PAGE
31
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

26.10.2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי









פרוטוקול מס' 117

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, י"ח בחשוון תשע"א ( 26 באוקטובר 2010 ), שעה 13:00

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה על



מצב העיר לוד לאור דוח מיוחד לבדיקת תפקוד עיריית לוד שנערך לבקשת



האגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים (דוח אבו-חדרה)

חברי הוועדה: יואל חסון – היו"ר

מרינה סולודקין

עתניאל שנלר

חבר הכנסת יעקב אדרי

חבר הכנסת אריה אלדד

חבר הכנסת זאב בילסקי

חבר הכנסת שלמה מולה

חבר הכנסת אברהם מיכאלי

שמואל גולן – מ"מ מנכ"ל, משרד מבקר המדינה

מירי רזין – מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

ד"ר שוקי אמרני – משנה למנכ"ל משרד הפנים

חביב אבו- חדרה – רואה חשבון, משרד הפנים

אילן הררי – יו"ר הוועדה הממונה, עיריית לוד

ציון הדר – גזבר עיריית לוד

אפרת אברהם – עיריית לוד

יורם בן ארוש – דובר עיריית לוד

גבעתי בן יוסף – חבר ועדה, עיריית לוד

ציונה כסף – ראש מינהל החינוך, עירית לוד

משה מימון – מבקר עיריית לוד

משה בן לולו – עיריית לוד

זלמן בומשטיין – מ"מ מהנדס עיריית לוד

אלי ינאי – מנהל מח' רישוי ובנייה, עיריית לוד

ראובן רובין – ראש מינהל תפעול, עיריית לוד

אבי בוטרשוילי – מנהל אגף משאבי אנוש, עיריית לוד

רון גלבוע - מנהל אגף שירותי רווחה, עיריית לוד

רקפת סלע פרץ – מנהלת ההכנסות והארנונה, עיריית לוד

שילה אדלר – מנכ"ל גרעין לוד

מחמד אבו מטיר – עיריית לוד

ג'ומעה אזברגה– נציג ציבור, לוד

שלמה קלדרון – נשיא לשכת המבקרים הפנימיים

שלומית גלר – סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים

עו"ד מרדכי שנבל – היועץ המשפטי, לשכת המבקרים הפנימיים

עו"ד ניר אבנון – המבקר הפנימי רשת עמל, לשכת המבקרים הפנימיים

ליאה שטיינברג – דוברת עמותת מינהל תקין בלוד

סיגלית גבעון – עמותת סנגור קהילתי לוד

נטליה סמירנוב – גני אביב, לוד

חיים קרביץ – תושב לוד, ע"ר "צדק"

דפנה קירו כהן – עו"ד התנועה לאיכות השלטון

יורם מרציאנו – חבר כנסת לשעבר

מהא אלנקיב – מזכירת סיעת חד"ש בכנסת, תושבת העיר לוד

חנה פריידין

אושרה עצידה

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה על

מצב העיר לוד לאור דוח מיוחד לבדיקת תפקוד עיריית לוד שנערך לבקשת

האגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים (דוח אבו-חדרה)

צהרים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ישיבת המשך בנושא העיר לוד. נושא הדיון הוא בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה על מצב העיר לוד. למעשה, אנחנו רוצים להמשיך לדון גם לאור ההתפתחויות שהיו בשבועות האחרונים בעיר על מצב העיר.


אני רוצה להדגיש כמה דברים בתחילת הדיון. לא מדובר בדיון ראשון, מדובר בדיון שני. לפיכך, הדיון הזה לא יהיה דיון שנחזור בו על דברים שנאמרו. מבחינתי, דנו בנושא הדוח המיוחד שהיה - מה שידוע כדוח אבו-חדרה - ואנחנו עכשיו עברנו לנושא הבא והוא הראייה. מטרתו העיקרית של הדיון הזה היא התייחסות ברמה הלאומית לעיר לוד. מבחינתי, מה אנחנו עושים עם הבעיה הלאומית שקיימת היום. מכאן אני מגיע, לשם אני הולך, וזאת הרמה של הדיון שאני הולך לכוון אליה, ולא ירידה עכשיו לפרטים שעשינו בפעם הקודמת שהיא היתה הכרחית, כי היה פה דוח שהיה צריך להתייחס אליו. הבנו שהוא היה הסימפטום החלקי. אבל, יש סימפטומים אחרים רבים, ויש בעיה גדולה של הידרדרות קשה של עיר חשובה בישראל. לכן, אני מגיע מהמקום של דיון ברמה הלאומית, וגם החלטות הוועדה בסוף הדיון הזה יהיו החלטות של כיצד אנחנו מטפלים בבעיה הזאת ברמה הלאומית. לכן, אני מבקש מהדוברים להיות ולהישאר רק ברמה הזאת.


נמצאים איתנו כאן כמובן נציגי מבקר המדינה: מר שמואל גולן ומירי רזין. הם נמצאים כאן להאזין, ואם הם ירצו להתייחס בסוף הדיון או בכל שלב אחר, הם כמובן יוכלו להתייחס.


התופעה האחרונה - גם תופעת האלימות שראינו, שבוודאי מזעזעת את כולם - נותנת תחושה מאוד קשה. כמו כולם צפיתי בביקור ראש הממשלה במקום, ולאחר מכן גם ביקרה יושבת ראש האופוזיציה בעיר לוד.

אדוני, אתה מוזמן.

קודם כל, אני מגיע ללוד ממה שאתה יודע. דווקא בשבוע שעבר הייתי באירוע משפחתי ללוד.

אני רגיל שכולם באים. ביום חמישי יש לנו אירוע תרבות מדהים ואתה מוזמן.

תודה רבה. הבעיה היא שזה רק עבר את עניין התרבות, זה כבר מעבר לבעיית תרבות. אני בא לומר שבאמת יושבת ראש האופוזיציה עדכנה אותי, וסיפרה לי על הביקור שהיה לה בעיר. באמת פרטי בפרטים דנו ביחד בנושא הזה. היא סיפרה לי גם על מפגש שהיה לה גם איתך, אילן, וגם עם תושבים בעיר, ובהחלט למדנו. היא גם חוותה שם, והגיעה למסקנה שהמצב שם הוא מצב שצריך לטפל בו. לכן, אנחנו באים לטפל בו ברמה הלאומית.


בשלב הראשון אני מבקש לשמוע את נציגי משרד הפנים. אני מבין שנמצא איתנו כאן המשנה למנכ"ל מר שוקי אמרני. קודם כל, אני רוצה לשאול אותך שאלה. היתה פנייה שלי לשר הפנים מה בכוונתו לעשות - וטרם קיבלתי תשובה למרות שהוצאתי תזכורת נוספת – בעניין של קיום בחירות, או המשך קיום הוועדה הקרואה בלוד. האם יש החלטה בעניין? מה קורה עם העניין זה, מבחינתכם?

אני אומר שני דברים. דבר ראשון, כפי שציינתי בישיבה הקודמת, ברמה העקרונית משרד הפנים רואה מקום שבו רשות מקומית מתנהלת על ידי התושבים, ולא על ידי ועדות ממונות. ועדה ממונה היא כורח – זאת ההתייחסות שלנו.


לגבי השאלה הקונקרטית, בדקתי את הנושא ושר הפנים ביקש למסור שהוא עדיין בוחן את האפשרויות השונות, והוא מעריך שבימים הקרובים הוא יקבל החלטה בנושא.

הבנתי שהארכה של שנה חמישית דורש אישור ועדת הפנים.

כן.

זאת אומרת, זה או הולך לוועדת הפנים או להודיע לתאריך לבחירות.

שתי האפשרויות יכולות להיות – בהחלט.

או זו או זו. ועדה קרואה זה יכול להיות או הארכה לנוכחי, או מינוי אדם אחר.

בהחלט, כן.

אז אתה אומר שבימים הקרובים תהיה החלטה של שר הפנים בעניין הזה?

כן, בהחלט.

מהי עמדתך המקצועית?

את עמדתי המקצועית אני אמסור לשר הפנים.

טוב, בסדר למרות שאני חושב שאתה יכול לשתף אותנו. אבל, אני בינתיים - - -

אני חושב שבתהליך עבודה השר מתלבט בנושא הזה בגלל שלכל החלטה יש השלכות כאלה ואחרות, כאשר טובת העיר לוד לנגד עינינו. כל אחד מאיתנו מבין שיש זוויות כאלו ואחרות לכל החלטה שתתקבל. במציאות הזו השר מקיים דיונים, ואני חושב שראוי שאת עמדתי המקצועית אני אמסור לו בתהליך קבלת ההחלטות על ידו.

בסדר גמור, אני מקבל את זה. אין שום בעיה.


הייתי רוצה לשמוע עכשיו את התייחסותו של אילן הררי יושב ראש הוועדה הממונה. בבקשה. זהו דיון המשך, נא לא לחזור על מה שנאמר בדיון הקודם. אני רוצה שתתייחס בראייה הלאומית, המערכתית, כיצד אתה חושב שצריך לטפל בבעיות של העיר לוד היום ברמה הלאומית, לא ברמת הכביש והשביל.

אנחנו בענייני הרמה הלאומית. אבל, ברשותך, אתמול קיבלתי את הודעת הדובר שלכם. מעבר לזה שלא ישנתי בלילה – אני כבר רגיל – הכנתי משהו כתוב, ותרשה לי חמש דקות לקרוא את זה. אגב, אני שמח שהדיון הוא קצת יותר אסטרטגי.


אתם כתבתם לנו תחת הגדרה: "כתבים וצלמים מוזמנים, מה באמת קורה בעיר. חוסר הביטחון האישי של התושבים הוא כנראה התוצאה הסופית של ההתנהלות שנחשפה". אני מבין שממחר בבוקר אנחנו נואשם בזה שרוצחים בלוד אנשים. אני אומר לך בשיא הרצינות והכבוד שאני חושב שאתם צריכים להתנצל על העניין הזה כי זה חמור מאוד מאוד מאוד.

התנהלות של השלטון המרכזי. למה אתה לוקח את זה אליך?

אני ראש העיר. אני לוקח את זה אליי, את זה שלחו אליי.

יש כישלון של השלטון המרכזי לכל אורך הדרך בנושא לוד.

אגב, לא הנוכחי – בכלל.

אמרתי את זה – לא התכוונתי לשלטון הנוכחי, אלא לכל אורך הדרך.

עם כל הכבוד לכם, אני דיברתי עם יושב-ראש הוועדה בשבוע שעבר בטלפון. הזמנתי אותו לעיר, ואני מזמין אותך עוד הפעם לעיר. גם אותך.

הייתי כמה פעמים.

תן לי חמש דקות, בבקשה. עזבנו הכול. בחמש בבוקר ביצענו הריסה בעיר שלא נגעו בה חמישים שנה. תן לי חמש דקות, לא ביקשתי יותר.

תקבל גם יותר.

אתמול בדקתי אם המסמך הזה לא מזויף כי לא האמנתי למה שאני קורה. קיבלתי זימון שאני קורא אותו עוד הפעם. אל תתרגזו, היחידי שצריך להתרגז פה הוא אני. אני מתנצל מראש אם אני אעליב מישהו. "חוסר הביטחון האישי של התושבים בלוד הוא כנראה התוצאה הסופית של ההתנהלות שנחשפה" – זה הכול. אני עכשיו מואשם, מחר הולכת הילדה שעמדתי לידה כשירו באבא שלי מתחת למשרד שלי והיא אומרת: אילן הררי, בגללך רצחו את אבא שלי. אני אומר לכם שאני נתתי את זה לייעוץ משפטי. אדוני היושב ראש המכובד, אני מבקש שתתנצלו על העניין הזה. זה לא מקובל עליי.


כתבתי עמוד ורבע ואני רוצה ברשותכם להקריא אותו. בסוף כל החיצים אליי. לצערי, נעשיתי כוכב תקשורת בשבועיים האחרונים.

לא, אתה נושא באחריות, אתה ושולחך. מה העניין פה בכלל?

בהחלט, אני נושא באחריות, אני אחראי.

זה לא שמפנים אליך שום דבר, אתה נושא באחריות.

לא אמרתי שלא.

ושולחך.

אבל, אתה מסיט את זה לכיוון לא נכון.

ברור שהוא מסיט. אבל, יעקב, תן לו. אני מבין שאתה נמצא במצב לא נוח.

אני במצב נהדר.

לא נראה לי במצב נהדר. אבל, בסדר.

אני נושא באחריות. אף פעם לא פנו אליי ולא אמרתי שזה אני. אני נושא באחריות – אמת.

יפה. אתה ושולחך, אני עוזר לך. אתה לא לבד.

בהחלט, מצוין. לכן, לפני שבועיים כתבתי לראש הממשלה - ואני מודה לו על מה שהוא עשה בשבועיים האחרונים - שאם הנושא לא יטופל אני פשוט לוקח את כל תושבי לוד ובא לירושלים. לשמחתי, למחרת בבוקר – ואני לא אדם שמפחדים ממני – הוא עזב הכול ובא ללוד וקיים ישיבה. אתמול בלילה קיבלנו את ההמלצה להצעת המחליטים שתובא לממשלת ישראל ביום ראשון, ואני מאחל לעם ישראל שזה מה שיוגש לשולחן הממשלה. יש לנו בשעה שלוש דיון. היו כאלה החלטות מה-22.7.2002 – לא קרה כלום. זו הצעת החלטה שממשלת ישראל שלחה לי אתמול עם תאריכים ולוחות זמנים ותקציב, והלוואי שזה יקרה.


