הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
3
ועדת משנה למאבק בסחר בנשים

1.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

יום שני, כ"ד בחשוון התשע"א (1 בנובמבר 2010), שעה 11:00

הצגת תכנית העבודה של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול לטיפול בקורבנות הזנות והסחר בנשים

בהשתתפות מר אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין

חברי הוועדה: אורית זוארץ - היו"ר

שלמה מולה

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין

מיכל יוספוב

- ממונה על ביקורת גבולות ומעברים, מינהל אוכלוסין, משרד הפנים

יוסי אדלשטיין

- מנהל יחידת האכיפה של משרד הפנים, משרד הפנים

אמנון בן עמי

- מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

עו"ד גלי טולדנו

- עוזרת מנכ"ל רשות האוכלוסין, משרד הפנים

רננה לוי


- עובדת סוציאלית, משרד הפנים

עו"ד שושנה שטראוס
- הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ריבי כהן-גבע

- מרכזת תחום הסברה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

עו"ד תמר פרוש

- המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

עו"ד רחל גרשוני

- מתאמת בין משרדית למאבק בחסר בבני אדם, משרד המשפטים

עו"ד סיגלית זהר
- האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

יסמין צלינה קונפינו
- עוזרת למתאמת בין משרדית, משרד המשפטים

ברוורמן אלינה

- מתמחה, היחידה להסכמים בינ"ל, משרד המשפטים

מרים זלקינד

- סטודנטית למשפטים, משרד המשפטים

עדן קיס


- בת שירות לאומי, משרד המשפטים

חן ניסנבוים

- סטודנט למשפטים, משרד המשפטים

עו"ד ענת זוהר

- מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

אלי פז


- סמנכ"ל בכיר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רחל שני


- מנהלת קשרי חוץ וזרים קונסולרית, משרד החוץ

יפעת ברק

- נציגה, מחלקת משפט בינ"ל, לשכת היועץ המשפטי, משרד החוץ

רפ"ק אורית חיימי
- ראש חוליית פשעים בינ"ל, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק משה אביטל
- ראש מחלק סחר בבני אדם, זרוע סער, היחידה למאבק פשיעה כלכלית




משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מרים ברגיל

- משרד החינוך

דר' מיכאל דור

- ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

סיגל טאוב ליברנט
- מנהלת המחלקה לנהלים וסטנדרטים, משרד הבריאות

רחל אגמון

- מפקחת ארצית, משרד הרווחה

אסנת כהן ליפשיץ
- מוקד סיוע לעובדים זרים

עו"ד קרן בר יהודה
- נציג לשכת עורכי הדין

עו"ד אומימה חאמד
- נציג לשכת עורכי הדין

ויקטוריה גולדמן
- מנהלת המסגרת לטיפול בקרבנות סחר בבני אדם, 'מעגן'-מקלט



לנפגעות סחר בנשים

ריטה חייקין

- מנהלת פרויקט מאבק בזנות ובסחר בנשים, 'אישה לאישה' - מרכז




פמיניסטי חיפה

מיכל רוזין

- מנכ"לית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

ענבר יחזקאלי בליליוס
- יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

שרון הראל

- נציבות האו"ם לפליטים

אילן כהן

- מנהל תכנית בכיר, ג'וינט ישראל

עפר שריד

- חינוך ויזמות

גלעד נתן

- מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דלית אזולאי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

הצגת תכנית העבודה של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול לטיפול בקורבנות הזנות והסחר בנשים

בהשתתפות מר אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את הדיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. על הפרק היום הצגת תכנית העבודה של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול והטיפול בקרבנות הזנות והסחר. נמצא איתנו המנהל הכללי של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, מר אמנון בן עמי שמכהן כרגע גם כמנהל הכללי של משרד הפנים באופן זמני.

אני חייבת לומר שקיבלתי את החומר מהמשרד ואני רוצה לברך על העבודה המאוד מאוד מקיפה שעשיתם ועל הנגיעה בעומקם של דברים, לפחות במצגת שהעברתם ושלחתם וזה שינוי מאוד מאוד משמעותי, בעיקר לאור התחושה שאנחנו הסתובבנו איתה לאורך השנה וחצי האחרונות שמשהו במעבר בין משטרת ישראל למשרד הפנים לא כל כך עבד והרבה נושאים נפלו בין הכיסאות והיה קצת קשה לתפעל את כל המערכת והשינויים הפרסונליים בראש הרשות. אני מקווה מאוד שתהיה כאן יציבות במטרות והיעדים שהצבתם, כמו גם הנתונים לפחות משנת 2010 שמצביעים על שינוי גם בהתייחסות הארגונית והמערכתית וגם בהתייחסות הרצינית לסוגיה של סחר בנשים, ואני מאמינה שמכאן אנחנו נוכל להרחיב את הפעילות, כפי שציינתם, גם במצגת שלכם, עם משרדי הממשלה. מבחינתנו רק על ידי שיתוף פעולה ועבודה מערכתית נוכל למגר את התופעות הבזויות האלה, של סחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט, כמובן תוך התמודדות עם השינויים בדפוסי הסחר.

שוב, אני מקדמת בברכה את נציגות ונציגי הארגונים ונציגות ונציגי המשרדים הממשלתיים ואני אעביר את רשות הדיבור אליך, מר בן עמי.

בוקר טוב לכולם, גברתי היושבת ראש, גבירותיי, חברות הכנסת, כל האורחים, כל המשתתפים בדיון. לפני מספר חודשים היינו בוועדה המכובדת הזאת וסוכם אז עם יושבת ראש הוועדה שמכיוון שאנחנו בהתארגנות ראשונית, אנחנו נחזור לוועדה ונציג את ההתארגנות של הרשות לטיפול בסוגיה.

אני רוצה לפתוח במספר מלים, אם אפשר, לגבי רשות האוכלוסין וההגירה מכיוון שהארגון הזה הוא ארגון חדש. נמצאים איתי גם חבריי מהרשות, מר יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים, עורכת דין שושנה שטראוס, גב' מיכל יוספוב וגב' רננה לוי שהיא עובדת סוציאלית אצלנו.

רשות ההגירה והאוכלוסין, כמו שתראו בתרשים וכמו שאמרתי בפתיח, זה גוף חדש, גוף שנבנה בהתאם להחלטות הממשלה ולמעשה מלקט מספר יחידות ממספר משרדי ממשלה. אנחנו בכל השנה האחרונה עסוקים בהקמה של הרשות, זה תהליך מורכב מאוד, תהליך קשה מאוד, כי לא פשוט לקחת יחידות ממשרדים אחרים, עוד יותר קשה לבטל כפילויות ולאחד וליצור גוף שעובד בצורה הרמונית. יש לנו עוד הרבה מלאכה לפנינו בעניין הזה, אבל אני חושב שאנחנו נמצאים בדרך נכונה, בדרך של מבנה ארגוני של רשות שתהיה מקצועית, שכבר היום היא מקצועית, אבל למעשה תהווה גוף מקצועי ומיומן לטפל בסוגיות השונות, והסוגיות השונות הן לא רק הסוגיה שאנחנו דנים בה היום, אבל אנחנו נתמקד בסוגיה שלשמה אנחנו נמצאים פה היום.

רשות ההגירה והאוכלוסין בנויה כמו כל משרד ממשלתי אחר, מבחינת רובד יחידות המטה. אנחנו מדברים על אבטחת מידע, על מחקר ותכנון, על פרויקטים מיוחדים, שזו הסוגיה של תעודות המסע הביומטריות, סוגיה אחרת גדולה, שעל שולחננו היא נושא של דוברות והסברה, לשכה משפטית, פניות ציבור, מינהל ומשאבי אנוש, על כל היחידות שכפופות לו, ביקורת פנימית וחשבות. במובן הזה אנחנו משרד ממשלתי כמו כל משרד אחר ויש לנו עצמאות כרשות, שכמובן כפופה לשר.

לרשות ארבעה מינהלים עיקריים; מינהל האוכלוסין, אני מניח שכולם מכירים, לשכות מינהל האוכלוסין, כ-24 לשכות מינהל אוכלוסין בפריסה מצפון עד דרום, נותנות שירות ל-7 מיליון תושבים.

מינהל שירות למעסיקים ומינהל אכיפה וזרים, שני מינהלים חדשים שהקמנו במהלך החודשים האחרונים. מינהל אכיפה וזרים מאגד את כל היחידות שעוסקות באכיפה ומטפל בנושא מבקשי המקלט. אם בעבר היו יחידות כמו יחידת הסמך במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שהעברנו אותה אלינו החל מיוני האחרון, והיו יחידות אכיפה גם בתוך רשות האוכלוסין, עוז ואחרות, למעשה היום הכל מאוחד תחת ראש מינהל אכיפה וזרים, שזה מר יוסי אדלשטיין. אתם לא תראו פה את השמות הקלאסיים, לא יחידת סמך ולא עוז, זה כל היחידות האלה משולבות לפי הנושאים של אכיפה כלפי שוהים בלתי חוקיים, אכיפה כלפי מעסיקים, דבר שאנחנו מפתחים מאוד, משום שלתפיסתנו אכיפה כנגד מעסיקים היא אחד הפתרונות העיקריים בכלל בנושא אכיפה, וטיפול במבקשי מקלט, שזו סוגיה שונה במקצת. מינהל השירות למעסיקים, היחידות שנמצאות בתוכו זה היתרים למעסיקים פרטיים, זה יכול להיות אנשים שמעסיקים עובדים סיעודיים, טיפול שוטף במעסיקים ועובדים ותאגידים ולשכות פרטיות. אלה שני מינהלים שהוקמו, כמו שאמרתי, בחודשים האחרונים והם עכשיו בהתהוות. התהוות זה אומר ביטול כפילויות בין יחידות שהיו בהם ממשקים דומים, יצירת תורת הפעלה והכשרות של האנשים בנושאים השונים.

מי ראש המינהל הזה?

ראש המינהל ימונה בקרוב. במינהל האוכלוסין יש לנו את מר אבי לקח, שהוא ראש אגף בכיר לשכות ואת מר עמוס ארבל שהוא אחראי על התורה בלשכות. במינהל שירות למעסיקים ימונה ראש מינהל בקרוב, ראש מינהל אכיפה וזרים הוא כאמור מר יוסי אדלשטיין.

מינהל מעברי גבולות, על פי החלטת ממשלה אמור לעבור אלינו. ישנן החלטות ממשלה מ-1999 שדיברו על העברת מעברי גבולות למשרד הפנים בזמנו, למינהל האוכלוסין בזמנו, וכעת לרשות ההגירה ואכן מעברי הגבולות הם בתהליך העברה. נכנסנו לתהליך חפיפה עם משטרת ישראל, תהליך שהתחיל ב-17 לאוקטובר, בגשר אלנבי. תהליך החפיפה יימשך ב-7 בנובמבר בנמל התעופה בן גוריון ובמעבר נהר הירדן, ובמהלך דצמבר תהליך החפיפה יימשך בכל שאר המעברים הימיים, כולל מעבר רבין בערבה. 23 מעברים בין לאומיים אמורים לעבור אלינו והאחריות באופן רשמי תעבור אלינו ב-3 בינואר. זה מהלך מורכב מאוד, זה מינהל שכולל בתוכו כ-800-700 עובדים, חלקם מהמשטרה, חלקם גיוס חדש, בקרי גבולות. למעשה, כמו מרבית מדינות העולם, מי שיהיה אחראי על ביקורת הגבולות תהיה מערכת אזרחית ולא משטרתית או צבאית אפילו בחלק מהמקרים.

