PAGE
12
ועדת הכלכלה

27.10.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 340

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ט מרחשוון התשע"א (27 באוקטובר 2010), שעה 09:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): חוסר בחדרי לינה בבתי המלון – נזק למשק ולענף התיירות, של חבר הכנסת כרמל שאמה

חברי הוועדה: אמנון כהן – מ"מ היו"ר

חמד עמאר

כרמל שאמה

נועז בר-ניר, מנכ"ל משרד התיירות

נטע דונחין, מחלקת דוברות, משרד התיירות

שי וינר, משרד התיירות

חנה איפרגן, סגנית סמנכ"ל פיתוח תשתיות, משרד התיירות

שירה קוה, משרד התיירות

רועי וולר, ראש מטה שר התיירות

דפנה ורנר, רפרנטית משרדים כלכליים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

משה כץ, ממונה פיקוח הכשרה מקצועית, משרד התמ"ת

אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות

פנינה בן-דוד, מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

אלון זידנר, חבר ועד התאחדות סוכני הנסיעות

יוסי וייס, יו"ר אגודת מורי הדרך

דן אגיון, מנכ"ל אגודת מורי הדרך

עמיהוד אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות

אילנית מלכיאור, מנהלת תיירות, הרשות לפיתוח ירושלים

קובי כחלון, סגן ראש העיר ירושלים

ניר מסיקה, ע' סגן ראש העיר ירושלים

עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, ממ"מ, הכנסת

לאה ורון

הדס צנוירט

חוסר בחדרי לינה בבתי המלון –

נזק למשק ולענף התיירות, של חבר הכנסת כרמל שאמה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום דיון מהיר: חוסר בחדרי לינה בבתי המלון – נזק למשק ולענף התיירות, של חבר הכנסת כרמל שאמה, שאמור להיכנס מייד.


שלום, חבר הכנסת כרמל שאמה. נמצאים אתנו גם מנכ"ל משרד התיירות, כל המנגנון המקצועי, הגופים שקשורים. אני חושב שנושא התיירות זה חלק מההתפתחות הכלכלית שלנו, חלק ממנוע הצמיחה של המדינה. השר סטס מיסז'ניקוב ידידי עושה עבודה מצוינת בהסברה, משקיע משאבים רבים בנושא הזה. התחיל להיות פה גל של תיירות נכנסת. אנחנו מגיעים למצב, שאין לנו מקומות לתת שירות טוב ונאה. המטרה היה שלתייר שמגיע פעם ראשונה יישאר טעם טוב, וימשיך להגיע הוא וחבריו וכל המעגל מסביבו, לא שיגיד: לא נהניתי, וזה ישפיע, כמובן, על כל קרבתו, וחלק מהפרסום גם עובר מפה לאוזן, ולכן אנחנו חושבים שלתת מענה ושירות זה בסדר עדיפות, ואנחנו מבינים את המגבלות, ונשמע איך המשרד נערך לקליטה מסיבית, כי אנחנו יודעים שמינואר מאזור אוקראינה לא יהיו ויזות, אנחנו יודעים כמה תושבים יש שם, ומדינת ישראל היא מקום אטרקטיבי, והמשרד מפרסם כבר לשם את כל נושא הפרסומים, ואני בטוח שיהיה גל רציני ביותר, ושלא יהיה מצב שחצי שנה אנחנו לא נותנים להם להיכנס, כי כל החדרים סגורים במלונות. בבקשה, חבר הכנסת כרמל שאמה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. ראשית, התנצלות על האיחור. ועדת הכלכלה צריכה לטפל יותר בנושא תחבורה בדרכי הגישה לירושלים - לפעמים זה נורא.


כבוד היושב ראש, משדר התיירות יכול לשווק את מדינת ישראל בצורה מופלאה, אבל אם לתיירים לא יהיה לאן לבוא, זה חצי מלאכה, שאין בה שום תועלת. אנחנו רגילים לשמוע שלפעמים התיירות במדינת ישראל נפגעת בגלל תנאים גיאופוליטיים, בגלל אקלים ביטחוני כזה או אחר, אבל לאחרונה שהבנתי שיש בעיה אחרת, שהיא בעיה שתלויה רק בנו, ובעיה בסיסית ביותר של חוסר בתשתיות למלונאות. לכן ביקשתי את הדיון הזה, לשמוע בחדר הוועדה ולפרוטוקול איפה נמצאים החסמים. אני מניח שהחסמים לא נמצאים במשרד התיירות. תשתיות אמורים לספק מינהל מקרקעי ישראל, כמו שאני מבין, לשווק קרקעות, ורשויות התכנון, כי אני מבין שיזמים לא חסר, הון לא חסר, קליינטים לא חסר, לכן כל מה שחסר זה אותו דבר בסיסי, שגם חסר למגורים, אבל במגורים הבעיה היא הרבה יותר נרחבת וקשה לפתור אותה. פה מספיק לשווק שלושה-ארבעה-חמישה בתי מלון גדולים כדי להתחיל לזוז קדימה, ואני חושב שאפשר להגיע לפתרונות, וכולנו פה יחד יכולים לסייע במה שאנחנו יכולים לסייע לכל הגורמים להסתנכרן ולפתור את הבעיה. כאן הייתי רוצה לשמוע את כל הגורמים הרלוונטיים.

בבקשה.

קודם כל, אני שמח שאנחנו מקיימים את הדיון, כי בהחלט יש מחסור בחדרי מלון, ובהחלט אנחנו צריכים את ההבנה של כולם, שיירתמו לנושא ויסייעו לפתור את הבעיה.

