PAGE
18
הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים

19.10.2010

הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








פרוטוקול מס' 36

מישיבת הועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים

מיום שלישי, י"א בחשוון, התשע"א (19 באוקטובר, 2010) בשעה 11:15

טיפול הרשויות ב"סמי הפיצוציות"

חברי הוועדה: מוחמד ברכה – היו"ר

נסים זאב

חמד עמאר

ח"כ עפו אגאבריה

עופר יצחק – סנ"צ, רמ"ד רישוי, המשרד לביטחון פנים

סוני אינגר – רפ"ק, קצין נוער, המשרד לביטחון פנים

קובי עזרא – רפ"ק, קצין נוער, המשרד לביטחון פנים

דנה זוננפלד – רפ"ק, ראש מעבדות חנ"פ, המשרד לביטחון פנים

רעיה שטנר – עוזרת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

יאיר גלר – מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

אורי אסטליין – ראש תחום אכיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

דרורה נחמני רוט – עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, הסנגוריה הציבורית, משרד המשפטים

פאולה רושקה – ד"ר, מנהלת המחלקה לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

מיכאל אריאלי – ד"ר, מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי, משרד הבריאות

זאב ציגלברג – ממונה מטה סמים ארצי – מכס, משרד האוצר ומכס

נעמי היימן רייש – מתמחה עסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (רישוי עסקים)

אתי כהנא – עו"ד, מנהלת תחום ערערים (בפועל), פרקליטות

ניצה אבידן – אגודת "אל-סם"

רונית בן אפרים – אגודת "אל-סם"

בת שבע פנחסוב

אסף דורון

עדי צחר – חבר המתרגמים בע"מ

טיפול הרשויות ב"סמי הפיצוציות"

שלום לכולם וברוכים הבאים, אנחנו מתחילים את ישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים. על סדר היום עומד נושא טיפול הרשויות בסמי הפיצוציות. נתייחס היום לשני כיוונים עיקריים. הכיוון הראשון הוא ברמה של השטח ומה קורה בשטח מבחינת הטיפול האמיתי, והכיוון השני הוא מסלול החקיקה הנדרשת על מנת לכסות את החומרים שמופצים לפיצוציות.


אני רוצה לברך את האורחים שלנו, תלמידים מבית הספר יגאל אלון ברמת השרון. אם תרצו להשתתף בדיון תעבירו לי פתק ואני אאפשר לאחד או שניים מכם להביע את דעתכם. מאוד מעניין אותנו מה אתם חושבים על העניין כי זה נוגע לבני נוער. אני מבקש מראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול להתחיל.

תודה רבה ובוקר טוב לכולם, הנושא שאנחנו עוסקים בו היום הוא אחת הסוגיות היותר מטרידות את הנוער ואת הרשויות, משום שעצם הימצאותם של סמים – לא רק ברחוב סוקולוב ברמת השרון אלא גם בהרבה מקומות אחרים – יצר למעשה מצב בו הרשויות נתנו דעתם בשנים האחרונות יחד עם הרבה מדינות המערב. גם במערב אירופה, ארצות הברית והמזרח הרחוק – אוסטרליה וניו-זילנד, הרבה מדינות נכנסו לתהליך של חשיבה – כיצד למנוע את אותה צרה. כדי לסבר את האוזן, בשנת 2009 ארבעים ושבעה אלף בני נוער בגילאי שנים עשר עד שמונה עשר הודו שהם צורכים את אותם סמי הפיצוציות. אכן, למשך שנים רבות המדינה לא ידעה איך להתמודד עם הנושא משום שהחקיקה, ותכף נשמע את סקירת משרד המשפטים, לא יכלה למנוע את הפרצות והכניסות של חומרים חדשים לשוק הסמים.


הדברים הטרידו לא רק את הרשויות אלא גם את הקהילה וההורים, משום שאנחנו הרבה פעמים באנו בטענות להורים שהם לא מסוגלים לייצר הרתעה לנער ולנערה הצעירים. הפרצה הלכה וגברה, במיוחד לאור כך שבשנה האחרונה שרר יובש משמעותי בשוק המריחואנה והחשיש, ואת האלטרנטיבה שהצעירים חיפשו הם מצאו היטב בפיצוציות.


