PAGE
24
ועדת משנה לגיבוש כללי אתיקה לחברי הכנסת

26.10.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכנסת

לגיבוש כללי אתיקה לחברי הכנסת

יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"א (26 באוקטובר 2010), שעה 14:30

דיון בפרק ז': עיסוק נוסף

חברי הוועדה: חיים אורון – היו"ר

שלי יחימוביץ

פרופ' יצחק זמיר, יו"ר הוועדה הציבורית לגיבוש כללי האתיקה לחברי הכנסת

עו"ד אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת

שילה וולף

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

עיסוק נוסף

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. ממש לפני כמה דקות חבר הכנסת כץ הודיע לי שמסיבות אישיות הוא נאלץ לנסוע לסעוד את אביו המאושפז ולכן אנחנו לא נדון היום בסעיף הזה אלא נמשיך על פי הסדר. בישיבה הקודמת התחלנו את הפרק על תפקידים מיוחדים והגענו עד סעיף 72.

נכון, נשארו לנו סעיפים 73, 74 ו-75.

נכון. אנחנו עכשיו עוברים לסעיף 73 בעמוד 43.

התחלנו לדבר על הפרק של תפקידים מיוחדים. בנוסח שבפניכם יש את השינויים מהישיבה הקודמת, סעיפים מסוימים שהוחלט לשנות וסעיפים מסוימים שהוחלט למחוק. הסעיפים שנותרו בפרק הזה – 73, 73 ו-75 – עניינם בכהונה של חבר כנסת בתפקיד מיוחד - ואני מזכירה שהגדרנו מה הם תפקידים מיוחדים – כיושב ראש כנסת, סגן יושב ראש, יושב ראש ועדה, ראש אופוזיציה, חבר ועדת האתיקה וחבר בוועדה לבחירת שופטים, דיינים וכולי. אלה הם התפקידים המיוחדים.


הסעיפים שנותרו עוסקים ביכולת של חבר כנסת לכהן בתפקידים האלה במצב שמתקיימים הליכים פליליים וכדומה, ותכף נפרט את זה, ובאפשרות לקבוע שהוא לא ייבחר לתפקיד כזה או שהכהונה שלו תושעה או תופסק.


כבר היום יש הוראות דומות בעניינים האלה וזה נושא שמוסדר, לא בכללי האתיקה בכלל, אלא היום יש הוראות בעניינים האלה בחוק ומכוחו גם בתקנון הכנסת. כל ההוראות שקיימות היום גם מופיעות כאן בצד.


אולי אני אומר מה מוצע ופרופסור זמיר יוכל להסביר את זה. אני אומר מה הם ההבדלים העיקריים.


מה שמוצע לכם בסעיף 73 בעמוד 43 אומר:

וועדת האתיקה רשאית להחליט כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד לכהונה בתפקיד מיוחד, אם היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו, או אם מתקיים נגדו הליך פלילי, או אם הורשע בפסק דין סופי, והכל אם מדובר בעבירה חמורה.


אני אסביר את האמור מבחינת המינוחים.

היועץ המשפטי מסר עותק של כתב אישום נגדו - הכוונה היא שכאשר מתגבשת כוונה להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת, הרי לפי חוק החסינות היועץ מוסר עותק של כתב האישום ותוך שלושים ימים חבר הכנסת יכול לבקש חסינות. לא ביקש, מתנהל התיק בבית משפט. ביקש, מחליטה הכנסת אם תהיה חסינות או לא. יש את הרגע שבו היועץ מוסר את טיוטת כתב האישום, בעצם החליט כבר להגיש כתב אישום.


מתקיים ההליך הפלילי, זה ברור. או הורשע בפסק דין סופי, אני מזכירה שחבר כנסת שמורשע בפסק דין סופי, אם נקבע קלון, הכהונה שלו בכנסת חדלה, אבל אם לא נקבע קלון, הוא יכול להמשיך להיות חבר כנסת, והכל אם מדובר בעבירה חמורה כאשר יש לנו הגדרה בסעיף ההגדרות מהי עבירה חמורה.

הדברים האלה הם בחקיקה.

נכון, בהבדלים מסוימים ותכף אני אומר מה ההבדל.


עבירה חמורה מוגדרת בסעיף ההגדרות כעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה חבר הכנסת אינו ראוי לכהן בתפקיד מיוחד או לכהן בו ללא סייגים. המונח הזה, עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אדם לא ראוי לכהן בתפקיד מסוים, זה מונח שאנחנו משתמשים בו בחקיקה במקום לומר עבירה שיש עמה קלון, כאשר הנסיבות של אותה עבירה לא מתאימות לכך שאדם יכהן בתפקיד מסוים.


זה מבחינת הנוסח של מה שמוצע כאן. אני רוצה להציג בקצרה מה קיים היום ולעמוד על ההבדלים. כבר היום כמובן יש הוראות שמונעות מחברי כנסת לכהן בתפקידים מסוימים. היום, ככלל, מי שמטפל בעניין הזה, זאת לא ועדת האתיקה, כפי שמוצע בכללים, אלא ועדת הכנסת, כמובן בדיון פתוח ופומבי. יש הבדל משמעותי בין הדיונים.

למה השינוי הזה?

אולי תכף פרופסור זמיר יסביר. אני רק אומר קודם את העיקרון. היום למשל קבוע לנו בתקנון שוועדת הכנסת יכולה לקבוע לפי הצעה של ועדת האתיקה שחבר כנסת לא יהיה מועמד לתפקיד של יושב ראש כנסת או סגן יושב ראש כנסת. אגב, העילות הן דומות – אם הוגש עותק של כתב אישום או אם הורשע בפסק דין סופי והיום אין הבחנה כזאת של עבירה חמורה. אין התייחסות אלא מדובר על כל עבירה.

עבירה חמורה בפסק דין חלוט או שהיא קלון או שהיא לא קלון או שיש עבירה חמורה שהיא לא קלון?

על פי רוב, אם זאת עבירה חמורה, בית המשפט גם יקבע קלון.

ואז ממילא הוא לא חבר כנסת.

נכון, אבל כאן אנחנו מדברים גם על השלב הקודם.

בסדר. זאת השאלה.

אני יכול להסביר את זה. אין הגדרה בעבירה שיש עמה קלון. יש תפיסה, יש הבנה אבל אין הגדרה ממשית. כאשר אנחנו מדברים על העניין הזה של עבירה שיש עמה קלון, זה כאשר בית המשפט, בעקבות פסק דין, מחליט אם בעבירה הזאת יש קלון והוא יושב לאור תקדימים וקריטריונים כלליים ומחליט אם בנסיבות האלה יש קלון. זה נוסח ישן של המחוקק. הרבה שנים כבר המחוקק משתמש נוסח חדש משום שזה לא היה מספיק ברור. לכן משתמשים בנוסח שקיים כאן בהגדרה: עבירה שמפאת נסיבותיה וכולי הוא לא ראוי לכהן בתפקיד.

