PAGE
ועדת הכלכלה
54
26/10/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 339

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, י"ח בחשון התשע"א (‏26 באוקטובר, 2010), שעה 11:00

1.
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רוברט טיבייב

חמד עמאר

כרמל שאמה

יוליה שמאלוב ברקוביץ' (מ"מ)

שר התקשורת משה כחלון

חה"כ חיים אורון

עו"ד נגה רובינשטיין
-
הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד שריל קמפינסקי
-
הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד טל רוזנפלד
-
הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק
-
מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

קובי שמש
-
יועץ השר, משרד התקשורת

נדב שמברגר
-
יועץ השר, משרד התקשורת

שמעון בן דוד
-
יועץ השר, משרד התקשורת

דיאנה מגנאג'י
-
ראש מטה השר, משרד התקשורת

יחיאל שבי
-
דובר משרד התקשורת

ערן פולק
-
סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יהודה סבן
-
רכז תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אסי קליין
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד
-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר אילן אבישר
-
יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מנשה סמירה
-
מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אילת מצגר
-
סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צ'רנוביץ
-
סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד דינה עברי עומר
-
היועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיטל שגב
-
דוברת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניצן חן
-
יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

עו"ד שרון שמש
-
מינהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

עו"ד תומר קרני
-
הלשכה המשפטית, רשות שידור

שאול מגנזי
-
משנה למנכ"ל, חברת רשת

עמוס נוימן
-
סמנכ"ל פרוגרמינג, חברת רשת

עו"ד אילאיל לבנת
-
היועצת המשפטית, חברת רשת

אבי ניר
-
מנכ"ל חברת קשת

טלי גורן
-
סמנכ"ל רגולציה, חברת קשת

עו"ד זהר קדמון סלע
-
היועצת המשפטית, חברת קשת

יוסי ורשבסקי
-
מנכ"ל ישראל 10

עו"ד דבורה קמחי
-
היועצת המשפטית, ישראל 10

יפה ויגודסקי
-
מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית

עו"ד אביגדור דנן
-
היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

יורם מוקדי
-
סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי
-
סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

עו"ד נועה גבע
-
ייעוץ משפטי, חברת יס

עו"ד אילן יונס
-
ייעוץ משפטי, חברת יס

עידן אור
-
מנכ"ל אק"ט – איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל

אייל מלובן
-
הנהלת איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל + מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

רני בלייר
-
יו"ר איגוד הבמאים

עפרה אייבר
-
אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

משה (מוש) דנון
-
יו"ר איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

עו"ד אמיר רוזנברג
-
יועץ משפטי לאיגודי היוצרים לקולנוע וטלוויזיה

ירמיהו קדושי
-
מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

עו"ד דב אברמוביץ
-
יועמ"ש, ערוץ ישראל פלוס (ערוץ 9)

אבי וייס
-
מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2

אורי שלוש
-
המשנה למנכ"ל, חברת החדשות של ערוץ 2

עו"ד ישגב נקדימון
-
היועץ המשפטי, חברת החדשות של ערוץ 2

חיים סלוצקי
-
בעלים של ערוץ הוט בידור ישראלי (ערוץ עצמאי), סלוצקי הפקות

עמי איטח
-
סמנכ"ל ערוץ הקניות

עו"ד ליקה סימסקי
-
היועצת המשפטית, ערוץ הקניות

מיטל בשרי
-
מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

אמילי גרינצוויג
-
כתבת, וואלה

אריק בורנשטיין
-
כתב, אתר קולנוען

מיכאל תוסיה כהן
-
כתבת, כלכליסט

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

אתי בנדלר


ניר ימין


אלקנה אפרתי


רן סלבצקי (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010.


שתי רביזיות היו על סדר היום, אולם בעקבות הסכמות שהושגו אתמול בלילה בין הקואליציה לאופוזיציה ובעקבות הדיון הממושך לקראת הקריאה הראשונה של תקציב המדינה וחוק ההסדרים, לא נדון היום ברביזיות. נעביר את הדיון בהן לישיבה אחרת, למרות שהן מופיעות על סדר היום.

הסרנו אותן מסדר היום, שלחנו תיקון.

נדבר על שאר הנושאים שלגביהם ביקשנו, גברת רובינשטיין, שתעבירו לנו נוסחים, גם בנושא חברת החדשות, ואני מבין, אדוני השר, שאתה רוצה להציג היום את נושא הגנות הינוקא. קודם כול, האם יש לכם לחדש לנו משהו? אחר-כך נמשיך לסעיף 1, על מועד המעבר, ונתקדם.

היינו שמחים להתחיל בקריאה ובדיון בסעיפים שהעברנו לגבי מועד המעבר, פרישֹת המחויבויות ונושא האפיקים שנדון בישיבה הקודמת.

שאלתי מה התקדמתם מבחינת נוסחים, למשל באשר לחברות החדשות.

זה נמצא עדיין בתהליך של עבודה.

בקיצור, אין חדש.

אפגש השבוע עם מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית. יש עוד קצת עבודה.

מאה אחוז. כדאי שכולם יידעו.

אנחנו עושים את זה לאט ובטוח.

נעבור לנושא מועד המעבר. עו"ד אתי בנדלר, רצית לומר משהו?

מייד כשהם יציגו את התיקון המוצע. אנחנו מתחילים עם ההגדרה "מועד המעבר" בסעיף 1, בפסקה (4) בעמוד 1. כזכור, היועצת המשפטית של משרד התקשורת התבקשה להמציא לוועדה הצעת נוסח שבה יעוגנו העקרונות שביקשו בוועדה ושהצביעו עליהם. הנושא הראשון בהתאם לכך הוא ההגדרה "מועד המעבר".

"(3)

"מועד המעבר" – יום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012), או מועד מאוחר יותר שקבע השר בצו בהתאם להוראות סעיף 33ג;""

סעיף 33ג רבתי מצוי בעמוד 7. אני מציעה שתציגי גם את זה ואז אעיר את הערתי.

סעיף 33ג – דחיית מועד המעבר

"השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, ולא יאוחר מיום כ"ה באדר א' התשע"א (1 במרץ 2011), לדחות, בצו, את מועד המעבר למועד שלא יהיה מאוחר מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), אם ראה כי יש צורך בדחייה כאמור."

הנוסח המוצע בשני הסעיפים הללו אכן תואם לעקרונות שהוועדה אישרה. דא עקא, כאשר עברתי על זה אתמול בלילה התעוררה שאלה בראשי, כדלקמן: לכאורה אם השר לא מודיע בהתאם לסעיף 33ג המוצע עד 1 במרץ 2011 על דחיית מועד המעבר הרי שמועד המעבר הוא 1 בינואר 2012. מועד המעבר הוא המועד שבו בעלי הזיכיונות יכולים לעבור לרישיונות, אבל הוא גם המועד שבו מתחרים חדשים בשוק יכולים לקבל רישיונות, כאשר כל מטרת החוק, להזכירכם, היא עידוד התחרות ואפשרות למתחרים חדשים להיכנס לתחום של הטלוויזיה המסחרית.


אחד הסעיפים האחרים שאושרו כבר בוועדה, או שחלקו אושר בוועדה, קובע שבעל רישיון יהיה זכאי לכך ששידוריו יופצו במערך השידורים הקרקעי-ספרתי, הידוע כ-DTT. כידוע, המערך הזה, כפי שהוקם עד כה, מאפשר הפצה של 6 ערוצים בלבד, כאשר למעשה, כפי ששמענו בסקירה בישיבה האחרונה, המערך הזה תפוס כולו. אני מזכירה כיצד: שני ערוצי רשות השידור, ערוץ הכנסת, "רשת", "קשת" וחברת "ישראל 10" נותנים ביחד 6 ערוצים, ועוד נאמר שצריך לשמור מקום לערוץ היהודי, ככל שהוא יעלה לאוויר.

יש 5 ערוצים והוא הערוץ השישי. "רשת" ו"קשת" כרגע זה אחד.

כרגע זה אחד, אבל צריך לשמור להם מקום, כי החל ממועד המעבר הם יכולים כל אחד מהם לקבל רישיון ואז הם יהפכו להיות שניים. כך שבכל מקרה יש 6 ערוצים + אחד, או 5 ערוצים + שניים אפשריים.


דהיינו, כדי שבעל רישיון חדש, ככל שיהיה כזה, יופץ במערך ה-DTT צריך להקים מערך הפצה חדשה, או לעבות את המערך, כפי שנאמר.


אם אני זוכרת נכון, ותקן אותי אם אני טועה, מר סמירה הודיע לוועדה שתהליך הקמת מערך חדש אמור להימשך כ-18 חודשים.

בין 16-18 חודשים.

דהיינו, אם נהיה אופטימיים מאוד והחוק לצורך העניין יתקבל בכנסת ויפורסם ברשומות במהלך חודש דצמבר 2010, דבר שאני מטילה בו ספק, אבל לצורך העניין נניח שכך יקרה, בכל מקרה לפני אמצע שנת 2012 לא ניתן יהיה להפיץ שידוריו של בעל רישיון חדש, אם יהיה כזה, שיקום ויבקש. דהיינו, נראה לי שעלול להיווצר מצב, אם מועד המעבר יישאר 1 בינואר 2012 ובעלי הזיכיונות הקיימים יבקשו לעבור לרישיונות הם יהיו היחידים שיופצו במערך ה-DTT, כאשר בעל רישיון חדש לא יוכל להיות מופץ ב-DTT, דבר שייתן להם יתרון מוּבְנֶה על פני מתחרה חדש. לכן אני סבורה שראוי לשקול אם יש להשאיר את התאריך הזה, 1 בינואר 2012, או שבכל מקרה צריך לקבוע שהוא יהיה במועד שמערך ההפצה ב-DTT יאפשר הפצת שידוריו של בעל רישיון חדש.

אני רוצה להאיר את תשומת לב הוועדה והגברת בנדלר. כאשר ערוץ 10 קם הוא הופץ רק באמצעות הכבלים והלוויין ולא באוויר, בניגוד לערוץ 2, ועד היום כך אנו מופצים ונמצאים בנחיתות מול ערוץ 2, ובכל זאת הוא קם. אני סבור שצריך לקבוע את מועד המעבר כפי שהוצע כאן, ב-1 בינואר 2012, ומי שירצה להתחרות – אינני יודע מה היקף החדירה היום של ה-DTT, הוא לא גדול מאוד – יוכל להתחרות בתנאים הרבה יותר טובים מאשר ערוץ 10 התחרה בשנים הקודמות ועד היום. לא על כך, לפי דעתי, צריך לדחות את המהלך המהותי של הרישיונות.

מר ורשבסקי, אני רוצה להזכיר לך שאתם טענתם לא פעם שייתכן שאחת הסיבות לנחיתות של ערוץ 10 היא שלא הופצתם כפי שהופצו שידורי "רשת" ו"קשת". אתה אומר: מכיוון שאנחנו התחלנו מנקודת נחיתות, אני רוצה להבטיח שגם למתחרה חדש תהיה נחיתות לעומתנו.

לא כך אני אומר. אני אומר שכאשר קיבלנו את הזיכיון לקחנו בחשבון שאלו התנאים. נכון שעד היום אנו טוענים שאנו בנחיתות מול ערוץ 2, אבל אלה התנאים ואיתם אנחנו מתחרים. בעת תחרות, מי שירצה להתחרות, בפרק זמן מסוים השידור יופץ לא על-ידי ה-DTT. אני סבור שזה לא דבר מהותי שצריך לפגוע בעניין הרישיונות.

אני מבקשת להתייחס. מכיוון שאנחנו יכולים לשמוע הערכות על פרק הזמן שיידרש להקמת המערך הנוסף, ויכול שיהיה באותו סדר גודל של ההערכות ויכול שיהיה קצר יותר או ארוך יותר, שר התקשורת ביקש להסדיר סמכות לשר לקבוע אפשרות של הארכה, כלומר להשאיר את זה כאופציה. המטרה של כולנו אמורה להיות שב-1 בינואר 2012 יהיה מעבר לרישיונות. המניעה לא קיימת בשלב הזה. ייתכן שתיווצר מניעה, ולכן נותרת סמכות השר, כאשר בתוך תקופה קצרה הוא יצטרך לקבל החלטה בעניין הזה.

אם את אומרת שסמכות השר תיהפך לסמכות חובה ככל שיתברר שעד למועד המעבר המוצע היום, דהיינו 1 בינואר 2012, לא תהיה אפשרות להפיץ שידוריו של בעל רישיון חדש אז אפשר ללכת לכיוון הזה, אבל לא זה מה שמוצע כאן.

אני לא מקבל את זה. לדעתי הסעיף צריך להישאר כפי שהוא. אני לא יודע אם עד אז יעלה כבר לאוויר הערוץ הערבי. מר ניצן חן יכול להגיד לנו מה המצב.

אנחנו לא יודעים כמה בקשות יהיו.

אי אפשר להסתמך רק על וְאִם, וְאִם, וְאִם. אם לא, אז יתכבד מקבל הרישיון ויחכה חצי שנה ואז יעלה ל-DTT. בצורה הזאת אי אפשר להתקדם.

עם האברכים אתם מתקדמים יפה מאוד.

אנחנו צריכים לדחות משהו בשביל מישהו שלא קיים בכלל, שאנחנו לא יודעים איפה הוא. אם היית מדברת על "רשת" ו"קשת", בסדר, זה הגיוני, אבל "רשת" ו"קשת" כבר מכוסים.

מי שמכוסה זה "רשת", "קשת" וערוץ 10 בלבד. זאת בדיוק הנקודה.

ערוץ 33 גם מכוסה.

עכשיו את רוצה שאנחנו נעכב את ההליך בגלל מישהו שאולי יבוא ואולי לא יבוא, למשל ערוץ ערבי, שאני לא יודע אם המכרז יתקדם ואם ייכנסו מתחרים. יש יותר מדי דברים לא ברורים.

אני מדברת על בעל רישיון חדש, אדוני השר.

אבל השישי, לצורך העניין, הוא הערוץ הערבי, שעדיין לא קיים. הלוואי ויבוא, אנחנו רוצים שיבוא, אבל אנחנו לא רואים אותו. כבר 3 פעמים זה נכשל ואינני יודע מה יקרה בפעם הרביעית. לכן יש איזו אופציה. לא הכול חסום. פרט לכך, הרשות השנייה עובדת על הפרישֹה של ההרחבה. אנחנו מטפלים בזה וגם דואגים למימון לטובת העניין הזה, וזה יהיה. אי אפשר לעכב.