לשמחתי לפני שנה התקיימה וועדה בראשותו של אורי אסטליין, ראש תחום אכיפה, אשר יושב איתנו פה. היו שותפים לוועדה כל משרדי הממשלה יחד עם משטרת ישראל והחל מיולי-אוגוסט השנה הפרצה הזו נסתמה בכך שכשמונים עד תשעים אחוזים מסמי הפיצוציות אסורים היו לשיווק והפצה וזאת משום שאנחנו הלכנו לכיוון שונה ולקחנו את המשפחה, את השורשים של הסם. אם עד לפני שלושה חודשים היה ניתן להוסיף מולקולה של חומר ולקרוא לכך בשמות אחרים יצירתיים, אז בקיץ האחרון נסתמה הפרצה משום שהלכנו לשורשים. כל הסמים שנמכרים אינם יכולים להימכר היום, ואם יימכרו מדובר יהיה בעבירה חמורה מאוד.


אני חייב לומר בהסתייגות שלפני שבועיים-שלושה נתקלנו בתקשורת בסם המלאכותי קנאבינואיד סינטטי שנמכר תחת השם "מבסוטון", מדובר בעוד פרצה שנצטרך לסתום. עד היום שמונים עד תשעים אחוזים היו סמים טבעיים ואיתם הרי הצלחנו לסגור את הדלת, הרי אותו סם חד מלאכותי גם הוא להערכתנו תוך חודש נביא את העניין לכנסת וזו תיתן דעתה על העניין עם המלצות. גם כאן מדובר בשלוש משפחות עיקריות שאנחנו יודעים לזהות את המשפחות הללו, לאחר שהוועדה שתתכנס בראשות תמליץ המלצתה לכנסת אני יכול להעריך שהכנסת תקבל את המלצתנו וגם את הפרצה הזו אנחנו נוכל לסגור. תמיד יהיו עוד גורמים יצירתיים כאלה ואחרים ואנחנו במעקב צמוד רוצים להמשיך להיות מובילים בעולם יחד עם כל מדינות המערב, ואני מעריך שנצליח. תודה רבה.

תודה למר גלר, לפני שנמשיך אני רוצה להעלות כמה סוגיות שאני מקווה שהמשתתפים בדיון תתייחס אליהם, וגם הרשות. מה הכלים העומדים לרשות הרשויות, ומה חסר - אם בחקיקה או באמצעים?. אחרי הכנסת התיקון לגבי החומרים ונגזרותיהם מהם אפשר להפיק את אותם סמים, האם אתם חושבים שיש מקום להרחיב בחקיקה כדי לקבל אפשרויות מתהוות ולא לחזור שוב לכנסת? כלומר, שיהיה מנגנון שישלב בין הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה השונים ויעבור באישור וועדת הכנסת הרלוונטית. אלו שתי שאלות שאנחנו מעוניינים לשמוע מה אתם חושבים עליהן אבל בעיקר אנחנו רוצים לצאת היום עם תיאור – למה אנחנו נכשלים באכיפת הפצת הסמים הללו בפיצוציות כחברה וכרשויות? זהו לא רושם, אלא מציאות. האם מדובר בבעיה בכוח אדם? פריסה? אי שיתוף פעולה עם רשות המסים למשל? אני מציע שנתייחס לדברים הללו בהמשך. מי מייצג את משרד המשפטים?

עורכת דין דרורה נחמני רוט, מחלקת ייעוץ וחקיקה. לפנינו מונחת הצעת חוק של כבוד היושב ראש מוחמד ברכה ואחרים, והיינו מודעים להצעת החוק שביקשה לתקן את נושא הנגזרות. בזמנו, הצעת החוק הזו הובאה בפני וועדת שרים לענייני חקיקה והובטח שם כי בתקופה של חודש ימים תעשה הממשלה תהליך שהיה צריך להיות מובל על ידי משרד הבריאות לתיקון התוספת הראשונה לפקודת הסמים כדי שכל הרציונל של הצעת החוק ייכנס בצורה מהירה יותר לחקיקה. תיקון התוספת היא תיקון תקנות לפי 41 לפקודת הסמים בוועדת הכנסת בצורה מהירה יותר ויעילה יותר לתיקון.