המחסור הוא תולדה, שזו השנה הטובה ביותר שהיתה אי פעם במדינת ישראל לתיירות. במשך כל 62 שנותינו לא היתה שנה כזו טובה. אנחנו מדברים היום על היקף תיירות של סדר גודל של 3.3-3.4 מיליון תיירים, 600-700 אלף יותר תיירים משנה קודמת. את השנה הקודמת התחלנו עם חשש גדול מאוד בעקבות מבצע עופרת יצוקה ובעקבות המשבר הכלכלי, והיה חשש שנעמוד על סדר גודל של 2 מיליון תיירים, אבל השנה כבר הגענו לשיא של כל הזמנים, והמחסור הוא תולדה של כך שכמות התיירים שהגיעה היא הטובה ביותר שהיתה אי פעם.


יש כמה בעיות בתחום שגורמות למחסור בבתי מלון. מי שבונה בתי מלון זה לא הממשלה אלא יזמים פרטיים, ולאורך השנים היתה בעיה – עדיין יש בעיה של יזמים; הם ראו סיכונים בהחזר השקעה, הם ראו סיכונים גבוהים לאור המצב הפוליטי שהיה. היו תקופות עם רווחיות מאוד נמוכה, וגם ליזמים לוקח זמן להתאים את עצמם. אני חייב לומר שעצם זה שמספר התיירים עלה משמעותית, המשרד תגבר משמעותית את תקציבי השיווק בחו"ל, ונכנס לנישות ואוכלוסיות חדשות, ואכן זה נתן את פתרונו, גורם לכך שלאורך זמן היזמים יראו רווחיות יותר גבוהה לבתי מלון, ואני מניח שזה אחד מהדברים שמסייעים להתעוררות של היזמים כרגע. מעבר לכך של הסיכונים של החזר ההשקעה, יש הבעיה של הסרבול הבירוקרטי, שגם עליו נדבר וגם בעיות מימון, שהן תולדה של אותה רווחיות נמוכה לאורך השנים. חלק מגופי ההשקעה במדינת ישראל, חלק מהגורמים המממנים במדינת ישראל לא ראו את התיירות כתחום שיש לסייע לו.


כשהבעיה, כשהתחלנו את השנה הקודמת עם המשבר הכלכלי, קודם כל היה חשוב לגרום לכך שמספר התיירים יהיה קבוע לאורך זמן, להשקיע בשיווק, ליצור את הביקוש, ולייצר את הרווחיות לאורך זמן, זו הנקודה הקריטית. מעבר לכך, הפתרונות הנוספים שאנחנו נותנים היום - הממשלה משתתפת בסיכון, אנחנו נותנים מענקי השקעה למלונות כדי להקטין את הסיכון. אנחנו היום עובדים חזק מאוד בנושא של טיפול בסרבול הבירוקרטי, ואנחנו גם עובדים חזק מאוד לחפש מצאי קיים, שבעברו היה מלונאי, או שניתן להתאים אותו למלונאות, כדי שנוכל לבצע התאמות מהירות.


אנחנו מעריכים, היעד שלנו, להגיע ב-2015 ל-5 מיליון תיירים. אני מניח שנגיע. עד כה את היעדים שלנו בשנתיים האחרונות עברנו בצורה יפה. נזדקק ל-19 אלף חדרי מלון כדי לעמוד ביעד של 5 מיליון תיירים. הפתרונות שהמשרד נותן או ייתן, כרגע דברים שנעשו, יש סדר גודל של 2,500 חדרים בשלבי בנייה כאלה ואחרים; חלק מהם במסגרת חוק עידוד השקעות הון, חלק מהם ללא תמיכה של המשרד, בעיקר באזור תל-אביב. פתחנו מסלול להסבה והשבה של מבנים, כלומר להעביר גם מבנים מלונאיים שהיו בעבר – הפכו למרכזי קליטה, להחזיר אותם להיות מלונאות, וגם כל מיני מבנים שמתאימים למלונאות, וניתן יהיה להסב אותם. אז אנחנו נתנו מסלולי מענקים מסוג זה, ולא מעט מלונות נכנסו לזה.


נושא נוסף שהפעלנו לראשונה אחרי הרבה מאוד שנים כדי לפתור את הבעיה בטווח קצר, יש לא מעט מלונות שהמצב התחזוקתי שלהם גרוע ביותר, המצב הפיזי שלהם גרוע ביותר. נתנו מענקי השקעה, נתנו מענקים לשיפוצים. אלה מלונות עם תפוסות נמוכות, ואז הם ייכנסו לתהליך של שיפוצים וייכנסו למאגר המלונאי, וייכנסו לתפוסות גבוהות.

כמה חדרים ייכנסו, אתה חושב, במהלך הזה?

2,500 חדרים נמצאים בתהליכי בנייה, ועוד סדר גודל של אלף חדרים נמצאים בשיפוצים בעזרת מענקים שלנו. יש עוד חדרים שנמצאים בשיפוצים לא דרכנו. לפחות חלק מהאלף זה תהיה תוספת ריאלית של חדרים.


כרגע קורית תופעה טובה כתוצאה מהתהליך הזה, שחלק מהביקושים מוסטים מאזורים כמו ירושלים, תל-אביב לאזורים כמו אשקלון ונתניה, לאזורים ששם עולה התפוסה. אלה פתרונות לטווח קצר, אבל בהחלט אלה הדברים שנעשים.