עכשיו ברשותכם שלוש דקות. ביום ה-13.7 התייצבתי יחד עם גזבר העירייה, החשב המלווה, המנהלים בעיריית לוד לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. בניגוד למקרים אחרים עליהם קראנו לאחרונה בתקשורת על אישים שסירבו להתייצב בפני הוועדה, התייצבנו. את משרד הפנים ייצג בדיון ד"ר שוקי אמרני.


בתחילת הדיון ציינתי כי אני רואה בביקורת כלי ניהולי, מנוף לתיקון ליקויים. אני מאמין בכך. שיתוף הפעולה שלנו מצוין, מר אבו-חדרה יעיד על זה.


למותר לציין כי בשל החשיבות הרבה שאני מייחס לנושא הביקורת ולתיקון הליקויים המופיעים בדוח הוראתי למנהלי העירייה לבצע שורה של פעולות כדי להבטיח את התיקונים, מה עוד ש-50% מהליקויים טרם תקופתי, ואני אחראי עליהם.


לעניין הביקורת נאמר בדיון, בין היתר, כי אין המדובר בשחיתות או בפלילים, אלא לכל היותר בעניינים מינהלתיים וניהוליים. 73% מהכול כבר תוקן, והיום אנחנו עומדים – עשינו הכנה לקראת הדיון הזה – 90% מכל מה שנאמר על-ידי רואה חשבון אבו-חדרה תיקנו, ונמשיך לתקן.


למרבה הצער למן תחילת הדיון עלה ריח פוליטי חריף. אני מתנצל אם פגעתי במישהו. אני נפגשתי עם אבו-חדרה עשרות פעמים, תשאלו אותו. בעוד שדוח אבו-חדרה אינו עוסק כלל בשאלת הבחירות בלוד, היתה השאלה הזאת השאלה המרכזית, וזו היתה השאלה הראשונה שלך, אדוני.


ניכר היה בדברים שהשמעת, אדוני היושב ראש, אשר כללו מעידות אומללות ואמירות בוטות – אנחנו זוכרים את האמירות הקודמות – שאין זה ראוי כלל להזכירם, ואשר לכאורה מבטאות דעה מוקדמת שגיבשתם, כי אלו נועדו לאוזניהם של פוליטיקאים מקומיים שהוזמנו לדיון.


בחלקים רבים הפך הדיון סוער ולא קל, מיוחד כאשר ניתנה האפשרות לבעלי עניין, בהם מפוטרי העירייה, לומר את דבריהם, ככל הנראה במגמה לחזק את התמונה השלילית שגובשה.


הביקורת שהוטחה היתה קשה, ההתייחסות של הוועדה לסעיפי הביקורת היתה שטחית לחלוטין, ולעיתים אף לא עניינית, מה שחיזק את הרושם כי מטרת הדיון סומנה מראש.


זאת ועוד, יצוין כי מידי שנה מנפיקים רואי חשבון מטעם משרד הפנים 250 דוחות ביקורת ומצביעים על ליקויים, עוד 10 דוחות ביקורת של מבקר המדינה. אני אישית קורא רק שני עיתונים ביום, ואני לא זוכר שהיו כאלה דיונים על הדוח המדובר.


בשל רצף אירועי האלימות שהתרחשו בלוד, ביקורם של ראש הממשלה, שר הפנים והשר לביטחון הפנים, ביקשתי ביום ה-21.10 לדחות את הדיון בשבועיים-שלושה כדי שנוכל להתארגן. על אף שהזימון לישיבה הגיעה בהתראה קצרה, ועל אף בקשת הדחייה המנומקת, נענינו בשלילה.


בעוד אנו שוקדים אתמול בערב בהכנת הדוח, אנו מקבלים את הודעת הדובר הזאת. אני אומר לך שאני המום עד היום שדובר יכול להוציא דבר כזה: "לוד – מה באמת קורה בעיר?!"


ההודעה אשר יוצאת כאמור מטעם הוועדה לענייני ביקורת – וכתוב פה: כתבים וצלמים מוזמנים – אני רואה את כולם, כולם אנשים טובים, הדיון בשידור, מצוין – ממשיכה ומפרטת באופן מגמתי ומכוון, בדברים שיש בהם לשון הרע – ש"חוסר הביטחון האישי של התושבים הוא כנראה התוצאה הסופית של ההתנהלות שנחשפה". כך בציטוט מדויק שלאחריהם הינך מציין בהודעה כי המדובר בתופעה עמוקה ששיאה הפחד, חוסר הביטחון, חוסר האונים – הכול כתוב פה.


בהודעה לתקשורת אתם מפרטים את עיקרי הליקויים, וכאמור מרביתם של אלה תוקנו והועברו בהתייחס לכל אחד מסעיפי הביקורת.


אם לא די בכך, הרי שההודעה לתקשורת שמזמינה לישיבה כתבים וצלמים מגדילה לעשות, נוקטת עמדה שאסורה על פי כללי האתיקה, וקובעת כי בשל יחסים עכורים – לא מכיר דבר כזה - בין עובדים נכשלה הוועדה הקרואה בתוכניותיה.


אדוני, רואה החשבון לא דיבר איתי פעם אחת על האות נו"ן שנכשלה. אני לא יודע מי אמר שהוועדה נכשלה. הנה, יש פה רואה חשבון. אנחנו לא מתואמים בכלום. לא שמעתי פעם אחת שמישהו אמר את זה. אתם כבר מגדירים את זה: שלום, אילן הררי, נכשלת. תבוא להסביר הסברים.


האם הוועדה לביקורת המדינה הגיעה למסקנה זו עוד בטרם הסתיים הדיון? האם הוועדה לענייני ביקורת אינה אמורה לקיים דיון ענייני ומקצועי וכו'? האם לוועדה לענייני ביקורת המדינה אין חובה להקפיד על אחריות מקצועית בהגישה לציבור? וכו', וכו', וכו'.


לא מקובל להוציא הודעה מזלזלת ופוגענית. אופן זה של הצגת הדברים כפי שהועברו לתקשורת יוצר למרבה הצער רושם מעוות ושגוי ביחס לעיריית לוד, ובטח כנגד המנהלים שלה.


אני מבקש מאוד, בצורה הכי מכובדת שאפשר, שתתנצלו על העניין הזה. תתנצלו, לא מקובל עלינו על הדבר הזה, שאם לא כן אשקול את האמצעים העומדים לרשותי, ולרשות העירייה בנושא.


לסיכום, אנחנו עושים בנחישות לילות כימים בשיקום העיר לוד, שיפור איכות החיים של תושביה, מתוך שליחות, הקרבה, ואל תגיד לאף אחד, סיכון חיים בכל הקשור לאכיפת החוק. אני בודק את האוטו שלי פעמיים ביום. פעמיים בשבוע אני בודק עם משטרת ישראל מה מצבי, ועכשיו אני מתעסק עם האשפה של 2005, ו-2006, וגם האשפה באחריותי.


רק הבוקר בוצעה הריסה של מתחם לא חוקי הכולל שני בתי קרקע של משפחת פשע אשר טרם הגעתי לעיר אף אחד לא דיבר איתם, אף אחד לא נגע בהם.


בהשוואה למצב בו קיבלנו את העיר לפני שלוש שנים, גירעון מצטבר 162 מיליון שקל שעומד כיום על כ-70 מיליון, חלו בלוד תמורות רבות. יש עוד המון עבודה, לא לדאוג. אבל, חלו תמורות רבות. ניתן למנות הישגים רבים. בניגוד לוועדות קרואות קודמות, הוועדה הנוכחית ניהלה את העיר באיזון תקציבי תוך הקפדה על מתן שירותים סבירים - צריך הרבה יותר – חרף האילוצים הכספיים במינהל תקין טוב, עם כל הבעיות, ואני אחראי על הכול, ועל כל מה שקרה.


אומנם, לצד הפעילות הרבה שנעשתה בעיר, הדרך לשיפור מהותי ושורשי במצבה של העיר עוד ארוכה. בדרך זו צפויים לנו עוד אתגרים רבים עד למיצובה של העיר לוד כעיר מרכזית וחזקה בליבה של המדינה. אולם, הישגים אלו יצרו את התשתית הנכונה לקידומה ולפיתוחה של העיר. אתמול בוועדה המחוזית, אצל ד"ר אמרני, אישרנו שכונת אחיסמך עם 3,000 יחידות. זה בהחלט סביר. זו תוכנית שהיתה על השולחן מ-2002, ואתמול התקדמנו איתה יחד עם ד"ר אמרני בוועדה המחוזית.


אנו מעדיפים לעסוק בעיקר, לא בטפל. בתוך כך, בימים הקרובים תאושר בממשלה תוכנית - ואני מודה לראש הממשלה ולממשלה על הנכונות הזאת - ביוזמת ראש הממשלה אשר ביקר בעיר. הם הגדירו את התוכנית - אני אשלח לך אותה - העצמה ופיתוח העיר לוד. את זה שלחה אתמול ממשלת ישראל. זה הוגדר כך על-ידי ראש הממשלה. יהיה זה בהחלט הישג נוסף שאנו רושמים לזכותנו. ימים יגידו.


לשאלתך, אני מתנצל מראש אם פגעתי במישהו. אני חושב שרק תהליך ארוך טווח – חמש-עשר שנים – שכל משרד ממשלתי יגיד מה הוא עושה, ואיך מוודאים, ואיך פרויקטור מוודא את זה, כאשר מי שיעמוד בראשות העיר הוא זה שיהיה בחזית. אבל, רק תהליך ארוך טווח. שום דבר של זבנג וגמרנו לא יפתור את בעיות העיר לוד. אנחנו מתעסקים עכשיו במה שהיה לפני עשר שנים. הגענו לאיזה איזון מסוים, ויש עוד המון בעיות. אבל, הגענו לאיזה איזון מסוים וממנו אנחנו יכולים לצאת קדימה. אנחנו בונים עכשיו שתי שכונות בעיר לוד. את בית המשפט בונים. הטרקטורים בונים, לא מדברים. אנחנו בונים בתי ספר חדשים. אבל, יש לנו עוד ים של פערים, ושמישהו לא יחשוב שאני מצייר פה איזה משהו ורוד.


אני שמח שזו הנושא - תוכנית אסטרטגית לעיר לוד לחמש שנים שכל משרדי הממשלה לא יבואו לתת לנו אקמול, אלא יבואו וישימו כסף, ויתנו לנו את האמצעים לטפל בבעיה. תודה רבה.

אני רוצה להתייחס לדבריך. אני גם תיכף אפנה לחברי הכנסת, ואז נפתח את הדיון לקראת קבלת החלטות. אתה אמרת דברים מאוד מאוד חמורים, ואני יכול להבין מהמקום שאתה מגיע. אתה נמצא ממקום של אדם שנמצא בעין הסערה, וזה דבר טבעי למי שנושא באחריות. אתה נושא באחריות. אתה כרגע מי שיושב במקום המרכזי שקם והולך לישון ומחזיק את האחריות על העיר לוד.

מקובל עליי.

אבל, עם כל הכבוד, ואתה אומר את הדברים בנימה מאוד אישית ופגיעות ועניינים – אני מאוד מתרגש. אבל, המציאות היא קצת שונה. הפרלמנט, הכנסת, הוא בית שבו כל חבר כנסת ממניעיו הוא יכול לבוא ולהביע את עמדותיו. יכול להיות שיהיו לו ראיות אחרות, או ראייה אחרת ממה שאתה רואה, וגם אם זה לא מתאים לדברים שאתה חושב. גם אדם שקם בבוקר ומאמין באמונה שלמה שרק בחירות ודמוקרטיה יצילו את העיר - זה לגיטימי גם אם אתה לא אוהב את זה.

לא שמעת ממני מילה על בחירות.

לא, קראת לזה אינטרסים פוליטיים. כך קראת לזה, כך כינית את זה. אני בכלל חושב – ולשם אני מכוון, ואתה עוד הפעם מחזיר את זה למקום הקטן יותר – שזו בכלל בעיה רחבה. אני דווקא מנסה להוציא את זה מהזירה שלך, ואתה כל הזמן מחזיר אותי אליך. אני אומר לך שאתה אומנם נושא באחריות, אתה נשלחת על-ידי המדינה. אתה נציג המדינה. אם היית ראש רשות נבחר כל האסטרטגיה בכלל של הוועדה לביקורת המדינה על הסיטואציה היום היתה אחרת לגמרי. אתה היום פקיד. אומנם, פקיד בכיר. אבל, פקיד, עושה את דבר הממלכה. לצורך העניין, לא רק הממלכה הנוכחית, גם הממלכה הקודמת. צריך לומר את האמת - הממשלה הזאת, וגם הקודמת, וגם הקודמת הקודמת לאורך זמן מאותן החלטות חשובות שקיבל אריאל שרון בזמנו עם מקסים לוי ז"ל שבאמת התחילו לנוע, ואז קרתה הטרגדיה הזאת עם מקסים לוי, ומאז הדברים פשוט לא התקדמו, ואני רוצה לדעת למה. אתה באת באמצע. קיבלת על עצמך אחריות מאוד מאוד קשה ומורכבת, בוא נגיד מהקשות שמישהו היה יכול לקבל. ואני רוצה לדעת למה. אתה בכוח מחזיר אותו שוב לדבר הקטן. אני בא לדבר הגדול.

אדוני, תן לי עוד משפט, אני לא אדבר עד סוף הדיון.

אני רוצה שתדבר, אני לא רוצה לסתום לך את הפה.