זה הובא לידיעת אדוני, והנה זו התוצאה. בחמישי לאוגוסט, כלומר החוק נחקק בעשרים ושניים ביולי, תיקון התוספת לתקנות. מדובר בהודעת הסמים המסוכנים – שינוי התוספת הראשונה לפקודה בסמכות שר הבריאות לפי סעיף 41 לפקודת הסמים המסוכנים וזו הדרך המהירה יותר לתקן את התוספות. אני אקרא את הסעיף, שמסמיך את שר הבריאות ופותר את בעיית המהירות והיעילות של תיקון התוספת, מה שאדוני שאל.

בהודעת השרים הזו נכללים כל מרכיבי הצעת החוק? כי הצעת החוק אינה פרי המחשבה שלי אלא של משרד הבריאות. משרד הבריאות נתן לי ולשר הבריאות את אותה הצעת החוק שהכניסו אותה כתיקון לפקודת השרים. אני הגשתי את הצעת החוק בסוף 2009 –

כן, אבל כבר היינו בתהליך של תיקון התוספת – אני אסביר מדוע התוספת שונתה. כל התהליך הזה לקח זמן כיוון שהיו התייעצויות במשרד המשפטים אם לתקן את כל הפקודה בצורה רחבה ביותר לגבי כלל החומרים הנמצאים בה, או לעשות תיקון של התוספת לגבי מספר חומרים עיקריים לגביהם יש נגזרות, שההרכב הבסיסי נשאר ויש שינוי כימי קל שהופך אותם לחומר אחר, ותמיד היה מרוץ להכניס את החומרים הללו לפקודת הסמים המסוכנים ועד שהם נכנסו לפקודה אנשים שהשתמשו בהם לא בוצעו עבירות.

סליחה, ובכל זאת עלה במהלך הדיון שחלק מהחומרים הכימיים יכולים להיות להם שימושים יעילים בתחומי הכימיה? האם יש סיוג בפקודה?

באישור שר הבריאות ניתן לסייג את השימוש בחומרים לצרכי מדע או רפואה, אבל צריך את האישור של שר הבריאות.

זאת אומרת שהאיסור הוא גורף והאישור הוא נקודתי?

נכון, כמו תרופות שניתנות למיניהן. בכל מקרה ההחלטה הייתה במשרד המשפטים לא לתקן את כל הפקודה אלא לעשות עבודת שטח. כאן, הרשות למלחמה הסמים עשתה מהלך מאוד מהיר ומינתה וועדת משנה של מקצוענים. הם עשו עבודת שטח – איזה חומרים עיקריים יש נגזרות שיוצרות חומרים חדשים? הגיעו למסקנה שיש שישה חומרים כאלה, כפי שאדוני הכליל בהצעת החוק שלו, אבל בסופו של דבר ההחלטה הייתה לגבי ארבעה חומרים – קאתינון, מתקאתינון, אמפטאמין ומתאמפטאמין. אלו ארבעה חומרים שנבחרו כחומרים שנגזרות שלהם יוצרות סמים חדשים לבקרים.

יש מה לומר על היישום ועל כך שהתופעה התמעטה, אם כי שמענו שכבר יש סם חדש בפתח. בכל מקרה, סעיף 41 מאפשר לשר הבריאות באישור וועדת השירותים הציבוריים שהיא למעשה וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לשנות את התוספת, להוסיף עליה, לגרוע ממנה ולהתנות בה תנאים. זה למעשה המנגנון המהיר ביותר לתיקון פקודת הסמים. והיה והרשות באמצעות הוועדה לבדיקת חומרים פסיכו אקטיביים תמצא לנכון שחומרים מסוימים בפקודת הסמים יכולים להיות מתוקנים ולפתור את בעיית הסם החדש שאינו ידוע לנו, נעשה את הכול באותה צורה.

התרכובת הכימית של הסם החדש אינה ידועה?

זה עדיין בבדיקה, זה סם חדש. אני מניחה שהחומרים עצמו ומרכיביו נמצאים בבדיקה ויהיו דיונים בוועדה לבדיקת חומרים פסיכו אקטיביים שהם מקצוענים וחלקם נמצאים פה, יביעו את דעתם ועמדתם באיזו צורה יש לתקן את פקודת הסמים. זה באופן כללי התיקון שנעשה. רציתי להעיר שלפני כן נעשו מאמצים די רציניים לפתור את הבעיה בדרך לא דרך.

