PAGE
8
ועדת החינוך, התרבות והספורט

26.10.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 291

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"א (26.10.2010), בשעה 09:00

סכנת סגירה לספרייה לעיוורים

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

חה"כ חיים אורון

אורלי פרומן – מנכ"לית משרד התרבות והספורט

צח גרניט – ראש מנהל תרבות, משרד התרבות והספורט

דליה מרגלית – חשבת, משרד התרבות והספורט

עו"ד מאיר גבריאל – יועמ"ש, משרד התרבות והספורט

כלנית שמיר – מנהלת תחום תקצוב ותמיכות, משרד התרבות והספורט

ויקטור בן נעים – מנהל המחלקה לספריות, משרד התרבות והספורט

אילנה גלייטמן – סגנית מנהל השירות לעיוור, משרד הרווחה

עו"ד אביטל שרייבר – סגנית ראש רשות התאגידים, משרד המשפטים

גיל שביט – יו"ר הנהלה – ספרייה לעיוורים

אסף אופנהיים – עו"ד הספרייה לעיוורים

עדנה וינברג – ספרייה לעיוורים

חיים צור – ספרייה לעיוורים

אורי כהן – מנכ"ל הספרייה המרכזים לעיוורים

נגה כהן – מלווה

רחל מינון – הנהלת חשבונות, הספרייה לעיוורים

אבי גור

דן אורון

רות ליפשיץ אורון

רותי פריד

עו"ד יורם שילה

אברהם קורץ

אבנר עורקבי

הרצל מוכתר

יהודית גידלי

מיטל בר שלום

סכנת סגירה לספרייה לעיוורים

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו קיבלנו פניות רבות מעיוורים, שנשלחה אליהם איגרת מטעם הספרייה לעיוורים בנתניה, שהיא הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל, שבסוף החודש הספרייה תיסגר בגלל בעיות כאלה ואחרות שאינני רוצה כרגע לפרטם. אחרי שהיו לי שיחות עם מנכ"לית משרד התרבות ועם רשם התאגידים, אלון בכר, זימנתי את הישיבה. אני הבהרתי שחובת המדינה, הממשלה והכנסת, היא להבטיח שהספרייה המרכזית לעיוורים בנתניה לא תיסגר בשום אופן. אני אמרתי לכולם, שעל גורמי השלטון המוסמכים שבידם הסמכויות, לנקוט בכל האמצעים החוקיים להבטיח את המשך קיום הספרייה, שמספקת שירות תרבותי, חברתי, חינוכי, חיוני והכרחי לעיוורים. אין לספרייה הזו שום חלופה אחרת. אם מאיזושהי סיבה העמותה שקיבלה על עצמה את המשימה איננה יכולה למלא את תפקידה, יש לנקוט בכל האמצעים כדי שהספרייה כן תוכל לתפקד, גם אם זה כרוך בכך שגורמי השלטון יעשו צעדים לא נעימים עד כדי פנייה לבית משפט לשם מינוי מפרק מפעיל.


לשמחתי, דקות ספורות לפני פתיחת הישיבה הובא לידיעתי שהעמותה חתמה על הסכם הבראה, כפי שהיא נדרשה לעשות זאת על ידי רשם התאגידים במשרד המשפטים, והבוקר הונפק לעמותה אישור של מנהל תקין, דבר שיאפשר למשרד התרבות להזרים באופן מיידי את התקציב העומד לרשותם. אנחנו נשמע את הדיווח כדי שהוא יירשם בפרוטוקול הכנסת. כך הדבר יחייב את כולם. אני אומר, שהדבר הזה הוא אות אזהרה לעמותה ולכל גורמי השלטון. הכנסת עסקה במשך 10 שנים אחרונות יותר מדי פעמים במשברים המתחוללים בעמותה. בהיותי חבר כנסת צעיר לעומת חה"כ אורון – נדמה לי שזה היה לפני 11 שנה, בשנה הראשונה שהייתי חבר כנסת, כשהייתי יו"ר ועדת חינוך - הצלחתי להביא לאישור הסתייגות בחוק התקציב. הגדלנו את השתתפות המדינה במקום מיליון וחצי ל-ארבעה מיליון וחצי שקלים. התרגשתי מאוד שראש הממשלה ושר האוצר הסכימה למהלך הזה, כי גם אז היתה סכנה. אז הבעיה היתה שהמדינה לא מתקצבת מספיק. זאת היתה המסקנה של ועדת החינוך. מאז עסקנו יותר מדי פעמים במשברים הללו. ציבור העיוורים לא יכול להיות בן ערובה לכל המשברים האלה. גילוי נאות – גם חמותי בת ה-95, שתאריך ימים, נזקקת לשירות הזה. מכאן אני גם יודע על האיגרת שנשלחה 3 פעמים. זה ממש בלתי אפשרי. הזעקות שקיבלנו הן זעקות שאי אפשר לתאר אותם. זה כל החיים של האנשים האלה. אין להם משהו אחר. הם לא הולכים לתיאטרון, הם לא רואים טלוויזיה. זה כל עולמם. אי אפשר לחתוך את הצינור הזה. הישיבה הזו היא אות ואזהרה לעמותה. גם אם אתמול בערב היו אומרים לי שנחתם הסכם, הייתי מקיים את הישיבה, ולו כדי לומר את מילים האלה: זה אות אזהרה לעמותה. תמסרו לעמותה את זה בשמי. אם היא לא תתפקד על פי הנדרש ממנה על ידי הרשויות המוסמכות של מדינת ישראל, אנחנו נדרוש לפנות לבית המשפט כדי למנות מפרק מפעיל. אם אתם סבורים שמשהו ברשויות השלטון לא בסדר, תפנו אלינו ותקבלו את כל העזרה כמו שהיה בשנים קודמות. אי אפשר לפגוע בציבור העיוורים.

