PAGE
הוועדה המשותפת כנסת-כספים לעניין תקציב הכנסת
14
19/10/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 3

מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת ושל ועדת הכספים לתקציב הכנסת
‏יום שלישי, י"א בחשון התשע"א (‏19 באוקטובר, 2010), שעה 14:00

1.
העברת עודף תקציבי משנת 2009 לשנת 2010 והעברה מסעיף לסעיף בשנת 2010

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

יעקב אדרי

משה גפני

אברהם מיכאלי

אלכס מילר

ציון פיניאן

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

מנכ"ל הכנסת דן לנדאו

חיים אבידור
-
חשב הכנסת

טובי חכימיאן
-
מנהלת תנאי שכר ותנאים לח"כים, חשבות הכנסת

נדב כספי
-
עוזר לחשב הכנסת

עמי צדיק
-
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שמעון מלכה
-
דובר של ועדת הכנסת

איל קציר
-
דובר של ועדת הכספים

ארבל אסטרחן


רן בן יושפט (מתמחה)

אתי בן יוסף

טמיר כהן

אירית שלהבת
העברת עודף תקציבי משנת 2009 לשנת 2010 והעברה מסעיף לסעיף בשנת 2010

צהרים טובים. אני פותח את ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת ושל ועדת הכספים לתקציב הכנסת. על סדר יומנו העברת עודפי תקציב משנת 2009 לשנת 2010. מי יציג לנו את הבקשה?


אדוני החשב, אנחנו נפגשים כאן לראשונה, אז קודם כול ברכות להצלחה רבה. אנחנו נשתדל להיות ועדה מסייעת ולא מערימת קשיים.


נשמח לשמוע את ההסברים, וכמובן מי שמבקש לשאול דבר מה יוכל פשוט להפריע באמצע ולשאול, זה יהיה הכי יעיל והכי נוח. בבקשה.

הבקשה שלנו היא למעשה בקשה טכנית. אנו מבקשים להעביר עודפים משנה לשנה, כאשר אין חריגה ממסגרת התקציב. נסיים את השנה עם הוצאות שהן כנראה אפילו פחות מן התקציבים שנקבעו לשנת 2009 ו-2010. אנחנו מבקשים להעביר עודפים שנוצרו לנו בשנת 2009 לתקציב 2010. זה נובע מהפרשי עיתוי על הוצאות שתוכננו בשנת 2009 ו-2010 והתפזרו על פני שתי השנים. למעשה ההתחייבות נוצרה בשנת 2009 אך ההוצאה בפועל היתה בשנת 2010. החשבונאות הממשלתית עובדת על בסיס מזומן ולכן ההוצאה נרשמת באותה שנה שבה היתה הוצאה בפועל.


אנחנו מבקשים גם העברה מסעיף לסעיף, חלק מסעיף הרזרבה וחלק מסעיף לסעיף, כתוצאה משינוי אופי ההוצאה. זאת אותה הוצאה ששוּנה האופי שלה.


אלה הסעיפים שאותם אנו מבקשים לאשר.


בגדול, מתוך עודפים של כ-120 מיליון שקל שהיו בשנת 2009, אנו מבקשים להעביר 54 מיליון שקל, אותם הפרשי עיתוי שדיברתי עליהם, משנת 2009 לשנת 2010, ועוד 2.7 מיליון שקל לסעיפים שלא תוקצבו כתוצאה מאי-הבנה במחירים או כל מיני דברים שאפשר להסביר אותם. בסך הכול מדובר בכ-60 מיליון שקל. טרם הסתיימה השנה אך סביר להניח שלא נשתמש בהם והם יוחזרו לאוצר במסגרת סעיפים שלא השתמשנו בהם.

ואז למעשה איבדנו אותם מבחינתנו והם יישארו בקופת המדינה הלכה למעשה?

נכון, אבל ייתכן מאוד שיהיו לנו עודפים של שנת 2010 שנוכל להשתמש בהם בשנת 2011.

בסדר, אבל מן הבחינה הזאת זה למעשה כסף שאנחנו מוותרים עליו וולונטרית.

אולי טוב שגם הכנסת מחזירה. השאלה שלי איך קורה שנוצר עודף כל-כך גדול לעומת התקציב שהוגש? חבר הכנסת יריב לוין ואני וגם חבר הכנסת ציון פיניאן אישרנו את זה בזמנו.

העודף לא כל-כך גדול. העודף הוא של 60 מיליון שקל בסך הכול, כי מתוך העודף של 120 מיליון שקל בשנת 2009 כ-56-57 מיליון שקל אנו מבקשים להעביר לשנת 2010, אז העודף שנוצר עומד על כ-60 מיליון שקל.