יש סעיף רשלנות בחוק העונשין, סעיף 238 – אסור לעשות שימוש בחומרים רעילים, ניסינו להכניס את כל החומרים תחת ההגדרה הזו בבית המשפט אך ללא הצלחה. לכן החוק נגזרות בא ותיקן את המצב, אנחנו נקווה שנמצא פתרון גם לסם החדש.

ידוע האם הסם החדש נגזר מהתרכובות הידועות?

זה מה שצריך לבדוק בוועדה.

הסם החדש לא קשור לארבעת החומרים שצוינו, מדובר בסם סינטטי לחלוטין. הבדיקה כבר נעשתה ואנחנו מחכים לתוצאות הרשמיות, אבל החומרים מוכרים לנו היטב. בוועדת החומרים הפסיכו-אקטיביים שתתכנס תוך כמה שבועות נביא מובאות מהעולם שהתייחסו לעניין הזה ורואים את המסוכנות שבו. להערכתי, בתוך חודש עד חודשיים נחסום את כל שלושת המשפחות שכוללות סמים מחומרים סינטטיים.

זה לא הרבה זמן? זה רץ כבר הרבה זמן.

אפשר לקצר. זה נושא חדש שרץ פחות מחודש אבל נשתדל לזרז את זה.

אני מייחס חשיבות רבה מאוד להשתתפות של המשרד לביטחון פנים והמשטרה, לכן אני לא ממהר עכשיו לתת להם את הבמה, אני מעדיף שקודם ישמעו את האחרים. מוקד הישיבה הוא התמקדות בטיפול הרשויות, בייחוד בעניין האכיפה. נשמע קודם את משרד הבריאות.

שמי מיקי אריאלי ואני מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי, משרד הבריאות. היחידה היא יחידת אכיפה של המשרד. אני רוצה לדבר על נושא שיתוף הפעולה, יש שיתוף פעולה בין המשטרה, יחידות המכס ואנחנו, כולל יחידות בינלאומיות והרשות למלחמה בסמים. הבעיה שלנו כפי שאני רואה אותה מבחינת שיתוף פעולה היא יותר מבחינת הכלים המשפטיים כדי לאכוף את החוק. היינו עושים פשיטות כל הזמן על פיצוציות, היינו תופסים את ה-"חגיגת", הבעיה הייתה מבחינת הכלים המשפטיים וההתייחסות של המשפט לאותם חומרים.


בפשיטות היינו מביאים מכס ומס הכנסה, פוגעים גם מבחינה כלכלית. היינו מוצאים חומרים אחרים כמו תרופות מזויפות בפיצוציות – אבל הבעיה היא שבסעיף העונשין של פקודת הרוקחות מצוין חצי שנת מאסר ושניים עשר אלף שקלים קנס – שאף אחד מעולם לא קיבל. כלומר לפעמים אין לי את הכלים של משרד הבריאות להשתמש בהם.


אני מבקש מהוועדה – משרד הבריאות ביקש שנושא הקפסולות הריקות שמגיעות דרך ייבוא יהיו בחוקיות היבוא. כרגע יש רשות מהיועצת המשפטית שלנו לעשות תפיסה. תפסו השנה יותר משתיים עשרה מיליון קפסולות ריקות – המיועדות לתעשיית הפיצוציות. אנחנו תפסנו את הקפסולות וזה הולך להשמדה. ביקשנו ממשרד התעשייה שיהיה חוקיות ייבוא שאנחנו יכולים לסדר את העניין מבחינת המכס. בינתיים אני לא רואה שזה מתקדם ואולי אתם יכולים לעזור לנו.

אני רוצה להבין. מה חוקיות הייבוא? אי אפשר לייבא את זה באופן פרטי?

למה שבן אדם שגר בפתח תקווה, וזה אכן קרה, יזמין קפסולות ריקות?

כלומר המצב כרגע הוא שכל אזרח יכול להזמין קפסולות ריקות.