ההסדר המוצע על-ידי משרד התקשורת בהצעת החוק כן נותן מענה, כי יש אפשרות. השר אמר בישיבה הקודמת שזה יהיה בהתייעצות גם לגבי היכולת הטכנית של הקמת המערך. המענה ניתן. יש אפשרות לדחות עד 1 בינואר 2013 אם יהיה צורך. כלומר, ההסדר נותן לזה מענה, ובלבד כמובן שיובאו בחשבון השיקולים הטכניים של הקמת המערכת, ונדמה לי שזה מופיע, יש התייעצות אתנו בעניין הזה.

כרגע אין התייעצות. אנחנו מוכנים להוסיף התייעצות.

אין התייעצות, וגם ההחלטה צריכה להתקבל עד 1 במרץ 2011. השאלה אם עד 1 במרץ 2011 בכל מקרה יהיה ברור מתי תהיה כבר מערכת נוספת שתוכל לפעול.

איפה בעל הרישיון? ראית אותו?

אדוני השר הצהיר יותר מאשר פעם אחת שמטרתה העיקרית של הצעת החוק הזאת לעודד תחרות, לפתוח את השוק, לפתוח את התנאים כך שניתן יהיה לתת רישיון לבעל רישיון חדש, לעודד את העניין.

אני אומר לך כחסיד גדול של תחרות, אני מוכן להמתין לבעל הרישיון הרביעי חצי שנה. אם הוא יתעכב חצי שנה בגלל ה-DTT, אני מוכן לשאת את זה.

הוא לא יתעכב.

נניח שהוא יתעכב, במקרה הגרוע.

זה פלפול תלמודי.

לכבוד לי אם אני מצליחה לפלפל פלפול תלמודי ...

זה יימצא במסגרת השיקולים של השר.

מה שנדחה משבוע שעבר זה הניואנס לגבי הערוץ הערבי המסחרי, שאחרי שיעלה יישאר בפיקוח של הכבלים והלוויין.

עוד לא הגענו לזה.

זה לא ערוץ ערבי אלא הוא מוגדר כערוץ בשפה הערבית.

ההערה של מר ניצן חן לא נדונה כרגע. אני מבקש שתחזרי על הנוסח לגבי מועד המעבר.

הנוסח הוא כפי שהוצע על-ידי משרד התקשורת.

עם המועדים שנקבעו ועם הסמכויות שניתנו לאישור שר התקשורת בהתייעצות עם שר האוצר.

אנחנו מוכנים להוסיף התייעצות עם מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.


היינו מעוניינים עכשיו לקרוא ברצף את כל השינויים שנוגעים להוראות מועד המעבר, גם אם זה לא הסדר הכרונולוגי אבל זה הסדר המהותי. יש עוד שני סעיפים כאלה.

בסדר. מזכיר לי עו"ר ניר ימין, אני מביאה לתשומת לב הוועדה, שלסעיף על פקיעת מועד המעבר יש הסתייגות של חבר הכנסת נחמן שי, שהציע שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

ממתי דנים בהסתייגות של אדם שאיננו?

לא דנים.

למה העליתם את זה?

הזכרתי שהוגשה הסתייגות.

יש הסתייגות של חבר כנסת שלא נוכח כאן, אז לא דנים בה.

בעמוד 19, בסעיף 30, יש תיקון לסעיף 51ב רבתי שכבר אושר בוועדה, אבל בשל שינוי מועד המעבר וגם בשל התמשכות הליכי החקיקה יש כאן סיפה שכבר לא נדרשת. סעיף 30(3) קבע: "(ב1) הרשות תפיץ, לפי בקשה של משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית, את שידורי הטלוויזיה של משדר כאמור ...".

אני מבקש שלא תקראי את זה. על הסעיף הזה הוגשה רביזיה של חבר הכנסת אילטוב, שלא נמצא כאן כעת ולכן לא נוכל לדון בו. הייתי מוכן לדון בזה, אבל הנהלת הקואליציה הגיעה להסכמות עם האופוזיציה, אז אני ממלא את בקשת הקואליציה לגבי הערוץ הערבי והערוץ הרוסי והתוספות או ההורדות, וחבל שכך. כל מה שקשור בזה יידון בוועדה כאשר נעלה מחדש על סדר היום את בקשתו של חבר הכנסת אילטוב לרביזיה בעניין הוספת ערוץ ייעודי בשפה הרוסית למערך השידורים הדיגיטלי (ה-DTT). זאת בקשת חבר הכנסת אילטוב, יושב-ראש סיעת "ישראל ביתנו".

יש תיקון נוסף שנובע משינוי מועד המעבר, אבל הוא בהוראות המעבר שהוועדה טרם אישרה ועוד לא קראה. השאלה אם אתם רוצים לדון בזה עכשיו.

אין טעם.

בסדר. אז זה מה שנוגע למועד המעבר.

הוועדה מצביעה כעת על ההגדרה "מועד המעבר" בסעיף 1, ועל סעיף 33ג, במסגרת סעיף 12 להצעת החוק, כפי שהוצע על-ידי משרד התקשורת, עם תוספת: "השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר שנועץ במועצה".

לפני שאנו מעמידים להצבעה, האם יש הערות נוספות? לאחר ההצבעה זה יהיה כבר מאוחר. אין הערות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הגדרת "מועד המעבר" בסעיף 1 להצעת החוק וסעיף 33ג לחוק העיקרי (סעיף 14 להצעת החוק) בתיקונים שהוקראו – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיפים נתקבלו.

הסעיפים נתקבלו.


אדוני השר, ביקשת להציג כאן את נושא הגנת הינוקא.

נתחיל אולי מהקצאת האפיקים ואז נעבור להגנות ינוקא.

מה יש לכם לחדש בהקצאת האפיקים?

העברנו נוסח ואנחנו מבקשים לעבור עליו. יש שתי הצעות שאנחנו מעלים לוועדה. זה סעיף שאושר בשבוע שעבר, אך הוספנו בו את העקרונות הנוספים שהוועדה קיבלה.

בעמוד 42, תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), בפסקה (2), הוספת סעיף 6כא1.

תסבירו לטובת כל הנוכחים שקוראים את הנוסחים שלכם את כל הצבעים, השינויים, המחיקות וכן הלאה.

אם רוצים הבהרה על הצבעים, מה שמודגש בצבע תכלת זה דברים ששינינו בעקבות ההחלטות העקרוניות של הוועדה. מה שמודגש בצבע אפור זה תיקונים שכאשר סרקנו שוב את הצעת החוק חשבנו שנכון לתקן אותם.



"(2) אחרי סעיף 6כא יבוא:



"מיקום אפיק שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו-22
6כא1.
(א) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה רשאית המועצה לקבוע את מיקומו של אפיק שבו ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את כל אחד מהשידורים הבאים, ורשאית היא לשנות מיקום של אפיק כאמור, מטעמים המצדיקים זאת –














(1) שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965
; ואולם, שינוי במיקום האפיק שבו משודרים שידורים כאמור טעון אישור השר הממונה על ביצוע החוק האמור;








(2) שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו בסעיף 2 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003
;








(3) שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם בחוק הרשות השנייה;








(4) שידוריו של משדר ערוץ ייעודי."



בסעיף קטן (ב) הצענו שתי חלופות מכיוון שנדרשה לנו הבהרה של הוועדה האם התקופה שהיא מתכוונת שיהיו מגבלות על השימוש באפיקים 10 ו-22 מוגבלת בזמן או לא מוגבלת בזמן.

לפני שאת עוברת לסעיף קטן (ב), אני מזכירה שבפסקה (2) של סעיף קטן (א) יש נוסח אחר שאושר על-ידי הוועדה.

אדוני היושב-ראש, יש לי הערה קטנה. אני סבור שזה טעות קולמוס או טעות טכנית. בפירוט של כל סוגי הערוצים חסר כאן גם "בעל רישיון מיוחד". אם מזכירים שיש סמכות לשר ולמועצה לקבוע אופציה של ערוץ ייעודי, שידורי טלוויזיה broadcast וכולי, מן הנכון להזכיר גם "בעל רישיון מיוחד".

אזכיר שעל הסעיף הזה הוועדה הצביעה כבר. השאלה על "בעל רישיון מיוחד" עלתה כבר בדיונים הקודמים במסגרת הצעה של משרד האוצר.

יש על כך גם רביזיה של חבר הכנסת פלסנר.

לבקשתכם, אגב, הנושא לא נכנס. אנו סבורים שבמילא יש סמכות טבועה למועצה בהקצאות. כאן יש הסדר ייחודי יותר. אני לא מציעה לפתוח לדיון סעיף שהוועדה הצביעה עליו כבר.

אם יש רביזיה והוועדה תדון בזה במסגרת הרביזיה, בסדר, אז נתקדם עכשיו. יש עיוות בהסדר, מכיוון שבהסדר המקביל שמופיע ביחס למפיק ערוץ עצמאי בלוויין, שהוא בדיוק כמו בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יש לשר סמכות לקבוע גם את מקום האפיק.


צריך להפריד בין סמכות ובין שיקול דעת. מבחינת שיקול הדעת, ייתכן שיש לו שיקול דעת כזה או אחר, בכל מקרה לגופו. אבל מבחינת עצם הסמכות, כל ערוץ שהוא must carry, ואכן כל רשימת הערוצים הללו היא ערוצים שהם must carry, לרשות המוסמכת חייבת להיות סמכות עקרונית לקבוע את מיקום הערוץ. אין זה אומר שהשר ישתמש בסמכות הזאת בכל פעם. הוא צריך לשקול את השיקולים הרלוונטיים לגופם, אבל בוודאי לא התכוונו שלמפיק ערוץ עצמאי בלוויין יהיה כך ולבעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים יהיה אחרת. אני סבור שזה טעות.


נכון שזה נמצא גם בנוסח הקיים, זה השתרש, אבל זה השתרש שלא כדין. אם הוועדה רוצה להוציא תחת ידיה חוק במחשבה תחילה, צריך את הטעות הזאת לשרש ולהביא את הדברים כפי שהם צריכים להיות.


נכון שהסמכות תהיה קיימת לגבי כל ערוץ שהוא must carry, שנכפה על הפלטפורמה על-ידי החוק או מכוח החלטה מנהלית שמתקבלת מכוח החוק, מכיוון שיש ניגוד עניינים מובנה.

אתם התנגדתם לזה, דרך אגב.

באותו ערוץ must carry אין הסדר בין - - - ובין האינטרס של המחוקק לתת רישיון לאותו ערוץ.

בשבוע הבא נקיים רביזיה, על-פי בקשת חבר הכנסת פלסנר, והסעיף בוודאי ייפתח לדיון. ברגע זה הוא לא נפתח.

זה לא נושא הרביזיה.

נושא בעל הרישיון לא קשור לרביזיה. מועצת הכבלים והלוויין בעבר התנגדה להוספת סמכות לעניין הזה בנושא בעל רישיון מיוחד. אם יש שינוי עמדה, נשמח לשמוע על כך מן המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין לפני הדיון הבא. מכל מקום, על הסעיף הזה הוועדה הצביעה כבר.

יש רביזיה על הסעיף כולו.

אכן הרביזיה היא על נושא שונה, אבל עדיין היא על הסעיף. נראה מה יהיה. אני גם לא יודע מה תהיה תוצאת הרביזיה. ייתכן שהסעיף לא ייפתח בכלל לדיון.

הרביזיה היא על ערוץ הכנסת.

הרביזיה היא גם על השר הממונה.

יש לכם כאן שתי חלופות?

כן. יש שתי חלופות. אנחנו מבקשים מן הוועדה להבהיר את העניין הזה. נציג את שתי החלופות. ההצעה שלנו, שמופיעה בחלופה השנייה, נראית לנו נכונה ומידתית יותר.

חלופה 1: "(ב) בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לקביעת מיקומו של אפיק שבו ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים שידורים, או לאישור מיקומו של אפיק כאמור, לא תאפשר המועצה כי ישודרו באפיקים 10 או 22 שידורי ערוץ שעיקר הכנסותיו מפרסומות המיועדות לציבור בישראל, או שידורי ערוץ שעיקר שידוריו הם שידורי חדשות המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצה ועם מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, וזאת החל מהמועדים כמפורט להלן:








(1) לעניין אפיק 10 – החל מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;








(2) לעניין אפיק 22 – החל מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2."

תקראי גם את חלופה 2 ואז תסבירי אותן ברצף. אני מציע לכל הנוכחים להיות מרוכזים בשתי החלופות הללו, כי הן לא בלתי חשובות. הן לא חלופות פרוזאיות.

חלופה 2: "(ב) בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לקביעת מיקומו של אפיק שבו ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים שידורים או לאישור מיקומו של אפיק כאמור, לא תאפשר המועצה כי ישודרו באפיקים 10 או 22, שידורי ערוץ שעיקר הכנסותיו מפרסומות המיועדות לציבור בישראל, או שידורי ערוץ שעיקר שידוריו הם שידורי חדשות המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצה ועם מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, וזאת בתקופות הבאות:








(1) לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שנתיים מהמועד האמור;








(2) לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שנתיים מהמועד האמור.







(ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), ככל שיורה על כך השר, לא תאפשר המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו, בתקופה שתחילתה במועדים המפורטים בסעיף קטן (ב), לפי העניין, וסיומה במועד שיורה עליו השר."

נא להסביר את שתי החלופות. על-פי החלופה השנייה יש כבר הגבלה לשנתיים. אחרי שנתיים אפשר יהיה לשדר על ערוצים 10 ו-22?

אחרי שנתיים יכולה להיות אופציה של הפעלת שיקול דעת, ויכול להיות גם בעל רישיון מכל סוג שהוא.

זה שינוי בעמדתכם?

זה לא שינוי בעמדתנו.

לפחות על-פי מה שקראתי בעיתונים, יום אחרי הישיבה בכפר המכביה נכתב ששני האפיקים הללו לא יהיו קיימים יותר למשך זמן רב מאוד בציבוריות הישראלית או על המסך הישראלי, ואילו עכשיו אתם משנים את עמדתכם ואומרים: רק שנתיים. זה שינוי גדול מאוד, אם הבנתי נכון. אם לא הבנתי, תסבירי לי.

בכפר המכביה הצגנו את המודל. לא אמרנו שלפי עמדתנו באפיקים 22 ו-10 צריך להיות איסור מוחלט, שלעולם לא ייעשה בהם שימוש, גם אם יהיו תושבים שיחזרו עד אז לישראל וכבר יהיו תושב חוזר וילדים שנולדו היום יעלו לכיתה א', כל הדברים הללו יתרחשו ועדיין אנשים לא ישתכנעו כאשר הם לוחצים על הערוצים 22 ו-10 שזה לא ערוץ 2 ולא ערוץ 10. אנו סבורים שכאשר הצופים יצפו באפיקים הללו לאחר חודש, חודשיים, שלושה חודשים, שנה או שנתיים יבינו כבר שלא נמצאים שם הערוצים המסחריים שהם זכרו ממספר שנים קודם לכן.