אני מסכים לכל משפט שאמרת. יש לי תוספת אחת קטנה: אם אתם רוצים לשלוח מכתבים, תשלחו אותם אלינו ולא בתפוצת נטו, שמכניסה אנשים לחרדה מיותרת. אני מבין את האפקט של זה, ולכן אני אומר את זה. אותנו לא מעניינים כל הויכוחים בפנים. אותנו מעניין שתהיה אחריות שלטונית מוחלטת, שהשירות הזה לא ייפגע. אם בדרך יש איזשהו גורם שמעכב את זה או מפריע לזה, חובה על השלטון לפעול בכל דרך אפשרית בכדי שהשירות לא ייפגע. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח ההיסטורי: האם זה צריך להיות ששירות ממלכתי או שהמבנה הזה הוא נכון. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה עכשיו, כי דווקא עכשיו הגיעו לאיזושהי נקודה.

אני זוכר המון פעמים, שדובר על 500,000 שקלים או 600,000 שקלים שהעבירו מפה לשם בוועדת כספים. אתמול אמרתי שאני הולך לוועדת החינוך לישיבה בנושא ספריית העיוורים, ואז אמרו לי: "עוד פעם ספריית העיוורים?" זאת התגובה האינסטינקטיבית, וזה מיותר לגמרי. אם זה היה מביא עוד כסף, זה היה שווה, אבל זה לא זה. זה עוד פעם משבר. אני מסכים עם כל מילה של היו"ר.

אני מעביר את רשות הדיבור לגברת אביטל שרייבר, סגנית ראש רשות התאגידים ועוסקת במלכ"רים. אני חייב לומר גילוי נאות: אני גם ראש השדולה לקידום החברה האזרחית. זו עמותה העוסקת בקידום מעמדם של המלכ"רים. היא זאת שביטלה את מס מעסיקים, היא זאת שכרגע פועלת להפחית את מס השכר וכו'.

אני אתן סקירה קצרה לגבי מה שהיה, אבל קודם כל אני רוצה לדבר בזכות העמותה. אמנם משנת 2009 קיבלנו הרבה תלונות באשר להתנהלות. בדקנו אותם, התנהל הליך משפטי, ובית המשפט בסופו של דבר גיבה את העמדה שלנו, שדרשה חתימה על תוכנית הבראה עם התחייבות להתנהלות בהתאם לדרישות שלנו כתנאי למתן אישור ניהול תקין. מאז אנחנו נמצאים בקשר עם העמותה. אני רוצה לומר משהו, שלמדתי בעקבות התהליך הזה ובעקבות שיחות שהיו לי עם יו"ר העמותה, גיל שביט, שהביאו בסופו של דבר לסיום הנכון והטוב של כל התהליך.

אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בשקיפות שבהתנהלות של עמותות. המילה שקיפות מקבלת משמעות שונה כאשר אנחנו מדברים על עמותה, שמתנהלת לטובת אנשים עיוורים וגם באמצעות אנשים עיוורים. האמוציות שהיו כל כך חזקות במהלך כל התהליך הזה היו מתוך תסכול של אנשים בתוך העמותה, שהם לא באמת שותפים לתהליך כי הם לא יכולים לראות באמת מה קורה, הם לא יכולים לקבל מידע על מה שקורה. בסופו של דבר תוכנית הבראה אמורה להביא לזה, שיהיה שיתוף יותר אמיתי בכלים שמאפשרים גם לאנשים שלא רואים להשתתף בתוך התהליכים האלה.