במסגרת קביעת הגבולות הארגוניים של הרשות, אנחנו גם בבדיקת היתכנות להעברת האגף לרישוי כלי ירייה והוצאתו מהרשות. אני סבור שלצורך העניין הרשות צריכה לטפל בנושאים שבהם יש לה יתרון יחסי והאגף לרישוי כלי ירייה לא נופל בנושאים האלה. אני המלצתי לשר הפנים להעביר את האגף הזה מאצלנו והוא אמור לקבל החלטה בקרוב לאיפה האגף הזה יעבור. ישנן מספר חלופות, אבל על כך השר יחליט.

לכל ארבעת המינהלים העיקריים, מינהל האוכלוסין, מינהל שירות למעסיקים, מינהל אכיפה וזרים ומינהל מעברי גבול, יש ממשקים ונגיעה לנושא לשמו התכנסנו היום. יש ממשקים, ישנן פעולות שנעשות, ישנן פעולות שמתוכננות.

אני אפתח עכשיו סוגריים ואני אתן לאנשינו מהרשות להציג, כל אחד בתחומו, מה הוא הממשק, מה הפעולות שנעשות, מה ההדגשים ולאחר מכן נמשיך.

לפני שאנחנו עוברים אני רוצה לקדם בברכה את חברות הכנסת מרינה סולודקין ואנסטסיה מיכאלי שהצטרפו אלינו והן באמת שותפות לעשייה ולכל הפעילות בניסיון למגר את התופעות הבזויות של סחר בנשים וזנות. הן תוכלנה להתייחס בהמשך לדברים.

אני מברכת על הדיון ואני מעדיפה לשמוע אנשי מקצוע.

אני חושבת שמאוד חשוב שהאיש הכי חשוב במינהל האוכלוסין נמצא עכשיו כאן ואנחנו רואים שסוף סוף בונים את מערכת שהיא גם הגיונית וגם מאוד מאוד רצינית. יש הרבה בעיות, אבל ביחד נתמודד עם כל הבעיות.

אנחנו נפתח במינהל אכיפה וזרים. התרשים נשאר מול העיניים שלכם, שיהיה לכם קל לשייך את זה. מר אדלשטיין, בבקשה.

כפי שהמנהל הכללי סקר, במסגרת הרשות הוקם המינהל, כשהמינהל ברמת העיקרון איגד תחתיו את כל גופי האכיפה, הן בנושא העובדים והן בנושא המעסיקים, שזה שילוב שהתבקש לאור הפעילויות שהיו. בעבר המינהל היה מופרד ליחידות נפרדות, חלקן היו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, חלקן אצלנו. גם אז נעשתה פעילות בתיאום ובשיתוף פעולה, אבל זה היה יותר קשה. היום, כשהכל נמצא במינהל אחד, אנחנו מרכזים את כל המאמצים ואת כל המשאבים לפעילות, הן כנגד העובדים והן כנגד המעסיקים ואנחנו רואים את עצמנו כיושבים בצומת מרכזי שיכול לזהות ולתפעל בכל נושא של סחר בבני אדם.

הנושא הזה הובא למודעות של העובדים שלנו בכל הרמות ואנחנו חוזרים ומשננים את זה, לגבי החשיבות של זה וכפי שהמנהל הכללי הזכיר, אנחנו רואים במעסיקים, לא רוצה להתבטא במלים קשות, כמחוללי התופעה. בסופו של דבר העובד, גם החוקי וגם הלא חוקי, הוא עובד ומי שמביא אותם לכאורה לידי סחר אלה המעסיקים ולכן אנחנו נותנים משקל רב לטיפול במעסיקים. אני גם הצגתי לפני כשבועיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט את עקרונות תכנית העבודה שלי ל-2011 בנושא הטיפול במעסיקים, כולל דרישה להגדלה ותוספת תקנים, על מנת לטפל בסוגיה הזאת במלוא כובד המשקל.

אנחנו, בתוך המינהל, מינינו מרכזת שהיא תהיה מרכזת של הפניות והיא תתכלל את הסוגיה הזו, שכל פנייה שתגיע ליחידת עוז, יש שם בחורה שתקבל את כל הפניות, גם באופן יזום, גם באופן אקראי. גם היחידות הפנימיות של המינהל מעבירות מידע מאחד לשני וברגע שגילינו משהו אנחנו משתדלים באותו רגע להזעיק את היחידות האחרות שלנו בתוך המינהל, להגיע, וכך זה קורה. אנחנו גם משתפים פעולה שוטפת עם יחידת סער בנושא הזה וכל המינהל הזה קיבל כמטרה לעשות בתחום האכיפה ובדגש רב לנושא של הסחר בבני אדם.

אנחנו נחשפים מדי פעם לכל מיני עברות, אנחנו מקבלים תלונות על עברות, בכל המגזרים, גם בתחום הסיעוד, גם בתחום החקלאות, ואנחנו מגיעים לשטח, בודקים ואם זה מגיע לחשד כזה, המידע הזה מועבר ליחידות סער, או ליחידות אחרות שנוגעות לנושא. אנחנו מעבירים באופן שוטף כל מי שזוהה כנפגע, או כחשד לנפגע, למקלט, על מנת שיישב שם ויוכל לתת את העדות הנדרשת. אנחנו עורכים הדרכות והשתלמויות לעובדים. במסגרת כל הכשרה שאנחנו עושים, שהיא הכשרה מקצועית, אנחנו משלבים פרק שנותן את ההיבט החשוב של נושא הסחר וכל זאת על מנת להביא את העובדים למודעות ברמה גבוהה מאוד ולאפשרויות שקיימות. מבחינתנו זה מאוד חשוב. גם ביחידה של מבקשי המקלט, שאנחנו עוסקים, גם שם אנחנו מחדירים את הנושא שלכאורה הוא יכול להתפתח גם אצלם.

יש התייחסות אחרת או שונה למבקשי המקלט? יש היערכות מיוחדת, במסגרת המינהל, לפליטים ולמבקשי ומבקשות המקלט?

יש לנו יחידה נפרדת שעוסקת בכל מבקשי המקלט והם מתחקרים את מבקשי המקלט על מנת לבדוק את טענותיהם כמבקשי מקלט, אבל בנוסף לזה אנחנו מכניסים להם גם, במסגרת מסלול ההכשרה, את הנושא של הרגישות לכך שיכול להיות שמבקש המקלט הוא גם קרבן סחר בדרך, או עד שהוא הגיע אלינו. את כל הדברים האלה אנחנו מטמיעים בתוך כל יחידות המינהל וברגע שמתעורר איזה שהוא חשד באחת מיחידות המינהל, לא משנה אם אלה מבקשי המקלט או ביחידה למעסיקים, או ביחידת עוז, או באגף לזרים, המידע הזה מועבר ישר לכל הגורמים שעוסקים בזה כדי למקד את הטיפול ולטפל בו באופן שורשי, באמצעות הכלים שיש לנו, אם זה סער, או גורם אחר.

זה מה שקורה היום במינהל וזה אחד היתרונות של הקמת הרשות והקמת המינהל הזה. כי היום כולם נמצאים אצלי בישיבות מטה שבועיות, הנושא עולה, הנושא נדון, הנושא מקבל חשיפה שלא היתה לו בעבר.

אם את זוכרת, גברתי, הייתי פה לפני שנה וגם אז אמרתי לך, למרות שהיינו עדיין בהפרדה, גם אז עסקנו בנושא הזה.

אני חייבת לומר שהיום זה נראה הרבה יותר מאורגן והרבה יותר מובנה ממה שזה היה בעבר.

רציתי לשאול עוד שאלה לגבי הטיפול במבקשי המקלט, אם היתה הגברה של כח אדם. היינו ב'סהרונים' לפני מספר חודשים ובאמת התחילה עלייה יותר מסיבית במספר מבקשי המקלט והפליטים שמגיעים, יש כאלה שטוענים שהם מהגרי עבודה, האם יש תגבור של עובדים שלכם גם ב'סהרונים'? כי אני חושבת שאחד הנושאים שעלו זה היה הלחצים שנציגי המשרד מתמודדים איתם.

נכון. לפני כחודשיים התחלתי בהליך של שינוי ארגוני בתוך 'סהרונים' ועשיתי שינוי תהליכי ואיגום משאבים של כל העובדים של הרשות שהיו באזור שעסקו בנושא הזה. היום כולם הוכפפו למנהל אחד בתוך 'סהרונים', כשהם מטפלים בכל התהליך, מראשיתו עד סופו, כולל במבקשי המקלט, כולל במשפחות, כולל בקטינים, הכל מבוצע ומרוכז בכפיפה אחת, באיגום משאבים. הגדלנו היום את מצבת כח האדם שם ל-15 איש שעוסקת בנושא הזה ואנחנו רואים את ה---

כמה זה היה לפני?

לפני זה היו ארבעה פה ושלושה פה, בגופים שונים---

זאת אומרת 15 שמגיעים ממש ל'סהרונים'.

הם יושבים כל יום ב'סהרונים', תחת מנהל אחד שמנהל אותם והוא מתווה את תכנית העבודה והוא מסיט אותם לפי הצרכים שמתפתחים בשטח, ואם הוא צריך עזרה אנחנו מתגברים אותו מהמרכז. זאת אומרת נתנו לזה חשיבות מרכזית, כי זה אחד הצמתים הראשונים שדרכו נכנסים לארץ ושם אנחנו מטפלים בהם.

נשמח לשמוע אחר כך איך המעבר לארגונים ולגופים שבעצם קולטים אותם ואיך ממשיך הטיפול כאן בתוך מדינת ישראל. אתם עובדים בשיתוף פעולה עם הארגונים שקולטים אותם?

כן. ארגוני הסיוע בקשר תמידי ושוטף איתנו בכל הנושאים, לאו דווקא בנושא של מבקשי המקלט. הם מביאים לידיעתנו כל מיני מקרים של עברות שנעשות כנגד עובדים. זאת אומרת יש שיתוף פעולה ואנחנו מקבלים וניזונים מהמון מידע ואנחנו בודקים אותו ומטפלים בו. אני חושב שיש קשר הדוק עם ארגוני הסיוע.

כמו שאמרתי, בנושא המעסיקים, אנחנו נותנים דגש ויש עבודה מסיבית, גם בתאגידי הבניין, גם מול הלשכות הפרטיות שמנהלות את משק העובדים הזרים. גם שם אנחנו נותנים דגש ויש עשייה עכשיו שהולכת ומתפתחת ולקראת 2011 היא תוגבר באופן משמעותי.

אנחנו נעבור למינהל שירותי מעסיקים, אני אבקש מגב' שושנה שטראוס להציג גם פה את הממשקים ואת הפעולות.

שלום, אני מלווה את היחידה הזאת, את המינהל החדש הזה שבעצם מאגד פונקציות שהיו בעבר ביחידות שונות במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני גם באתי ממשרד התעשייה, אז אני מלווה את המינהל הזה.

