ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 26/10/2010

סיור וישיבה של הוועדה בתוכניות YTA המכינות תלמידים עולים דוברי אנגלית לבגרות מלאה

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

26.10.10

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"א (26 באוקטובר 2010), שעה 09:30
סדר היום
סיור וישיבה של הוועדה בתכניות YTA המכינות תלמידים עולים דוברי אנגלית לבגרות מלאה, בבית וגן בירושלים.
נכחו
חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר
מוזמנים
אורה מורלי

- מנהלת מרחב ירושלים, משרד הקליטה

אביגדור לויתן

- מנהל אגף לזכות יהודית ציונית, משרד הקליטה

עקיבא ורבר

- עלייה קהילתית מארצות דוברות אנגלית, ירושלים

לורה אלמליח

- יועצת קליטה בקהילה

חוה בריטור

- מנח"י, עיריית ירושלים

דסי בארי

- מפקחת ארצית, מחמ"ד מנח"י

דב מאיר

- מחמ"ד מנח"י ומפ"א עו"ס ממלכתי דתי

בצלאל בורשטיין

- מנהל YTA
דוד סמסון

- רכז YTA
ליסה פרדמן

- מנהלת YTA
מאיר טויבר

- ראש ישיבת 'נתיב מאיר'

אליקים ארביב

- מנהל תיכון 'נתיב מאיר'

דוד פרל

- מנהל כללי, 'נתיב מאיר'

אברהם רייכמן

- נעל"ה
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
רכזת בכירה בוועדה
ציפי גלעדי
רכזת בוועדה
דולי שמעוני
רשמה וערכה
ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור וישיבה של הוועדה בתכניות YTA

המכינות תלמידים עולים דוברי אנגלית לבגרות מלאה.
דוד סמסון
תודה רבה לחברת הכנסת ליה שמטוב והאנשים שמלווים אותה ואת הוועדה בביקור. אני מאוד מעריך את הביקור הזה ואני מאוד מודה לך. אני אומר גם בתור עולה לשעבר, אולי אני כבר עולה, זה מאוד נוגע ללב שעולה שמגיע שמים עליך, מתעניינים, רוצים לדעת, והרבה פעמים, במיוחד לחבר'ה מארצות הרווחה, יש קושי גדול בקליטה דווקא מצד זה שיש מן שיטה, גם לתלמידים, לזרוק אותם בתוך מערכת החינוך, שישחו. האמת היא שהכיתה הזו טובה, אולי 70% מצליחים לשחות, אנחנו רוצים לטפל ב-30% שלא מצליחים.

אני רוצה להציע דווקא מהחוברת הזאת, שיש לכולם. קודם כל אני מרגיש שהחוברת הזאת לא קשורה למה שתראו היום. עתיד זו עמותה שהיא העמותה של הבעלות של YTA לבנות. אבל חוץ מהשם עתיד, כל הבנות והבנים שרואים כאן והתכניות שבפנים הן תכניות אחרות.

אם למשל תסתכלו מאחורה, הבחור הזה, שמנופף ביד, בגלל הבחור הזה אני מחלק את הדבר הזה. הוא בחור שקלטתי לבית ספר ערב, אני התחלתי עם נופלים, פתחתי בית ספר ערב וקלטתי את הבחור הזה. שאר הבחורים הם ישראלים, הבחור הזה לא ישראלי, הוא אמריקני מהר נוף, אני מכיר אותו עד היום, היום הוא באמצע שנות ה-20, עד היום הוא לא יכול לדבר עברית, הוא מתקשה גם בשיחה, הוא לא יכול לזכור, יש לו ליקוי למידה. בחור מאוד אינטליגנטי, מאוד אוהב מוזיקה והוא נשר, מצאתי אותו, ה' ישמור, עם התנהגויות דיכאוניות אופייניות לנוער שנושר. זה תלמיד אחד.

מקדימה, אני רוצה להצביע על הבחורה האמצעית פה. בחורה טובה מאוד, לא יכלה ללמוד בבית ספר רגיל. היא עולה חדשה מדרום אפריקה והיא פשוט לא הסתדרה.

יש פה הבחורה הזאת מאפרת. כשאני קיבלתי אותה, אמרו שאין סיכוי שהיא תגמור בגרות. אחרי שאמרו שאין סיכוי שהיא תגמור בגרות, קיבלנו אותה והיא סיימה בהצטיינות, 90-100.

