com_alex

2010-10-26Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 349

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ז מרחשוון התשע"א (25 באוקטובר 2010), שעה 10:00

תקנות דם טבורי, התש"ע-2010

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

עפו אגבריה

רחל אדטו

אריה אלדד

חיים אמסלם

זאב בילסקי

משה מטלון

עו"ד טליה אגמון, משרד הבריאות

ד"ר עפרה אקסלרוד, ס. מנהלת המכון לביקורת ותקנים של חומרי רפואה, משרד הבריאות

חנוך הברפלד, רכז ארצי לפיקוח ובקרה על בנקי הדם, משרד הבריאות

פרופ' אילת שנער, מנהלת שירותי הדם של מד"א

עו"ד הדס אגמון, משרד המשפטים

גאל אזריאל, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניר כאהן, מנכ"ל קריוסל ישראל בע"מ

רן אסא, סמנכ"ל קריוסל ישראל בע"מ

עו"ד דורון אפיק, קריוסל ישראל בע"מ

יוסף בוקסבוים, נציג הנהלה, בדמייך חיי

עידית טמיר-אביב, מידענית, האגודה למלחמה בסרטן

רחל ורנר, קידום איכות–סגל אחות ראשית, שירותי בריאות כללית

עו"ד אדוארד וייס, סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר אריה אשר גיניגר, מנהל מדעי ופיתוח עסקי, טבורית – מאגר מרכזי לדם טבורי

אמנון פלץ, מנכ"ל טבורית – מאגר מרכזי לדם טבורי

מיכל צזנה, חברת עמותה – ICBB – עמותה למען בנק ציבורי לדם טבורי

משה קורניק, חבר עמותה – ICBB – עמותה למען בנק ציבורי לדם טבורי

שלי קפוסטה, יו"ר ICBB – עמותה למען בנק ציבורי לדם טבורי

אייל לב-ארי

וילמה מאור

הדס צנוירט

תקנות דם טבורי, התש"ע-2010

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא על סדר היום: תקנות דם טבורי, התש"ע-2010.

לפני שאנחנו נתחיל בהקראות, האם למישהו יש מה לומר? משרד הבריאות.

עבדנו קשה, הרבה זמן, זה נושא מורכב, חדשני ומאוד מתפתח, כל יום. ישבנו הרבה זמן והתייעצנו. אני לא זוכרת הליך התייעצות לפני תקנות כל כך יסודי, עם כל כך הרבה תגובות והתייחסויות והערות ודיונים, כולל שמיעה של כל הגופים שמעורבים בנושאים האלה במדינה. אנחנו שמחים להיות פה היום, מקווים שזה יאושר.

כמה שנים לקחו כל ההתייעצויות?

כשנה וחצי, אולי קצת יותר.

תודה. חברת הכנסת רחל אדטו.

לי יש יותר שנות בנק הדם, כי בתפקידי הקודם הייתי בקשר עם בנקי הדם הפרטיים, כשהם התחילו לאסוף דם טבורי בחדרי לידה בבית החולים שערי צדק, ולכן הייתי מאוד מעורבת בעבודה הזו בזמנו.

אני, כמובן, בעד תקנות, ואני בעד סדר, ואני בעד שהדברים ימוסגרו במסגרת שמונחת שלפנינו. יחד עם זאת, אני נגד האפשרות לחסום בנקים פרטיים, מאחר שאני חושבת שלכל אשה- -

עוד לא הגענו לזה.

אמרתי, באופן כללי – לכל אשה, לכל זוג יש הזכות לקבל החלטה, אם הם רוצים לאגור בבנק פרטי ולשלם על זה, או לחילופין, הם רוצים ללכת לבנק הציבורי, ולא להיות אחראי על התרומה. לכן אני כן חושבת שבהצעת החוק צריכים בכל אופן לתת את האפשרות לבנקים הפרטיים – לא יודעת כמה יש היום, שניים, שלושה – אבל לתת להם את האפשרות בכל אופן להיכנס למסגרת תקנות, שתאפשר להם את המשך עבודתם. אני בעד בנק דם ציבורי, אבל אני, כמובן, גם בעד בנק פרטי, כי זה לא מקפח את זכותו של אף אחד להשתמש בבנק הציבורי. שוב - אני אומרת את זה מידע אישי, כי הייתי שם בנושא הבנקים הטבוריים הפרטיים.