מינהל שירות למעסיקים ועובדים אמור לטפל בנושא בעיקר של מתן היתרים למעסיקים להעסיק עובדים, מתן היתרים ללשכות פרטיות לתווך עובדים זרים ומתן היתרים לקבלני כח אדם שגם הם מעסיקים עובדים זרים בענף הבניין. כפועל יוצא המינהל הזה מטפל גם בשאלות של ביטול ההיתרים, במקרים של הפרות, ובפיקוח על תנאי הנהלים או במעקב אחרי הדיווחים השונים שהמעסיקים והלשכות אמורים לדווח לרשות.

הפעילות הראשונה של המינהל זה לקבוע מה הם התנאים וההיתרים שניתנים וזו עבודה שוטפת של למצוא את הפרצות ולסתום אותן. דוגמאות של נהלים חדשים שהפעלנו השנה, למשל לגבי מתווכים בענף הסיעוד, אנחנו מגבילים את מספר העובדים החדשים שניתן להביא מחוץ לארץ כל עוד יש לאותה לשכה עובדים רבים שכבר הגיעו לארץ ופנויים לעבודה. זה נקרא נוהל יד השמה וזה מופעל החל מהקיץ. במדור התשלומים של חלק מהמינהל יש פיקוח על תלושי השכר של עובדי הבניין הזרים, יש נושא פיקדון, שנותנים כספים לעובד שיוצא במועד, כספים שנצברו במשך תקופת עבודתו.

דבר שני, המינהל עובד בשיתוף הדוק עם מינהל האכיפה וזרים. למינהל האכיפה יש בתכנית העבודה פיקוח שוטף על בעלי היתרים, המידע הזה, במידת הצורך, מועבר למינהל של המעסיקים כדי שישקלו מה לעשות בממצאים האלה. במקרה שהמינהל מקבל תלונות, התלונות מועברות למפקחים של מינהל אכיפה, שמבצעים אכיפה, שמבצעים ביקורת ומחזירים את הממצאים למינהל שלנו. בסופו של דבר, במקרה של הפרות חמורות נעשה הליך של שקילת ביטול היתר, סיוג היתר, התניית היתר.

בשנת 2010 התברכנו בתפקיד חדש, מקצועי, של גב' רננה לוי, שהיא עובדת סוציאלית, מפקחת ראשית, ומטפלת גם בלשכות הפרטיות, גם עוזרת לנו בכל הקשור להיתרים למעסיקים בנושא סיעוד, בקבלת החלטות בקשר לכל נושא הסיעוד, שיש לו באמת פן רגיש ומיוחד שמחייב את המקצועיות שלה והיא תציג עכשיו את הפעילות שלה ואת הקשר לסחר בבני אדם.

אני רק אסיים ואסביר שהמינהל שלנו לא בא בדרך כלל במגע ישיר עם העובדים ולכן הוא לא צומת זיהוי. התפקיד של המינהל בכל הקשור לסחר בבני אדם זה ליצור אווירה ואקלים שאינו נח להתפתחות סחר, על ידי קביעת נהלים מתאימים, על ידי סתימת פרצות ומעקבים.

יש שתי נקודות שחשוב לי להבהיר. באחד הדיונים הקודמים עלה נושא חוזים אחידים להתקשרות מול העובדים מצד הקבלנים, מצד המעסיקים, האם יש שינוי במקום הזה?

בנושא הסיעוד, כפי שאנחנו יודעים, יש בעיה במצב המשפטי כעת ויש קושי לקבוע חוזה. אנחנו שוב שוקלים, גם במסגרת הפעילות שלנו בכל הקשור להסכמים בילטראליים, כי אם באמת נגיע להסכמים, אז הפעילות הזאת נדרשת. אנחנו נידרש על ידי המדינה השולחת לאשר חוזה.

אני מדברת אפילו על המעסיקים הישראליים. הרי מה שקורה הוא שיש כאן מקרים שבהם דווקא המעסיקים הישראליים הם אלה שבסופו של דבר מפרים זכויות אדם ומפרים את זכויות האדם באיזה שהיא התקשרות חוזית מול העובד שלא תמיד מבין עד הסוף מה הן באמת זכויותיו, והשאלה אם יש דרך להגביר את הבדיקה של החוזים או ליצור חוזה התקשרות אחיד, עובדי בניין זה עובדי בניין, חקלאות זה חקלאות, סיעוד זה סיעוד.

שוב, כבר יש בחוק ובתקנות ממש רשימה של כ-15 נושאים שצריכים לכלול אותם בחוזים עם העובדים הזרים. הביקורת על זה נשארת במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הוא אחראי על תנאי ההעסקה של העובדים והנושא הזה נשאר בסמכות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ונשארה שם גם הסמכות לקבוע תנאים נוספים. שוב, זה נושא יותר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אנחנו דנים בזה בשיתוף איתם, במסגרת ההסכמים הבילטראליים, יכול להיות שזה דבר שידרשו לזה יותר---

יש כאן נציגת משרד החוץ, אנחנו נבקש אחר כך את התייחסותה.

אבל אולי כדאי שאנחנו נסיים את המצגת שלנו.

הצטרף אלינו חבר הכנסת שלמה מולה, שגם הוא שותף פעיל למאבקים שלנו ולהגנה על זכויות האדם, בעיקר כשאנחנו מדברים על החצר האחורית של מדינת ישראל שלא כל כך רוצים לגעת בה.

בבקשה, חברת הכנסת סולודקין ואחר כך נמשיך.

קודם כל אני מתנצלת, יש בוועדת ביקורת המדינה ישיבה מאוד מאוד חשובה, אבל כאן אני צריכה לומר שאני קודם כל מאחלת הצלחה לאמנון, ליוסי, לשושנה, בגלל שאנחנו רואים את המאמצים המאוד מאוד רציניים לבנות את הרשות, לסדר ולנרמל את כל העניין של הזרים, הברחת אנשים, מעסיקים ואכיפת החוק. אבל אני חייבת לומר דבר אחד, אנחנו בכלל לא חייבים במדינת ישראל אף עובד זר, יש לנו ילודה גבוהה, אנחנו מדינה עם---

יש לנו ילודה גבוהה? אנחנו מידרדרים דווקא, נראה לי.

אני רוצה לומר לכם שזה בהשוואה למדינות המפותחות. דבר שני, יש לנו הרבה עולים והרבה אנשים שרוצים לעבוד ועובדים זרים יחד עם המעסיקים 'גונבים' את מקומות העבודה לישראלים. קראתי וכעסתי כל כך כשקראתי שעכשיו מתכננים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להביא לארץ 200 עובדים בתעשייה. אתם מבינים? עובדים בתעשייה. להביא אותם. זאת אומרת שבארץ מזמן לא עובדים בצורה נכונה, לא מלמדים את כל המקצועות של תעשייה, אין דור חדש, בגלל זה כל שנה כאילו אין מה לעשות ומצד אחר, בתכנית ויסקונסין, לא יודעים מה ללמד את האנשים. תלמדו את האנשים מקצועות של תעשייה, של חקלאות. אף אחד לא יכול להגיד לי, כי אני מכירה את המצב, פנו אליי אנשי הקהילה האתיופית, הם מבקשים אדמה ומים, הם מוכנים לעבוד בחקלאות הטרופית, אבל לא כעבדים, כמו בעלים, ואנחנו חייבים ללכת לקראתם. מי שאומר שאנחנו זקוקים לפיליפיניות, אני אגיד לכם, רוב האנשים שאני מייצגת בכנסת, מהאוכלוסייה של יוצאי ברית המועצות, עובדים כמטפלות בחצי משרה, אין להם מחצית השנייה, אז למי יש? לפיליפיניות? עם כל השלכות הרוחב, עד שר הביטחון, שיש לנו עכשיו.

בגלל זה אני אומרת שאנחנו יודעים שאנחנו לא זקוקים להברחת אנשים וסחר בנשים. בכלל לא זקוקים.

זה נעשה בחסות המדינה, לצערי הרב.

מה שאני אומרת זה שבכל תחום אנחנו זקוקים לעבודה עברית, בגלל זה אני חושבת שבכל הכח, כמדינאים, כמחוקקים, אנחנו חייבים לצמצם את התופעה של עבודה זרה בארץ. תודה לכם.

אנחנו נמשיך הלאה לגב' רננה לוי.

עשיתי תפקידי רוחב מגוונים מאוד בתחום העבודה הסוציאלית, הגעתי לרשות ההגירה בפברואר השנה. התחלתי את התפקיד במרץ השנה, נדמה לי שגם השתתפתי בוועדה אחת אצלכם. אני אחראית למעשה על תחום הפיקוח על לשכות פרטיות בסיעוד, כאשר אנחנו מדברים על 129 לשכות שעובדות בפועל ומתפרסות באופן גיאוגרפי על כל מדינת ישראל, אנחנו מדברים על 48,000 היתרים שנמצאים ברשות אזרחי מדינת ישראל ובפועל 48 עובדים זרים.

כשהתחלתי את העבודה נדרשתי לסטנדרטיזציה של המערכת, זאת אומרת לקבוע נהלי עבודה מול הלשכות בתחום העבודה הסוציאלית, קרי יצירת כלים מקצועיים לבדיקה של אבחונים---

כמה עובדים סוציאליים יש?

129 עובדים סוציאליים אחראיים ובכל לשכה יש עובדים סוציאליים אישיים. הלשכות הפרטיות מוחזקות על ידי יזמים פרטיים שקיבלו אישור, בהתחלה ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ועבור דרכנו. בסופו של דבר, הפיקוח הוא של המדינה, ההפעלה היא של חברות פרטיות.

למעשה מתחילת העבודה שלנו עבדנו בשילוב של שתי צורות, אחת היא מתן מענה מיידי לבעיות אקוטיות שנוצרו בתוך המערכות השונות של הלשכות, והשנייה היא יצירת מערכת של קביעת מדיניות, כאשר קביעת המדיניות התבטאה בקביעת נהלי עבודה מול הלשכות. אנחנו בתהליך של גיבוש שאלונים שיהיו זהים לכל אותם עובדים סוציאליים שנכנסים לבתים של משפחות, מעסיקים נכים וקשישים.

תחום נוסף שהתחלנו לפתח זה שיתופי פעולה עם רשויות נוספות אחרות. הדבר בולט מאוד בנושא של אירועים חריגים, כאשר באירוע חריג, כל עוד העבודה מתנהלת כסדרה, אנחנו פחות או יותר מדווחים באופן קבוע, אחת לשלושה חודשים דרך הלשכות. כאשר יש אירוע חריג נדרשת כל המערכת להתגייס כדי לסייע לאותו מעסיק ועובד זר. למעשה ממרץ זיהינו 80 מקרים חריגים בתחום הקשר בין עובד זר לבין מעסיק, בפועל מתוכם 25 מקרים שהתקשרו לתחום של סחר, עבדות, ניצול, פגיעה בעובדים זרים. העבודה היתה בתיאום ובשיתוף עם מערכות שונות כמו לשכת רווחה, משטרה, משרד הבריאות בחלק מהמקרים, ורשויות שונות אחרות שכרגע אני לא יכולה להזכיר, היה אלצהיימר, היו איגודים פרטניים למיניהם.

מה קרה עם המקרים האלה? עד לאן זה הגיע, יש כתבי אישום, יש העמקה של החקירה?

לפחות במקרה אחד אני יודעת, דיברתי עם מר אביטל, יש התחלה של כתב אישום.