שלחתי לי זימון, ואני התכוונתי לדיון. לא כתוב בזימון דיון אסטרטגי על לוד, אלא כתוב בזימון סעיף 21.

כי זה דיון המשך.

אז אני התכוננתי לדיון. אתמול בשמונה בערב שמים לי נייר על השולחן.

אילן הררי, ראית את פתיחת דבריי, ואתה תראה גם לאיזה כיוון אני רוצה ללכת פה – זה הכול.

אני מודה לך.

אני אומר לך שוב, המציאות היא קשה. האחריות עליך היא קשה. אתה נושא באחריות, זה גוזל המון. אני בטוח שלא קל לך. מאה אחוז, אני מבין את זה. אני גם מכבד אותך על זה. יש לי המון ויכוחים על דרך ההתנהלות, על דרך קבלת הביקורת, על דרך ההתמודדות עם ביקורת שלך, על איך אתה מתמודד עם ביקורת. אם היית שואל אותי אחר כך הייתי מעיר לך כמה הערות בעניין. אבל, קטונתי. כל אדם מגיב לביקורת בדרך אחרת. זה בסדר, אני מכבד את זה. אבל, אני אומר לך: בוא נעלה למעלה. אני רוצה לבדוק עכשיו את לוד בצורה שבה מתייחסת אליה הממלכה, ומפה אני בא. לכן, אני רוצה שנתמקד בדבר הזה.


חברי הכנסת שרוצים להתייחס, בבקשה.

תודה ליושב ראש. אני מוכרח לומר לך שזה נדיר מאוד שאני מגיע לוועדה, ויעיד פה היושב ראש ויעידו אחרים. אתמול באתי בגלל נושא המים, והכול.

בזמן האחרון אתה בא הרבה. אתה לא חבר ועדה.

אני גם לא חבר ועדה. אבל, זה לא חשוב. אילן, כשראיתי היום את נושא העיר לוד, עזבתי את נושא עיירות הפיתוח שגם הוא מעניין אותי, ובאתי. כי אני הבנתי שהיום אנחנו באים לראות איך אנחנו עוזרים לעיר לוד.


אני מכבד את הדברים שלך שנאמרו בפתיחה. אבל, אני מוכרח לך שזה כל כך צורם שלא הבנתי איפה אני נמצא. אני גם לא ראיתי את הודעת הדובר, אני לא נכנס לזה. לא דיברתי עם אף אחד – לא מהפוליטיקאים ולא כלום. אבל, הנושא הוא חשוב. העיר לוד חשובה לי ברמה הלאומית. אני חושב שאסור לך לפספס את הדיון הזה כי באו לפה חברי כנסת, ואני גם בטוח שכוונות היושב ראש הן טובות ורציניות. תאמין לי שהייתי בעיר לוד לא פעם אחת.

הייתי גם אצלך.

נכון, הייתי גם אצלי כשר הקליטה. כולם צריכים להתעלות מעל לכל ויכוח פוליטי, ולא משנה אם יהיו בחירות או לא יהיו בחירות. כולם צריכים להפשיל שרוולים ולעזור למקום הזה, אחרת לא אתה ולא אני, ולא יואל, ולא ראש הממשלה אם יבוא עוד הפעם לביקור, יוכל לעזור ולשקם את מה שיש. אני מציע להתרכז באמת בעניין, ולראות איך כולנו באמת מסייעים לעניין שיקום העיר לוד שהיא חשובה לכולנו. אני בטוח שאתה עושה מעל ומעבר בנושא הזה. אני גם לא הייתי מאיים משפטית על חברי כנסת.

מי שרוצה לדבר שיעביר בבקשה פתק לכאן, ואנחנו נרשום אותו. אגב, כולם ידברו. אל חשש. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, גם אני לא חבר קבוע בוועדה. אבל, מכיוון שהעיר לוד יקרה לי, ויקרה לכולנו, אני באמת מגיע לישיבות האלה כדי לדעת ולעקוב איך אנחנו כוועדה יכולים לסייע. אני גם מבין שמחר יש דיון נוסף בוועדת הפנים בנושא העיר לוד. שוב, טוב שהכנסת נדרשת לעניין, טוב שהכנסת דנה בעניין. אני לא הייתי בפתיח של הדיון, ולא ידעתי בכלל על מה כל המתח שנוצר פה בתחילת הדיון. אני לא יודע על איזה דוברות מדובר.

זה מתח מתמשך.

אם כך, אנחנו לא שותפים למתח הזה.

אדוני, זה לא מתח מתמשך. אני מקבל כל אמירה שלך.

אדוני ראש העיר, אני אומר לך שאנחנו כחברי כנסת לא שותפים להודעות דוברות. אנחנו לא דוברים, ואנחנו לא באים לפה מטעם הדוברים. אנחנו באים פה כדי להביע את עמדותינו, ולומר את מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות בעיר לוד.


אדוני היושב ראש, בישיבה הקודמת התחלנו לדון בדוח של רואה חשבון אבו-חדרה, והרגשנו שהדוח הזה מעלה בעיות שהן לא בדיוק הבעיות שהן אולי הכי ישירות בעיר לוד. ישנן בעיות יותר חמורות שהדוח אולי לא מתייחס אליהן, וזה לא שייך בכלל לראש העיר הנוכחי. זו באמת מחלה של העיר לוד.


אני מכיר את העיר לוד בערך 40 שנה. הגעתי ללוד כשהגעתי לארץ, וגרתי בלוד תקופה מכיר תקופה מסוימת. אני יודע שיורם חברי שיושב פה הוא תושב קבע בעיר לוד כבר 40 שנה, ואולי אפילו יותר.

46.

46. הבעיה בעיר לוד לא התחילה בקדנציה הנוכחית, ולא בקדנציה הקודמת הקודמת. מקסים היה הרי שתי תקופות. הוא היה תקופה אחת, אחר כך הוא פרש תקופה אחת, ולאחר מכן חזר בפעם השנייה.


המחלה של העיר לוד היא בעיה מתמשכת. מדובר בעיר מרכז הארץ שמתמודדת עם הבעיות האלה במשך 40 שנה. עם כל הכבוד, אני לא רואה את העיר לוד מתפתחת במשך 40 שנה, חוץ מכמה שכונות שנבנו בלוד. אבל, הבעיות נמשכות, והן החמירו במשך שנה. אני חושב שזה לא הגון ולא צודק לבוא היום ולהגיד לממונה: תפתור את כל המחלות. יחד עם זאת, אי אפשר להשאיר את הבעיה הזאת כבעיה, אלא צריך לפתור את הבעיה. אם לא נטפל היום בפתרון הבעיה בצורה הכי נחרצת, הבעיה הזאת תחמיר. השתמשו כבר במילים מאוד קשות על אובדן הזהות של העיר.


ולכן, אין ספק שצריך להתייחס לדוח הזה, ולפתור את כל מה שעולה מהדוח. הוא מתייחס לדוח מבקר המדינה שהוא בעצם הבסיס לדיונים שלנו בוועדה לביקורת המדינה. יחד עם זאת, אני חושב שהרבה מאוד ביקורים של ראשי ממשלה ושרים בעיר לוד, ולהשאיר ניירות עבודה וללכת, הוא לא הפתרון לעיר לוד. עם כל הכבוד לראש הממשלה אריאל שרון שביקר בלוד - ואנחנו זוכרים באמת את הרעש הגדול שזה יצר בזמנו - אבל, אני לא ראיתי שהדברים בוצעו אחרי זה. לא פעם אחת ביקרתי בעיר לוד, ועברתי על אותה מצגת יפה שראש העיר מראה לכולנו כאשר אנחנו מבקרים אצלו לגבי מה שהתחייבו לו לפני שמונה שנים, ומה לא בוצע. רוב הדברים שהתחייבו לך בזמנו בממשלה לא בוצעו. לכן, צריך להגיד פה דברים על השולחן. להתחייב בנייר ולא לעשות שום דבר זה דבר שהוא לא מתאים, בטח לא לממשלת ישראל, ולא לכבודה של ממשלת ישראל, וזה לא משנה איזו ממשלה זו. ממשלות הרי התחלפו פה במשך 8 או 10 השנים האחרונות. לכן, התפקיד שלנו, אדוני היושב ראש, הוא להתרכז. שוב, אם יש ביקורת עניינית כלפי הממשלה צריך לשים אותה על השולחן. כוועדה זכותנו לבוא ולדרוש שאנחנו מצפים שהדברים האלה יבוצעו.

חשוב לי להגיד: לא ממשלה, ממשלות.

ממשלות.

אגב, אחד הנתונים המדהימים שצריך לבדוק פה, בין השאר, זה כשאתה לוחץ היום בחשב הכללי על הכפתור במחשב שכתוב עליו לוד, ומנסה להוציא פלט על מנת לראות כמה כסף הועבר ללוד בשנים האחרונות - בעשר השנים האחרונות, לא בארבע השנים האחרונות - המון המון כסף שלא ברור בכלל איך הוא לא יצר שינוי מורגש. הוא בוודאי יצר שינוי בנקודות כאלו ואחרות, אבל לא שינוי מורגש שלדעתי אמור היה לעשות את ההבדל, ולא עשה. את זה צריך לבדוק, צריך לבדוק למה. עוד הפעם, ממשלות.

אדוני היושב ראש, אילן הררי החליף שלושה שרי פנים. מי שמינה אותו, מי שבא אחריו. אנחנו יודעים שזה בעצם לא פוליטי. הרי ממשלה קודמת מינתה אותו. הרי ידעו מי מינה אותו.

זה לא פוליטי –ברור.

נכון. שלושה שרי פנים - שבעצם היום מתמודדים עם הבעיה של העיר לוד. לוד חולה בצורה קשה. מה לעשות, זו לא חולה רגילה.

ראשון הנרשמים חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו, בבקשה.

צהריים טובים. ראשית, אני בהחלט מסכים להערה האחרונה שלך, אדוני היושב ראש. זה לא ממשלה כזאת או אחרת, זה כמעט כל הממשלות. חדשות לבקרים אנחנו שומעים על התגייסות של הממשלה. אנחנו זוכרים ב-99 את הטיפול הנקודתי של עיר לוד – ממשלת ברק – שנכללה בין 11 ערים עם הרבה מאוד כסף שהועבר לחינוך, תשתיות.

כולל אור עקיבא.

כולל, אור עקיבא שהיית אז ראש המועצה שלה. לכן, אני אומר, רבותי, מרוב מצילים הספינה בסוף טבעה, לצערי הרב. אני לא רוצה לדבר סרה באיש. אנשים מגיעים בצ'קלקות עם השיירות, אלפי שוטרים ברחובות. מקבלים אותם, מנקים את העיר, עושים מסדר המפקד. אני אומר לכם את זה כמישהו שעלה לאוטו בביקורים כאלה כעוזר של ראש ממשלה ושל שרים, ויודע איך שוכחים אותי. זה כמו הסיפור: שכחו אותי בבית. במקרה של לוד זה נכון.


לעצם הדיון – אני באתי לפה משום שאני חושב שלפני כארבעה חודשים בערך התיישבנו כאן לדיון בעקבות דוח אבו-חדרה, והסיום שלו בסופו של דבר היה שהוועדה קוראת למשרד הפנים לקיים מערכת בחירות בעיר לוד, ומבקשת ממשרד הפנים תוך חודשיים לקבוע אם יש בחירות, כן או לא.


באמת באמת באמת ליבי ליבי עם אילן הררי. הנה אני מודיע כאן קבל עם ועדה, ליבי ליבי עם אילן הררי. באים ללוד, מבטיחים תוכניות ארוכות טווח לשנתיים, לשלוש, לארבע, לחמש שנים, ואני אומר לך, אילן הררי יושב-ראש הוועדה הקרואה, שהיום יש לי בעיה אחרת. אני באתי דווקא היום כן לתמוך בך. משרד הפנים לא מתכוון לעשות בחירות בלוד, ואני מאוד רוצה בחירות בלוד. אני חושב שבפברואר 2011 אתה מסיים את תפקידך, והיה ראוי להחזיר את המנדט לבוחר, וללכת לקלפי, שהבוחר יבחר. מסיבות שאינני יודע אותן יושב משרד הפנים ומחליט לא לעשות בחירות. ואני מודיע פה לפרוטוקול – זה לא סוף פסוק.

אתה פספסת את הפתיחה. ד"ר אמרני אמר שהשר בימים הקרובים יקבל החלטה.

אני אומר לד"ר אמרני משהו שהוא אולי לא יודע, ושלא אמרו לו עדיין, שהשר החליט באופן חד משמעי לא לקיים בחירות בלוד. אני מודיע לו. אמר לי את זה השר. אני לא ממלא מקום שר הפנים. אני אומר לך את זה – הוא לא מתכוון לעשות בחירות בלוד. אני גם אומר לך שהם פנו למספר מועמדים - ואני אומר את זה לפרוטוקול - והציעו להם להיות ראש הוועדה הקרואה הבאה בלוד בפברואר 2011. ולכן, בעניין הזה אני אלך איתך יד ביד משום שאני חושב שלא יכול להיות, עם כל הכבוד, להביא לנו כל מיני סידורי עבודה של פוליטיקאים חדשים, למנות שם ראשי ועדות קרואות, שעד שהוא ילמד את העבודה, אדוני יושב-ראש הוועדה, בימים הסבוכים האלה של לוד, כבר אין סיכוי להציל את הגויה הזאת, לצערי הרב, ואני אומר את זה באופן הכי הכי חד משמעי. הלוואי והיה לנו ראש עיר כמו זאב בילסקי ברעננה שעשה עבודה מדהימה.