התמונה למטה נראית מבוימת, אני רוצה להגיד לכם, התמונה של הבחורה הזאת לא מבוימת, היא היתה ככה, היא היתה לומדת וחורשת. היה קשה לה, אבל היא רצתה להצליח והיא הצליחה.

בדף השני, ישיבת לך לך, זו ישיבה לבחורים עם היפר, הם לא יכולים כל כך ללמוד במסגרת אחרת. יש פה בצד הזה בחור עם כובע טמבל, מבית שמש, עולה חדש. שאר החבר'ה הם ישראלים.

מה אני מראה לכם? שבעצם בכל המוסדות שפתחתי לנושרים שמתי לב שיש בחורים טובים שמגיעים לרחוב רק בגלל שהם לא יודעים לדבר עברית, הם מדברים אנגלית, ובגלל זה הם לא יכולים להשתלב. אני הייתי קולט אותם אחרי שנתיים ברחוב, הגיעו להתנהגויות דיכאוניות וה' ישמור.

החלטתי לעשות מן פעולת מנע ובמקום לחכות שנתיים ולקלוט אותם בשאר המוסדות, לפתוח מוסד אופרטיבי לתלמידים שיכולים ללמוד באנגלית. זה מיועד לתלמידים שמתקשים בעברית. יש כמה שלושה סוגים בינתיים, יש תלמידים שמתקשים באנגלית, בגלל זה הם מתקשים בעברית, פשוט חסרה להם שפה. יש תלמידים שיש להם ליקוי למידה, יש לי תלמיד גאון. אני אתן דוגמה, יש לנו בחור גאון, אבל את השם שלו הוא לא יכול לכתוב, הוא כותב כמו ילד בכיתה א', באותיות גדולות. יש תלמידים כאלה. יש תלמידים שיש להם קושי ברכישת שפה שנייה, זאת אומרת אנגלית הם יכולים, שפה שנייה לא. ויש תלמידים שעל רקע רגשי הם לא יכולים לקלוט את השפה, כי ההורים סחבו אותם ויש להם אנטגוניזם, אנטיפתיה, הם לא רוצים ללמוד עברית, דווקא, לא רוצים. ההורים רוצים להיות ציונים, עם דגל, רוצים לעלות, אני לא רוצה. יש לנו תלמידים שמגיעים לכאן בגלל זה ואנחנו מטפלים בהם.

זה בעיקר מה שיש לי לומר. לגבי פירוט הסיור, חשבתי שגב' ליסה פרידמן תעדכן אותנו והעיקר באתם לראות את הבנות, לא לשמוע אותנו, אז אנחנו לא נאריך.
דנה גורדון
חשבנו שאמרת שיש סטודנטים שמגיעים ללמוד פה ואחריהם ההורים עולים?
דוד סמסון
כן. אצל הבנות אין לנו אחת כזאת, אבל אצל הבנים יש לנו שניים כאלה.
ליסה פרידמן
תודה רבה שבאתם, אני מנהלת את התכנית החדשה. אנחנו התחלנו בסוף אוגוסט היו 16 בנות וכעת יש כאן 22 בנות ויש עוד בנות בהמתנה, שרוצות להתקבל. הכיתה היא כיתה אחת, בנות בכיתה ט' וכיתה י'. יש לנו בנות שמגיעות מירושלים, יש בנות שמגיעות כל יום מיד בנימין, בכוחות עצמן, באוטובוסים של אגד, מבית שמש, מחשמונאים ומגוש עציון. חלק עזבו השנה, חלק לפני שנתיים וחלק יותר מזה, והמכנה המשותף לכל הבנות הוא שהן מתקשות בשפה העברית. רוב הבנות היו בבית ספר ישראלי, התקשו והיה להם הרבה תסכול והם חיפשו מקום שהן יכולות לנוח וללמוד בנחת.

ראיינתי את כל הבנות, אמא של אחת מהבנות אמרה לי, את יודעת מה אומרת הבת שלך? 'את מנעת ממני חינוך', כך האמא אמרה לי, היא לא מקבלת חינוך בעברית, היא לא מקבלת חינוך באנגלית, לא מקבלת חינוך. אז הבנות האלה צמאות למידע. ביום הראשון, הרב סמסון יכול להעיד, הן נכנסו לכיתה, ישבו ולמדו. לא רצו להחליף חוויות, דברים כאלה, לא, הן רוצות ללמוד, כי חלק מהן שנים שהן לא למדו בגלל קשיים של השפה.