אני שואל שאלה אחרת. האם יכול להיות חמור אבל לא יהיה קלון?

כן.

השופט לא קובע קלון.

אז השאלה היא אם הכנסת קובעת וזה במקרה של פסק דין סופי. כאן יש גם הוראות לגבי ההליך שהוא לא ההליך הסופי, ואני מציע שנתחיל אתו. כלומר, יש כתב אישום.

אנחנו עוד רחוקים מהקלון. אנחנו עוד רחוקים מהשלב הזה.

נכון, אבל ההצעה וגם הפרקטיקה אומרת שיש הליכים שקשורים לא במצב של פסק דין סופי אלא במצב של כתב אישום או הליך משפטי וכולי, ואז השאלה האם חמור או לא חמור, היא עוד לא על השולחן, או שכן?

כן. ועדת האתיקה תקבע שהוא לא ראוי לכהן כי היועץ מסר עותק של כתב אישום בעבירה חמורה.

מי הגדיר את העבירה החמורה?

איך ועדת האתיקה יכולה להגדיר דבר כזה?

היא תחשוב שזאת עבירה שלא ראוי שמי שמואשם בה יכהן כיושב ראש ועדה בכנסת.

איך בית משפט מגדיר? אותו הדבר בדיוק.

ועדת האתיקה היא לא בית משפט.

לא, אבל גם הוא לא מגדיר את זה על יסוד ראיות שמביאים בפניו. הוא אומר שעבירה של גניבה בסיטואציה הזאת היא עבירה, כפי שכתוב כאן. בעבר הוא היה אומר שיש עמה קלון. אגב, עבירה שיש עמה קלון, הפרקליטות צריכה לבקש אבל לפעמים היא לא מבקשת מסיבה זו או מסיבה אחרת וזאת יכולה להיות עבירה חמורה מאוד. נניח שמישהו לוקח שוחד והוא הורשע בלקיחת שוחד, הפרקליטות לא ביקשה שיחליטו שיש בעבירה הזאת קלון.

היו מקרים כאלה.

הוא צריך לשבת בכנסת? זה בא לוועדת האתיקה, היא לוקחת את ההגדרה הזאת שאומרת שהעבירה הזאת, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, חבר הכנסת אינו ראוי לכהן בתפקיד המיוחד הזה, למשל להיות יושב ראש ועדת החוקה.

אני אגיד לך איפה הקושי שלי. הקושי שלי הוא בכניסה של ועדת האתיקה לתחום שהוא מאוד מאוד משיק לתחום הפלילי, בעיקר בשלב שעוד אין פסק דין. נניח לצורך העניין הזה יש כתב אישום מאוד מאוד חמור.

כמו עם שרים. זה הכלל שחל היום לגבי שרים. שר, מספיק שמוגש נגדו כתב אישום, הוא צריך להתפטר מתפקידו.

יכול להיות שצריך לשנות את החקיקה.

זה לא בחוק. הכלל לגבי השרים הוא בפסיקה של בית המשפט והוא לא בחוק.

אני מאוד מתלבט בשאלה. הייתה לי על זה שיחה עם ארבל בהקשר טיפה יותר רחב ואולי זאת ההזדמנות להחליף על זה דברים. האם בכלל אנחנו צריכים לקבל שמכהנים בכנסת חברי כנסת במעמד שונה? או שאתה חבר כנסת ואז יש לך את כל הזכויות, או שאתה לא חבר כנסת. האפשרות של ועדות כנסת - - בכל הרכב שלא יהיה – בסופו של דבר היא לא בית משפט.


אני אתן לכם דוגמה נקייה ולא ניכנס לתחום הפוליטי עצמו. אדם הואשם בעבירה חמורה של תאונת דרכים ואז ועדת האתיקה תאמר שהוא לא ראוי לעמוד בראשות ועדת הכלכלה כי בתקנון הכנסת ועדת הכלכלה עוסקת בנושא של תאונות דרכים.

זה החוק היום. חוק. החוק יותר מרחיק לכת. הוא אומר שאם היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום בכל עבירה שהיא – עבירת דרכים קלה – ועדת הכנסת – השאלה למה ועדת הכנסת ולא ועדת האתיקה, זאת שאלה נפרדת – ועדה של הכנסת יכולה לומר שהוא לא יכול לכהן כיושב ראש הכנסת או כסגן יושב ראש הכנסת.

זה החוק הקיים.

זה החוק הקיים. אנחנו באנו ואמרנו כאן שני דברים.

או כיושב ראש ועדה. גם כיושב ראש ועדה. גם היום בתקנון מדובר על יושב ראש ועדה.

כן. יושב ראש ועדה. אנחנו אמרנו שמסיבות שונות, שאפשר להסביר אותן, חושבים שוועדת האתיקה מתאימה לזה יותר מוועדת הכנסת משום שוועדת הכנסת ביי דפנישן – אני כבר לא צריך להביא דוגמאות – היא ועדה שמורכבת על בסיס סיעתי ופוליטי, ובאופן טבעי יש לה שיקולים פוליטיים וזה מה שאתה אומר, שבעניינים מהסוג הזה שצריך לשפוט לא מבחינה פוליטית אלא את העבירה לגופה, ועדת האתיקה מתאימה יותר מוועדת הכנסת.

איך אתה פותר את בעיית השקיפות? ועדת האתיקה בהגדרה היא ועדה סגורה.

ועדת האתיקה תחליט שהיא שקופה.

היא לא שקופה.

אם בנושא הזה רוצים לפתור את בעיית השקיפות, זה בידי ועדת האתיקה.

בדיון פתוח?

למה לא? אנחנו לא נכנסנו לזה אבל זה בידי ועדת האתיקה.

אני מאוד מוטרדת מזה. אני חושבת שצריך לשים מגבלות לכוח של חברי כנסת כלפי חבריהם.

זה את אומרת לגבי החוק הקיים.

את בעצם רוצה לבטל את החוק.

לא. אני מעלה כאן הרהורים. אנחנו בדיון פתוח. אני לא חייבת להיות ממוקדת כרגע. לפעמים אני חייבת, אבל לא כרגע. אגב, בעיניי אדם שתלוי ועומד נגדו כתב אישום, לא יכול לכהן כחבר כנסת אבל זאת עמדתי - יש מי שעמדתם שונה - והחוק לא מחייב זאת.

נכון.

