי העבודה שלי יותר קלה. העבודה שלי לא נגמרת ביום ראשון. היא בדרך כלל אמורה להתחיל ביום ראשון ולראות שזה מיושם. זה יהיה התפקיד שלי ותפקיד של עוד כמה אנשים במשרד, לראות שזה מיושם. סביר להניח שאני עוד אצטרך לכעוס וללחוץ ולדחוף הרבה מאד דברים כדי שזה יבוא לידי ביטוי. אני שמחה לומר שהרבה מאד משרדים – ואתן רק רשימה חלקית: משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד החינוך – מאד מאד נכונים, ובאו עם יוזמות שיש להם במגירה, או שהם כבר התחילו לבצע. יש נכונות מאד גדולה ולכן אני מעריכה שתהיה פחות בעיה מאשר בדרך כלל. להגיד לך שנגיע לאוטופיה? – לא.

למשל – יש 40 בניינים ברמת אשכול, שכל מה שצריך לעשות – X כסף של שיפוצים, של שיקום שכונות.

זה לא X כסף. כדי לשקם שכונה צריך - - רק לאותה שכונה קטנה.

- - -

אני אגיד לך למה לא – כי בסדרי העדיפויות יש הרבה תקציבים למקומות אחרים. אנחנו לא חושבים שאם נעשה שלושים כפול מאתיים אז נשקיע בצורה המיטבית מאות מיליוני שקלים במקומות הלא נכונים. עשו את זה בעבר. אגב. חלק מהשכונות האלה עברו שיקום שכונות שלוש פעמים. זה לא פתר את הבעיה.

למה? שכונת רמט, יופי של שכונה.

נו, מספיק כבר.


אני חושב שמה שהחברים כאן רוצים לשמוע ממך זו הציפיה, כי החלטות ממשלה היו בעבר.

חברים, זה לא רחוק, זה ביום ראשון. תחכו. אם תרצו לזמן עוד ישיבה ולהעביר עליה ביקורת – לגיטימי.

יש לנו אפשרות היום, לפני שתהיה החלטת ממשלה, להגיד כמה דברים שיכול להיות שיבואו לידי ביטוי בהחלטת הממשלה. העלה כאן חבר הכנסת מולה נושא שהוא באמת חשוב – לוח הזמנים, ונושא תקצוב ההחלטות. זה שיקבלו החלטות זה לא מספיק.

אז ציינתי שבאותם סעיפים בהם זה אפשרי - - כי אני לא יכולה להגיד לוועדת התכנון לסיים עד תאריך מסוים, אני יכולה להורות לממשלה ולזרועות הממשלה לפעול. באותם סעיפים שזה רלבנטי ישנם לוחות זמנים, ובחלק הניכר של הסעיפים יש תקציבים.

בסיור שעשינו בשכונת רמת אשכול – בא ואומר לנו מנהל אגף שכונות של משרד הבינוי והשיכון, שביקשנו ממנו שיבוא אתנו, שאם יתנו לו 4 מיליון שקל אני משנה את פניה של כל השכונה הזו של 40 מבנים ברמת אשכול.

אז משרד הבינוי והשיכון אמר לי שהם צריכים 30 מיליון שקל, רק לשכונה הזו. זה לא שאי אפשר אבל זה יהיה לקחת 1/2 מיליארד שקל וליפות את הבתים. יש דברים שהם כנראה יותר דחופים.

אז נחכה ליום ראשון.

רק שאלה קטנה- הכסף בסעיפים צבוע?

כן. חלקו – תוספתי וחלקו - -

גם הכסף הייעודי למשרדים השונים יהיה צבוע לטובת לוד, אחרת, את יודעת מה קורה םע זה. ברגע שאין לזה צבע, זה הולך לתוך הגירעון הגדול של העיר.


אני מודיע לך שהוועדה תמשיך לעקוב אחרי החלטת הממשלה ואפילו אם נצטרך לקיים על כך דיון נוסף – נעשה את זה.