יש תיק אחד שהגיע לפתחנו ונמצא כרגע בפרקליטות חיפה.

מבין 25 מקרים. איפה כל השאר?

אנחנו צריכים לדבר על כמה מישורים. ברמה העקרונית העובד הזר קיבל טיפול ומענה מיידי, כך שהעובד הזר לא נשאר מוזנח. הווה אומר, או קיבל מסגרת חלופית, או טיפול של מוסד כזה או אחר. למשל במקרה שאנחנו מדברים עליו, עם שיתוף פעולה של מר אביטל, הגברת עברה למקלט והיא מטופלת בצורה אינטנסיבית וברמה מאוד מקצועית שם. היא הגיעה לשלב של שיקום, היא הושמה אפילו במקום עבודה, ניתן לומר.

מה קרה עם המעסיק? את יודעת, מישהו פגע בזכויות האדם שלה.

אז אנחנו מדברים על מעסיקה שנמצאת בהליך פלילי כרגע ובהליך מנהלי אצלנו, כאשר התגבש כתב שימוע, עד כמה שאני יודעת מהממונה שלנו וזה לקראת שלילה.

אני חושבת שאחד הנושאים או אחת הדרכים שאפשר להרתיע מעסיקים זה הגשת כתב אישום, בעיקר כשיש מתלוננת שהיא מתלוננת ואפשר לאסוף ראיות, כשאנחנו מתחברים לצורך לאסוף ראיות ושלא יהיה ספק ושיש עובדות שרוצות להעיד. כלומר להגביר את הגשת כתבי האישום מבחינתנו, למען יראו וייראו, כי אני חושבת שאם לוקחים תיק ומקדמים אותו לכתב אישום זה גם הופך להיות גורם מרתיע. אנחנו ראינו את הפעילות של עוז בשנה שעברה בכמה מקרים, והידיעה עברה כמו אש בשדה קוצים ומעסיקים התיישרו למקום הנורמטיבי. אני חושבת שכדאי לבדוק נגד העבריינים קצת יותר.

אז אני ארחיב ברשותך. במינהל אכיפה וזרים, רננה היא אחת הסנסורים המרכזיים, כי היא שומעת את הרחשים מהעובדות הסוציאליות והיא מעבירה, כמו שהיא אמרה, לכל הגופים, כולל ישירות לגורמים שלנו ורק בשנת 2010 ביטלנו ל-14 מעסיקים בתחום הסיעוד את ההיתר. זה לא פשוט לבטל היתר למעסיק סיעודי---

זה גם לא פשוט, אתה יודע, להפר זכויות אדם. מגיעים לפה אנשים, בדרך כלל נשים שהן חסרות ישע והחובה שלנו היא להגן גם עליהן.

את צודקת ולכן אנחנו עושים את זה. עם כל המורכבות של זה, לאור כל מה שמגיע מהשטח, נעשית פעילות מורכבת בתוך המינהל בשיתוף פעולה של כל הגופים, כפי שאת רואה, על מנת לטפל בתופעה הזו.

ובכל זאת, למה מתוך 25 דיווחים אפשריים רק תיק אחד מגיע לכתב אישום? אפילו רק לבחינת כתב אישום, כך אני מבין.

הייתי רוצה לענות על זה בכמה מישורים. קודם כל זו דוגמה אחת מצוינת דווקא לשיתופי פעולה בין גורמים שונים שעד לפני ש---

אין לי בעיה עם שיתופי הפעולה, יש לי בעיה עם התוצר של שיתופי הפעולה, של 24 לעומת 1.

אנחנו מדברים על שני מישורים, מישור אחד זה המישור הפלילי שזו בעצם אחריות המשטרה, והמישור השני הוא המישור המנהלי. במישור המנהלי כרגע, לא הבאנו נתונים, אבל יש נתונים שלפחות 50% מהם בתהליך של התליית היתרים.

אנחנו עורכים שימוע. אני לא יכול ביום אחד בבוקר, להגיד 'אוקי, ביטלתי לך את ההיתר'. לכן אני אומר 14 בוטלו, רק בסיעוד.

וכמה תלונות פתוחות יש עדיין?

יש מספר תלונות שנמצאות בתהליכי חקירה, בתהליכי השלמה, יש הליך של שימוע, שבן האדם מגיב ולפעמים זה עורכי דין וזה תהליך מורכב, זה לא פשוט שאנחנו באים בבוקר ואומרים---

אבל חשוב להדגיש שבעצם 25 העובדים הזרים האלה קיבלו מענה מקיף בכל תחומי החיים שלהם.

כלומר הן מוצאות מתוך הבית הזה והן מוגנות?

הרבה פעמים כן, הרבה פעמים---

כי אנחנו שמענו כאן סיפורים אחרים, שהן מוחזרות לבית עד שלא מסתיים הליך השימוע.

ממש לא. אם היה מורשה לי, הייתי מוכנה לשלוח לכם דוגמאות חיות של אנשים שקיבלו טיפול והיו מאוד מרוצים ממנו.

כל כמה זמן העובדות הסוציאליות מגיעות לבתים?

היום יש נוהל שהתגבש והוא פורסם ביוני 2010 והנוהל קובע שבמקרה של חוק סיעוד, אחת לחצי שנה יש ביקור של עובדת סוציאלית ו/או בעל תפקיד בכיר אחר, ובמקרה שאיננו חוק סיעוד, כאשר הנכה או הקשיש ללא חוק סיעוד, פעמיים בשנה ביקור של עובד סוציאלי. מעבר לזה יש ביקורים של המוסד לביטוח לאומי, שזה אחת ל-60 יום, ויש לשכות רווחה. פה המשמעות של שיתופי הפעולה. כשאנחנו מדברים על שיתופי פעולה, בעצם זה לא אומר שרשות ההגירה הפקירה את הבתים של אותם מעסיקים. בעצם השאיפה שלנו היא להגיע לסנכרון של כל המערכות שעובדות סביב אותם בתים, שכולם יידעו בזמן נתון מה קורה באותן משפחות.

איפה עומד שיתוף הפעולה היום?

אני חושבת שיש שיתופי פעולה מאוד פוריים ואנחנו---

יש נוהל? אתם נפגשים באופן קבוע?

אנחנו מגבשים נוהל עבודה מול הביטוח הלאומי, במקביל התחלנו לגבש נוהל עבודה מול רווחה בנושא של אלימות וטיפול באירועים חריגים, ואני רוצה להדגיש דווקא אלמנטים נוספים אחרים, שחשוב לציין אותם. נושא של הדרכה הוא לא דבר של מה בכך. המערכת שלנו הצליחה לגייס כרגע גופים נוספים אחרים מכלל השירותים ואני יכולה לתת רשימה הטרוגנית גדולה מאוד, בתחום האלצהיימר, בתחום איגוד של נפגעות אונס, בתחום הג'וינט. אנחנו בונים תשתית הדרכתית רצינית מאוד כדי שהעובדים שלנו והעובדים הסוציאליים יהיו מוכשרים לתת מענה בזמן אמת, לכל אותן בעיות, וגם באירועי חירום. זאת אומרת שיש עבודה רצינית מאוד וצריך לתת את הקרדיט לקובעי המדיניות אצלנו, בעניין הזה.

אנחנו בהחלט מחזקים את התהליך ואת השינויים שמתחוללים.

אני הייתי רוצה להגיב להערה שנשמעה קודם לכן. אני באה כרגע מוועדת חריגים שנותנת היתרים למעסיקים. לוועדה שלנו הונחו היום שני אירועים קשים מאוד וחריגים. אני חייבת לספר כדי לסבר את האוזן לכל היושבים פה, עם איזה דילמות קשות אנחנו מתמודדים, בשאלה האם לאשר עובד זר או לא לאשר עובד זר. אני ישראלית ותיקה במדינה הזאת, שאיפתי היא בעצם שתהיה עבודה ישראלית אמיתית, אלא מה שקורה זה שיש פער בין הציפיות של כולנו לבין מה שקורה בשטח. השאיפה היא לחנך את אותם מפעלים שנמצאים ללא עבודה, או את אותם עולים, להגיע לבתים.

הגיעה היום משפחה אחת, משפחה מבוססת מאוד, בעלי מעמד, מחזיקי תפקידים בכירים מאוד במשק שביקשו עובדת זרה לילדה נכה בת 14, ילדה עם תסמונת ננו, ילדה שלולא אותה משפחה, היתה נמצאת באחד המוסדות של משרד הרווחה. אותה ילדה התקדמה בצורה מאוד מרשימה, היא לא זקוקה היום לעובדת זרה, היא צריכה את העובדת מ-13:00 עד 19:00 כדי שההורים יוכלו להתפנות לתפקידים שלהם. הדילמה נמצאת על השולחן של הוועדה, הוועדה אמרה 'אנחנו הולכים לבדוק האם אמנם בשוק הישראלי לא יהיה פתרון אופטימלי', כאשר המשפחה הציעה 5,000 שקלים מ-13:00 עד 19:00 לעובד. אני מזמינה את כולם להציע כאן לוועדה הזו אדם אחד שיהיה מוכן לעבוד אצל אותה משפחה שהיא משפחה איכותית לכל דבר כדי לעזור להם לטפל בילדה ולקבל 5,000 שקלים.

זה נושא שאני צריכה להעלות אותו בשדולה אחרת שאני עומדת בראשה, לקידום נשים ואמהות בעולם התעסוקה.

אני חושבת שזה חשוב מאוד משום שהדילמה היא מאוד קשה. האם לאפשר להם עובד זר או---

לא, התשובה היא לא. חד משמעית.

אנחנו לא צריכים לפתוח את זה כאן, אבל אני חושבת שזה נושא שהוא מאוד חשוב והרצון של כולנו הוא לעודד את אזרחי מדינת ישראל לממש את הפוטנציאל התעסוקתי שלהם. לצערי הרב יש יותר מדי חסמים וקשיים במקומות רבים בעולם התעסוקה שמערימים קשיים גם על עובדים ועובדות ישראליים. זה לא נושא הדיון, אבל חשוב מאוד באמת לטפל בו במסגרת המשרד.

אנחנו נמשיך בסקירה. גב' מיכל יוספוב תדבר לגבי שני המינהלים הנוספים.

אני אדבר בתחילה על המינהל הראשון, מינהל מעבר הגבול. כפי שאמר לכם המנהל הכללי של הרשות, אנחנו נמצאים כרגע בתקופה של יישום החלטת ממשלה שמערך ביקורת גבולות עובר לרשות. אנחנו נמצאים כרגע בתהליכים מאוד מואצים בשטח, התחלנו בחפיפה ראשונה בגשר אלנבי ואנחנו מקווים שעד סוף השנה הזאת, ב-3 בינואר 2011, האחריות על מערך ביקורת גבולות תהיה בידי הרשות באופן פורמלי.

בתקופה הזאת, שאנחנו עושים את החפיפות, אנחנו גם עורכים הדרכות לבקרים החדשים שאמורים להיכנס למערך הזה ובמסגרת ההדרכות שאנחנו נותנים אנחנו גם מיישמים חלק בתוך התכנית ההדרכה לכל הנושא של סחר בבני אדם, ומי שמרצה לנו בתחום זאת גב' רחל גרשוני, המתאמת, והיא יכולה להעיד על זה שאנחנו מריצים אותה כמעט מאילת ועד חיפה.