אדוני היושב ראש, שפה יוצרת מציאות. אמרת גויה, אנחנו לא גויה.

היא עלולה להיות גויה.

עשויה להיות גויה.

חבר'ה, אני לא מכניס את זה למקום הזה עכשיו. אילן, את כללי הפוליטיקה למדת הרבה יותר מהר ממה שאתה מציג. בעדינותך אתה פוליטיקאי לא פחות.

אדוני היושב ראש, באמת, עם כל הכבוד, עם כל הכבוד.

אילן, לא הפרעתי לך.

די, מספיק. סליחה, צריך ללמוד להקשיב לאחרים. אני לא מבין, אתה נמצא בזירה דמוקרטית. אתה לא מסוגל לשמוע דברים? האם אנחנו צריכים להצדיע לך? מה זה? מה נעשה טקס ונכין לך מגן? מה אתה רוצה?

לא ביקשתי. האם ביקשתי?

מספיק. אתה לא מסוגל לשמוע דברים שאתה לא מסכים איתם. תאמין לי, אני שנה וחצי בוועדה לביקורת המדינה ולא ראיתי דבר כזה. אני עוסק בביקורת ולא ראיתי אדם שלא מסוגל לשמוע ביקורת. בילסקי, אני יודע שתמיד אתה רוצה להרגיע אותי. אבל, לא היית פה קודם. אתה לא יודע מה הולך פה.

אני שמעתי כבר בחוץ על ההשתלשלות.

אתה לא יודע מה מתפתח פה. ואני אומר לך, אני נחשב אדם עדין, רגיש.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד לך, אני יודע לקבל ביקורת.

אתה לא יודע.

אני יודע. הדיון פה, כמו שאמרתי לך, וכתבתי, - - -

אבל, זכותו לומר את דבריו. האם אני שולט על יורם מרציאנו? תראה לי אדם במדינה ששולט על יורם מרציאנו? האם אני יכול להגיד לו מה להגיד? אני אגלה לך עוד משהו – יורם מרציאנו הוא חבר כנסת לשעבר. הוא יכול להגיע מתי שהוא רוצה לבית הזה. אני אפילו לא יכול לקבוע אם הוא בא או לא בא. אז אני עכשיו יכול להגיד לו גם מה לדבר? תלמד, תקשיב. האם הסכמתי לכל מה שהוא אמר? אתה מסכים לכל מה שהוא אמר? מישהו פה מסכים או לא מסכים? אני לא יודע, הוא אומר את דברו. תן לו. תלמד לשמוע.

אילן, העניין הוא לא ביני לבינך, ואני אומר את זה באופן הכי חד משמעי. אני לא חוזר מעמדתי מהדיון הקודם. אני חושב שבאת לכוח משימה של ארבע שנים. אגב, אילן, לא הרבה מאוד אנשים מסכימים לבוא ולהיות ראש הוועדה הקרואה בלוד. גם את זה כדאי שתלמד ותדע. לא הרבה מאוד אנשים. הרבה מאוד אנשים שמציעים להם את לוד אומרים תודה רבה ונעלמים, כאילו לא היו שם במשרד הפנים.


אין לי ויכוח איתך, הוויכוח הוא בכלל לא איתך. הוויכוח שלי היום הוא מול משרד הפנים. משרד הפנים הוא זה שאמור לקבל את ההחלטות. אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד, כשבא ראש הממשלה ומדבר איתי על תוכנית ארוכת טווח, עם מי הוא מבצע את התוכנית ארוכת הטווח? עם אדם שלא יודע. האם אתה יכול להגיד אם בפברואר אתה נשאר כן או לא? האם אתה יודע את זה? האם מישהו במשרד הפנים אמר לך אם אתה נשאר, כן או לא. התשובה היא לא. עם מי עובדים בעיר הזאת? באים ועושים הצגות לכלי התקשורת, באים לשם ראשי ממשלות ושרים עם פמליות, שרי ביטחון. כל המדינה מגיעה לשם. אבל, הם הולכים והאיש הזה שנשאר לעבוד עם המציאות לא יכול לקבל שום החלטה מעבר לפברואר. הוא לא יודע אם הוא בכלל שם בפברואר. הוא לא יודע אם הוא קיים שם, אז מה כל ההצגה הזאת?


אדוני, אתה יודע, יש לי הרבה הרבה כבוד אליך. באופן אישי אתה יודע את זה. הכתובת היא לא שוקי אמרני. עם כל הכבוד, הכתובת היא השר. השר צריך לבוא מייד ולהגיד: רבותי, אילן הררי נשאר, כן או לא. בחירות, כן או לא. להגיד מה קורה ומה עושים. להשאיר את המצב מעורפל, ולהגיד: כולנו דואגים ללוד – איך דואגים ללוד? במצב הזה צריך לקבל החלטות גם אם הן כואבות. אנחנו נחליט. אני כאזרח, כמי שמתמודד ומתכוון להיות ראש עיריית לוד בעתיד, ועוד מתכוון להתמודד אם יהיו בחירות, לא אדע אם אני נערך לבחירות בפברואר, כן או לא. הרי אתה בעצמך אמרת עכשיו שהשר אמור לקבל החלטה. פברואר זה פחות מארבעה חודשים. אני צריך להתכונן לבחירות, כן או לא.


אדוני, מבחינתי, זה לא סוף פסוק. אני מתכוון ללכת לתהליך שבסופו של דבר בג"ץ. אני אומר פה לוועדה, הם לא נותנים תשובה. אני כרגע עובד עם עורכי הדין שלי על הגשת בג"ץ לקיים מערכת בחירות בלוד כי אני חושב שזה מה שצריך לקרות, וטובה שעה אחת קודם. הוא אומר: בימים הקרובים. אמרתי - פברואר זה פחות מארבעה חודשים. אני חושב שזו צריכה להיות ההחלטה הראשונה פה.


הדבר האחרון שאתם צריכים לחשוב עליו במשרד הפנים, אדוני הממונה על המחוז, זה לחשוב על יושב-ראש ועדה ממונה חלופי. זה לא הפתרון. אתם הולכים לפתרון של סידור עבודה פוליטי למישהו כזה או אחר. אין בו שום אמת, אין בו שום רצון. אני גם אומר לך שיש גם תושבים טובים בלוד. לא כל התושבים מחכים ליושב ראש ועדה ממונה חדש. תעשה סקר עכשיו, ותבדוק עם התושבים. הם לא מוכנים היום ליושב ראש ועדה חדש. עם כל הכבוד לכם, תתחשבו גם בצרכים של התושבים בעיר הזאת. היום הפתרון הקל הוא להגיד: תשמע, לא החלטתי. בהרבה דברים משרד הפנים לא מחליט, לצערי הרב. אז אולי אנחנו נעזור לו להחליט.


אדוני, אני חושב שאתה צריך לעמוד על ההחלטה של הוועדה הזאת באופן חד משמעי שקבעה שיש לעשות בחירות בעיר לוד בתום התקופה, ושאולי גם מבקר המדינה יבדוק מה הן הסיבות שלא רוצים לעשות בחירות בלוד. כי אני אומר לך שהסיבות הן לא בדיוק ענייניות לטובת העיר לוד. הן סיבות פוליטיות כאלו ואחרות. ואם המבקר יבדוק הוא יגיע לחקר האמת, ומהר.

תודה רבה לך, חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו. חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

לפני חודש או חודשיים היה דיון סוער, וגם היום הדיון הוא שוב סוער. לפני 15 שנה היה סניף של מפלגת ישראל בעלייה בעיר לוד, וכל חודש הייתי בעיר לוד לצורך קבלת קהל שעשינו. הציבור שאני מייצגת אמר לי אז שהמצב הוא מאוד לא בסדר – בנייה בלתי חוקית, גניבות, יריות, רצח, המשטרה יושבת בתחנת המשטרה ולא יוצאת בגלל שהיא פוחדת מבני המיעוטים, ולכן היא לא מתעסקת מספיק. זו נבואה שחורה - אחרי 15 שנה אנחנו שומעים על הדברים.


אני מאוד מבינה את ההתלבטויות של שר הפנים. אילן, התלוננת כאן כשאמרו שאין ביטחון אישי. האם יש ביטחון אישי בלוד? אין ביטחון אישי. אמרו שאולי מצב חירום ושאולי זה יהיה שלטון אחר לגמרי. כולנו רוצים את טובת העיר לוד. לתושבי העיר לוד יש זכות לקבוע אם יהיו בחירות או לא יהיו בחירות. גם הם צד. שר הפנים מתלבט ויש לו סיבות להתלבט. אם יש בעיר כל שבוע רצח, ובמיוחד רצח נשים, אז גם השר לביטחון הפנים צריך לחשוב מה לעשות.


אנחנו דנים כאן וחושבים איך צריך לעשות את המצב טוב יותר. אבל, בסופו של דבר, מצד אחד, השר הוא זה שקובע, ומהצד אחר זה העם שיגיע גם לבתי המשפט אם הוא חושב שהגיע הזמן לבחירות, והם מסוגלים לבחור את האדם שיכול לסדר ולייצב את המצב.

תודה רבה לך, גברתי. חבר הכנסת בילסקי.

תודה, אדוני היושב ראש. בפתיחת דבריי אני רוצה להגיד בשם כולנו, בשם עם ישראל, תודה רבה לאילן. הוא מח"ט מהנח"ל שלקח את המשימה, ובא לשם. הוא לא שאל שאלות, ונכנס ללשכה והתחיל לעבוד. אדוני היושב ראש, אני ביקרתי את אילן מתחילת כהונתו ועד היום, ולפי דעתי פי 3 מכל שרי ממשלת ישראל ביחד שלא היו שם. כדאי שנתחיל לעשות רשימה מי ב-4 השנים משרי הממשלה היה שם, מהתקופה שאריק שרון החליט שכל חודש תהיה ישיבה בלוד עד לתקופה שבה עכשיו ראש הממשלה ואמר: אני אעשה מה שאני אעשה. לפני יומיים הייתי שם בסיור. אגב, אני מזמין את כולכם להופעה של דיוויד ברוזה ואחרים ביום חמישי בערב. מי שאין לו כרטיס יכול לפנות אליי, ונסדר לו משהו. תבואו ללוד.


האשמה הראשונה, קודם כל, היא על שרי ממשלת ישראל, על ממשלת ישראל, שלא לקחה ועשתה מה שצריך לעשות בעיר לוד. היום אנחנו מציינים את ערי הפיתוח פה במדינת ישראל, ויש טקסים ומדברים וכו'. העיר לוד היא במרכז המדינה. המיקום של העיר לוד הוא פי 10 יותר טוב מהמקום של העיר רעננה – אחלה מקום, אין יותר טוב. גם אם אתה רוצה ליצור עיר דמיונית, תאמין לי שלוד היא המקום הכי טוב. היא נמצאת בצירי נסיעה מרכזיים, רכבת, שדה תעופה, קרוב לתל-אביב, קרוב לירושלים וקרוב לכל מקום.


כן, יש בעיות בעיר הזאת. כן, זו עיר מעורבת. כן, זו עיר עם בעיות. אבל, האם אי אפשר היה לפתור את הבעיות של העיר הזאת? עם המיקום שלה? תסתכלו כמה הי-טק הגיע לרעננה, וכמה הגיע להרצלייה, לתל-אביב, וכמה כל אחד גונב ולוקח. תראה היום את יקנעם, עיר שחיה על סולתם בעבר.


לכן אני אומר לך, אדוני היושב ראש, אי אפשר לנקות את אותם שרים, את אותן ממשלות שהסתכלו וראו מנגד איך העיר הזאת הולכת ומדרדרת. ולנגד העיניים, זה לא קרה ביום אחד. עכשיו כאשר יש כמה מקרי רצח, כולם באים ומצטלמים, והולכים, כמו שהוא אמר. זו האשמה, קודם כל, של ממשלת ישראל ולא של אילן. אילן בא ועושה.


מוניציפאלי זה מקצוע, כמו שלהיות פוליטיקאי ולהיות עורך דין זה מקצוע. צריך להבין בזה. ובא אדם וקיבל את המשימה. בחיים שלו הוא לא ניהל שום דבר לפני כן כמו מוניציפאלי, ולקח ועשה כמה שאפשר למען העיר הזאת.


אני מסכים איתך, שר הפנים צריך לקבל החלטה, וזאת החלטה חשובה מאוד. אני הייתי פונה לשר הפנים ואומר לו: תשקול את כל השיקולים. כמובן שתמיד אנחנו רוצים שהשיקול העליון יהיה שהתושבים יקבעו את זה. זה על פניו תמיד הכי טוב, ואם אפשר להגיע לרגע הזה גם כן טוב. צריך לעקוב פה אחרי זה. ברגע שכל חודש, אדוני היושב ראש, נצטרך לקיים פה ישיבה, ולהביא את השר הפנים לפה ולהגיד: אדוני, מתי היית בפעם האחרונה בלוד? מה קורה שם? האם צריך להתערב מייד? תראה את התקציבים, את היכולות, תראה את הכול. לא לעזוב את זה ככה, ואחר כך לתפוס את הראש.