בעקבות מגעים אינטנסיביים שנוהלו בתקופה האחרונה העמותה חתמה על תוכנית. אני באמת רואה כוונות רציניות ואמיתיות לקיים את הדברים כך שהעמותה תפעל נכון. לכן, הבוקר הוצאנו לעמותה אישור ניהול תקין. אנחנו נעשה כל מאמץ מצידנו לעזור לעמותה וללוות אותה כדי שהיא תוכל להתנהל בצורה תקינה, שלא נצטרך להגיע לצעדים קיצוניים כמו הליך של פרוק.

מנכ"לית משרד התרבות, גברת אורלי פרומן, בבקשה.

כמובן שהמשרד שלנו רואה חשיבות רבה בפעילותה של הספרייה לעיוורים וללקויי ראייה, ולאורך השנים גם תומך בפעילותה של הספרייה. לצערי הרב – ואני מוכרחה לומר את זה, כדי לחזק את דבריך - אי אפשר שבמהלך השנים כל שנה נגיע לרגע שכזה. את כל המהלך הזה אפשר היה לסיים הרבה קודם. אנחנו אחראים, שהגופים שאנחנו תומכים בהם יתנהלו על פי נוהל תקין, ולא נוכל לוותר על פסיק בעניין הזה. בסך הכל הזה הנוהל התקין בא להבטיח את רמת השירות לכל האזרחים, ובוודאי לאותה אוכלוסיית עיוורים ולקויי למידה, שאמורים ליהנות מהשירות של הספרייה הזו. לצערי, הגענו עד הלום ואנחנו בסוף חודש אוקטובר. אני חייבת לציין, שנוהל התמיכות, כפי שהוא מחייב מטעם משרד האוצר, אומר שגוף יכול להיתמך אם הוא ממציא את האישור על ניהול תקין עד האחד ביולי של אותה שנה. זה אומר, שכרגע אנחנו צריכים להגיש בקשה לחריגים. עכשיו מתחיל דיון שלנו, כדי לקבל את האישור הזה. צריך להבין, שיש פה הליך מנהלי, שעכשיו מחייב גם אותנו.

ג'ומס, האם אתה מוכן לסדר את זה אם תהיה בעיה עם החשב הכללי?

לא תהיה בעיה.

אם תהיה בעיה, תודיעו לי.

אני רוצה שיבינו כולם, שאי אפשר בכל שנה לחזור על תהליכים כאלה. אנחנו נעשה את הכל כדי שהספרייה תקבל את מלוא התמיכה שמגיע לה לשנת 2010, אבל זה לא מובן מאליו. לכן, אני מצטרפת לקריאה שלך וקוראת לעמותה, להקפיד לא רק על חתימה על המסמך ועל תוכנית ההבראה, שהיא חתמה אתמול בערב עם רשם העמותות, אלא גם על יישום של כל מה שכתוב שם. גם זה ייבדק חודש אחר חודש, כדי לראות שהדברים אכן מתנהלים כשורה. אני מקווה, שציבור הקוראים ימשיך ליהנות משירותי העמותה.

גיל שביט, בבקשה.

אני רוצה לפתוח בדבר תודה למשרד התרבות ולמנכ"לית, שגילו מעורבות ומחויבות בלתי רגילה לספרייה. אני רוצה גם להודות לעמיתתי, עו"ד אביטל שרייבר, שעם המון חיוביות נכנסה באינטנסיביות, ללא הגבלת שעות, כדי להגיע להסדר.

אני לא רוצה שהדברים יצאו מפרופורציה. לא מדובר בדברים קיצוניים או בהתנהלות כספית לא נכונה. מדובר בדברים שהם טכניים, של הנגשת העיוורים, שהם עצמם לב הספרייה, גם בניהול. המנכ"ל עצמו עיוור. הוא איש מופלא, שעושה את הדברים כאשר הנכות שלו לא מגבילה אותו בשום דבר. אנחנו שניים שרואים, וכל שאר 8 חברי ההנהלה רואים. אנחנו מקריאים כל דבר, אנחנו מנפיקים תקליטור, שמשה תימור מקריא לפני, כדי שהם ידעו על מה אנחנו הולכים לדבר. אנחנו עושים הכל כדי שהעיוורים עצמם ינהלו, כאשר אנחנו הרואים עזר כנגדם.