אני חושבת שלהפקיר – כן, אני אומרת את המילה להפקיר – את ההחלטה הזאת בידי "חבריו" של אותו חבר כנסת, זה להקנות לעתים כוח לרוב פוליטי, שמונע ממניעים פוליטיים, לקולה ולחומרה. מצד אחד להחליט שמי שעשה עבירה איומה ונוראה שמעוררת תיעוב בציבור, ימשיך לכהן בתפקיד, ומי שעשה עבירה קלה אבל יש נגדו רוב פוליטי מסוים, יפסיק לכהן. אני מוטרדת מהכוח הזה. אני מוטרדת כי אני רואה אותו מול העיניים מתרחש יום יום ושעה שעה, ויש מי שמבקשים להפוך גם את ועדת הכנסת וגם את ועדת האתיקה לבית דין שדה, להיפרע בו על בסיס פוליטי ואני חושבת שיש כאן סכנה שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת.


אני לא יודעת, יכול להיות שבעבר, בכנסת קודמות, זה היה שונה, אבל בכנסת הזאת אני חושבת שזה מאוד מאוד מובהק ובולט. יש לי תחושת בטן עזה שזה ילך ויחמיר עם הזמן.

אני הייתי אומר שהיום החוק, לאחר הדיונים בכנסת, לאור ניסיון שהיה בכנסת, קבע את זה כאן ונתן את הסמכות לגוף הרבה יותר פוליטי מאשר ועדת האתיקה וזאת ועדת הכנסת. ועדת האתיקה היא הגוף הפחות פוליטי.

בין היתר הוא פחות פוליטי כי הוא פחות שקוף. אל תשכח את זה. ברגע שאתה הופך גוף לשקוף, הוא גם הופך להיות פוליטי וחברי הכנסת מתכתבים כבר עם הציבור שלהם, ובצדק מבחינתם.

בסדר. אנחנו לא דיברנו על הפתיחות, אבל עדיין אני חושב שוועדת האתיקה, בגלל ההרכב שלה הלא סיעתי, היא פחות פוליטית מוועדת הכנסת.

יש היום ממילא לוועדת האתיקה, עם כל מה שאת אומרת, סמכות להטיל סנקציות די חמורות על חברי הכנסת. אין מנוס, משום שאם מוציאים את זה מוועדת האתיקה, אחת משתיים: או שמעבירים את זה לגוף יותר פוליטי, כמו נניח ועדת הכנסת, או שום גוף בכנסת ואז יהיה זמן קצר מאוד עד שימנו גוף חיצוני. הכנסת היא גוף יחיד ומיוחד במינו שבו הדיונים על עבירות אתיות נעשים בפנים על ידי ועדה של אותו גוף ולא יוצאים החוצה. אגב, בדיונים שלנו, שאנחנו מקיימים את הישיבות, היו אלינו פניות שנוציא את זה.

אני יודעת. דיברנו על זה.

אמרנו לא. אם את לא נותנת לאיזשהו גוף את הסמכות, כמו שיש היום לוועדת האתיקה, להטיל סנקציות די חמורות - יש לנו משכורת, יש השתתפות - בהכרח את תצטרכי למנות גוף חיצוני כפי שמקובל, בראשות שופט בדימוס וכדומה. אנחנו התנגדנו לזה ואנחנו חושבים שצריך לחזק את ועדת האתיקה.

זאת דילמה קשה.

אני לא יודע אם זה הדבר הטוב, אבל בוודאי הוא הדבר הרע במיעוטו.

אני לא בעד שנשנה את החוק. אני יודע מה המשמעות היום של שינוי החוק כאשר בעצם אומרים שהם החליטו וכולי וכולי.

לא הבנתי. מה הם החליטו?

שגם אם חבר כנסת נאשם בעבירה חמורה, הם לא נוגעים בו. זאת המשמעות של ביטול החוק.

אתה צודק.

אז נשארנו עם הדילמה מהי המסגרת הנכונה לקיים את ההחלטה הזאת. קודם כל, אני לא קורא לה סנקציה. היא קצת מבחינה זו דומה לסוג של ועדת שפניץ, לאי כשירות. יושב ראש ועדה, זה לא שאני מונע ממנו הטבה – נדמה לי שיש לו תוספת למשכורת –

ויש חניה יותר קרובה ליציאת חברי הכנסת.

זה לא שאני קונס אותו אלא אתה מונע זכות קיימת ואתה מוריד אותה ממנו. אתה אומר: אתה לא כשיר לתפקיד שהוא מעבר.


באופן פרקטי אני מתקשה לראות ועדת אתיקה פתוחה. אני מודה, אני מתקשה. זה יכול היה להיות פתרון, אבל בסוף זה חדר שיושבים בו ארבעה אנשים ומקיימים דיונים. תאר לעצמך ישיבה שדנה אם צחי הנגבי יכול להיות יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. יושבים בתוך סגור ומחליטים, לא משנה כרגע מה.

היום ועדת הכנסת יכולה להחליט את זה.

נכון.

אז למה זה לא עלה?

אף אחד לא העלה את זה. אף אחד לא יזם את זה.

אבל יש חברי כנסת שמיד ייזמו לגביהם את הדבר הזה.

יכול להיות שאלה המדרגות. קודם כל, להפוך את האפשרות לחובה. ברגע שמתרחש אירוע כזה, ועדת האתיקה צריכה לדון בו. היא יכולה להחליט שאין עילה והיא יכולה להחליט שיש עילה.

אנחנו הצענו משהו בכיוון הזה. מדובר כאן על הגשת כתב אישום על ידי היועץ המשפטי. אנחנו הצענו שהיועץ לאתיקה אותו הצענו, אחד התפקידים שלו, הוא צריך לדעת את זה והוא בא עם זה לוועדת האתיקה לידיעתה ואז זה בידיה.

לא, אני חושב שאין כתב אישום סודי לחבר כנסת אבל אני הולך צעד יותר רחוק ממך. הרי זה לא סוד. יושב ראש כנסת קיבל הודעה פורמלית, הוא חייב להודיע לוועדת האתיקה. ועדת האתיקה קיימה דיון. זאת האשמה של סגירת מרפסת או עבירת תנועה.

ציד חוגלות.

היה דבר כזה?

כן. ציד חוגלות וועדת האתיקה אומרת שלפי דעתה אין עילה.

החסינות חלה על ציד חוגלות?

הוסרה.

פעם היה צריך להסיר חסינות על הכל.

אני לא במישור של הסרת חסינות.

לא, היא שאלה משהו אחר.

היו חברי כנסת שעברו על עבירות תעבורה, חניה על מדרכה, משום שהיו חברי כנסת שניצלו את זה בצורה חריפה ואז שינו את החוק.