בדיוק. ואנחנו יודעים בפירוש שיש שימוש לרע בחוק. דבר שני, אני מבקש את העזרה שלכם. כשאנחנו כותבים חוות דעת על חומרים מסוכנים, אנחנו בפורום של רפואה דחופה רוצים לדעת כמה אנשים מאושפזים או הגיעו לחדר מיון בגלל החומרים הללו. אין נוהל מסודר ואני מבקש לתת דחיפה שיהיה דבר כזה מבחינה אפידמיולוגית. זה ייתן לנו כלים ויעזור לנו לתת חוות דעת. אלו הדברים העיקריים שרציתי להעלות. תודה.

תודה. רשות הדיבור מועבר למשרד לביטחון פנים.

אני רב פקד סוני אינגר, קצין חקירות נוער ארצי. אני אסקור בקצרה אתה פן המקצועי אכיפתי של התופעה שמוכרת לנו כבר למעלה מחמש עשרה שנים. אנחנו מעת לעת נדרשים לחשיבה יצירתית על מנת לתקוף את התופעה. השכלנו להבין במרוצת השנים שרק שילוב כוחות של כלל הרשויות ייתן מענה אפקטיבי לבעיית סמי הפיצוציות. משטרת ישראל הטילה על עצמה להוביל ארבעה מבצעים ארציים רחבי היקף בו-זמנית, המשולבים עם רשויות נוספות – הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, רשות המסים שהיא שחקן מפתח בנושא, משרד הבריאות וגופים נוספים שנותנים מעטפת בהתאם לחוסר שנוצר מכך שהחקיקה לא נותנת לנו פתרון מספק.


על מנת לסבר את האוזן, עד אוגוסט השנה במהלך המבצעים הארציים בלבד מדובר על כמות של עשרים וששה אלף טבליות וחומרי ערבוב לסמי הפיצוציות שנתפסו, כמות בהחלט לא מבוטלת. יחד עם עשרות אלפי קפסולות שחברי מיקי אריאלי דיבר עליהן.


הפיצוציות הן תחנות, אמנם לא כולן, המשמשות לממכר סמים בשיטות שונות ומגוונות. על מנת להערים עלינו ולהקשות עלינו הם מוכרים סמים רק למי שהם מכירים ולא לכל אחד. אם אני אכנס או אדוני ייכנס לפיצוציה ויבקש את ה-"מבסוטון" לא ימכרו לנו. כלומר, גם הם פיתחו מעטפת הגנתית על מנת לא להיפגע. הפיצוציות מחזיקות מצלמות מחוץ לפיצוציות.


אני רוצה לספר על שיטה – מכירת הסמים מחוץ לפיצוציות, בין אם על ידי בלדר שנמצא בחוץ. אנחנו יודעים להצביע על תופעות יצירתיות למכירת תחליפי הסם בסמוך לפיצוציה על מנת שלא להיתפס. מבחינה מבצעית מבלי להיכנס לפירוט השיטה, המשטרה שמה לעצמה כיעד ארגון תלת-שנתי עוד בשלהי שנת 2007 את תחום הסמים הכללי וכנגזרת גם המאבק בתחליפי הסם.


אנחנו מתחילים מבצעים כאלו בשילוב כלל הכוחות, רשות המסים, על מנת לפגוע בכיס. לא אחת הפגיעה בכיס עונשה לא פחות כואב מענישה פלילית. אנחנו עוסקים באיסוף מודיעיני להכוונת הכוחות שיידעו אילו פיצוציות מתעסקות בתחום המכירה ובהתאם לכך אנחנו מוצאים צווי חיפוש לאותן פיצוציות. אנחנו משתדלים לצרף למבצעים הללו נציגים של משרד הבריאות שילוו אותנו בכניסה לפיצוציות לשם זיהוי על המקום של חומר החשוד כסם אסור. להם יש את הסמכויות שלהם וייתכן כי הן יורחבו בעתיד – דיברנו על סעיף 338, סעיף קטן שמונה שנותן לנו מענה חלקי.

בעקבות התיקון שהיה באוגוסט להודעה על הסמים המסוכנים חל שינוי בהערכות או ביכולת שלכם לתפוס? הרי הבעיה הייתה שכל מיני סמים לא נכנסו לקטגוריה של "בלתי-חוקי", ובעקבות התיקון לקטגוריה שהתפרסם ברשומות בחמישי לאוגוסט ונכנס לתוקף ב-

נכנס לתוקף בתשעה עשר באוגוסט.

