PAGE
24
ועדת הכספים

26.10.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 499
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"א (26 באוקטובר 2010), שעה 10:00

1.
תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התש"ע-2010

2.
תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים) (תיקון), התש"ע-2010

3.
תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

(עוסקים זרים), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ראלב מג'אדלה

אלכס מילר

פניה קירשנבאום

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, הממונה על החקיקה, רשות לניירות ערך

איטה שוחט, הממונה על מערך הרישוי, רשות לניירות ערך

עמית טימור, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

עו"ד נתי שילה, היועץ המשפטי, איגוד החברות הציבוריות

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1. תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התש"ע-2010

2. תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים) (תיקון), התש"ע-2010

3. תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

(עוסקים זרים), התש"ע-2010

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.


אני רוצה להקדים ולומר משהו בקשר לתקציב שעבר לוועדת הכספים. שמעתי ביממה האחרונה שבאים בטענות על כך שהבטחת הכנסה לאברכים נמצאת בתקציב. קצת הופתעתי מהביקורת הזאת מכיוון שכאשר אני מקבל את ספר התקציב, אני עובר עליו וכך נהגתי גם בעבר. הסתכלתי על כל הסעיפים. דיברתי על זה ברדיו בשבוע שעבר ואמרתי את זה בכל כלי התקשורת. זה נמצא בתקציב אבל זה תלוי אם כן עושים חוק או לא עושים חוק. התברר לי שחלק מחברי הכנסת, בעיקר אלה שבאופוזיציה, הם עצלנים. זאת אומרת, הם לא עוברים על ספר התקציב אלא הם תוקפים סתם. הם היו יכולים לדעת את זה מהרגע בו ספר התקציב הונח על שולחן הכנסת, ואגב, זה גם לא סוד. היה מאוד מעניין הבוקר עת שמעתי ברדיו דיון – בתוכנית הכי מואזנת כנראה ברשת ב' – עם שר האוצר לשעבר.

דרך אגב, זאת באמת המשבצת הכי מואזנת ברדיו. גם הכי טובה.

מדברים על תקציב מדינה ובאמת יש בעיות אמיתיות בתקציב הזה. ג'ומס דיבר במליאה, אותך לא שמעתי, אבל אני מניח שכולנו דיברנו על אותו הדבר. מפחיתים מס הכנסה ומקפיאים את הפחתת המע"מ ומקפיאים את הקצבאות. בקיצור, בתקציב הזה נותנים לעשירים.

אנחנו יכולים להתאחד כאן בוועדת הכספים סביב הקפאת הרפורמה במס וכך גם נשחרר תקציבים.

כן, אבל אפשר גם בנושא עצמו. את הנושא עצמו אנחנו יכולים לשנות וכנראה נשנה. לא משנה, אבל יש כאן דיונים שנוגעים לחיי האזרחים כולם, אז עשרים דקות מתנהלים שני שרי האוצר – הנוכחי והקודם – והמנחה אריה גולן ומנהלים דיון מאוד מאוד מעמיק ורציני איך הכסף הזה נמצא בספר התקציב. תאמינו לי, אם הייתי מגיע מפלנטה אחרת, הייתי אומר משהו על המדינה.


על כל פנים, אני חשבתי לעצמי שבתקציב אני אנסה לעשות ניסיון. אני אתחיל עם שני משרדים, ואני עוד לא יודע איזה, אבל אני מוכן גם לשמוע הצעות. נניח נביא את משרד הרווחה, השר יבוא ויציג את עמדתו ונעבור סעיף סעיף בתקציב. יש סעיף, תאמרו מה היה בשנה שעברה, כמה כסף נוצל, ואם לא נוצל הכל, למה לא נוצל. נעבור על הסעיפים באופן מקצועי ואם נרצה לעשות שינויים בתוך סעיפי התקציב, נעשה שינויים בתוך סעיפי התקציב. זה דבר שלא נעשה עד היום. אנחנו מאשרים את התקציב, הממשלה יכולה למשוך אותו.

הם יבואו מוכנים. ברגע שהם יודעים שסעיף מסוים לא מתבצע, הם כבר באים לכאן לאישורים.

למה שלא נשב על זה כדי שחברי הוועדה ידעו מה נעשה בתקציב המדינה? כך בכלל לא יודעים. אתה מאשר בסוף את התקציב בחצי שעה. נדון על הסעיפים.

זאת ההצעה שלך?

כן, זאת ההצעה שלי.

אולי נפצל את סעיפי התקציב בוועדת הכנסת.

מה זאת אומרת?

כמו שמפצלים את חוק ההסדרים.

אנחנו יכולים לעשות את זה בוועדה. זאת סמכותה של הוועדה.

ההצעה שלך היא טובה.

מה סמכות הוועדה? להוציא חלקים מהתקציב?

כן. הממשלה תמשוך את זה.

אתה לא יכול להוציא דברים.

אני בא עם מרץ אבל אתה הולך להוריד לי אותו. אתה דן על תקציב משרד הרווחה ואתה מוצא שיש שם סעיף שבמשך שלוש שנים נוצל באופן חלקי. אתה שואל את השר או את התקציבן של משרד הרווחה ומבקש להעביר את זה לסעיף אחר שם חסר כסף.

זה לא נקרא לפצל. אתה כותב הסתייגות.

לא אמרתי לפצל.

כאן נרד לשתיים ושם נרד לארבע.

לא, היא לא אמרה לפצל. אתה תגיד שמשרד האוצר לא ייתן לעשות את זה כי יש לו סעיפים שלא מנוצלים ואת זה הוא מנצל לדברים אחרים. בסדר, אבל לפחות זה יהיה על השולחן. ננסה לעשות את זה עם שני משרדים.

אם כבר התחלת להרהר בקול רם ולשתף את חברי הוועדה בהרהורים שלך, למה שלא נקצר תכליתית ונלך ליעילות תכליתית יותר? נסכים כאן בינינו באיזה סעיפים יש לנו מחלוקת ונדון בהם.

אבל איך תקיים את הדיון הזה אם אתה לא מכיר את הסעיפים?

נסכם בינינו שהיום דנים במשרד מסוים. אני אבוא את הסעיפים שלי, ג'ומס יבוא עם הסעיפים שלו, שלי תבוא עם הסעיפים שלה כאשר כמובן אנחנו מתואמים סיעה אחת לגבי הסעיפים השונים.