יכול להיות שתהיה מסננת של ועדת האתיקה, אבל אם ועדת האתיקה החליטה שיש עילה, זה לא יסתיים בוועדת האתיקה אלא אז הסמכות היא בוועדת הכנסת. ועדת האתיקה היא כאילו המסננת, היא יכולה לומר שאין עילה – נגיד לצורך העניין ציד חוגלות – ועכשיו תשאל אותי מה יקרה עם חבר כנסת אחר, למרות שהיא החליטה. אני אומר לא. זאת אומרת, זה לא יכול להיות.

למה ועדת הכנסת עדיפה על ועדת האתיקה? זה אולי תפקיד לא נוח אבל היא מקבלת היום החלטות קשות.

לא, לא בגלל הדבר הזה.

למה שהיא לא תקבל? סומכים עליה בכל כך הרבה דברים.

זה הרבה יותר מרחיק לכת. למנוע מחבר כנסת לכהן כיושב ראש ועדה – אני לא רוצה לדבר על יושב ראש הכנסת –

היום יש סמכות לוועדת הכנסת.

בסדר, אבל יצחק מבקש להשאיר את זה בוועדת האתיקה.

להעביר את זה לוועדת האתיקה.

יש כאן פרק של עיצומים בו אנחנו מציעים לתת לוועדת האתיקה סמכויות נרחבות יותר.

שם נתווכח יותר, על הסמכות של איסור לכהן כיושב ראש.

זה גם כאן. זה כבר מתקשר.

יש הבדל - אני כל הזמן מנסה לעשות הבחנה – בין עבירות פליליות לבין עבירות אתיות. אנחנו עכשיו במגרש של עבירה פלילית כאשר סמכות חיצונית לכנסת בחנה את כל הנתונים והגיעה למסקנה שיש עילה למהלך פלילי כנגד האדם, בדרך כלל אחרי שימוע ואחרי הכל. הכנסת עומדת בפני שאלה. הוגש כתב אישום על ידי גורם מוסמך עם כל הבלמים שקיימים בעניין הזה ועכשיו מה קורה עם חבר הכנסת שלא התפטר. אם הוא התפטר, נגמר העניין. הוא לא התפטר, אבל חוץ מזה שהוא לא מתפטר, הוא גם ממלא תפקיד בהגדרה של התפקיד. אז אתם אומרים – ואני מוכן ללכת אתכם – שבמצב הזה יש מקום לדיון בעובדה שהוא ממלא תפקיד.


אני פשוט מציע שתי אינסטנציות והאחת אולי תפתור חלק גדול מהמקרים, ואלה המקרים הלא חמורים אבל הם לא יעברו כי אף אחד לא הגיש תלונה נגד צחי הנגבי אלא הם לא יעברו כי מישהו אמר שאין עילה, וגם אתה אומר שזה מה שצריך לעשות. אין עילה, אנחנו לא מוכנים. אבל אם אומרים שיש עילה, ללכת לאדם שהוא יושב ראש ועדת כספים, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, שזה כל מעמדו בכנסת ואומרים לו שהוא יעוף משם, כשהוא בטוח שהוא זכאי, כרגיל, וכולי.


אתה צודק, מצד אחד הפורום הזה הוא מאוד פוליטי, מצד שני יש בו את משקל השקיפות.

השקיפות לא מועילה במקרה הזה. השקיפות מגבירה את הדיאלוג בין חבר הכנסת לבין מצביעיו הפוליטיים.

לא רק מצביעיו. חלק מהרעיון שוועדת האתיקה חסויה, זה כדי שחברים יוכל לדבר חופשי ולא להיות משותקים על ידי חבריהם שעניינם נדון באותה עת בוועדה.

אני חושב שעניין השקיפות בחלקו יכול וצריך לבוא לידי פתרון על ידי הנמקה. ועדת האתיקה יושבת והיא מדווחת לציבור למה היא החליטה כך או אחרת.

ג'ומס, אל תשכח שוועדת זמיר ממליצה להרחיב טיפה את ועדת האתיקה ולא להשאיר אותה כפי שהיא.

יכול להיות שוועדת האתיקה בהרכב של כל החברים, אבל השאלה אם נגיע לשם כי יש כאן בעיה עם הרכבים.

זה הפרק הבא.

נתחיל את הסיפור הזה של הרכבים ואני לא יודע אם ההרכבים יפתרו את העניין הזה.

קואליציה ואופוזיציה כאן, לא פותרות את הבעיה.

אני מתכוון להרכבים שמישהו יסחב את ההרכב הנוח לו.

זאת לא הצעה שלנו.

מה זה מישהו?

יושב ראש הוועדה.

זאת לא ההצעה שלנו.

ההצעה שלכם מדברת על הרכב קבוע וערעור. אתה אומר שאינסטנצית הערעור היא תהיה האינסטנציה שבפניה נושא כזה יידון לא כערעור אלא מלכתחילה.

יכול להיות. כן.

בסדר. אני מבין שאנחנו לא הולכים כרגע לוועדת הכנסת אלא כרגע אנחנו בעצם מקבלים את הנוסח כפי שמופיע כאן. השאלה, מהי ועדת האתיקה שתדון בזה, נשאיר, בין אם נקבל את ההצעה של שבעה וארבעה או לא.

צריך להביא בחשבון שתיקון כזה כרוך בחקיקה. התקנון היום קובע דברים אחרים.

בסדר. אני מתקשה לראות את זה עובר, אבל בוא נראה.

היום למשל בחוק יסוד: הכנסת כתוב שהכנסת בתקנונה יכולה לקבוע סייגים לבחירת יושב ראש הכנסת. צריך לתקן את החקיקה. בסדר, יש כאן עוד דברים שמחייבים תיקון.

כאן זאת אמירה גורפת. ברגע שהוגש כתב אישום כנגד חבר כנסת ולאו דווקא בעבירה חמורה, הנושא שלו נדון בוועדת האתיקה.

לא, כאן כתוב שזה בעבירה חמורה.

היא קובעת שזאת עבירה חמורה.

כן.

העבירה החמורה שכתובה כאן בשלב שלפני פסק דין, היא עילה להם לומר שזאת לא עבירה חמורה ולכן אנחנו לא עושים.

נוסיף כאן שיושב ראש הכנסת יעביר לוועדת האתיקה עותק של כתב האישום והיא תדון.

כן. היא בעצם תקבע אם זאת עבירה חמורה או לא חמורה. שוב, בקלון אין דיון, בפסק דין חלוט שהוא לא קלון –

יש דיון. היא יכולה להחליט.

היא יכולה להחליט.

הקלון יכול להיות היום רק לאחר מתן פסק הדין. משהוגש כתב אישום, אין קלון. בעצם היום זאת כל עבירה קלה, אבל כאן באים ואומרים: לא, בעבירה קלה אתה לא יכול לעשות את זה, אין סמכות לוועדת האתיקה אלא רק בעבירות חמורות.