המשרד בין 2009 ל-2012 מקצה למענקי השקעה בין 800 למיליארד שקל במצטבר, שזה ממנף סדר גודל של כמעט 5 מיליארד שקל השקעות במלונות. היו 200 מיליון ב-2009, שיצאו השנה, 200 מיליון השנה, 200 מיליון שנה הבאה, 200 מיליון שנה אחר כך, כלומר התקציב לכך קיים.

אנחנו עובדים היום עם הרשות לפיתוח ירושלים להגדיל את מענקי ההשקעה לירושלים, כי היום צוואר הבקבוק הגדול ביותר הוא בירושלים. אם אנחנו מדברים על מחסור של 19 אלף חדרים, אנחנו מדברים על מחצית ירושלים, רבע גליל ורבע אזור תל-אביב ומישור החוף. הבעיה האקוטית היא בירושלים, ששם אנחנו עובדים על מענקים נוספים.

איך העבודה שלכם מול היזמים – אתה אומר: חסרים לי חדרים, ואתה אומר: אוזרים א, ב', ג' – שם המחסור הרציני, ששם אני יכול לתת מענה, נגיד? מה הפרוצדורה - ראש העיר צריך ליזום? אתה צריך ליזום?

אנחנו והרשות לפיתוח ירושלים עובדים יחד בצורה מצוינת במשותף עם האוצר כדי לבנות את המסלול הנוסף, הייחודי לירושלים, כי זו הבעיה האקוטית. כולנו בקשר עם היזמים, היזמים בקשר גם עם המשרד וגם עם הרשות לפיתוח ירושלים, ואנחנו מסייעים להם. יש ערים אחרות - עיר כמו תל-אביב, למשל, היא עיר שמאוד מקשה על היזמים. להבדיל מירושלים, שמאוד מסייעת, עיר כמו תל-אביב, יש המון פרויקטים בתל-אביב, המון יזמים שרוצים לבנות, ולא עושים להם חיים קלים שם.

כי רווים כבר?

אני לא חושב שתל-אביב, מסיבותיה היא, לא שמה את נושא התיירות בסדר עדיפות גבוה. כל הבירוקרטיה בעיר - יש יזמים, יש קרקעות, רוצים לבנות.

יש קרקעות זמינות?

בירושלים כרגע אין קרקעות ל-9,550 חדרים, אבל יש קרקעות זמינות לסדר גודל של 7,000 חדרים, כלומר כרגע יש קרקעות זמינות, אבל כשאנחנו מסתכלים קדימה, בהחלט אנחנו עובדים חזק על לתכנן את הבאות במלונות, בעיקר באזור ירושלים, שיש מחסור, אבל לא רק. תמ"א 12 למלונאות יצאה לדרך, מהבחינה הזו סימנה קרקעות תיירות, מסייעת לנו מאוד.


עוד כיוון חיובי מאוד שקורה בימים אלה – יש כניסה של רשתות מלונאות בין-לאומיות, אם אנחנו מדברים על וולדורף אסטוריה בירושלים במבנה של משרד התמ"ת הישן, יש ריץ קרלטון, נכנסת בהרצליה, במרינה, קמפינסקי על קו החוף בתל-אביב, W בתל-אביב-יפו נכנסת, וארבע העונות, אני מקווה שסוף-סוף לאור ההתקדמות ירימו את המלון שהם מתכננים פה בירושלים, כלומר יש מספר צעדים.


שוב – בעיה לא פשוטה היום למלונאים, לחלקם, להשיג מימון. אז לירושלים ההשתתפות הממשלתית עירונית תעלה את מענקי ההשקעה במקום 20 אחוז ל-30 אחוז. אני מאוד מקווה שבקרוב נציג את כל נושא החידושים בענף התיירות. יש לנו כנס גדול של שוק ההון, שבו אנחנו רוצים לעורר בחזרה את כל המשקיעים לחזור ולהאמין בשוק ההון לאור הגידול בתיירות בשנים האחרונות ולאור השיאים שהגענו אליהם. בניגוד לעבר, אנחנו כן מוכנים להתחייב ולהצהיר שיהיו תקציבי שיווק גבוהים לאורך זמן, והם ייצרו את הביקושים לאורך זמן, להבדיל מהמצבים שהיו בעבר, שלא היתה הבטחה כזו, ולכן הגורמים המוסדיים וגם יזמים לא נכנסו להשקיע בענף.

ממה נובע שיעור הניצול הנמוך של תקציב התמיכה בפיתוח התיירות? 2009 זה שליש, 2010 זה פחות מ-10 אחוזים.

אין משמעות לניצול התקציבי. אנחנו מנפיקים כתבי אישור ליזמים, והיזמים, כל אחד בונה בקצב שלו. אנחנו, כמובן, מגבילים אותם וקובעים להם, אבל הם קובעים מתי לבנות. חלק מהם עוד צריכים להשלים דברים בוועדות, בסטטוטוריקה להשלים דברים מהבחינה הזו, אבל מהבחינה הזו, השנה לא היתה מגבלת תקציב עד כה ליזמים שרצו באזורי הביקוש לבנות מלונות חדשים או להסב. זו עד כה לא היתה המגבלה.

אז אולי ההטבות לא מספיק גבוהות.

אין ספק שמצב הקיים, לאור ההיסטוריה - אני מזכיר לכם, אנחנו אחרי תקופת האינתיפאדה, ואם היום אנחנו מדברים על 3.3 מיליון תיירים, בתקופת האינתיפאדה בשפל היו כאן רק 900 אלף תיירים, אז אין ספק שלשוק ייקח זמן ברמת רווחיות גבוהה, ייקח זמן להתאים את עצמו. הפתרון החליפי בטווח קצר, אם אנחנו רוצים לתת דחיפה, להעלות את מענקי ההשקעה ולהקטין את הסיכון. אנחנו עושים את זה כרגע בירושלים, ששם צוואר הבקבוק הוא הגבוה ביותר.