"נמאס מכל הבעיות של הספרייה". אלה לא דברים שחוזרים על עצמם. זה מאוד יצירתי. בכל פעם מדובר במשהו אחר. אני הייתי בוועדה הזאת לפני 3 שנים כמתנדב, כקורא. היום אני מתנדב גם כקורא וגם כיו"ר. התגייסתי לזה כדי לנסות ולפתור בעיות. לפני כ-3 שנים חתכו את התקציב ל-2,800,000 שקלים, הודיעו את זה בספטמבר וחייבו את אורי לחתום כאשר הוא עבד על 4,500,000 שקלים. הוא לא יעשה כזה דבר. הוא לא יעבור על החוק. התחילו פה צעקות, ובסוף החלטתי שאני הולך ישירות לאוצר. האוצר אמר: "איזו שאלה". תוך 5 דקות זה עבר. כלומר, צריכים אנשים – ואני מגייס עוד אנשים כמוני, שהם אנשי עסקים – כדי לשמור על הספרייה מפני כל מיני דברים שיקרו, ויקרו. כמו שאתה אומר חה"כ אורון, זה לא יגיעו לשום מקום. אני ביקשתי טלפונים ישירים לאביטל ולמנכ"לית המשרד, ואנחנו ננסה לפתור את זה. מסתבר, שאין מה לעשות. צריך לדבר.

תכניס גם את ועדת הכספים וגם את ועדת החינוך והתרבות, שהיא ממונה על הפיקוח הציבורי עליכם ועל הרשויות השלטוניות בסוגיה הזאת, למייל שלכם. אתמול זאת היתה הפעם הראשונה שניסית לטלפן אליי.

אני גם מבקש, שכמו שהוצאת אזעקת כוננות להיכנס למקלטים, עכשיו לאור ההסדר ולאור הישיבה הבוקר, תוציאו אזעקת הרגעה ומכתבים לכל העיוורים, על מנת שאנשים ייצאו מהחרדה. נמצא איתנו הרצל מוכתר, מהמרכז לעיוור.

אדוני, אנחנו מכירים ומוקירים את פועלך למען הציבור במשך כל השנים. זה לא חדש. בכל בעיה אנחנו פונים אליך, ואתה מושיט לנו סעד ועזרה. אני לא רוצה להיכנס לכל הפלונטר שאירע. אני רוצה לומר, שהספרייה שלנו משרתת מעל 10,000 עיוורים ודיסלקטים. זאת היא פנינת חמד. אני מכיר את הספרייה מאז שהיא נוסדה. הייתי לוקח ספרי ברייל, כאשר עדיין היו לי שרידי ראייה, והיו שואלים אותי: למה אתה סוחב כאלה ספרי גמרא? האם אתה לא יכול שישלחו לך את זה?

היום הספרייה היא פינת חמד. הרבה באים מחו"ל ולומדים, איך קרה שהספרייה צעדה בצורה כל כך משמעותית וחשובה. אני לא רוצה להיכנס לכל מה שקרה. קבוצת החברים שלי התלוננה בפני רשם העמותות. אם רשם העמותות היה פותח בבדיקה יסודית ברגע שקיבל את התלונות, ומאפשר להנהלת הספרייה ולמנכ"ל לבוא ולבדוק את הדברים, כל זה לא היה קורה היום.

זה שאתם היום נותנים אישור של שנת 2010, זה אישור שהיה במחשב. ברגע שהגיעו התלונות, הורד האישור הזה. אני מבקש, שתתנו את האישור גם לשנת 2011, כדי שתורידו מסדר היום את כל הבעיות האלה של הספרייה. אין בעיות. הכל שקוף. הייתי בשתי אסיפות, שהתנהלו בצורה מאוד לא נעימה. אני מבקש, שהאישור הזה יינתן גם לשנת 2011, ובזה נסיים את כל הבעיות האלה.

מר שביט, יש לי הערה אחת לדברים שלך. אנחנו לא בטוחים, שגם בעתיד לא תהיינה בעיות, כמו שביקשו מכם לקצץ רטרואקטיבית וכו'. כל מה שאנחנו מבקשים, הוא להפסיק לאיים על סגירת הספרייה. העמותה לא רשאית מוסרית וציבורית לאיים על סגירת הספרייה. אם יש לכם בעיות, תבואו ונתמודד איתן, אבל אל תאיימו בסגירת הספרייה ותכניסו אנשים לחרדה.