אני מפקד תחנת המשטרה בלוד מזה שלוש שנים וחצי. אני אענה על רוב השאלות, אני מקווה, וגם אומר כמה דברים מנקודת ראותי. ראשית- נשאלו פה שאלות לגבי מה אנחנו, כמשטרה, עושים, ואם יצאו פלוגות או נכנסו פלוגות. לצורך העניין, מה שפועל היום בלוד זה 3 פלוגות – 2 מהן פלוגות של מג"ב, ואחת – פלוגה של יס"מ. זו התוספת.

זה התוספת, זה לא מהשגרה.

כן. תמיד היה לנו צוות יס"מ אחד. תוגברנו בעוד צוותי יס"מ ונכנסו עוד שתי פלוגות מתחילת החודש, מתחילת אירועי הרצח, ומאז הן פועלות אצלנו. גם מבחינת לוחות הזמנים – אין סיום. זאת אומרת שלא בעוד שבוע הם ייעלמו. כרגע, אין לנו מבחינת לוחות הזמנים ידיעה עד כמה הם יהיו אצלנו.


כאשר אני מדבר על 3 פלוגות אני מדבר על פלוס-מינוס 70 לוחמים, ממיטב הנוער של משטרת ישראל, שפועלים אצלנו על פי סדרי עדיפויות שאנחנו קובעים בעיר עצמה. בנוסף, קיבלנו חליפה יותר גדולה.

אני כאילו נמצא בתדריך בצידון.

נשאלה פה שאלה האם נכנסו או יצאו כוחות. אז בוא אני אוסיף לך – אנחנו מפעילים גם מדי פעם בלון תצפית מעל לעיר. אנחנו מפעילים פרשים שמגיעים לעיר, אנחנו מפעילים כלבי סיור, מפעילים אופנועים שנכנסים לעיר, כל יום בין 5 ל-8 אופנועים שעושים סדר מבחינת דוחות תנועה. אנחנו מקבלים בכל סוף שבוע, ב-4 סופי שבוע האחרונים, חניכים של משמר הגבול ובית הספר של המשטרה, כל שישי וכל שבת, והם מצטרפים לניידות ומעבים.


בסופו של דבר, כאשר אני מסתכל על מה שפועל היום בעיר, זה ביממה מעל ל- 200 אנשי משטרה בפעילויות כאלה ואחרות. יש גם פעילויות סמויות שאני לא רוצה, מכורח הנסיבות, להיכנס אליהן. הנושא הזה, שהוא נושא אכיפתי – אנחנו לא עובדים לבד ולא עודים בחלל ריק. מימיני יושבים אנשים שמשתפים אתנו פעולה, גם לאורך הזמן, עוד לפני גל מעשי הרצח, גם הנושא של מתאם עיר ללא אלימות, גם נושא ראש העיר, גם מנהל החינוך. אנחנו מנסים לעשות כמה שיותר מכפילי כוח בעניין, ומי שמפקד או מנהל את כל הסיפור הזה זה מפקד המחוז. זאת אומרת, המטריה היא יותר רחבה ממנהל התחנה שמפעיל את הכוחות.


דבר נוסף – האכיפה לא התחילה בחודש האחרון. יש דברים שנמשכים ואנחנו כל הזמן מגלגלים אותם. פיצוח הסוכן שקרה השבוע, ו -24 סוחרי סמים ואמל"ח שנעצרו במסגרתו בלוד זה לא משהו שהתחיל לפני שבוע. זה משהו שמגלגלים לפחות חצי שנה. הריסת שני המבנים שהרסנו אתמול, זה מבנים שהתחילו להיבנות רק בחודשים האחרונים, הם לא קשורים למבנים הקבועים שאנחנו לא מוציאים עליהם צווי הריסה – זה גם משהו שמתגלגל כמה חודשים בסעד משפטי כזה או אחר, ופשוט הגיע לפרקו. זאת אומרת, לא התעוררנו והתחלנו לעבוד עכשיו, אלה דברים שנמשכים ולדעתי יימשכו גם בעתיד.