אני נחשפתי לעניין הזה כאשר הגשתי הצעה לוועדת הכספים בנושא של נשיא מסוים ואמרתי שבעבירות מהסוג הזה, אי אפשר להמשיך לשלם את ה-2-3-4 מיליון שקלים בשנה בתקופה שהדבר מונח על השולחן. אז קיבלתי תשובות מיועצים משפטיים.

זה לפני הרשעה.

זכות החפות וכל הדברים האלה.

שלילת זכויות נלוות, רק אחרי הרשעה.

אז ניסיתי להגיש הצעה נוספת ואז נאמר שהזכויות הנוספות, אם יש קלון, נגמרות. היועץ המשפטי לממשלה – וזה התקבל – בתשובה לבג"ץ בין השאר השתמש בהחלטה הזאת כדי לומר למה הוא נקט כך וכך. זה היה אחד הנימוקים כי למשמעות יש גם משמעות כספית גדולה. כשניסיתי להגיש הצעה נוספת שאמרה שאם היועץ המשפטי לממשלה יבוא ויאמר שהוא רואה בעבירות האלה עבירות שאם הן יתממשו, יש עמן קלון, אז ועדת הכספים תוכל לקבל החלטה שאומרת שעוצרים את הכסף. כאן מדובר על פריבילגיה שבפריבילגיה. זה לא להיות יושב ראש ועדה אלא זאת פריבילגיה שנתונה רק לראש ממשלה ולנשיא. כמובן שלא קיבלתי רוב.

אני חושב שעדיף, במקום שאתם תהיו תלויים בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שהוא יאמר לדעתו אם יש קלון אם הוא הורשע, אני חושב שיותר צודק ויותר נכון שאתם תגבשו את הדעה הזאת בלי להיות תלויים ביועץ המשפטי לממשלה.

חוות הדעת של היועץ המשפטי לא מחייבת. זאת עוד חוות דעת שאתה יכול לקבל אותה או לא לקבל אותה.

אז אין מניעה. כאשר עניין כזה בא, יש לכם יועץ משפטי של הכנסת ואתם יכולים לשאול אותו לדעתו.

אתה צודק. הוא צריך לתת חוות דעת פורמליות.

אנחנו מסכמים. אני מציע שסעיף 73 במהותו יישאר כפי שהוא. נוספת כאן חובת ההודעה.

שהיושב ראש יעביר והוועדה תדון בכל מקרה כאשר יש עותק של כתב אישום או הליך פלילי או פסק דין.

למה שלא נכתוב גם שהיועץ המשפטי של הכנסת יגבש חוות דעת מקצועית?

אני ממילא מגבש חוות דעת.

זה מובן מאליו.

זה לא מובן מאליו.

למה? אנחנו היועצים המשפטיים של ועדת האתיקה.

לא צריך לכתוב את זה כך.

אני חושבת שזה דבר שהוא כל כך כבד משקל, הוא כל כך משמעותי, שאנחנו צריכים להכניס כאן משהו. אתם אומרים לא היועץ המשפטי לממשלה אלא היועץ המשפטי של הכנסת.

אין בעיה לכתוב את זה.

מבחינת הנראות של זה. אני חושבת שזה צריך לעבור עוד שלב. אני חושבת שצריך לומר שיושב ראש הכנסת יורה ליועץ המשפטי של הכנסת לגבש חוות דעת משפטית וזה יעבירה לוועדת האתיקה אשר תחליט. משהו בנוסח הזה.

את הכנסת כאן מסננת נוספת.

נכון.

אנחנו הלכנו קודם למסלול שאמר שעצם העובדה שהוגש נגד חבר הכנסת כתב אישום, נמסרה לוועדת האתיקה וועדת האתיקה תקיים סוג של דיון, כמו שהיא מקיימת בקובלנה רגילה. על פניה נראה שאין כאן בעיה כי זה ציד חוגלות או על פניה יש בעיה ועכשיו אנחנו מבקשים 1, 2, 3. מבקשים מיושב ראש הכנסת, מבקשים לקבל את כתב האישום ומתחילים את התהליך. חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת היא ממין העניין. כלומר, אין לי בעיה לכתוב את זה.

אנחנו ממילא מלווים את הנושא.

אבל לא במצב שהוא יכול לעצור את זה לוועדת האתיקה.

לא, לא התכוונתי לזה. התכוונתי לכך שבתקנות האלה ייתרנו את היועץ המשפטי לממשלה ואמרנו שלא הוא שימליץ לנו כי הוא היועץ המשפטי לממשלה ולא לכנסת.

מה שאת מציעה לא קיים בכל יתר העבירות האתיות והסנקציות. בכולן היועץ המשפטי נמצא כמין יועץ לוועדה אבל לא כתוב בכל מקום שכאשר הוועדה דנה בתלונה כזאת וכזאת, היא צריכה קודם לקבל חוות דעת.

מה שאנחנו דנים בו, הוא לא דבר שבשגרה.

סילוק חבר כנסת מהישיבות, גם זאת לא שגרה, או שלילת משכורת לכמה חודשים, גם היא לא שגרה. את צריכה להתחיל לומר שבעבירות האלה והאלה כן. אני חושב שמהבחינה הזאת מה שקורה בפועל פותר את הבעיה כי היועץ המשפטי מעצמו נותן חוות דעת, ואם לא, הוועדה שואלת והוא נותן.

לא אתעקש על זה.

בסדר, נעבור לסעיף 74.

עכשיו דיברנו על סייג לבחירה, כלומר, אפשרות לקבוע שחבר כנסת מכהן לא ייבחר לתפקיד, אז היועץ מגיש עותק של כתב אישום או שמתקיים נגדו הליך פלילי. שוב, מדברים על עבירה חמורה כפי שהיא הוגדרה ומוצע שאם זה יושב ראש הכנסת, סגן יושב ראש הכנסת או ראש האופוזיציה, תוכל ועדת האתיקה להמליץ לכנסת להשעות אותו או לקבוע סייגים לכהונה, ואם זה ממלא תפקיד מיוחד אחר – יושב ראש ועדה או נציג בוועדה לבחירת שופטים ודיינים וכולי – תוכל ועדת האתיקה להשעות אותו מהכהונה או לקבוע לה סייגים.

מה זה נקרא לקבוע סייגים?

הוא לא יעסוק בעניינים מסוימים.

בציד חוגלות למשל.

בתפקידו כיושב ראש הוועדה.

אני לא אתווכח על זה, אבל אם הגיעו למסקנה שיש סיבות להטיל עליו סייגים, הוא לא יכול לעסוק. למה להוסיף את הסייגים לכהונתו?