אני מסכים, אדוני.

אנחנו מקבלים בברכה.

כמו שאמרת, וזה עלה בוועדת חוקה, שיש עוד הרבה עמותות שמחכות לאישורים.

לא. האם יש לך מה לומר לגבי המקרה הספציפי הזה?

אני מצטרף לדבריו של מר שביט ולדבריה של המנכ"לית, שהדברים ייפתרו והאישור של 2011 הוא חשוב.

יורם שילה, בבקשה.

אני מייצג קבוצה שנקראת "ספרייה טובה יותר". לצערנו, כינו אותנו בכל מיני כינויים, שאני לא אחזור עליהם מפאת כבוד הוועדה, וזאת רק משום שפנינו לרשם העמותות. אני רוצה להדגיש, שפנינו לרשם העמותות משום שלא נותרה בידנו שום ברירה. לא היה עם מי לדבר, ולא היה איך להתקדם בניסיון לפתור את המשבר. פנינו גם למר שביט בכתב, ואפילו לא נענינו בשלילה.

הדיבורים על סגירת הספרייה זה עוול שנעשה לציבור הקוראים. הספרייה היא לא רכוש המנכ"ל או רכוש העמותה. הספרייה היא רכושם של כל העיוורים, כולל של אורי כהן.

אני שמח, שניתן אישור תקין. לא רצינו למנוע את זה. היינו יכולים להתקדם בדרך חיובית על מנת למנוע את המצב. לא ייתכן שהעמותה תרשה לעצמה לשלוח מכתב ל-10,000 קוראים ולבקר גם את רשם העמותות, גם את משרד התרבות, ואפילו שופט של בית משפט בישראל שדחה את כל טענות הספרייה. אני חושב, שהדברים שנעשו מעידים על ניהול לא תקין, לא שקוף ובלתי אפשרי לטובת ציבור העיוורים. לכן, אני מקווה שבישיבה הקרובה של האסיפה הכללית נפעל בכל המרץ – ואני מדגיש: בכל המרץ – על מנת להחליף את כל חברי הוועד המנהל ולבחור ועד מנהל אפקטיבי, שינהל את הספרייה לטובת ציבור העיוורים הקוראים.

כמו שכולנו יודעים, לכל עמותה יש תקנון, ובהתאם לתקנון הזה יש הכרעות דמוקרטיות. אנחנו מבקשים באופן מיוחד, לפקח ולהשגיח שהכל יתנהל בצורה תקינה, כדי שהבעיות בתוך העמותה יקרינו על יכולת התפקוד ומתן השירות.

אני לא מבין, למה צריך עמותה בשביל לקיים ספרייה לעיוורים. אני לא מבין. אולי תסבירו לי.

אני אסביר לך אחר כך.

אני סגנית מנהל השירות לעיוור במשרד הרווחה. אני מצטרפת למה שאמר האדון. בימים האלה של יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בימים האלה שישנה חובת נגישות, הגיע הזמן לחשוב על זה שהספרייה הזו חייבת להיות ספרייה לאומית לעיוורים.

אתם ממשלה. תחוקקו חוק. מה את פונה אליי? אתם ממשלה. תלכי לשר שלך, ותגידו לו שידבר עם שרת התרבות ותגישו הצעת חוק. עובד מדינה לא צריך לפנות לחברי כנסת, ולבקש מהם לחוקק. זה תפקידכם ולא תפקידנו. אני נותן לך שיעור קצר באזרחות. אם אנחנו נראה שאתם מתרשלים ולא עושים את המהלך הזה, אז אנחנו נעשה. כראש המגזר האזרחי של העמותות, אני עוד לא התייאשתי מכך ששירות כזה יינתן על ידי המגזר השלישי. אני חושב, שהמגזר השלישי ראוי לעידוד וטיפוח. לא הייתי ממהר להפוך כל דבר לשירות ממשלתי. הוועדה הזאת עוסקת בהרבה מאוד שירותים ממשלתיים כושלים. לממשלה יש ידיים קשורות, ואני לא בטוח שהיא זו שמתאימה לכך. יכול להיות שצריך להחיל עליה את חוק הספריות הציבוריות. בכל מקרה, יושבת פה מנכ"לית של משרד ממשלתי. תעשו דיון ביניכם. אם את רוצה חקיקה, תפני לשר שלך.