ואז מה יהיה שם?

יוכל להיות שם כל דבר שתאשר המועצה, כולל ערוצים מסחריים.

בין אפס לאין-סוף, המספר שיצא לכם הוא 2.

בואו נפריד בין ערוצים שמשדרים גם חדשות לציבור בישראל וערוצים עם פרסומות ובין בעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה. זה סעיף שנגיע אליו מאוחר יותר. אנו סבורים שאחרי שנתיים כאשר אנשים ילחצו באופן תדיר על הערוצים 22 ו-10 הם יבינו כבר שאתם לא שם. אנחנו לא מוצאים סיבה להאריך את התקופה מעבר לזה. אתם סבורים שאחרי שנתיים אנשים עדיין לא יבינו שהיה מעבר של הערוצים המסחריים למקומות אחרים?

אולי.

אולי תשאלו את הפלטפורמות שמכירות התנהגות של לקוחות ולא את מי שיש לו אינטרס?

זה שונה לחלוטין מאשר מה שהצגתם כאן בישיבה הקודמת של ועדת הכלכלה.

לא הצגנו. אמרנו שנביא הצעה עם מספרים.

היתה התייחסות קונקרטית לגבי ערוצים מסחריים ולגבי ערוצי חדשות. היתה הגדרה ברורה מאוד. הצבעתם כאן על העיקרון, שמדבר גם על ערוצים מסחריים וגם על ערוצי חדשות ונותן שיקול דעת לשר מה לעשות בתקופת המעבר. לא דובר על שנתיים. בוודאי לא דובר על פרק זמן כל-כך קצר, ובוודאי לא דובר שאחרי שנתיים זה יעבור לאופציה של אפיקים מסחריים אחרים.

עדיין לא הגענו לסעיף על בעלי רישיונות אחרים. זה הסעיף הבא. שם לא מדובר על שנתיים אלא על שלוש שנים.

אולי באמת נקרא בפרוטוקול מה העיקרון שעליו הצבענו.

דובר על שנתיים אבל לא היתה הכרעה בעניין הזה.

אתם דיברתם על 5 שנים ועל 10 שנים. אנחנו אמרנו שאפשר שנתיים, אפשר 5 שנים, אפשר גם חצי שנה.

היתה הצבעה על העיקרון.

אבל במה העיקרון שונה?

אקרא מן הפרוטוקול את העיקרון שעליו הצבענו: "הוועדה מצביעה על העיקרון שבהוראות התאמה. בסעיפים אחרים שיועברו לאישור הוועדה ייאמר כי אפיקים 22 ו-10 לא ייעשה בהם שימוש לערוצים שיש בהם פרסומת או חדשות או ערוץ אחר בעל מאפיינים אחרים עליהם יחליט השר, ובכלל זה לא יתקיימו שידורים כלשהם באפיקים 22 ו-10 למשך תקופה עליה יחליט השר".

לכן יש שתי אופציות.

אני מוכרחה לומר שהיתה אי-הבנה בנושא הזה. כאשר פנו אליי, ואני בדקתי את הרישומים שלי, לרבות הפרוטוקול, ראיתי שניתן להבין את החלטת הוועדה בשתי צורות.

לכן הבאנו שתי אופציות.

אפשרות אחת היא שלגבי הערוצים המסחריים, ערוצים ייעודיים שיש בהם פרסומות, לא תהיה אפשרות בכלל, ולגבי ערוצים בעלי מאפיינים אחרים – למשך תקופה שיחליט השר. אפשר לייחס את ה"למשך תקופה שיחליט השר" לגבי כל החבילה. זה לא היה ברור כל-כך. היה בינינו ממש ויכוח לגבי העניין הזה. לכן הצעתי שהוועדה תתן את דעתה לעניין ותפרש את החלטתה.

בחלופה השנייה אתם מציעים שהתקופה שעליה הצבענו באישור העקרוני תהיה של שנתיים. זאת ההצעה שלכם.

מכיוון שנדרשת איזו הבהרה על ההחלטה, ובהמשך להצעת היועצת המשפטית לוועדה, הבאנו שתי אופציות. האופציה השנייה מציגה את עמדתנו כפי שאנו סבורים שנכון שהדברים יהיו.

החלופה הראשונה קובעת שלעולם לא ישודרו ערוצים מסחריים על אפיקים 22 ו-10?

רק לגבי מאפיינים אחרים השר יכול לאפשר את זה.

אדוני היושב-ראש, מלכתחילה נראה לי קצת מוזר כל נושא החלפת המְשדרים על האפיקים הללו, ואמרתי את דעתי גם בישיבה הקודמת וגם בישיבה בכפר המכביה. עובדה שכבר 3 ישיבות אנו מתעסקים באפיקים 22 ו-10 ולא מתקדמים. זה נראה לי קצת תמוה, למרות שאני יכולה להבין את הרציונל הנכון מאוד של שר התקשורת, שאומר שצריך לעשות פריש-מיש, הכול מחדש, לכולם אותם דבר.


אתמול חשבתי על איזה רעיון שלי, לא של השר, לא של אחד מן הזכיינים.

בוודאי חשבת לשים על אפיק 22 את ערוץ ה-BBC שדיברת עליו אתמול במליאה. זה מקובל עליך?

אקלקל לך את השמחה: לא, כי ל-BBC יש לי מקום אחר, ותיכף אגיד מה הוא.


פניתי לחלק מן הזכיינים ולחלק מן הפלטפורמות. ההצעה שלי התקבלה בניגוד מוחלט לרצון שני הצדדים, אבל בכל מקרה אני רוצה להעלות אותה כאן כדי שנדבר עליה. לדעתי אם אנחנו עושים כזה פריש-מיש בכל הערוצים על-פי הנחייתו של שר התקשורת, צריך להגיע לכבלים וללוויין ולקחת מהם פעם אחת בלבד, לא כל פעם לבוא אליהם ולפגוע להם באפיקים, וגם לא לפגוע במותג 2 ו-10. צריך לקחת אפיקים מ-1 ועד 10 ולהפוך אותם לרצף של ערוצי טלוויזיה ישראלים, שיהיה שם גם ערוץ 1, אותו BBC, ערוץ 2 יישאר 2 ויהיה מכרז עליו ואנחנו עוד נקבל על זה כסף, ערוץ 3 של "הוט" יישאר כערוץ 3 של "הוט", "יס" מבחינתי יכול להעביר לערוץ 3 את "יס ישראלי", ערוצים 4 ו-5 ייצאו למכרז.

אבל לא יהיה רצף.

אל תערבבי. ההצעה שלי הרבה יותר פשוטה מאשר אתם רוצים לעשות עם ערוצים 2 ו-10. אחזור על ההצעה. ערוץ 3 יהיה של "הוט", "יס" יכול לקחת את ערוץ 3 שלו ולשים בו את "יס ישראלי" או את מי שיחליט שהוא ערוץ המשפחה שלו. ערוץ 10 יישאר 10, ויהיה מכרז על 10. באותו טווח יהיה גם ערוץ 8, שהוא ערוץ שחשוב מאוד שהציבור יראה והוא יישאר גם ב"הוט" וגם ב"יס". כך נוכל ליצור רצף, מערוץ 1 ועד 10, לכל ערוצי הטלוויזיה הישראלים. אני יודעת שלכולם יש התנגדות להצעה הזאת.

ערוץ 8 לא משודר ב"יס".

ב"יס" משודר "יס דוקו".

בדקתי לפני שבאתי עם ההצעה הזאת. אני מציעה שנדון בנושא הזה. זה יכול להיות רציונל נכון שאין בו פגיעה. לדעתי יש כאן win-win situation. נכון שאולי תהיה פגיעה בכך שחלק מן הערוצים המסחריים לא רוצים להיות ליד ערוצים חזקים כמו של "הוט" ו"יס", וייתכן ש"הוט" ו"יס" יגידו שהם לא מוכנים לתת את ערוצים 4, 5 ו-6, אבל אני סבורה שכדאי לדון בנושא הזה.

המגזר הערבי מהווה כמעט 20% מן התושבים בארץ ושם אין את הבעיה הזאת, כי לכולם כמעט יש צלחות. בביתי יש צלחת ואני מחליט היכן למקם את הערוצים, מה ישודר במספר 1, במספר 2, במספר 3 ובמספר 100. אנחנו מתווכחים על כך כבר 3 ישיבות וכל פעם אני עוזב את הישיבה באמצע. צריך להחליט ולהתקדם.

משהו כנראה לא ברור כאן. לא שינינו את עמדתנו. לדעתי אפשר להצביע על זה. זה כבר דיון שלישי על אותם דברים. לא שינינו שום דבר. דובר על כך שאני אחליט מתי שאחליט. הגיעה לכאן המלצה להגביל לשנתיים את הזמן שאוכל להקפיא את הערוצים הללו. פשוט נטלו ממני את האפשרות, ואני שותק ואומר בסדר. סיכמנו שבמשך הזמן נקבע, בהתייעצות עם הפלטפורמות ועם הזכיינים, את מספר הערוצים, ולא נדבר על כך היום כדי לא לכבול את עצמנו. אמרו לי: תוכל עד שנתיים. זה השינוי היחיד. נטלו ממני את הסמכות להחליט ל-10 שנים וקבעו רק לשנתיים. זה כל השינוי, ואני מקבל אותו. לדעתי צריך להצביע כי הנושא כבר לעוס ומעוך. די!

אני גם בעד להצביע.

אנחנו סבורים שכדי לבדוק את מה שכולנו מסכימים עליו, הערך של הנכס של המותג הזה, יש אנשי מקצוע שנועדו לכך. עם כל הכבוד לשנות הלימודים שנדרשות ממשפטנים, יש אנשי מקצוע שיודעים להעריך, בין היתר, את הזיכרון של הצופה הממוצע. לסבור שבחלוף שנתיים הצופה הממוצע יזכור או לא יזכור מי היה או מה היה בערוץ 22, זה החלטה שבעינינו היא שרירותית וחייבת להסתמך על מחקרים ועל אנשי מקצוע שמבינים בתחום הזה.

אני מבקשת להגיד דבר שכדאי שיידעו כאן כולם, כולל זכייני ערוץ 2. כאשר אנחנו מחליפים מספר אפיק, ובעיקר של אפיקים כל-כך אטרקטיביים, אם לא נהפוך את העולם כדי ליידע את הלקוחות שלנו שעשינו את זה המוקדים שלנו יקרסו. מבחינתנו קריסת מוקדים היא דבר שאנו לא יכולים לסבול – זה הורג לנו מכירות, זה מרגיז את הלקוחות שלנו. אין לנו שום עניין להחביא שום דבר. אנחנו מיידעים את הלקוחות שלנו כאשר אנו מעבירים ממקום למקום ערוץ קטן ושולי כמו TCM, אנחנו מיידעים את הלקוחות שלנו כאשר אנו מזיזים ערוץ איטלקי. אם לא נודיע, אנחנו נקרוס. תניחו שיש גם לנו אינטרס לא להחביא את המעבר הזה ולא לשמוח לאידם. אין לנו עניין בזה. הלקוחות שלנו נמצאים אצלנו בשל סיבות רבות מאוד, וגם כדי לצפות בערוצים הללו, אנחנו לא מתכחשים לזה. לכן תניחו שאנחנו לא יכולים להסתיר את זה מהלקוחות שלנו כי אנחנו נקרוס. זה דבר אחד.


דבר אחר, טכנולוגית גם אצלנו כל לקוח בביתו יכול לבחור לעצמו איזה מספר שהוא רוצה. זה עניין שלו. הוא יכול לקרוא לערוץ 22 ערוץ 55 ולערוץ הספורט לקרוא ערוץ 22, אבל זה במכשיר בביתו.

כל החוק הזה, שקוראים לו רפורמה, אני לא בטוח שרבים מהיושבים סביב השולחן הזה רוצים שיקרה. ייתכן שיש גורמים מסוימים שרוצים שהוא יקרה. כל החוק הזה, לפחות בעיניי כצופה, הוא חוק שיעשה רע לטלוויזיה המסחרית, רע לצופים, אבל כמובן לרפורמה יש את ההיגיון שלה. מישהו יודע כנראה מה ההיגיון, למרות שאני לא בטוח שהוא באמת הוסבר בשולחן הזה.


אחרי זה באה יוזמה של שר התקשורת, שאמר: אני בדיאלוג עם הגורמים אראה האם אפשר לקבוע רצף ערוצים כזה או אחר. לרצף הערוצים יש השלכות, כי לוקחים מאפיקים 22 ו-10 את הערוצים הקיימים, וזה בוודאי לא מוסיף להם בריאות, בלשון המעטה. אנחנו לא ביקשנו את זה ולא רוצים את זה. אנחנו גם סבורים שמי שלוקח את אפיק 22 מערוץ 2 צריך לשקול טוב-טוב מה זה עושה ומה ההשלכות של הדבר הזה.


אחרי שלוקחים את 22 ושורפים את העסק, אומרים: עכשיו בואו נביא מומחה, נביא שמאי, אחרי ששרפנו את העסק, כדי שיגיד מה שווה העסק, או מה היה שווה לפני ששרפנו אותו. אז אולי נשאיר שיקול דעת לשר התקשורת, שיהיה רשאי לקבוע רצף ערוצים, אבל לא יהיה חייב לקבוע רצף ערוצים, ואחרי שיסיים את כל הדיון הזה אולי יחליט שהוא רוצה להשאיר את 22 ו-10 על כנם ובא לציון גואל והכול בסדר. זה כל-כך מורכב וכל-כך מסובך ויש לזה כאלה השלכות. למה שבמסגרת הדבר הזה לא יהיה כבר שיקול דעת לשר התקשורת? תודה.

אני מבקשת, אם אפשר, לתקן את הנוסח. כתוב בהצעת החוק "שידורי ערוץ שעיקר שידוריו שידורי חדשות" ואני מציעה לשנות את זה ל"שידורי ערוץ שבשידוריו נכללים שידורי חדשות".

אם, נניח, יש מבזק פנימי של 5 דקות, גם צריך להיות איסור כזה?

ואם זה הערוץ המקומי שמשדר חדשות מקומיות?

תמיד יש גבול. "עיקר שידוריו" זה הגדרה כללית מאוד. אף אחד לא יודע מה זה. כך הוחלט גם בישיבת הוועדה הקודמת, נאמר שלא יהיו בו חדשות. זאת ההחלטה שקראו כאן מן הפרוטוקול לפני 10 דקות.