היה עודף של שנת 2009 ואתה מבקש להעביר את חלקו לשנת 2010. את זה אני מבין, אבל בכל זאת היה עודף בשנת 2009. מה ההסבר שלכם לעודפים?

אם תסתכל במצגת שבפניך, בעמוד האחרון, בצורה עקבית מאוד אנחנו תמיד מנצלים בסביבות 90% מן התקציב ולא מנצלים את כל התקציב. מבדיקות שערכתי, כך קורה לא רק בכנסת אלא גם במשרדים אחרים. זה ניצול די יפה. בנוסף, אתה חייב להביא בחשבון שפה נקבע לראשונה תקציב לשנתיים. אמנם אני לא הכנתי אותו, אבל מן הסתם מי שהכין אותו לקח גם איזשהו שלייקעס.

אמנם לא אתה הגשת את התקציב הזה, אבל אנחנו אישרנו אותו בזמנו.

אני נפגש היום עם אנשים שצריכים לבנות תקציב לשנתיים הבאות והם שואלים אותי איך נעשה את זה.

אתם מכינים תקציב דו-שנתי?

כן, אנחנו מכינים תקציב דו-שנתי.

מה אתם עושים עם העברת העודפים משנה לשנה, משנת 2011 לשנת 2012?

אני עדיין לא יודע. קודם כול, אם נצטרך אותם אז נשתמש בהם ונדע באותו רגע מה הייעוד שלהם. אתה שואל אולי על העברת עודפים משנת 2010 לשנת 2011.

מ-2010 ל-2011 זה ברור, אבל איך אתם מתייחסים לתקציב הדו-שנתי? כתקציב אחד לשנתיים, או כשתי שנות תקציב שמצביעים עליהן פעם אחת?

הסברתי בפתח דבריי, תכננו הוצאות ל-2009 ותכננו הוצאות ל-2010. היו פרויקטים שתכננו לשנת 2009 ולא ביצענו אותם אז אלא הם בוצעו ב-2010 ולכן העברנו את העודפים.

עד כאן ברור. אני שואל על 2011 ו-2012. זה תקציב אחד?

לא. יש תקציב לכל שנה בנפרד.

סעיף תקציב הכנסת נכנס אל תוך תקציב המדינה.

כלומר, אתם פועלים בהתאם לתקציב המדינה, שהעברת עודפים תצטרך אישור?

כן, בפירוש.

השאלה שאני רוצה לחדד, בהמשך לשאלה של חבר הכנסת אדרי, האם בעודפים נפגע כאן משהו בכנסת שלא בוצע? היו דברים שהיו צריכים להיעשות בכנסת ולא נעשו, או שהפרויקטים נעשו מאוחר יותר, כמו אולפן הטלוויזיה שעבר מאוחר יותר ולכן נחסך כסף? היו דברים שתוכננו בכנסת ונדחו בשל סיבה כזאת או אחרת?

לא, העובדה שאנחנו לא משתמשים בכל העודפים מעידה על כך ששום דבר לא נתקע. מעבר לכך, יש כאן סכום של 2.7 מיליון שקלים שלא תוקצב ובו אנו מבקשים להשתמש גם כן בעודפים. יש עוד סכום של 3.5 מיליון שקלים, בתחום המחשוב, שבו אנו מבקשים להשתמש ברזרבה שהיתה, כלומר להעביר מסעיף הרזרבה לסעיף המחשוב. אבל להגיד לך שלא היה לנו כסף לעשות משהו – לא היה דבר כזה.

אני מבקש, ברשות היושב-ראש, להדגים את העניין. בכל שנה בתקציב הכנסת יש סעיפים שהם כביכול בתת-ניצול. לדוגמה, תקציב לשכות חברי הכנסת, הקשר עם הבוחר, צריך להיות מתוקצב ל-100% שימוש, אולם בפועל חברי הכנסת בשנה שאיננה שנת בחירות משתמשים ב-60%-70% מן התקציב שעומד לרשותם, אז לכאורה נוצר עודף, אולם איננו יכולים שלא לתקצב את זה מראש. כנ"ל לגבי סעיפי רכב וכל מיני דברים מן הסוג הזה. אנחנו נערכים למקסימום ולפעמים הביצוע פחוּת. עוד דוגמה, יש דיבורים בתקשורת על כך שאולי ימונה סגן שר מן הליכוד. מרגע שהוא יתמנה לסגן שר הוא יפסיק לקבל משכורת מן הכנסת, אז כביכול הכנסת תחסוך. זה ייצא מן הקופה הציבורית במקום אחר, אבל מבחינת תקציב הכנסת ייווצר כאן עודף. אלה דוגמאות תדירוֹת מאוד.