ולכן, אני באמת רוצה דרכך, שוקי, לפנות לידידנו שר הפנים. היום שמעתי הרבה דברי תורה ממנו בבוקר, ואני עוד צריך לעכל מה שהוא אמר. נבקש ממנו לשקול את השיקולים, ושיעשה אותם מהר. כל האינפורמציה ידועה - אין פה הרבה - ויחליט מה שיחליט. אילן צריך לדעת מה קורה איתו. כולנו רוצים לדעת מה הן התוכניות. אם אתה רוצה למנות מישהו אחר, נניח, זו זכות של שר הפנים, ואנחנו רוצים לדעת. אנחנו רוצים לדעת מה הם השיקולים, מי נבחר, על סמך מה בוחרים את זה. יכול להיות שבאמת הגיע הזמן אחרי אותם שנים לקיים בחירות, וינהל את העיר מי שנבחר על-ידי התושבים, וזאת תחת זכוכית מגדלת של כל חודש. אני מקווה ששרי הפנים גם הקודמים שהיו, וגם אלה שיבואו, יהיו בלוד קצת יותר פעמים. בדקתי את הרשימה של כמה פעמים היו כל שרי הפנים הקודמים בלוד. תאמין לי, יואל, אתה ואני היינו שם יותר פעמים מאשר שר הפנים שזו העיר הכי חשובה שהוא צריך לטפל בה, וצריך להיות שם ולראות. צריך לרדת לתושבים, ולראות ולבדוק ולראות. אי אפשר לעשות את זה. ואם היה נמצא שם, הוא היה כבר מבין שבתקציב שיש היום לאילן, ואני מדבר רק על הניקיון, עוד לא הגעתי לשום מקום, רק על הניקיון זה חינוך של דורות. אם לא תחנך מייד אדם זורק את הזבל מעל הקונצרטינה שבחצר שלו שצריך לאסוף את זה, ואם לא תיגש אליו ותגיד לו, זה לא ילך. אפשר לעשות את זה, לא צריך הרבה כסף בשביל זה. אבל, צריך מישהו שילך וייקח את הדברים האלה עליו. והשרים – לא מעניין אותם היום. אף אחד לא מתעניין, חוץ מהתקשורת, לבוא ולראות מה גורלה של לוד.


אם יש סיכוי לאיזושהי עיר במדינת ישראל להיות עיר מובילה זוהי העיר לוד. יש את הכול, רק תיקח. תראה מה בנק לאומי העביר לשם עכשיו. האם אתה יודע כמה הבנקים משלמים ארנונה? מזל שהם לא שמים לב. זו מחלקה קטנה. הם רושמים צ'ק ושולחים ושולחים, ושוכחים מזה. איזה יכולות יש? טלרד, אלדן, בזק. אדוני היושב ראש, היום יש אפשרות להביא את כל בזק הגדול ללוד. ולכן, אני באמת מודה לך שאתה במזג שלך עושה את הישיבות, ולא מוותר לאף אחד. אבל, אתה שם את לוד על המפה, אתה שם את הנושא. זה השולחן היחידי שמתנהל בו איזשהו דיון בקשר לעתידה של לוד. תודה רבה.

תודה רבה, אני מודה לך. עכשיו אנחנו לרשימת הדוברים – 3 דקות לכל אחד. אנחנו צריכים להתכנס לכיוון של החלטות. מר גבעתי, בבקשה.

אני חבר הוועדה הקרואה בלוד מזה שנתיים וחצי. יורם, אני מסכים איתך. חוסר הוודאות זה המצב הכי הכי גרוע שיכול להיות. שיחליט מי שיחליט לכאן או לכאן. אבל, היושב ראש צריך לדעת. אני מכיר את אילן שנתיים וחצי. אני מסכים איתך, אדוני היושב ראש, הוא לא פוליטיקאי. הוא לגמרי לא פוליטיקאי. אבל, הוא אדם שעובד ועובד קשה. זה אדם שמקדיש ימים ולילות. זה אדם שרץ בעצמו לטפל בבעיות הכי קטנות של התושב. זה אדם ששומע את רחשי התושבים, וזה אדם שמשתדל ככל שביכולתו לעשות את המיטב ואת המקסימום. אני חושב שאנחנו רואים את הסימנים הראשונים בשנה-שנתיים האחרונות.


יכול להיות שאני לא הייתי ממנה אותו, אם היית שואל אותו. אבל, אחרי שהוא כבר שנתיים וחצי-שלוש שנים אתה בא כדי שלמישהו אחר ייקח לו עוד שנה-שנתיים ללמוד? מה עשינו בזה? אנחנו פוגעים בתושבים ובעיר לוד. אסור לעשות את זה, במיוחד כאשר אני חושב שהוא מתפקד, והוא מתפקד לא רע. אבל, 60 שנה הזניחו את העיר הזאת. מה אתה מצפה איתנו, שבתוך שנתיים-שלוש אנחנו נעשה שם מהפך? אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

אולי נכשלנו. אני לא יודע במה נכשלתי. אני מגיע לכל ישיבה שמבקשים ממני מטבריה. אני עוזב הכול. לפעמים היינו שלושה חברי ועדה. אמרתי לשר הפנים: רבותי, אני בא כמעט כל שבוע. אני פעמיים בשבוע. לראש עיריית טבריה יש שלושה סגנים, חצי תושבים – 38,000 תושבים. אנחנו 75,000, אף לא סגן אחד, אף לא עוזר. אפילו מנכ"ל כמעט ואין. רוב הזמן אין מנכ"ל. הוא לבד עושה את העבודה. תקופה מסוימת היה איזשהו מנכ"ל והוא עזב. אבל, בלי סגנים ובלי אף אחד.

מר גבעתי, האם זה שאין מנכ"ל זה בעיה שלי?

אני לא מאשים אף אחד עכשיו, אני קובע עובדה.

זה שאין סגן זה לא רע כל כך, תאמין לי.

בסופו של דבר, הכול נופל עליו, ועל הכתפיים האלה. אמרתי לשר שאני מוכן להגיע כל יום. אבל, מה לעשות? אני בא מטבריה, ואני מוגבל בתקציב שלי. את הנסיעות של האוטובוס אפילו תשלמו לי. אמר לי המנכ"ל: תכתוב מכתב לשר. אתה צודק. כתבתי לפני שנה וחצי, ועד היום לא קיבלתי תשובה, ואני ממשיך להגיע ללוד.


אני באתי מכיוון שאני רוצה לתרום ואני רוצה לעשות. מגיעים אליי יזמים לישיבה, ואני רוצה להזמין אותם לכוס קפה. אבל, בלשכה אמרו לי שאין קפה כי אין כסף. הוצאתי 50 שקל מכיסי וקניתי קפה. בכל דבר יש לנו בעיה – רואים דרך הגרוש. עם כל הכבוד, יש חשב מלווה ויש גזבר והם נוקשים. אולי הם בסדר, כי הם גמרו במאזן תקציבי. אבל, אנחנו משלמים את המחיר. אנחנו צריכים להילחם בכל דבר. אני יושב בוועדת מכרזים, ואנחנו מחליטים על כיכרות ועל עוד כמה פרויקטים. אבל, אף אחד לא יוצא לפועל כי כולם הבטיחו לתת כסף, אבל בפועל הם לא נותנים. הם לא נותנים. לפני שנה וחצי החלטנו על ארבע כיכרות בעיר, אבל עד היום זה לא יצא לפועל. לפני שנה וחצי החלטנו על מתקנים בגני משחקים, ועד היום זה לא יצא לפועל.

למה? לאן הולך כל הכסף?

לא יודע לתת לך תשובה.

איפה כל מאות המיליונים שהועברו לעיר לוד?

יכול להיות שרק על הנייר. בפועל, - - -

אבל, זה כתוב ביצוע. אתה מסתכל על תקציב שעבר וכתוב: בוצע, הועבר. איפה זה? איפה זה?

בפועל זה לא יצא, ואני כועס. אני בדיוק כמוך, ואין לי תשובות ואני מחפש תשובות. אני מבקש תשובות.

אתם באים בטענות, וקודם כל תסתכלו על עצמכם. אתם מעלים שאלות, וזה כמו שאתה שומע שר בממשלה מתרעם ברדיו, ובמשך כל הראיון הוא אומר: צריך וצריך. אתה אומר: רגע, הוא שר בממשלה. למה הוא אומר: צריך, צריך. אני אמרתי שאם יום אחד אני אהיה שר, בחיים אני לא אגיד: צריך, צריך, צריך. אם אני אחשוב שאי אפשר אני גם לא אגיד שצריך. אתה שם, אתה נושא באחריות. איפה הכסף? איפה הפעילות?

אני מטפל בזה, ואני צועק.

תסביר לי מי היה צריך לתת את הכסף לכיכרות ואיפה הכיכרות. אם אלך למשרד התחבורה הוא יגיד לי שהוא העביר כסף לכיכרות.

הם החליטו רק בשבוע שעבר להעביר סוף סוף, אחרי שאילן דפק על השולחן.


אני אומר שאנחנו עושים את המקסימום ואת המרב. אני מצדיק אותך במה שאמרת במדויק - זה מתחיל מלמעלה. אם זה לא יהיה פרויקט לאומי, אנחנו ניפגש בעוד שנה, וזה לא משנה מי יהיה היושב ראש ומי יהיו חברי הוועדה, וגם בעוד שנתיים, ואנחנו נבכה. צריך מישהו שייקח את זה על עצמו. מצידי, יכול להיות שר מלווה. העיר לוד צריכה לקבל פתרון לאומי.

תודה רבה לך. הגברת אלנקיב, בבקשה, בקצרה 3 דקות. תציגי את עצמך.

אני מהא אלנקיב. אני תושבת העיר לוד, ואני גם מזכירת סיעת חד"ש בכנסת.


אני רוצה לדבר על ההחלטה לבצע הריסה היום, ודווקא בתזמון הזה.

לא, לא, לא.

שנייה.

לא רוצה, סליחה גברתי.

אז אני אגיד את זה בצורה - - -

לא רוצה שתיכנסי לדבר הזה. לא מדברים על הדבר הזה. אני הסברתי שהדיון הוא ברמה הלאומית. את לא תדברי לי על בעיה של הריסת בית כזה או אחר פה. אני אעצור אותך בכל שלב.

בסדר. אני לא אדבר על הריסת הבית. אני מדברת על האוכלוסייה הערבית שהיא מדממת עכשיו. בחודש האחרון היו שלושה מקרי רצח.


הוא יצא, הוא לא רוצה לשמוע.

אילן, אילן.

הוא הלך לשירותים.

היא לקחה את זה אישית.

האוכלוסייה הערבית נמצאת עכשיו במצב שבו היא מדממת – שלושה מקרי רצח בחודש אחד באוכלוסייה הערבית. במשך השנה היו עשרה מקרי רצח, וכולם מהמגזר הערבי. אני חושבת שצריך ליפול למישהו האסימון, ושהזנחה פירושה פשע. הזנחה בחינוך פירושו פשע. מחלקת הרווחה קורסת פירושו פשע גובר. זה לא העניין מי אוהב ערבים יותר, מי אוהב אותם פחות. צריך פשוט להשקיע, והמון. צריך להשקיע בחינוך. זה שאין מתנ"סים בעיר לוד לאוכלוסייה העיר זה כבר שבע שנים. שבע שנים אין קייטנות בקיץ, הילדים משוטטים ברחובות.

היו קייטנות בקיץ לכל המגזר הערבי.

כמה? אם יש ל-30 ילדים ואתה אומר לי היו קייטנות, הנה - - -

לא, היו 250. השנה פעם ראשונה ש - - -

פעם ראשונה – לא היה מגזר ערבי ילד אחד. פנינו לכל המגזר פעם ראשונה והבאנו הרבה מאוד תקציב. יש דברים שאנחנו לא מצליחים. הנה יש פה נציגים, ולכל המגזר הערבי היו קייטנות. זו פעם ראשונה, התחלנו.

היתה לעמותת אזרחים בונים קהילה מועדונית לנוער – הן הנוער היהודי, והן הנוער הערבי – והיא נסגרה כי העירייה לא תומכת. אנחנו עיר מוכת פשע, איך אפשר לתת לנוער הזה להסתובב ברחובות? זו סכנה, זה עוד רוצחים ועוד פושעים, ועוד קהל שייכנס לכלא. זה מצב חמור מאוד.

תודה רבה. אני מודה לך על הדברים. נשמע שזה נוגע מאוד.


מר קלדון, נשיא לשכת המבקרים, בבקשה. בקצרה, 3 דקות.

גברותי ורבותי, מניסיון אישי ואחר אני יודע כי מחלה מגיעה לשיא והיא מחריפה כאשר מזניחים אותה. דיברתם על כך שהעיר לוד חולה וחולה. אנחנו יושבים פה ומנסים לראות מי אשם, ומי לא אשם, כדי לראות מי יכול לפתור את הבעיה הזאת, ומי לא יכול לפתור את הבעיה הזאת.


לתפקידה של ביקורת המדינה יש ערך בלתי יסולה בפז. היא באה, משקפת, ועובדה שהיא מצליחה להביא לדיונים האלה. אבל, מה שחסר פה בקטע הזה הוא הקטע של הביקורת והפיקוח והבקרה השוטפים. אני מכיר את לוד לא פחות מיואל. אני עובד בתעשייה האווירית כבר עוד מעט 50 שנה, והרבה אנשים משם בפעילות היום יומית. הכרתי גם את יורם, ואת אבא שלו. הכרתי את יורם בתור נער צעיר אמביציוזי, וגם היום הוא נחשב לצעיר.