כמה דברים נוספים – אני שירתי כסגן מפקד העיר לוד מ-99 עד 2002 ולאחר מכן הלכתי לעשות תפקידים נוספים וחזרתי כמפקד התחנה, מ-2007. יש לי קנה מידה ונקודת ראות על נושא של עצמת הפשיעה ואיך שאני רואה את העיר לאורך השנים. אני רוצה להגיד שהמשרד לביטחון הפנים השקיע רבות ב-10 השנים האחרונות מבחינת ריכוז מאמץ. מי שיודע או מי שזוכר- היו שני מבצעים מאד גדולים: בשנת 2002 עד 2004, ובין 2004 ל-2005 - -

בתקופתו של השר שלמה בן עמי זה היה.

המבצע הראשון נקרא "אורך נשימה"- כשמו כן הוא, והמבצע השני נקרא – "אי ירוק בים". מאות רבות של לוחמי מג"ב, בפיקוד של ניצב משנה, ישבו במשך שנה בעיר בשתי הפעמים ובאמת, רוב המבצע הזה מוקד לנושא של סחר בסמים, כי זו היתה הבעיה הכי מהותית באותה תקופה בעיר לוד. כולנו מכירים את שם הקוד "כספומטים", ודברים כאלה.


אני רוצה להגיד שאם אני מסתכל על עקומת הפשיעה, אם היא 9,000 תיקים, היום התחנה מגלגלת 5,000 תיקים, וכשאני אומר תיקים – בתוכם יש גניבות, דירות, ועוד הרבה דברים. רמת הפשיעה בעשור האחרון, כמו שאני מכיר את הנתונים הסטטיסטיים, ירדה לאין ערוך, אפילו ב-40%. אבל כל תיק הוא תיק, ופה תיכף אני אדבר על הנושא של האלימות. הבעיה הקשה היום, כמו שאני מזהה כמפקד משטרת העיר לוד, היא לא הסמים, שאיך שהוא נירמלנו אתם. יש לנו הרבה מה לעשות, אבל זה לא מה שהיה פעם. אין אפילו כספומט אחד. יש תחנות סמים בקרן רחובות כאלה ואחרים. זה גם לא בעיית הרכוש. סטטיסטית, ב-24 שעות בלוד נפרצת דירה אחת, נגנב רכב אחד, נפרץ רכב אחד, ופעם בשלושה ימים נפרץ עסק, חנות מכולת כזו. אני חושב שעיר שיכולה להתמודד עם נושא כזה של רכוש היא עיר מתוקנת. הבעיה שלנו היא כרגע לא סוחרי הסמים, כרגע, והיא לא הרכוש. הבעיה שלנו היא אלימות. יש לנו ביממה אחת אירוע אלימות קשה. זה יכול להיות שוד, זה יכול להיות דקירה, אירוע ירי, פציעה – ומול זה אנחנו צריכים כמשטרה לכוון את כל המערכות וכל הכוחות שלנו.


דבר נוסף בנושא האמל"ח, שהוזכר פה. אנחנו עושים רבות בנושא. הכוח שלי שהוא 100 שוטרי תחנה, ברוטו, 100 כוחות מבצעיים שעובדים 24 שעות, פלוס הכוחות שבאו לתגבר. עושים רבות בנושא אמל"ח. אני יכול לסבר את האוזן ולהגיד שבשנה האחרונה נתפסו עשרות רבות של אקדחים, רובים, רימונים, וגם שני טילי לאו, קבורים באדמה. מדובר על מאות חיפושים. וכל חיפוש הוא לא בדירה, הוא במתחמים גדולים שצריך להכניס לשם כלבים ומאות שוטרים, וזה תהליך שלוקח זמן. אין ספק שנמשיך להתעסק בנושא הזה.