בערוץ הבידור משדרים חדשות בידור. זה גם נכלל?

חדשות המדע, חדשות הבידור, גם זה נכלל?

החלופה השנייה שהציע שר התקשורת בהחלט סבירה, מידתית ומאוזנת. בכלל, כל החלטה של איסור מוחלט ו"לעולם לא" נשמעת לי בלתי סבירה בעליל. זה לא עשרת הדברות ואם ירצה שר התקשורת, היום או בעוד 5 שנים או בעוד 10 שנים - - -

ערוצים 10 ו-22 במשך שנתיים לא יהיו באוויר, ואחר-כך ישודרו שם ערוצים חדשים. זה המשמעות של ההצעה.

עוד לא הגענו לסעיף על בעלי רישיונות.

עם כל הכבוד למשרד התקשורת, אפשר לקיים על כך אלף דיונים אם צריך, אבל אנחנו לא נמצאים כאן בצוללת. יש בחוץ ציבור צרכנים שרוצה לדעת. יום אחרי ישיבת כפר המכביה קראנו שאנחנו הצבענו על העיקרון שערוצים 10 ו-22 כבר לא יהיו יותר במדינת ישראל. עכשיו אתם מציעים שהם לא יהיו במדינת ישראל רק למשך שנתיים. אנחנו מנסים להבין.

אדוני צודק לגמרי. זאת האמת לאמיתה. זה הליכה אחורה.

אמרנו שערוצים 10 ו-22 ייצאו למכרז. בואו נדייק.

את אמרת כאן בחלופה 2: במשך שנתיים ערוצים 10 ו-22 לא יהיו קיימים בממירים.

ומה יקרה אחרי שנתיים?

אחרי שנתיים יהיה שיקול דעת למועצות להחליט האם ערוצים 10 ו-22 - - -

יגיעו הזכיינים ויאמרו למועצה: אם ערוץ 22 משדר פינוקיו אנחנו מתרסקים, אז לא יתנו להם לשדר שם פינוקיו. מה מסובך בזה? כל דבר לקבוע בחוק? חבריי הזכיינים, אל תחשבו שכל חוק עובד לטובתכם. בסוף גם אתם יכולים להצטער על זה. חוק הוא דבר קשיח מאוד ובעייתי. חייבים להשאיר איזו מידת גמישות. אתם לא יכולים להגיד שלאף אחד אין שיקול דעת, שיושבת כאן חבורת מטומטמים שכל שיקול דעת שלהם מהווה סיכון. תפסיקו עם הדברים האלה. בסוף עוד תתבעו מאתנו לסייע לכם, ואגיד לכם שאנחנו לא יכולים, שאנחנו כבולים לחוק, כפי שקרה לנו עם ערוץ 10, ומר ורשבסקי יכול לספר לכם שהיינו צריכים לשנות חקיקה בתוך 72 שעות כדי לעשות צדק. אז תפסיקו עם הדברים האלה ותפסיקו להיבהל מכל דבר. שנתיים לא יהיו ערוצים 10 ו-22. גמרנו. אם אחרי שנתיים צריך יהיה להאריך בעוד 5 שנים, נאריך בעוד 5 שנים. לא יושבת כאן חבורה של דבילים.

זה נתון לשיקול דעתך? זה בסמכותך?

אנחנו מבקשים שזה יהיה "עד שנתיים".

זה עובר לשיקול המועצה. כל-כך לא מעניינים אותי הדברים האלה, מה אצלי ומה אצל המועצה. אני סומך על המועצה בדיוק כפי שאני סומך על עצמי. אני מוכן שממחר רק המועצה תחליט. הדבר הזה בכלל לא מעניין אותי. אני חושב שאתם צריכים לשים את מבטחכם באנשי הציבור ובאנשי המקצוע שיידעו לעשות את האיזונים הנכונים. לא בכל דבר תנהלו אותנו בחקיקה.

כל הזמן אני מתרוצץ בין הוועדות, מגיע לכאן ורואה שחוזרים לאותו דיון, ובסוף אני אפילו לא מצביע. אני לא מבין למה אי אפשר להגיד את הדבר הבסיסי, שערוץ 10 וערוץ 2 לא נמצאים על המסך. כמה זמן ובאילו תנאים – ייקבע בסמכות המועצה והשר: שנתיים, 17 שנים, 12 שנים וחצי.

לכל דבר ועניין? לכל סוג ערוץ?

לא. יש כאן כל-כך הרבה שיקול דעת, כולל שיקול דעת של יושב-ראש הכנסת שהוא בעלים של ערוץ, וגם של ראש הממשלה שהוא בעלים של ערוץ. אני מצפה מכולכם להגיד: חברים יקרים, תקחו מיושב-ראש הכנסת את הבעלות על ערוץ, תקחו מראש הממשלה את הבעלות על ערוץ. עכשיו אני שומע שהוא כבר בעלים של שני ערוצים. כל ההסדרה הזאת תהיה רגולציה שפועלת במסגרת של חוק.

אתה תומך בהצעת משרד התקשורת להקפיא לשנתיים? אמרת: או שנתיים או 17 שנים.

לא. המועד והאופן יהיו בסמכות השר – שכנראה אף פעם לא יהיה מהמפלגה שלי – והרגולטורים. זה המנגנון הנכון.


אני לא יודע להעריך. מישהו אמר כאן שיש אנשי מקצוע שיודעים להעריך האם הזיכרון האישי נמחק אחרי שנתיים. אצלי, לפי דעתי, הוא נמחק אחרי יומיים. אבל זה לא משנה. כנראה שאני אחד הקליינטים, ויש אחרים. אלה בדיוק נושאים מקצועיים. חברי הכנסת שמוזנים מכל מיני לחישות דנים בנושאים שאני מרגיש שאני לפחות לא מסוגל להחליט בהם, ואין לי מה לעשות. בעוד עשרות נושאים, לפעמים בצער רב, אני מוותר על היכולת לקבל את ההחלטה. לכן עמדתי על כך שיהיה כאן עיקרון הרצף, ולא אמרתי אם הרצף יהיה בין 1-10 או בין 11-20 או בין 32-42. העיקרון של הרצף צריך להיות בחקיקה. המימוש שלו צריך להיות על-ידי הרגולטורים והשר. אותו דבר גם בקטע הזה, שמקבל כאן ממדים בלתי אפשריים. אם שנתיים מספיק, שיהיה שנתיים. אם צריך 4 שנים, שיהיה 4 שנים.

ואם לדעת השר חצי שנה תספיק, או בכלל לא?

זה בסמכותו.

כלומר, אתה לא רוצה להגביל באופן כלשהו את התקופה?

אני לא מגביל אותו לתקופה מסוימת. אני מגביל אותו בעיקרון, והוא יצטרך לעמוד בו. 22 ו-10 לא מונחים על השולחן בתחרות על המספרים בשלב הזה שבו מדובר.

מהו השלב הזה?

זה כן צריך להיות כתוב. "בשלב הזה" – זה יבוא לידי ביטוי ב-X זמן: שנתיים, שלוש, עם אפשרות לקצר את משך הזמן, גם זה יכול להיות, אבל זה צריך להיות כתוב. משרד התקשורת בעצמו הציע שנתיים.

כאשר אתה אומר "בשלב הזה", אני לא יודעת למה הכוונה. אני צריכה להבין את ההצעה שלך, לְמה אתה מתכוון.

חבר הכנסת אקוניס, אין לי בעיה שתאמר "לפחות שנתיים", אבל מעבר לזה – זה בסמכות השר. הוא לא יכול לקבל החלטה על חצי שנה, אבל הוא כן יכול לקבל החלטה על 42 שנים וחצי.

כאשר אתה מדבר על כך שבמשך שנתיים לא יוכל לקבל החלטה – לא יוכל לקבל החלטה לגבי מה? לגבי זה שערוץ מסחרי או ערוץ שממומן מפרסומות לא יהיה באותם ערוצים, או ערוץ כלשהו, או בעל רישיון חדש?

ככל שאני לא מבין בעניין, לפי דעתי זה צריך להיות ערוץ כלשהו. כאן יתחיל עכשיו ויכוח על דקת חדשות, על שלושת-רבעי דקת חדשות.

אתה אומר שבמשך שנתיים לא ישודרו באפיקים 10 ו-22 שידורים של בעל רישיון או ערוץ תיעודי?

בכפר המכביה שכנעו אותי שמדובר בשני נכסים שנותנים "פוֹר" למי שיחזיק בהם.

בזה שוכנענו.

אם ה"פוֹר" הזה יהיה בידי זכיין אחראי ורציני – מצוין, אבל אם את ה"פוֹר" הזה יקנה מישהו בהמון כסף, אם השיקול כספי, ואחר-כך ימלא אותו, תסלחו לי, בזבל. אני גם אדיש לגבי זה? אני לא אדיש לגבי זה. לכן הפתרון שאליו הגעתי, תשאירו את הערוצים הללו בצד ושום בניין לא מתמוטט.

ותקחו לנו 7 ערוצים, 5 ערוצים ועוד שניים, במקום הכי חשוב. זאת המשמעות.

תודה, חבר הכנסת אורון. אתה הצעת "לפחות שנתיים".

עדיין ההצעה לא ברורה.

לכל ערוץ? לכל דבר?

אתה מציע שלפחות שנתיים לא ניתן יהיה לעשות שימוש באפיקים 22 ו-10 לערוצים מסחריים.

למה "לפחות שנתיים"?

הוא מציע שלא תהיה אפשרות לעשות שימוש לערוצים אחרים שאינם בעלי רישיונות. למשל ל"פינוקיו" או "נשיונל גיאוגרפיק" ניתן יהיה לעשות שימוש בערוצים 10 ו-22 לדעתך?

למה לא?

אני לא אומרת אם כן או לא. אני מנסה להבין את ההצעה.

אתה אומר: אם זה זכיין אחראי. מי הוא זכיין לא אחראי?

דיברת בשלב כלשהו על החשכת הערוצים הללו. אדוני היושב-ראש, יש כאן הצעה שאני עדיין לא מבינה אותה.

תיכף הוא יחזור עליה, אבל בינתיים נתתי את רשות הדיבור למר חיים סלוצקי.

יש גם בעלי ערוצים פרטיים, כמוני. אני מספר 7 בכבלים, יש לי ערוץ פרטי. אתם רוצים לקחת לי את המספר, אז לפחות שתהיה אפשרות שאקבל את 22 או 10. לא ייתכן שגם תקחו את הרכוש שלי וגם לא תתנו לי אפשרות לקבל את אפיקים 22 או 10. אין חיה כזאת. אני לא מבין בכלל את הרעיון הזה של המספרים. אתם הולכים לפגוע באנשים שיש להם ערוצים פרטיים. האם הכוונה שלכם לפגוע באנשים? מה אתם רוצים לעשות? לא הבנתי.

גם ניקח לך את 7 וגם לא ניתן לך את 22 או 10. למה? תחכה שנתיים. אז שיחכו שנתיים לקבל את 7, את המספר שלי. בניתי אותו בהרבה מאוד כסף ובעמל רב. אתם לא יכולים להרוס כך רכוש. אין חיה כזאת.

הוא יכול להיות ב-10 או ב-22 במשך שנתיים.

זאת השאלה. לכן אמרתי שאני לא מבינה עד הסוף את הצעתו של חבר הכנסת אורון. במשך אותן שנתיים השר יוכל להחליט - - -

בואו נאמר שבשנתיים הראשונות מר סלוצקי יוכל להיות על 22.

זאת השאלה. אני מנסה להבין. זה לא ברור. בישיבה הקודמת חבר הכנסת אורון דיבר על החשכת המסך.

הוא לא משדר פרסומות ועיקר שידוריו אינם שידורי חדשות. אה, חדשות הבידור. מר ניצן חן, איך מוגדרות חדשות הבידור?

חדשות הבידור הן לא חדשות, אבל זה תוכנית מצוינת.


אדוני היושב-ראש, דווקא ההערה האחרונה של מר סלוצקי מחדדת, ואני ממשיך את הדברים שאמר חבר הכנסת אורון. צריך להשאיר לשר את הסמכות. נניח שבתום השנתיים הוא יחליט, והמועצות ימליצו לו, שהשידור הקהילתי, שיש שם רכיב של חדשות, ישודר בערוץ 10, או למשל הערוץ הערבי או הטלוויזיה החינוכית. הנוסח כרגע לא מאפשר רכיב של חדשות בתוך הערוץ. אפילו ערוץ Broadcast, או חלילה ערוץ החדשות הייעודי, אפילו הטלוויזיה החינוכית או הערוץ הקהילתי לא יכולים להיות. לכן לדעתי צריך להמשיך את הקו - - -

גם ערוץ הספורט לא יכול להיות כי יש חדשות ספורט.

אני רוצה להזכיר איך יצאנו לדרך. התקבלה כאן החלטה, ויש לי לפעמים תחושה שההחלטה הזאת כבר מובנת מאליה, לקחת את אחד הנכסים הכי חשובים, בעצם הנכס היחיד. אמרתי את זה כבר בישיבה הקודמת. לנו יש רק ערוץ אחד, יש לנו רק מספר אחד, זהו. אנחנו חיים לא מדמי מנוי שיכולים לעבור אתנו מאפיק לאפיק, אלא מצופים שרגילים לצפות במספר מסוים. אנחנו מוכנים להתחלק באגרה של המדינה, אם יש רעיון כזה, ואנחנו מוכנים לקבל דמי מנוי, אבל כרגע הצעה כזאת לא עומדת על הפרק. כלומר, הקיום שלנו תלוי אך ורק בצופים.


במקום להציע, בעקבות השינויים האלה, הגנת ינוקא לזכיינים שעוקרים אותם ממקומם, או טיפול כלשהו, מגיעה הצעה – ואני עונה לאדוני השר – לעקור אותנו. אחרי שההצעה הזאת עוברת, ונאמר שבערוצים 2 ו-10 לא יהיו זכיינים מסחריים ולא תהיה בהם תחרות – ושוב, אני מזכיר לכולנו, מי שעובר כאן את הטראומה, מי שאין לו 100 ערוצים, מי שאין לו דמי מנוי זה רק אנחנו – מהר מאוד מגיעה הצעה: אולי רק לשנתיים, אולי אחרי שנתיים נכניס לשם כבר זכיין מסחרי.

אני רוצה לעשות סדר. לשנתיים או 3 שנים – השר, ולאחר מכן – המועצות. אף אחד לא אמר שזה יהיה שנתיים וזהו.