אם אפשר להבהיר – גם החוק עצמו וגם התקנות מתייחסים גם לבנקים ציבוריים וגם לבנקים פרטיים. החוק אפשר לנו להתייחס בצורה שונה לבנקים פרטיים, מאחר שהם פועלים למטרה קצת אחרת. יש בתוך התקנות הוראות ספציפיות לבנקים פרטיים, שהן במידה מסוימת יותר מקלות, נותנות להם יותר חופש פעולה.

ההערות תהיינה בהקראה.

יש התייחסות לשני הדברים. אין אף כוונה לחסום פעילות של בנק.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?

אפשר לגשת להצבעה...

בוועדה הזאת – אני לא רוצה להגיד לך שאנחנו כמו במפלגה שלך, אבל פה אנחנו דנים סעיף-סעיף, ואם צריך לאשר, אנחנו מאשרים. לא כמו אצלכם – מחרטטים...

כבוד היושב ראש, זה בשידור, ולכן אני חייבת להגיב על מה שאמרת- -

הדיון לא בשידור. אז היא מסכימה שהם מחרטטים...

לא...

נעבור להקראה, נעבור סעיף-סעיף. סעיפים שיש מחלוקת – נדלג עליהם. סעיפים שיש הסכמה – נאשר אותם. אחר כך נחזור לסעיפים שיש מחלוקת, ונראה איך אנחנו מקדמים את העניין.

תקנות דם טבורי, התשע"א–2010.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(ב), 6(ו) ו-(ז) ו-14(א) לחוק דם טבורי, התשס"ז–2007 (להלן – החוק), והסמכות לפי סעיפים 3(ב), 5(א) ו-(ג) ו-6(ב) לחוק, שנטלתי לעצמי לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הממשלה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של ה[pic]כנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקנות אלה –

"אם נושאת", "הורים מיועדים" - כהגדרתם בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996;

"אוסף דם טבורי" - מי שסיים בהצלחה הדרכה ייעודית לאיסוף דם טבורי כאמור בתקנה 14;

יש לי הערה לגבי ההגדרה.

הוא לא סיים לקרוא. יסיים לקרוא את סעיף 1 – תגידי מה שיש לך להגיד.

"לקוח" - היולדת, או אפוטרופוס של היילוד או של היולדת שהזמין איסוף דם טבורי מבנק דם טבורי פרטי;

"מעבדה" או "מעבדה רפואית" - כהגדרתן בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל"ז–1977.

בבקשה.

אגיד משהו לגבי ה"אוסף דם טבורי", ושוב – אני אומרת את זה מהניסיון שלי. בחדר לידה מי שאוסף דם טבורי זה המיילדות שעברו הכשרה או עברו הדרכה בדבר הזה. לקחת את המיילדות שעושות את זה, להערכתי, לפחות עשר שנים, ולהעביר אותן איזה קורס במד"א אחרי שהן כבר עושות את זה עשר שנים, אז מה עשינו בדבר הזה?

ואלה שלא עושות?

מי שרוצה עכשיו להיכנס לכללים של הבנק הציבורי – בסדר. אבל אם אנחנו מדברים- -

אולי נקרא את סעיף 14.

אז בוא תשאיר את זה בצד, אם כך.

מי שעסק בכך בפועל, אפשר להחריג אותו.

אז בוא נשאיר את הסעיף הזה כרגע כסעיף בסימן שאלה, ונחזור אליו.

בסדר. אין בעיה. יש לנו הרבה זמן. יש תקציב, עד הבוקר יש לנו. בבקשה.

פרק א': התאמה לתרומה והסכמה מדעת

2. בחירת היולדת והילוד שמהם תתקבל תרומה לבנק דם טבורי ציבורי תסתמך על מצבם הבריאותי, ההיסטוריה הרפואית שלהם ומהלך הלידה, ובהתאם להוראות שיקבע המנהל לעניין זה.

לגבי סעיף 2, יש למישהו בעיות? לאף אחד. מי בעד סעיף 2, כפי שהוקרא – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב גדול

סעיף 2 אושר.

תודה רבה, הסעיף אושר, כפי שכתוב בתקנות.