אתם עושים שיתופי פעולה בתוך רשות שדות התעופה עם עובדים נוספים ברמת ההדרכות?

כל מערך העובדים שעובר אלינו, ובכללם עוברים אלינו גם עובדים שנמצאים היום בשדות התעופה, עוברים מערך הכשרה שבתוכו יש את הפרק שמיכל מדברת עליו.

כולם עובדי מדינה, או שיש לכם קבלני כח אדם?

כולם עובדי מדינה. עד היום במעברים היבשתיים יש שוטרות משמר הגבול שעובדות שם, בהמשך כולם יהיו עובדי מדינה, אנחנו מחליפים את כל המערך.

אני אמרתי בתחילת הדיון, המערך יכלול בין 700 ל-800, כמחציתו עובר מהמשטרה, למעשה השוטרים הופכים לאזרחים, ומחציתו קליטה חדשה וכולם יהיו עובדי מדינה.

הופכים לאזרחים בתנאי שוטרים?

עזבו את התנאים, לא זה הדיון. הם הופכים להיות מערכת אזרחית.

גם זה חשוב. שבסופו של דבר לא ייווצר מצב שאנחנו מפרים זכויות אדם גם של ישראלים.

הלוואי ולכולם היו זכויות כאלה.

תייר שיגיע ב-2 לינואר למעבר גבול בין לאומי הוא יפגוש בקר במדים אזרחיים.

ובין הרשות הפלשתינאית לישראל?

אנחנו לא במעברים הפנימיים.

גם במחסום ארז?

זה הצבא, עם משרד הביטחון והמשטרה. הם מתכללים את המעברים הפנימיים. מעבר ארז הוא מעבר בין לאומי, אנחנו נהיה שם.

כי נכון להיום יש שם חברה חיצונית שמפעילה את זה.

כרגע יש חברה חיצונית שמטפלת בתחום הפלשתינאי. אנחנו נטפל בתחום של הישראלים והתיירים ובמשך הזמן נשקול מה נעשה הלאה.

גם שם צריך לשים לב, אחת הטענות שמופנית כלפינו זה שיש סחר בנשים בחסות משרד הביטחון ממזרח ירושלים לגדה המערבית.

לנו יש מספיק בעיות משלנו.

אתה יודע, אנחנו פה בשביל לטפל בבעיות.

למעשה הפעילות השוטפת של מערך ביקורת הגבולות היא תשאול במקרים של חשד. כשמגיע תייר לבקר ולבקר יש חשד שמי שעומד מולו הוא למעשה קרבן סחר, הוא מעביר אותו לקו האחורי. הקו האחורי יושב עם אותו קרבן, מתשאל אותו, הוא בודק לאיזה מעסיק הוא מגיע, מי מזמין אותו לארץ. המתשאל גם עושה את הבדיקות. זה שהוא אומר לו אם הוא בא למעסיק איקס, הוא מרים טלפון לאותו מעסיק, הוא בודק את זה, הוא מוודא את העובדות ואם יש חשד, אנחנו מטפלים בהתאם ומעבירים את המידע הלאה.

אפשר להגיד שההטמעה של כל הנושא של סחר במערך ביקורת הגבולות בשנים האחרונות הוא כל כך עמוק שהמקרים שהגיעו דרך בקר הגבולות הם מקרים מאוד מאוד מזעריים, בפרט בנושא של סחר בנשים.

הנקודה הנוספת, שהזר נפגש איתנו כרשות, זה בנמל התעופה בן גוריון כאשר העובד הזר מגיע בפעם הראשונה לארץ. כשהוא מגיע בפעם הראשונה לארץ, אנחנו קולטים אותו בנמל התעופה בן גוריון, עושים לו את כל תהליך הקליטה ובין היתר אנחנו נותנים לו זכותון כשבזכותון יש את הזכויות שלו, מספרי טלפונים רלוונטיים, למי הוא יכול לפנות, לארגונים, קונסוליות, אנשי קשר שהוא יכול ליצור איתם קשר, בשפה שלו. יש פה כמה זכותונים במספר שפות שהבאתי, כדי להראות לכם. זה בשפה שלו ואנחנו נותנים לו את זה ביד.

הזכותונים מעודכנים?

מאחר ואנחנו ברשות עברנו איזה שהוא שינוי, אנחנו אמורים במהלך החודשים הבאים לעדכן את זה בהתאם לרשות.

אני שואלת כי לפעמים פה אנחנו, במסגרת הלשכה, מנסים להגיע למשרדי ממשלה ולגורמים בתוך המשרדים וקשה לומר שהאתרים מעודכנים, אז לפחות במקרה הזה שנותנים דף מידע לאדם שמגיע, אז שהוא יהיה מעודכן.

יש שם נתונים, מספרי טלפון של ארגונים, שבטח אין שם שינויים, של שגרירויות---

גם שם תמיד יש שינויים. אחת התשובות שקיבלתי מאחד המשרדים, זה 'הדפסנו כל כך הרבה, אז עכשיו אנחנו חייבים לסיים את החלוקה ואז נוציא מעודכן', אמרתי, 'רגע, חברים, לא יותר פשוט למחזר ולהדפיס חדש?'

אני רוצה לשאול את גב' יוספוב, איך אתם עושים את ההפרדה בין מדינות שאין צורך בהם בוויזה להיכנס לארץ לבין אלה שיש בהן צורך בוויזה? אזרח שמגיע ממדינה שבה לא צריך ויזה, היכולת שלך לזהות או לדעת... איך? אני מניח שאתם עושים בקרה אקראית, אתם לא בודקים כל תייר. זו שאלה אחת.

שאלה שנייה שלי, אם בכלל אתם נעזרים במידע מודיעיני כלשהו מראש, לפני שהתייר נוחת בארץ.

שאלתך הראשונה, לגבי מדינות שאין עמם הסכמי אשרות, החיים שלנו קלים כי הסינון הראשוני של מי שעושה לנו את זה אלה הקונסוליות. הם עושים את הסינון הראשוני, אז הסממנים במעבר הם יותר פשוטים. לגבי מדינות שיש איתן הסכם, יש הנחיה לבקר איך לזהות. אנחנו מנחים אותו. אנחנו גם יודעים שיש תקופות שיש בהן תופעות מסוימות. אני אתן לך דוגמה, כרגע יש לנו תופעה בניגריה, למשל, של נטישת קבוצות, אז אנחנו יודעים בערך מה הגילאים של הנטישה, אז אנחנו מודיעים, 'אם מגיע תייר מגיל כזה עד גיל כזה, שים לב לאיזה צורך הוא בא'.

בניגריה יש צורך בוויזה, לא?

יש צורך ולמרות זה אנחנו מזהים נטישות. לגבי מדינות שיש לנו איתן הסכמים, הבדיקה של הבקר היא קצת יותר מעמיקה. הוא ישאל אותו יותר שאלות, מעבר למה שאנחנו נותנים. את הבדיקה הראשונה הוא עושה במעבר, כי זה המגע הראשון, כשהוא מגיע. אבל תבין, במעבר אתה נמצא באילוצים מאוד קשים כי אתה צריך לתת החלטה תוך 40 עד 60 שניות.

מה רמת ההכשרה שאת עושה לבקר?

היום הבקר שלנו עובר הכשרה של שלושה שבועות מלאים.

שלושה שבועות מלאים ולאחר מכן חפיפה נוספת של עד חודשיים ימים עם בקרים של משטרת ישראל, במעבר עצמו.

אתה חושב שזה מספיק?

זה מקצוע שצריך לעשות הדרכה כל הזמן, גם כשהם יהיו בתפקיד. זה לא שאם נעשה להם קורס של שלושה חודשים זה יהיה יותר טוב. תוך כדי עבודה, ויש להם תקופת חפיפה שהם עובדים ליד השוטר שהוא ותיק, ובהמשך יהיה עדכון שוטף.

הבנתי שמערך ההדרכה שלכם מלווה את הבקרים על ציר של זמן.

כן, אנחנו מלווים אותם. ברגע שהם נמצאים במעבר אנחנו מלווים את הבקר. הבקר של הרשות לא מתחיל ישר לעבוד ברגע שהוא מסיים את ההדרכה. הוא נמצא מאחורי הבקר של המשטרה, לומד את העבודה ובאיזה שהוא שלב הם עושים החלפה, הוא נמצא מאחוריו. זה לוקח זמן. בשלושה השבועות אתה נותן להם תיאוריה, סממנים ואחר כך אתה בודק בשטח אם אכן הוא הטמיע את מה שלמד. אם אנחנו רואים שהבקר לא הטמיע, אנחנו עושים הדרכות בתוך המעבר עצמו כדי לתת לו הדגשים לגבי הפערים שנשארו לו.

לגבי לשכות מינהל האוכלוסין. כידוע לכם לשכות מינהל האוכלוסין נותנות שירותים בנושא מרשם, תיעוד אשרות ומעמד באמצעות 24 לשכות ויש לנו עוד 6 תת לשכות כאלה. אנחנו זיהינו מקרים שאם הם לא מצליחים להגיע דרך ביקורת גבולות, או לא מצליחים להסתנן, הסוחרים, הסרסורים, תמיד ימצאו איזה שהוא חלון שאפשר יהיה לנצל אותו. נתנו רענון והנחיה חד משמעית לכל הלשכות שלנו, שבהגשת בקשה לקבלת מעמד מכח נישואים או מכח ידועים בציבור, לשים לב אם אין סממנים של סחר בבקשות האלה. כל בקשה כזו שעולה חשד נבדקת מעבר למסמכים שנמצאים והראיה לכך במהלך שנת 2010 זיהינו שבע בקשות כאלה ודחינו את הבקשה לקבל מעמד במסגרת הזאת.

פעילות המינהל זה גם לתת רישיונות שהייה לקרבנות סחר, בתקופת מתן העדות שלהם ובשנת השיקום. אנחנו גם עורכים תשאולים במידת הצורך, אם יש איזה שהן בקשות גבולות, אני באופן אישי עורכת את התשאול. אנחנו מנסים לרתום את הלשכות כדי שגם הן ייתנו לנו את המידע לגבי מקרים של סחר.

מה קורה עם סחר עבר? היו כאן כמה פניות שהעברנו אליכם לגבי קרבנות סחר עבר, נשים שנפלו בין הכיסאות לפני שנחקק חוק יישום איסור סחר בבני אדם. היו שם בערך 18 מקרים של חריגים. אני רק מזכירה למשתתפים בוועדה, לפני קצת יותר מחצי שנה ריכזנו מכל הארגונים שמטפלים בקרבנות סחר עבר, או קרבנות סחר עבר שנשארו בישראל, או כאלה שנפלו בין הכיסאות ולא זוהו או אותרו בזמנו כקרבנות סחר, אבל יש להם את כל הסממנים, והם טופלו על ידי נציגות הארגונים בצורה מרוכזת. זה היה סיכום עם שר הפנים, שהבקשה תעבור בצורה מרוכזת.

11 מקרים מתוך 18 נתנו לכם תשובות ובשאר המקרים זה נמצא בבדיקה.

מה הכוונה? לתת להם אשרת קבע או משהו?

לתת מענה.