לדעתי אתם קצת טועים במחשבה על מי אתם צריכים להגן כאן. גברת רובינשטיין מגינה בחמת זעם הגנת ינוקא, אבל לא שמעתי שום ניסיון שלה להגן על הזכיינים שעוברים מערוץ לערוץ, שזה כל קיומם. בדיון הקודם היא אמרה לי מעבר לשולחן: האם מדובר ב-5 שנים, ב-7 שנים? ושוב אני אומר, במתמטיקה הזאת, 5 שנים, 7 שנים, אין-סוף, הפתרון במשוואה – שזה באמת מתמטיקה שאני לא מכיר – יצא שנתיים. לקחתם את סוף השבוע לחשוב על זה ויצא לכם המספר 2. בעיניי המספר הזה מדאיג, כי הוא חושף כוונה. הוא מדאיג כי אם לשם אתם מתכווננים אז כנראה יש איזו כוונה, כי אחרת מדוע באמת לדבר על המספר 2?

אז למה לדבר על המספר 3 או 5? ראשית, זה 3 שנים. בדיון הקודם אמרתי שזאת שאלה שתצטרך להישקל.

מ-2, 5 או 10 בחרתם את 2.

ה-5 או 10 היו הצעות שלך. מכיוון שאתה התחלת עם 10 ומר אבי וייס עבר ל-5 ואני אמרתי 2, אמרתי לך שהשאלה אם זה יהיה 2 או 10 תצטרך לבוא בפני הוועדה. לשר התקשורת אין שום תוכניות לגבי מה שיהיה בעוד שנתיים. אנחנו לא יודעים מי יהיה ומה יהיה. אבל למה אתה רוצה לשלול שיקול דעת מהשר ומן המועצות?

אם ההיגיון של כל המהלך הזה הוא כפי שאתם הצגתם, שבערוצים 22 ו-10 לא יהיו זכיינים מסחריים, אז האם ההיגיון הזה תקף לשנתיים? אולי הוא תקף רק לשנה וחצי או לשנה? יש עיקרון של ודאות. כשאתה יוצא להתחרות בערוץ שבו אתה רגיל להיות במשך 17 שנים, אתה צריך לדעת פחות או יותר את האופק.

מה החשש שלך? ואם זה יהיה בעוד 3 שנים?

עו"ד נגה רובינשטיין, לא שכנעת אותי לגבי השנתיים. מאין זה בא? מאיזה ממוצע של מה שאת, מר וייס ומר ניר הצעתם ואימצת את עמדתך?

המכנה המשותף הנמוך.

היא שמעה את עמדתכם ואימצה את עמדתה.

אני יכולה להסביר. קודם כול, אלה לא העובדות מכיוון שההצעה שלנו לגבי בעלי רישיות היא 3 שנים ולא שנתיים.

אני מציע 3 שנים.

אחרי 3 שנים זה תלוי במועצות.

להחשכה? לְמה?

להחשכה זה שנתיים לפי ההצעה של חבר הכנסת אורון.

אין החשכה בכלל.

עו"ד נגה רובינשטיין אמרה דבר אחר. תחזרי על מה שהסברת.

לעניין ההחשכה, חבר הכנסת אורון ביקש בישיבה הקודמת, ואת זה הוועדה אימצה, שיהיה שיקול דעת לשר להחשכה מהרגע הראשון.

על-פי אותו היגיון שלא יושבים כאן סביב השולחן 200 אנשים ומחלקים ערוצים. פעם השתכנעתי ממר חיים סלוצקי, אחר-כך השתכנעתי ממר אבי ניר. אני מודה מראש, אני לא מכיר את הנושא, ולא בטוח שחבריי מכירים טוב יותר. רוצים כאן לתפוס חקיקה שאחר-כך תגביל את כולם. תשאירו את הנושאים הללו בתוך מסגרת.

שמעתי את המספרים – 5 שנים, 10 שנים, שנתיים. אני מציע שנצביע על הדבר הבא: "במשך 3 שנים אסור להשתמש באותם אפיקים לשידוריו של בעל רישיון, לערוץ המשדר פרסומות ולערוץ שעיקר שידוריו הם שידורי חדשות".

ה"עיקר" הוא בעייתי. צריך לכתוב: "ערוץ המשדר חדשות". למה "עיקר"?

"ערוץ שעיקר שידוריו הם שידורי חדשות, או ערוץ אחר בעל מאפיינים שיקבע השר. השר רשאי להורות שלא ייעשה שימוש בערוצים אלה בתקופה האמורה". אם אינני טועה חבר הכנסת אורון ביקש שזה יהיה בסמכותו של השר. "לאחר התקופה הזאת, השר רשאי להגביל את השימוש באפיקים אלה לסוגי שידורים או לתקופה שיקבע."

אני מבין שאני הולך להישאר במשרד 40 שנים ...

אדוני היושב-ראש, מה זה "עיקר"? אם ערוץ משדר 24 שעות ביממה ו-11 שעות מתוכן משדר חדשות, זה כבר לא עיקר. לכן אני סבור שלערוץ הזה אסור לשדר חדשות למעט חדשות של הערוץ הקהילתי. אפשר להחריג את זה.

מה עם חדשות הספורט? תסגרו לנו את הפלטפורמה.

"עיקר" זה "טריקי", זה לא תמים. יכולים לשדר חדשות 11 שעות מ-24 שעות ביממה והנה זה עומד בלשון החוק. אני חושב שלא צריך לשדר חדשות בכלל בערוץ הזה.

המונח "עיקר שידוריו" נעשה בו שימוש בחוק התקשורת בהקשרים שונים. למשל ההגדרה של בעל רישיון לוויין, גורם שמשדר שידורים לווייניים שצריך לקבל רישיון, היא "מי שעיקר שידוריו מיועדים לקהל בישראל". מובן שמדובר במבחן מהותי. מי שעיקר שידוריו מיועדים לקהל בישראל יכול להיות מי שמשדר 8 שעות, אבל 8 שעות מרכזיות, ולאו דווקא 12 שעות, שזה איזה מבחן מתמטי. "עיקר שידוריו" זה מונח שמקובל בחקיקה.

למה לא תנסחי "שחלק מהותי משידוריו זה חדשות"? "עיקר שידוריו" נשמע כמותי.

המונח "עיקר שידוריו" קיים בחוק וגם יש לגביו פסיקה. אנו סבורים שהוא בהיר דיו. אם נחשוב, בעקבות ההצעה שלכם, שזה לא בהיר דיו, אפשר יהיה לשנות אותו.

אנחנו מבקשים שהנוסח יהיה פשוט וברור. אנחנו לא רוצים להגיע לבתי-משפט.

מה יותר ברור מזה?

לא רוצים פסיקות בעניין. "ערוץ שלא נכללות בו חדשות" זה ברור מאוד. אף אחד לא יצטרך לפרש בעוד כמה שנים מה זה עיקר ומה זה לא עיקר.

נכון. גברת רובינשטיין, האם ערוץ 23 של הטלוויזיה החינוכית מתאים לז'אנר הזה? אם כן, ערוץ 2 נמצא בבעיה חמורה, כי ערוץ 23 הוא ערוץ עם תכנים טובים, שאחרי זמן קצר יש אפשרות שייכנס פנימה והופ, פתאום יהיו לו 10% צפייה.

במתכונתה הנוכחית הטלוויזיה החינוכית לא תוכל להיות משודרת על אפיק 22 כי היא משדרת חדשות.

אבל זה לא עיקר שידוריה. זה רק ערב חדש, וזה לא חדשות, זה אקטואליה, וזה לא אקטואליה אלא מיני-אקטואליה. הלקונה הזאת בעייתית.

יש הגדרה ל"עיקר"?

"עיקר שידוריו" זה דבר שכבר נמצא היום בתוך החוק, כאשר המבחן שנקבע לגביו הוא מבחן מהותי ולא מספרי. זה לא צריך להיות 12 שעות ולא צריך להיות 50% מן השידורים.

"עיקר שידוריו הם שידורי חדשות" – זה ל-3 השנים הקרובות? אני מבקש להוריד את המילה "עיקר". לא ישדרו חדשות.

"למעט חדשות מקומיות".

ומה עם אקטואליה?

חדשות זה אקטואליה.

צריך לכתוב: חדשות ואקטואליה.

חדשות הבידור נכנס להגדרה של "חדשות"?

יש גם ערוצים זרים. אין הגדרה ל"חדשות".

יש היגיון בריא. חדשות הבידור הן לא חדשות, עם כל הכבוד. הן חדשות בידור.

ניסיתי להבין אם יש הגדרה למושג "עיקר". אם יהיה מבזק חדשות אחד ביום אתם אומרים שזה לא "עיקר", אבל לא שמעתי מה זה "עיקר". החשש שלהם נכון, אלא אם תתנו לי הגדרה מה זה "עיקר".

יש לי הצעה. ערוץ זר שמשדר מבזק חדשות, לדוגמא, הרי אין לנו בעיה עם זה, נכון? כי הוא לא מתחרה. הבעיה היא בערוצים שמתחרים.

ערוץ זר משדר חדשות לא בעברית.

לא כתוב שם בעברית. לכן החשש הוא מפני הערוצים שמתחרים בחברת החדשות, לצורך העניין. אם זה יהיה ערוץ "לוגי" לא אכפת לך גם אם יקראו לזה חדשות. נכון? גם אם זה יהיה 17 שעות מתוך 24 שעות ביממה.

נדמה לי שהמדיניות נקבעה על-ידי השר. אם אני מבין נכון את הסדרי הממשל בישראל, השר קובע מדיניות, והוא אמר את דברו.

זה עולה בקנה אחד עם ההצעה של השר ועם מדיניותו. אני מכירה את המדיניות.

יש 200 ערוצים, אז בשניים מהם לא יהיה שידור.

כל מה שלא מוצא חן בעיניך זה אומר שעברת את הגבול?

זה לא העניין. מעבר לזה, הצעתו של השר מעולה. כל שאני מנסה לעשות זה לנכות מתוך ההצעה את מה שלא רלוונטי בשבילך.

נדמה לי ששר התקשורת אמר את דברו. נדמה לי שהמדיניות נקבעת על-ידי השרים ולא על-ידי הפקידוּת, טובה ככל שתהיה. תתקבל כאן החלטה בעוד 2 דקות.

אני מבקשת להוסיף: "חדשות ואקטואליה". יש היום הרגל, אחרי שהתחלתי את זה בערוץ 9, לעשות אולפן פתוח שבו יש הרבה מאוד אקטואליה. אם אנחנו מתכוונים לחדשות אני רוצה לכלול בזה גם אקטואליה.

את מדברת על תוכניות בענייני היום?

כן. מבחינתי זה חדשות.

זה בדיוק דוגמה לכך שצריך להיות שיקול דעת למישהו, לשר. לא כל דבר הוא מכונית יפנית, מה לעשות.

זה אומר שהטלוויזיה החינוכית לא שם.

עדיין לא קיבלתי תשובה מהיועצת המשפטית של משרד התקשורת לגבי הרצועה של הטלוויזיה החינוכית בתוך ערוץ 2. יש לי מה לומר בעניין הזה. אם אמרת, כבוד היושב-ראש, ואתה צודק, שהחוק נמצא מעל הכול, אז על-פי החוק כל הניסיונות לנסות להוציא אותנו לא יצליחו.

הדיונים האלה יימשכו עד - - -

מטרתי בסך הכול לקווננן את הצעתו של השר, שהוא גם השר שלי, ומבחינתי גם ראש הממשלה. הרעיון הוא שהערוצים שיעלו לא יתחרו באופן ישיר בשידורי החדשות. זה מה שמטריד כרגע את מר אבי וייס. לכן, ככל שמדובר בשידורי חדשות שאינם מתחרים בו אין שום סיבה לא לשים אותה שם, גם אם קוראים לזה חדשות. לכן גם ערוץ המדע שמשדר את חדשות המדע לא צריך להיכנס לגדר ההגדרה. אין הגדרה בתוך החוק ל"שידורי חדשות". לכן, ככל שמדובר בשידורים מהסוג שלא מתחרים בהם, אין שום סיבה שלא ישודרו בערוצים שמתפנים. כל שאני מבקשת להבהיר, שמדובר בחדשות מהסוג שמתחרה בערוץ החדשות.

את יודעת איך להגדיר את זה?

לכן לא צריך לכתוב את זה בחוק אלא לתת שיקול דעת לשר. כאן אנחנו מפספסים בגדול.

אחרי הוויכוח על שידורי החדשות אני רוצה להפנות את תשומת הלב לערוצים שמשדרים פרסומות. בניגוד להצעה שהובאה על-ידי משרד התקשורת שאומרת "שעיקר הכנסותיו מפרסומות", אני מציעה למחוק את המילה "עיקר" ולכתוב: "שמשדר פרסומות", או "שהכנסותיו מפרסומות".

פרסומות וחסויות.

ב"ערוצים ייעודיים" מדובר ב"ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת" ואין כאן מבחן של כמות הפרסומות.

נצביע על 3 שנים. "במשך 3 שנים אסור להשתמש בערוצים הללו לשידורי בעל רישיון, ערוץ המשדר פרסומות, ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותוכניות בענייני היום, למעט חדשות מקומיות, או ערוץ אחר בעל מאפיינים שיקבע השר. השר רשאי להורות שלא ייעשה שימוש בערוצים אלה בתקופה האמורה. לאחר 3 שנים השר רשאי להגביל את השימוש באפיקים אלה לסוגי שידורים או לתקופה כפי שיקבע, סמכויות השר, באישור ולאחר היוועצות במועצות." מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הנוסח שהוקרא לסעיף 6כא1(ב) – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

הסעיף נתקבל.

ההצבעה היתה גם לגבי בעל רישיון וגם לגבי ערוצי חדשות וערוצים המשדרים פרסומות. הנוסח שהבאנו מפוצל בין שני סעיפים.

אין טעם להמשיך לקרוא את הנוסח שהצעתם. אנסח את זה מחדש ואתן את הנוסח ליושב-ראש הוועדה.

מצוין. אני מודה מאוד ליועצת המשפטית לוועדה.

יש לי עוד שאלה על הסעיף שהצביעו עליו. היות וההגבלות על סוג השידורים בערוצים הללו מוגבלות בזמן, לא ראוי להגביל גם את האפשרות של ההחשכה בתקופת זמן מסוימת? השינויים בשוק הזה כל-כך דינמיים שלעשות את זה בלתי מוגבל בזמן נראה קצת לא פרופורציונלי.

זה מוגבל בזמן, רק ל-3 השנים הראשונות. השר יכול להורות או על הגבלה או על החשכה.

ההחשכה לא מוגבלת.

אנחנו מבקשים מהשר לשקול להגביל בזמן את ההחשכה. זה לא יכול להיות. לוקחים מאתנו 7 ערוצים. תחשבו גם על הלקוחות שלנו ועל הרגלי הצפייה שלהם.