אתה ושלי?

כן.

אנחנו סיעה מאוד מלוכדת בוועדת הכספים. נגמרו הימים של הפיצול בעבודה בוועדת הכספים.

בסדר. מקובל עלי.

הפיצול לא חל על ועדת הכספים אלא על מקומות אחרים.

בסדר. כל הכבוד.

נבוא בהסכמה תכליתית באיזה סעיפים רוצים לדון ואותם נביא לדיון אמיתי שייקח זמן.

וביתר הסעיפים לא נדון?

אם אנחנו חלוקים, לשם מה לדון? כדי להרוג את הזמן? מה שלא חלוקים, נביא לכאן.

ראלב, אני לא חולק עליך. נתתי זמן לחשוב עד שבוע הבא.

אני פותח את הדיון.

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשע"א-2010.

כפי שעשינו בשנים האחרונות, כאשר מגיע ה-1 לאוגוסט, הוא המועד המחייב לתשלום אגרה שנתית על ידי התאגידים המדווחים, הקרנות והבורסה. אנחנו בוחנים מה המצב התקציבי של הרשות כי אנחנו שואפים להגיע למצב של איזון, ואז בסמוך לאותו מועד אנחנו מבקשים בקשה להפחתה ולצידה בקשה לדחיית מועד התשלום ל-1 בספטמבר כדי שהתאגידים יצליחו להיערך לטופסולוגיה של ההפחתה. כך אנחנו מבקשים גם עתה. אנחנו מבקשים הפחתה של 10 אחוזים כיוון שמדובר בהפחתה שהיא מאוחרת למועד התשלום.

תשלום האגרה?

כן.

20 אחוזים. טעיתי בלשוני.

כל שנה עושים כך.

מפחיתים את האגרות?

כן. מדי שנה אנחנו מביאים לאישורכם בקשה להפחתת אגרות. אנחנו תמיד רוצים להיות במצב של מעט יתר על מנת שנהיה בשלים לעמוד בימים שחונים כאשר השוק נמצא בבעיה ואז קשה לגייס את הכסף מן הציבור. קביעת האגרה מדי שנה היא מעט מעל לצורך ואז אם יתחוור תוך כדי השנה שהיו תשקיפים, שזה המקור הנוסף של ההכנסות שלנו לצד האגרה השנתית, אנחנו מפחיתים אגרות שנתיות. כך נוכל לראות שבשנה שעברה – ולכן אמרתי בטעות 10 אחוזים – הפחתנו 10 אחוזים, בשנה שלפני כן ב-15 אחוזים והיו שנים שהפחתנו ב-20 ו-25 אחוזים. היו כל מיני שיעורי הפחתה שהם פונקציה של המצב התקציבי באותה שנה.


בשנה הזאת, לאור ריבוי התשקיפים שנתקלנו בהם בתחילת השנה, אנחנו מבקשים ניכוי של 20 אחוזים. זאת הוראת שעה וזה רק לשנה הנוכחית.

השנה הנוכחית, לאיזו שנה הכוונה?

לשנת 2010. הגבייה תהיה ב-1 בספטמבר. אנחנו מבקשים תחילה רטרואקטיבית למועד שהיה צריך להיות לתשלום כדי שנוכל באמת לגבות בהתאמה.

יש שאלות לחברי הכנסת או למישהו מהאורחים?

גביתם את האגרה המופחתת.

נכון. בפועל גבינו בחסר.

אולי כדאי שבשנה הבאה יביאו את התקנות דווקא קודם.

אנחנו הבאנו קודם אלא שפשוט היה עומס והכנסת יצאה לפגרה, כך שלא הצלחנו להביא את הנושא לידי דיון. להטיל את מלוא התשלום ואחר כך להתעסק עם החזרים, זה דבר מאוד מורכב.

קודם כל, זאת מגמה ברוכה. רשות ניירות ערך עושה את זה בשנים האחרונות כמעט כל שנה. כלומר, קובעים מראש תקציב יותר גבוה שמכסה את כל ההוצאות שתהיינה פלוס משהו ואחר כך מחליטים את ההחלטה וזאת בהחלט מגמה מבורכת.


במכתבו של שר האוצר שנכתב אל היושב ראש בחודש יולי כתוב כי מוצע שמועד תשלום האגרה השנתית יידחה והוא יחול ביום ה-1 בספטמבר. ה-1 בספטמבר כבר עבר מזמן ולכן צריך לשנות את התאריך.

האגרה נגבית.

לכן אין צורך בזה.

יש בעיה?

לא. תחילת התקנות תהיה רטרואקטיבית.

תודה רבה.

אנחנו מצביעים על אישור תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשע"א-2010.

ה צ ב ע ה

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשע"א-2010 – אושרו פה אחד

התקנות אושרו.

תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשע"א-2010

אני אציג בשתי מלים.

אם אפשר קצת יותר כי זה מעניין אותנו.

אני רוצה לשמוע ואז אני אגיב.

כבר בישיבה הקודמת שאלנו אותך.

אבל לא נתתם לי אפשרות להגיב.


מדובר כאן בתיקון תקנות שהוא למעשה תיקון קטן לתיקון גדול שנעשה כבר מזמן. התיקון הגדול שנעשה מזמן היה שמרגע שהתחילו בשיטה של הדיווח האלקטרוני, נשאלה השאלה – וזה ברשות ניירות ערך, הדיווח האלקטרוני של חברות בשוק הציבורי, כבר קרוב לעשר שנים – האם צריך דיווח מלא בעיתון, בעיקר ככל שמדובר בתשקיף ובזימונים לאסיפות כלליות.

למה דווקא על פרסום של חברות בניירות ערך? אפשר בכלל לבטל את העיתונים.

אנחנו עוד לא מבטלים שום דבר אלא אני רק מסביר את הצורך.

רק שאלתי. לא הבעתי עמדה.

זה כבר קרה והוועדה הזאת החליטה שאין צורך בפרסום מלא אלא די בכך שיהיה פרסום מסוים והפניה לאתר הרשות. זה כבר נמצא היום בחוק ועכשיו אנחנו מגיעים לנושא שמונח כרגע על שולחננו.


מה שמונח על שולחננו כרגע - אני לא מומחה גדול לדפוס – זאת הקטנה של הפונט מפונט שעוד רגע אני אציג אותו.

הקטנה של הפונט זאת הקטנה של המודעה. בוא נקרא לילד בשמו.

רגע. גם הקטנה של הפונט וגם הקטנה של המרווח בין השורות. התוצאה של הדבר הזה, אני אציג עוד רגע בפני כולם. ההקטנה היא למעשה משהו כמו חצי מודעה בעיתון. בדקנו את זה לא רק על המודעות האלה, אבל זאת דוגמה שקיבלנו באדיבות החברות הציבוריות שהנציגים נמצאים כאן.

פעם האותיות הקטנות היו השורה הקטנה למטה. עכשיו זה הפוך.

עם כל הכבוד, אלה לא אותיות קטנות. העמדה שלנו היא שמבחינתנו אין שום הבדל בין האותיות הקטנות לאותיות הקטנות. אנחנו לא רואים סיבה לפרסום מעבר לפרסום הזה ולכן באנו עם ההצעה הזאת.


אם אדוני רוצה שאני אתייחס כבר עכשיו לשאלה של האם הפגיעה בעיתונים רלוונטית או לא, אני יכול לעשות זאת אבל אני מעדיף לעשות זאת אחרי שחברי הכנסת יגיבו.

חבר הכנסת חיים אורון.

אני מודיע שדיברו אתי לוביסטים ונציגי העיתונים.

אתה לא חייב להודיע את זה.

אבל אני מודיע. אני רוצה להודיע את זה. אני חושב שיש כאן לכאורה ניגוד אינטרסים שהמקום לברר אותו הוא בדיוק כאן. אני אומר את העניין באופן הכי פשוט. העיתונות הכתובה היא במצוקה מאוד מאוד גדולה מסיבות שקשורות במה שקורה בעולם הגדול ומסיבות ישראליות ספציפיות. לכנסת אין כלים, והציעו להשתמש בכמה כלים שאני חשבתי שהם לא נכונים, כדי להתמודד עם זה. אבל מבלי שאני חוטא במחשבות קונספרטיביות מדיי, גם בהצעה שלכם וגם בחוק ההסדרים באופן מקרי השנה יש כמה הצעות שהן כאילו עוסקות בפונטים ובפורמטים, אבל השורה האחרונה שלהן – הצעות של הממשלה – שהן פוגעות בעיתונים. בכל זאת, מעבר לאינטרס של בעלי העיתונים שהם כולם אנשי עסקים - חלקם מוצלחים מאוד, חלקם רק מוצלחים ואולי חלקם פחות – יש אינטרס ציבורי בעניין הזה.


אני כבר קופץ לנושא שניסיתי לטפל בו לפני שנתיים-שלוש. ב"דה מרקר" של היום יש שישה עמודים שהמערכת כולה מממנת אותם עם כל הפרטים על הבורסה. קיבלתי מכתב מכל בעלי העיתונים, מכל המו"לים, גם מ"ידיעות אחרונות" וגם מ"הארץ", שהם כולם מוכנים להוריד את העמודים האלה ושהם עולים להם הרבה מאוד כסף. אגב, יש לי תחשיב מדויק כמה זה עולה וכמה יערות כורתים בברזיל כדי לממן את זה.

זה בלי תשלום?

זה על חשבון המערכת.

זה על חשבון המערכת.

המערכת מפרסמת את זה.

ידיעות כלכליות.

לא. העמודים האלה של "דה מרקר". הידיעות האלה של הבורסה, יש לי הרגשה שגם אתה מסתכל עליהם במחשב ולא כאן.

זה בכל העיתונים.

אני יודע. אז אין לכם מושג מי תקע אותי. הממונה על ההגבלים העסקיים שהסבירה לי שאני עושה הסדר כובל ושאני אזוז הצידה, ואכן זזתי הצידה.

מה זאת אומרת?

מה זאת אומרת הסדר כובל?

היא בחנה את העניין ואם הם מחליטים כולם להתארגן ולהוריד את העמודים, זה הסדר כובל. תאמינו לי, אני אחרי שלוש פגישות אתה וזה המצב.

זה תיאום.

זה תיאום ביניהם ואני כחבר כנסת בכלל נכנס לפינה נוראית כאשר אני המתאם. היא אמרה לי לזוז הצידה.

הרי אחד לא יורד אלא הם יורידו בתיאום.

הם לא יכולים לרדת אלא אם כולם יורדים. לכן הוא גם מציע כאן תקנות לגבי הפונטים, כדי שלא אחד ישחק בעניין הזה אלא כולם.


מה אני בסך הכל רוצה לומר בכל הדברים האלה. אדוני היושב ראש, מונחת בפנינו בעיה יותר גדולה מאשר גודל הפונט ואני מציע שנקיים על זה דיון. בסך הכל דרך ההחלטות הללו אנחנו מתעלים כסף ממקום למקום כאשר אנחנו מכריחים עיריות לפרסם מודעות על מתארים, על בנייה וכולי. אני יודע שפעם היו מפרסמים רק ב"על המשמר" וב"המודיע" כי אלה היו מודעות הכי זולות והיה צריך לפרסם בשני עיתונים. "על המשמר" ו"המודיע" היו מקבלים את המודעות והיו נהנים מזה.


אני לא מכיר את הפונטים האלה ואני יודע שאני נתפס כאן למשהו, אבל נוצרת כאן בעיה. בחוק ההסדרים מורידים חלק מהחובה לפרסם מודעות ולכאורה זה נכון כי יש אינטרנט.

לא, זה בכלל לא נכון.

בסדר, זה כבר דיון אחר. הייתי דווקא יותר אדיב ואמרתי שנאמר שיש כאן נימוק ענייני. אני אומר שהסך הכל של זה בכמה החלטות והם מדברים על הסכומים. סך כל ההחלטות מצטברות לעשרות מיליוני שקלים בכל המערכת שבסוף אנחנו נימצא במצב שיהיה בארץ אולי עיתון אחד חינם ועוד עיתון אחד חזק וזהו. השאלה אם אנחנו רוצים את זה.

לא בטוח שהוא יהיה חינם.

אני הרבה יותר ג'נטלמן ואני אומר את הכל בנוסח כזה.

יכול להיות שכולם יהיו חינם.

אני הייתי מבקש באופן מסודר, אם רוצים, להזמין אותם לכאן, לשמוע את הבעיה כולה, כי כל הרעיונות שאנחנו בחוק נפתח עיתון, נסגור עיתון, הם לא יעבדו ואני לא שם.


אני לא אצביע בעד זה. אני אומר שוב שאני נתפס לדיון הזה כדי לקיים דיון יותר רציני על בעיה שהולכת ומחריפה.

נכון.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מציעה שנקיים את הדיון עכשיו, נחליט ונצביע. הביאו לנו את זה כדי שנקיים דיון וכדי שנצביע.

כרגע מדובר רק בתקנות ולא בדיון רחב.

זה חלק מדיון הרבה יותר רחב.

זה משהו הרבה יותר עמוק.

כן, אבל מביאים לנו תקנה לאישור.

עכשיו מדובר בתקנות שמובאות לאישור ואפשר להחליט שמאשרים או לא מאשרים.

מה אנחנו עכשיו אם לא בדיון של ועדת כספים?

הוא רוצה לקיים דיון עם המוציאים לאור.

אני יודעת אבל אני חושבת שאין צורך. זאת אומרת, אני מאוד אשמח לקיים דיון נרחב על גורל הפרינט שמאוד יקר ללבי. אגב, גילוי נאות, הייתי עיתונאית. גילוי נאות, אני חרדה מאוד לגורל הפרינט בארץ, לגורל העיתונות המודפסת.

למה לפי דעתך חשובה העיתונות? אני יודע למה זה חשוב.

לפני שאני מדברת על גורל הפרינט, אני רוצה לדבר על עצם העניין. העיר כאן אלכס בצדק שפעם האותיות הקטנות היו בסוף והאותיות הקטנות שאתה לא קורא אותן ואתה צריך משקפיים במספר גדול במיוחד כדי לקרוא. המודעה כולה הפכה לאותיות הקטנות. הרי מה המטרה של המודעות האלה? להיות קומוניקטיביות, שתהיה איזושהי נראות, שהציבור יהיה חשוף אליהן. לא כל הציבור חשוף לאינטרנט. אני מאוד מצטערת. אני לא יודעת מה אתכם אבל אני מקבלת לפחות שלושים אחוזים מפניות הציבור שהן על נייר בתוך מעטפה, בכתב יד ואפילו לא במעבד תמלילים. צריך לזכור שהציבור כולו עדיין לא נחשף לאינטרנט ולהרבה אנשים, תתפלאו, אין מחשב בבית.

לא רק לחרדים אלא גם לאחרים.

על זה שוני יאמר לי שהמודעות האלה לא מיועדות לאנשים האלה. אני כבר יודעת את התשובות.


אגב, אני לא מסכימה אתך. אני חושבת שהמודעות האלה צריכות להגיע לציבור הרחב כולו. אני למשל קוראת לפעילים שלי לקנות כל אחד מניה אחת בחברות ציבוריות כדי שהם יוכלו לבוא ולהשתתף באסיפות בעלי מניות באופן סמלי והפגנתי ולהביע את דעתם. אני רוצה נגישות לכל הציבור, גם למי שלא מחובר לאינטרנט.


כשמקטינים את הפונט בחצי ומקטינים את הרווח, כמו שהראו לנו כאן ביושר, המודעה קטנה בחצי ואנחנו עדים לתופעה בה עיתונות הפרינט תלויה יותר ויותר בבעלי הון ובפרסום שלהם. כאשר עיתון מעז לתקוף בעל הון שיש לו שליטה על חלקים גדולים מהמשק, הוא נענש ומפסיקים לפרסם בו. לכן אנחנו לא יכולים להיות אלה שיתנו יד לצמצום הפרסום הממשלתי בפרינט שמחזיק אותו ברמה של דיגניטי שהוא לא חייב רק לבעלי ההון ולפרסום שלהם.


אומר לי שוני לפני הישיבה, ובצדק, מה זה ענייני. הוא אומר שזה לא רלוונטי, הוא רוצה להתקין תקנה וזה לא קשור אליו והוא צודק כי אכן אליו זה לא קשור אבל אלינו זה כן קשור. זה ההבדל בין אדם שהוא פקיד ציבור והוא בא עם המשימה הממוקדת שלו לבינינו, שאנחנו חברי כנסת ואנחנו צריכים לראות את הראייה הכוללת. אותו דבר בטקסטיל הביטחוני. אומר לי האחראי על הרכש במשרד לביטחון פנים מה זה עניינו, התפקיד שלו הוא לקנות הכי בזול את הסחורה, אבל אני כחברת כנסת מחויבת לחשוב גם על התעשייה ועל התעסוקה לפועלי טקסטיל ישראלים. זה ההבדל בינינו לבין שוני ושוני צודק, אבל אנחנו צריכים להיות אחראים על התמונה הכוללת.


אני מציעה שנצביע נגד הסעיף הזה.

אני מניחה שכבר שמעתם את דעותיי. אני חושבת שחייבים לקיים דיון יותר מעמיק בנושא הזה, אבל אם צריכים להחליט עכשיו, הייתי רוצה להתייחס לעוד כמה נקודות.


מעבר לזה שמקטינים את המודעות והכתב הוא קטן, אני חושבת שאני עדיין בשוק העבודה . כך אני מרגישה את עצמי. מודעה כזאת אני בטח צריכה לקרוא עם משקפיים.

גם אני.

זאת אומרת, זה לאו דווקא לאלה שאולי אין להם אינטרנט או לאו דווקא אלה שעדיין יכולים לקרוא גם את האותיות הקטנות. אני חושבת שיש בעיה ואם אנחנו רוצים להחביא את המודעות בעמודים שבסוף, אפשר לשים אותם בגודל של מודעות אבל ולא צריך להתאמץ להגיע לגודל כזה. אני חושבת שזה קטן.


שמתי לב, ולפחות כך שמעתי, שגם תשקיפים הפסיקו לפרסם. האם זה נכון? האם הפסקתם לפרסם גם תשקיפים? זה עוד פן של הדברים ולא רק מודעות. אם כן, זה מרחיב את כל המחסור בפרינט, כפי שציינה שלי יחימוביץ.

בתיקון שאישרתם בוועדה הזאת לפני למעלה משנה, אתם קבעתם בחוק עצמו שלא יהיה יותר את הפרסומים הרחבים - פרסומים רחבים זה מפרט הצעת רכש לזימון אסיפות וגם לקבלת היתר לפרסום תשקיף – אלא אתם רוצים שיהיה פורמט מצומצם יותר כפי שקבוע בתקנות שמונחות כעת לשינוי.

אם הפורמט קטן יותר, בואו לא נקטין אותו עוד יותר אלא בואו נשים אותו לפחות בגודל כזה שלא רק מי שמחפש, יראה אותה אלא גם מי שלא מחפש ומעיין בעיתון, יראה אותה. מודעה בגודל כזה היא בוודאי יותר בולטת, הוא רואה אותה ואז הוא יכול לחפש פירוט. אם המודעה היא כזאת וקשה לקרוא אותה, מדלגים עליה.

הנושא הזה באופן כללי עלה כבר כמה פעמים. לפני שנתיים, ואפילו יותר, בכנסת ה-17, בוועדת המדע התקיים דיון מאוד רחב על הניסיון של משרדי הממשלה לבטל פרסומים באופן כללי בעיתונות. כאשר אנחנו בדקנו את המספרים ואת ההיקף, איך זה יכול להשפיע על עצם העובדה של קיום העיתונים, ראינו שזה יכול להביא אותם לקריסה.


אני חושב שבסופו של דבר כאשר אנחנו מסתכלים על המערכת הכללית, אני מסכים גם עם ג'ומס וגם עם שלי על כך שהדיון צריך להיות דיון כללי על קביעת סטנדרטים לכל פרסום שהוא פרסום שבא מהמדינה ומשולם על ידי משלמי המסים. הוא צריך להיות לפי הסטנדרטים המסודרים כי בסופו של דבר הרי כאן יכול להיות מדובר על העניין שהוא בא ונותן מודעה של שורה לגוף מסוים ומחר יכול להיות מדובר במכרז שיתפרסם וכדי למנוע מאזרחים להגיע לעובי הקורה, יכתבו את זה בצורה הכי קטנה, ישימו את זה בעיתון ויאמרו שפרסמו וזה מה שיש.


כמו שאמרתי, הסטנדרט צריך להיות סטנדרט אחיד. כמובן שהחשיבה הכללית על כך שאנחנו צריכים לשמור על העיתונות, במדינה שלנו, ואני לא צריך לספר לך שבדרך כלל אנחנו מתחילים את דרכנו, וגם של ילדינו, מהקריאה ואני לא חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב בו הכל מתנהל דרך האינטרנט וכך נצא מהקריאה הפיזית. בסופו של דבר, גם כאשר אתה עובר על החדשות במשך היום, וזה באינטרנט, אתה עושה את זה כמו שאתה מדפדף בעיתון. כאשר אתה מדפדף בעיתון, אתה נכנס יותר לתוכן של הדברים, כי יש לך יותר זמן, אבל באינטרנט, אתה נכנס, אתה נחשף לחדשות מסוימות, ואם אתה הולך לאינטרנט זה לשם חיפוש אינפורמציה הדרושה לך. כאשר זה מרוכז כחבילה אחת, אני חושב שלציבור הרבה יותר קל להיות חשוף למודעות.


אני לא יודע, אבל צריך לבדוק כי אני חושב שגם מבחינת המודעות באופן כללי, המכירות הן הרבה יותר גדולות כאשר זה מגיע דרך העיתון, אבל כאמור, אני לא בטוח בזה. זאת תחושה שקיימת בציבור.


אני מציע שאם אנחנו קובעים סטנדרטים, הסטנדרטים צריכים להיות כלליים לכל הגופים הקשורים למדינה ולא לעשות זאת כאן כן ושם לא, כי בסופו של דבר זה משליך גם על אחרים ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו כמשהו לו אנחנו מתנגדים כאשר מנצלים את זה כדי שהאזרחים לא יהיו חשופים למודעות.

אני מסתכל יותר על הפן הצרכני ופחות על הרווח של העיתון. אני מדבר על יותר פרסום לאזרח בתשקיפים ובכל הפרסומים הרחבים ביותר כאשר המטרה היא שכמה שיותר דברים יהיו חשופים לטובת האזרח.


אני חושב לכן שאת התקנות אנחנו כן צריכים לאשר היום אבל עם שינויים שאנחנו מבקשים מהרשות לניירות ערך, שהם ירחיבו את הפרסומים והתשקיפים,. בנושא העמיק יותר, להעמיק דיון בנושא העיתון, המצב שלו וכולי, אין לי בעיה שנקיים דיון מעמיק ונמצא פתרונות הולמים גם בנושא זה. אני חושב שצריך לחזק את הנושא הזה אבל כרגע פחות חשוב לי העיתון ויותר חשוב לי הפרסום כי לא לכל אחד יש אינטרנט בבית ולא כולם חשופים לו, כי זה כלי שיש לו את הביטוי ואנשים רגילים אליו. עדיין לא הגענו לעידן שלכולנו יש את הכלי הזה שכולם יכולים להשתמש בו, כי הוא כלי אדיר ואפשר להשתמש בו.


לכן אדוני היושב ראש, אני חושב שכן צריך לאשר את התקנות עם הסתכלות רחבה יותר על הנושא, על פרסום התשקיפים, כך שכולם יראו וידעו. מי שצריך להסתכל, הוא יודע להסתכל.


לגבי הנושא השני, אדוני יחליט אם נקיים דיון מעמיק יותר.

כמעט כל החברים נגעו בכל. דבר אחד שמעתי מנציגי האוצר.

הרשות לניירות ערך.

אותו בית.

לא. רשות לניירות ערך היא רשות על פי חוק.

אני שם אותם בחבילה אחת.

הם לא חבילה אחת.

קל לנו יותר להתייחס אליהם כאל חבילה אחת.

החיים הם לא קלים.

למה צריך לסבך את החיים?

סיעת העבודה היא חבילה אחת?

כן.

אז גם אנחנו עם האוצר.

לא חשוב. זאת הרשות לניירות ערך.

אנחנו רשות עצמאית.

הם אומרים שכאן התקבלה החלטה לפני שנה. נרדמתם בשמירה?

לא. היה מדובר על תשקיפים, על סדרי גודל מאוד גדולים שאתה חייב לפרסם את ההפניה היכן שזה מתפרסם, באינטרנט או בכל מקום אחר.

אם אני לא טועה, החוק אומר שצריך להיות פרסום בעיתונים כפי שייקבע בתקנות ואזכור ההפניה בתוך התקנות.

בסדר. זה מה שדיברנו עליו בוועדה. מכאן ואילך, עכשיו אנחנו נמצאים במדרון.

אני הייתי אזרח והייתי שקט כל הזמן שיש כאן בוועדת הכספים אנשים שאני סומך עליהם.

נכון. עשית בשכל, אבל יותר חשוב שאתה כאן.

עכשיו אני מתחיל להיות מודאג.

חשוב עכשיו שאתה כאן.

אתה גם יכול להיות מודאג שנה קודם. יש לך אפשרות להיות מודאג ברוורס.

אנחנו שליחי ציבור. לא שוכחים מאיפה באנו. לא מודרני לומר שיש לו הלכה של כבוד הרב. אני בא מציבור שקורא עיתון. אני גם מחנך את הילדים שלי לקרוא עיתון. זאת ספרות כלכלית, זאת ספרות פוליטית, זאת ספרות חברתית, זה להיות מעורב בחברה הישראלית, זאת השכלה. ביום שאני אראה ילד ערבי עולה לאוטובוס עם ספר ועיתון ולא עם שקית של פיצוח גרעינים, אני אומר שאנחנו במצב שהתחלנו להיות על המסלול. עכשיו הם רוצים שנקרא פחות עיתונים? בשבילי עיתון הוא כלי לחופש הביטוי, לערכים דמוקרטיים. זה שהוא מרוויח, כל הכבוד. הלוואי וכולם ירוויחו ואני איהנה מזה כאזרח. הבעיה היא שיש כאלה שמרוויחים ואנחנו משלמים מחיר.


אני חושב שאנחנו לא יכולים לתת יד לאישור התקנות האלה. אני חושב שכאן צריכים לומר להם. אני בעד הדיון הראוי והוא דיון מאוד נכון. אנחנו רוצים שתהיה עיתונות ראויה, פחות צהובה, פחות מחפשת דם.

את זה אנחנו לא יכולים לעשות. אנחנו לא קומיסרים.

זה גם לא יעזור.

לא באותה הזדמנות. לומר להם שגם יסתכלו על החברה הישראלית.

למי להגיד?

למי שצריך.

גד, אתם בעד או נגד?

אנחנו בין אלה שהביאו את רשות ניירות ערך לעניין של השימוש באמצעים אלקטרוניים. להזכירכם, הייתה פעם יושבת ראש רשות ניירות ערך בשם עורכת הדין מירי כץ ואנחנו הלכנו אליה ואמרנו שהגיע הזמן שישתמשו באמצעים מודרניים. זה היה לפני 12 שנים.

גם, בנוסף לאמצעים הקיימים.

מה שנקרא הדיווח הישיר.

אבל לא לחסל משהו אחד.

לא ביקשתי לחסל שום דבר. אני חושב שהדבר הזה קידם את הרשות, קידם את האינפורמציה שניתנת לציבור הרחב ואין מי שלא יברך על כך. עם כל הזלזול בזה שלא כל הציבור משתמש באינטרנט ולא לכל אחד יש מחשב, היום יש כמעט בכל בית מחשב – נכון, לא בכל הבתים – ואם נדבר על אנשים עד גיל 40, דומני שאין אחד שלא יושב כל היום ומעיין בזה. לצערי אני בשכבת הגיל הזאת של אנשים יותר מבוגרים אבל אני שומע מחבריי שחלקם לא מנויים היום על העיתון והם קוראים את העיתון באינטרנט. אנחנו הכל עושים באינטרנט.


אני מסכים עם המשפט הראשון של ג'ומס שאמר שהעיתונות הכתובה במצוקה. היא בהחלט במצוקה ואני במצוקה בגלל המצוקה שלה. אני באופן אישי, כי אני חושב שעיתונות היא חלק בלתי נפרד של מדינה דמוקרטית. לא שאני שמרוצה תמיד מהעיתונים, אבל אני חושש לגורלם. אין לזה שום קשר לדיון שעומד כאן לפתחנו.


אני יודע חבר הכנסת גפני שאתה מאוד ער לדברים מהסוג הזה. תקיימו דיון על איך להביא לכך שתהיה בארץ עיתונות חופשית שיכולה לממן את הדברים.

אין קשר. זה מוריד את נפח המודעות.

בפינאץ שבפינאץ.

אם היית בא ואומר שאתה בא לעסוק עכשיו לא עם פינאץ אלא עם מאה מיליון שקלים שמטילים עליך, הייתי שואל מה פתאום אתה מטיל עלי מס כזה. אם זה פינאץ, תעזוב את זה.

זה באמת הפינאץ שבפינאץ.

גד, מה עמדתך?

אני יודע שהשתדלנים של העיתונות עשו עבודה יפה.

לא, לא, לא.

לא, סליחה. אני מאוד מצטערת. גד, זה לא הוגן. אני אומרת לך שאני מביעה את עמדתי.

בסדר, אבל מה זה שייך?

שום שתדלן לא דיבר אתי.

תשמעי את דבריי עד הסוף.

רק תוריד את הקטע הזה. ג'ומס אמר שפנו אליו אבל לג'ומס יש עמדה גם בלי השתדלנים. אלינו גם לא פנו.

אגב, אפילו את המכתב הזה לא קיבלתי.

אלי לא פנו.

הערת הביניים לא הייתה מתאימה.

אנחנו כבר מרחיבים מדיי בעניין.

אמרתי שזה חלק קטן. באמריקה למשל לא מפרסמים שום דבר ושם יש עיתונות הרבה יותר חשובה.

אבל באירופה כן.

תביאי לי דוגמאות.

במכוון. בצרפת למשל הממשלה החליטה לפרסם יותר כדי לעודד את הפרינט.

השאלה אם החליטו שחברות שהן רכוש של הציבור כולו, שלך, שלו ושלי, הם בעלי המניות האמיתיים שלהם באמצעות קרנות הפנסיה וכי הם צריכים לממן את הדבר הזה. אינני חושב שזה כך.


אין שום קשר בין מצוקת העיתונות לנושא שאנחנו דנים בו היום.

גפני, יש כותרת ב"כלכליסט" שאתה אמרת שחברי הכנסת עצלנים.

אמרתי את זה כאן. אני אומר לך שאסור להיות אינטרנט, כי איך הם העבירו מיד? באמת אמרתי. אלה שבאים פתאום אתמול ומוציאים לעיתונות, מצאו סקופ עם הבטחת הכנסה לאברכים. הם עצלנים. הרי אני אמרתי את זה ביום חמישי ברדיו ואני עברתי על זה ומצאתי את זה בפנים. אלה חברי כנסת חרוצים?

אתה תיאמת את זה מראש עם העיתון שתגיד את זה.

אבל למה אתה עושה הכללות?

לא הכללות. אמרתי שאלה שאמרו את זה.

הוא אמר חלק.

מי אלה החברות הציבוריות? אלה לא הטייקונים. החברות זה אנחנו, זה כולנו, זה כמעט כל אזרח במדינה הזאת, אז לא צריכים הם לשלם את המחיר הזה שבעניין הזה עליו אנחנו מדברים כאן, הוא מחיר שהוא ממש פינאץ. אתם מדברים על מודעות גדולות על עמודים שלמים, אבל זה לא הדיון כאן. הדיון כאן הוא לא על זה.

תודה. היית ברור לגמרי.

אני אשיב בקצרה. אני רוצה קודם כל להתייחס לתכלית של הרשות. הרשות נועדה לשרת את האינטרס של המשקיעים מהציבור והיא לא נועדה לשרת את האינטרס של העיתונות. לכן מה ששלי יחימוביץ אמרה, אני רוצה להתייחס אליו. זה לא סתם שאנחנו מתעלמים. אם אנחנו נשקול שיקול האם צריך לתמוך בעיתונות או לא, אנחנו חורגים מהסמכות שלנו. לכן זה לא שאנחנו מתעלמים ממה שקורה.

שלי, נקודת הראות שלו היא נקודת ראות נכונה.

זאת נקודה ראשונה.


לגבי הנושא של האותיות הקטנות. האותיות הן בפונט 12 וזה פונט שקוראים היום מכתבים. הכנסת שולחת מכתבים בפונט 12. לא שמנו את זה בפונט שהוא קטן כזה שלא רואים אותו. אין לנו שום בעיה, אגב, אם רוצים להגיע כאן לפשרה, להגדיל את הפונט של הכותרת לפונט גדול מאוד ואז השם של החברה יבלוט וכל מי שירצה, יוכל בהינף יד להסתכל ולראות הנה החברה שהוא מושקע בה. אין לי בעיה ואנחנו מוכנים לייצר את הכותרת בפונט הרבה יותר גדול. זה ישפר את גודל המודעה בעוד 10 אחוזים.


לגבי זה שהאינטרנט לא נמצא בכל בית. אנחנו מודעים לזה שהאינטרנט לא נמצא בכל בית, אבל אנחנו משרתים ציבור מסוים. הציבור הזה הוא ציבור המשקיעים בשוק ההון. אם זה בן אדם שמשקיע בבורסה, גם הדפים שמפרסמים בעיתונים, ארבעה-חמישה עמודים, לא משנים בשבילו.

הציבור כולו מושקע בבורסה.

הם מטעים את הציבור.

הציבור מושקע בבורסה דרך מנהלי כספים שהם לא צריכים את המודעות האלה כי הם יודעים והם גולשים באינטרנט.

אני רוצה שכל כפרי יקנה מניה. זאת תרבות ההשקעה בעם.

כל כפרי לא יקנה מניה מכיוון שהאנשים שרוצים לקנות מניות צריכים להבין בשוק ולכן הם קונים את זה באמצעות מתווכים פיננסיים והמתווכים הפיננסיים יודעים היטב איפה למצוא את החומר.


דבר אחרון שהוא הערה כללית וההערה הכללית היא פשוטה. אתם אומרים שצריך לתמוך בעיתונות? אני האחרון שאביע עמדה בעניין הזה, אבל אם ממשלה או כנסת רוצה לתמוך בעיתונות, זה לא צריך להיות באמצעות חברות ציבוריות או קרנות נאמנות. זאת צריכה להיות החלטה מסוג אחר ואנחנו נמצאים בדיון ואי אפשר להלביש את הדיון על זה.

רבותיי, המצב הוא שאין רוב בוועדה להעביר את התקנות האלה. גם אני לא אתמוך בזה ואני אומר לך מדוע. זה נכון, כל הטיעונים שלך מבחינה עניינית הם טיעונים נכונים. תפקידך, וגם של גד סואן, בעניין הזה הוא לשרת את החברות הציבוריות ולשרת את האוכלוסייה. אנחנו עוברים כאן מהפכה שאני כל הזמן מתחבט ביני לבין עצמי, גם כיושב ראש הוועדה וגם כחבר הוועדה. גם עם הדיווח המקוון של מס הכנסה, ובאמת אנחנו הולכים לעידן שאנחנו יודעים שביום מן הימים זה יהיה המוטיב המרכזי. כלומר, מה שיהיה, הכל יהיה דרך המחשוב, האינטרנט, הדיווחים המקוונים. השר מיכאל איתן רוצה לשבת אתי על העניין הזה. בסדר. אני יודע וכולנו עומדים בעיניים פקוחות לקראת העידן הזה. אנחנו צריכים להתמודד עם זה ואנחנו צריכים להתמודד עם זה גם מבחינת עיתונים ואנחנו צריכים להתמודד עם זה גם מבחינת אנשים שלא הולכים לעניין הזה. אנחנו צריכים להתמודד עם זה גם מבחינה דתית. יש ציבור דתי גדול שלא מכניס אינטרנט הביתה. יכול להיות שעכשיו יהיה אינטרנט כשר והוא כן ייכנס כמו שהפלאפונים הסתדרו. יש גם אנשים רגילים שלא רוצים שהילדים שלהם יגלשו באינטרנט למקומות לא רצויים ואנחנו יודעים למה זה הוביל.


זאת התקופה בה אנחנו מצויים. כל זה בעצם לא נוגע לניירות ערך, לא נוגע לפרסום בעיתונות, ולא נוגע לחברות הציבוריות אבל זה נוגע גם נוגע.


אני לא רוצה ביקורת מאיש חשוב כזה כמו חבר הכנסת ראלב מג'אדלה שהוא יאמר לי שהוא לא היה בכנסת ואני אפשרתי כאן להעביר את זה שאת התשקיפים לא מפרסמים בעיתונים. אין שום ביקורת בדיון הזה על הרשות לניירות ערך. אז אנחנו באמת צריכים ללכת בעיניים פקוחות. הממשלה מבחינתה, תעבירו הכל לאינטרנט. מבחינת הממשלה, אם לא היו לי ויכוחים אתה כאן בחדר על אלף ואחד דברים שנוגעים לדיווחים המקוונים, הכל תעביר. מבחינתה גם לא צריך את העיתונים כדי שלא יעבירו ביקורת על הממשלה. זאת אומרת, לה אין בעיה. אין לכם דיון עם הממשלה אלא יש לכם דיון עם נציגי ציבור.

באותה הזדמנות גם לא יהיו תחקירים.

כן, לא יהיו תחקירים. אני דווקא אוהב את זה שכותבים לא לעניין במה שנוגע למשהו. זה דיון ציבורי מהמדרגה הראשונה. אם רוצים ללכת עכשיו לעבור לגמרי, אתם צודקים, האותיות הן גדולות, אפשר לראות את זה, אם מישהו יהיה עם משקפיים הוא בוודאי יראה את זה. מחר אתם תבואו, וזה בטוח – אין אפילו צל צלו של ספק – ותבקשו להוריד את המודעות האלה לגמרי כי לשם מה צריך אותן?

ממילא אף אחד לא רואה אותן.

אם אין לך מחשב, אתה לא יכול להסתפק כי זאת רק הפניה.

דניאל, אני מציע לך בידידות לא להתערב בוויכוח הזה. זה ויכוח אחר לגמרי. הוא לא שם והוא לא אצלכם.

לא משפטי.

הוא גם לא ניירות ערך, הוא גם לא החברות הציבוריות. זה דיון ציבורי, פני החברה הציבורית בעידן הזה שכולנו יודעים שאנחנו כבר שם ואנחנו הולכים לעניין שהכל יהיה מקוון והכל יהיה אינטרנט והכל יהיה מחשוב. אגב, כל הציבורים במדינת ישראל יודעים את זה. אין דיון כזה.


עכשיו אנחנו צריכים לעצור ולומר שלכם זה לא קריטי, לחברות זה לא קריטי.

זה לא קריטי אבל זה פוגע.

כן, אבל זה פינאץ. פוגע, זה פוגע גם באנשים שצריכים לראות את המודעות. על כל פנים, בידיכם עכשיו הדבר. אם אתם רוצים, אני מביא את זה להצבעה. אם אתם רוצים, תמשכו את זה.

אנחנו מושכים את זה.

אנחנו עוברים לסעיף הבא. כנראה נקיים את הדיון אותו הציע ג'ומס. נצטרך לקיים אותו ביום מן הימים.

אני מציע שנקבל נתונים מבחינת ההיקף הכספי.

אנחנו עובדים בשני מישורים כאשר מישור אחד הוא גורל העיתונות והמישור האחר הוא שמגיע אלינו סעיף ספציפי שנוגע לגורל העיתונות, ואנחנו נדבר גם עליו. זה לא עומד בסתירה. העבודה שלנו מורכבת גם מפרטים קטנים.

אצלי זה נושא אידיאולוגי.

אתה צודק.

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע"א-2010

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרשיון, בחינות, התמחות ואגרות) (תיקון מס' 2) (רישום העוסקים הזרים במרשם)

את תקנות 3 ו-4, ראה כשלובים זה בזה. אלה תקנות שמובאות לאישור כהסדר משלים לתיקון 11 לחוק הסדרת העיסוק שאושר על ידיכם לאחרונה. התיקון לחוק אושר ב-16 לפברואר והוא נכנס לתוקף רק עם התקנות האלה והוא בעצם אומר שבעלי רשיון זר יוכלו לפעול בישראל באמצעות חוליה מקשרת שהיא תאגיד מורשה ישראלי כאשר האחריות קיימת על שניהם ובהינתן תנאים מסוימים שקבועים בחוק.


באשר לתנאים שצריכים להציג מעבר לתנאים שקבועים בחוק בשלבי המרשם, זה מה שמופיע בפניכם, למשל שם, פרטי התקשרות או הסכם בכתב שיש בין שני הצדדים, הצהרת מודעות לאחריות, איש הקשר, חוות דעת עורך דין היכן שנדרש, נוהל עבודה, כל הדברים שכפי שאתם יכולים לראות בתקנות שכתובות בלשון בני אדם וניתנות לקריאה.


דבר נוסף שמוסדר כאן הוא האגרה שמשולמת במועד המרשם שהיא בסך 1,156 שקלים ואגרה נוספת היא אגרה שנתית שהנחנו בפניכם נוסח אחד ולאור העובדה שהרפורמה ברישוי, הגדולה יותר שנמצאת על הפרק וטרם אושרה, עוד לא סיימה את הסיבוב שלה, התאמנו את זה למתכונת הקיימת היום ונמתין עם הסיבוב הבא כאשר יגיע יומו בתיאום עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

זה אומר שתקנה 2, 3 ו-4 לתקנות הסדרת העיסוק (תיקון), מה שמופיע כתקנה רביעית ברשימה, יימחקו ותישאר רק האגרה של ה-1,156 שקלים.

נכון. אנחנו לא מוחלים על הרצון לעשות את זה.

אבל לא עכשיו.

נכון. זה יובא בהמשך.

תקנות חשובות ביותר.

זאת אומרת, אתם לא מתייאשים.

יש מי שזה חשוב להם. פונים אלינו גורמים זרים ומגלים התעניינות. זה יאפשר להם להיכנס לישראל.

למה צריך בשלב ביניים?

שלב הביניים מדבר על האגרה השנתית. אני מזכירה שברפורמה שדנו כאן כבר פעמיים או שלוש אבל טרם אושרה, שנוגעת לכמה אגרה שנתית מחייבת תאגידים מורשים ישראלים, ואמרנו שנחייב את זה לפי מספר אנשים שפועלים וכן הלאה, וזה עדיין לא אושר, עד שזה יאושר, מה שיש, זאת אגרה שהיא מינורית יחסית בגובה של כ-4,300 שקלים לכל התאגידים. כרגע היועצים הזרים יהיו באותה אגרה, שבעינינו באופן כללי היא נמוכה, וכאשר שם נעלה, נעלה גם כאן.

אנחנו מצביעים על אישור תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע"א-2010.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

אנחנו מצביעים על אישור תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרשיון, בחינות, התמחות ואגרות) (תיקון מס' 2) (רישום העוסקים הזרים במרשם).

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

תודה רבה לכם.

אפרופו התיקון של העיתונים, זה לא אתם אישרתם בפעם שעברה אלא הכנסת הקודמת.

ב-2008.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00