הגעתם בשעה של העברית, לפי המערכת. יש לנו שלוש הקבצות לעברית כי אנחנו מבינים שהדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים להעניק לבנות זה השפה העברית. אנחנו נכנסים לכיתה הגדולה, ההקבצה המתקדמת, נהיה שם כמה דקות, אחר כך אנחנו נעבור לכיתה השנייה ואז אנחנו נעבור לכיתה קטנה, ששם יש שתי בנות. זה שיעור לשתי בנות שמתקשות, אחת פשוט מתקשה ממש בשפה העברית והשנייה רוצה מסגרת קטנה והיא לומדת עם מורה ועוד בת אחת.

אנחנו נתחיל עם שיעור העברית הראשון. רוב הבנות הן בכיתה הזאת, זו הכיתה המתקדמת. בבקשה.
מורה
אנחנו אמורים ללמוד את העברית ויותר מאוחר להכין את הבנות לבחינת בגרות של עולים חדשים ישראלים. יש כמה מטרות, גם של תוכן וגם של תוכן שיערב אותן יותר בתכנים הארץ ישראליים, בהוויה הישראלית היהודית, הדת, הזהות שלהם פה ולחפור באקטואליה שבישראל. מה שהכנתי היום זה נושא שאנחנו דשים בו הרבה, שלבנות אין מושג, פחות או יותר. יש להן מעט מושג על זה ואני בהחלט רוצה היום לטפל בנושא הזה. אתם מוזמנים גם להקשיב לזה.
היו"ר ליה שמטוב
כמה זמן אתן בארץ?
תשובה
שלוש, ארבע שנים.
היו"ר ליה שמטוב
ולמדתן בבית ספר רגיל?
ליסה פרידמן
אבי. את יכולה לספר איפה היית?
אבי
אני עשיתי עלייה לפני שנתיים. זה היה קצת קשה לי העברית והשיעורים.
המורה
מי מהבנות יודעת במי מדובר. מי?
דבורה
גלעד.
המורה
גלעד שליט, מי זה גלעד שליט, מי רוצה להגיד?
תלמידה
נחטף.
מורה
נחטף. יפה. אז גלעד שליט נחטף והוא חטוף. תמשיכי.
תלמידה
---
מורה
מעולה. מי רוצה להוסיף משהו? על הנסיבות שגלעד שליט נחטף, למה הוא נחטף? מי חטף אותו ולמה.
תלמידה
הם רוצים... חמס. הם רוצים---
מורה
מה הם רוצים? כתבתי את זה על הלוח. הם רוצים תמורת גלעד מה לעשות? שאת החברים שלהם להחזיר. כתוב על הלוח.
תלמידה
לשחרר.
מורה
לשחרר. שחרור. הם רוצים לשחרר את החברים שלהם. מה עשו החברים שלהם? איפה החברים שלהם נמצאים?
תלמידה
בכלא.
מורה
למה?
תלמידה
הם ניסו להרוג.
מורה
מי אמר מחבלים? הם מחבלים? כולם יודעים מה זה מחבלים? אז הם רוצים לשחרר מחבלים. כמה הם רוצים לשחרר, קצת או הרבה? הרבה. מה הבעיה? נו, אז נשחרר מחבלים ונקבל את גלעד, מה הבעיה? למה גלעד לא כאן?
טובה
כי אם נשחרר את כל האנשים האלה, הם יעשו עוד יותר דברים רעים וגם לא יודעים אם חמס יחזיר את גלעד חי.
מורה
לא, את זה אפשר לברר. בסדר, אבל יפה. חוץ מטובה.
תלמידה
...כל אלה שבכלא---
מורה
איך אומרים מי שנמצא בכלא? אסירים. יפה. את אומרת שהם ילמדו את זה, זה יהיה תקדים. אתם יודעים מה זה תקדים, שהם יראו, זה מצליח, אז הם ימשיכו.

שאלה:

איפה למדת?
תלמידה
אני נולדתי באמריקה, בבולטימור, ואני עולה חדשה, חודשיים, ואני גרה במעלה אדומים.

שאלה:

איפה נולדת?
תלמידה
נולדתי במסצ'וסטס.
היו"ר ליה שמטוב
איך בנות ידעו שיש מקום כזה ואפשר להגיע לפה ולהירשם?

---
דוד סמסון
חלק מהקבוצה עלו אפילו בקיץ, וחלק אולי נמצא פה שנה או שנתיים, משהו כזה, ועכשיו הם עושים מבחן בספר יהושע, בעברית, חלק מהם עדיין כותבים באנגלית, אבל לאט לאט הם עוברים לשפת הקודש.