התאחדות המלונות, בבקשה.

אל"ף, אני רוצה להודות על העלאת הנושא. הייתי מרחיב את הנושא, ומדבר לא רק על החסם של החדרים, אלא הייתי מדבר על טיפול כולל בנושא התיירותי, כי יש חסמים נוספים – חניות, כבישים, כלומר עוד דברים, ואני חושב שצריך לטפל בהם. אני חושב שעצם הנושא שעלה לדיון, הוא חשוב מאוד, ואני מודה לחבר הכנסת שאמה ולוועדה שדנה בנושא.


אני רוצה להודות גם לאנשי משרד התיירות, כי אני חושב ששר התיירות ומנכ"ל המשרד בר-ניר וחבריו האחרים במשרד, אני חושב שהטיפול שלהם בתחום השיווק בשנתיים האחרונות, שהלכו בצורה מסודרת והקצו את תקציבי השיווק, לא מספיק. אני חושב שנותן את האותות שלהם, ואני חושב שזה טוב. לכן גם אנחנו הולכים לשבת ולעשות את הדיון. אני מקווה מאוד שלא נטעה, כי כשאנחנו מגיעים לאוצר, ואומרים: יש מחסור בחדרים, אומרים: סימן שהשיווק נהדר, וכדאי להפסיק אותו. אז אני שמח שאמר מנכ"ל המשרד שהשיווק יימשך. אני מקווה גם שיהיו רפורמות בשיווק והמנגנונים היותר טובים לשיווק - יכול להיות שגם זה פעם ועדת הכלכלה צריכה לדבר, למה בכל העולם יש רשות שיווק ואצלנו אין, אבל נעזוב את זה כרגע.

יש לי הצעת חוק. השר התנגד.

בינתיים השיווק מצליח.

אני הודיתי על זה.


היעד שלנו – 5 מיליון. התאחדות המלונות בכל התוכניות שלה מדברת על 5 מיליון תיירים, ולכן אנחנו לגמרי מתחברים, ובכל המצגות שלנו אנחנו מדברים על תוספת של 19-20 אלף חדר, כפי שאמר המנכ"ל בר-ניר. אני אומר את זה כי לפעמים אומרים: התאחדות המלונות לא רוצים עוד חדרים. אנחנו רוצים עוד חדרים, אנחנו צריכים עוד חדרים, ואנחנו רוצים להגיע ל-5 מיליון.

צריך לזכור, שיש לנו מומנטום חיובי באזור. ארגון התיירות העולמי פרסם, שבאזור המזרח התיכון יש העלייה ב-2010 של 20 אחוז לעומת 7 אחוז באירופה או במקומות אחרים, כלומר זה אחוז הגידול הגדול ביותר של מספר תיירים שמבקרים באזור. ישראל לא נכללה, כי אנחנו חלק מאירופה, אבל המגמה אצלנו היא אותו דבר, ואני מתקנא בשכנים שלנו, כי כשהייתי פקיד ממשלה, אנחנו היינו בסדר גודל של 2 מיליון מבקרים, הירדנים היו עם 280 אלף תיירים. היום אנחנו מתגאים שנגיע ל-3.5, הירדנים גמרו לפני שנה 3.4 מיליון תיירים. אם הייתי לוקח את ההשוואה למה שקורה אצלנו, ה-3.4 כניסות שלנו מושווה ל-6.8 כניסות בירדן. אני לא מדבר על זה שאנחנו ב-3.4 ומצרים ב-12.5, הולכת ל-13 מיליון תיירים, כלומר הפוטנציאל שלנו הוא עצום.


מאחר שהמומנטום הוא חיובי, אני מוכרח לומר שגם כאזרח אני מאוד שמח על הדיון, כי אני חושב שבפעילות הציבורית-ממשלתית-כנסת שלנו אנחנו לא תמיד נותנים את דעתנו לטווח הארוך, והנושא שעלה פה הוא טווח ארוך, וחשוב שהוא עולה, אבל בואו ניכנס קצת למספרים: 2010 לינות תיירים נופלת מ-2008 לינות תיירים. כשאנחנו מדברים כרגע על הגידול או על הצורך או על הלחץ, וטוב שיש לחץ, עדיין 2010 אנחנו גומרים בלינות תיירים נמוך מ-2008. זה לא אומר שמה שעלה פה לא צריך להיות, ולא אומר שלא צריך לדון בהם, אבל צריך לראות מה עושים, וצריך לקחת את זה בפרופורציה. אם אנחנו מדברים על חסמים, עוד מעט החסם המרכזי לא יהיה חדרים; החסם של התיירות שלנו הולך להיות היקף התיירות היומית שנכנסת למדינת ישראל. אנחנו מדברים היום, מתוך ה-3.4 כניסות ומתוך הגידול היפה שמשרד התיירות ואנחנו מתפארים וגאים בו, אנחנו מדברים על סדר גודל של מעל 600 אלף תיירות יומית. התיירות היומית באה למקומות הקדושים, לאתרים שאנחנו רוצים לבוא. מה קורה לקבוצות – יש לו כבר חדר, אבל הוא לא מצליח להגיע לאתרים, או שהוא תקוע בתור בצורה כזו, שהוא לא יכול להגיע. אז מי שלא יוכל להגיע לבקר במקומות הקדושים, לא יקבל גם את התיירים. אז אנחנו מרוויחים תייר יומי, ומפסידים תייר שלוקח ארבעה לילות בירושלים ועוד ששה לילות בשאר הארץ. אני אומר את זה, כי אנחנו צריכים ללכת על טיפול הרבה יותר כולל, רחב ומקיף.