יש מודל נוסף: לקיים עמותה, ולקיים רשת ביטחון ואחריות ממלכתית. זה לא או או. זה יכול להיות גם וגם. הבעיה היא, שברגע שזה עובר לעמותה, לפעמים המדינה זזה הצידה עד למשבר. כאשר יש משבר אומרים: "איך הגענו לשם". תציעו מבנה – ואני מוכן לתת ייעוץ בחינם – לעמותה ציבורית, שיש לה רשת ביטחון ומחויבות ממלכתית כזו, שהיא לא תיקלע למשבר. פה אני מבין שהמשבר היה בתחום אחר, אבל היו שנים בהן היו משברים נוראים. היו מגיעים לתאריך הזה של השנה ואומרים: "נגמר לנו התקציב". אז היינו מגרדים 200,000-700,000 שקלים בכדי לגמור את השנה.

אתן לך עוד שיעור קצר בשיעורים אזרחיים. ככל שהשירות האזרחי מעוגן בידי אותם אזרחים שצריכים את השירות, מובטח יותר שהשירות הזה יינתן. הואיל והספרייה הציבורית מנוהלת בעיקרה על ידי עיוורים, האינטרס הבסיסי שלהם הוא שהשירות יינתן. אני גם חושב, שהספרייה התפתחה באופן יפה מאוד. אני חושב שהיא עושה חייל, וממלאת את תפקידה נאמנה. יידע אישי – סטודנט חינם, ומתוקף תפקידי לאורך שנים רבות. היא עושה עבודה טובה. זה לא שהספרייה כושלת. זה לא שהם מתבטלים והיא לא מתפתחת. היא מתפתחת יפה מאוד. לכן, לא הייתי ממהר כל כך. אם יש בעיות, צריך לטפל בהן.

אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר:


הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציגת משרד המשפטים, סגנית ראש התאגידים, לפיה העמותה נענתה לדרישת רשם התאגידים וחתמה אמש על הסכם ההברה, ולפיכך הבוקר הוציא רשם התאגידים אישור של מנהל תקין.


הוועדה רשמה לפניה את הודעת מנכ"לית משרד התרבות, שלאור המצאת אישור המנהל התקין יפעל משרד התרבות, גם באישור החשבית, כדי שהתמיכה השנתית תועבר על פי החלטה של ועדת התמיכות במועד מוקדם ככל האפשר לידי העמותה.


הוועדה רשמה לפניה את הודעת יו"ר הנהלת הספרייה לעיוורים, שלאור הנתונים והעובדות האלה הוסרה הסכנה של סגירת הספרייה, ומעתה ואילך העמותה לא תנקוט באמצעים של הודעה על סכנת סגירה,ואם יתעוררו בעיות היא תפנה לרשויות המוסמכות, כולל גם לכנסת, על מנת להתמודד עם הבעיות. הוועדה מבקשת מהעמותה, כי תישלח הודעה לכל המנויים על הסרת סכנת הסגירה.

היא תישלח היום.

הוועדה רשמה לפניה, כי נענית לבקשת הוועדה. במאמר מוסגר אני אומר, שאני מניח שבכל הנוגע למועדים של חתימת ההסכם, יש לכינוס הוועדה היום איזשהו מרכיב.

אני מניחה, שזה עזר.

אנחנו שמחים, שהעיתוי של כינוס הוועדה עוזר. אנחנו מבטלים בערך כ-50% מכינוסיי ועדה לאחר שאנחנו מודיעים על כוונה, כי עצם הודעת הכוונה בדרך כלל פותרת את הבעיות. למשל, הישיבה הבאה על כך ש-11 בנות במודיעין עילית לא לומדות בגלל אפליה, גם היא בוטלה כיוון שהבנות סודרו. אנחנו שמחים לבטל ישיבות בכאלה אירועים.

הוועדה חוזרת ומתריעה, כי היא לא מוכנה לקבל הודעה על סגירת הספרייה. ככל שישנן בעיות, הן צריכות לבוא לידי פתרונן בלי איום סגירה.

נדגיש בסיכום גם את חשיבות השירות הזה לציבור העיוורים, שאין לו חלופה.

מה בנוגע לכך שהאישור יהיה גם לשנת 2011?

האם האישור יינתן גם לשנת 2011?

האישור הוא לשנת 2010, והתוכנית קובעת את התנאים להוצאת אישור לשנת 2011.

כלומר, נתנו אישור לשנת 2010 וקבעו תוכנית הבראה. אם עומדים בתוכנית ההבראה יהיה אישור גם לשנת 2011. אי אפשר היום מראש לתת שק פתוח על תהליך שעדיין לא התקיים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

11:00