במקרים שהגישו בקשות בלשכות ומשום מה הבקשה נדחו, יש מקרים שביקשו מהם להביא מסמכים נוספים, יש כל מיני סוגים של מקרים. נתתי לכם תשובה לגבי המקרים האלה, אחד לאחד. נשארו עוד כמה מקרים על השולחן שלי, אני מאמינה שבמהלך השבוע הקרוב אני אתן לכם תשובות.

גם שם דיברנו על סוגיות הומניטריות ובאמת הפנייה היתה ממקום של להרחיב את שיקול הדעת.

אני יודעת שכמה מקרים היו בוועדה הבין משרדית שלנו, שגם הם טופלו. היו שני מקרים שזה היה עומד ותלוי בעתירה של בג"צ וזה גם הסתיים.

יש כאן פעילות של המינהל אכיפה וזרים, ציינתם שיש פעילות יזומה לזיהוי שהות שלא כדין בבתי בושת ומכוני ליווי. אחת לחודש מקיימת היחידה פעילות משותפת עם יחידות שונות של המשטרה לזיהוי שוהים שלא כדין בבתי בושת ומכוני ליווי. הייתי רוצה לשמוע כמה פשיטות היו, מה הממצאים.

זה לא נעשה על ידי בלבד, זה נעשה בתיאום עם משטרת ישראל. יש כזאת פעילות, בעיקר באזור המרכז, מחוז תל אביב עוסק בפעילויות האלה, אנחנו מתלווים אליהם ובודקים את הנישה של אם יש---

השאלה מה מצאתם. אתם מדווחים שאתם יוצאים אחת ל---

אני חושב שיצאו השנה כבר ארבע או חמש פעמים, ובתקופה האחרונה יצאו ולא נמצאו ממצאים.

כלומר אין נשים שהן---

בכל אופן במקומות שהגיעו לא היו שם זרות, היו ישראליות. לא נמצאו ממצאים בפעם האחרונה שיצאנו.

אנחנו מדברים על נשים כקרבנות, או גברים, אם יש קרבנות.

זו פעילות שמבוצעת עם המשטרה על פי לוחות זמנים שהם קובעים לנו.

אני רוצה להשלים את מה שנאמר, עם הדגשים נוספים על 2010 ועם הפנים ל-2011. קודם כל, כמו שחשוב לי לחדד, תיקפנו נהלים במהלך 2010, בכל הסוגיה של סחר בנשים, נוהל בתקופת מתן עדות ונוהל במשך שנת השיקום. בנושא סחר בבני אדם, למטרות עבדות או עבודות כפייה, למעשה הנוהל של מתן מעמד לקרבנות במשך תקופת העדות. גם נוהל לשכות פרטיות העלה את סכום הערבויות על מנת לחייב את המעסיקים למלא את החובות שלהם. לגבי תיקוני חקיקה, באפריל 2010 נכנס לתוקף תיקון לחוק עובדים זרים, המאריך את התקופה המקסימלית לשלילת היתר של מעסיק עובד זר שביצע הפרות חמורות משנה אחת לשלוש. תיקון לחוק עובדים זרים משנת 2009 אימץ נוהל של הרשות לפיו לא יינתנו היתרים למעסיקי ומתווכי עובדים זרים שלא הסדירו תשלום קנסות חלוטים, שהוטלו עליהם בגין עברות על חוקי עבודה בקשר לעובדים זרים.

הנושא של הדרכות והכשרות, אין ספק שזה נושא עיקרי בעבודת הרשות. בתיאום עם כל הגופים שהוזכרו כאן, כמובן בתיאום הדוק עם גב' רחל גרשוני, שהיא המתאמת הבין משרדית, יחד עם הג'וינט, יחד עם גופים נוספים, מאות עובדים שלנו עברו הכשרות, כל אחד במקטע שלו, לפרקי זמן כאלה ואחרים, אבל מדובר במאות עובדים ברשות.

שיתופי הפעולה. אין ספק, ואמרנו את זה גם לפני חצי שנה, גברתי, כשהיינו אצלך, שיתופי הפעולה חשובים לנו מאוד כדי שנוכל לבצע את העבודה שלנו. אני חושב שרמת שיתוף הפעולה היא טובה בין הגופים הממשלתיים ועם הגופים החוץ ממשלתיים. אני אמרתי לפני מספר חודשים ואני חוזר ואומר, אנחנו כולנו שותפים לאותה דרך ולאותה מטרה.

לגבי 2011. אנחנו נמשיך לפתח את שיתופי הפעולה, נמשיך לתקף נהלים במידת הצורך. אמרה גב' יוספוב לגבי רענון הזכותונים. אנחנו הולכים להפעיל פיילוט, שתהיה ועדה פנימית בראשות עורך דין ועובדת סוציאלית, לביטול היתרים למעסיקים סיעודיים. אנחנו נעשה ועדה משרדית שתדון בכל מקרה לגופו. נמשיך להשקיע ולא מעט בנושא ההכשרות לעובדים, כי לצורך העניין, כמו שאמרתי, זה לב לבה של ההתמודדות הנכונה עם העניין.

אתה רוצה לתת לנו נתונים על ההיתרים, על הרישיונות?

אם אתם רוצים, אנחנו נגיד.

אני חושבת שהנתונים הם מאוד חשובים, חלק מהעבודה זה גם היכולת לעשות מדידה והערכה ושינוי בתוך הארגון.

בשנה האחרונה בפעילות והקמה של המינהל, אנחנו ביטלנו, כמו שאמרתי קודם, 14 היתרים למעסיקים בתחום הסיעוד, 20 היתרים בתחום החקלאות ו-4 בתחום התעשייה והשירותים. אני רוצה להדגיש, גברתי, שלבטל היתר זה הליך לא פשוט, זה הליך קשה, יש מולנו עורכי דין, לוקחים אותנו לבתי דין לעבודה, לבתי משפט, זו סוגיה מאוד מורכבת, אבל אנחנו לא מוותרים בקטע הזה. אנחנו מתמודדים ומביאים את הראיות וחלק מהבעיה שלנו, כמו בכל דבר, זה להביא את הראיות שהן תהוונה משקל שמאפשר לנו לבטל את ההיתר, שגם נוכל לעמוד מאחוריו בהליך משפטי כזה או אחר.

אולי תפרט, על מה אתם מבטלים היתרים? באיזה מקרים?

על התנהלות לא נאותה של מעסיק.

אתה יכול לתת דוגמאות?

במקרה של סיעוד, מה היו העילות שבגינן בוטלו ההיתרים? או בחקלאות, או תעשייה?

בתחום הסיעוד היו מעסיקים שחלקם, וגב' רננה לוי יכולה לתת את הדוגמאות, אני לא בקי בפרטים, אבל זה תהליך---

אני יכולה לתת לך דוגמה חיה. אחת הדוגמאות הבולטות היתה דווקא במקרה של ניסיון של בן של קשישה להטריד מינית עובדת זרה. באותו מקרה אנחנו ביטלנו. הטרדה מינית מאוד בולטת כדוגמה לביטול.

איך זה מגיע למעסיק? המעסיק אשם שהבן שלו---

לא, אבל החובה היא לבדוק שהסביבה שבה העובדת עובדת תהיה סביבה מוגנת. בראש ובראשונה. ואם יש גורם מטריד, אז...

אנחנו עושים שימוע, זה לא שאנחנו באים בבוקר ומחליטים לבטל.

אגב, חוק הטרדה מינית נותן לזה מענה גם בתוך מדינת ישראל, כשמדובר על חברה או ארגון שבמסגרת החברה או הארגון המוטרדת יכולה לתבוע את המעסיק שהוא לא דאג לסביבה מוגנת.

ישנם גם מקרים מתחום החקלאות. גם בקנסות, השנה, כפי שאת רואה, הוטלו קנסות בשווי של 5 מיליון שקלים וזה מעט, מכיוון שבדיוק היה ההעברה של הסמכויות ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה למשרד הפנים, שהיתה דרוש תיקון חקיקה וזו היתה תקופה שהחוק היה באמצע וזה מנע מאיתנו עבודה, אבל, כמו שאמרתי, בתכנית העבודה שלנו ל-2011---

הכסף מגיע לאוצר, או לטיפול בקרבנות סחר ועבדות?

לא, הכל הולך לאוצר.

אתה רוצה לדבר על הסחר בנשים, על הבקשות להארכת רישיון, סחר בבני אדם?

סחר בנשים ב-2010, כפי שניתן לראות, התופעה ממש הצטמצמה. טיפלנו בסך הכל ב-9 בקשות להארכת רישיון, זה אומר שהשנה למעשה עשינו רק הארכות ולא קלטנו אפילו מקרה אחד שהוא היה סחר. שתי בקשות היו לשנת שיקום.

לגבי סחר בבני אדם, כרגע אנחנו נמצאים על 78 בקשות להארכת רישיון ב'1, וזה בעקבות הפשיטות שעשו המשטרה והיחידה של מר אדלשטיין.

אני אעביר את רשות הדיבור לעורכת דין רחל גרשוני, המתאמת הבין משרדית למאבק בסחר בבני אדם.

אני רוצה להגיד שהצומת של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול הוא אחד מצמתי הזיהוי הכי חשובים שיש לנו ואני מרגישה שכמו שארצות הברית תמיד אומרת, האם יש רצון פוליטי להיאבק, אז אני יכולה להגיד בלב שלם שיש רצון פוליטי, כלומר שראש הרשות נותן את הטון שכן יש מודעות לנושא הזה. יש תנופה גדולה מאוד של הכשרות. עשינו כבר עשר הכשרות לפחות לבקרי הגבול, ולא זו בלבד שהתאמנו את ההכשרות לבקרי הגבול, אלא שלמדנו המון מבקרי הגבול. למדנו על דברים שלא ידענו שהיו קיימים, למדנו על סימני זיהוי שלא ידענו שהיו קיימים. זה בבקרי הגבול, ביחידת עוז, ביחידת המפקחים. אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם מיכל, כשיש מקרים בעייתיים, כשיש סוגיות חדשות, אנחנו נפגשים לישיבה אחת, עוד ישיבה, כדי ללבן את הדברים, מקרים בעייתיים. אני גם צריכה לבשר דבר מאוד משמח, שבמקרה אחד אני חושבת שהיא היתה אחד מהמקרים שאת מנית, של קרבן סחר שנסחרה בגיל 14.5, היא זכתה להיכנס לתוך התהליך של אשרת קבע, הוועדה ההומניטרית של משרד הפנים, בראשות יושב ראש הרשות, נתנה לה את ההזדמנות הזאת.

אז אנחנו רואים פה תנופה גדולה של שינויים חיוביים. אני בקשר שוטף עם עורכת הדין שושנה שטראוס, אני מרגישה שכשיש בעיה, יש כתובת, יש אוזניים קשובות, יש למי לפנות. זה בקטע שיש פה שינוי אדיר, מודעות, הכל.

לגבי דברים שנותר להעמיק. מחלקת ההיתרים, אני לא יודעת מה קורה כל כך. אני רוצה גם לבשר לכם, שזכתה בעיטור המאבק בסחר בבני אדם עורכת הדין רבקה מקובר, שעמדה בראש המחלקה הזאת במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והיא בנתה במו ידיה מערך פיקוח צמוד שיצר אקלים לא נח להתפתחות סחר בבני אדם. אני רק מקווה שיהיה בראש המחלקה הזאת באמת אישיות, אני לא יודעת מה קורה שם, שהיא כמו גב' רבקה מקובר, שסיכנה את חייה, הניחו מטענים ליד ביתה.