זו כיתה ט'. תכירו, זה יהודה. יש לכם שאלות. (אנגלית).
אהרן בריק
אני מניו יורק ועשיתי עלייה לפני שתי שנים. עכשיו אני גר בחשמונאים... אני לומד ב-YTA כי אני לא יודע הרבה עברית ואני צריך ללמוד משהו לימודי חול באנגלית, כי אני עושה בית ספר... אני לא מבין כלום. יהודה, אולי תגיד.

(אנגלית).
היו"ר ליה שמטוב
כמה זמן אתה לומד פה?
תלמיד
כאן? מכיתה ט'.

---
דוד סמסון
יהודה לדוגמה הוא בחמש יחידות מתמטיקה, דבר שברור לחלוטין שאם הוא היה בבית ספר ישראלי הוא לא היה יכול אפילו להיכנס לזה.
אריק זינגר
אני הרכז של חינוך, אני גם מורה לספורט, אז כמו שהרב אמר, כמעט חזרתי לאוסטרליה אחרי שנה פה בארץ, לא מצאתי עבודה בתחום שלי וברוך ה' בסוף שמעתי שיש עבודה פה וזו סיבה למה נשארתי פה. זה מה שאני אוהב לעשות, חינוך עם אנשים מחוץ לארץ ואני ממש אוהב את התפקיד.
דוד סמסון
הם התחילו איתנו ואנחנו התחלנו לפני שנתיים... בהתחלה אני חייב להגיד שלחלק גדול מהם היו מחשבות לעשות את הג'י.אי.די, זאת אומרת את המבחנים של התיכון בחוץ לארץ, לחזור לחוץ לארץ לאוניברסיטה, עכשיו כולם ברוך ה' מדברים על מכינות, מה הם עושים שנה הבאה. ברוך ה' יש לכולם חברים מנתיב מאיר, חלק גדול מהם גם נמצאים בכיתות וגם הם הצליחו ללמוד מספיק עברית. יש לנו תלמידים בתוך מגמות עם נתיב מאיר, יש גם במתמטיקה ומקצועות אחרים והם משתלבים עם הקבוצות בנתיב מאיר. במקום שזה יקרה בבת אחת ולפעמים אנשים לא מצליחים, השיטה פה זה לעשות את זה קצת יותר לאט כדי לתת להם את הצ'אנס להצליח בלימודים ובמשך הזמן להשתלב עם ה...
היו"ר ליה שמטוב
כמה שעות הם לומדים ביום?
דוד סמסון
אנחנו מתחילים בשמונה עד ארבע וחצי.
היו"ר ליה שמטוב
אז פה אוכלים ארוחת צהריים?
דוד סמסון
כן, יש ארוחת צהריים מנתיב מאיר.
היו"ר ליה שמטוב
מה ההשתתפות של ההורים?
דוד סמסון
זה תלוי במצב הכלכלי, אבל עקרונית אנחנו מנסים ליישר קו עם נתיב מאיר, כמו כשנרשמים בנתיב מאיר. המורים הם גם מורים עולים, זאת אומרת הוא היה מנהל של תיכון, גם הוא היה מנהל של ישיבה תיכונית בפילדלפיה, אריק היה מנהל ביבנה בחינוך הלא פורמלי, וגם מצא מקום עבודה לא רק לתלמידים, גם לצוות.
היו"ר ליה שמטוב
המורים פה מקבלים משכורת ממשרד החינוך?
דוד סמסון
למשל אריק אמור לקבל עכשיו משעות של מורים עולים.
דובר
אומרים שיש בעיה עם מחשב, לא יודע מה.
היו"ר ליה שמטוב
דבר טכני.
דוד סמסון
כן, בסך הכל התפקיד בנוי מהשעות של מורים עולים וזו אחת הדאגות שלנו, שמשרד החינוך יחליט לבטל את השעות האלה וזה מעמיד בסכנה את הקיום... יש אחת, שהיא עסקה בזה. גם אם רוצים להתלונן, יש רק מפקח אחד בכל הארץ ואי אפשר להשיג אותו.


---
מורה
שלום תלמידים. אנחנו היום בביקור מאוד חשוב כאן, של ועדת הכנסת שעוסקת בקליטה ועלייה. יושבת בראש הוועדה חברת הכנסת ליה שמטוב. אנחנו עוברים כאן בין כל הפרויקטים שדיברנו עליהם היום, של קליטת העלייה, ואנחנו שמחים. הם ידברו איתכם, ישאלו, יקבלו תשובות. בבקשה.
היו"ר ליה שמטוב
שלום, מה שלומכם? בסדר? מה אתם לומדים היום? מישהו רוצה לספר על עצמו?