אני זוכר את אותו אחד שנכשל בבחירות בארצות הברית לנשיאות, ולקח חברת ייעוץ, שתגיד לו מה לעשות בבחירות הבאות, אז נתנו לו חמישה כרכים: פה לא היית בסדר, שם לא עמדת טוב, בסוף כתוב: בעיקר הפסדת כי חסר לך 50 אלף קולות. אני אומר לכם - אין מלונות, כי יש לנו בעיה של הרווחיות. ומה שלא נדבר, וכל מה שמנכ"ל משרד התיירות אמר – אני חותם עליו. יש לנו בעיה של בירוקרטיה, יש בעיה אבסורדית שממשלת ישראל מחזיקה בנכסים. למשל, ליד בית החולים האיטלקי בירושלים יכול להיות מלון בונבוניירה, אבל ממשלה לא חושבת תיירות. היא לא מעבירה את זה. כלומר יש לנו בעיה של בירוקרטיה, יש לנו בעיה של זמינות. בעיקר יש לנו בעיה של יכולת להרוויח. חדר ממוצע במדינת ישראל עולה 250 אלף דולר.

מאחר שאני מטפל בכמה יזמויות, יש לי מהלך נהדר עם הבנקים. אבל בנקים בישראל לא רוצים לתת הלוואות לתיירות. התיירות לא נחשבת שם דבר טוב, לא רוצים ללכת.


כל מה שנועז אמר לגבי בירוקרטיה וזמינות, אני חושב שחשוב מאוד לטפל בזה. אבל מדינת ישראל צריכה לבוא ליזם ולומר לו: אנחנו לא נותנים לך פה על חודש אוקטובר אחד, ואולי גם לא על איזה משהו שקורה. אנחנו הולכים לטוב, וצריך לעשות את הדבר הבא: אחד, תקציבי עידוד השקעות הון של משרד התיירות צריכים להיות משולשים ואולי אפילו ארבע פעמים. כשמדינת ישראל רוצה, סביב מפת עדיפות וסביב צרכים וכל הדברים האלה, וזה היו דברים שכבר נעשו בעבר - הלכו ל-30 אחוז מענקים, הלכו ל-36 אחוז מענקים, ואפשר לעשות את זה. זה תפקידה של המדינה. ירושלים היא צוואר בקבוק, אבל כשאנחנו מדברים על מחסור בתל-אביב, כשאנחנו נוסעים לירידים בעולם, אנחנו ישנים בלונדון, נוסעים ליריד, לוקח לנו שעה לנסוע. אז יגורו גם בנתניה, לא סוף העולם. וכשהיו ירידים בתל-אביב, היו גם בחיפה. אז אני אומר – להגדיל את אחוזי הבנייה.


יש עוד נושא אחד, שגם יש לנו ויכוח עם משרד התיירות, ולא יעזור כלום – כדי להוריד את העלויות וכדי לעזור לרווחיות מוכרחים להגיע לשימושים משולבים במלונאות. אני ניהלתי פה את שרתון פלאזה ירושלים. היו לנו 180 חדרי מלון, 120 יחידות שנמכרו וחזרו למלון, אז ניהלנו 300 חדר, אבל זה הוריד את הסיכון ואת הדברים האלה, ואני חושב שמשרד האוצר צריך לתת עוד תשובה אחת לנושא של רשת ביטחון.


האבסורד הוא שאנחנו מדברים פה על גידול במספר התיירים. דווקא חברה ממשלתית עכשיו בודקת את האופציה להרוס ששה מלונות בים המלח. זה לא אבסורד? אז צריך לראות את התמונה הכוללת.

תודה. אני רוצה לשמוע ממשרד התמ"ת, איך אתם נערכים? יש פה תוכנית של להגיע כד כמות מסוימת של התיירים לכאן. מעבר לחדרים, אנחנו צריכים לתת גם שירותים מסביב. האם אתם בתוכניות עבודה מכשירים גם את האנשים למתן שירות לאותם תיירים שצריכים להגיע? בקצרה.

אתייחס לשאלה שלך מההיבט החברתי. יש לזכור, מקבלי ההחלטות ואלה שמקצים את המשאבים, שענף המלונאות הוא מחולל מקומות תעסוקה. הממוצע בארץ זה 0.7 עובדים לחדר, ואם מנכ"ל משרד התיירות מדבר על 20 או 19 אלף חדרים, זה כבר 13-14 אלף עובדים ברמות שונות במעגל הראשון בתעסוקה.


לגבי הכשרת עובדים, אנחנו באמצעות אגף להכשרה מקצועית מקצים משאבים רבים. יכול להיות, שאם מנכ"ל משרד התיירות פה מדבר על כניסת רשתות כמו קרלטון ריץ ו-וולדרוף אסטוריה, אנחנו נצטרך להקצות משאבים ולחשוב ברמות הרבה יותר גבוהות מאשר אנחנו מכשירים היום. הרשתות האלה לא ייכנסו לפה, אם לא יהיו להם אנשים מיומנים ברמות הכי גבוהת. אני חושב שנצטרך לעבוד במקביל - ברגע שיתניעו את הפרויקט, אנחנו נתניע וניכנס לסטנדרטיזציה הבין-לאומית, ויחד עם שירות התעסוקה נצטרך לאתר את האנשים המתאימים, ולהכשיר אותם.