אתה יכול להצביע על ההיערכות למצב החדש?

עוד מוקדם להגיד ובטח שאין לי נתונים להציג לוועדה כי תיקון החוק הוא בחיתוליו. אנחנו צופים בהחלט שהתיקון יסייע בידנו לאכוף בצורה אגרסיבית את התופעה וייתן לנו כלים להתמודד עם הנושא.

אתם הייתם שותפים לניסוח?

כן, בהחלט.

זאת אומרת, זה נעשה לשביעות רצונכם.

כן. יש פה נציגים של מעבדות המז"פ –

לא לזה התכוונתי, לא התכוונתי להבחנת החומרים אלא במה שאתם נתקלים בניסיון.

אין לנו מספיק ניסיון על מנת לתת תשובה חלוטה שכל העסק הזה עובד. אנחנו נלמד עם הזמן ונשכיל. אני בטוח שהחוק יצור מהפכה בנושא ההתמודדות שלנו אבל בשלב זה לעת עתה אנחנו עדיין משתמשים בכל הכלים שעומדים לרשותנו שזה פקודת הרוקחות סעיף 46 או 338 שאנחנו משתמשים בו.

המוטו שלנו באלמנט האכיפה הוא שילוב כלל הכוחות – רשות המסים, שמתלווה איתנו למבצעים ולפשיטות על הפיצוציות, יחד עם הרשות למלחמה בסים ואלכוהול וגופים נוספים כמו משרד הבריאות. אותה המעטפת ותקיפה אגרסיבית שאנחנו מנהלים נגד הפיצוציות נותנות את אותותיהן.

מה קורה אחרי שאתם תופסים? מה אתם עושים בפרוצדורה?

ברשותך אני אסקור את הפרוצדורה.

יש לי עוד שאלה בנושא הזה – יש לכם מידע על הפריסה של הפיצוציות הללו לגבי מרכז, פריפריה, אוכלוסיות? מהי מידת ההתפשטות של הפיצוציות הללו?

גם הרשות למלחמה בסמים יכולה לענות על השאלה. מטבע הדברים, הכרך הגדול שואב אליו יותר פיצוציות. חשוב גם להדגיש שלא כל הפיצוציות עוסקות בתחום הזה.

הכוונה שלי היא הפיצוציות שכן עוסקות בדבר.

אני אגיד את זה ברור לפרוטוקול, היות והדיון משודר ומוקלט שלא ייווצר רושם שיש האשמה קולקטיבית לכלל הפיצוציות. יש אנשים שעוסקים בכבוד בפרנסתם ולכן אין מקום להכללה בשולחן הזה. אנחנו מחפשים ומדברים על אותן נקודות שמפיצות את הסמים בניגוד לחוק. אני חוזר לשאלה – מה הפרוצדורה שלכם בתפיסה?

לעניין הפרוצדורה שאנחנו תופסים, זה מתחבר לשאלתך. ישנה פעילות מודיעינית שמכווינה אותנו לאותן פיצוציות שמוכרות את תחליפי הסם. ברגע שאיתרנו, אנחנו ממפים את אותן פיצוציות ומכווינים פעילות. הפעילות מתוכללת על ידי משטרת ישראל ביחד עם גופים נוספים. אנחנו מוציאים צווי חיפוש, נכנסים לחיפושים בפיצוציות. ברגע שאיתרנו חומר החשוד או מזוהה כסם מסוכן או כתחליף סם אנחנו שולחים את החומר למעבדה האנליטית אצלנו במחלקה לזיהוי פלילית לקבלת בדיקה וחוות דעת. מתנהלת ונפתחת חקירה כנגד בעל העסק, בין אם הוא מוכר, משווק, מפיץ או משתמש בהתאם לעניין. אנחנו מקבלים חוות דעת מהמחלקה לזיהוי פלילי על החומר, במידה וזה סם מוגש כתב אישום על פי פקודת הסמים המסוכנים.