אני מכיר את לוד, ואני רוצה לומר לכם שהעסק הזה לא התחיל מהיום, ולא מאתמול, ולא בגלל אילן. בלוד הכשל המערכתי - ניהול עיר. גם ראשי ערים, וגם מועצות נבחרות – הכול היה שם. אבל, הכול התפרק כי משום שמהבסיס שם לא ידעו לטפל בזה, או שלא כל כך רצו לטפל בזה. והנה, היום אנחנו מגיעים לשיא המחלה של העיר הזאת, ומתחילים לחפש מי אשם ומי לא אשם, ואיך פותרים ואיך לא פותרים.


לדעתי, הכשל המערכתי הגדול ביותר זה הכשל של היעדר פיקוח ובקרה מסודרים בעיר. ותעזבו אותי כרגע עם הבעיה הלאומית כזאת או אחרת של ערבים או לא ערבים – ניהול עיר. ניהול עיר אומר – ויש לנו פה שני ראשי ערים – לתת שירותים לציבור. אין מנהל רווחה, למשל, בלוד. השירותים האלה לוקים בחסר מרגע שנולדה העיר הזאת. אז מי אשם קודם?

זה לא מדויק, אדוני.

אמר לך יואל: תדעו להקשיב. יש לכם מנכ"ל שהוא גזבר, האם זה ניהול תקין, לא תקין? מי שמבין מה זה ניגוד עניינים יכול לדבר על זה. מנכ"ל שהוא גם גזבר – לא יעלה על הדעת. הנה פה יש ראש עיר, צריך הפרדת רשויות. העיר הזאת לא מנוהלת, והיא לא נוהלה על-ידי האזרחים עצמם. אם נחליף היום, האם זה יעזור טוב יותר, או יעזור טוב פחות? ישנו כאן מבקר עיר שלאחר תקופה מאוד ארוכה של מבקר פנימי בעיריית לוד – לפי דעתי זו היתה התמונה אז - ממונה אדם שהוא מבקר פנימי. לפני 18 שנה המחוקקים באו ואמרו: רגע, ביקורת המדינה זה ביקורת הציבורית החיצונית שבאה לארגון מידי פעם כאשר הוא חולה, והיא עושה את הבדיקות שלה. הביקורת הפנימית היא ביקורת ציבורית בתוך הארגון – זה החוק. לפני 18 המחוקקים אמרו: נעזור. ביקורת המדינה זה נפלא וחשוב. אבל, צריך שביום יום, אילן, יהיה לך אדם שיגיד לך תעשה כך או אחרת, וייעץ לך כך או אחרת, ויבדוק את הליקויים על מנת למנוע, לתקן ולשפר. כלומר, לסייע לראש העיר ולכולם להשיג את התוצאות. יש מבקר פנימי שעובד לבד, אין לו אף אחד, והוא צריך לבד להתעסק באלפי נושאים אחרים, והחוק אומר לו: תבחן, בין היתר, גם את זה, וגם את זה, וגם את זה, וגם את הניהול התקין, וטוהר מידות, ובעיות של חברה וכלכלה והכול, והוא לבד. באמת, אם רוצים לעשות משהו - לחזק את מערכות הבקרה והפיקוח ברשויות המקומיות, ולא רק בלוד.

תודה. חיים קרביץ, בבקשה.

אני תושב העיר כבר המון זמן, ולשעבר הייתי חבר מועצה. אני שמעתי המון דברים, ואני מכיר את כל הסיפורים מבפנים. לא שמעתי מה שרציתי לשמוע – שיש חוסר של שלטון חוק בעיר. זה שורש כל הבעיות. כל הדברים האחרים הם כבר בתור שני, שלישי, רביעי, עשירי. אם חצי מהאוכלוסייה הם אנשים נאמנים לחוק וגרים לפי החוקים, והאחרים גרים לפי הפירושים, מנהגים וטרדיציות, שום דבר לא יזוז מהמקום.


שמעתי שהיו ביקורים של כמה שרי פנים. בביקור האחרון של אלי ישי הוא נפגש רק עם שרי ש"ס, והוא עשה ביקור במוסדות ש"ס, וזהו. איך אני יכול לתת אמון בפגישות שכאלה? למשל, שר המשטרה אמר עשר פעמים שהוא עושה זה וזה. 12 שנים יש מאבק לפתיחת תחנת משטרה בגני אביב. זו עיר, 25,000 תושבים. 12 שנים יש בודקה במקום תחנת משטרה. מדובר בפחון קטן של מטר למטר – זהו, פיקציה. כל הדברים האחרים הם דמגוגיה, לצערי.

תודה רבה, אני מודה לך. אבו מטיר, בבקשה.

צהרים טובים לך, ולנוכחים ולחברי הכנסת הנחמדים, ולחברת הכנסת סולודקין שאני רוצה להתחיל דווקא מהדברים שלה.


אדוני היושב ראש, הדיונים האלה מתקיימים מאוחר מאוד. הם היו צריכים להתקיים לפני 10 – 12 שנים, על מנת לגלות את הליקויים בעיר לוד, ולא היום. הרי ההזנחה בלוד היא כבר 40 שנה. אני לא יודע אם חברי הוועדה ואתה ביקרתם בלוד, כן או לא.


אני מכיר את העיר לוד טוב, הייתי חבר מועצה בעיריית לוד, ואני יודע בדיוק מה קורה שם. אני לא מאמין שפתאום כולם התעוררו כשיש 6 מעשי רצח בחודש ו-6 ימים. שאלו, למה? ואז אמרו: כבוד המשפחה, עבריינים, פושעים. זה הסטיגמה על העיר לוד. מהרעש הזה אתם עושים סטיגמה רעה על תושבי העיר לוד, ועל כל מקום בלוד. אם אני צריך לבוא לאיזשהו מפגש, ואומרים לי שאני מלוד, זה כאילו שיש לי איזשהו נגע, או מחלת החזירים. זה ממש עושה לי רע. הרע הזה זה התקשורת והמבקרים.


אדוני, היו ראשי ממשלה, היו חברי כנסת, היו שרים. אני רוצה לגלות לך שהתקשר אליי אחד העוזרים של אחד השרים והוא שואל אותי על מה הם דיברו שם, כי הוא רוצה לכתוב את זה לש. הוא אומר: שכחנו מה אמרנו.

זה לא רק בביקור בלוד, זה עניין של מה בכך. אל תיקח את זה באופן אישי.

אבו מטיר, שר בממשלה הנוכחית.

לא, לא, בממשלה הקודמת.

הממשלה הזאת.

כל תושבי לוד, ואני מאמין שגם חברי מרציאנו, רוצים את טובת העיר לוד. הגיע הזמן שממשלת ישראל וששרי הפנים בממשלות ישראל יפסיקו לחפש סידור עבודה לפוליטיקאי שבו הם רוצים בבחירות הבאות.


אדוני היושב ראש, אם ועדה קרואה רוצה להמשיך ועדה קרואה אנחנו נעשה הכול נגד משרד הפנים - הפגנות של תושבים, ופעילות עד לפה. ואם אנחנו אומרים את זה, אנחנו נעשה את זה. לא יהיה יושב-ראש חדש, ולא ועדה חדשה. רוצים שאילן הררי ימשיך עד שיכריזו על בחירות, או שיכריזו בחירות – אחת מהשתיים. אני יודע ששר הפנים כבר הציע לארבעה אנשים. תודה רבה.

תודה רבה, אני מודה לך. הגברת ליאה שטיינברג, בבקשה.

צהרים טובים. אני ליאה שטיינברג, דוברת תושבים למען מינהל תקין בלוד.


התחושה שלנו, לפחות, היא שמבחינת משרד הפנים, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. היינו כאן לפני שלושה חודשים בדיון על דוח אבו-חדרה. לפני שנה הדוח כבר היה מוכן. אם היום היה צריך להכין דוח, אפשר היה להכין דוח אבו-חדרה חדש על כל מה שהתרחש בשנה, ואנחנו כאן ליקטנו ממקצת הממצאים שרק בחודשים האחרונים ליקטנו מישיבות המועצה.


מה שקורה הוא שלמעשה יש בתוך עיריית לוד את אותה שכבת ערכית שבאה להתנדב ולעזור לעיר שזה אילן וחברי הוועדה הממונה שהם בישיבותיהם מחליטים על דברים. אבל, בפועל, מי שמנהל את העירייה זה המנגנון שהיה. קרי, יותר נכון, גזבר, מנכ"ל, מזכיר העיר. הוא מחובר בטבור למשרד הפנים, מוציא מדיניות כמו שהוא מבין ממה שהוא שומע מקולות מלמעלה, ממשרד הפנים, והמדיניות הזאת מתבטאת במה שאמר קודם גבעתי – אין כסף לכלום, וגם הכסף שיש חוזר חזרה כי אין כסף כדי להוציא את הכסף לפועל. זה מין מעגל קסמים כזה.


יש לנו בן אדם נפלא. אתמול היינו ביחד בוועדה המחוזית, והאיש הזה הופיע בפני הוועדה המחוזית - תוכנית אחיסמך, ואמר: תנו לנו, תשאירו לנו לפחות 300 צמודי קרקע לטובת צעירי העיר לוד כדי שהצעירים האלה לא יעזבו, ויום אחד תהיה לנו סוף סוף מנהיגות מקומית ראויה, שלא נצטרך כל הזמן לדשדש בוועדות קרואות למיניהן. בסוף הוועדה החליטה מה שהחליטה – איזשהו מי מש שם של משרד הפנים עם משרד השיכון, עם אלוהים יודע מה.


בסך הכול, יש שרים היום שמנצלים את החולשה של העיר לוד לא כדי לעזור לעיר ולקדם אותה. יש היום שרים שאמונים לקדם את העיר, ומה שקורה הוא שהם חוסכים, חוסכים, חוסכים, חוסכים. הנה, איך הצדיקו את מינוי גזבר העירייה לשמש גם כמנכ"ל? מישהו בשם שפיצר מוציא מכתב לעיריית לוד ואומר: מינוי זה יגרום לחיסכון בתקציבה של העירייה. זה הדבר הכי טוב שהוא ידע להגיד על המינוי.


אנחנו מבקשים שלא נרחף כל הזמן מלמעלה – עיר חולה, עיר מסכנה, 50 שנה עם בעיות, ומה יהיה. זה לא התחיל באילן. בואו נתחיל לפרט את הבעיות אחת לאחת כדי שיפתרו אותן. אם מנגנון העירייה הוא כזה שהוא לא מסוגל לתפקד, טפלו במנגנון העירוני. אם מצד אחד יבטיחו לעיר הרים וגבעות של תקציבים, אבל מצד שני יש מנגנון שלא מסוגל לתפקד, שום דבר טוב לא יקרה. תודה רבה.

תודה רבה לך, אני מודה לך. מר ג'ומעה אזברגה, בבקשה.

שלום לחברים. אדוני היושב ראש, כולם פה לקחו את העיר לוד כאילו לוד היא כבשה שחורה. לוד בכותרות. אבל, העיר לוד לא שונה מאף עיר אחרת. בכל עיר נמצא מקרים של פשע ורצח, וגם בלוד מטבע הדברים. אף אחד לא מדבר על לוד כעיר של אי יציבות שלטונית. ב-10 – 15 שנים האחרונות התחלפו כמה ראשי רשויות בלוד. אף אחד לא מדבר על שוהם, ועל מודיעין, שהאוכלוסייה החזקה עברה משם, אף אחד לא מזכיר את זה.


לוד לא שונה מרמלה בשום דבר. ההיפך, רמלה היתה הרבה יותר גרועה מלוד, וגם בית דגן, וגם באר יעקב, והיום הערים האלה פורחות, ואנשים היום באים, ואי אפשר למצוא שם מטר אחד. העיר לוד לא שונה. ערים אחרות באות למשרד הפנים ולוחצות לאשר תוכניות. ישנן תוכניות שמונחות שם על השולחנות, ושומעים את הבעיות והתרחישים של העיר לוד, ואף אחד לא מזיז את זה. אדוני היושב ראש, הפחתת המיסים היא גורם מאוד משמעותי לעידוד עסקים חדשים בלוד.


אני מסכים עם יורם מרציאנו, ועם חלק מהחברים שדיברו פה, לבוא ולהחליף היום יושב-ראש רשות בתקופה קצרה של שנה-שנתיים הוא דבר שלא יעזור ולא יועיל לעיר לוד. עד עכשיו לא נודע לתושבים על תאריך או מועד לבחירות. כמו שיורם ציין, הוא לא יכול להתארגן תוך שלושה-ארבעה חודשים לבחירות אם זה מסתיים בפברואר. לדעתי, כל יושב-ראש חדש שיבוא לא יועיל, ולא יעשה שום דבר.


אני רוצה לציין פה שאף אחד מהנציגים פה וחברי הכנסת, כולל עובדי העירייה, לא הציג את המגזר הלא היהודי, ואת התוכניות למגזר הלא יהודי. אף אחד לא הזכיר את המגזר הערבי בפיתוח שכונות, בפיתוח מגורים, בפיתוח דיור, בפיתוח מערכת חינוך ותשתיות. אף אחד לא מדבר על זה. אדוני היושב ראש, אין אפילו נציג מטעם משרד הפנים מהמגזר הלא יהודי בתוך הוועדה. תודה רבה.

תודה רבה, אני מודה לך. מר שילה אדלר, מנכ"ל הגרעין בלוד.

שלום, אדוני היושב ראש. אני מייצג מעל כ- 250 משפחות שנמצאות בתוך העיר, ופעילות בתחומים חברתיים, בתחומי רווחה, מוסדות חינוך, וכל מה שקשור בזה.