תודה. לשכת מארגני תיירות, בבקשה.

הכנו כאן נייר שמציג את הדברים. קודם כל, אני מצטרף לתודה והערכה על יוזמת הדיון הזאת של חבר הכנסת שאמה וגם לדברים הטובים של משרד התיירות.

מהדיון הזה צריך לצאת עם נתונים ועובדה ברורה: אין שום אפשרות להגיע למספר שמדינת ישראל קבעה אותו ב-2015 עם 5 מיליון תיירים, אם לא עושים פרויקטיזציה בצורה כזו שמניעה את היזמים במהירות; אם ניקח את ה-2,500 חדר שנמצאים היום בבנייה, ויבדקו, מתי התחילו לטפל ב-2,500 חדר אלה, אז הנתונים יהיו שחלקם זה חמש שנים ושבע שנים ועשר שנים מאז התכנון, עד שהיום הם נמצאים בבנייה, כלומר התוספת הריאלית של חדרי בתי מלון, שאנחנו כסוכני נסיעות יודעים: אנחנו עושים הזמנה, כי האוטובוס עומד עם הקבוצה ופורק מזוודות – האפשרות שמספר חדרים כאלה יקרו במספרים של 19 אלף הוא לא ריאלי, אלא אם יצרו חלון הזדמנויות, שבו ייתנו ליזמים, לפחות לכמות מסוימת של חדרים, בעיקר בירושלים, תוספת משמעותית שתניע את כל אותם מלונות שיכולים להיכנס למאגר הבנייה, בין אם זה מלונות סגורים, בין אם זה מלונות שהממשלה משתתפת בהם. לא אתן פה את הרשימה – מלון הנשיא, מלון טירת בת-שבע, מלון חן. הם סגורים, היזם לא מעניין אותו להפעיל אותם, כי יש לו כדאיות לבנות מגורים. הוא לוחץ על הממשלה בקטע הזה או על גורמי התכנון, שייתנו לו דברים אחרים. אז יכול להיות שחלק מהפתרון זה שימושים מעורבים, אבל בקטע הזה עדיין שתהיה תוספת חדרים.

מה שקורה, שאין תוספת החדרים, ואני מצטרף למה שאלי גונן אמר - אנחנו מקבלים ונקבל יותר ויותר תיירות יום, כי בירדן, בטורקיה, במצרים בנו את החדרים, וכל האנשים שנמצאים שם רוצים לבוא ולצרוך את תיירות היום, והתיירות הזו תלך ותתעצם.

אתה לא חושב שהתיירות היום מתפתח בגלל העלויות – התייר גם חכם, הוא יודע כמה העלויות בישראל, ללון בבית מלון. הוא רוצה לבקר בכותל.

100 אלף באים בטיסות מטורקיה. באים מקפריסין, בלי קשר לאזור.

השאלה היא מה נעשה, ולכן המחירים יהיו עוד יותר יקרים למעט חדרים שקיימים, אם לא יבנו מלונות. לכן מה שיקרה זה שאם לא נבנה מלונות, המחירים של המלונות הקיימים יעלו עוד יותר, תיירות היום תהיה - נגיע ל-4 מיליון תיירים עם אותו מספר לינות שהמלונות יכולים, כי אי-אפשר ליצור פה מהמלונות האלה כמות יותר גדולה של תיירים שלנים. לכן אמרנו שמפקירים את העתיד, כי בינתיים הרבה מאוד מגרשים שהיו לתיירות, הלכו לשימושים אחרים. כשאפריקה ישראל היום בונה בירושלים - - מגורים גדול, הוא היה הבניין שהכרת לשימושי תיירות.

גם הולילנד היה תיירות.

הרבה אחרים. לכן הדיון הוא לא רק מה יהיה ב-2015 אלא התיירות פה בנויה על מה שיקרה בשנים הקרובות, ואם לא נהפוך למה שאנחנו קוראים בתעשיית התיירות הצלע האחורית של התיירות, שמגיעה לאזור, ובאים לצרוך אותנו בלי לשהות פה.

תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, קודם כל, אני רוצה להודות לחבר הכנסת שאמה על העלאת הנושא החשוב הזה.

ישראל ביתנו לא מתפקדים...

אם נסתכל על הטבלה, מאז שאהרונוביץ ביטל את הוויזות לרוסיה, וראינו את העלייה בתיירים מרוסיה, עכשיו סטס הוביל את הנושא של ביטול הוויזות מאוקראינה, ונראה את התוצאות, ונגיד תודה רבה לישראל ביתנו.


אני רוצה להדגיש את נושא השיווק, שעושה משרד התיירות – יבורך, עושה עבודה טובה בנושא, אנחנו רואים את התוצאות. שמעתי את יו"ר התאחדות התיירים. רציתי לשאול, מה הרווח שהיה למלונאים בשנתיים האחרונות, במיליארדים, לא בשקלים? כי שמעתי אותך, חשבתי שהמלונות סובלים בצורה בלתי רגילה, אבל אני בטוח שיש רווח במיליארדים, לא בשקלים, ואתם צריכים להגיד תודה רבה, אבל עם כל זה, אנחנו צריכים מאוד לבדוק את עצמנו, כי אם אני רואה את המספרים כאן בישראל, בשנת 71' היו 17 אלף חדרים לעומת מצרים – 10, טורקיה - 12, ואנחנו רואים בשנת 2009 48 אלף בישראל לעומת 500 בטורקיה, וגם תיירים – 615 לעומת 495 בטורקיה, 27 מיליון תיירים בטורקיה. אלה דברים שמדליקים נורה אדומה, ואנחנו צריכים להגיע ליעד שהקצה לעצמו משרד התיירות, 5 מיליון תיירים ב-2015.