במקרים בהם החומר שנתפס אינו נמנה עם החומרים של פקודת הסמים המסוכנים, אנחנו מבקשים מהמחלקה לזיהוי פלילי חוות דעת לגבי זיהוי החומר והרכבו, ובשיתוף היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי במשרד הבריאות אנחנו מקבלים חוות דעת לגבי מסוכנתו של החומר.

כל זה אתם עושים אחרי התפיסה?

התהליך ארוך וממושך, ואדוני נגע בדיוק בנקודה שהיא לא בעוכרינו אבל שאנחנו משלמים עליה מחיר לעניין מדיניות המעצרים. אם החלטנו לעצור בעל פיצוציה בהיקף תפיסה נרחבת ואנחנו פועלים על פי חוק המעצרים שמגביל אותי לעשרים וארבע שעות והערכת מעצר. לא אחת ימי המעצר מסתיימים עוד בטרם יש לי חוות דעת.

העמדה שלי ממקום אחר היא שלא צריך להאריך את המעצר הראשוני.

אנחנו כמובן מדברים על היקפים מאוד נרחבים ולא על –

במקרה שיש חשד סביר אני חושב שמערכת המשפט צריכה לקחת בחשבון הארכת מעצר לצורך ה-

אבל עדיין היות ואני עדיין לא אוחז בידי חוות דעת שקובעת שמדובר בסם מסוכן אז בשלב מסוים הבן אדם צריך להשתחרר.

כמה זמן לוקח לוודא שמדובר בסם?

זה תלוי. יושבת פה חברתי מהמחלקה לזיהוי פלילי, זה בהתאם לסם. יש סמים שלוקח יותר זמן ויש סמים שלוקח פחות זמן. אם חברתי תרצה לפרט יותר היא תפרט בעניין הזה. המדיניות שלנו היא מאוד אגרסיבית בעניין. גם אם נקבע שזה לא סם ועל פי פקודת הראיות יש להחזיר את התפוס של מי שנתפס ממנו החומר, על מנת שלא ייווצר מצב בו משטרת ישראל מחזירה חומרים מסוכנים עם תעודת הכשר למפיץ, אנחנו נוקטים במדיניות אגרסיבית של הגשת עררים. באמצעות חוות הדעת של משרד הבריאות באמצעותה אנחנו תוקפים את הבעייתיות, אנחנו מבקשים מבית המשפט השמדה של החומרים על מנת שהם לא יחזרו.

מה זה אומר לא יחזרו? החומרים יכולים לחזור לשוק?

על פי פקודת הראיות בהנחה ולא מדובר בסם מסוכן או בנגזרות, במקרים ספציפיים על פי פקודת הראיות בהנחה ולא מוגש כתב אישום על מנת לא להגיע לסיטואציה הזו אנחנו נוקטים מדיניות אגרסיבית של עררים ומבקשים מבית המשפט להשמיד את החומר.

ואחרי שעברתם את כל זה? אתה יכול לתת אינדיקציות או קנה מידה לוועדה על מספר תיקים?

אין לי פה נתונים מספריים.

מה לגבי אחוזים של סך כל מקרים שאתם מטפלים בהם שיוצאים מהם כתב אישום? אני רוצה גם לשמוע את ההתייחסות שלכם, למרות שזה לא התפקיד שלכם אבל אני שואל את כל השולחן, באיזה מידה העונשים מרתיעים?

אני אחדד, אין לי נתונים מספריים. על מנת לסגור את המעגל אנחנו תוקפים את תופעת הפיצוציות גם בעניין האלכוהול, שהוא לא העניין היום אבל הוא משתלב עם תופעת הסם. זה מפני שהיכן שמוכרים סמי פיצוציות גם מוכרים אלכוהול לקטינים.

האם החוק החדש הקשור לאלכוהול עזר?

עזר בצורה יוצאת מן הכלל, בהחלט חוק מאוד אפקטיבי ויעיל. החוק גם מתקשר לדיון של היום.

טוב לשמוע. זה למרות שאנשים באים בטענות לגבי החוק.

חשוב להגיד שכלי מאוד מרכזי בהתמודדו תעם התופעה היא הסגירה המנהלית של המקומות על פי חוק עד שלושים יום. אנחנו משתמשים בסמכות הזו בצורה רחבה ויעילה. הסגירה פוגעת בכיסם של בעלי הפיצוציות בצורה אנושה וזה עוד נדבך שאנחנו משתמשים בו וזה מוכיח את עצמו. תודה.