דבר אחר, שאני גם מקווה, הוא בקשר לשיתופי הפעולה. יש בעיות מובנות בחלוקת הסמכויות, יש דברים שהם עדיין בסמכות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יש דברים שהם בסמכות הפנים, זה יוצר צורך בשיתופי פעולה הדוקים, אי אפשר לצפות שהכל יילך בלי בעיות כאן, כי אלה שני גופים שונים, מה לעשות, אבל אני שמחה לשמוע על שיתופי הפעולה ואני מקווה שהם ימשיכו.

לגבי ההכשרות, אני מקווה שיש גם בתכנית העבודה תכנית להכשיר את העובדים ב-RSD וצוות שעובד ב'סהרונים'. כי יתר הגופים מקבלים הכשרות כמו שצריך ואני בעצמי תשושה מזה, אני חייבת להגיד. זה 50% מהזמן שלי ושל עורכת הדין קונפינו, אנחנו רצים בהכשרות.

קודם כל בתכנית העבודה יש תכנית הכשרה ל-RSD ול'סהרונים'. אנחנו בכלל מתמקדים ב'סהרונים' בשנה הזו מהרבה בחינות.

שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה, אני חושב שיש הרבה נושאים שמצריכים שיתופי פעולה, הרבה פעמים קשה להגדיר גבולות, אני חושב שבסך הכל שיתופי הפעולה הם מאוד טובים, גם עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, גם עם משרד המשפטים, גם עם משרד החוץ. אני חושב שאנחנו מאוד מעודדים את העניין של שיתופי פעולה בין גופים ממשלתיים, זה דבר מאוד מאוד חשוב, כמו עם ארגוני החוץ.

גם לנו זה חשוב. באחת הישיבות אמרנו שאפשר לסגור דברים בישיבת צוות בין נציגים בכירים במשרד ולהעלות את הטיפול בסוגיה הזאת על פסים אקטיביים.

בקיצור, קפיצת מדרגה, והעיקר, כשיש בעיות, כשיש תלונות, יש על מי לסמוך. זה הכי חשוב.

זה קומפלימנט מאוד גדול למערכת ארגונית. אני חייבת לומר שהיתה לי ביקורת מאוד קשה על ההתנהלות לפני שנה וחצי, כשנכנסתי לתפקיד, גם בגלל שזה היה בתהליך של מעבר וגם בגלל שזה היה במעבר בינך לבין מר גנות, היתה תקופה שלא היה מי שיעמוד בראש הרשות, ונכון להיום אנחנו באמת יכולים לראות שינוי מאוד משמעותי, גם ברמה הארגונית, וכפי שאמרה עורכת דין גרשוני, גם בשיתופי הפעולה.

אני אעלה עוד סוגיה שעלתה באחד הסיורים הקודמים שלנו, אליך, מר יוסי אדלשטיין, על שילוב ושיתוף נציגי ארגונים בסיורים ובעבודה בתוך 'סהרונים'. בסך הכל יש שם איזה שהוא גורם שחוסם את הכניסה של נציגי ונציגות הארגונים לתוך 'סהרונים' ואת היכולת לעשות עבודה של איתור וזיהוי. השאלה היא אם אתם רואים לנכון לבדוק את הנושא הזה. נמצאת כאן גב' אסנת ליפשיץ, ממוקד סיוע לעובדים זרים, שהעלתה את זה כבר במסגרת הסיור, העלתה את זה במסגרת פגישת עבודה שעשינו במהלך הפגרה, ואני מעלה את זה שוב. אם יש כאן כזה רצון וכזו נכונות, יש גוף שמוכן לסייע ויש להם את הכלים ואת המיומנויות, האם אפשר לבחון לעשות שיתופי פעולה יחד עם שירות בתי הסוהר.

אני לא יכול לענות על זה, כי זה לא בתחום אחריותנו. אני מה שנקרא אורח, מי שמנהל את המתקנים זה שירות בתי הסוהר, לשירות בתי הסוהר יש את כללי ההתנהגות שלו---

אבל אנחנו מבחינתנו בוודאי בעד שיתופי פעולה.

כצוות שמתלווה אליכם, כצוות שמגיע ל---

כמו שמר אדלשטיין אומר, מי שמנהל שם זה שירות בתי הסוהר, אני לא יודע אם יש פה נציג של שירות בתי הסוהר, וצריך לפנות אליהם. אנחנו מבחינתנו כשאנחנו מצהירים 'שיתוף פעולה', מתכוונים לשיתוף פעולה.

כלומר לכם אין התנגדות, אם אני מבינה נכון, שנציגי הארגונים יצטרפו לצוותים שלכם?

הצוותים שלנו עובדים, אם הם רוצים לעשות ביקור---

גב' ליפשיץ, אולי תתייחסי לנושא בהרחבה? ובכלל, אם יש נושאים נוספים שהיית רוצה להעלות בפני המנהל הכללי של הרשות.

לעניין 'סהרונים', באמת למרבה הצער הכתובת היא שירות בתי הסוהר ושם, למרות פניות חוזרות ונשנות מצדנו, אנחנו לא מצליחים לחזור ולהיכנס לאגפים, אבל אתם לא הכתובת ואנחנו מודעים לזה.

אני מאוד מברכת על הרצון לשיתוף פעולה, אני רק חייבת לציין שלפחות מהכיוון שלנו, כן היינו שמחים להדק אותו ולהגיע למה שמר אדלשטיין מכנה שיתוף פעולה הדוק. אנחנו מאוד שמחים לשמוע שתהיה במשלט של עוז כתובת אחת מוגדרת ואנחנו מאוד נשמח לקבל את הפרטים של יצירת הקשר, מי זאת תהיה.

הוא יגיד לך עכשיו את השם והטלפון.

הטלפון זה 03-9728402. ולבקש שם את תמי לנקרי, היא המרכזת של התחום.

אם אפשר לנצל את המעמד הזה לכמה שאלות. מיכל, את מדברת על תשע בקשות להארכת רישיון ושתי בקשות לשנת שיקום ואת התייחסת לקרבנות סחר לזנות, נכון?

כן.

אם אני יכולה לשאול, האם כשאת מדברת על הארכת רישיון, אנחנו מדברות על שנת שיקום או על קרבנות שמחכות לעדות?

מחכות לעדות.

את יכולה לתת מידע לגבי שנת שיקום? לעניין שנת השיקום יש כרגע שתי נשים---

שתי נשים שקיבלו שנת שיקום.

ואלה שתי בקשות שהתקבלו מתוך כמה בקשות שהוגשו?

אני חושבת שאלה שתי הבקשות היחידות שקיבלתי השנה.

אני אשמח לדעת האם מדובר על קרבנות עבר, של סחר חוזר, או שמדובר על נשים שנמצאות פה---

אני לא יכולה לתת לך את זה ב'שלוף'.

אבל לא מדובר על קרבנות סחר לזנות שנסחרו למדינת ישראל בשנים האחרונות.

אני צריכה לבדוק את התיק.

אחת מהן זה שיתוף פעולה עם המשטרה, המקרה מחיפה.

את מדברת, גב' רננה לוי, על 129 עובדים סוציאליים. אני חושבת שכבר העלינו את זה בעבר וזו נקודה מאוד חשובה, אני חושבת שחבר הכנסת מולה כיוון לנקודה הזו, בעצם אותם 129 עובדים מקבלים את המשכורת שלהם מסוכנויות התיווך והם עובדים שלהם ובתור שכאלה הם נמצאים בניגוד עניינים שצריך לתת עליו את הדעת. אני לא יודעת מה מצבת כח האדם שלך, אבל העובדים הסוציאליים האלה, עד כמה שאני הבנתי גם ממך בישיבה הקודמת, הם לא מכוונים רק כלפי העובדים ממאגרי העבודה שנמצאים במקומות ההעסקה, הם גם רוצים לבדוק למשל האם המעסיק זוכה ליחס נאות, האם לא מתעללים בו. זאת אומרת, הם באים בשני כובעים, מצד אחד הם דואגים לאינטרס של המעסיק ומצד שני הם אמורים לדאוג גם לאינטרס של העובד ומעל כל זה יש את המטריה הגדולה של מי שמשלם את המשכורת שלהם.

אבל למי שמשלם את המשכורת שלהם יש אינטרס שהמצב יישמר, כאיזון עדין של אינטראקציה בין מעסיק ל---

אני חושבת שהנחת המוצא שלך היא מאוד לא ברורה מאליה. אם אפשר רק שתי הערות בנושא הזה. ניגוד העניינים פה הוא מובנה, אני לא חושבת שצריך להרחיב עליו, כשבן אדם הוא לא עובד מדינה, הוא לא עובד ציבור, הוא לא כפוף לנורמות של עובדי ציבור, האינטרסים שלו זה משהו שצריך לבדוק אותו. מהמפגש שלנו עם מהגרי העבודה ב'קו לעובד' ובמוקד סיוע לעובדים זרים, לוחות הזמנים שאת דיברת עליהם הם לא לוחות הזמנים שמהגרי העבודה מדברים עליהם. גם כשכבר מגיעה העובדת הסוציאלית, הם מספרים לנו על שיחות מאוד מאוד לא רק קצרות, אבל גם דלות, מאוד קצרות בזמן, וברוב המקרים בנוכחות המעסיק. צריך להבין, יושב המעסיק, יושב העובד הסוציאלי מטעם לשכת התיווך שהמעסיק משלם את משכורתה, היא תלויה במעסיקים האלה בשביל יכולת הקיום שלה ומדברים עם אותו עובד כשהמעסיק נמצא. אז גם כשהם כבר מגיעים, אני לא בטוחה שזו בדיוק המסגרת שבתוכה אותו עובד יכול לבוא ולפרוש בפני העובדת הסוציאלית שמגיעה אליו את הקשיים, ובטח שלא כשמדובר במקרה שהמעסיק הוא אדם שמאיים, שהעובד מפחד ממנו, שהוא תלוי בו. כל המסגרת הזאת, כשאנחנו מדברים על 129 עובדים סוציאליים, צריך קודם כל להבין את המגבלות שלהם ביכולת שלהם לזהות קרבנות סחר ועבדות.

אז מה את מציעה?

יש לי הרבה הצעות.

אני חייבת לומר, בשביל הפרוטוקול, אני לפחות יזמתי שתיים או שלוש פניות לגב' עידית, לא זוכרת את שם משפחתה, כדי לנסות למצוא דרך לשיתופי פעולה ביניכם. עד היום לא נעניתי, מאז הפגישה האחרונה פה בוועדה. היא עמוסה מאוד. לא הזדמן לה להגיע אלינו.

זה נושא שאנחנו צריכים לטפל בו. את שיתופי הפעולה ואת העבודה שמעבר לעבודת הוועדה, אתם תוכלו---

אנחנו מדברים על איזון מאוד עדין, העובדים הסוציאליים מחויבים, מתוקף התפקיד שלהם והמקצוע שלהם, לדווח על כל אירוע חריג.

השאלה אם הם מסוגלים לזהות אותו.