כאשר אתה בונה תקציב אתה צריך להיערך גם כמובן למצב ההפוך, שתהיה תנועה מן הממשלה לכנסת בחזרה.

אני עוד לא רואה את זה קורה. יש תנועה חד-סטרית.

אנחנו לא מאחלים את זה, אבל מוכרחים לקחת את זה בחשבון בבנייה של התקציב.

על מנת לסכם את כל הדברים שאמרתי, ואם מישהו רוצה שאכנס לפרטים בנושא כלשהו אשמח לעשות כן, הבקשות שלנו הן כדלקמן:


בקשה ראשונה, להעביר 54.06 מיליון שקל מעודפי 2009 לתקציב 2010;


בקשה שנייה, להעביר 2.7 מיליון שקל מעודפי 2009 לתקציב 2010 עבור סעיף שלא תקצבנו, לא ב-2009 ולא ב-2010, אבל עדיין באותה תקנה היה עודף;


בקשה שלישית, תוספת של 4.6 מיליון שקל שתועבר מן הרזרבות שיש לנו לשנת 2010 אל התקציב. 3.5 מיליון שקל מיועדים לתקציבי מחשוב ו-1.1 מיליון שקל מיועדים להוצאות עובדי הכנסת;


בקשה רביעית ואחרונה, להעביר 1.4 מיליון שקל מסעיף לסעיף כתוצאה ממעבר של עובדים מאחזקת רכב לרכב ליסינג שהורידה את ההוצאה באחזקת הרכב והעלתה את ההוצאה ברכב הליסינג. דרך אגב, יש השערה שהמעבר הזה ישאיר בקופת הכנסת סכום של כ-300,000 שקל עודף.


זאת תמצית הבקשות שלנו.

רבותי, יש שאלות או הערות?

אינני יודע אם אפשר להעביר לי את הנתונים עכשיו, אבל אני מבקש לקבל אותם. אני מבקש לדעת כמה עובדים חדשים התקבלו במהלך השנה, וכמה עובדים חדשים התקבלו עם רכב צמוד.

נוכל להביא לך את הנתונים על מספר העובדים שהתקבלו.

וגם מה התפקיד שלהם.

מה זה רכב צמוד? ליסינג?

בשנה האחרונה הנהגנו שני חידושים בתנאיי העובדים. קבענו תקן הוצאות רכב חדש – שקוף, אחיד, בדומה למונהג במשרדי הממשלה.

לא כללית. אני רוצה לדעת פרטים.

זאת הזדמנות לברר כמה רכבים יש בכנסת.

אבקש שיביאו את הנתונים ואז אוכל להשיב בצורה מדויקת ביותר כי אני לא יודע אותם ב"שְלוֹף". הנהגנו גם תקן נוסף שמגדיר את קבוצת הזכאים מתוך מי שמקבלים החזר הוצאות רכב, מי זכאי להמיר אותו, אם ירצה, לרכב ליסינג. מדוע? כי רכב ליסינג הרבה יותר זול עבור המעביד מאשר תשלום החזר הוצאות רכב. כאשר משלמים לעובד טסט או ביטוח בעצם מגלמים לו את זה, משלמים לו את זה נטו. לעומת זה, כאשר נותנים לו רכב ליסינג – ועדת הכספים בוודאי עסקה בנושא בזוויות המקרו – בעצם המעביד מוציא פחות. הצענו לעובדים, למי שמעוניין בכך, כי אנחנו לא יכולים לכפות את זה על אף אחד, לקחת רכב ליסינג, מתוך קבוצת העובדים ששיעור החזר הוצאות הרכב שלהם די גבוה כדי להפוך את זה למשתלם לכנסת אם הם ימירו את זה בליסינג.

אלה שמקבלים רכב או אחזקת רכב, זה מסווג לפי דרגות? יש קריטריונים?

בגדול, זה מסווג לפי דרגות, למעט בעלי תפקידים מסוימים שמקבלים רכב בלי קשר לדרגה. לדוגמה, קלטנו 9 דוברים חדשים וכולם קיבלו אפשרות כזאת – הם לא חייבים – כי הם כמו הצוות של הוועדה. אם צוות הוועדה מקבל אז גם הדוברים מקבלים. דוגמה אחרת, יש אדם במשמר הכנסת שאחראי על אבטחת אישים, כוח "עוז" בתוך משמר הכנסת. הוא מסתובב בכל הארץ וברור שהוא צריך רכב צמוד בגלל התפקיד שלו, בלי קשר לדרגה שלו. פלוני אחראי על האחזקה של דירות המאבטחים של חברי הכנסת המאובטחים. הוא מסתובב בכל הארץ ובודק שכאן הגיע קבלן ושם ניקו וכן הלאה. אדם כזה, לא משנה דרגתו, מקבל רכב צמוד. ככלל, יש הלימה בין דרגת העובד ובין השאלה אם הוא זכאי לרכב ליסינג, כי יש הלימה בין זה ובין השאלה איזה החזר הוצאות רכב הוא מקבל. הדברים קשורים זה בזה.