קודם כל, אני מאוד שמח שהדיון הוא על העניין הלאומי ועל המשימה הלאומית, והוא לא מתעסק עכשיו בתשתית הביוב, או במה שעלה בדוח שהוצג.


העיר לוד היא משימה לאומית לכל דבר. היא נמצאת במקום אסטרטגי. אנחנו מביאים כל שנה לעיר הזאת משפחות חדשות. רק השנה, על אף הקשיים ועל אף הדשדוש בנושא הבנייה, הבאנו כ-30 משפחות חדשות לעיר בתקופה הזאת. מדובר במשפחות שמגיעות מכל הארץ, בין אם זה מרעננה, בין אם זה מכפר סבא, או בין אם זה מההתיישבות ביהודה ושומרון. הן מגיעות לעיר וקונות בתים על מנת לקבוע בעיר את ביתם.


מיקום העיר לוד, הפוטנציאל שלה, צומת הדרכים שבו היא נמצאת, נותן לה את היכולת להרים מנוף ענק. ככל שהיא יותר למטה, היא יכולה לעלות מעלה יותר.


בלי להיכנס לנושא הבחירות, כן או לא, שהוא נושא מאוד חשוב, ואני חושב שכולנו מסכימים שלהחליף יושב-ראש ועדה ממונה או ועדה קרואה הוא הדבר האחרון שבו אנחנו רוצים, אני חושב שצריכה לצאת מהוועדה הזאת אמירה ברורה לממשלה. ממשלת שרון הבטיחה ב-2002, ומסיבות טרגיות הדברים לא מומשו. אנחנו צריכים לראות את ההחלטה שתוגש בעזרת השם ביום ראשון לממשלה. אנחנו רוצים לראות איך הוועדה פה לוחצת, ואיך הכספים מצליחים להגיע, ואיך אנחנו מצליחים להרים את העיר הזאת. הציבור הציוני דתי לאומי מגיע לעיר וקובע בה את ביתו, ואפשר להקים גרעינים וקבוצות כאלה וכל דבר אחר.

אדוני היושב ראש, אם ועדה כזאת בראשות ראש הממשלה שמינה פקידה שם על מנת לטפל בהכנה לקראת הדיון ביום ראשון, ולא את המנכ"ל בעצמו, זה מעיד על היחס של הממשלה בלוד. בעניין הזה צריך לומר את גם את הדברים באופן ברור.

צריכה לצאת מפה אמירה של היושב ראש. אנחנו רוצים שיהיה שר.

ישבת עם פקידה במשרד ראש הממשלה, ולא עם המנכ"ל. אילן, באים לעזור לך, ואתה רק לא מסכים ולא מסכים ולא מסכים. פקידה יכולה לטפל במשרד ראש הממשלה לקראת דיון בממשלה בכל הנושאים החשובים האלה?

יורם, אני לא יכול לקרוא אותך לסדר.

אדוני היושב ראש, אם אפשר שתצא מפה קריאה שיהיה שר ממונה על הדבר הזה. יש שרים בלי תיק, אפשר לקבל מינוי לדבר כזה.

בהזדמנות הזאת, ישר כוח על הפעילות שאתם עושים שם.


ניר אבנון, בבקשה.

אנחנו חווים כישלון. אם תשאל היום תושב לוד אם הוא מרוצה, אני לא מאמין שתמצא אחד שיגיד שהוא מרוצה, ושהוא מקבל שירותים כמו שהוא מצפה. האשם בזה הוא בממשלת ישראל בראש ובראשונה. שמונה שנים, לפחות, הממשלה ניהלה את העיר לוד באמצעות הוועדה הממונה, באמצעות משרד הפנים, והתוצאות הן כאלה. ולכן, הפתרון יכול לבוא רק מרמת הממשלה. שמחנו מאוד לשמוע על כניסת ראש הממשלה, על הביקור שלו, ועל הכוונה שלו אולי להרים את הכפפה הזאת, ואנחנו תולים הרבה תקוות בזה, כי רק ברמה הזאת ניתן יהיה להזיז את העגלה הזאת.


צריך לזכור שאין היום עם מי לעבוד. כלומר, אם היום גם מזרימים כספים, ושמענו עדות של חבר ועדה בעצמו, אין מי שיוציא אותם אל הפועל. אנחנו יודעים על תקציבים שחוזרים חזרה שלא מוצאים אל הפועל. לכן, גם צריך לחשוב מי מסוגל להוציא לפועל את הדברים. זו החלטה קשה ששר הפנים צריך היום לקבל. אני לא רוצה לומר לו אם בחירות או ועדה ממונה. אבל, אני מאמין שאם מדובר על ועדה ממונה זה חייב להיות דמות שאין עליה מחלוקת, עם ניסיון מוניציפאלי עשיר, אישיות משכמה ומעלה שתוכל להזיז את העגלה הזאת.


אני חושב שבכל זאת יש כיום הזדמנות נקודתית כן להצעיד את לוד קדימה על-ידי הכנסת אוכלוסייה ברמה גבוהה עם היתרונות העצומים של המיקום של לוד. לדעתי, ההזדמנות הזאת מוחמצת בימים אלה כאשר שוב היא הופכת להיות שכונה גדולה מאוד של 3,000 תושבים שתהיה חרדית עם אוכלוסייה סוציו-אקונומית יחסית נמוכה מבחינת אופי השכונה. לא שחס וחלילה שיש משהו נגד החרדים דווקא. אבל, ברור שהאוכלוסייה שתתפוס את מקומה בשכונה הענקית הזאת תהיה אוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית מאוד נמוכה וזה בגלל אופי המכרז שהוחלט עליו. אני מקווה מאוד עוד לעצור את התהליך הזה, ולשנות אותו, כי זו ההזדמנות. 3,000 יחידות מוכנות לקלוט תושבים חדשים ברמה גבוהה יותר.

תודה רבה, אני מודה לך. הגברת ציונה כסיף, בקצרה.

שלום לכולם. כבר נאמר כאן שמדובר בתהליכים ארוכי טווח. העיר לוד מקבלת מזה כעשור טיפול נקודתי, וכשאני הגעתי לתפקיד שלי לפני שנתיים ובדקתי מה הממצאים, מה התוצאות כתוצאה מהשקעה מסיבית של טיפול נקודתי, לצערי הרב היה פער מאוד מאוד גדול בין ההשקעה בין התפוקות לבין התשומות.


בשנתיים האחרונות אני יכולה להצביע שאנחנו מתחילים בתהליכים שהם תהליכים שהם אבני יסוד, להניח תשתית, לבנות תוכנית אב, להוציא לפועל תוכניות, ולעשות עליהן פיקוח ובקרה. אנחנו בנינו מערך תוכניות לשיפור הישגים מגן הילדים ועד התיכון. הדבר הזה עבר את ביקורת מנכ"ל משרד החינוך עם שבחים מאוד גדולים. אנחנו העלאנו את הציונים של הילדים שקיבלו תגבורים ב-21%, ואני מדברת ברמה כוללת.


הוזכר כאן העניין של המגזר הערבי. אנחנו מיפינו את כל הצרכים, ועשינו העדפה. אני אומרת את זה בפה מלא - עשינו העדפה לטובת המגזר בנושא של תקשוב, בנושא של שיפור תשתיות. מי שיראה היום את הרשימות במשרד החינוך, ויראה את מספר בתי הספר הערבים שהולכים לקראת בינוי, יראה שאכן נעשית שם העדפה מתקנת.


אני רוצה לומר שבכל בתי הספר התקיימה קייטנת תגבור לביעור הבערות לילדי א' וב'.

גברת כסיף, זה לא ישיבת הנהלה בעירייה שאת מציגה את מערכת החינוך. יש פה ראש עיר, יציג את הדברים. לא כל פקיד פה צריך - - -

יורם, יורם.

ככה נראית העירייה. אתה מכיר ראש רשות שהפקידים שלו מתחילים להציג מצגות? נו, ברצינות. ככה זה נראה בדיוק.

יורם, תראה מה קרה בגללך.

בושה וחרפה.

אין לנו תקציב לתקן את הפטיש הזה.

משפט סיום, בבקשה.

גברתי, סיימת. תשלימי את זה בהנהלת העירייה.

אני סיגלית גבעון מעמותת סנגור קהילתי. אני מסכימה עם הרבה דברים שנאמרו. אני חושבת שיש כשלים ברמה המקומית. אבל, הרבה מהם נובעים מהיעדר משאבים. אחת ההצעות שאנחנו מנסים היום לגלגל – זאת אומרת, אנחנו רוצים לפנות כמובן לממשלה – זה שיהיה תיאום בין הגופים. אני לא מומחית, אבל אולי ועדה בין משרדית. כלומר, שיעבדו ביחד ולא בצורה שבה עובדים היום.


אני חושבת שיש אפליה מאוד קשה במגזר הערבי, וצריך להשקיע הרבה יותר במגזר הערבי כדי למנוע פשע. כל התחומים קשורים לפשע ואלימות, חינוך ורווחה, וגם תשתיות שאתם זלזלתם וגם תרבות. צריך לעשות משהו מאוד כולל.

תודה רבה, אני מודה לכם. אנחנו עושים סבב סיכום עם חברי הכנסת שלא דיברו, ואז נגיע אליך ד"ר אמרני. חבר הכנסת מולה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני שמח לבוא לכאן. גם אתמול קיימנו דיון בוועדה למעמד האישה, שבה נכח גם יושב ראש הוועדה הקרואה מר הררי. אני חושב שבשלושת החודשים האחרונים ביקרתי בלוד יותר מכל חבר כנסת אחר, אולי אני טועה.

יש פה תחרות מי ביקר יותר.

אני לא יודע. אתה יודע מה? אני משאיר את זה לשיפוטו של ראש העיר.

מקום ראשון.

בסוף תוציא דוח נוכחות חברי כנסת.

אני לא מוציא דוח של חברי כנסת.

מקום ראשון בהגעה ללוד.

נכון. אני רוצה לומר לך שמה שהדהים אותי, בין היתר, היא עדותו האישית של ראש העיר הנוכחי. הוא אומר שמתוך 20 החלטות שקיבלה ממשלת שרון, בוצעה רק החלטה אחת. 19 החלטות לא בוצעו. זה בפרוטוקול של הוועדה למעמד האישה אתמול.

בהחלט, מ-2002.

כן, 2002. אני תוהה ואני שואל הרבה שאלות. מה קרה לגבי 19 סעיפי ההחלטות האלה? האם הן התאיידו? האם מישהו לא קרא אותן? אני חושב שאו שקראו אותן או שלא רצו לבצע אותן. אבל, זו לא השאלה. אני אומר לך מה שאמרתי אתמול. אילולא העיר לוד לא היתה עיר מעורבת שבה חיים יהודים וערבים – ובעיקר, שכונת רמת אשכול שבה יש 30% יוצאי אתיופיה, נדמה לי 60% ערבים, ו-10% ישראלים ותיקים – המצב היה אחר. אם שכונת רמת אשכול היתה במקום אחר, אני אומר לך שהיו יכולים לעשות יותר ממה שהם עשו.


אדוני היושב ראש, ברמת אשכול יש תחנת משטרה. השוטר בתחנת המשטרה אומר שהוא נמצא שם כי הוא כתובת לפושעים. קשיש יוצא אתיופיה ניגש אליו ואומר לו שירו בדירה שלו עכשיו, ושהוא מבקש את עזרתו. אבל, הוא אומר לו: אני לא שמעתי. הוא מתחבא. כאילו שהשוטר אומר: אני לא יודע.


אנשים מסתובבים עם אופנוע בשעה אחת בלילה, ולא נותנים לאנשים לישון. אנשים ניגשים לאותו שוטר והם מבקשים את הגנתו, והוא אומר: אני לא יכול, אני פוחד.


לא רק זה, אדוני היושב ראש, אלא שבעיר לוד יש מכונית אחת שמטאטא את כל הרחובות בעיר לוד. איפה אנחנו חיים? הפקרות. שלא נדבר על בנייה בלתי חוקית, ושלא נדבר על זוהמה, ושלא נדבר על החולדות שרצות בכבישים. זה פשוט בושה וכלימה.


לכן, אני חושב שמבקר המדינה צריך לבדוק את הסיפור הזה מאל"ף ועד ת"ו. זו לא שאלה של מפלגה כזאת או אחרת, או ממשלה כזאת או אחרת. אני רוצה שתדעו שהסיפור הזה הוא לא רק מהממשלה הזאת - אני רוצה להודות על האמת.

זה ממשלות ישראל – אמרנו.

ממשלות ישראל. ואני לא מקנא ביושב ראש הוועדה הקרואה, אני לא מקנא בו. אני גם יודע מה היה בזמנו של אריה ביבי, וכשהגיעו לשם גם עולים, ואנחנו ביקשנו לסגור את שכונת הרכבת.


אדוני, המחדל של העיר לוד מהדהד. בסך הכול, זוהי עיר שנמצאת במרכז. אין מילים לתאר את המצב. תאמיני לי שכל הסיפור הזה הוא בגלל שהעיר היא עיר מעורבת. לא יעזור שום דבר, צריך להגיד את זה ביושר, בהגינות ומול הפנים. זוהי עיר מעורבת, ולכן כולם סוגרים את האוזניים – לא שמעו, ולא ראו. זה כל הסיפור.

תודה רבה. חבר הכנסת שנלר, בבקשה.

תודה. משפט אחד או שניים בלבד. אני לא מתכוון לתאר פה תיאורים נוספים. שמענו, הציבור שומע, הציבור רואה. נדמה לי שחבל לעסוק בשאלה של התיאורים היפים, והפחות היפים הללו.