גם היום אנחנו מטילים על חברי הכנסת סייגים מסוימים בנסיבות מסוימות. ניגוד עניינים למשל.

ניגוד עניינים, זה קיים תמיד.

נכון. אני אומרת שהעניין של להטיל סייגים על חבר הכנסת, הוא לא דבר חדש אלא הוא קיים.

על בעל תפקיד.

אני רוצה לומר מה היה הקו הכללי שהנחה את הוועדה שלנו. כמו שקיים במקרה הזה, כך גם במקרים אחרים, ישנם עניינים שמוסדרים היום על ידי חוק כאשר הכנסת קבעה בחוק. בדרך כלל – ואולי יש חריגים - מה שהכנסת כבר דנה, נתנה דעתה וקבעה בחוק, אנחנו בדרך כלל מאמצים. לפעמים מה שקרה זה שהכנסת הייתה קובעת באופן אקראי, ספורדי, משום שהיה מקרה מסוים בפניה והיא לא עסקה בתמונה כולה, ואז אנחנו ניסינו להכניס איזשהו סדר. זה מקרה כזה.


היום לפי החוק – סעיף 7(א) לחוק הכנסת – במקרה כזה הכנסת יכולה בהחלטה ברוב חבריה להשעות את יושב ראש הכנסת או סגנו לתקופה שתקבע או לקבוע סייגים לכהונתו. זה החוק היום. אפשר לשנות את החוק, אבל כל זמן שהחוק קיים, אין הגיון שכללי האתיקה יהיו.

בסדר. אני מקבל. זאת אומרת, אנחנו משאירים את סעיף 74(א)(1)( ו-(2) כפי שהוא.

יש היום הוראות דומות. כל הנושא הזה של השעיה הוא לא חדש אלא הוא קיים היום גם לגבי יושב ראש הכנסת, יושב ראש ועדה, חבר בוועדת מינויים, חבר בוועדת אתיקה וכולי אלא שהיום זה לא בוועדת האתיקה.


סעיף קטן (ב) מדבר על חבר כנסת שהושעה מהכהונה או שנקבעו סייגים לכהונה וניתן פסק דין, ואז יכולה ועדת האתיקה להחליט כך: אם זה יושב ראש הכנסת, סגן יושב ראש הכנסת או ראש האופוזיציה, היא מחליטה אם להמליץ לכנסת לבטל את ההשעיה או הסייגים או להעביר אותו באופן מוחלט מהכהונה. אם זה ממלא תפקיד אחר, לבטל את ההשעיה או את הסייגים או להעביר מכהונה.


השלב הראשון – סעיף (א) – לפני שניתן פסק דין, וסעיף (ב) הוא כאשר ניתן פסק דין. אין כאן חיוב שלה. זאת אומרת, יכול להיות שיהיה פסק דין מרשיע והיא תחליט להשאיר בכהונה וכולי. יש לה שיקול דעת מלא בעניין הזה, לפי תוצאות פסק הדין.

אבל כאן זאת כבר הכנסת.

אם זה יושב ראש הכנסת, סגן יושב ראש הכנסת או ראש האופוזיציה – הכנסת היא זאת שמשעה ולכן זאת המלצה, גם ב-(א) וגם ב-(ב). זאת המלצה שהכנסת תשעה. אם זה ממלא תפקיד אחר, למשל יושב ראש ועדה, היא יכולה להשעות והיא יכולה להחזיר אותו או להעביר אותו.


שוב, זה אותו עיקרון, אם הולכים עם אותו קו שמעבירים סמכויות לוועדת האתיקה בעניינים האלה.

הבעיה שלי היא אחרי פסק דין חלוט. אם יש פסק דין חלוט.

סופי. גם אחרי ערעור.

סופי. אחרי הכל. אם יש פסק דין חלוט והוא הורשע.

זה סעיף 75. תכף נראה גם את סעיף 75. יש כאן הבחנה. סעיף 74 מדבר על מצב בו הייתה השעיה ומה קורה משניתן פסק דין.

סעיף 74(א) מסדיר מצב זמני. זה מצב זמני שצריך לבוא לידי סיום משניתן פסק דין. זה 74(ב).

סעיף 75 מדבר על מצב שלא הייתה השעיה אלא הוא כיהן בתפקיד ואז ניתן פסק דין מרשיע. אז אומרים לוועדת האתיקה שהיא יכולה להמליץ להעביר אותו. היא לא חייבת. אם זה יושב ראש הכנסת או סגנו או ראש האופוזיציה וממלא תפקיד אחר, להעביר אותו. יש הבחנה האם הייתה השעיה או לא הייתה.


יש לנו היום הוראות בחוק שמאפשרות לכנסת להעביר יושב ראש כנסת או סגנו לאחר הרשעה אבל שוב, היום זה לפי הצעה של ועדת הכנסת ברוב חבריה.

אנחנו לא פותחים את העניין של ההעברה למרות שאני מודה שאחרי פסק דין סופי, אם יש פסק דין סופי –

ללא קלון.

ללא קלון, נכון.

אם כי זאת עבירה חמורה.

אם זאת עבירה חמורה, אני לא יודע איך אפשר להטיל על היועץ המשפטי, על המערכת המשפטית, כי שוב, המעבר הזה בין המערכת הפלילית למערכת של אתיקה, הוא נראה לי מאוד בעייתי. יתכבד היועץ המשפטי, הוא מבין את החוק, הוא מבין מה המשמעות של מה שהוא עושה, והוא צריך להבין שאם הוא נמנע מבקשת הקלון, הוא מגלגל את זה למוסד אחר שאין לו את הכלים ויש לו את כל המגרעות לדון בזה. זה בדיוק הנושא בו הוא דן.

אני אומר לך מה הכוונה וכך אני רואה את זה. האוטונומיה של הכנסת. היא ולא היועץ המשפטי לממשלה, ואפילו לא שופט של בית משפט, צריכה להחליט אם חבר כנסת מסוים ראוי לכהן בכנסת. אם תרצה, זאת הפרדת הרשויות, משהו מהסוג הזה. אגב, בכל הפרלמנטים בדרך כלל, הפרלמנט הוא שקובע אם חבר פרלמנט מכהן בתפקיד מסוים או שמדיחים אותו. תמיד את זה עושה הפרלמנט.

בסדר, גם כאן כל זה קיים. להוציא הדחה שהיא בפסק דין שיש עמו קלון, זה אוטומטי. אני רואה לנגד עיניי פסק דין – אני לא רוצה לחזור למקרה קונקרטי ועכשיו כל הציבור מתעסק אתו, כן קלון או לא קלון - שלמרות שהיועץ המשפטי ביקש קלון, השופטים החליטו שאין קלון.

דרך כלל שוכחים לבקש או לא מבקשים.