לגבי המדיניות, מה שהעלה פה חבר הכנסת דב חנין – חודש מול חנינה, להביא נשק – זה כבר לא ברמה שלי, זה ברמה של מקבלי החלטות בארגון המשטרתי, ולשם צריך להפנות את השאלה. מנקודת ראותי כמפקד משטרה אני חושב שאנחנו צריכים לבנות את התשתית העירונית הנכונה כדי להתמודד לאורך זמן עם שגרה חזקה ללחימה בפשיעה, וכשאני אומר תשתית עירונית, כמו אני רואה את הדברים, שובר השוויון – כדי שמחר –מחרתיים הכוחות שלנו לא יסתובבו בהר הבית, לא שהר הבית הוא פחות חשוב - זה בניית שיטור עירוני משולב שלנו עם הפקחים של ראש העיר שמכפילים באופן דרמטי את כמות הניידות, וגם מפנים על פי הבעיות שיש לעיר, שראש העיר גם ייתן את המדיניות מה תעשנה הניידות האלה, והנושא של מצלמות עירוניות ומוקד רועש שיחפ"ק את כל הנושא הזה. ברגע שנבנה את שני הדברים האלה, זה סוג מסוים של שובר שוויון שייתן לנו קפיצת מדרגה מאד גדולה קדימה בהתמודדות עם האלימות, מעבר לשאלה של עוד פלוגה או פחות פלוגה.

אדוני היושב ראש - - לוד היא היחידה בארץ שמשלמת אגרת ביטחון. אולי היחידה.

לא, היא לא היחידה.

· - -

את הגדרת הביטחון – לא המשטרה קבעה. מי שקבע - -

אני מנהלת עמותת "נעם" – נשים ערביות במרכז, שמטרתה להילחם בתופעה של אלימות נגד נשים ערביות, והייתי רוצה לשמוע מה נעשה בתחום של אלימות במשפחה, תקיפת נשים, איומים על נערות ונשים, ואלימות בתוך המשפחה. כמה תיקים טופלו? כמה נשים מגיעות להתלונן? אם יש לך נתונים אני אשמח לשמוע.

בנושא אלימות במשפחה – קודם כל בכל תחנה, וגם בתחנת לוד, יש צוות אלימות במשפחה, שמתעסק אך ורק בתחום הזה, שני חוקרים לצורך העניין, מתוך סך כל 15 החוקרים שיש בתחנה.

דוברי עברית, כמובן.

מדובר בממוצע בסביבות 200 תיקי אלימות במשפחה שנכנסו מתחילת השנה, ולא הרבה מהם מהמגזר הערבי. המגזר הערבי ממעט להתלונן בנושא אלימות במשפחה, ואם כבר מגיעה גברת שמתלוננת על אלימות במשפחה, היא מגיעה עם ילדיה וחונה במסדרונות התחנה כי היא לא יכולה כבר כל כך לחזור למשפחה שלה, ואנחנו, בשיתוף עם הרשות המקומית, צריכים למצוא לה מקלט. והרבה פעמים אנחנו מלווים אותה לכל מיני מקלטים שהמקומות שלהם ברחבי הארץ, עם ניידות משטרה כדי לשים אותן שם כדי שזה לא יתגלה וגם כדי שהיא תהיה מוגנת בדרך. לצערי, אני מאמין שיש עוד הרבה אירועי אלימות במגזר שלא מדווחים, אבל אין ספק שכל אירוע שמגיע אלינו – אנחנו מייד גם עוצרים את הבעל, וגם מגנים על הקורבן.

יש נתונים כמה תלונות מגיעות אליכם? עזוב את אלה שלא מגיעים, שאז לאף אחד אין שליטה. אבל לפחות אלה שמגיעים אליכם – יש לכם נתונים?

מתחילת השנה יש 220 תיקי אלימות במשפחה, שזה יכול להיות גם בן שהיכה את אמא, ואב שהיכה, ואני מניח שבערך חצי מזה זה בעל ואישה.

מהמשפחות הערביות.

המסקנה שאני מגיע אליה היא שבכל זאת יש אנשים שבאים להתלונן וזה לא נשאר בגדר טיפול משפחתי, וזו נקודת אור.

אני שואלת כי סוהיר בלאו נרצחה בלוד לפני 5 חודשים. היא הגיעה למשטרה והתלוננה פעמיים על אלימות מאד קשה מצד בעלה, והיה לה צו הרחקה נגד בעלה, והיא נרצחה מול ארבעת ילדיה.