אוכל לקבל רשימה של העובדים החדשים שנתקבלו בשנת 2010?

כן, אין שום בעיה.

אני מבקש לדעת מי העובדים החדשים ומי מהם קיבל רכב. אני מבקש לשאול את החשב, העובדים החדשים שנכנסו במהלך השנה, מאיזה סעיף תקציבי זה נלקח?

כל אחד לפי המחלקה שלו.

אתה מתכוון למשרות חדשות? אתה לא מתכוון לעובד שהחליף עובד. כלומר, מן הבחינה הזאת אני לא תקן חדש.

אני מתכוון לתקן חדש לגמרי.

אתה שואל האם יש תקנים חדשים שהוּספו השנה.

כשהכנו את תקציב 2009-2010 ביקשנו אז, לקראת פרויקט הדוברים, את הגדלת שיא כוח-האדם.

לא שאלתי דווקא על הדוברים. שאלתי באופן כללי, האם יש תפקידים חדשים.

הדוברים הם קבוצה בולטת מאוד ולכן נוח לי לחזור אליה.

ברור לי שיש קבוצה של עובדים חדשים. השאלה לא נשאלה סתם, זה ברור לי.

נבוא אליכם לקראת תקציב 2011-2012. אנחנו עושים עבודה שנציג אותה בפניכם כאשר תהיה מוכנה, שתכליתה "להמיר" תקנים של עובדים שהם כאילו זמניים לתקנים קבועים. יש לנו כאן אנשים, למשל בלשכה המשפטית, שעובדים כבר 4 או 5 שנים ואין להם תקן, אין להם קביעות. החלוקה של הקביעוּת נערכה על-פי מבחנים לא רוחביים לרוחב הארגון, אלא, למשל, חשב הכנסת הגיע לתפקיד שיש בו תקן ולכן מייד קיבל תקן, אבל פלוני הגיע לתפקיד בלשכה המשפטית שאין עליו תקן והוא כביכול תלוי על בלימה במשך שנים.

איך באמת יועץ משפטי כזה עובד?

כל שנה עליו לחתום שוב על חוזה.

לא הייתי מצפה מן הכנסת שתהיה מעביד כל-כך גרוע. אחרי תקופה מסוימת, כאשר מרוצים ממנו, צריך לקבל אותו לעבודה באופן מסודר.

בדיוק. לכן נבוא אליכם, יהיה מהלך בזעיר אנפין כפי שראיתם כאן - - -

לא זאת היתה השאלה שלי. אנחנו ועדה שמאשרת את תקציב הכנסת, שמאשרת את העודפים וההעברות משנה לשנה. אם מחליטים פתאום לקבל קבוצת עובדים חדשה, האם אנחנו צד בעניין הזה? האם אנחנו צריכים לאשר את ההחלטה, או אולי בעצם העובדה שאנו מאשרים תקציב אנו מאשרים אוטוסטרדה, כלומר יכולים לעשות מה שרוצים? זאת השאלה. הרי בתקציב המדינה אין זה כך.

יושב-ראש ועדת הכספים, אתם מאשרים בכל משרד ממשלתי את שיא כוח-האדם. כשאנו מבקשים להגדיל את שיא כוח-האדם אנו חייבים להסביר לכם מדוע אנו רוצים להגדיל את כוח-האדם, מה קרה, האם הפעילות גדלה.

זה נעשה בפעם הקודמת.

בוודאי, זה נעשה בפעם הקודמת. ארמוז לכם – ויש כאן כמובן מישהי שנוגעת בדבר – אבל אנו שואפים לסיים כבר את העבודה הארגונית שאנו עושים בעניין מחלקת הפרוטוקולים. סביר מאוד להניח שנבוא אליכם ונבקש להגדיל את מספר התקנים במחלקת הפרוטוקולים של הכנסת. נציג לכם בגרף את הגידול העצום בפעילות הפרלמנטרית, כלומר בייצור המוצר הפרלמנטרי, ולעומת זה את השחיקה, אפילו לא שמירה על הקיים, בכוח האדם של מחלקת הפרוטוקולים.

הייתי ממליץ לבחון את הרחבת התקנים במחלקת המחקר והמידע של הכנסת. אני לא יכול לתת דוגמה על חברי כנסת אחרים, ואני מקווה מאוד שזה לא אישי, אבל אני מחכה כבר 3-4 חודשים למחקר לא גרנדיוזי מדי, ולדעתי זה מוגזם. לדעתי זה נובע מחוסר כוח-אדם.