בסדר, אבל יכול להיות שצריך למצוא דרך שיועץ משפטי שמגיש כתב אישום כנגד חבר כנסת, עובדה שהוא השתמש בזה – ואני זוכר כי הייתי מעורב בזה – במקרה של קצב בבית המשפט העליון. הוא צריך להבין את המשמעות, מעבר לעניין אם יאשימו אותו או לא יאשימו אותו, אם יקנסו אותו או לא יקנסו אותו.

עופר חוגי הורשע ללא קלון.

הוא עושה עסקת טיעון. הוא רוצה לגמור את התיק ועושה עסקת טיעון ומוותר על זה, אז הכנסת מנועה מלנקוט צעדים נגד אדם שנמצא אשם בעבירה מאוד חמורה? אתה שולל מהכנסת את הסמכות הזאת ואני חושב שזאת סמכות אינהרנטית של הכנסת ולא של גוף חיצוני.

אני פוחד מהסמכות הזאת, ואני לא מסתיר זאת.

לצערי אני צריכה ללכת.

בואי נסיים את הנקודה הזאת. אני מבין שאנחנו משאירים את סעיף 75 כפי שהוא.

כאשר מדובר על יושב ראש הכנסת, סגנו וראש האופוזיציה, יש את מליאת הכנסת.

רוב חבריה.

ועדת האתיקה ממליצה.

זאת בעצם התאמה של מצב החוקים הקיימים בהבדל של תפקידה של ועדת הכנסת וועדת האתיקה.

נכון. ההוספה היא שזאת עבירה חמורה.


אלה שלושת הסעיפים – 73, 74 ו-75. אני עוברת לסעיף 76.

אולי נשאיר את זה פתוח ונחכה ליריב לוין.

לא, אנחנו רוצים לסיים עד ט"ו בשבט.

כן, אבל אנחנו גם צריכים להיות אפקטיביים. אם אנחנו נגמור על דברים שאין עליהם ולו גרם של קונצנזוס, אז מה עשינו?

הוא אמר שהוא יבוא. הוא יקרא את זה ואם הוא יגיד שהוא מבקש שנחזור לדיון, נחזור לדיון.

אם הוא לא יבוא, אני אוכל לעדכן אותו.


סעיף 76 אומר שוועדת הכנסת רשאית לקבוע שהסעיפים האלה שדיברנו עליהם עכשיו יחולו על נושאי תפקידים נוספים בכנסת כפי שהיא תקבע. כאן יש מחשבה אם יהיו תפקידים חדשים מיוחדים שלא קיימים היום, אפשר יהיה להחיל עליהם גם את ההוראות האלה. גם היום קבוע בתקנון שוועדת הכנסת יכולה להחיל את ההוראות בעניינים האלה על נושאי תפקידים אחרים בכנסת.

סעיף 77.

כאן מדובר על היועץ לאתיקה שהוא יודיע לוועדת האתיקה על כל מקרה שבו היועץ המשפטי לממשלה מוסר עותק של כתב אישום או מתקיים הליך פלילי או הרשעה ויצרף חוות דעת. אמרנו שיושב ראש הכנסת יעדכן את ועדת האתיקה. אולי נאמר שהיועץ המשפטי לכנסת יעדכן על הרשעה.

למה באמת צריך את היושב ראש בעניין הזה?

אם מוגש עותק של כתב אישום, היושב ראש יודע על כך. אבל על קיום הליך פלילי או על הרשעה, אלה דברים שבדרך כלל יודעים אותם, כאשר חבר כנסת מורשע, אבל אולי אפשר להוריד את כל הסעיף.

אני מציע שהסמכות תהיה בידי היושב ראש באמצעות היועץ המשפטי. משהו כזה. זה לא מקרה רגיל שחבר כנסת נמצא בהליכים פליליים והיושב ראש צריך לדעת על כך.

נכון.

זה שהוא מעביר את זה ליועץ המשפטי, למעקב השוטף כדי לראות מה קורה שם ודברים כאלה, בסדר.

אבל האם רוצים חוות דעת של מישהו כמו שכתוב היום, שהיועץ לאתיקה יעביר חוות דעת בשאלת המועמדות? בסוף כתוב: "ויצרף אל ההודעה חוות דעת בשאלת המועמדות לכהונה".

לא. לפי המנגנון שאנחנו יצרנו כאן, זה מובן מעצמו כי כבר אמרנו קודם שברגע שחבר כנסת, הוגש נגדו כתב אישום, הוא נכנס לכל ערימת הסעיפים האלה, מ-75.

נכון, דנים בו, אבל אף אחד לא מגיש חוות דעת לוועדת האתיקה שכמובן יכולה לבקש מהיועץ המשפטי.

כן, אבל יש תהליך אוטומטי. אני חושב שהעניין הזה פתור.

כן.

אין טעם לומר את זה פעמיים.

זה לא משנה. בפרקטיקה זה יהיה כך. אפשר לכתוב ואפשר לא לכתוב. זה לא משנה.

בסדר. צריך להבהיר שבכל מקרה היא תדון כשיש דבר כזה.


סעיף 78 הוא סעיף חדש שאומר שלפני כל בחירה או מינוי של חבר כנסת לתפקיד מיוחד, היועץ לאתיקה יביא לעיון מי שבוחר או ממנה החלטות של ועדת האתיקה וועדת הקובלנות בעניינו של אותו מועמד. זאת אומרת, כאשר הולכים לבחור חבר כנסת לתפקיד יושב ראש ועדה או חבר בוועדה לבחירת שופטים או יושב ראש כנסת, יביאו לידיעת מי שבוחר את החלטות ועדת האתיקה בעניינו של אותו חבר כנסת.

איך זה מתנהל בחיים? אחרי הבחירות יש ועדת הסכמות שבדרך כלל מורכבת משני אנשים מהקואליציה ומהאופוזיציה, והם מחלקים ביניהם יחסית באופן שרירותי – להוציא שתיים-שלוש ועדות שהתקנון קובע שהן בידי האופוזיציה אבל כל השאר הן בידי הקואליציה – ואחר כך מחלקים בין הסיעות. אחר כך הסיעות מגישות את השמות שלהן לוועדת ההסכמות ואז זה מגיע לישיבה של ועדת הכנסת וכמובן כולם מחזיקים במקומות העדינים, כך שעד שכל התשבץ שלא סגור, לא יצביעו אלא אם כן מסכימים לדחות משהו. זאת בעצם הדרך לארגן את כל העניין.


בעצם היה צריך לומר שנגיש גיליון ציונים של כל חברי הכנסת עם פתיחתה של הכנסת לפני כל העוסקים בעניין. לכאורה כולם מועמדים. נכון שהדבר הזה קצת שונה כאשר מחליפים יושב ראש ועדה באמצע הקדנציה דבר שלא קורה הרבה אבל קורה. גם החילופים סגורים בהתחלה.