---

כמה שנים אתם בארץ? כמה שנים אתם פה?
תלמיד
הגעתי לפני שלוש שנים לארץ.
היו"ר ליה שמטוב
איפה אתה גר היום?
תלמיד
במעלה אדומים.
היו"ר ליה שמטוב
אתה בפנימייה או נוסע כל יום?
תלמיד
בפנימייה.
היו"ר ליה שמטוב
כולכם בפנימייה?
מורה
הבחורים היקרים האלה הגיעו לפני שלוש שנים, הם הגיעו לכאן ממש אחרי אולפן ראשוני, שהיה אולפן קליטה. גם מבחינת שפה וגם מבחינת כל התהליכים, זה היה ממש בהתחלה. תמיד כשאני נכנס לכיתה כאן, ההתקדמות יוצאת מן הכלל. גם ההשתלבות צריכה להיות לפי הקצב שלהם כי לכל אחד יש את התכניות שלו, ובסוף המטרה היא שכולם מגיעים לבגרות באופן שווה, אמנם עם הקלות של עולים, אבל הם עושים בגרות באופן שווה והם עושים צעדים מצוינים לקראת הדבר הזה. מהבחינה הזאת יש לנו כאן חבורה רצינית.
היו"ר ליה שמטוב
בוועדת העלייה והקליטה היתה לנו ישיבה על ההשכלה הגבוהה בקרב העדה האתיופית והגיעו אלינו בנות שהיום לומדות באוניברסיטה והם סיימו את התיכון עם בגרות, הכל מאה, וגם היום הן מצטיינות, אז אני מאחלת לכם פה לסיים ולהמשיך גם.
מורה
תודה רבה לכם.
מאיר טויבר
ברשות חברי הכנסת, ברשות גב' ברטור, מנהלת החינוך העל יסודי בירושלים, ברשות הרב סמסון, מנהל הפרויקט של ראש הישיבה של YTA, הרב בצלאל, המנהל בפועל של הפרויקט, גב' דסי בארי, שתגיע עוד מעט, המפקחת הארצית של מחמ"ד ושל מנח"י, וברשות כל החברים כאן אני רוצה ראשית כל לשמוח ולהודות על הביקור שלכם. הדבר הזה מאוד חשוב ומאוד מחזק את העשייה שאנחנו משתדלים לעשות בחיבור כל החלקים של עם ישראל.

המחשבה על קליטת עלייה נמצאת אצלנו בסדר העדיפויות החינוכי שלנו בדרגה מאוד גבוהה, גם מפני שאנחנו רואים בכך משימה רוחנית תורנית, גם מפני שאנחנו מרגישים שזו זכות גדולה שזיכנו הקדוש ברוך הוא, שארבע כנפות הארץ מגיעים אלינו ואנחנו, אלו שטיפה עלינו לפניהם, הרי כל אחד עלה באיזה שהוא זמן, יש כאלה שעלו קצת קודם, לוקחים ומסייעים ומחברים, וגם מפני שאני באופן אישי הייתי בשליחות ונחשפתי לכל התהליכים הקשים והמורכבים שעוברות המשפחות, ואנחנו עוסקים בילדים, אז גם הילדים, בתהליך של הקליטה שלהם.

לכן, כפי שראיתם, ישנם במסגרות לפחות שני פרויקטים של עולים אצלנו, חוץ מאשר העולים שנמצאים בתוך העשייה הרגילה. מתוך כך שאנחנו מוסד פנימייתי וגם יכולים לתת מענים בכמה וכמה דברים מבחינת המערכות, אז נענינו לשתי קריאות. אחת שבאה דרך עליית הנוער, שזה הפרויקט של הכיתה האתיופית, שהתחילו לפני שלוש שנים והיום צמחו ועשו בגרויות והצליחו מאוד יפה במה שעשו עד היום והולכים ומתפתחים לקראת הגעה לקו הגמר באופן כזה שההכשרה שלהם להמשך ולחיים תהיה באמת ברמה הנדרשת והטובה, וגם מבחינת השילוב שלהם בחיי החברה של התלמידים. עצם העובדה שזה מוסד פנימייתי כאן, זה מאפשר ממש שילוב מאוד גדול ומאוד משמעותי.