בשנה החולפת הגדלנו את כוח-האדם במחלקת המחקר. לא באנו אליכם כדי להגדיל את שיא כוח-האדם בכנסת כי יכולנו להשתמש בתקנים שהיו לנו בתוך הכנסת. אתמול פרסמנו מכרז על תפקיד מיוחד מאוד במחלקת המחקר והמידע. אנו כל הזמן עם עין על המחלקה המופלאה הזאת שעושה עבודה מעולה. ככל שיהיה גידול בפעילות הפרלמנטרית, מינהל הכנסת קיים כדי לתמוך בכך, אבל בסוף אנחנו חוזרים אליכם, אל הדירקטוריון, כדי שנתאים את האמצעים לצרכים.

בכל זאת אני רוצה לבקש מן היושב-ראש ומן המנכ"ל בהזדמנות הזאת, אולי אני טועה, אבל אני זוכר שאישרנו את תקציב הכנסת לשנת 2009 אחרי הבחירות ומאז נעלמו עקבותיכם. אני מציע שמידי תקופה הוועדה המשותפת המכובדת הזאת תקבל דוח.

אני זוכר שהתקיימה עוד ישיבה בנושא הדוברים.

אני לא זוכר שהוזמנתי לישיבה הזאת. זה לא נדון בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים. אני מציע, מאחר ואני שומע גם את המוזיקה מאחורי הדברים, שמידי תקופה מנכ"ל הכנסת ויושב-ראש הוועדה יזמנו אותנו, נשמע דיווח ונתעדכן. זה צעד טוב וגם נכון.

אני לא רואה שום קושי לעשות כן.

אתם הדירקטוריון.

בתקציב המדינה אנו מאשרים תקציב. מגיע אלינו לוועדה משרד האוצר, שמופקד גם על שיא כוח-אדם וגם על כל הדברים הללו, כדי שנאשר לו העברות במהלך כל השנה, פעם אחר פעם, ואז אנו דנים אתו: למה אתה צריך את הכסף הזה? למה אתה מעביר אותו מכאן לשם? אנחנו מקבלים פרטים, אם אנחנו רוצים. אנחנו לא חייבים לקבל פרטים על כל דבר. לכן אני רוצה לדעת מה קרה במהלך השנה.

לא מבצעים העברות מבלי שזה בא לכאן, בוודאי.

זה לא הגיע לוועדה המשותפת.

כי לא היו העברות.

גם אם אין העברות כדאי מידי פעם לקבל דיווח.

אני בעד, אין שום בעיה. נדמה לי שבעידן של תקציב דו-שנתי זה באמת מתבקש. בסדר, אני לא רואה בזה בעיה. ההבדל הוא שכאן פשוט לא היו העברות. משרד האוצר מגיע אל ועדת הכספים כאשר צריכים לאשר העברות מעל לסכומים מסוימים. כאן אין העברות.

אבדוק את התקנון.

זה בדיוק, אגב, מה שאנו עושים עכשיו.

עכשיו אתה עושה דבר אחר, אתה מאשר העברת עודפים משנה לשנה.

נכון, אבל יש כאן גם העברה מסעיף לסעיף.

למעשה אם לא הייתם צריכים אישור להעברת העודפים אז לא היינו כאן היום.

יש כאן העברה אחת מסעיף לסעיף.

חבר הכנסת אדרי, העובדה שלא באנו לכאן עד עכשיו היא סימן לכך שעבדנו לפי התוכנית.

גם כשאתם עובדים לפי התוכנית אנחנו צריכים לקבל דיווח.

אתם זכאים לדיווח, אין שום ספק. אני חייב להגיד לחבר הכנסת גפני באשר לשליטה בכוח-אדם, המנכ"ל הזכיר את מחלקת הפרוטוקולים אך לא סיים את דבריו. הוא אמר שהוא צריך עכשיו 5 עובדות למחלקת הפרוטוקולים, ואני אמרתי לו: אני מצטער, לא תקבל כי נגמר התקן. כאן זה השליטה שלך.

תביאו את זה לאישור.

אישרתם לנו תקנים מסוימים וזה מה שיהיה.

אם יש צורך בכוח-אדם לעבודת הכנסת, אני מאוד בעד.

אדוני המנכ"ל, נתקלתי באיזו תופעה, נדמה לי שאפילו דיברתי אתך עליה, על דבר שולי לחלוטין, אבל בוועדות לפעמים נשמעת טענה שלא היתה אפשרות לקבל רכב לסיורים.

זה לא קרה אז וזה לא קורה כעת.

אם הם יודעים מראש כמה חברים אמורים לצאת לסיור - - -

מזכירת הכנסת ואני מאשרים מידי שבוע 8-9 בקשות.