יכול להיות, אדוני המפקד, מצב שבו אנשים פוחדים להגיש תלונה?

איך אני כעובדת סוציאלית יכולה להגיד לנשים ערביות – לכו תתלוננו, אם אישה שמתלוננת נרצחת?

בוודאות – מפחדים.

אז צריך לראות את חצי הכוס המלאה. בכל זאת אומר פה מפקד התחנה שהתקבלו 220 תלונות, מתוכם הוא מעריך ש-50% זה תלונות של בעל ואישה. יכול להיות שאם נחזור לאחור כמה שנים אז גם הדבר הזה לא היה. אז צריך לראות את חצי הכוס המלאה. יכול להיות שאלה המטפלים בחברה הערבית אולי צריכים לקחת את הנושא הזה לידיים, להביא ליותר מודעות, על מנת לגרום לכך שאכן יוגשו תלונות. אני מבין, ולצערנו הרב, מה לעשות - המשטרה בלי תלונה לא יכולה לטפל. אם תגידו לי שיש תלונות שלא מטופלות – זה סיפור אחר.

יש גם כאלה. יש תלונות שגם לא מטופלות בדרך שמתאימה לאישה. אם אישה באה לתחנה וחונה, עם הילדים שלה, כמו שהוא הסביר, זה אומר שהיא נלחמת על חייה. זה אומר שהיא עברה את הקו האדום, את נקודת האל חזור. היא לא יכולה לחזור לאותה משפחה כי היא פוחדת. היום קיבלתי טלפונים הביתה מאנשים שראו אותי בטלוויזיה, דרך 144 - שאלו על השם, התקשרו וביקשו עזרה. מה שאני אומרת – אתה אומר שאנשים שמטפלים בנושא של מודעות. זהו, שאין. אם אין במשטרה מי שדובר ערבית, איך האישה הזו תגיע עם הילדים ותטופל כראוי? תחשבו על נערות. נערה בת 16 לא תגיע לתחנה. צריך להגיע אליה, לתיכון.

אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב. כדאי שתיקחו אותו לתשומת לבכם, תראו איך תת מענה לנושא הזה. שאלה נוספת: מה קורה עם מישהו שמגיע אליכם עם ידיעה על כך שבמשפחה X יש אלימות. בלי שהוגשה תלונה – אתם מטפלים בנושא כזה.

יש חוק, חובת דיווח של שכן.

גם מבחינת החוקרים – יש לי שני חוקרים שדוברים ערבית, אפילו חוקרת שדוברת ערבית. היא לא ערביה. לצערי. פעם היו. ודווקא היא גם מועסקת בנושא של אלימות במשפחה. לצורך העניין – אנחנו לא מקלים ראש בכל מידע שמגיע אלינו, משכן או ממכתב אנונימי. לאחרונה אפילו, סתם לדוגמה – קיבלתי מכתב ממישהו שמזהה אדם חשוד שמסתובב ליד גן ילדים ומסתכל על הילדים. אפילו אליו הגענו ובדקנו. אנחנו לא לוקחים צ'אנס שמישהו הזהיר אותנו ולא עשינו כלום, רק מטפלים בכפפות של משי יותר, כי בסופו של דבר מדובר בחירותו של האדם.


דוגמה לנושא של התלוננות במגזר הערבי – הרבה פעמים מתלוננים כשכלו כל הקיצין. לפני שבועיים עצרנו בחור מהמגזר הערבי בשעה 6 בבוקר ברכב מתחת לבית של מישהי, עם סכין יפנית ביד, כשמ-3 בלילה הוא דפק על דלתה ומנסה להיכנס. הוא היה קשור אליה בקשר רומנטי כזה או אחר. היא גרושה שהגיעה מהשטחים וגרה בדירה שכורה. היא החליטה שהיא לא רוצה את הקשר אתו יותר. זה לא עניין אותו ומהשעה 3 בלילה עד 6 בבוקר הוא ניסה להיכנס והיא לא נתנה לו. בסוף, אחותה הגיעה ואמרה לה – נקרא למשטרה. קראו למשטרה רק ב-6 בבוקר כי הן הבינו שאם הן יוצאות, אז תהיה להן בעיה. אחר כך נפתחה מסכת והתגלה כמה דברים הוא עשה לה לפני זה. כלומר, הן צריכות להגיע ממש לקו הלפני אחרון - -

כמה תיקים לפני שנתיים פתחתם על תלונות של בעיות במשפחה? השנה פתחתם כ- 200. כמה לפני שנתיים?