לכאורה לאחר 3 שנים שיקול הדעת של השר איננו מוגבל, גם לגבי סוגי הערוצים וגם לגבי התקופה, בעוד שלגבי החלק הראשון ייאמר במפורש "בכלל זה להורות כי לא ייעשה שימוש בכלל באפיקים אלה". לגבי השלב שלאחר 3 שנים זה לא ייאמר. מכלל ההן אתה שומע לאו. לא תהיה לו סמכות להורות על החשכה מעבר ל-3 שנים.

למה לא לקבוע "עד 3 שנים"?

משום שיש הבדל בנוסח שהיושב-ראש קרא ושעליו החליטה הוועדה לגבי הסמכויות של השר עד 3 שנים ולאחר מכן.

השר יוכל להפעיל שיקול דעת לגבי החשכה לתמיד.

אני ממש לא מסכימה לדעתך. הוועדה החליטה עכשיו על שינוי.

עו"ד בנדלר תנסח את הדברים. אנחנו ממשיכים. לשאלת חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ', השר יכול להשיב לך.

אמרתי שאם תהיה רשות תקשורת אז חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' תחליט.

שאלתי מה קורה אם אין שר.

אז מתקנים את החוק בכל מקרה.

במקום "השר" בכל הדברים יבוא "ראש הרשות". עוד חזון למועד. חכי, נסיים עם זה ונעבור לחוק הבא על הרשות שלא הגיע עדיין אפילו לקריאה ראשונה.

הוא בדרך.

אנחנו עוברים לרצף, הוראות המעבר, על הקצאה של 5 אפיקים. אני מדברת על סעיף 6כא1(ד) בעמוד 44. הוועדה הצביעה עליו כבר בישיבה הקודמת.

הצביעו על העיקרון.

תקראו את זה שוב. אין לי כרגע את הרשימות שלי כדי לראות אם הוועדה הצביעה על זה או לא.

הוועדה הצביעה על העיקרון, לא על הנוסח המדויק. מאחר וניסחתם את זה כדאי אולי שהוועדה תצביע על נוסח הסעיף.

"(ד)
(1) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בסעיף זה – המועצות), יורה, לא יאוחר מיום כ"ה באדר א' התשע"א (1 במרץ 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).








(2) נוכח השר כי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכלל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורה, לאחר התייעצות עם המועצות, על אפיק נוסף או רשימה נוספת של אפיקים, רצופים ככל הניתן לרשימת האפיקים הראשונה, המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים. השר יורה באופן האמור על רשימות אפיקים נוספות כאמור, ככל שיידרש.








(3) השר יהיה רשאי, לאחר התייעצות עם המועצות, לשנות את רשימות האפיקים האמורות, מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורה עליהן השר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו."



מה שהצענו בפסקה (4) לא רלוונטי עכשיו. הצענו שבעל רישיון לא יהיה במשך 3 שנים. הכנסתם את זה כבר בסעיף קטן (ב).

אז את חלופות 1 ו-2 אפשר למחוק. זה ינוסח בהתאם להחלטת הוועדה.

אנחנו מציעים, על דעת שר התקשורת, שההקצאות הבאות יבוצעו כבר על-ידי המועצות. כלומר, ההקצאה הראשונה תבוצע על-ידי שר התקשורת וההקצאות הבאות יבוצעו על-ידי המועצות.

ההקצאה הראשונה היא של 5 ערוצים.

כן.

כלומר, בפסקאות (2) ו-(3) זה רק המועצות. מה קורה אם יש חילוקי דעות בין המועצות?

אם יש מחלוקת בין המועצות, יקבע השר.

את העיקרון אישרנו.

לא ברור מה העיקרון לאחר ההקצאה הראשונה.

אם יש מחלוקת בין המועצות – השר יכריע. רק להבהרה, קביעת הסריה הבאה של האפיקים תיעשה על-ידי המועצות. שינוי של מספרי האפיקים נמצא בסמכות המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, בהתייעצות כמובן עם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

הסמכות נתונה לשינוי.

בפסקה (2) מדובר על הקצאה נוספת לאחר ההקצאה הראשונה של 5 אפיקים. של מי תהיה הסמכות?

אני מבקש להשיב. בשלב הראשון, לגבי 5 הערוצים הראשונים – השר, לאחר התייעצות עם המועצות. לך אני אומר, יותר לאחר התייעצות עם הזכיינים והפלטפורמות.

אתה רשאי להתייעץ, וראוי שתתייעץ עם כל מי שאתה מוצא לנכון.

זאת המטרה, לקיים התייעצות ולא להכריע בזה עכשיו. הבנתם שאני לא מאוהב בחקיקה שכובלת ידיים של אף אחד. צריך את מרחב הגמישות, ואני מבקש אותו. אני סבור שזה נכון וטוב לכולם. לגבי ה-5 הראשונים, לאחר התייעצות עם כל הגורמים, אני אחליט. לאחר מכן, ה-5 הבאים או ה-2 או ה-1 – המועצות. כמו בכל דבר, כאשר יש מחלוקת בין המועצות יש שר ממונה שמכריע. אין טעם לקיים על כך דיון ואני מבקש להצביע. תצביע, ואני חושב שאתה רוב מוחלט כאן, אדוני היושב-ראש.

הדיון התקיים ומוצה מכל עבריו.

דיברת על ההקצאה הנוספת. ומה לגבי שינוי במיקום?

זה סמכות רגילה של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין.

זה לא מה שמוצע כאן. הפרידו את זה לפסקאות שונות ולכן אני שואלת.

אני מציע שייכתב "השר רשאי להורות" ולא "השר יורה", כי ייתכן שאחרי שהשר יקיים את כל התהליך הזה הוא לא ימצא את הנוסחה המושלמת לאיזון בין כל האינטרסים של הצופים, הערוצים והזכיינים וירצה להשאיר את המצב על כנו. מדוע לא להשאיר לו את שיקול הדעת לא לפרק את הדבר הזה?

השר יורה להשאיר את המצב על כנו.

על-פי הנוסח הנוכחי, אדוני השר, אין לך שיקול דעת. אתה חייב להורות על אפיקים חדשים ולעקור אותם ממקומם. אם יהיה לך שיקול דעת תוכל להחליט.

תודה. אני מסכים להערה. במקום "השר יורה" יבוא "השר רשאי להורות".

לא. מה פתאום?

אני מחליט. אני אורה על ההקצאה. אם ארצה לא להורות, לא אורה.

ברור מלכתחילה שאתה מפעיל את שיקול הדעת, שיש לך סמכות לעשות שימוש בשיקול דעת.

שלא יווצר מצב שבכל מקרה אני חייב להורות על שינוי הערוצים, כפי שאמר מר מוקדי.

ברור שלא בכל מקרה אתה מורה. אין לך מועדים.

אני מבקש לעשות את זה כך.

אני מודה לך מאוד, כבוד השר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 6כא1(ד), עם התיקונים שהוכנסו בו – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

הסעיף נתקבל עם התיקונים שהכניסו השר והיועצת המשפטית לוועדה.

משפטית אין משמעות לדבר הזה.

תודה רבה. תגישי רביזיה. אנחנו ממשיכים.

את אמורה לומר באילו סעיפים משרד האוצר מבקש לדון עכשיו.

יש בקשה של משרד האוצר. שאלתי אם אפשר לדון בסעיפים האלה בהתאם לבקשת האוצר. אם אי אפשר, אי אפשר. לכן שאלנו.

לא, אי אפשר כרגע.

מה לגבי החלופות בפסקה (4)?

נצא להפסקה עד שעה 1, נאכל ארוחת צהרים ונחזור מרוכזים יותר. תודה.


(הישיבה נפסקה ב-12:40 ונתחדשה ב-13:15)

אנחנו מחדשים את הישיבה.

אני רוצה לחזור להצעה שהצעתי קודם.

הצבענו כבר על הסעיף.

לכן אני רוצה להגיש הסתייגות על סעיף אחר. לפני כן יש לי איזו הקדמה. אני מסכימה שהשר צריך להחליט ואני גם סומכת שהשר יעשה את עבודתו בצורה הכי טובה שאפשר, אבל אני רוצה להשאיר את האופציה להצעה שלי, כי נכון לעכשיו ברצוני להגיש הסתייגות לגבי ההוראה על הקצאת אפיקים שיוקצו לבעלי הרישיונות ויהיה בהם רצף.

כלומר, את רוצה למחוק את המילה "רצף" כדי לאפשר לשר לשקול גם את ההצעה שלך.

נכון, זה מה שאני רוצה.

זאת הסתייגות למליאה.

מכיוון שהדיון בסעיף הסתיים, אני מניחה שלאדוני היושב-ראש אין התנגדות שארשום הסתייגות לחברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ'.

בוודאי שאין לי התנגדות.


אתה רוצה שנעבור לדבר על הגנת ינוקא, אדוני השר? נעבור לסעיף על פריסת חובות.

לא סיימנו לקרוא את הסעיף הקודם. סעיף קטן (ה) בסעיף 6כא1, בעמוד 46.







"(ה)
(1) המועצות יקבעו, באופן המפורט בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה, את מיקומו של אפיק חדש שבו ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה מתוך רשימת האפיקים שיורה עליה השר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאיות הן לשנות מיקום של אפיק כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימת האפיקים שיורה עליה השר כאמור.








(2) הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו האפיק בתוך פרק זמן שתורה עליו, וזאת במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.







(ו) בסעיף זה –
"אפיק חדש" – כמשמעותו בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה;

"בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה", "בעל רישיון לשידורי טלוויזיה", "ערוץ 2", "הערוץ השלישי" ו-"תיקון מספר 33" – כהגדרתם בחוק הרשות השנייה;

"המועד הקובע" – מועד כניסתו לתוקף של תיקון מספר 33;

"מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו" – כמשמעותה בחוק הרשות השנייה."."



זה סעיף שכבר קראנו והסברנו בישיבה הקודמת. שינינו רק את ההגדרות, שייתכן שחלק מהן לא יידרש כי הוועדה תנסח עכשיו את ההצעה שהתקבלה.

אם אין הערות, אפשר להצביע על זה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 6כא1 סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

הסעיף נתקבל.


מכאן נעבור לפריסת חובות, לסעיפים 71ד ו-71ה בעמוד 27 ועמוד 31.

זאת החלטה שהוועדה קיבלה בישיבה הקודמת ואנחנו ניסחנו. הכנסנו את זה אל תוך הוראות המעבר, שעדיין לא הוקראו כאן. ניסחנו את העיקרון שהוועדה הצביעה עליו כחלק מהוראות המעבר, שהוועדה טרם דנה בהן ויש בהן חלקים שעדיין לא גובש לגביהם הסדר. אקרא את החלק הרלוונטי.

"הוספת סימן ז' לפרק ד'
52.

"סימן ז': הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה



רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2
71ד.
(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר מתשעה חודשים לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; המועצה תודיע לבעל הזיכיון בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג); תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.







(2) לא הגיש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור במהלך תקופה שתקבע המועצה, ובלבד שמועד סיום התקופה כאמור לא יהיה מאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא, על אף הוראות סעיף 34(ה)(1), עם תום תקופת הזיכיון לפי סעיף 34(ב1) או (ב2).







(3) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 33א(א) או התנאים שנקבעו לפי סעיף 33א(ג), ככל שנקבעו, ולא מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיפים 33א(ב), 41(ב2), 56 או המגבלות שנקבעו לפי סעיף 33א(ג), ככל שנקבעו, ואולם –








(1) על אף האמור בסעיף 33א(ב)(1), לענין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א), מצאה המועצה כי הוא לא קיים בתקופת הזיכיון אחר ההוראות המפורטות בסעיף, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:









(1) בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון (בסעיף זה – התכנית), שיהיה עליו למלא בנוסף לכלל ההתחייבות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, והמועצה אישרה את התכנית;









(2) בעל הזיכיון המציא לרשות, ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת ביצועה של התכנית, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי סעיף 33א(א)(3); המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.









(3) המועצה מצאה, עד למועד מתן הרישיון, כי בעל הזיכיון עמד בהוראות התכנית.








(2) לעניין סעיף 41(ב2) לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו בפסקה (9) של הסעיף האמור, ולעניין סעיף 56(א)(1) לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2.







(ד)
(1) מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור בסעיף 33א(ב)(1) סיפה, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה);








(2) הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.








(3) לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רישיון לשידורי טלוויזיה – לא יינתן לבעל הזיכיון רישיון כאמור.







(ה) ניתן לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר, יפקע זיכיונו במועד המעבר.







(ו)
(1) פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, במועד המעבר ואילך (בסעיף קטן זה – בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון האחר לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 (בסעיף קטן זה – בעל הזיכיון האחר), כל עוד הוא בעל זיכיון כאמור, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – התחייבויותיו הקיימות):









(1) כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;









(2) התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון האחר עד למועד המעבר.








(2) בחר בעל הזיכיון האחר שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם כאמור בפסקה (1), תפרסם הרשות, על אף הוראות סעיפים 33(א) ו-38, מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ואולם תקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה, על אף הוראות סעיף 34(ב1) עד יום י"ח בחשון התשע"ו (31 באוקטובר 2015); על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי סימן ב' בפרק ג'."



סעיף קטן (ז) לא רלוונטי. זה הסדר שנגע לאפיקים. כל הסימן הזה נוגע להוראות מעבר של בעלי זיכיון שמבקשים לקבל רישיון. סעיפים קטנים (א) ו-(ב) עוסקים במועדים שבהם הם יוכלו להגיש בקשה. שינינו את זה עכשיו ל-9 חודשים, בגלל האפשרות שבחודש מרץ השר יודיע על דחיית מועד המעבר.

אני מבקש להבין משהו. זה קשור גם לְמה שדיברנו קודם על אי-קיומו של ערוץ 22 למשך 3 שנים. אם "רשת" או "קשת" מבקשים להישאר בשיטת הזיכיון ולא לעבור לשיטת הרישיון - -

או אם רק אחד מהם מבקש להישאר בשיטת הזיכיון.

- - מה קורה לגברת כהן מחדרה כאשר היא לוחצת על 22?

היא תִצפה במי שנשאר בזיכיון.

כלומר נשאר ערוץ 22.

עד לתום תקופת הזיכיונות בשנת 2015.

בואו נצא מהחדר הזה וניכנס לסלון, ואחר-כך גם נחזור לחדר הזה כדי לדבר על החקיקה. התבלבלתי קצת בסעיף הזה ולכן טוב שחזרנו אליו. יכול להיות מקרה, תיאורטי או לא תיאורטי, שערוץ 22 נשאר עד סוף שנת 2015 בתנאי הזיכיון.