בנוסף לכך, כאשר פנה הרב סמסון במחשבה לקחת חסות ניהולית, ומתוך החסות הניהולית גם הרבה שיתוף פעולה בתחום הפדגוגי והתרבותי-רוחני, יחד עם הקבוצה שנקראת YTA, שהיא הקבוצה של בחורים שהגיעו לארץ עם משפחותיהם, אבל עקב בעיות קשות של השתלבות בבתי הספר דוברי העברית הרגילים, הם היו עד כדי מצב שחלק גדול מהם ההורים אמרו שצריך לחזור לחוץ לארץ מכיוון שאנחנו רוצים שלילדים יהיה טוב ולא טוב להם. לכן הרב סמסון קם ופעל ועשה כדי לאפשר לבחורים להיכנס למערכת של עבודה בשפה האנגלית, ולאט לאט מתוך שילוב והקניית השפה להיכנס לבגרויות גם ולתכניות לימודים שקשורות גם לנתיב מאיר כמוסד מרכזי. וכך גם נעשה. זאת אומרת יש כאן תהליך מתמיד של בחורים שברגע שהם יכולים, הם מתחילים להשתלב בתוך הכיתות, אם זה במקצועות כלליים, אם זה מקצועות אחרים, גם קשר חברתי וכן הלאה.

לדעתי הפרויקט הזה הוא פרויקט מבורך מאוד. למרות שהמורכבויות לא פשוטות, הם באים מרקעים אחרים והם נוסעים הביתה, הם לא נמצאים בפנימייה, אף על פי כן, בשורה התחתונה זה פרויקט מבורך ביותר בגלל שהוא מאפשר כאן מענה להורים ולילדים שדרך זה הם ייקלטו בארץ, דרך זה הם יוכלו להגיע למוכשרות בסוף כיתה י"ב, שאנחנו רוצים להביא אותם אליה, ואנחנו משתדלים, בעבודה ועשייה משותפת, לתת להם את מה שאנחנו יכולים. לא תמיד יש לנו הרבה בצקלוננו. עיריית ירושלים מסייעת במה שהיא יכולה, במה שהיא לא יכולה, היא מתאמצת לעשות, ואנחנו משתדלים, ובעזרת ה' נמשיך לצעוד כך.

אני כמובן מדבר על החלק של הבנים. את החלק של הבנות אני לא כל כך מכיר, אני מבין ששם עדיין הבעיות של ההשתלבות, לפחות מבחינה פורמלית, הן בעיות יותר קשות.
היו"ר ליה שמטוב
שם זה התחלה, פה אתם כבר ותיקים.
מאיר טויבר
כן, ולכן אני מקווה בעזרת ה' שנוכל לעשות ולהצליח ולהמשיך ולחבר את כל חלקי עם ישראל לאחדות אחת.
היו"ר ליה שמטוב
תודה רבה.
דוד סמסון
אני אסכם קצת את הדברים, ברשות יושבת ראש הוועדה וראש הישיבה וכל הנוכחים. הרעיון הזה נולד לא מתוך רצון להקים מסגרת, אלא מתוך השטח, מתוך שבשטח יש צורך ולפי המחקרים עד 30%, אפילו 40%, לא יכולים להצליח במסגרת רגילה.

השאלה הראשונה ששואלים, למה הילדים לא לומדים עברית, למה הילדים לא נמצאים בישיבה או באולפנה רגילה, והתשובה שאנחנו בעד ובאמת רובם יכולים והמקום הזה הוא לא אידיאל בשביל כל העולים, המקום הזה מיועד לאלה שלא יכולים להצליח בממסד. יש אחוזים גדולים, זה כאמור 40%-30%. חלק יכולים עם הכנה. אנחנו עכשיו בשנה השלישית, יש לנו שמיניסטים ואנחנו יכולים לראות, לאחר שלוש שנים, שהצפי הוא שכל השמיניסטים ישתלבו במסגרות המשך, אם בישיבות גבוהות, אם בישיבות הסדר, אם במכינות קדם צבאיות. יש אחד או שניים שחושבים לגשת ישר לצבא, אני לא ממליץ, לא רק מבחינה ערכית, גם לטובת הצבא, שילמדו עוד קצת עברית וישתלבו עוד קצת בחברה לפני שייכנסו לצבא. כמעט כולם יכולים לדבר עברית בשמינית, חלקם יכולים גם לכתוב עברית ברמה של תפקוד נורמטיבי בחברה וחלקם נראה לי שכל החיים הם ישאו גיבנת של חוסר יכולת לתקשר בעברית, אבל לפחות הם נכנסו לתוך התלם של החברה הנורמטיבית, במיוחד במסגרת ההמשך. כל ילד שייצא מכאן נקלט בישיבת הסדר או באולפנה או במכינה או בשירות לאומי. אני רואה בזה הצלחה.