מספר די דומה.

170.

כלומר – יש עליה.

כמה אתם משתמשים במערכת, למשל, של עמותות וארגונים – המעטפת הקהילתית, באמת, למתן פתרונות, מעבר לתרומה היזומה שאתם מקבלים. השאלה – האם אתם סופרים את הארגונים החברתיים האלה?

בוודאי. יש לנו המון שיתוף. אנחנו עם נושא הגישור העירוני מאד עובדים. יש לנו אפילו ימי עיון משותפים. המש"קים – מפקדי שיטור קהילתי גם ברמת אשכול מאד מחוברים למרכז ועובדים בשיתוף. אנחנו מביאים הרבה סכסוכים מקומיים לגישור. אנחנו, כשוטרים, כאשר אנחנו מאתרים את הפוטנציאל הנפיץ שמתחיל להיות מסכסוך מקומי כזה או אחר – אפילו בין שכנים, אנחנו די מחוברים לנושא הזה של רווחה וגישור, ויש לנו אפילו מודלים שעובדים.

אני נמצאת בעיר 12 שנה. לא הונחתתי לתפקיד, הייתי מנהלת בית ספר בעיר. אני מזכירה לך, חבר הכנסת ביבי, שהיית אצלי באחד האירועים וכל כך התרגשת שלמחרת הבאת לי כסא מהמשרד שלך, מתנה אלינו לבית הספר. בית ספר שזכה בשלושה פרסי חינוך.


תראה, גם אם ניקח היום פי כמה וכמה משאבים ממה שקיבלנו, וקיבלנו בתודה, לטיפול הנקודתי בנושא חינוך, זה יהיה עדיין כאין ואפס לעומת מה שהעיר זקוקה לו. אמרת נכון, חבר הכנסת ביבי, מדובר פה בתכנית שצריכה להיות הוליסטית, תכנית שהופכת כל אבן ואבן בכל תחום ותחום בעיר. יחד עם זאת אנחנו לא קופאים על שמרינו, ואנחנו לוקחים את מה שהוקצה לנו השנה, 22 מיליון שח, ומנסים לתעל את זה בצורה שנותנת מענה לצרכים של העיר.


22 מיליון, מתוכם 10 מיליון הולכים למה שקרוי "הארכת יום לימודים". אני מזכירה לכם שהכותרת שלנו היא - מוגנות. זאת אומרת, ככל שהילד נמצא במערכת החינוך יותר זמן הוא יותר מוגן. שאלתם אם יש ממצאים ויש עובדות – אני מחזיקה כאן את המיצ"ב מבחן מתוקף של מערכת החינוך שמראה ממצאים ב-4 מקצועות ליבה, ובאקלים בית ספרי. אתם מוזמנים לראות את האקלים הבית ספרי –הוא מעל לממוצע הארצי. יחסי תלמידים, יחסי מורים בתוך בית הספר – אין דבר כזה. אתם יכולים - -

בכל בתי הספר?

זה ממוצע עירוני.

· - -

תלוי לאיזה בית ספר לקחו אותם. לקחו אותם לבית הספר למדעים.

לא. סליחה. מבחן מיצ"ב נקבע על ידי משרד החינוך. אקלים בית ספרי נמדד בכל בית ספר ובית ספר. הממצאים הם ממצאים עירוניים, חשוב שהדבר הזה ייאמר. אם תבואו היום בשעה 12:00 לעיר – מתקיים כנס בשיתוף שפ"י, הרווחה, חינוך, משטרה, עיר ללא אלימות, עמותת אל"י ועמותת על"ם שהנושא שלו היא פגיעה מינית בילדים ובבני נוער. הדבר הזה לא היה קם אילו לא היינו עובדים ומאגמים משאבים.