מסירת מידע לשם קבלת הסכמה מדעת: 3. (א) לשם קבלת הסכמה מדעת לאיסוף הדם הטבורי ולטיפול בו ימסור אוסף דם טבורי, מטעם בנק הדם הטבורי, ליולדת, בשפה המובנת לה, מידע הדרוש לה – בכתב ובעל-פה, באורח סביר, כדי להחליט אם להסכים לאיסוף דם טבורי ולטיפול בו, ובכלל זה מידע אודות –

(1) מטרת איסוף דם טבורי ושימורו ואפשרויות השימוש בו כפי שידועות בעת האיסוף;

(2) תהליך איסוף הדם הטבורי, בדיקתו, לרבות בדיקות גנטיות שיבוצעו בו, הקפאתו ושימורו;

(3) זכות היולדת לסרב לאיסוף ללא כל פגיעה בטיפול ביולדת וביילוד;

(4) היתרונות, הסיכונים והמגבלות בתרומת דם טבורי, לרבות היבטים אתיים של התהליך;

(5) האפשרויות לשימוש בדם הטבורי בתרומה לבנק דם טבורי ציבורי ובשימור בבנק דם טבורי פרטי, ובפרט –

(א) בתרומה לבנק דם טבורי ציבורי - כי מנת הדם הטבורי תועמד לרשות נתרמים מתאימים לפי קדימות רפואית והתרומה מהווה ויתור על כל הזכויות במנה לרבות הזכות לקבלת מידע אודות המנה, בדיקות שנעשו בה והשימוש בה;

(ב) בשמירה בבנק דם טבורי פרטי - כי מנת הדם הטבורי תישמר לטובת השתלה עצמית או לטובת השתלה, בהתאם להוראות האדם שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו או בהתאם להוראות אפוטרופסו של אותו אדם, בלבד.

(6) הצורך לקבל מידע רפואי אודות היולדת והיילוד וליטול דגימות דם מהיולדת לשם ביצוע בדיקות ולשמירה, והסיבות לכך;

(7) הצורך בשמירת מידע אודות המנה ותוצאות הבדיקות שנערכו בה, באופן בר-זיהוי, והאופן בו ישמר המידע תוך הבטחת זכויות היילוד ובני משפחתו לסודיות רפואית;

(8) האפשרות כי מנת דם טבורי תימצא בלתי מתאימה לשימור, והנסיבות שבהן תתאפשר השמדתה או העברתה לשימושים אחרים, לרבות מחקר, לפי הוראות הדין, והצורך בהסכמה לכך;

(9) הצורך להודיע לבנק הדם הטבורי במידה והילוד יאובחן בעתיד כסובל ממחלות מסויימות;

(ב) המידע יימסר מוקדם ככל שניתן ובעוד מועד, בנסיבות העניין, וכן באמצעות דף מידע שיכלול את המידע שבתקנת משנה (א), לפי הנוסח שאישר המנהל.

(ג) הסכמה מדעת כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) ביחס לבדיקת המנה שנאספה, להפקת תאי-אב המצויים בה, להקפאתה ולשימורה, תתקבל גם מאבי היילוד, ככל שהוא ידוע, וככל שיש אפשרות סבירה לזהותו, למצאו או לברר את דעתו, במועד; סירבה יולדת למסור את פרטיו של אבי היילוד – יראו אותו כמי שאינו ידוע או שאין אפשרות סבירה לזהותו, למצאו או לברר את דעתו.

(ד) ניתן לקבל הסכמה מדעת מיולדת בסמוך ללידה רק אם היא ערנית, נינוחה, אינה סובלת מכאבים, ומסוגלת לקבל החלטה שקולה, וזאת אף אם קיבלה הרדמה אפידורלית, ובלבד שלא קיבלה הרדמה כללית או תרופות לטשטוש (סדציה).

שתי הערות: אחת, מי צריך לבקש את ההסכמה מדעת? מי מסביר את זה בחדר לידה? רופא? אחות? מיילדת? מי אחראי לנסח את כל זה? מי שמכיר את חדר לידה, ובוא ניקח חדר לידה של בית חולים סורוקה, של 1,600 לידות בחודש, אני לא יודעת מי הולך לעשות את זה שם. זה הבעיה מספר 1 שלי, היא על כל השאלה של ההסכמה מדעת. אני אומרת, בית חולים שיש לו 300 לידות בחודש, יש זמן לכולם לדבר עם כולם. בית חולים של שערי צדק, 1,200 לידות בחודש, סורוקה – 1,400 לידות לחודש, לא יעשה.