התכנית פשוטה. פשוט מאוד, בגרות ישראלית עם עזרה באנגלית. יש לנו מתורגמן בצוות שמתרגם את הטקסטים לאנגלית. אנחנו עכשיו בונים אתר באינטרנט, כדי שהחומרים האלה יהיו נגישים לכלל העולים, כי גם עולים שמצליחים בבתי ספר יכולים להיעזר רבות בתרגום החומר לאנגלית. יש לנו חומר כבר בלימודי ארץ ישראל, בהיסטוריה ועכשיו אנחנו עובדים על תרגום ספרות ואזרחות, כדי שהתלמידים יוכלו ללמוד ולהבין את הדברים בשפת האם שלהם.

בהזדמנות זו אני רוצה להביע תודה בפומבי, גם לעיריית ירושלים, חוה, שמכילה אותנו כמוסד עירוני, וגם לרב טויבר, שמכיל אותנו באופן מפורט כאן בתוך 'נתיב מאיר', ודוידי, שאת כל ההחלטות שלהם הוא צריך לבצע ומצליח ביד רמה.
היו"ר ליה שמטוב
תודה. קודם כל אני רוצה להודות לכם שהזמנתם אותנו וטוב שאנחנו עשינו את הסיור וראינו גם את החלק של הבנות ואת הכיתות של הבנים. אנחנו, בישיבת הוועדה, קיימנו ישיבות על הילדים שנושרים מבתי הספר, עולים חדשים מברית המועצות וגם מאתיופיה. רצינו להבין באמת למה זה קורה, בדקנו מאיזה סיבות ילדים נושרים ומתברר שילדים שלפעמים יש להם קושי בשפה משעמם להם בכיתות והם מחפשים מסגרות אחרות, שלא משעמם בהן, ולא תמיד בית ספר, בגלל כל מיני סיבות, יכול לתת לילד את מה שהוא זקוק לו. עקב זה אנחנו פוגשים לפעמים ילדים בחוץ.

פה יושבים נציגים ממשרד הקליטה ואני חושבת במיוחד עכשיו, בעשרים השנים האחרונות, כשהגיעה העלייה הגדולה וגם הגיעו עולים מכל רחבי העולם, במיוחד בשנים האחרונות, משרד הקליטה עשה הכל כדי לעזור ולסייע. פה יושב אביגדור לויתן, שכבר התחיל פרויקט כמה חודשים ואני רוצה שאביגדור יספר על הפרויקט הזה, שאני גם קצת ליוויתי אותו ושידכתי בין המועצות למשרד הקליטה, אז יכול להיות שהפרויקט הזה יעזור גם לפנימייה שלכם.
אביגדור לויתן
משרד הקליטה התחיל השנה בתכנית חדשה, כחול ולבן-לזהות יהודית ציונית, במטרה להקנות ערכים ציוניים יהודיים לעולים, במיוחד לנוער, לצעירים ולסטודנטים. אנחנו מתחילים את הפרויקט הזה באמצעות שני גופים, הגוף הראשון זה עמותה והגוף השני זה מרכז לתרבות יהודית. נכנסנו לקרוב ל-30 יישובים ובאמת אלפי תלמידים בבתי הספר. אנחנו מתמקדים בבתי הספר הממלכתיים, כאשר יש תכנית מאוד מאוד שלמה ומסודרת עם מפגשי תוכן, עם הצגות, עם סיורים, עם אירועים וסדנאות, כשהמטרה באמת זה לקרב את בני הנוער העולה לארץ ישראל, לציונות, לתרבות ולמורשת ישראל.

לפי בקשתה של חברת הכנסת שמטוב, כחריג אנחנו גם נהיה מוכנים להיכנס למסגרת הזאת של דוד ואני אבדוק איזה גוף משני הגופים האלה מתאים ביותר להיכנס אליכם, עם תכנית מובנית, מסודרת ואני מקווה שאנחנו ניתן את ההשלמה ללימודים הפרונטליים הרגילים שנעשים כאן.
היו"ר ליה שמטוב
תודה.
אורה מורלי
אני שמחה שביקרתי במסגרות האלה, אני מודעת לקשיים של ילדים ונערים בגילאי התיכון. אנחנו נמסור לעולים שמגיעים אלינו על המסגרת הזאת. יש יועצות קליטה דוברות שפה שמטפלות בעולים. יש אולפן, גם אחרי האולפן עדיין יש כאלה שמתקשים בשפה ועדיין לא יכולים להשתלב במסגרות רגילות, אז הנה, יש לנו עוד פה אפיק, עוד מסגרת.