יש לי פה ממצאים בכמה טיפלנו- מספרים, נתונים מספריים בכמה ילדים טיפלנו בתש"ע, ילדים שנפגעו פגיעה מינית ועברו טיפול אצלנו בעיר, או טיפול, או אבחון, טיפול משפחתי או כל המעטפת.

כמה מסיימי בגרות השנה לעומת לפני שנתיים?

אני אגיע גם לזה. אל תפריע לי, אני לא הפרעתי לך.

הפרעת לי מאד. מאד הפרעת לי. תדייקי.
אשת חינוך.

אני ממשיכה. ביתרת התקציב של הטיפול הנקודתי ב- 12 מיליון הנותרים – חילקנו אותם באופן כזה: 40% ניתן לטיפול בפרט וילדים בסיכון. משאב שנתתי בנוסף למה שנותנת "עיר ללא אלימות" ולמה שנותן דוח שמידט. זאת אומרת, בעיר שדוח שמידט בה מצביע על 77% של ילדים שבאים מבתים שההורים לא יכולים לתת מענה חברתי-רגשי-לימודי, אנחנו, מערכת החינוך, האבא והאמא של הילדים. זאת אומרת, גם אם אני לוקחת את דוח שמידט והמשאבים שלו, וגם "עיר ללא אלימות" והמשאבים שלו, וגם טיפול נקודתי, רבותיי, זה טיפה בים. אבל יחד עם זאת אנחנו ממפים, מתדעפים. יצא עכשיו מיפוי שהוא ברמה עירונית שלדעתי אין לו אח ורע במדינת ישראל ונשמח להציג אותו.


כנ"ל לגבי שיפור הישגי לומדים. השקענו 40%, 4 מיליון שח, בתגבור לימודים מגני ילדים ועד התיכון. יתרה מזאת, הוצאנו את המשאב הזה למיקור חוץ כדי שהמורים יקבלו את הכסף שלהם בזמן, כדי שנוכל לבחור מורים מעולים וטובים, וכדי שיהיו לנו תוצאות. את התוצאות כבר ראינו בשנה הקודמת ואנחנו צופים שהתוצאות תהיינה טובות יותר בשנה הזו. יש עוד הרבה מה לעשות, הרבה מה להשקיע, אבל עדיין זה מהלך מצוין שעשינו בשנה הזו.

לא, היא לא ענתה על השאלה.

· סגירת בתי ספר.

לא, תעני לי על השאלה – מותר לי לקבל תשובה.

עד פה, רבותיי, אני מודה לכם. משפט קצר, אדוני.

אמנם בעשור האחרון נרשמה ירידה משמעותית של הפשיעה בעיר לוד, אבל ההתייחסות הקצרה שלי, ואני אשתדל להיות מאד תכליתי, היא לנושא של הצעת המחליטים. הצעת מחליטים היא חשובה, אבל צריך להיות ברור שעל מנת שנהיה יעילים ועל מנת שמפקד התחנה לא יקבל את מה שתיארת כישיבה בצידון, חייב להיות שם אורגן מבצעי בתחנה, וישנן תכניות סדורות שהתייחסו מראש, לפני פרץ האלימות האחרון בלוד, לבניה של כוח, כוח משמעותי, מקצועי, קבוע, כפוף למפקד התחנה, ולא כוחות אורחים שיש להם גם בעיה של היכרות עם השטח. אני סגן ראש חטיבת המודיעין, אגף חקירות ומודיעין במטה הארצי.

השאלה אם באו אתכם בדברים עכשיו, לקראת החלטת הממשלה.

הלוואי וכל משרד ישיג כסף כמו שהמשרד לביטחון פנים שם בשנים האחרונות.

ואני אוסיף ואחזק את המילה האחרונה של יורם מרציאנו – גם בהחלטת מחליטים, ההתייחסות היא לתקצוב על חשבון המשרד לביטחון הפנים, ולא תוספת. כך שלכל אכיפה אתם רוצים פה, מכובדיי, יש תג מחיר.