זה קורה כל הזמן החלפה של יושב ראש ועדה במהלך קדנציה.

כן, אבל זה כרוך בהסכמה ראשונית.

בהסכמים הקואליציוניים.

מה שכתוב כאן, זה שלפני שהוועדה מצביעה עליו, יונחו בפניה החלטות ועדת האתיקה.

נניח לצורך העניין שאני רוצה לפרום את כל ההסכמות האלה ואז אני אומר שאותו אדם הואשם בוועדת האתיקה לפני כן. אני גם אומר כאן דבר יותר מרחיק לכת. עד כמה אנחנו מקבלים את ההנחה שיש חברי כנסת במעמד שונה, מהרגע שהם נבחרו. לא רק זה, אלא הוא נבחר על ידי הציבור כולו למרות שידעו שיש לו עבירה אתית ואז מה אתה בכלל בא ומתערב? תסלח לי, אני הלכתי לבחירה, נבחרתי ראשון במשימה – ואני כבר רואה לנגד עיניי בן אדם כזה – למרות מה שהיה לי ובחלק מהציבור אומרים שזה בגלל שהיו לו כל מיני עבירות אתיות – ואני מוכן גם לתת שמות – אז מה אתם עכשיו באים עם זה? אני עברתי את המפלגה שלי, אני עברתי את ציבור הבוחרים, בחרו אותי לכנסת ועכשיו גיליתם שאני קיללתי במליאת הכנסת לפני שנתיים?


אין כאן גיליון ציונים מתמשך. הפרקטיקה היא לא שם. מעבר לזה שאתה יכול לבוא ולומר שאם המפלגה שלי רוצה למנות אותי ולא לוקחת בחשבון שזה יהיה ביזיון שאדם שידוע כעבריין דרכים הולך להיות יושב ראש ועדת תאונות הדרכים, אז אין מה לעשות עם זה. אני לא יודע מה עושים עם זה.

ההחלטות הן פומביות.

נכון.

אני אומר לך מה הייתה הכוונה. הכוונה הייתה לחזק.

אני מתנצלת. אני חייבת ללכת.

זה לא יעמוד בשום מבחן. אני גם לא מציע שנכתוב כאן דברים שכולנו נדע שאין שום אפשרות לבצע אותם. גם לזה יש מחיר. זאת אפילו לא אות מתה.

הכנסתי כאן הערה. כאשר דנו בסעיף של הנסיעות לחוץ לארץ – חבר כנסת צריך לפנות לוועדת האתיקה וכולי – ציינתי שם שבכנסת הנוכחית התקבלה החלטה שראש האופוזיציה יכול לצרף אליו עוזר לנסיעה לחוץ לארץ, באישור ועדת האתיקה. אז נאמר כאן שלא נכניס את זה בסעיף הנסיעות לחוץ לארץ, למרות שאני חושבת שזה נכון, אלא נבדוק את זה בפרק של נושא תפקידים מיוחדים. הנה, הגענו לפרק של נושא תפקידים מיוחדים ואני מזכירה שבפרק הזה, כאשר היה אמור להיות סעיף על ראש האופוזיציה שהוא מייצג את כל סיעות האופוזיציה וכולי, בישיבה הקודמת הוחלט להוריד את הסעיף הזה. זאת אומרת, אין לנו עכשיו סעיף מיוחד על ראש האופוזיציה בכלל בפרק הזה כי סעיף 70 שאמר שראש האופוזיציה מייצג את כל סיעות האופוזיציה וינהג בסיעות אלה ובכל חבריהם בכבוד, בשוויון ובהגינות, בישיבה הקודמת הוחלט שאין מקום לסעיף כזה.

זה הורד מסיבה פשוטה. בשום אופן חבר הכנסת כץ ואורי אריאל לא רואים בציפי לבני מייצגים אותם ואני לא ראיתי בביבי נתניהו, בכנסת הקודמת, מייצג אותי למרות שהוא נאם, נסע וכל מה שאתה רוצה. אין ראש אופוזיציה.

האופוזיציה כאן היא לא הומוגנית.

לא, המודל הזה הוא במסגרת דו מפלגתית כאשר יש ראש אופוזיציה. ראש האופוזיציה הקודם, ביבי נתניהו, היה מיעוט באופוזיציה. הסיעות הערביות ואנחנו היינו יותר. הם היו 12 ואנחנו היינו 16. פעם צעקתי לו שהוא מייצג גם אותי. לכן כל המודל הזה לא עובד.

השאלה עכשיו מה עושים עם ההחלטה הזאת של עוזר ראש האופוזיציה. האם לא להכניס את זה בסעיף של הנסיעות לחוץ לארץ.

כן. בנסיעות. זה לא מתאים כאן. זה לא שייך לכאן.

בסדר. האם רוצים באמת לעגן את אותה החלטה של ועדת האתיקה שהיא פשוט מאוחרת לדוח זמיר ולכן לא נכללה בו?

יש שאלה ששאלתי גם בישיבה הקודמת. הרצון שלנו הוא שהכל יהיה בפנינו ובאמת יש הבדל בין קוד אתי לבין זה שעוזר יושב ראש האופוזיציה יכול לנסוע לחוץ לארץ. אפשר לומר שיש שלוש החלטות או עשר החלטות שנשארו והטעם הוא של עריכה. אלה בעצם יותר נימוקים של עריכה. אין לי הרי בעיה עם ההחלטה ואין לי בעיה שזה ייכנס כאן אבל אז הצענו שתהיה כוכבית למטה. את רוצה לשים את זה בכוכבית, תשימי כוכבית.

אם אתה רוצה לעבור לפרק הבא, יש לי אותו כאן. זה פרק גדול והוא דן בהרכב ועדת האתיקה.

לא. אני גם לא רוצה להחליט לבד.

יש לנו בעיה עם הישיבות בשבוע הבא היות שרק אתה ושלי יחימוביץ מגיעים לישיבות והיא בשבוע הבא תהיה בחוץ לארץ.

תבדקי בכל זאת עם יריב לוין ועם עוד מישהו, עם שניים-שלושה.


בכל מקרה בשבוע הבא, גם אם חיים יכול, לא נדון בעיסוק הנוסף אבל אולי כן כדאי לדון בוועדת האתיקה.

לא כדאי לדון בלי יושבת ראש ועדת האתיקה.

נשאר לנו לדון בהרכב ועדת האתיקה, הדרך להגיש קובלנות וסמכויות ועדת האתיקה. אחרי ועדת האתיקה יש לנו פרק על הקובלנות ואחר כך פרק על סמכויות ועדת האתיקה ובזה סיימנו.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30