הם אמרו אז שהודיעו להם שאין כסף. הסיורים הללו חשובים מאוד.

נכון שהם אמרו ...

אם יודעים מראש שלסיור נרשמו מספר חברי כנסת שזקוקים להסעה - - -

היתה שם אי-הבנה וכל השותפים לאי-ההבנה רוּצוּ.

הבעיה שם היתה לא תקציבית, זה ברור.

קיבלתי את ההסבר. אני מקווה שהבעיה הזאת אכן לא קיימת.

יש עוד סעיף אחד שלגביו נצטרך לחזור אליכם עד הסוף השנה, עוד סכום מן הרזרבה שלא תוקצב. אלה דברים ש"נפלו" עלינו רק בימים האחרונים, לכן לא הגשנו את זה עד כה. מדובר על התיקונים שנעשו במליאה כתוצאה מן הנפילה שהיתה שם במערכת.

אתם בוודאי זוכרים מה אירע בלילה האחרון של מושב הקיץ.

השיפור מורגש.

אני כבר אומר לכם, לאור הישיבה של אתמול, שצריך לתקן את המיקרופון בדוכן הנואמים.

הוזמן מיקרופון חלופי, אם כי אינני יודע אם המיקרופון כבר הוחלף.

היום את המיקרופון של דוכן הנואמים שומעים היטב. אינני יודע אם מקשיבים, אבל שומעים.

אתמול היתה בעיה במיקרופון בדוכן הנואמים.


אדוני היושב-ראש, תפקיד הוועדה המשותפת הזאת לבחון מידי פעם את מכלול הדברים שהכנסת זקוקה להם. הכנסת מתפקדת היטב, ואני יכול לציין לשבח את אופן תפקודה, אבל יש דברים שתוך כדי הדיונים בוועדה הזאת יכולים לעלות כהצעות ייעול ושיפור. פעמים רבות יש תחושה שפוחדים מה יגידו בתקשורת ולכן הכנסת מנסה כל הזמן לקצץ, להצטנע ולא לעשות דברים. לדעתי הכנסת, שהיא בית המחוקקים של מדינת ישראל, הבית המכובד ביותר במדינה מבחינת ההיררכיה, מותר לה לפעמים להיראות מכובדת, הן כלפי המבקרים, הן כלפי אורחים שמגיעים מחוץ-לארץ. כל אחד מאתנו מבקר בפרלמנטים בעולם ורואה שם כל מיני דברים שלא קיימים בכנסת שלנו. זה נובע אולי מתוך פחד או חשש שיגידו: "הנה, חברי הכנסת בזבזנים". אין שום חשש כזה ואין שום פחד. אנו ככנסת יכולים להשתתף בישיבות ועדה כזאת ולהביא כל מיני נושאים לדיון ולקבל החלטות איך לקדם אותם.


נכון שיש ועדה חוץ פרלמנטרית שדנה על כל מיני הטבות לחברי כנסת. לא לכך אני מתכוון. אני לא מרמז שחברי הכנסת יקבלו כאן הטבות כאלה או אחרות בתנאי שכר. אני מדבר על דברים שהכנסת כמוסד חשוב צריכה להסדיר.


אני יודע שבשנה האחרונה לא היו הרבה הרחבות, כי ההרחבות הסתיימו שנה-שנתיים לפני כן, אבל הנה, יש לברך על האולפן החדש שנחנך לפני כמה ימים, ואני מבין שפתיחתו נדחתה במשך חודשים רבים, רצו לעשות את זה לפני כן. אולי יש מקום לחשיבה מחדש על תפעול האולפן הזה בצורה ראויה יותר, כי יש כאן חברים שמתלוננים שאין להם אותה חשיפה שיש לחברים אחרים שמופיעים באופן קבוע בשידורים. על מי שמנהל את האולפן הזה להבין שזה בעצם אולפן של חברי כנסת, לא אולפן טלוויזיה רגיל שמנוהל רק על בסיס שיקולי רייטינג או שיקולים מסחריים כאלה או אחרים.


כל הדברים הללו יכולים לבוא לדיון בוועדה כזאת. חבר הכנסת יעקב אדרי הציע שמידי תקופה הוועדה הזאת תתכנס ושהחברים ישמעו וישמיעו, כי אין לנו פורום אחר בכנסת שדן בדברים הללו. אני סומך על המנכ"ל, אני סומך על יושב-ראש הכנסת שהם חושבים על הדברים הללו. אני מתאר לעצמי שהם מנהלים ישיבות פנימיות, אבל אנחנו כחברי כנסת שמעורבים בזה ניתן גב לכנסת להיות משופרת ולהיראות אולי טוב יותר.