בי"ת, אם אני משלמת כסף כי אני רוצה דם טבורי פרטי שלי – לא רוצה להיות חלק מהמאגר הציבורי- -

אבל זה לא שייך לפה.

ודאי שזה שייך לפה, זה בדיוק הבעיה שלי. גם אז צריך הסכמה מדעת. אני הולכת לפרטי - לא רוצה לספר מי אבי הילד. אני משלמת כסף בשביל הפרטי. למה אני צריכה את כל הדברים האלה לספר לציבורי? אני סוגרת את העניינים ביני ובין החברה. למה אני נכנסת לתוך הכללים האלה? הרי זה לא פוגע בשום דבר כאן. אם הכללים האלה לציבורי – עלא כאפק. כללים לפרטי - בוא נגדיר מה זה הגדרה של פרטי.

בבקשה.

אני ד"ר גיניגר, בנק דם טבורי פרטי, המשולב בבנק הדם הציבורי של שיבא, מודל מאוד ייחודי בעולם. יש סטנסייד - חברה עולמית, שעושה אותו דבר. יש פה הבחנה מאוד ברורה: איסוף דם טבורי לבנק הציבורי נעשה על-ידי אוספים ייעודיים, שבאים לחדר הלידה, או בשיבא, על-ידי הצוות, והתהליך נעשה כולו, מראשית ועד הסוף, באיזשהו שלב לקראת הלידה, נקודה. תהליך איסוף בנק דם פרטי, כפי שנאמר פה על-ידי חברת הכנסת, נעשה מתוך רצונו של הלקוח אחרי שיחות ארוכות עם הבנק, עם החברה שעוסקת בזה, עם מתן תשובות מלאות לכל השאלות המתבקשות על מדוע דם טבורי, מה עושים עם דם טבורי וכן הלאה, ובסופו של תהליך הלקוח, הלקוחה חותמים על הסכם מראש, ובאים לבנק הדם, ואומרים: אני מבקש שיאספו לי בשבילי – לא בשביל הציבור- -

אין פה בעיה של להודיע או לא להודיע.

יש עניין של תהליך פרוצדוראלי של לקיחת הדם עצמו. אני לא רוצה להיכנס לשאלה, אם זה דורש הסכמה מדעת או לא – אני לא רופא. התהליך עצמו של החדרת המחט- -

מי שהולך בבנק פרטי?

אותו דבר.

אבל הוא כבר נתן ברגע שהוא משלם. הוא לא נתן הסכמה מדעת?

אדם יכול ללכת, לעשות ניתוח פרטי בבית חולים לכירורגיה פלסטית, ועדיין הוא צריך לחתום על הסכמה לפני הניתוח.

טוב, אבל הוא בא לחתום מוכן, ויודע, וגם משלם בשביל זה. הוא צריך לחתום, אבל הוא יודע.

במקרה הזה לא צריך לשכנע אותו.

צריך לוודא שהסבירו לו את כל הסיבוכים, שלא מכרו לו חתול בשק- -

אדם משלם אלפי שקלים. הוא בודק לפני את כל הסיבוכים, את כל הסכנות. הוא לא רץ לשלם כל כך מהר 5,000 שקל.

באמת לא, כי כשיש עניין מסחרי, והמנתח רוצה לנתח, הוא יגיד למנותחת שלו: ניתוח נפלא, אין סיבוכים, 100 אחוז הצלחה, תחתמי פה, תשלמי 5,000 שקל.

זה לא אותו דבר. הם באים מראש בשלים כבר.

לכן אנחנו מקפידים על הסכמה מדעת בפרוצדורות גם כשהן פרטיות, וגם כשמשלמים- -

בסדר.

ולכן, נאמר פה שהבנק ימסור ללקוח מידע מלא, ואפשר לכתוב בתוספת בנספח לחוזה את כל המידע המתבקש, על הסיבוכים ועל הסיבוכים ועל היתרונות ועל החסרונות. הכול יידרש ויימסר וייחתם בחתימת ידה של הלקוחה, שהרי היא יודעת את זה ואת זה. וביחד עם זה היא תגיע לחדר הלידה, ושם עומד רופא או מיילדת, ואם הם צריכים לקבל ממנה הסכמה מדעת לתהליך האיסוף עצמו – סיפור אחר. על זה אנחנו מבקשים לחזור ולדרוש באופן ברור לגמרי, שלא אוסף דם טבורי כהגדרתו בחוק הוא זה שייתן את המידע לצורך הסכמה מדעת אלא רק לצורך תהליך האיסוף.