ואז הוא משדר רק 3 ימים בשבוע.

הוא לא עובר ל-3 ימי שידור אלא הוא ישדר שבוע. יש הסדר השלמה בחוק, או שהוא נשאר או שהוא עובר.

או שיש מכרז.

זה לא רלוונטי להצעה של השר. זה מופיע בהצעת החוק מלכתחילה מכיוון שמלכתחילה ניתנה אפשרות לבעל זיכיון.

אתם מדברים על 3 שנים שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בערוץ 22. ממתי?

3 שנים ממועד המעבר, שזה מעבר לרישיונות. עדיין, נזכיר שאחרי שנת 2015 יש שיקול דעת האם להעלות ערוץ מסחרי או לא.

השאלה אם מועד המעבר הוא 2012, ומה אם אחד מהם עבר בפועל והשני לא.

את צודקת, יש כאן בעיה וצריך לעשות התאמה.

אפשר לעשות הארכה. מכיוון שהספירה של 3 שנים ממועד המעבר היא מ-1 בינואר 2012, יש שתי אפשרויות. או שנחיל את ההוראה שכובלת את השר ל-3 שנים או לשנתיים - - -

זה 4 שנים, עד סוף שנת 2015.

זה עד 1 בינואר 2015.

4 שנים.

אז אפשר להחיל את אותה הוראה שכבלה את שיקול דעת השר מ-2015. אפשרות אחרת, מכיוון שבמילא "הוט" ו"יס" לא יכולים להעביר את האפיקים בלי שיקבלו איזשהו אישור קודם, לדעת שיש עדיין שיקול דעת לדבר הזה מ-2015. לכן בפני הוועדה לדעתי עומדות שתי האפשרויות: או לגרור את המגבלות שחלות על השר ל-2015, בהנחה שבעל זיכיון נשאר באפיק 22, או לסמוך על שיקול הדעת של המועצות בעניין הזה.

לפי הפרשנות הזאת, זה בכלל לא יקרה בימי השר הזה.

אולי הוא יישאר בתפקיד עד 2015, אנחנו לא יודעים מה תהיה חלוקת התיקים. לגבי הרציונל, הסעיף הזה מבטל בעצם את כל החוק.

ממש לא.

אין פתיחת שוק כי 22 נשאר על הממיר והושאר כערוץ 22. עם חברת החדשות או בלעדיה?

עם חברת החדשות, כולל הכול.

חברת החדשות תהיה של אחת מן הזכייניות.

כן, של מי שתחליט להישאר על הערוץ. אז איך השוק נפתח לתחרות?

כי אין בלעדיות יותר.

כי יש במקביל אפשרות לקבל רישיונות.

אני לא מתכוון מבחינת חקיקה, אלא במציאות.

אציג לך דוגמה גם מתחומים אחרים, כמו תחום הדואר או תחום התקשורת. חברת הדואר עובדת עם רישיון כאשר המתחרים שלה פועלים עם היתר. מתכונת הרישוי יכולה להיות שונה גם כשמדובר באותו תחום.


מכיוון שאנחנו רוצים לאפשר לגורמים נוספים להצטרף לשידורי הטלוויזיה המסחרית בשלב המוקדם ביותר, ומכיוון שקיימת אופציה שבעלי הזיכיונות הקיימים, יש תמריצים שונים מבחינתם לעבור לרישיונות ב-1 בינואר 2012, אבל מכיוון שאנו זוכרים גם שמלכתחילה הזיכיון שלהם ניתן להם בשנת 2005 ל-10 שנים, ניתנת להם האופציה להחליט בעת הקרובה האם הם מעוניינים להישאר עם הזיכיון שלהם עד שנת 2015 – אנו סבורים שלא צריך לשלול מהם את האופציה הזאת, את הזיכיון שניתן להם מלכתחילה – או שהם מעוניינים לעבור לרישיון ב-1 בינואר 2012. זה מצב הדברים. אין שום מניעה שהם ימשיכו עם הזיכיון עד לשנת 2015 ובמקביל יינתנו רישיונות במסגרת ההקצאה.

זה ברור. השיח המשפטי חשוב, אבל הוא פחות מעניין אותי מאשר התפיסה הצרכנית, התפיסה מה יהיה בסוף. האם מעניין את גברת כהן מחדרה מי ברישיון ומי בזיכיון? אתם הבאתם את הצעת החוק הזאת כדי לפתוח את השוק לתחרות, כדי להכניס מתחרים נוספים.

איזו תחרות יש? על מי שיושב על אפיק 22 עד שנת 2015? זה לא ברור לי.

זאת בדיוק השאלה. כיווצת את כל השאלות המסורבלות שלי לאמירה חדשה של 6 מילים.

ככל שתהיה פתיחה מוחלטת של האפיקים ויהיו אפיקים אחרים יהיה פשוט יותר מבחינה תחרותית. יחד עם זה, העובדה שמישהו יישב שם עד שנת 2015 במסגרת הזיכיון לא יוצרת מניעה תחרותית.

מה זאת אומרת? איך זה לא מניעה אם אפיק 22 יהיה תפוס בערך קדנציה שלמה? אני לא מבינה איך את אומרת שיש כאן תחרות. השאלה שלך היתה נכונה מאוד, אדוני היושב-ראש.

היועצת המשפטית לוועדה ואני שוחחנו בעניין והטרדתי אותה בסוף השבוע, אפילו בזמן שנולדה נכדתה עדן. אנחנו מאחלים לך, כמובן, מזל טוב. אני מצטער שהטרדתי אותך, אבל השאלה הזאת הטרידה אותי.

אני לא מבינה בעצם איפה התחרות.

נותנים אפשרות ל"קשת" ול"רשת" להישאר בעלי זיכיונות עד לשנת 2015. אומר יושב-ראש הוועדה: אם כך, אותו חסם שעליו דיברתם בדמות אפיק 22 נותר עד לשנת 2015. זה נכון. אגב, נאמר רק שבצדו של החסם יש איזה יתרון ברמת ההפקות שייוותרו בשוק ברמה גבוהה.


יחד עם זה, אנו נותנים אופציה לבעלי זיכיונות קיימים. אנחנו סבורים שלא צריך לשלול מהם את האפשרות להישאר עם זיכיון אם מלכתחילה זה מה שהמדינה הציגה בפניהם. אנו סבורים שקיימת אפשרות, וייתכן שגם הם יהיו מעוניינים, יש לכך סיכוי טוב, לעבור ב-1 בינואר 2012 למשטר של רישיונות.

ואם לא?

אם לא, יש חסם שנקרא אפיק 22. יחד עם זה, החסם הזה לא יוצר מניעה מוחלטת להוספה של גורמים נוספים. יש קושי.

כבר שנה דנים בחוק הזה ועכשיו נזכרתם בסעיף הזה? פשוט לא יאומן.

זה סדר הסעיפים.

כשהיא דיברה על העקרונות של החוק, זה היה בתוך העקרונות של החוק.

אגב, קראנו את זה גם לפני חצי שנה. ועדת הכלכלה דנה בסעיף לפני חצי שנה ואישרה אותו.

שתי הזכייניות יכולות להישאר?

ייתכן שרק זכיינית אחת תישאר.

אם רק אחת מן הזכייניות נשארת, היא ממלאת את כל השבוע. אם שתי הזכייניות נשארות, זה יישאר כפי שקיים היום. אז אין משמעות לכל החוק הזה.

העיקרון הזה היה קיים בהצעת החוק מלכתחילה.

אדוני היושב-ראש, אני יכול לנחש שלא תישאר רק אחת מן הזכייניות. או ששתיהן יישארו כזכייניות או ששתיהן יעברו לרישיונות.

אני שותפה לניחוש שלך, אדוני.

אבל זה רק ניחוש.

נניח ששתיהן יישארו עם זיכיונות ואנחנו עדיין יוצאים למהלך של רישיונות, ואז יהיו כ-5 ערוצים שאנו יודעים שייכנסו ברישיונות. בתום 3 שנים נניח ש"רשת" ו"קשת" ירצו לקבל רישיון. הם יוכלו להגיש שוב בקשה לרישיונות?

כן, בוודאי.

ואז כל החוק שחוקקנו, כל מה שדיברנו על אפיק 22, על 3 שנים, לא חל?

המועדים יזוזו.

3 השנים מתחילות להימנות מרגע שערוץ 2 וערוץ 10 יתנקו.

זאת ההצעה שלנו, כך ניסחנו את זה מלכתחילה.

גברת אתי בנדלר, אני רוצה להגיד לך מה היתה הכוונה ותגידי לי אם זה תואם את הנוסח. הכוונה היתה שכל הסמכויות של השר מתחילות עם תום תקופת הזיכיונות.

של שתי הזכייניות בערוץ 2.

לא כל הסמכויות. האפיקים לא, משום שהאפיקים צריך שיוקצו לפני. זה לא נכון.

ברור שלא. אנחנו מדברים על הגבלת השימוש באפיקים 10 ו-22. התקופה של 3 השנים מתחילה להיספר מרגע ששני האפיקים הללו יתנקו.

לא. כל אפיק בנפרד. אם חברת "ישראל 10" תעבור לרישיון, ערוץ 10 יתנקה. המירוץ של הזמן מתחיל מרגע התנקות הערוץ.

מרגע שאין בעל זיכיון בכל אחד מן הערוצים הללו.

אם ערוץ 2 יחליט להיות בזיכיון עד לשנת 2015 אתם לא תעשו החשכת מסך לאפיק 22? אני רוצה להיות בטוחה. כאן אי אפשר לדעת.

במצב שהערוץ השני ממשיך מי ירצה לבוא כבעל רישיון? למה למישהו לבוא? ערוץ 2 הוא מדורת השבט, אין על כך ויכוח בחדר הזה. אני מקווה שלא העלבתי אף אחד, אבל זה המצב. ואז אף בעל רישיון לא ירצה להיכנס.

כאן זה כבר לא ינוקא, זה פג.

זה היה המצב מלכתחילה לפי הצעת החוק המקורית.

מר מנשה סמירה, האם נכונה השמועה שגונבה לאוזניי, שאתה חוגג היום יום הולדת? יש כאן היום הרבה אירועים.

לא רק אני אלא גם מר אבי ניר וגם גברת דבורה קמחי.

לא יאומן. איזה תאריך מחייב ...

יש לנו היום הרבה סיבות לשתות לחיים.

הרבה ברכות גם למר ניר וגם למר סמירה ולגברת קמחי.

גברתי היועצת המשפטית, לפי תאריך הלידה לנכדה שלך יש עתיד גדול.

כפי שנאמר כאן, לאנשים נפל האסימון. הדבר הזה היה בבסיסו של כל הרעיון גם בהצעת חוק ההסדרים של משרד האוצר וגם בוועדת מרדכי. הטענה היתה – והיא היתה מקובלת על היועצים המשפטיים של כל הגופים, גם של הממשלה וגם שלנו – שלא ניתן לחייב את הזכיינים, לקחת מהם את הזכות לממש את הזיכיון עד תום התקופה עם מלוא המחויבויות. אז הוצע הסדר. אם שניהם ירצו להישאר, שניהם יישארו עם מרב המחויבויות ובעניין הזה אין כמעט כל מחלוקת. אם אחד מהם ירצה לעזוב, אז נמצא הסדר איך הערוץ ימשיך להתקיים ולהשלים את מלוא המחויבויות, אם ייקח את המחויבויות של השני או יכפיל את של עצמו. נקבע מנגנון לעניין הזה שהוסדר גם בהצעת החוק הקודמת וגם בהצעה הנוכחית.


יש כאן אכן קושי, אבל צריך לזכור את היקף המחויבויות שמוטלות על הערוץ הזה במשטר של זיכיונות. לכן יש יתרון עצום גם לציבור ולסביבה וליצירה בסיטואציה הזאת.


דבר שני, אם יעלה הרעיון לחייב אותם לצאת, למנוע מהם את הזכות לממש את הזיכיון, יהיו לכך השלכות ומשמעויות.

הרעיון הזה לא עלה.

שאלו מה יקרה.

אתה אומר כאן שבעצם זיכיון טוב יותר מרישיון.

אני לא אומר שום דבר. כל אחד יבדוק את השיקולים שלו.

זה מה שאמרת עכשיו.

זה לא מדויק. הם נכנסים לסביבה תחרותית חדשה, עם אופציה שבעלי רישיונות נוספים יעלו עם מחויבויות נמוכות בהרבה, מן הסתם. אנחנו נכנסים לזירה אחרת.

אז מה קורה עם הגנת הינוקא? מי הולך להיות כאן ינוקא?

החדשים.

אבל הם לא ינוקא אלא פג, כי ערוץ 22 נשאר.

אם זה פג, כלומר הוא לא צריך לשדר כלום? הוא לא ישדר כלום אלא יעלה מסך חשוך ...

אם ערוץ 22 יחליט לא ללכת לרישיונות עד לשנת 2015, עם זאת יש 8 ערוצים שרוצים לקבל רישיון בישראל והם אמורים לקבל הגנת ינוקא. כרגע לא רק שהם ינוקא, אלא ערוץ 22 ממשיך לשדר, אותה מדורת השבט שכולם רגילים אליה. אז מה צריך לקבל הינוקא הזה?

לא הגענו לינוקא.

ניתן לו מטרנה ...

החוק הסדיר גם את זה. החוק הסדיר את המטרנה.

יש אפשרות שוועדת הכלכלה בכנסת השמונה-עשרה תחוקק חוק שבפועל על המסך ייכנס לתוקפו רק בעוד 5 שנים.

לא. משנת 2015 אין יותר.

אני לא מדבר מבחינת תאריך התחילה, אלא ברמה המעשית.

ברמה התיאורטית – אני מקווה שזה לא יישאר ברמה התיאורטית אבל אני חוששת שאולי כן – עד שנת 2015 יכולים להצטרף בעלי רישיונות חדשים.

מכיוון שכבר בשנת 2012 יצטרפו בעלי רישיונות, אין בעיה.

מה הסבירות? מה מעריך משרד התקשורת לגבי מקרה כזה? האם התקיים דיון במשרד התקשורת מי ייכנס במקרה כזה? אחד, שניים, שלושה? האם בכלל?

תחשפו בפנינו, אנחנו רוצים לדעת.

הכול נמצא באתר המשרד, כל העמדות השונות של גורמי המשרד.

כבר 3 דיונים אנחנו מדברים הרבה על מספרים ועל תדרים. הציבור בישראל לדעתי מספיק מפוקח לדעת מה התוכן שהוא צורך. יש תוכן מאחורי המספרים והתוכן הוא מה שבסופו של דבר ייתן לגברת בסלון להחליט באיזה תדר להיות, ולא איזה מספר. אני מרגיש שיש כאן מי שמנסים להתחבא מאחורי מספרים ולהגיד: "אני בתדר הזה", כאילו זהו זה. במקום לעשות את זה, צריך פשוט להשקיע בתכנים.