אין שום בעיה.

אני מבקש להעיר לחבר הכנסת מיכאלי שוועדת הכנסת – לא הוועדה המשותפת – היא מחוקקת המשנה של חוק שידורי טלוויזיה מן הכנסת, התשס"ד-2004, והיא מתקינה תקנות מדיניות. בסמכותה להתכנס גם אחרי 6-7 שנים של הפעלת ערוץ הכנסת ולקבל סקירה, או לחשוב אם צריך לשנות משהו במדיניות. אני לא מדבר על הניהול אלא על המדיניות של הערוץ. אדרבה ואדרבה, זאת סמכות שטוב שהוועדה תעשה בה שימוש.

אני נזהר מאוד מזה. המעורבות שלנו בערוץ הכנסת צריכה להיות זהירה מאוד. אם יש אנשים שחשים – ואני בטוח שאלה לא תחושות אלא עובדות – שבשל סיבות כאלה או אחרות נושאים שחשובים להם או הם עצמם לא מקבלים את הבמה המתאימה, אדוני המנכ"ל, אם מותר לי להציע, נכון יותר שיפנו אליך במישור האישי ואתה תבהיר את העניין ותנסו לפחות למצות קודם את המסלול הזה מאשר שאנו נקיים כאן דיון על מידת החשיפה של חבר כנסת כזה או אחר בערוץ הכנסת. הייתי נזהר מזה.

לא התכוונתי שתנהלו דיון על מקרה ספציפי.

ברור, אבל לשם זה יגיע.

בוודאי בשנים הראשונות להפעלת הערוץ כאשר עלו טענות, ערוץ הכנסת קִיים אז, ומקיים גם היום, מעקב רבעוני ושנתי מדוקדק אחר מספר ההופעות כדי להבטיח שההופעות יהיו מאוזנות ככל האפשר, אם כי לא בהכרח כל חברי הכנסת מופיעים אותו מספר פעמים.

זה ממש לא מאוזן, אבל זה דיון אחר.

יש מקום לבדוק את הדברים הללו, אבל נדמה לי שכדאי למצות את מסלול הבדיקה באמצעות מנכ"ל הכנסת. המוצא של קיום דיון מן הסוג הזה בוועדה נראה לי מוצא אחרון של לית ברירה שעדיף להימנע ממנו, ללא שום ספק.

אני שמח לשמוע שאתם מטפלים בנושא מתן קביעות לעובדים שעובדים כאן כבר כמה שנים. אני מציע שתקבעו קריטריון ברור, או ששולחים עובד הביתה אם הוא לא מתאים, ויש גם כאלה - - -

יש עבודה שנעשית בנציבות שירות המדינה. אנחנו לא עובדים לבד.

בסדר גמור, טוב שייקבע שלאחר שנתיים-שלוש נותנים קביעות. זה נכון לגבי כולם מהיום והלאה.


דבר נוסף, הייתי מבקש שיתקיים דיון בהזדמנות הראשונה, אולי בפורום קטן ולאחר מכן להביא את העניין לכאן – חבר הכנסת יריב לוין ואני התעסקנו בזה אבל לא התקדמנו – על נושא העוזרים הפרלמנטריים והזכויות שלהם. זה נושא כאוב שחוזר פעם אחר פעם. בואו נראה מה ניתן לעשות בעניין זה על מנת שהעובדים הללו, שמשרתים אותנו בנאמנות, יקבלו שכר הוגן. אני לא רוצה להגיד שהיום לא ניתן שכר הוגן, אבל יש כמה מרכיבים שאפשר לשפר ולשנות.

אני לא מוסמך בכלל לעסוק בנושא העוזרים הפרלמנטריים. מי שמוסמך זה ועדת הכנסת לפי המלצת הוועדה הציבורית, ועדת גרונאו. מה שאתם מחליטים שם אנחנו חייבים לבצע.

אנחנו מחזיקים באותה עמדה. אני יכול לומר לך שדיברתי על לִבה של ועדת גרונאו. נפתח הלב קצת. עוד לא מספיק, לטעמי. יש לנו עוד כברת דרך לעבור. אני יודע שיש איזו התארגנות של העוזרים הפרלמנטריים כדי להציב בצורה מסודרת את האופן שבו הם רואים את הדברים. אמרתי להם, ואני אומר את זה גם כאן, שאני שותף מלא למאבק שלהם. הם צודקים, ואנחנו הנפגעים הראשונים, עוד אפילו לפניהם.