זה נעשה במשך 24 שעות?

זה נעשה כל 24 שעות- -

גם בציבורי?

בציבורי לא.

בבקשה.

אני הבעלים של חברת טבורית, בנק דם הטבורי, שעובד יחד עם תל השומר. מקור הטעויות בלידה שלא דרך הטבע של התקנות האלה, ואני חייב לציין, שמישהו עשה פה עבודה של בלבול הדעת בין בנק טבורי פרטי לציבורי.

זה אותה חברה.

כן, הוא אמר.

התקנות האלה נולדו, לצערי, בחטא, שבו רצו לצרף, אני לא יודע מתוך איזה שיקול דעת, גם את התקנות לגבי הפרטי וגם הציבורי באותו סעיף, ואין הדבר כך; אי-אפשר להשוות את העובדה שבבתי חולים מסוימים בשעות מסוימות אוספים דם ציבורי מחוסר תקציב. ברמב"ם ובכל הצפון ובכל הדרום אין דם ציבורי בכלל במדינת ישראל. יש אותה בשלושה-ארבעה בתי חולים בארץ, עם אוספות ייעודיות, שאמורות לאסוף כמות גדולה מאוד של דם, ללא זיהומים וכדומה, כי המשאב הזה הוא מאוד יקר, ושם צריך להסביר ליולדת למה היא תורמת ולמה היא מוותרת ולמה לא יהיה לה נגישות לזה יותר וכו'. לקחת את זה ולשים את זה באותו סעיף עם בנק דם טבורי פרטי, שבו היולדת אומרת: תשמרו לי כספת ביולוגית שלי בלבד, ואך ורק למשפחתי, ואני יודעת את הסיכונים בהם, ואינני אאשים, ואני מסירה אחריות. אגב, זה לא הסכמה מדעת - זה הסרת אחריות. ד"ר אלדד, בניתוח צריך להסיר אחריות מפי הרופא הכירורג, ולא להגיד לו: הסכמה מדעת. זה שני דברים שונים. אתה רוצה להסיר אחריות ממך כרופא, להסביר לאדם את ההגדרות- -

אני רוצה שהחולה שהולך לניתוח, יידע בדיוק מה החלופות, מה הסיכונים. אני לא רוצה להגן על הרופא; אני בעיקר מעוניין לדעת, שהחולה יידע מה צפוי.

ופה אין חולה.

אדוני, אדם צריך לתת הסכמה מדעת, גם אחרי שלקחו לו ביופסיה פתולוגית שהשתמשו בה למחקר, עדיין הוא, למרות שזה כבר לא מסכן אותו מעבר לזה, הוא צריך להסכים.

אין לנו פה שום פרוצדורה חודרנית. מדובר בחבל טבור שניתק מהתינוק, ניתק מהאם, עושים פרוצדורה של משהו שהוא אינו חודרני לחלוטין. אבל ד"ר אלדד, אני מסכים אתך - כל מה שאני רוצה לומר הוא שערבבו פה מין שאינו במינו. יש צורך להפריד באופן מוחלט בין הגדרות הדם הפרטי לעניינו לבין הציבורי. אם הציבורי נדרש 100 שעות או 400 שעות ללמוד איך לעשות, שיהיה להם 400 שעות איך לעשות, בעיה שלהם. בנק טבורי פרטי – אנחנו- -

אל תתלהב מדי. אחרי שיהיה הציבורי, לא יהיה לך כל כך הרבה בפרטי.

אינשאללה. ציבורי יהיה לטובת כולנו.

אל תתלהב מדי. כשזה מתחיל, ומה שנדרוש מהציבורי, על אחת כמה וכמה נדרוש אלף מונים מהפרטי.

הלוואי.

אינפורמציה לא נכונה שניתנה פה – אין 24 שעות, 365 ימים. לא קיים.