אני חושבת שהנקודה הזו הובהרה. אני חושבת שיש כאן שתי סוגיות שצריך לתת להן מענה וצריך לבחון אותן. אחת, זה הנושא של הראיונות והשיחות ליד המעסיק, והנושא השני זה התשלום לעובדות האלה שהן בעצם מייצגות את האינטרסים של הקבלנים. זה נושא רגיש, מדובר בזכויות אדם ובהפרת זכויות אדם, אז חשוב לנו לתת מענה לכל הקשיים שעלולים להתעורר.

רציתי רק להוסיף בקצרה שהשנה אנחנו הפצנו לכל הלשכות הפרטיות רשימה של סממנים לסחר.

השאלה אם זה מיושם.

וקיבלנו הצהרה של כל עובדת סוציאלית אחראית שהיא הבהירה את הסממנים, הכשירה את כל הצוות של הלשכה בקשר לסממנים האלה. זאת אומרת אנחנו מודעים לנושא הזה. גם גב' רננה לוי מקבלת שיחות כל היום מעובדות סוציאליות, כשהן מזהות או חוששות שהן מזהות משהו והן מתייעצות איתה. אנחנו רואים שהאחריות המקצועית שלהן באה לידי ביטוי.

זאת אומרת הקו אלייך פתוח, הן מרגישות בטוחות. זה חשוב. כל הנושא של עובדי קבלן בתוך מדינת ישראל זו סוגיה שלמה שצריך לטפל בה בנפרד.

עוד שאלה יש לי אלייך, גב' מיכל יוספוב ממינהל האוכלוסין. חלק מהבקשות שאנחנו קיבלנו מהארגונים, לקבלת היתר להישאר כאן בארץ, בקשה לקבלת מעמד, לחלק מהעובדות היו ילדים, השאלה היא אם יש התייחסות נפרדת לילדים של אותן עובדות זרות, אם יש להן, האם במקרים האלה, דיברנו על כמה 14 או 25 מקרים של עובדות שנפגעו במקום עבודתן, היתה התייחסות דיפרנציאלית לילדים שלהם, אם בכלל?

היתה התייחסות לילדים, אבל אני רוצה גם להבהיר, חלק מהבקשות שהעברתם לנו, מעל 50% בכלל לא הוכרו כסחר.

כי זה סחר עבר.

לא, זה גם לא סחר עבר. אלה מקרים שהגישו את הבקשה בלשכות וכתוצאה מזה שלא היו להם מסמכים מספיקים, או---

לא, אני מדברת על המקרים החדשים. דיברתם כאן על 25 עובדות בתחום הסיעוד שהזכויות שלהם נפגעו, הם הוצאו מבית המעסיק, האם יש התייחסות נפרדת לאותן נשים, אם יש להן משפחות וילדים, או שאתם כורכים אותן באותו פול של עובדות---

זה לא קשור.

אלה עובדות שעבדו בתחום הסיעוד, בבתים של קשישים או נכים.

אני שואלת לגבי מעמדן בישראל בהמשך.

הבנתי ששיבצו אותן במקומות עבודה אחרים, פרט למקרה בודד אחד שהועבר למקלט. המקרים לא היו כל כך חריפים שהצדיקו העברה של כולן למקלט, הבעיות טופלו באופן אינדיבידואלי, קיבלו מענה והעובדות בחרו להמשיך לעבוד במקומות אחרים.

והם לא הגישו תלונות?

הגישו ויש הליכים, דיברנו על זה קודם.

לא, אבל השאלה איפה זה עומד מבחינת משטרת ישראל.

אנחנו מדברים על מקרה אחד שהיה בולט במטען הרגשי שלו, בסממנים שקיבלנו מאותו אירוע. דווקא האירוע הזה הוא דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה שלנו עם גב' רננה לוי. מיד עם קבלת התלונה שלפנו אותה והעברנו אותה למקלט. בגלל שהאירוע הזה, כמו שציינת, היה חריג והיו בו סממנים שמזכירים עבודות כפייה, עברות בתחום הסחר, אז אנחנו נתנו מענה יותר מהיר, יותר יעיל, והאירוע הזה, כמו שציינתי קודם, הועבר כבר לפרקליטות חיפה. לגבי המקרים האחרים, אנחנו לא מכירים אותם, אז אין מה להתייחס.

מקרה נוסף שהגיע אלינו זה מקרה של עיכוב דרכון שבוצע על ידי המעסיק שלו. אגב, אנחנו יצאנו לסדרה של פעולות בסוגיה של עיכובי דרכון ואנחנו רואים לאחרונה שיש ירידה בתופעה הזאת, אמנם המעסיקים קצת שכללו אותה והפכו אותה מעיכוב דרכון לעיכוב שכר, אבל המקרה הספציפי שדיברה עליו גב' לוי, אנחנו קיבלנו את התלונה הזאת טלפונית, זימנו את המעסיקה יום למחרת, אני חושב, והיא החזירה את הדרכון והמשכנו את התהליך בנוהל הפלילי.

גב' חייקין, רצית להתייחס.

אני מאוד שמחה על הארגון ששמענו היום לגבי רשות האוכלוסין וכל מה שיוצא מכך. לצערנו, אין לנו כל כך קשר היום עם רשות ההגירה מכיוון שאנחנו מטפלות במקרים של סחר עבר ובנשים שנמצאות בזנות ברמה מקומות. מקרה אחד דווקא היה לי וניסיתי ליצור קשר עם גב' תמי לנקרי, בטלפון נייד שיש לי, אבל זה לא הצליח, וזה דווקא היה מקרה דחוף, אז אני מקווה שאנחנו נמשיך לעבוד ויכול להיות שנצליח איכשהו לתאם בינינו את הקשרים.

אני כן מאוד מודאגת מהוועדה הבין משרדית ואני מבינה שהכתובת היא לא כאן, אבל הוועדה הבין משרדית במשרד הפנים דנה במקרים זמן יותר ממושך ממה שאנחנו מעריכות במקרים שלנו, למשל אחד מהמקרים הוא בוועדה נדון או לא נדון מיוני 2009. האישה תלויה באוויר והמקרה הוא די בעייתי עבורנו, כי אנחנו גם תקועות ואנחנו לא יודעות מה לעשות הלאה עם המקרה.

אני רוצה להתייחס מכיוון שאני יושב ראש הוועדה. למיטב ידיעתי אין שום מקרים שמעוכבים, בטח לא מיוני 2009. אם יש מקרים כאלה, בבקשה להעביר לנו. אנחנו עשינו השנה מהלך של לכנס את הוועדה הבין משרדית הרבה יותר פעמים כדי לגמור פיגורים שהיו מאותה תקופה שאמרת שלא היה ראש רשות. יושבת פה גלי, שעובדת איתי, תעבירו לה את המקרה. כי עשינו בדיקה רק השבוע וביררנו שאין פיגורים.

אם את מדברת על המקרה שהעברת ליושב ראש הוועדה?

לא.

יש מקרה אחד שהעברת ליושב ראש הוועדה.

נצטרך לדבר בסוף הוועדה, כי יש הרבה שמות.

לגבי מקרה פרטני אפשר באמת לבדוק את זה אחרי הדיון. אבל ברמה העקרונית, גב' חייקין, אם יש נושאים שהיית רוצה---

ברמה העקרונית יש עוד נושא שאני לא מעלה אותו כאן, אני רק אומרת שאנחנו נמשיך ונבדוק אותו ונעלה בהמשך למקרה שטיפל בו משה אביטל. אני באופן אישי נתתי לזה את השם 'כלות מאוקראינה'. אני רואה שיש איזה שהיא סוכנות שמפעילה דרך אתר אינטרנט תמונות של נשים מאוקראינה לכל העולם והסוכנות נמצאת כאן בארץ, הגרעין של הסוכנות כאן בארץ וגברים ישראליים נוסעים לשם לשלושה ימים, מקבלים את החבילה, בתוך החבילה הם מכירים את האישה, מביאים את האישה לכאן. אם היא לא מספקת את כל הרצונות שלהם, הם זורקים אותה. התופעה הזו לא כל כך רחבה ולא קיבלה היבט כל כך רחב בישראל, אבל כן ראינו את המקרה ולדעתי יש מקרים כאלה נוספים וצריך לתת לזה מקום ועניין, אבל צריך להיות מאוד זהירים כי אנחנו לא נוכל למסד את זה, לא נוכל לעשות מזה משהו אחר. צריך לחשוב מה לעשות. אני גם לא רוצה לפגוע בזוגות אחרים שבאמת רוצים למסד את היחסים וכן הכירו באמצעות האינטרנט. צריך לחשוב. אנחנו נמשיך ונרחיב על כך בהמשך, כאשר נקבל יותר מקרים.

עוד משהו, גב' רננה לוי, אנחנו נשמח לשתף פעולה גם איתך. לקו החירום שלנו אנחנו מקבלות פניות על הטרדה מינית של מעסיקים. על אף שאנחנו לא כל כך מטפלות בזה, אנחנו מפנות, אבל אני אשמח לשיתוף פעולה כי גם לנו זה מאוד חשוב להעביר את המקרה לגורם הנכון שגם יוכלו לטפל.

אני רוצה לסכם את הדיון ולהודות למנהל הכללי של רשות האוכלוסין, על העבודה המאוד מאוד מעמיקה ומקיפה שהוא עשה במסגרת הרשות עליה היא אמון. אני חושבת שיש כאן התקדמות מאוד מאוד דרמטית בעבודה של הרשות, יש שינוי משמעותי מהרגע שנכנסתי לתפקיד ועד היום. יש כאן מערכת ארגונית מובנית, עם הגדרת תפקידים ברורה ועם מערך הדרכות וצוות של עובדים שהוא באמת מגויס ומיומן ואני חושבת שהעובדה שהצוות מגיע הנה, אתה מגיע הנה פעם בחצי שנה לסקירות, אבל הצוות מגיע הנה לכל הדיונים, אני חושבת שהעובדה שהצוות מגיע והוא עובד בשיתוף פעולה, גם עם נציגי המשרדים השונים וגם עם נציגי הארגונים, יוצרת איזה שהוא שיח שכולנו מדברים אותה שפה. אחת הדרכים למגר את התופעה הבזויה של סחר בבני אדם, פגיעה בזכויות אדם בכלל ובנשים בפרט, היא יצירת שיח ציבורי רחב של גורמי המקצוע, של נציגי הארגונים ושל האזרחים. כלומר אנחנו צריכים להמשיך לעבוד בכמה מישורים, גם ברמת הרחבת התודעה הציבורית, גם ברמה של חקיקה, התאמה ושינויי חקיקה במקרים שבהם אנחנו נזקקים לשינויי חקיקה וכמובן גם ברמה של אכיפה ופעולה בשטח.

אני רוצה להודות לך על כך שהגעת, על המחויבות שלך. בפגישה הראשונה דיברנו על מחויבות לנושא ועולם תוכן, אני חושבת שזה מדבר בעד עצמו וכשצריך לבקר, אנחנו נבקר, וכשצריך לשבח, אנחנו נשבח. אני מניחה שאנחנו ניפגש שוב בעוד פרק זמן מסוים כדי לסקור איך המבנה הארגוני שבניתם פועל ואיך מצליחים למגר את התופעות האלה הלכה למעשה, גם במעברי הגבול וגם על צירים נוספים.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים בוועדה, לנציגות ונציגי הארגונים ולנציגי המשרדים. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45