אני נמצא 22 שנים בכנסת. אני סבור שהכנסת היא גוף מאוד-מאוד יעיל שעושה את עבודתו היטב. המטלות שמוטלות על העובדים כאן מקבלות מענה באופן מעורר כבוד. יש עובדים רבים שאני זוכר עוד מאז שהגעתי לכנסת ואני סבור שבאמת צריך לדאוג לעובדים הללו. כפי שנאמר קודם, במקומות שחסרים תקנים, כשזה באמת טובת עבודת הכנסת וזאת מציאות שצריך לטפל בה אז צריך לטפל בה, לא להזניח אותה. צריך שאכן היא תטופל.


אני מעלה ספקות לגבי תהליך ההחלטה על מהלך חדש, על קליטת תקנים חדשים ומשרות חדשות, שאני לא בטוח שנעשה ביחד עם הנבחרים בכנסת, כלומר עם ראשי הוועדות. האם הדברים הללו הם באמת לטובת הכנסת? האם בסופו של דבר זה מעמיד את הכנסת במצב טוב יותר מאשר היתה לפני כן? ייתכן ששיפור מעמדם של העוזרים הפרלמנטריים יעמיד את הכנסת במצב טוב יותר. הכנסת היא הרי בבואה של החברה הישראלית. האם באמת זה בא לידי ביטוי מבחינת התדמית של הכנסת כפי שהיא נמצאת עם עובדיה הקבועים וכל מה שנלווה לעניין הזה?


יש לי ספקות לגבי זה. לוקחים בחשבון את הנושא הארגוני, שאולי יוצא טוב, אבל מעבר לנושא הארגוני, מעבר לריבוע של הארגון, מאחורי העניין עומדים גם אנשים. אנחנו נמצאים כאן, יש לנו עוזרים פרלמנטריים, יש לנו את העבודה שלנו, בעיקר ראשי הוועדות, אבל לא רק. גם כשרוצים להכניס שינויים דרמטיים למדי, שינויים במערך העבודה של האנשים, צריך לעשות את זה בהתייעצות. אי אפשר לעשות את זה בהחלטה אדמיניסטרטיבית שקובעת: הנה, יש ריבוע, החלטנו על ריבוע, סימנו איקס או וי ו'שלום על ישראל'. זה לא עובד כך.


כפי שאמרתי, הכנסת היא גוף יעיל מאוד, גוף שממלא את המטלות המוטלות עליו גם בשעה שהמטלות קשות. המטלות שמוטלות על הכנסת – אנחנו גם חלק מן העניין, ולכן חשוב לי מאוד לדעת מה קרה בשנה האחרונה – אילו תקנים חדשים התווספו, כמה מן העובדים החדשים קיבלו רכב. אני רוצה לראות את המערך הכולל, לדעת שחס וחלילה מה שהיה כאן כל השנים לא נפגע. אולי היה עדיף לשפר את מעמדם של העוזרים הפרלמנטריים לעומת קבלת עובדים חדשים. אפשר היה לעשות כמה דברים. לכן אנחנו ועדה שמשמשת כדירקטוריון.

אין ויכוח, אין שום בעיה. כל המידע שאתה רוצה לקבל, תקבל. אני מודיע חד-משמעית, בכל עניין שתבקש לקיים בו דיון, אקיים באופן מיידי דיון. אין כאן כל שאלה.

הייתי ספציפי מאוד. אני רוצה לקבל את רשימת העובדים החדשים. לא מדובר על חשב שהתחלף, אלא על עובדים חדשים. בוועדת הכספים אישרנו בשמחה רבה את קבלת החשב החדש ואני מרוצה מכך.

חבר הכנסת גפני, אני מודיע כבר שברגע שתקבל את הרשימה, אם תרצה לקיים דיון בעניינה או בכל עניין אחר, אני מתחייב לקיים אותו מיידית.

כן, אני ארצה. אני מבקש לקבל את הרשימה ולקיים דיון. העלית טיעון נכון. אנחנו חברי כנסת ותיקים ויודעים מה היא טובת העניין.

בסדר גמור. אני כבר אומר שאין שום בעיה. כאשר אקבל בקשה יתקיים דיון באופן מיידי.

עכשיו ביקשתי.

אתה לא צריך לבקש בכתב, אבל כדאי שתקבל קודם את הרשימה, שנראה במה אנחנו הולכים לדון. הרי לא נדון בדבר ערטילאי. עלינו לדעת על מה הדיון. תודה רבה.


רבותי, מי בעד אישור הבקשות המונחות בפנינו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הבקשה להעברת עודף תקציבי משנת 2009 לשנת 2010 והעברה מסעיף לסעיף בשנת 2010 בתקציב הכנסת – 4

נגד – 1

נמנעים – אין

הבקשה נתקבלה.

4 בעד, אחד נגד, אין נמנעים, לפיכך הוחלט לאשר את הבקשות כפי שמונחות בפנינו.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40
PAGE
14