קודם כל, אני רוצה להתנצל בפני כל הנוכחים שלא הגעתי אליהם ולא הצלחתי לתת להם לדבר, אז אני מתנצל. אני רוצה להודות לכל אלה שבכל זאת באו בהתרעה קצרה. אני רוצה לחזק בשם חברי הוועדה את תושבי העיר לוד, את המערכת העירונית שעושה מאמץ - -

אפשר משפט אחד?

אני פשוט לא יכול. אני חרגתי והנוהל לא מאפשר לי דקה אחרי 11 להמשיך את הדיון.

אני מציע שכל מה שיורם מרציאנו אמר ייבדק.

ברור שהוא ייבדק. - - -

אתם מספיק מבוגרים למצוא את הדרך להגיע ולפתור את הבעיות, ולא אנחנו.


רבותיי, חברי לוועדה ואנוכי מחזקים את תושבי לוד ואת המערכת העירונית העושים מאמץ לשפר את תדמית העיר ולתת שירות לתושבי העיר, ועל כל יבורכו כל העושים במלאכה, כולל המשטרה, שבימים אלו ודאי הגבירה כוחות ועושה רבות לשיפור ולחיזוק ביטחונם האישי של תושבי לוד. הוועדה מוצאת לנכון שהבעיה של לוד בין היתר היא נושא הרווחה, נושא החינוך, נושא הביטחון האישי, נושא היתרי הבניה, בכלל. הדברים האלה ודאי שמחייבים טיפול מערכתי ולא טיפול נקודתי.


נושא שעלה כאן ולא נוכל להתעלם ממנו זה הבחירות בלוד. אכן, לאחר הדיון הזה אשב עם חברי, אריה ביבי, אשמע ממנו לגבי המכתב, ובהתאם לכך נפנה גם לשר הפנים ונבקש הבהרות בעניין. לגבי הבניה הבלתי חוקית והנשק הבלתי חוקי שמסתובבים בעיר, אין ספק שהנושא הזה לא צריך להיות ברמה המקומית אלא ברמה הארצית, כאשר מדובר על הלבנת בניה בלתי חוקית או על נשק בלתי חוקי שמסתובב בלוד, שעל זה כבר קיימנו דיון, בכלל --

צריך לבדוק לגבי הענישה - -

אני חושב שאלה שני נושאים שמחייבים דיון בנפרד.


ההצעה של צירוף נתב"ג ואירפורט סיטי ללוד – אני מאד מקווה, ונמתין בסבלנות שהממשלה תקבל את ההחלטה, ולאחר מכן נראה אם זה מופיע בהחלטה. נבדוק אם זה מופיע בהחלטה או לא. היה וזה לא מופיע בהחלטה, אנחנו בהחלט נצטרך לחשוב על דרך, ומבחינתנו בהחלט- הדרך היחידה היא חקיקה, בעניין הזה.


אני רוצה לפנות למשטרה ולעיריה. נשמעה כאן טענה לגבי דוברי ערבית, למרות שאדוני אמר שיש שני דוברי ערבית, וכאן הפניה היא למטה הארצי לקחת את הנושא הזה בחשבון. אם זו תלונה שמגיעה, כנראה שיש לה כיסוי, מאד חשוב שיהיו דוברי ערבית. אני מבין את המצוקה שאין שוטרים ערבים, אבל דוברי ערבית אפשר למצוא, במיוחד בשעה כל כך בעייתית לעיר. זה חשוב מאד, ואדוני, ראש העיר, הטענה היא גם כלפי הרשות המקומית שאין מספיק עובדות סוציאליות בכלל, ועובדות דוברות ערבית. אני מניח שבנקודה הזו תוכל לתת פתרון מיידי שיוכל לתת מענה לאוכלוסייה הזו.


דבר אחרון – אני רוצה להודיע לחבריי בוועדה שהוועדה תקיים דיון נוסף לאחר קבלת החלטות הממשלה – אני אבקש לקבל פירוט יתר, של כל משרדי הממשלה. נמשיך ונעקוב איך אכן החלטת הממשלה מיושמת. תודה לכולם ויום טוב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30