שאלה לסעיף (9): "הצורך להודיע לבנק הדם הטבורי במידה והילוד יאובחן בעתיד כסובל ממחלות מסוימות". אני מבין שזאת חובה על אם שנותנת דם, שאם התגלתה מחלה, לצורך העניין לבנק ציבורי, התגלתה מחלה אצל הילד, והיא חייבת לדווח לבנק הציבורי כדי שלא יעשו שימוש בדם, שעלול לגרום - האם יש ענישה בצדו של סעיף זה? כלומר אם האם לא דיווחה – שכנעו אותה לתת דם טבורי לבנק ציבורי, ואחר כך היא מחקה את זה מזיכרונה - היא עשתה איזה טובה. עכשיו נתגלתה מחלה אצל הילד, והדבר היחיד שמטריד אותה כרגע זה המחלה של הילד. האם היא גם צריכה באותה שעה לדאוג, שהיא לא דיווחה לבנק, ועכשיו היא עבריינית?

אין ענישה. אם אפשר להתייחס- -

לא. בבקשה.

אני מנהלת שירותי הדם של מד"א ובנק הדם הטבורי הציבורי במד"א. אני חושבת שלמרות שמדובר פה על בנק דם טבורי ציבורי ופרטי, יש פה שני דברים שמשותפים: קודם כל, לקיחת הדם היא ללא ספק פעולה חודרנית, חד-משמעית; השליה עדיין נמצאת ברחם של האשה. זה אמנם נטילת מנת דם מווריד הטבור, אבל זו פעולה חודרנית, וכמו שאנחנו מקבלים הסכמה מדעת ללקיחת דם לבדיקות מעבדה, ו-וודאי להתרמת דם מווריד ביד, גם פה צריכה להיות הסכמה מדעת לפעולה חודרנית שמתבצעת באשה. אני חושבת שאין על זה ספק. מי מותר לו במדינת ישראל לקבל הסכמה מדעת על פעילות חודרנית, יגידו אנשי המשפט. אני סבורה כמו פרופ' אלדד, גם אני רופאה, ויודעת שאנחנו מחתימים את המטופלים, כשאנו מסבירים להם, מה צריך.

גם המידע צריך להגיע לאשה הן אם היא בוחרת להקפיא את המנה בבנק הדם הטבורי הפרטי והן בציבורי. להפך, יש פה יתרון גדול לבנקים הפרטיים, שהם רואים את האשה הרבה קודם. הם יכולים לבצע את זה במשך המשא ומתן, במשך הפגישות וכו'. לבנק הציבורי יותר קשה, כי אנחנו חלק גדול מהאנשים פוגשים רק בחדרי הלידה, אבל אין ספק שהעברת המידע, כל המידע וגם קבלת ההסכמה מדעת הם הכרחיים, ואני בטוחה שניתן יהיה למצוא את הפתרון.

אין פה שום דבר רלוונטי למתי אוספים ומי אוסף. דוגמה – לא כל רופא יודע להתרים דם. להתרים דם למנת דם שצריך להשתמש בה אחר כך, צריך לדעת. צריך ללמוד את זה, זה תהליך פשוט, אבל צריך לדעת אותו. ואותו דבר גם פה. הרי אנחנו לוקחים פה מנות דם – לא דגימות דם, שזורקים אותן אחר כך – כדי לעשות בהן שימוש עתידי הן בהשתלת מח עצם בציבורי והן בטיפולים אחרים בפרטי, אז ודאי שצריכים לעבור הכשרה אנשים שעוסקים בזה. ההכשרה אינה ארוכה, אנשים ותיקים ולא ותיקים ילמדו את זה במהירות, אבל צריכה להיות הכשרה לאותה פעולה שהולכים לעשות.

תודה. בבקשה, אדוני.

אני מנכ"ל ובעלים של חברת קריוסל ישראל, שעובדת יחד עם בית החולים איכילוב בתל אביב. ראשית, אני רוצה לציין שהבנקים הפרטיים תומכים בחוק ותומכים ברגולציה. למעט ארבע תקנות שאנחנו פה חלוקי דעות עם התקנות כרגע, אנחנו תומכים בחוק הזה. הוא חשוב, רגולציה זה דבר חשוב.

שנית, אנחנו צירפנו פה תיק לחברי הכנסת, שמראה במפורש, שבמהלך עשר השנים, מאז שהתחלתי את הפעילות ב-2001, ואז עוד אמרו לי: משוגע, מי יאסוף את זה? - אנחנו קיבלנו אישור מכל היועצים המשפטיים בכל בתי החולים, ומצורף לכם כאן במסמכים שהכנסנו, טופס הסרת אחריות שחותמת כל לקוחה שמגיעה לבתי החולים, חותמת טופס הסרת אחריות לבתי החוחים – זה מקובל על-ידי כל בתי החולים בארץ מזה עשר שנים, ועבר את היועצים המשפטיים של כל בתי החולים.