יש נכס במדינה הזו, ולנכס הזה קוראים מבקר המדינה. זו הוועדה שצריכה ללוות את אותו נכס. הנכס הזה בא להרים לנו דגלים, להציב לנו ציוני דרך, ולהראות לנו חיצים לאן ואיך נתקן את אותם דברים שזקוקים לתיקון.


לכן, נדמה לי, אדוני יושב ראש הוועדה, שלצד כל הדברים צריכים כולם, ללא קשר לשום דבר, כפי שאמר חברי חבר הכנסת מולה, לבקש ממבקר המדינה לעשות את תפקידו, וכולם צריכים להיות שמחים על כך. לא מתוך רצון כביכול לבקר בשביל להעניש ולמצוא אשמים. צריכים לתקן, וצריכים לתקן מהר. צריך לתת פתרונות מהר.


אני אשמח מאוד אם החברים כולם פה אחד יצטרפו להטלת המטלה על מבקר המדינה לדוח שיהיה הבסיס לתיקון התהליכים האלה.

תודה רבה, אני מודה לך. ד"ר אמרני, בבקשה.

אני חושב שנאמרו כאן הרבה מאוד דברים שאם היינו רוצים להתייחס לכולם אז צריך הרבה מאוד זמן, ואין זמן לזה. אני אומר מספר מילים מנקודת הזווית שלנו כסיכום, וממש בכותרות.


דבר ראשון, אני חושב שצריך באמת להתחבר לדברים שאמר היושב ראש בתחילת הדיון, ולחשוב על תוכנית אסטרטגית לשיקום העיר לוד, או קידומה לאותם מקומות שהיינו רוצים לראות אותה כעיר מרכזית וחשובה במדינת ישראל. אני חושב שלכולם יש את הרצון הזה. יכול להיות ויכוח לגבי הדרך.


הנקודה השנייה שאני רוצה לציין היא כל מה שקשור לגורמים. צריכים להבין – הגורמים למצב שהעיר לוד נתונה בו הם מאוד מאוד מגוונים. זה גורמים מסוימים שיוצרים את אותו מעגל קסמים. אם ניקח נושא של ביטחון אישי שאין – ואגב, זה לא קשור למשרד הפנים. הכול מפנים למשרד הפנים כי משרד הפנים נושא באחריות המיניסטריאלית לשלטון המקומי, ואולי זה בסדר. אנחנו לא אחראים גם אם יורדת כמות גשם כזו או אחרת בלוד. זו לא האחריות שלנו. אנחנו אחראים על תחומים מסוימים. אנחנו אחראים לכך שהנושא של הניהול של העיר ייעשה בצורה ראויה, ובאמצעים המינהליים שנתונים ברשותנו, אדוני היושב ראש.


למשרד הפנים יש כלים של התערבות ופיקוח. הכלים החמורים ביותר שהמחוקק נתן לנו שיש בהם אפילו מרכיב של פגיעה בדמוקרטיה במידה כזו או אחרת, זה חשב מלווה שלמעשה צמוד לראש רשות. זה עונש קשה מאוד שראשי הרשויות נפגעים ממנו. מינינו חשב מלווה. יש נושא של ועדה ממונה. כשנכנסתי לתפקיד ב-2003 וראיתי את המצב, בשלב ראשון המלצתי על הקמת ועדת חקירה שם. היתה ועדת חקירה, והיא המליצה מה שהיא המליצה. לקח הרבה מאוד זמן לשר פנים כזה או אחר להחליט על הוועדה הממונה. וגם לגבי ועדה ממונה, אנחנו כמשרד פנים עשינו צעד חריג, וחשוב לומר את זה כי עלו כאן נושאים שקשורים למרכיב של פיקוח ובקרה של השלטון המרכזי. מינינו חשב מלווה צמוד ליושב ראש ועדה ממונה שהוא צעד חריג מאוד.


דבר נוסף הוא כל מה שקשור לנושא תכנון ובנייה. כל התוכניות שיש לעיר לוד מבחינת הוועדה המחוזית, אנחנו אישרנו אותן. אני אומר באחריות מלאה, אין שום תוכנית שעיריית לוד, ועדה מקומית לוד, הגישה לנו ואנחנו לא אישרנו. הבעיה היא לגבי המימוש. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור. אתמול קיימתי דיון גדול בנושא אחיסמך. מדובר בתוכנית של 3,000 יחידות דיור שאישרנו לפני שמונה שנים, אלא שאף אחד לא בא לממש, והדברים נעשו.


לגבי נושא ההחלטות – כפי שאמרתי בתחילת דבריי, וחשוב להבהיר את הנקודה, אנחנו כמשרד הפנים, ואני אומר את זה באחריות מלאה, רואים מקום שבו הציבור בוחר את נבחריו, נבחרי ציבור מנהלים את הרשות המקומית, ולא פקידים, וזה כורח. כפי שאמרתי, שר הפנים אמור לקבל בימים הקרובים החלטה, וזו החלטה קשה מאוד מאחר ויש לזה פנים לכאן ולכאן.


לפעמים נושא של החלטה ומה לעשות נותן את התחושה שאלה שיושבים ליד אלה שמשחקים שחמט יודעים את הכול, את כל הפתרונות. החלק היותר קשה הוא לקבל את ההחלטות. כמובן שיותר קל לתת את העצות מסביב.

אני מודה לך. אילן הררי, האם יש משהו שלא אמרת?

שני משפטים, ברשותך. שפה מייצרת מציאות. אני לא מקבל שיש פה בדוח כישלון. זה לא נכתב. אני לא מקבל שוועדה קרואה לוד זה כישלון – בשום פנים ואופן לא. עיריית לוד, העיר לוד, מתפקדת. אין יום שביתה שלוש וחצי שנים, אין יום שאין משכורות לאנשים, אין יום שהעסק לא מתפקד.


נכון, כולנו רוצים – התושבים ואני – טיפול טוב יותר. אנחנו התחלנו עם מינוס 162 מיליון שקל. אין לך מושג מה זה לנהל עיר עם מינוס 162 מיליון שקל. אנחנו 100 מיליון שקל לא טיפלנו. אנחנו לא מאוזנים 2008, 2009 ו-2010, למרות שיש עוד חודשיים לסיים את 2010. העיר מתפקדת, העסק עובד. אבל, אני מסכים עם כל מה שנאמר פה על ידי התושבים. כולנו רוצים טיפול טוב יותר.


ההצעה הזאת שאני מאוד מברך עליה, בניגוד להצעות הקודמות לדיון, נותנת לוחות זמנים ותקציב. זה לא איזה סעיף לטפל בביטחון, זה איך יטופל. אני מברך על מה שנעשה. לא עשתה את זה פקידה, עשתה את זה מנהלת אגף תיאום ובקרה. אני נפגשתי עם מנהלת אגף תיאום ובקרה הקודמת עשרים פעם בממשלה הקודמת – לא קרה כלום. עכשיו קרה – ביקור ראש ממשלה. עכשיו קרה, בעזרת השם שזה יקרה.


אין לי בעיה שמבקר המדינה יבדוק אותנו, אני לא מחביא כלום.

תודה רבה. מר שמואל גולן, ואז אני אסכם את הדיון ואקבל החלטות.

אדוני, אנחנו כבר התייחסנו בעבר ליכולת של תפקוד הוועדות הממונות. היה דוח שהגשנו אותו, והגיבוי של מוסדות השלטון לוועדות האלה, ובין היתר, הצגנו כמובן את היכולות המוגבלות שיש לוועדה כזאת, ומטבע הדברים גם המלצנו על כל מיני המלצות. בדוח הזה התייחסנו אומנם גם ללוד, אבל זה היה בתקופת ראשית דרכה של הוועדה הממונה הנוכחית, ולכן לא כל כך התמקדנו בלוד.


תפקיד ועדה ממונה – לפחות לפי מה שאנחנו רואים אותו – הוא לנהל את שגרת העיר, ולפתח אותה. אבל, יחד עם זאת, גם להכין תשתית ניהולית וכלכלית לקראת המעבר בחזרה למשטר דמוקרטי כפי שאנחנו מכירים אותו. אני רק רוצה להזכיר לאנשים פה שבביקורת שעשינו, למשל, על air port city העלאנו את השאלה הזאת. האם מישהו בכלל שקל כשפתחו את החצר האחורית הזאת של נתב"ג שהיתה צריכה להיות בכלל חצר אחורית, ולא אזור תעשייה שכל מפעלי ההי-טק נוהרים עכשיו לשם, להזיז את זה קצת הצידה, ולשים את זה שם בלוד? כי אם מישהו היה מזיז את זה קצת הצידה יכול להיות שזה נראה אחרת. אולי גם צריך לשקול היום, ולבוא ולהגיד: אולי לפחות השטח הזה צריך להיות מסופח כי זה היה מגבה את העיר הזאת.


יחד עם זאת, העיר הזאת עברה משבר. היא נמצאת במשבר. יש לה ועדה. אני אומר שנכון הוא, ואני אומר את זה מתוך ראייה של מה שראינו עד היום, ואנחנו מצויים בדיוק מה קורה שם בעיר לוד. כמעט כל יום או כל יומיים אנחנו מקבלים מידע, בין אם אנחנו עם אנשים שלנו שם, ובין אם אנחנו מקבלים את זה בכתובים, ואנחנו יודעים שיש שם בעיה. צריך לבחון את הכול, את כל המערכת הזאת, בראייה מערכתית כוללת.


אנחנו סבורים שאם הוועדה תטיל עלינו את המשימה הזאת, צריך להיכנס לביקורת שהיא בראייה מערכתית כוללת – לבחון את כל ההיבטים גם במישור המוניציפאלי, גם במישור של מוסדות השלטון המרכזי, וכמובן לבוא לבחון את נקודות הכשל לכל אורך הדרך.

תודה רבה. אני מודה לך, אדוני. אני רוצה לסכם את הדיון.


הדיון הזה היה דיון שני. מבחינתי, כבר מראש היה ברור לי שזה לא יהיה דיון שיהיה לו המשך, אלא לדעתי הכנסת צריכה לומר את דברה, הוועדה לביקורת המדינה צריכה לומר את דברה, והיא צריכה להשתמש בסמכויותיה כדי להוביל ולהניע תהליכים, וזה מה שאנחנו מתכוונים כרגע לעשות.


הוועדה לביקורת המדינה – ודאי אם משווים לוועדות אחרות – יש לה מספר כלים שהם כלים משמעותיים שמסוגלים להניע תהליכים. ולפיכך, אני אבקש את חברי הוועדה להצביע על הצעת החלטה שאני ארצה להעביר כרגע שהיא למעשה אומרת שהוועדה לביקורת המדינה תשתמש בסמכותה על פי סעיף 21, ותבקש ממבקר המדינה לייצר או להכין חוות דעת/דוח מיוחד על מצב העיר לוד ברמה הלאומית המערכתית על פי הנוסח והניסוח שאנחנו נקריא עכשיו, וגם חברי הכנסת יצביעו עליו.


הוועדה לענייני ביקורת המדינה מחליטה על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, להורות למבקר המדינה להכין חוות דעת בנושא מצב העיר לוד. הוועדה מבקשת ממבקר המדינה לבחון את הסיבות לקריסת המערכת השלטונית בעיר לוד, לבדוק את תפקוד הוועדה הקרואה, לנתח את הגורמים לעלייה בפשיעה וההידרדרות בביטחון האישי, לעמוד על מצב מערכות החינוך, הרווחה, התשתית והתברואה בעיר, לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות בממשלות ישראל בנושא העיר לוד ויישומן, ולהציג לוועדה המלצות באשר לחילוץ העיר מן המשבר והפעולות הדרושות על מנת להביאה לתקופת שגשוג, פיתוח וצמיחה לטובת כל תושביה, ולמיצוי הפוטנציאל המצוי בה.


לאור חשיבותה הלאומית של לוד, הוועדה קוראת למבקר המדינה להכין את חוות הדעת בהקדם האפשרי על מנת למנוע הידרדרות נוספת במצבה של העיר, וכדי להחזיר את אמון התושבים במערכות השלטון בישראל.


אני אבקש כרגע לקיים הצבעה שמית על ההצעה הזאת. מנהלת הוועדה, בבקשה.

חבר הכנסת יואל חסון – בעד.


חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח.


חבר הכנסת אופיר אקוניס – אינו נוכח.


חבר הכנסת אורי אריאל – אז אריה אלדד.

רון, תקרא לאריה אלדד רגע שיצביע.

אריה אלדד במקומו. אנחנו נחזור אליו.


חברת הכנסת ציפי חוטובלי – אינה נוכחת.


חבר הכנסת אמנון כהן – אינו נוכח.


חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי – אינה נוכחת.


חברת הכנסת מרינה סולודקין – בעד.


חבר הכנסת גאלב מג'דאלה – אינו נוכח.


חבר הכנסת כרמל שאמה – אינו נוכח.


חבר הכנסת עתניאל שנלר – בעד.

בעד. הוא לא נמצא.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

מתנגדים – אין

נמנעים - אין

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה על

מצב העיר לוד לאור דוח מיוחד לבדיקת תפקוד עיריית לוד שנערך לבקשת

האגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים (דוח אבו-חדרה) נתקבלה.

אני קובע שההחלטה של הוועדה לביקורת המדינה התקבלה. אני מודה לכולכם על ההשתתפות, ומאחל למבקר עבודה יעילה וטובה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50.