תכנים שיביאו את הצופים לכל אפיק.

אני חולק על הטענה שערוץ 2 הוא מדורת השבט. אני סבור שערוץ 2 הפך להיות כזה כי אין ברירה אחרת לצופה. אילו היתה ברירה אחרת לצופה, אם תערוך היום סקר במדינה אני מאמין שיותר מ-60% מן האוכלוסייה, במיוחד בפריפריה, ירצה ערוץ אחר. עובדה שרוב הנוער בפריפריה ובמקומות אחרים גולש באינטרנט.

יש את ערוץ 9. יש אלטרנטיבה.

התוכן הוא החשוב. החוק הזה מטרתו לעודד תחרות ובסדר גמור שהתדרים הללו חוזרים למדינה. לא צריך בשביל זה לדחות דבר מה מעבר לשנת 2012, כי בשנת 2012 צריכים לעלות לשידור בעלי רישיונות חדשים.


אני מזכיר את עניין הקידומות בטלפון, של 052, שפעם היה באזור כפר-סבא. אינני יודע אם מישהו יודע היום איפה זה 052. פעם זה היה באזור השרון ואינני יודע אם מישהו כאן בחדר עוד זוכר שזה אזור השרון. כולם יודעים היום לאן מוביל 052.


הציבור בבית, כאשר יישב ויראה את התוכן ויפתח תדר ויראה שהתדר הזה לא מדבר אליו מבחינת תוכן ויש תדר אחר שמדבר אליו, אז הוא יילך לשם.


דבר נוסף שרציתי להעיר, כפי שאמר כאן חבר הכנסת עמאר לגבי הציבור הערבי, יש גם ציבור יהודי גדול שהיה מחובר לצלחות לוויין ושבוחר את התדרים שלו. גם בביתי ערוצים 10 ו-2 נמצאים בתדרים אחרים לגמרי ולא בתדרים שהוקצו להם.


מדברים על המספרים ועל התדרים, כאילו יש כאן איזה דבר. זה לטוב ולרע מבחינת הדעות של הציבור. יש ציבור שאולי לא אוהב את המספרים האלה כי התכנים שמשודרים בהם לא פונים אליו. כך אמרו גם מנהלי התוכניות בערוצים, שהם פונים לקהל מסוים. אני סבור שזה המצב ולא צריך להתעסק עם זה יותר מדי.

דבריו של היושב-ראש מעלים איזו בעיה אקוטית נוספת. ניתנה היום לשר רשות, אבל בעצם חובה, לעשות את זה במסגרת של אפיקים. יש כאן לכאורה התנגשות בין מה שאתה העלית, בין העובדה שניתנה לשר סמכות, שהוא אמור להעביר את כל המְשַדרים המסחריים לאפיקים ולקבוע את האפיקים ברצף, ובין הזכות שניתנת לאחד מן הגופים המסחריים, לערוץ 2, להישאר שם. זה מחייב פתרון. אחרת, יש כאן התנגשות בלתי אפשרית. לכאורה סעיף אחד מבטל את השני.


הדרך לפתור את זה ושזה יישאר, ולנו כמובן יש את כל הרצון לאפשר להם להמשיך להיות במשטר של זיכיונות ואז הדברים ברורים במשך 4 השנים הללו, ייתכן וצריך להפריד בין תקופת הזיכיון ובין האפיק, כלומר המקום שבו הם ישדרו. השר עדיין יכול להישאר עם הסמכות להעביר אותם לאפיקים ברצף.

אתה שומע מה אתה אומר? התחלנו מהתחלה את הדיונים. בואו נחזור לוועדת מרדכי.

קודם כול, הפתרונות לא חשובים כרגע. הבעיה שהעלית היא הבעיה האמיתית.

הוא אומר להשאיר את הזיכיון אבל על-פי האפיקים שהשר יורה.

אבל להעביר אותם עם החובות שלהם.

גם תזיז אותם וגם יישארו ...

מר אמיר רוזנברג, חשבתי שאנחנו ידידים ... אתה רוצה שאני אזיז אותם מתוך הזיכיון עכשיו?

לא מתוך הזיכיון.

כבר אמר מר סמירה שיש לזה משמעויות.

בואו נעזוב לרגע את הקוריוז ונבין את הדבר האמיתי. אני עוזב את הפתרון כי הוא פחות חשוב. היושב-ראש העלה בעיה, שנוצרת התנגשות בין שני הסעיפים הללו. לכאורה אדוני אמור לשנע את הערוצים הללו לרצף. אדוני יעשה את זה ויקבע הוראה מה יהיה בערוצים 1, 2, 3, 4, 5. ההוראה הזאת תסוכל אם מישהו מבעלי הזיכיון בערוץ 2 יחליט להישאר עד 2015, כי לא תוכל להעביר אותו. הדברים מתנגשים זה בזה. תצטרך להחליט.

אבל הוא רוצה להישאר כי הוא נמצא באפיק 22.

נוצרת כאן בעיה אחרת. אומרת הרשות השנייה שצריך לראות עוד דבר, שאם הרצף יישאר אין לנו מכרז. אפשר לשים כאן את המספרים ולהגיד שאין בעיה כי אפשר לקבוע שהם 22, 23 ו-24, אבל אין לנו מכרז על הערוץ. הורדתם את המכרז כדי להעביר את זה לאפיקים.

הכול תעשו.

עזוב, תדבר ברצינות. עכשיו אנחנו מחוקקים חוק. זה לא הבעיה הזאת. אני אפילו לא מדבר על האינטרס שלנו. קודם כול מחוקקים חוק. הורדנו את המכרז.

אם נצא מכאן עם חוק שכולו מלא חורים ולקונות, חוק שלא ימומש, אז חבל.

נעשה את מרב המאמצים שזה לא יקרה.

אם זה יקרה, זה לא בגלל גברת אתי בנדלר.

יש תשובה, דרך אגב, וזה גם לא יקרה.

אם נוציא אותם אנחנו צריכים למנוע מהם את האפשרות להמשיך בזיכיון.

זה אחד הדברים שהיו מלכתחילה.

זה ברור, אבל השתנה דבר אחד בסיסי, שלא יהיה יותר ערוץ 22. זה ההבדל הגדול.

בכל מקרה חסם הכניסה נשאר כפי שהיה. עצם זה שערוץ 22 נשאר באפיק 22 זה חסם כניסה. הוא היה קיים גם בהצעת החוק המקורית.

יש לזה מענה. חשבנו על זה.

יש לזה מענה. זה רק עניין של פתירת המועדים של ההודעה. למיטב זכרוני, הם צריכים להודיע אם הם עוברים לרישיון או לא עוברים שנה לפני המועד. נכון?

9 חודשים לפני המועד.

עכשיו זה תוקן ל-9 חודשים. זה יוצר קצת קושי. וכי למה? נצטרך להאריך במקצת את המועד שהשר יקבל את ההחלטה על המועד הסופי. הם ישיבו תשובה אם הם עוברים לרישיונות או לא עוברים ולאחר מכן השר יקיים התייעצויות ויחליט לגבי האפיקים. אז הוא יידע אם ערוץ 22 נשאר בזיכיון ואז הוא יקבע את הערוצים.

אני מתכוון לקבוע את האפיקים הרבה לפני חודש מרץ, למרות שהחוק מאפשר לי עד מרץ. אני רוצה שכל אדם שייגש לרישיון יידע אילו אפיקים עומדים לרשותו.

כדי לפתור את הבעיה של הרצף תצטרך לקבוע ש-22 יהיה או בקצה האחד או בקצה השני.

נשאיר לנו גמישות מסוימת גם באשר לרצף.

הרצף לא ייגזר רק מסיפור ה-3 שנים.

בהמשך יש סעיף שקובע: "על אף ..., השר יהיה רשאי ...".

זה יפתור את הבעיה.

אנחנו משתדלים. המילה "רשאי" כאן שווה מיליון דולר.

מה עם ערוץ 10? מה אם "ישראל 10" מחליטים להישאר בזיכיון?

ערוץ 10 עד 27 בינואר 2012 יצטרך לעבור לרישיון.

הוא יוכל לבקש הארכה לשנתיים נוספות.

נכון, הוא יכול לבקש, בשיטת הזיכיון כמובן.

אני מבינה שהוחלט שממשיכים עם הזיכיונות?

זה מהלך שייקח עשור.

אני רוצה להציע לוועדה וליועצים המשפטיים לנסות לחשוב באופן חיובי ולא כל הזמן רק אנטי, ולתת לזכייניות תמריץ לעבור לרישיונות. אני סבור שמשרד האוצר צריך סוף-סוף למלא את התחייבויותיו להקטין את התמלוגים בשיטת הרישיון, לבטל את דמי הזיכיון, להשוות את התנאים של הערוצים המסחריים לכבלים וללוויין ולסלולר. זה דבר שנראה לי מתבקש. בשלב של רישיונות אני מתקשה לראות את מי שיישאר בשיטת הזיכיון. אני סבור שזה פתרון שיתרום המון לתחרות, כי יבואו גם מתחרים נוספים, וימנע את הבעיה שחלק יעבדו בשיטת הזיכיונות וחלק יעבדו בשיטת הרישיונות.

יש לי שאלת הבהרה. הפונה לבקש רישיון, האם יוכל לחזור בו מבקשתו? אנחנו סבורים שזה לא מספיק ברור בנוסח הצעת החוק. האם לאחר שהגשתי בקשה לרישיון, בשל טעם כלשהו אני יכולה לחזור בי במהלך התקופה מבקשתי זו ולהישאר בזיכיון?

מה שקובע כאן זה המועדים שקבועים בהצעת החוק. המועד שנקבע הוא עד 1 באפריל 2012. לאחר שעובר 1 באפריל 2012 אין למבקש רישיון אפשרות לחזור בו. או שהוא מגיש בקשה, או שהוא לא מגיש בקשה. או שהוא מודיע על הישארות בזיכיון, או שהוא מגיש בקשה להיות כשיר לקבלת רישיון. מאותו מועד לא יוכל לחזור בו. זאת הדרך ששני בעלי הזיכיונות או הרישיונות אמורים להמשיך בה.

מה קורה עם אפיק 10 כאשר הם מחליטים לעבור?

ענו תשובה, אפילו מר יוסי ורשבסקי בעצמו. קודם כול הוא בזיכיון עד ינואר 2012.

מה קורה עם האפיק?

ברוך-השם אנחנו עומדים בכל תנאי הזיכיון ואנחנו יכולים לבקש את הארכת הזיכיון. לא נראה לי שנבקש.

ואם אתה רוצה לעבור לרישיון? מרגע שהוא עובר לרישיון בעצם לא נעשה שימוש באפיק 10.

במשך 3 שנים. היא שואלת מה המצב כאשר ערוץ 2 נשאר באוויר.

אני שואלת מה קורה אם ערוץ 2 נשאר, כי ערוצים 2 ו-10 קשורים זה לזה.

חוזרים כמה שנים אחורה – יש את ערוץ 1.

ערוץ 1 תמיד יישאר.

נכון, וטוב שיישאר. חשוב שיהיה ערוץ ציבורי במדינה מתוקנת.

שישדר את העצרת לזכר רבין.

למה ערוץ 2 לא משדר את העצרת לזכר רבין?

אני לא ערוץ ציבורי, אני ערוץ מסחרי.

במשך שנים ערוץ 2 שידר את העצרת.

גם אנחנו שידרנו.

למה ויתרתם השנה? אני מוכן לצפות בעצרת בכל ערוץ, כולל גם בערוץ 8.

עד מספר חודשים כפי שנקבע בהצעה, לפני המעבר לרישיונות יודיעו הזכיינים האם הם מעוניינים לעבור למשטר של רישיונות, לקבל רישיון, או אם הם מעוניינים להישאר באפיק 22 עם המותג 2 עד תום תקופת הזיכיון בהתאם לזיכיון המקורי שלהם. לכל אחד מן הזכיינים עומדת האפשרות הזאת.

את זה הבנו כבר. עכשיו הם החליטו שהם רוצים להישאר באפיק 22 והם לא הולכים. מה קורה עם האפיקים 22 ו-10?

מה שאת רוצה נעשה. נו, תגידי מה את רוצה שיהיה עם 2 ו-10. רק אל תכניסי אותם לחמין בשבת ... מה את רוצה?

עו"ד אתי בנדלר, את האדם היחיד שאני סומכת עליו. תגידי לי מה הבנת.

כל השוּק על כתפייך ...

בכל מקרה השר יקצה בתוך פרק זמן מסוים מספרי אפיקים חדשים. אם מגיש מי שהוא כשיר לבקשת רישיון בקשה לשדר באחד מן האפיקים שהוקצו, כולל גם בעל זיכיון שהגיש בקשה לרישיון, אז ייערך מכרז למי יינתן מתוך מבקשי הרישיונות מספר האפיק הזה. התוצאה היא כדלקמן: אם אחד מזכייני ערוץ 2 או שניהם יגישו בקשה לרישיון, הם יוכלו להשתתף גם במכרז על מספרי האפיקים. אם לא, הם יאבדו את היתרון. אמנם אחד מהם או שניהם יישארו באפיק 22, אבל מי שיישאר לא ישתתף במכרז על מספרי האפיקים שהשר יקצה. לכן יש כאן איזה מאזן אימים, הייתי קוראת לזה. האם ניתחתי את זה נכון?

אעלה את הצעת הממשלה להצבעה. חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ', אם תרצי להגיש רביזיה או הסתייגויות כלשהן, זה פתוח בפניך.

יש כאן בעיה.

אני מבקשת הבהרה. מה פירוש שמי שיישאר לא יוכל להתחרות בהקצאת אפיקים? לא הבנתי את המנגנון.

המנגנון הוא זה שהוצע על-ידי הממשלה ושאושר בוועדה.

מי שנשאר עד שנת 2015 לא יקבל אפיק שיוקצה בשנת 2012. הוא יקבל אפיק בסבב הבא.

ולכן המספרים שיוקצו על-ידי השר בשלב הראשון, שייתכן שיש בהם מספרים מועדפים, לא יעמדו לרשות בעל זיכיון שלא יעבור לרישיון.

יש להם גם דילמה, זה לא דבר פשוט.

נצביע על סעיף 71ד. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 71ד, סעיפים קטנים (א)-(ו) – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

הסעיף נתקבל.

חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ' הצביעה במקום חבר הכנסת ישראל חסון.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20
� ס"ח התשכ"ה, עמ' 106.

� ס"ח התשס"ד, עמ' 32.



PAGE
54