בנוסף, כל יולדת שמצטרפת, מקבלת דף מידע כחלק מערכת ההרשמה, שגם נמצא אצלכם, דף מידע חיוני בקשר להסכם אחסנת דם חבל טבור, שאומר לה כל הסיבות למה לא לאסוף דם טבורי, ולמה עליה לשקול אלף פעם אם כן לאסוף או לא לאסוף דם טבורי. יש גילוי נאות מלא כבר עשר שנים, ואני מצטט מסעיף 4: "חשוב שתדעי שבניגוד לתרומות לבנק ציבורי השומר דגימות לצורך השתלה מ-900 מיליון תאים ומעלה, בבנק פרטי נשמרות מנות מ-100 מיליון תאים מגורענים, וכי עדיין לא קיימות טכנולוגיות שעברו את כל שלבי הניסויים הקליניים לריבוי תאי גזע" וכו', אז האשה ההרה נכנסת לעסקה של שמירה פרטית בידיעה מלאה שכל הפרטים – כתוב פה: את צריכה לשקול אם הכסף שווה לך את הביטחון הרפואי שאת עושה. כל דבר כתוב פה כבר עשר שנים.

גם טופס הסרת האחריות לבתי החולים מוחתם על-ידי החברות מראש, וכל אשה מגיעה חתומה, שיש הסרת אחריות מלאה לרופא ולבית החולים, ככה שאנחנו נהגנו במשך עשר שנים מרצוננו אנו – בלי החוק – בצורה גלויה ופתוחה והגונה, עם כל הלקוחות. הם יודעים בדיוק על מה הם חותמים, ואני מחזק את דבריו של הקולגה שלי מחברת טבורית, מר אמנון פלץ, שמה שקרה זה שבוועדה ניתנה דומיננטיות להשלכות הציבוריות, כי חברי הוועדה ברובם תומכים בציבורי כמונו, ולצערנו, למרות בקשותינו, לא היה לנו שום נציג, ולכן הגענו לכאן, ואנו מידיינים כאן בנקודות האלה, שאל"ף, הן יצילו חיים בעתיד, ובי"ת, ישפרו איכות חיים בטיפולים אחרים בעתיד. הבאנו גם לזה דוגמאות פה, שנדבר עליהן יותר מאוחר. תודה.

בבקשה. בבקשה.

אני מהמאגר הציבורי לדם טבורי בדמייך חיי. אני רק מבקש הערה קטנה לפרוטוקול – אנחנו אוספים דמים בשערי צדק ובביקור חולים 24 שעות מסביב לשעון ממוצאי שבת, שעתיים אחרי צאת השבת, ועד יום חמישי בחצות.

משרד הבריאות, למה לא עשית בתקנות הפרדה – קודם כל מעבירה את הדם הציבורי, ואחר כך נכנסת לקטע של הדם הפרטי, ומבקשת מהם את כל מה שאת רוצה, ועושה את זה במהלך – בשנה וחצי עבודה היית יכולה להכין עבודה, שבקלות אפשר היה- -

ונתנו להם הכול.

למה לא עשית את זה? מסודר, שאפשר להביא בקלות, ולפחות להוציא את כולם מרוצים.

קודם כל, כפי שאמרה פרופ' שנער, ההליך של איסוף דם טבורי הוא אותו הליך, ורוב הדברים שמנויים בסעיף הזה הם זהים לשני הסוגים של הבנקים. במקומות שבהם היה מקום להפריד, נאמר במפורש איפה שיש הסבר לעניין של בנק פרטי, כתוב: לבנק פרטי. בפריט (5) יש (א) ו-(ב) שמתייחס – אחד לבנק הציבורי, אחד לבנק הפרטי. התהליך של ההסכם הכלכלי, אני לא נכנסת אליו בכלל, אבל אם היולדת צריכה להבין מה זה שימור דם טבורי- -

את לא עונה למה שאני שואל אותך.

אני חושבת שרוב הדברים הם אותו דבר, ולכן במקומות שבהם יש הבדל, ציינו אותו.

את טועה.

אני חולקת עליך.

אז אני שולח אותך לעשות מחדש את התקנות, ולא נאשר תקנות דם טבורי עד שלא תפרידי את זה לציבורי ולפרטי. תודה רבה לך, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.