דיברתי גם עם הרב סמסון, אם הם יכולים לתת באולפן פעילות חברתית וסיורים במסגרת האולפן ואנחנו נהיה בקשר.
היו"ר ליה שמטוב
יפה מאוד, אז משהו הרווחנו.

עיריית ירושלים, בבקשה.
חוה בריטור
במסגרת הקיימת שמתקיימת כבר שלוש שנים באמת זו יוזמה של, תרשה לי לומר, משוגע לדבר. הרב סמסון שבא עם הרעיון כבר לפני ארבע שנים או קודם, אמר שיש תלמידים שנמצאים במוסדות החינוך הטובים ביותר בעיר ירושלים ומשם הם מגיעים ישר לרחוב או למקומות אחרים, בואו נראה מה ניתן לעשות. אחרי מחשבה וישיבות, הרב טויבר היה זה שהרים את הכפפה ואמר 'אני מוכן שהמסגרת הזאת תיכנס אליי, תשתלב בתוך בית הספר שלי', התנאי היה באמת שהמסגרת היא חלק מבית הספר, חלק מהישיבה, לא מסגרת נפרדת עצמאית, לא אולפן עולים, כמו שאנחנו מכירים אותו, מקום שמלמד רק עברית, והמטרה באמת היא להעביר את התלמידים בהדרגה ללימוד בשפה העברית ברמה כזאת או אחרת. עוד לא בדקנו את התוצרים הסופיים, אנחנו עוד בשלב המעבר. ראינו תלמיד שנמצא שנתיים בארץ ולא יכול לדבר עברית, זו בעיה מאוד חמורה, ילד כזה שכבר שנתיים ישב במערכת חינוך כלשהי בזבז שנתיים מזמנו. המסגרת הזאת טובה, ראויה, מכובדת, מכבדת ונותנת מענה להורים, לתלמידים ואני מברכת על זה.
דוד סמסון
אני רוצה להרגיע אותך שבתוצאות של הבגרות בלשון, כל התלמידים עברו. לדעתי זה נס, אבל...
חוה בריטור
זה יפה מאוד, כל הכבוד.
היו"ר ליה שמטוב
גב' בארי, שלום. אנחנו פה דיברנו קצת על איך אפשר לסייע. את כנראה קצת מכירה את המקום ואת הפרויקט, אז תספרי לנו בבקשה איזה קשיים, אולי הכל בסדר, איך אתם מפקחים, עוזרים.
דסי בארי
קודם כל זכיתי להכיר גם את המקום וגם את הפרויקט. אני אגיד על הפרויקט ועל האכסניה. אל"ף, ישיבת 'נתיב מאיר' היא אחת הישיבות החשובות בארץ בחינוך הדתי העל יסודי, אבל בי"ת, אחד הגופים הטובים והעושים בכל מיני דברים, בעיר בכלל ובנושאים של עלייה, גם נוער שעולה ללא הורים, לאו דווקא עלייה במובן החוקתי שלה, אלא באמת נוער שמגיע מהתפוצות למדינת ישראל, עם הוריו או בלי הוריו.
היו"ר ליה שמטוב
בתכנית נעל"ה?
מאיר טויבר
יש תכניות קצרות, לכמה חודשים, מאוסטרליה, או משיקגו, הם באים לעשרה חודשים ו---
דסי בארי
אלה תכניות שיש בהן ערכים ציוניים ממדרגה ראשונה והמקום הזה מהווה להם בית. הוא מהווה בית נהדר גם לעולים מאתיופיה והוא מהווה בית נהדר לפרויקט החשוב של YTA, ובעניין הזה אני אומרת תודה רבה לאכסניה.

---
היו"ר ליה שמטוב
אנחנו מקווים שבכל זאת בעזרת ה', ויש לי יד קלה, הכל יסתדר. אנחנו נשמח מאוד לטפל בוועדה. אנחנו הבטחנו בקיץ, לפני סיום הלימודים, לעשות כנס בכנסת ולהזמין את התלמידים ולחלק את התעודות ואני חושבת שזה יהיה גם חג לקראת חופשת הקיץ.

מנעל"ה, אתה רוצה להגיד משהו?
אברהם רייכמן
לא, רק לומר תודה ולאחל לכולנו בהצלחה.
היו"ר ליה שמטוב
תודה. תודה רבה על הכל. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים