PAGE
22
ועדת הכספים

13.10.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ה' בחשוון התשע"א (13 באוקטובר 2010), שעה 09:35

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 – פרק כ"ח, סעיפים 165(17) ו-171(יב) – דיווח מקוון.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

אורי אריאל

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

אלכס מילר

מרינה סולודקין

מירי רגב

רונית תירוש

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד מיכל הנר דויטש, ממונה חקיקה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

אמנון לבנטל, מנהל השומה והביקורת, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

מיכל צוק, אגף התקציבים, משרד האוצר

עופר מנירב, יו"ר רשות ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

שמואל חרסט, יועץ מס, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009

ו-2010), התשס"ט-2009 –
פרק כ"ח, סעיפים 165(17) ו-171(יב) – דיווח מקוון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 – פרק כ"ח, סעיפים 165(17) ו-171(יב) – דיווח מקוון.


אני מבקש להסביר לחברי הוועדה למה הייתי צריך להוסיף את הנושא לסדר היום וההסבר הוא כדלקמן.


ממשלת ישראל החליטה על אישור התקציב לשנים 2011-2012.

הוא עבר עכשיו בג"ץ.

אני לא יודע. היות שאני לוקח אותך מאוד ברצינות, אני משיב לך ברצינות. לא רלוונטי מבחינתי מה שבג"ץ דן או לא דן. מה שרלוונטי מבחינתי הוא שכאשר בג"ץ מקבל החלטה והוא אומר לי, בניגוד לסמכות שלו, לא לדון ואז אני לא דן.

לא, הוא לא אמר את זה.

אז למה אתה שואל אם אתה יודע את התשובה?

מי שיקרא את הפרוטוקולים בעוד כמה שנים ידע שהאופוזיציה הצליחה להעביר החלטה בבג"ץ.

אני דיברתי גם עם היועצת המשפטית של הוועדה וגם עם היועץ המשפטי של הכנסת. העתירה לבית המשפט, אני מאוד מתנגד לה. אני מתנגד לתקציב הדו שנתי, אבל אני מתנגד לעתירה כי בסופו של דבר באחת השיחות שהייתה לנו אמרנו – ולדעתי זה כבר לא כל כך רלוונטי – שעלול להיות מצב שבסופו של דבר שר האוצר הבא רוני בר-און יבקש מבית המשפט למחוק את העתירה כי גם הוא ירצה תקציב דו שנתי וגם אז אני אגיד לו שאני מתנגד. ההתערבות של בית המשפט בהליכי חקיקה של הכנסת בדברים שהם לא קריטיים, מה שקרה בשנה האחרונה, זה דבר מאוד מאוד חמור. אתם לא תרוויחו מהעניין הזה. אתם פשוט מוציאים מעצמכם – חברי הכנסת, נבחרי הציבור – את ההחלטות ואת הופכים את החלטות הכנסת ואת חוקיה להמלצות שתלויות באנשים שלא נבחרו, עם כל הכבוד להם, שופטי בית המשפט העליון. הם יחליטו האם החוקים של הכנסת הם טובים או לא טובים. אנחנו בעצם נמצאים כאן כמו בית הלורדים. אבל בסדר, זאת זכותכם. כנראה שאתם מאוד מיואשים.

אם אפשר להעיר להיסטוריה. העובדה שהכנסת נתנה יד לתקציב דו שנתי, היא ויתרה על אפשרותה לפקח על פעולות הממשלה. זה בדיוק הפוך על הפוך ממה שאמרת כרגע, וזה לפרוטוקול.

בסדר גמור. אני באמת חושב שכל דבר שהכנסת תעשה ברוב קולות, אני הרי לא מבין בכלל בדמוקרטיה. אני לא מבין כי גם לא למדתי באוניברסיטה, אבל כל הזמן שכנעתם אותי, במשך 22 שנים משכנעים אותי כאן ואני משתכנע שדמוקרטיה, המשמעות שלה היא שמביאים לידי ביטוי את עמדת העם על ידי הצבעה ברוב קולות. כך הסבירו לי. יכולות להיות כאן החלטות ברוב קולות שהן החלטות רעות, אבל מה לעשות? אם זה כך, לא יבחרו בנו בבחירות הבאות. אם אתה מראש – פעם אתה ופעם מישהו אחר – ילך לבית המשפט על חוקים שמתקבלים כאן, על הצעות שמתקבלות כאן, בסדר, אז אפשר לעשות את זה ישר. אגב, מי מציע משאל עם?

אני יודע מי נגד משאל עם.

תלוי על מה.

אגיד לך מי נגד משאל עם באופן עקרוני. יש כאן אחד שהוא נגד משאלי עם באופן עקרוני.

אם כך, אתה כמוני. אם כן, אין לי מה להתווכח אתך.


על כל פנים, אני בדקתי מבחינה משפטית, ואני כפוף לנושא המשפטית.

אין לך בעיה משפטית.

בפרוטוקול תישאר השאלה שלך ולא תהיה התשובה שלך. אני בדקתי האם יש אפשרות לקיים את הדיונים בעקבות מה שבית המשפט אמר. מאחר שאני לא כל כך מבין בזה, הסבירו לי באריכות וכשמסבירים לי באריכות, אני מבין מהר. אמרו לי שבית המשפט נתן צו על תנאי. זאת אומרת, בתוך שישים ימים אמורה לתת תשובה הממשלה והכנסת.

ושלושים ימים העותרים.

מה אני אעשה בלעדיך אם לא תוסיף את מה שאני עומד לומר? על כל פנים, בתוך שישים יום הממשלה והכנסת צריכים לתת תשובה. בית המשפט נתן לעותרים עוד שלושים ימים להגיב. מהיכרותם של אלה שדיברו אתי בנושא, כל זה מדובר כאשר אין תקלות אבל תמיד יש תקלות כי כל אחד מבקש אורכה ובוודאי שפעם או פעמיים הוא מקבל אם גם יש לו טיעון נכון. זאת אומרת, רק על פי הפרוטוקול אנחנו מתחילים את הדיון בינואר. ינואר, אם אני לא טועה, זה כבר אחרי שהכנסת או מאשרת את התקציב או לא מאשרת את התקציב. זאת אומרת, בא בית המשפט בעיניים פקוחות ואומר: אתם יכולים לדון ולאשר את התקציב הדו שנתי, אבל יש אח גדול שיושב לא רחוק מבניין הכנסת ומפקח עליכם, הוא מסתכל מה אתם עושים, אתם, אלה שאין לכם לשכות אחרי שאתם יוצאים לפנסיה. לנו יש. הוא מפקח עלינו. אם הוא היה אומר שהוא לא מתערב בעבודת הכנסת, אבל מבחינה משפטית אי אפשר לאשר תקציב דו שנתי בהוראת שעה מכיוון שזה חוק יסוד, הייתי חולק על זה אבל הייתי אומר שהוא בית המשפט וזה נושא משפטי, אבל הוא לא אומר את זה. הוא אומר: תאשר. הוא לא מתערב. בואו נתחיל עכשיו לקיים את הדיון בבית המשפט העליון במקום בכנסת. זה מה שהוא אמר. זה הדבר היחיד.


אנחנו יכולים לדון, רשאים לדון, על פי בית המשפט – ואני באמת מאוד מודה להם – בתקציב 2011 ו-2012 ושלא תהיה טעות בעניין הזה. אני התנגדתי, אני מתנגד, אני חושב שהתקציב הדו שנתי הוא דבר רע. שלשום הייתה לי ישיבה עם יובל שטייניץ והוא אומר שבארצות הברית משבחים את התקציב הדו שנתי וגם הם מתכוונים לעשות זאת. אני חולק על זה. הלוואי ואתבדה, הלוואי ובאמת התקציב הדו שנתי יהיה דבר טוב, אבל אני חולק על זה מכל וכל וזאת משני ההיבטים – גם ההיבט הכלכלי וגם ההיבט של פיקוח הכנסת על עבודת הממשלה, אבל זה תפקיד הכנסת וזה לא תפקיד בית המשפט.


מכיוון שאמרו לי שאני יכול לדון, התחיל דיון לגבי תקציב 2011-2012 והחוקים הנלווים אליו, חוק ההתייעלות הכלכלית. מכיוון שהתקיימו דיונים גם עם יושב ראש הכנסת וכולנו סבורים שצריך שחוק ההתייעלות או חוק ההסדרים כפי שהוא מכונה באופן אמיתי יהיה ממש תלוי תקציב - זאת אומרת, יש תקציב, נלווה אליו חוק ההסדרים – צריך להוציא ממנו את כל מה שאיננו תלוי תקציב. מה שהוא רפורמה או דבר שצריך לקיים עליו דיונים.


באחת השיחות שהיו עם ראשי הוועדות, בה אני השתתפתי, בכמה שיחות שהיו לי גם באופן נפרד כיושב ראש ועדת הכספים, אמרתי שאנחנו מחוק ההתייעלות הקודם, את כל מה שנדרשנו לפצל מהחוק ולאשר, הבאנו לדיון וחלק אישרנו וחלק לא אישרנו. היה גם יום אחד שעשיתי ישיבה על כל הסעיפים. למשל, קיימנו דיון על בית החולים באשדוד שזה ביטול בית החולים באשדוד או הקפאתו, ובכוונה הבאתי את זה כי זה היה ממש צחוק. הממשלה החליטה שכן בונים את בית החולים באשדוד, אבל עדיין היה מונח על שולחן הוועדה.


נשאר הדיווח המקוון. באו אלי כל אלה שעוסקים בעניין של צמצום חוק ההסדרים ואמרו לי שבדיווח המקוון, בדיווח הרבעוני, היה דיון בוועדה ומכיוון שהיו חילוקי דעות בין משרדי הממשלה והיו חילוקי דעות מול הגורמים המקצועיים, אני ביקשתי לקיים את הדיונים האלה, שכל הגורמים ישבו יחד ויחזרו אלינו, כך שאז נצביע. נכון ללפני שבוע-שבועיים, לא חשוב כמה, לא חזרו אלי. חזרו אלי עם העניין הזה שיש את אותו הדבר שוב בחוק ההסדרים החדש ואני אמרתי שזה לא לעניין. יש חוק שמונח על שולחן הוועדה. אמרו לי שזה בסדר ושאביא אותו לדיון.


למה הייתי צריך להוסיף אותו היום? למה לא יכולתי לחכות ליום שני? אמרו לי שיש כמה חוקים מהסוג הזה והם צריכים לקבל החלטה האם מוציאים את זה מחוק ההסדרים ביום ראשון או ביום שני. אני לא מפקח על עבודת הממשלה, זה תפקיד של בית המשפט העליון. אמרתי שאני מביא את זה והוספתי את הנושא הזה לדיון. זה בעצם הדבר האחרון שנשאר בוועדת הכספים מחוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010.


לכן אנחנו פותחים עכשיו את הדיון בנושא הזה. אני מבקש להציג את הנושא.


כהקדמה, תאמרי מה עשיתם מאז הישיבה הקודמת והאם ישבתם אם רואי החשבון ואם ארגוני העצמאים. דווחי לוועדה.

יש נוסח חדש שמונח בפני הוועדה.

אפשר לענות לשאלות שלי?

אני באופן אישי השתתפתי בשתי ישיבות עם הנציגים שהתבקשו.

אפשר להפיץ את הנוסח. אני עדיין לא ראיתי אותו.

הישיבות הללו התקיימו בהשתתפות אנשי אגף תקציבים, רשות המסים, אני לא זוכרת אם היו נציגי ביטוח לאומי אבל אני חושבת שהם כן היו, ואני יודעת שגם סמנכ"ל רשות המסים נפגש עם נציגי הלשכות המקצועיות. אולי כדאי שמיכל תעדכן לגבי הדרישות שנדרשו.

אכן ישבנו עם הנציגים השונים ובדיונים האלה בהחלט עלו הסוגיות שעלו עוד בדיון שהתקיים כאן לפני מספר חודשים לגבי ההצעה המקורית שהצענו בנושא של הדיווח המקוון. במהלך הדיונים רצינו לעשות דיווח שהוא חודשי ובנוסח שעכשיו מחולק לכם אנחנו מדברים על תקופת דיווח ארוכה יותר, דו-חודשית, למרות שהנושאים שעלו במהלך הדיונים עם הנציגים השונים, בעצם אחד הנושאים שהיו חשובים בתמורה למעבר לדיווח חודשי ולא דו-חודשי כמו שאנחנו מציעים כאן, היה להקל בשירות שניתן לאזרחים בנושא קצבת זקנה מביטוח לאומי, ואני אסביר.


הנושא הזה עלה בדיונים השונים ואנחנו מוכנים לבקשה שעלתה במובן זה שבאמת עלתה בקשה שברגע שאדם מגיש תביעה לקבלת קצבת זקנה, היום הוא צריך להגיש טפסים רבים ולהביא הרבה מידע לביטוח לאומי.

זאת אומרת, אתם מציעים את החוק הזה כדי להיטיב עם האזרחים, עם הקשישים, עם הילדים, עם הנכים. זה מה שאת מציגה בהתחלה.

אני אציג כדי שהדברים יהיו ברורים.

תציגו מחדש את החוק. אני בטוח שגפני זוכר את כל מה שהעליתם, אבל אני לא. בואו נבין על מה מדברים.

אנחנו מדברים על העברה של דיווחים למס הכנסה, דיווחים מסוימים שתכף יפרטו בדיוק את הנושאים השונים שחייבים בדיווח, באופן מקוון, לא שנתי, אלא בתקופה קצרה יותר. במהלך הדיונים שעלו, חשבנו לעשות את זה בצורה חודשית, אבל בדיונים שהיו עם הלשכות המקצועיות ועם רואי החשבון וכולי, כל הנציגים כפי שפורט קודם, דיברנו אתם על דיווח חודשי, כלומר לדווח אחת לחודש את כל הדיווחים. מה שהם העלו כבקשה זה בעצם שכאשר בא אדם ומבקש קצבת זקנה, היום הוא צריך להעביר טפסים רבים לביטוח לאומי לגבי הכנסתו וכולי.


אנחנו מציעים שברגע שיגיע אדם ויגיש תביעה לקבלת קצבת זקנה, את המידע שיקבל ביטוח לאומי, את התוצאה מהמעבר לדיווח כפי שאנחנו עושים, הדו-חודשי, הוא לא יצטרך להעביר. מידע שאין כאן, ככל שיש בו צורך, הוא יצטרך להעביר, אבל בעצם תהיה כאן הקלה מבחינת היכולת של אדם לקבל את קצבת הזקנה מבחינת הטפסים והנגישות שלו. הוא יצטרך להגיש פחות טפסים לביטוח לאומי כאשר הוא מגיש תביעה לקבלת קצבת זקנה.


זאת הייתה נקודה שעלתה בדיונים שהיו לנו וזאת נקודה שאנחנו מוכנים לקבל, ברגע שתאושר כאן ההצעה.

הם מבקשים שיהיה דיווח מקוון. בהצעת החוק המקורית מדובר על רבעון.

בישיבה האחרונה עברנו לרבעון. הסברנו לגבי 102 שמוגש פעם בחודשיים.

הם מבקשים עכשיו שדיווח מקוון יהיה אחת לחודשיים. זה גם מופיע בחוק ההסדרים שאושר בממשלה.

אבל איזה דיווח מקוון. רק של 856 ו-126.

תכף תסבירי את החוק. ג'ומס ביקש שאני אכניס אותו לעניין כי אני מכיר את זה. זאת ליבת העניין. ליבת העניין היא דיווח מקוון לחודשיים.


תציגי את החוק.

פקודת מס הכנסה קובעת לפי הוראות סעיף 166 לפקודה חובת מנכה ומעביד להגיש לרשות המסים טפסים בעניין הכנסה חבת ניכוי שהיא הכנסת עבודה. מה שכולם מכירים כ-126, שזה הסיכום של כל ה-106 שיש בידי כל אחד, ו-856 שזה לגבי נותני שירותים ומנקים. בלי לפגוע ובלי לשנות משהו לגבי הטפסים הללו, אנחנו מבקשים להוסיף חובה לפיה הנתונים המפורטים ב-126 וב-856 השנתי, ידווחו בגין כל תקופת דיווח של חודשיים.

זאת אומרת, שישה דיווחים.

כן. בגין שש פרוסות.

עוד שישה. חוץ מה-12 שאתה מגיש, עוד שישה נוספים.

זה שש במקום 12 או שזה שש בנוסף ל-12.

זה שש נוסף לאחד. היום מעביד מגיש 126 אחד שנתי. כנראה שמה שעופר מכוון אליו הוא ה-102 ואני לא מדברת עליו. אני מדברת על ה-126 השנתי או כל חודשיים ולכן שינינו את הרבעוני לדו-רבעוני. זה ללא פירוט של שם העובדים. זה לא קשור. לא כרגע. כרגע אנחנו גם לא מבקשים אותו מקוון, את ה-102. אנחנו מבקשים שיהיה דיווח בגין תשלום הכנסת עבודה ותשלום הכנסה חבת ניכוי בגין כל חודשיים בשנת המס כאשר הדיווח יהיה מקוון והוא יוגש עד תום שלושה חודשים שלאחר אותם חודשיים.


אתם רוצים שאני אמשיך גם לטכניקה?

לא.

לעצור במהות?

כן, במהות.

אנחנו מבקשים לקבוע הוראת שעה לשנת המס 2011 שהדיווח יהיה בגין ארבעה חודשים. כלומר, שלוש פעמים, כדי לתת זמן היערכות לדבר הזה.

ארבעה חודשים ועוד שלושה.

תמיד יהיו עוד שלושה חודשים להגשה. יש תקופת דיווח. גם ב-2012 יהיו שלושה חודשים להגיש.

כפי שאמרנו בישיבה הקודמת, המערך הזה הולך להכביד הכבדה מהותית על הנושא של המגזר העסקי ובמיוחד על העסקים הקטנים והבינוניים. בעל המכולת יתחיל לדווח על הדבר הזה ואנחנו חושבים שמדובר כאן בנטל כבד. בהמשך לאותה ישיבה סוכם שאנחנו נידבר עם רשות המסים והייתה הידברות אבל לא הגענו לכלל סיכומים והבנות ועדיין נשארנו בעמדתנו שהנושא הזה הולך להכביד באופן מאוד קשה על עסקים קטנים ובינוניים בדברים שונים.


המשמעות היא שטופס 126 שמוגש בצורה שנתית, הוא הוגש אחת לחודשיים, אחת לשלושה חודשים או אחת לארבעה חודשים, כאשר הדוגמה שמביאים כאן, שכאילו זה בא לעזור לקצבת זקנה, אינה במקומה.

לא. זאת לא דוגמה. זאת תועלת.

הדוגמה שהובאה כאן כתועלת לקצבת זקנה, אינה במקומה. המוסד לביטוח לאומי לא מבקש כל חודשיים ולא כל שלושה חודשים וזה לא קשור בכלל לחודשיים או לשלושה חודשים אלא יש דברים אחרים שהביטוח הלאומי מבקש וזה בגמלאות מחליפות שכר וקצבת זקנה היא לא מחליפת שכר גיל 70 הוא הגיל המוחלט והכנסה היא לא תנאי. בדיקת הכנסה בקצבת זקנה היא בגיל המותנה, בין 67 לגבר ל-70, וגם בקצבת זקנה, גם היום, לא בודקים את זה לא אחת לחודשיים ולא אחת לשלושה חודשים אלא פעם בשנה. לכן המצב הנוכחי שבודקים פעם בשנה, הוא סביר וגם עונה על הצרכים של הביטוח הלאומי. לכן הדוגמה היא לא ממין העניין.

מה למשל בחופשת לידה?

בגמלאות מחליפות שכר.

טוב, לא חשוב. אתה אומר שזה לא ממין העניין. הלאה.

איזו הטבה?

משרד האוצר רוצה להיטיב עם האזרחים.

האוצר בא בחוק ההסדרים וכתב שהסיבה המרכזית לעניין הזה הוא הנושא של מס הכנסה שלילי.

למה הבאתם את זה בחוק ההסדרים? למה לא הבאתם את זה בחקיקה רגילה?

עכשיו זה בחוק רגיל.

זה פוצל על ידי הכנסת.

אנחנו בחקיקה רגילה עכשיו.

כבוד היושב ראש, בחוק ההסדרים מופיע שהסיבה המרכזית לעניין הזה, לשמה זה נולד, ועכשיו זה פתאום השתנה, כדי לפתור את הבעיה של מס הכנסה שלילי. עכשיו פתאום מס הכנסה שלילי נסוג אחורה, הוא לא הטיעון אלא מתחילים להביא טיעונים כאלה ואחרים. אני אומר שבחוק ההסדרים כתוב בדברי ההסבר שהמהלך הזה נועד בראש ובראשונה לפתור את הבעיה של מס הכנסה שלילי וכל הטיעונים שהושמעו עד עתה – אם זאת קצבת זקנה או דבר כזה או אחר – הם פחות רלוונטיים. עכשיו משנים את הטיעונים לשמם הוא נולד ומביאים טיעונים אחרים.

מה שמדובר, מדובר על מה שהוסבר. אני לא חוזר על הדיון הזה. הממשלה רוצה שיהיה לה דיווח יותר עדכני. כל מה שמסביב, זה כדי למצוא חן בעינינו וזה בסדר. אני בעד זה שמשרד האוצר יחפש הטבות לאזרחים. המטרה היא מאוד ברורה, המטרה היא המטרה עליה דובר בישיבה הקודמת. מיותר לחזור על זה. ביקשנו שישבו אתכם ושאלתי אם ישבו והאם הגיעו לאיזושהי הסכמה והאם הייתה איזושהי התקדמות.

לא הייתה התקדמות.

ישבתם.

ישבו גם נציגי לה"ב, גם יועצי המס ורואי חשבון, אבל לא הייתה התקדמות בעניין הזה.


הנושא הזה, מעבר להכבדה ולנטל על העסקים הקטנים, מעורר סוגיות שונות לגבי רטרואקטיביות. אני לא רוצה עכשיו להתחיל לפרט את כל הסוגיות שעלולות להתעורר כמו הנושא של דיווחים רטרואקטיביים או נושא של הצהרות.


אני מניח שהיו גופים נוספים שהיו יכולים להגיע לכאן, להביע את עמדתם ולהתנגד, אבל הייתה אי בהירות לגבי על מה הולכים לדון היום.

כל הגופים ידעו וגם דיברו אתם.

בדרך כלל אתה הרבה יותר ברור. אני מודה שאני לא מצליח להבין למה אתם מתנגדים.

כי זה הולך להכביד ולהטיל נטל כבד על עסקים קטנים ובינוניים.

אנחנו כבר מסכימים שלגבי עסקים שהם לא קטנים, אנחנו בעד. עכשיו בוא נראה מה עושים עם הקטנים.

מה פירוש בעד?

בעד הצעת החוק. אני שואל אותך.

אני אומר לך שזה הולך להטיל נטל כבד.

על עסקים קטנים.

על כולם.

אבל אתה אמרת עסקים קטנים.

לא. אמרתי במיוחד על עסקים קטנים. זה הולך להכביד על כולם ובמיוחד על עסקים קטנים ובינוניים.

למה?

קח לדוגמה את בעל המכולת.

לא מכולת. המפעל של שי חרמש עם מאה עובדים, שיש לו תוכנת משכורת והוא לוחץ עליה והוא יודע מה שהוא רוצה. למה זה מפריע לו?

התוכנה של שי חרמש שיש לו מאה עובדים, מבחינת הנטל, יהיה פחות נטל.

אז אנחנו בעד.

תן לי להשלים את דבריי. מתעוררות שאלות בצד המקצועי ועל זה נסוב העניין. אני מציע שתשמעו גם את נציגי לשכת רואי חשבון וגם את נציגי לה"ב.

מי מלה"ב?

שמואל חרסט.

אתה השתתפת בדיונים אתם.

כן.

כבודו הסביר למה הזימון לישיבה יצא בדחיפות.

הסברתי רק לחברי הכנסת.

אם לא הייתי מדבר אתמול עם מנהל רשות המסים, לא הייתי יודע על מה הדיון משום שהזימון הוא שונה. כאן מדובר על סעיף אחר.

יש תיקון. עזוב את הפרוצדורה.

אם אדוני לא רוצה שאדבר, אני לא אדבר.

אני רוצה שתדבר. אני אפילו ביקשתי ממך שתדבר אבל דבר לגופו של החוק מכיוון שהפרוצדורה כאן היא פחות חשובה עכשיו.

לצערי – אני אנסה לנסח כמה שיותר בזהירות – כנראה שכאשר מדווחים ואומרים לוועדה דברים, אין חובת דיווח אמת. כנראה. אחרת אני לא מבין כל מיני דברים שמדווחים כאן לוועדה ואני אומר בדיוק במה מדובר.


הזכירו קודם את הנושא שקודם הסבירו לוועדה באותות ומופתים שהחוק דרוש בשל מס הכנסה שלילי. כאשר אני בישיבה תקפתי והסברתי שאין שום קשר, נאלצו להודות שלא. עכשיו מסבירים לנו שזה קשור בעזרה לקצבת זקנה. רבותיי, משקרים אתכם ואני אומר את זה ברחל בתך הקטנה. אם רוצים לעזור לקצבת זקנה, חבר הכנסת חרמש, זה לא אוטומטי מגיל 70.

מגיל 70, ללא מבחן הכנסה.

לא. זה בכלל לא אוטומטי אלא רק אם תבקש. אם לא תבקש, לא תקבל.

גילוי נאות. היות שלפני חודשיים עברתי את גיל 70, קיבלתי ערמה של מכתבים מהביטוח הלאומי שלוש פעמים ובהם נאמר שאני צריך למלא את הטפסים האלה והאלה וכולי.

פנייה יזומה.

אבל פונים אלי לחתום על משהו. זה לא שאני צריך לקרוא על כך באינטרנט.

ג'ומס, אני מאחל לך אריכות ימים ושנים, עד 120 שנה, אתה נראה בן 40 ולא בן 70, אבל בוא נעזוב את זה.


עופר, אף אחד מאתנו לא תמים. יש חלק שכבר לא זכר את הישיבה ההיא. תאמין לי, כולם נכנסים כבר לעניין. אף אחד לא מקבל את מה שמיכל צוק אומרת לגבי הנושא של ההטבות שבעניין, על אף שאני חושב שיש בזה הרבה הטבות, אבל אנחנו יודעים שמטרת החוק היא לא ההטבות. התברר במהלך הדיונים שביקשתי לקיים שאפשר להפיק מזה גם הטבות. האם ההטבות הן גדולות או קטנות? זה דיון אחר. מיכל עשתה נכון בעניין הזה כשהיא הציגה את ההטבות כדי שאנחנו לא נסמיק כשנאשר את החוק הזה, אם נאשר. יש בזה גם הטבות ומי שידבר עם העיתונאים, יאמר שעשינו גם הטבות. תאמין לי, אנחנו יותר רציניים מזה. מטרת החוק היא ברורה לנו לחלוטין. היא ברורה. כל הדיון שג'ומס מנסה לשאול אותך, מה ששי חרמש אומר ומה שאנחנו כאן מסתודדים כל הזמן, ולכן אני מבקש ממך שתתייחס לזה. אל תאמר שמשקרים או לא משקרים. הם לא משקרים אלא הם מנסים לייפות את העניין וזה בסדר ואני בעד זה.


תגיד מה זה עושה לעסק שאתה במקום לדווח אחת לשנה, מדווח אחת לחודשיים, אחת לשלושה חודשים, אחת לארבעה חודשים. האם זאת רק לחיצת כפתור או אתה צריך יותר מזה? זה הנושא.

אני אענה לשאלות שהיו בנושא הזה, במיוחד אתייחס לישיבה האחרונה שהייתה לפני כשנה או שלושת-רבעי שנה בהשתתפות סמנכ"ל רשות המסים, סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, סגן בכיר לממונה על אגף התקציבים באוצר ועוד כמה אנשים. כיוון שהייתי בישיבה, וזה לא סוד, אני אומר לכם מה היה. אמר סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שזה לא נותן להם שום דבר והם לא צריכים את החוק הזה. אני מצהיר כאן בשבועה את מה שאני אומר. אמר סמנכ"ל רשות המסים שהוא לא צריך את החוק הזה, הוא לא נותן לו שום דבר, הוא מיותר לחלוטין, אבל זה המצב.


שאלתי את סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שהערכתי מאוד את הכנות שלו על דבריו, האם זה נותן משהו. התחילו לומר אולי קצבת זקנה, אבל אחר כך הוא אמר שבעצם גם זה לא, משום שמבחן ההכנסה לא קיים ויש הרבה ארצות שאין מבחן הכנסה. לדוגמה, יש הרבה תשלומים שהוא לא מנכה במקור. יש עסקים שלא צריך לנכות במקור, כך שאין דיווח ולא יודעים. זה לא פותר את הבעיה של קצבת הכנסה. הישיבה הסתיימה בכך שיחשבו על זה עוד פעם ואם יחליטו בסופו של יום להעלות את זה, ישבו אתנו עוד פעם וידברו ויציעו. מאז לא דיברו, לא ישבו, לא הציעו, לא כלום, וקיבלתי אתמול בשעה 2:30 את ההודעה על הישיבה היום. לא ישבו ולא דיברו, כאשר הם בעצמם טוענים – והם לא יאמרו לך את זה כאן, בטוח שלא יאמרו – בישיבות אתנו שהם לא צריכים את זה וזה לא נותן שום דבר.


אמרו בכנות שיכול להיות שזה יאפשר במקרים מסוימים לעקל כאשר יודעים בזמן אמיתי יותר איפה יש משכורות לאנשים או למי משלמים תשלומים. בזמן יותר אמיתי אפשר יהיה לעשות עיקול. זה הדבר היחידי שאמרו ביושר. אם זאת המטרה של החוק, אולי המטרה חשובה, אבל שיאמרו שזאת המטרה של החוק.


מה זה גורם. זה גורם עכשיו לעסקים לרכוש תוכנה נוספת. זה גורם לעסקים להתקשר עם יועצי מס, רואי חשבון וכולי והיום הם לא צריכים את זה אבל הם יהיו חייבים לבוא אליהם פעם בחודשיים.

אם אני רוכש תוכנה נוספת, אחרי כן, בהמשך, כאשר אני נכנס לעניין הזה, למה אני לא יכול לעשות זאת בלחיצת כפתור?

כנראה שכבודו יודע לשדר באינטרנט, אבל אני לא בטוח שכולם יודעים כי אתה צריך לשדר את זה באינטרנט. אתה צריך קודם כל להיות מחובר לאינטרנט. כל העסקים צריכים להיות מחוברים לאינטרנט כדי לשדר את זה. יש חברות שצריכות להרוויח, כנראה הן לא הספיקו מספיק, אבל אתה צריך לשלם עבור אבטחה כדי שתוכל מחר לשדר את זה.

איך אתה מגיש היום את הדיווח המקוון אחת לשנה? אני צריך להיות מחובר למה שאני מחובר?

לא. זה לא מוגש באמצעות האינטרנט אלא זה מוגש באמצעות מייצגים. פעם בשנה, כאשר אדם מגיש דוח, הוא ממילא מגיש גם דוח שנתי.

אני מקריא לך את מה שקיים היום. מה שקיים היום בסעיף 166: מעביד או מנכה – וכדאי שתדייק במה שאתה אומר לוועדה – יגיש דוח כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לתשלום הכנסת עבודה לעובד, טופס 126, ולגבי תשלום הכנסה חבת ניכוי, טופס 856, באופן מקוון.


איך אתה מגיש?

מקוון יכול להיות גם דרך שע"מ ולא חייב להיות דרך האינטרנט, וזה מה שאמרתי.

לא משנים את זה.

לא אמרתי שמשנים את זה.

אז מה הנושא?

לא אמרתי שמשנים את זה, אבל פעם בשנה צריך להגיש דוח שנתי ואז אתה בא ליועץ המס שלך, לרואה החשבון שלך, מטפל בדוח שלך ובכל מה שקשור.

אדם שמוכר בחודש במיליון שקלים, בחודש השני ב-900 אלף שקלים ויש לו ארבעה עובדים והוא משלם להם משכורות בגובה של 30 אלף שקלים. אני לא מכיר אחד שלא מגיש דוח.

דווח מקוון?

עזוב לרגע את הדוח המקוון. הוא צריך להגיש דוח. אתה אומר לו שהוא מגיש דוח, שהוא צריך לרשום את כל ההכנסות שלו ואת כל ההוצאות שלו, כולל אתה רושם את הוצאות השכר וכולי. אני מודה שאני לא מצליח להבין את ההתנגדות. אם אני לא מבין אותה, כנראה שיש כאן משהו אחר. אני לא מצליח להבין למה אתם מתנגדים. אם אתה אומר שיש איזה קיוסק אחד כזה עם שלושה עובדים, בוא נמצא לו פתרון, אבל למה לא צריך לעשות את הדבר? מע"מ, הסכומים הגדולים, מגישים דוח דו-חודשי ושם כולם רצים כי אחרת לא מקזזים להם.

אבל לא מקוון.

מקוון.

המקוון הוא רק לעסקים גדולים וזה תיקון שהיה בחוק ההתייעלות בסעיף אחר. זה רק לעסקים גדולים ויש עם זה בעיות רבות. כרגע זה לא חל על עסקים של עד 4 מיליון, זה לא חל על עסקים עם הנהלת חשבונות כפולה ויש הרבה שזה לא חל עליהם משום שמבינים שזאת בעיה.

בסדר. נבוא ונאמר שעל מי שזה לא חל, גם זה לא חל ועל השאר כן. אתה מסכים?

אם היושב ראש ייתן לנו את רשות הדיבור, אנחנו נסביר למה כל מה שאתם אומרים כאן מתחבר לנוסח החדש שמונח בפני הוועדה.

אפשר ליצור סף. לומר שמסף מסוים ומעלה חייב, ומסף מסוים ומטה לא חייב.

חלק גדול מהעסקים, על פי החוק, לא חייב בניהול הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה ולא חייב לנהל את הספרים שלו באמצעות מחשב אלא יכול לעשות ספר תקבולים ותשלומים. אין לו את הכלים והוא חייב להיעזר בגופים חיצוניים, דבר שיעלה לו עלויות נוספות כאשר אני לא רואה שום יתרון שזה ייתן.


אם הכל נכון, למה זה לא קיים באיזשהו מקום בעולם? אני חיפשתי אבל לא מצאתי ואני מראש מתנצל. למה אנחנו צריכים להמציא? רק אנחנו חכמים? אף אחד בעולם לא מבין ולא יודע אלא רק אנחנו? להטיל עוד נטל ועוד נטל על העסקים? גם הגדולים, נכון, הם יכולים לעמוד בזה, אבל הם צריכים עכשיו עוד נטל כאשר אין לו שום אפקטיביות והוא לא נותן דבר. שיעשו כל חודש, למה פעם בחודשיים? עסקים גדולים יכולים לעמוד גם פעם בחודש.

עופר, תודה. היית ברור.

אדוני, אני רוצה לתקוף את זה מזווית קצת שונה. אנחנו מחפשים עלות תועלת בכל מהלך. אני לא אומר שלא ניתן לשדר את הדוחות המקוונים. זה ניתן. יש לנו היום את התוכנות ויש לנו את הידע אבל השאלה מה התועלת בדיווח דו חודשי במקום בדיווח שנתי. מתעלמים כאן מהעובדה שלכל דיווח חייבים לצרף הצהרה חתומה בכתב וכל עוד ההצהרה החתומה בכתב לא הגיעה לרשות ולא נקלטה כהוגשה, כולל הצהרות בעשרות שהוחזרו השנה לעוסקים שלא שמו חותמת במקום שיש חתימה, כל עוד זה נקלט, אתה נחשב כאילו לא הגשת. אז, במקום להיות עבריין חד פעמי, אתה עלול להיות פתאום עבריין רב פעמי ולו גם בגלל בעיות טכניות שמה ששלחת בדואר, לא הגיע לירושלים. זאת נקודה ראשונה.

אבל זה מטופל.

אין לך פטור מחובת הצהרה. אתה חייב למלא טופס הצהרה ולהגיש.

לקטנים יש פטור. אני קורא כאן בסעיף 2.

סליחה, עוד הערה. לא קיבלנו את מה שאנחנו רואים.

אנחנו מדברים על נוסח שלא מונח לפנינו.

חובת ההצהרה מבוטלת?

לא.

לא. חובת החתימה האלקטרונית.

אני מדבר על חובת הצהרה. אתה אמור למלא טופס, הצהרה, שהדיווח שהעברת בצורה מקוונת הוא אמיתי ונכון.

בחתימה אלקטרונית.

זאת בעיה ראשונה.


נושא נוסף באותו עניין של ה-126 הדו-חודשי. בזמנו כאשר דיברנו עם מנהל רשות המסים, ביקשנו שאם מחייבים אותנו להגיש את הדו-חודשי, לבטל את הרב-שנתי כי מה הטעם להגיש דו-חודשי ובנוסף לדו-חודשי להגיש גם רב-שנתי? אם כבר יחייבו אותנו בדו-חודשי, לא צריך רב-שנתי. אם כן, לבטל את ה-126 החד-שנתי.

אנחנו נתייחס בהמשך לכל השאלות.

עלתה כאן נקודה מעניינת. אם אתם רוצים את הדיווח הארבע-חודשי, הוא אומר שתחסוך להם בסוף את הדיווח הסופי.

שאלת. היא תענה על זה אבל לא עכשיו.

לעניין כמות העבודה והמעמסה שזה מטיל על משרדי המייצגים שגם היום אנחנו קורסים עם הדוחות המקוונים. מספיק שאתה רשמת שם משפחה ברדיצ'בסקי בלי הפסיק מעל ה-צ, שגוי ועכשיו לך תתעסק בשגוי ותאתר את השגוי, שלא לדבר על זה שעדיין אין אפשרות למייצגים לתקן דוחות אצלם במחשב ישירות מול שע"מ. כל דוח שאתה רוצה לתקן, אתה צריך להפסיד חצי יום עבודה אצל פקיד השומה. אם רוצים ללכת באמת למהלך כל כך מרחיק לכת, צריך להרחיב אותו, לפתוח את המחשב של שע"מ למייצגים, לתת אפשרות באון-ליין לתקן דברים ולא להפוך את העבודה היום יומית לסיוט.


נקודה אחרונה היא טופס 856. תפסת מרובה, לא תפסת. ה-856 שהוא בעייתי ביותר, הוא דיווח על ניכוי במקור. יש הרבה תיקונים, יש פעולות רטרואקטיביות, אז באמת, אם כבר הולכים לאיזשהו מהלך, לכו שלב-שלב.

תודה. אדוני, אתה ביקשת את רשות הדיבור?

אני מנהל השומה והביקורת ברשות המסים וזה אומר שאת היישום של מה שקובעים כאן והקשר עם כל הגופים מסביב, יוטל עלי.


הזמינות של הדוחות, מכיוון שתמיד יש אורכה של שלושה חודשים להגשתם, לא תעזור לאף גוף שרוצה לקבל דברים מיידיים כדי להקל על האזרח. הבנו שזה לא קשור לנושא. לא קשור כי אמרנו שאלה הטבות שאף אחד לא רוצה לפסול.


ה-856 הוא טופס שהוא חלקי, הוא רלוונטי רק לאותם תשלומים שחייבים בניכוי מס במקור, הוא מלא שגיאות כי בניגוד למעביד שמכיר את עובדיו ויודע את כל הפרטים והדיווח מדויק למדי, כאן זה משהו מאוד פרוץ, הוא כולל חלק קטן מאוד מהתשלומים לפלוני וזה לא נותן תמונה של כלום. הרבה מאוד גופים וסקטורים לא חייבים בניכוי מס במקור, כך שתמונה שלמה של משהו לאיזשהו גוף חיצוני או שלנו, לא מה-856.


טופס ההצהרה שכרגע דיברו עליו, כרגע הוא ידני. אני לא חושב שיהיה כרטיס חכם וחתימה אלקטרונית לאותם אלפים.

אמנון, מנהל רשות המסים צריך אותך דחוף. מנהל רשות המסים צריך את אמנון באופן דחוף.

אדוני, סותמים לו את הפה. זה המצב. סותמים לו את הפה.

אני עושה הפסקה בישיבה.

אני מוחה על הדבר הזה. לא יכול להיות דבר כזה. את מנהלת כאן את הישיבה? חוצפנית. זה לא יכול להיות. איזה מין דבר זה? מה הולך כאן? אנחנו ירדנו לשפל המדרגה. אנחנו לא עובדים אצלך.

לא רציתי שהוא יפסיק לדבר, אבל מנהל רשות המסים ביקש אותו.

את מנהלת כאן את הישיבה? חוצפה. אין לנו שיקול דעת בכלל. אנחנו, חברי הכנסת, רובוטים.

לא ציפיתי שהוא יפסיק לדבר.

מה זה צריך להיות? אני אף פעם לא מתפרץ כך, אבל לא יכול להיות. אני יושב, מנסה לעזור, מנסה להקשיב ולהבין מה קורה כאן.

סליחה, אני פשוט לא ציפיתי שהוא יפסיק לדבר.

חוצפה. זאת חוצפה.

אני מתנצלת. אני לא ציפיתי שהוא יפסיק לדבר.

הם לא רוצים שתשמעו את האמת. איזה מין דבר זה? ריבונו של עולם. לאן אנחנו מגיעים? לאיזה דרגה הגענו כאן?

אני מתנצלת.

פקיד שלכם מדבר, אומר דברי חכמה, זה נוגד את ההשקפה שלך.

לא, זה לא קשור.

אנחנו חברי הכנסת צריכים לקבל כאן החלטות.

נכון, אבל זה לא קשור להשקפה שלי. אני מתנצלת. לא התכוונתי שהוא יפסיק לדבר.

אין זכות דיבור במדינה?

עופר, אל תתערב.

אני אדבר כמה שאני רוצה. את לא קובעת לי.

אל תתערב.

רבותיי, אני חייב לומר כאן משהו והוא לא שייך לדיון. אין דיון כרגע. אני יושב כאן והדיון הזה משעמם אותי כבר. אני יכול לצאת ולא לשבת כאן, אבל אני בא לכאן, יושב, מנסה לקבל החלטות על פי שיקול דעת ותמיד מנסה לעזור. אני רוצה להבין למה אתם רוצים את זה. בא פקיד, מדברים כאן אנשים ועוצרים אותם.

ממש לא. אני מתנצלת.

נתון אחד. הביטוח הלאומי מקבל דיווח חודשי על העובדים מכל המעבידים שיש להם עד תשעה עובדים.

הוא מקבל היום כל חודש?

כל חודש, בתנאי שיש עד תשעה עובדים. מהגדולים, שהם ממוחשבים, הוא תמיד יכול לבקש פירוט.

תודה רבה. אני מודה לך.


אני ממשיך את ההפסקה לגבי הסעיף הקודם. אנחנו נמשיך את זה אחרי שנסיים את הסעיף השלישי שהוא העלאת מחירי הלחם.

הישיבה הופסקה בשעה 10:25 וחודשה בשעה 11:10

אנחנו מחדשים את הישיבה.


מכיוון שהונח נוסח חדש שלא היה קודם על שולחן הוועדה ומכיוון שחברים הביעו כאן עמדה כזאת או אחרת ובעקבות מה שאירע כאן אנחנו לא הצלחנו עדיין להשלים את הדיון, באופן עקרוני לא נקיים את המשך הדיון היום אלא הישיבה הבאה ככל הנראה תהיה בעזרת השם ביום שני. אני מבקש עד אז להגיע לנוסחים מוסכמים. יש את הנושאים שהעלו החברים, את מה ששמענו גם מאנשי המשרדים וגם ההשגות שיש לנו. אני מבקש להגיע לנוסח מוסכם.

עד ויתור על ההצעה.

אני כן הולך לחוק הזה אמנם לא בלב שלם אבל אני רוצה שהוא יהיה מסודר, נורמלי וטוב.

ואם יש עליו מחלוקת בממשלה, שנהיה מודעים לזה. אנחנו מספיק מבוגרים לשמוע שתי עמדות ולהכריע.

מאה אחוזים. זה לא משנה גם לגבי ההחלטות שלנו באופן הבסיסי, אבל נתונים אנחנו חייבים לדעת. אם יש איש שהוא נציג הממשלה ולא משנה באיזה דרג והוא אומר את הדברים כפי שהוא אומר אותם מעבודתו היום יומית, אנחנו רוצים לדעת את זה. אנחנו מאוד מבקשים לא לייפות את הדברים וכמובן שלא נסכים להמשיך דיון אם נדע שמישהו לא בא לדיון בגלל שהוא מביא עובדות שאתם לא רוצים שנדע אותן. אנחנו לא נמשיך את הדיון בצורה כזאת. אנחנו רוצים שאנשים יבואו ויאמרו את הכל, ולא לומר רק שהדיווח הזה, הדיווח המקוון, נעשה רק כדי לעזור לקשישים או למקבלי הקצבאות.


אני לא מספיק אינטליגנטי לעניין, אבל יש כאן חברי ועדה שהם כן אינטליגנטים.

אתה הכי אינטליגנטי מכולנו ואני מוחה על הדברים שאתה אומר.

יש חברי ועדה שמעירים את תשומת לבי לעניין. אל תייפו את זה יותר מדיי. אנחנו הולכים על החוק הזה. אני הולך, אני לא יכול לדבר בשם החברים. יש כאן חלק מהחברים שהולכים על החוק אבל אנחנו רוצים שהוא גם יהיה טוב. אל תייפו את זה. אנחנו נעמוד בעיניים פקוחות מול הציבור ואנחנו נאמר אם זה כן טוב, זה לא טוב, זה רע. נעמוד בזה. הרי בסופו של דבר אנחנו עומדים לבחירה.


אפילו אם הייתי רוצה להצביע עכשיו, אני לא יכול על פי התקנות כי המליאה כבר עובדת.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ידידי עופר מנירב.

אתה לא הולך לתת עכשיו נאום ציוני.

אתה יודע שאני ציוני אבל אני אשא דברים מקצועיים בלבד.


קודם כל, באתי בגפי. חשבתי שהיום באמת אני לא צריך להיות כאן כי לא לכל דיוני הוועדה יוצא לי לבוא אבל החלטתי להפסיק דיון מאוד חשוב ברשות המסים והגעתי לכאן.


תראו, טופס 126 מוגש לרשות המסים בסוף השנה ובמצב הכי טוב אני מקבל את זה שנה יותר מאוחר, בסוף השנה, ועוד חצי שנה עד שאני מקבל את זה.

למה?

באתי להסביר למה. טופס 126 שנתי הוא כאילו סיכום השכר והניכויים שניכו לעובדים ועד שדצמבר לא נסגר, אי אפשר לסגור אותו. לכן ביוני אני מקבל את הטפסים האלה. אני מקבל אותם ב-דיליי של כמעט שנה. אתם הרי יודעים שהחקיקה כבר קיימת, שמס הכנסה שלילי הולך להיות ברמה ארצית ב-2011 ואילך. אני צריך להיערך לכך, וזאת שאיפתי. רבותיי, כל מילה שאני אומר, אתם יכולים לבדוק אותה ולהאמין לי. אני צריך את זה למס הכנסה שלילי ולצורכי ביטוח לאומי, ואני אסביר את זה.


אני רוצה להגיע לאיזשהו מצב בתחום מס הכנסה שלילי, לשלם במהלך השנה את מה שצריך לשלם להם ולא לחכות עד שאני שקבל את ה-126. אגב, היום, ב-2010, אנחנו משלמים מס הכנסה שלילי ל-2009 ועוד לא לכולם כי לא קיבלתי את כל הדיווחים של המעבידים. אחת המטרות שאני הולך למהלך הזה הוא לבנות לי ברבעונים, בשלישונים, לקבל את המידע באופן שוטף ואני רוצה לשים אותו שכבה על שכבה ובמהלך השנה אני רוצה לשלם גם מס הכנסה שלילי, מקדמה כזאת ואחרת, וכשאני אקבל את הסיכום השנתי, אני אעשה עדכון.

מס הכנסה שלילי כמקדמה?

אם המידע הוא ליניארי, אם הוא לא מדויק, הרי בסוף אני רוצה לפי הסיכום השנתי.

זה נמצא בחקיקה, המקדמה?

לא, זה לא נמצא. אני אומר לך מה המטרה ברבעוני או שלישי.

זאת לא מקדמה. זה על חשבון.

על חשבון. לכן זאת אחת המטרות.

גם תמיכות המדינה נותנת ברבעוני ובשלישוני? בסוף השנה אתה מתחנן לזה שיחזירו לך.

אדוני, אין זה סוד שגם לצרכים של ביטוח לאומי אני צריך את זה. ביטוח לאומי מגיע לאותם אנשים שדורשים קצבאות למיניהן ב-דיליי של שנתיים. המידע הזה ישרת אותי בתוך המערכת הזאת. היו דיונים מקצועיים רבים מאוד בתוך הרשות והתקבלה החלטה ואני אחראי להחלטה שלה.

אם היינו יושבים עכשיו בארבע עיניים, אתה רוצה דיווח אחת לחודש, אחת לחודשיים, אחת לארבעה חודשים? תגיד לי את האמת. תגיד לי מה היה בדיונים שלך עם האוצר. מה עמדתך האישית?

השאיפה שלי.

לא שאיפה. אני יודע שאתה רוצה שהמשיח יבוא, אבל לא זה.

תלת שנתי, כל שלושה חודשים, כל ארבעה חודשים.

זאת עמדתך.

כן.

אתה רוצה חתימה אלקטרונית.

כן. אני רוצה חתימה אלקטרונית.

זה לא מטיל עומס על המערכת?

לא. אני מקבל הכל דרך אינטרנט.

מי שעובד אצלך והוא צריך לעשות את זה, אמר שזה מעמיס על המערכת.

גפני, אתה עומד להביא את זה ביום שני. למה אנחנו דנים בזה עכשיו?

יהודה, הבנו. עמדתך ברורה. אתה קושר את העניין עם מס הכנסה שלילי.

ועם ביטוח לאומי.

אתה אומר שמבחינתך אין בעיה שזה יהיה אחת לארבעה חודשים.

לא שלושה.

אפשר להגיע להסכמה. בסדר.

אל תדרוש ממני להיכנס לטכניקה.

לא, ממש לא. אני לא דורש ממך, אבל אני צריך להיכנס לטכניקה.

זה חייב להיות זוגי. או שניים או ארבע.

מיכל אמרה שזה לא בשביל מס הכנסה שלילי.

לא, הם הביאו מס הכנסה שלילי. הם לא הביאו היום, אבל הם הביאו בישיבה הקודמת.

אמרנו את זה.

הם אמרו. יהודה, אני מודה לך על זה שהופעת. אני לא ביקשתי שתבוא כי אני יודע שאתה עושה עבודה חשובה מאוד ורצינית מאוד ואני ידעתי שלאור ההתפתחות שהייתה כאן, אני התכוונתי להצביע היום על הצעת החוק, על נוסח כזה או נוסח אחר אליו היינו מגיעים, אבל התפתחו כאן העניינים כפי שהתפתחו.


אנחנו נחדש את הישיבה בעזרת השם בשבוע הבא ונודיע על המועד שכנראה יהיה ביום שני. עד אז אנחנו ננסה להגיע להסכמה לגבי הפרטים שכלולים בחוק הזה. אני מבקש שכולם ישתתפו בישיבה הזאת. אם מישהו יחסר בישיבה, לא יתקיים דיון. אנחנו מאוד חרדים לדמוקרטיה. ממדינה יהודית התייאשנו, אבל מהדמוקרטית – לא.

אני מבקש ממך שחרור, כי ביום שני אני בכנס.

בסדר גמור.
תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20