אנחנו מכירים את הבירוקרטיה שבמדינת ישראל.

מה יהיה עם זה?

אף אחד לא יכול לפתור את זה.

רק הכנסת יכולה לפתור את הבירוקרטיה.

נושא התיירות מאוד חשוב למדינת ישראל, למשק, לכלכלה. צריך להשקיע בנושא, ושנהיה ב-5 מיליון, אפילו יותר מ-5 מיליון ב-2015, וניתן את כל השירות הנדרש לתייר שמגיע.

תודה. במספר משפטים נשמע את סגן ראש עיריית ירושלים, קובי כחלון. מנכ"ל משרד התיירות דיבר על פרויקטים משותפים. רק תעדכן אותנו, האם זה מתקדם יפה, או זה סתם דיבורים?

והאם יש קרקעות זמינות למלונאות בעיר שלך?

ועוד משהו – אמרו לי כאן שיש כמה מבנים עומדים ריקים, שפעם נתנו שירותי מלונאות, והיום אותם בעלים רוצים להפוך אותם לדירות. מה עמדת עיריית ירושלים?

עמדת העומד בראשה, שאין לשנות ולו חדר מלון אחד למגורים. יש דברים שהתפקששו לנו. אתם יודעים אפילו שמשרד החינוך יושב בבית מלון, והצליח אפילו להעביר תב"ע טרם כניסתנו למשרדים שם.

אתם הסכמתם.

בתחילת הקדנציה הגיעו אליי הולילנד עם הכמה חדרים שהיו להם עודף, ביקשו ממני, עוד לפני שהתפוצצה הפרשה. תשאל אותם מה התשובה שהם קיבלו.


אז יש שני דברים שאני חושב שדווקא המחוקק צריך לקחת את זה, ולשים את זה במקומות אחרים. הכוונה, שאם אנחנו מסתכלים על התקופה של אריאל שרון, כשהוא רצה לקבל את העולים הרוסים ולייצר כאן תוכניות, אז ייצר מסלול בוועדה המחוזית בממשלה, שנקראת ול"לים, ואז קראתי מסמך, שבהר חומה הם נכנסו עם 700 יחידות ויצאו עם 2,000.

אבל שרון היה אחד.

אני חושב, שהכנסת צריכה להנחות את המועצה הארצית, להוציא הוראה, שתוכניות למלונאות יעברו למסלול של ול"לים. כל תוכנית בירושלים מפרנסת אין סוף עורכי דין, אם זה ארבע העונות, אז יש לך בתי משפט על בתי משפט. גם בתי המשפט וגם הציבור וגם הממשלה לא אמרה את עמדתה בנושא. כאשר הם יאמרו שזו עמדתנו, יעבירו את זה למסלול מקוצר של רשיונות, אנחנו נימצא במקום אחר.


דבר שני, בניהול סיכונים ניתן לקנות פעמיים - פעם אחת זה להגדיל מענקים, ואני חושב שהעדיפות היא, כי ביבי לא אוהב לשים כסף סובסידיות- -

למה? 30 אחוז נותן לכם.

אני חושב שבהקטנת סיכונים לא חייב רק דווקא להשקיע במענקים, אלא בלתת ביטוח כמו ביטוחי סחר, וכבר אמרתי את זה פעם אחת לנתניהו, שאמר שצריך לשקול את זה. הרי ממה הם פוחדים - מיום שתבוא אינתיפאדה, חס וחלילה, והכול יקרה כאן בניהול הסיכונים. הבנקים הרי לא אוהבים לנהל סיכונים. אם מדינת ישראל תחליט שהיא ליום הדין, חס וחלילה, מקצה X כסף לביטוח, אז יכול להיות שמענקים לא צריך, ונהיה במצב יותר טוב.

מה לגבי זמינות קרקע?

בנושא הזה אנחנו מקדמים הרבה תוכניות היום, גם בנושא השיווקים. אני חושב שזה מתקדם טוב. להגיד לך שזה מספיק – לא.

אגודת מורי דרך, בבקשה. אני אמליץ ליושב ראש הוועדה הקבוע שיקיים דיון מורחב בנושא, כי זה דיון מהיר. אם לחוץ לך, אני אתן לך כמה משפטים. אם תגיד שאתה רוצה בדיון הבא – בבקשה.

לא אחזור על דברי נועז, מנכ"ל משרד התיירות, שאני מסכים אתו, וגם דובר התאחדות המלונות ולשכת מארגני תיירות נכנסת. בתי המלון, הייתי מציע כדי למקסם את ההכנסות בתיירות, להתרכז בבתי מלון של ארבעה וחמישה פלוס כוכבים, לא במלונות פחות מאלה, כי אז אנחנו מעמיסים על התשתיות בלי למקסם את הרווח.


בי"ת, אני מציע לעשות פרויקטורים, שיכינו פרויקטים תיירותיים כמו בתי מלון, ויכינו תיקים מוכנים ליזמים, שיציעו במכרז, מה הם רוצים לבנות. כל בית מלון שיהיה עם תיק מוכן ועם כל מיני אישורים, כדי שאפשר יהיה לרוץ עם זה, ואז לצמצם את הזמן של בניית בתי מלון.


צריך לזכור שהתשתיות קורסות – לא רק בתי המלון. אין מגרשי חניה בירושלים לאוטובוסים.

שים לב למה שהוא אומר.

כשהאוטובוסים ירנדלו סביב העיר העתיקה, כי אין מגרשי חניה, זה גורם לזה שקבוצת תיירים שרוצה להגיע למקום כלשהו בעיר העתיקה, מסביב לעיר העתיקה, לוקח לה שעה וחצי רק הנסיעה מצד אחד של העיר העתיקה לצד השני, אז אני מבקש שגם בנושא התשתיות יטפלו, לא רק בנושא בתי המלון.

אני חייב- -

אתה לא חייב.

לא נותנים כבוד ליזמים- -

אמרת מה שאתה רוצה.

אומרים שמרוויחים מיליארדים- - שיזמים הם דבילים והם לא משקיעים, למרות שמרוויחים מיליארדים- -

אילנית, הוא דיבר על חשבונך. בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה, אתה שאלת על שיתוף פעולה עם משרד התיירות. ראש העיר קודם כל העביר את התיירות לרשות לפיתוח ירושלים. יש שיתוף פעולה מלא, הדוק בין משרד התיירות לבין ירושלים, כי בסוף ירושלים נושאת על גבה 90 אחוז מהתיירות הנכנסת למדינת ישראל. הנושא הזה של מלונאות ומצוקת חדרים הוא ידוע, הוא עובר מהעניין של מדיניות ראש העיר דרך סגן ראש העיר לנושא התכנון וגם בנושא של ליווי של יזמים, כי אנו מבינים שנושא הבירוקרטיה אמנם לא ייפתר, אבל לפחות להקל על היזמים ולגרום להם להבין, שאנחנו עומדים לשירותם, מלווים אותם, גם אם לא כל דבר אנחנו פותרים להם, אבל בסבך הבירוקרטי לקחת אותם יד ביד, זה דבר שלקחנו על עצמנו.

תודה. אני אבקש מיושב ראש הוועדה הקבוע – אולי אתה תהיה בסוף – אדוני ייקח לתשומת לבו על הדיון שהיה כאן היום. שמענו כאן את הדברים.


אשים כותרות, על מה נעשה דיון בדיון הבא, ואני ממליץ לך – אתה, כמובן, יכול להרחיב או להוריד. או הוא, אולי אני...


שמענו את המשרד, שמענו גם את הגופים. אנחנו רואים צורך, שממשלת ישראל והוועדה כאן תיתן תמיכה בנושא של העלאת מענקים ליזמים כדוגמת ירושלים, אולי אף יותר, במסגרת עידוד השקעות הון, במסגרת כזו או אחרת, אתם תחליטו. ודבר לא פחות חשוב, נושא של רשת ביטחון, שנדע, כמו שאשרא מבטחת עסקים בחו"ל, גם כאן צריך לחשוב על מנגנון של ביטחון כזה או אחר. אולי, שיהיה שימוש משולב לבתי מלון, במידה שחס וחלילה, שיש מקרה ביטחוני או כזה שהבתים האלה ישמשו למשהו אחר, שימושים משולבים, לקבל החלטות כאלה, שזה יוריד את הסיכון. לתת להם אופציות נוספות. אם אנחנו אומרים שיש מחסור בקרקעות, אולי יש מקומות שאפשר לתת הגדלת אחוזי בנייה, או לגובה או לרוחב, אולי זמינות קרקע. אתם תסתכלו בירושלים – הבנתי שיש פה צוואר בקבוק רציני, ואני מבקש שתבחנו את בתי המלון שעלו כאן, שהם כרגע סגורים, כנראה צריכים לעבור שיפוץ, והבעלים של אותם מקומות אולי מעדיפים להסב אותם לדירות, כי זה יותר כלכלי מבחינתם. אז אתם תיתנו להם עידוד כזה, שיגידו שיותר כדאי לנו להסב את זה למלונאות, אולי ניתן שימוש דו-שימושי, חלק כך וחלק כך. המטרה היא למקסם את החדרים ולתת פתרונות, וכמובן, להכשרה מקצועית שדיברת, אנחנו מבקשים שתכינו תוכנית עבודה יחד עם התיירות, לראות באילו ענפים יהיה חוסר במתן שירותים, ואני מבקש, אין לכם קורסים למלצרים. יש פה בעיה קשה. אני מקבל אורחים אישית, אני בא למסעדה יוקרתית, ומשקיע בזה הרבה כסף מהוני האישי, כי הם מארחים אותנו יפה. בא מלצר או מלצרית, סטודנט או סטודנטית, אני מכבד מאוד את זה שהם רוצים להרוויח, אבל הם לא מוכשרים. לפעמים שופכים עליהם משהו, יין, ואני מרגיש לא בנוח, כי שם מארחים אותנו ברמה גבוהה ביותר, ומצמידים לכל אחד מלצר מאחוריו. זה שירות שצריך לתת אותו. זה מקצוע. להכשיר אותם, דברים מינימליים, שאדם יגיד: פה נותנים את השירות יפה, שיחזרו שוב.


אני חושב שהדיון חשוב, תודה ליוזם הדיון. תחליטו איך אתם רוצים לקדם את זה בהמשך - יש פה הרבה עבודה.


תודה רבה לכל המשתתפים, מנכ"ל המשרד - ישר כוח. תמסור ד"ש לשר, ותמשיכו בעשייה למען מדינת ישראל.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.