אדוני אני רציתי ברשותך להוסיף, שמי קובי עזרא מהלשכה המשפטית. נשאלנו האם אנחנו מרוצים מהתיקון לחוק – אני רוצה להוסיף בקצרה שאנחנו ליווינו את תיקון החוק מראשיתו, היינו שחקן מרכזי בנושא. אנחנו מרוצים מהתיקון. בסופו של דבר קשה לנו לענות על מידת האפקטיביות כי אין לנו נתונים וזה משהו שצריך לעבוד עליו ולחקור אותו.

תרשה לי, אני התרשמתי שאתם אפילו לא מודעים לתיקון שכבר נכנס לתוקף.

בוודאי שאנחנו מודעים, אנחנו מלווים אותו ומודעים אליו.

אני יודע שאתם שותפים להכנה, בישיבה הקודמת בעניין לפני שנה אתם הייתם שותפים לעניין ושמכתם ידכם על ההצעה של משרד הבריאות ואמרתם שזה עוזר, אבל אני מתרשם שאתם לא מודעים שזה נכנס לתוקף.

בוודאי שאנחנו מודעים לזה שזה נכנס לתוקף, אני מחזיק אצלי את התיקון. ליווינו את זה, חיכינו, דרשנו ושלחנו מכתבים, עבדנו בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים. בוודאי שאנחנו מודעים לתיקון ואנחנו פועלים על פיו, נבדוק עד כמה אפקטיבי זה היה בשטח אבל אני חושב שצריך לתת לזה עוד קצת זמן. עצם זה שיש לנו את הסם הסינתטי החדש זה מלמד על זה שהשוק הוא בעיה – נסתם חור ודעתי הבלתי מקצועית בעניין היא שזה מלמד על האפקטיביות של החקיקה האחרונה של חוק הנגזרות. השוק מוצא פתרון אחר ואנחנו בשיתוף פעולה עם המשטרה, משרד המשפטים והרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול נדע להתמודד גם עם התופעה החדשה הזו באמצעות תיקון חקיקה.

תודה. מר ציגלברג, למרות שאתה מהמכס אתה מייצג את רשות המסים ולכן אני מבקש שתתייחס לכל הנושאים.

כפי שנאמר פה גם על ידי משרד הבריאות וגם על ידי המשטרה, אנחנו מצטרפים למבצעים ורואים בזה חובה של נוכחות לשלטונות המס. אין לנו סמכות מחוקק לטפל במסים, אנחנו מטפלים בייבוא סמים. האנשים שלנו, אנשי מס הכנסה ואנשי יחידות הסמים בכובעי המכס, מצטרפים לבדיקות ובודקים רישומים בספרים. סביר להניח שמי שקונה את הסמים הללו לא רושם אותם בספרים או שהוא מכניס חשבוניות פיקטיביות לספרים. לא נראה לי שמי שמוכר סמים או מפיץ סמים אסורים או כאלה שנחזים להיות סמים מוציא חשבוניות מס. זה הכובע הראשון של הצטרפות למשטרה ולמשרד הבריאות.


הכובע השני כמכס, כפי שמיכאל אריאלי ציין הכללנו את כל הקפסולות בייבוא לארץ, אנחנו בודקים מי ייבא אותן ולמה. כמובן שאם מפעל "טבע" מייבא קפסולות זה סביר בהחלט, או מפעלי תרופות אחרים, אבל אם בן אדם אחר מביא – מיכאל הביא את הדוגמה של פתח תקווה משום מה.

עשינו שם פשיטה עם ימ"ר תל-אביב.

יש היקף של הברחות בטח, גם.

כן, המספרים נאמרו. זה לא הברחות. אנחנו כמכס משמשים ככלב השמירה של כל הרשויות האחרות ארץ, אם תהיה דרישה בחוק שצריך אישור ייבוא ממשרד הבריאות או מכון התקנים, זה חוקיות הייבוא. אנחנו מדברים על ייבוא מסחרי, אם יש ייבוא אישי במזוודה רואים את זה במכונות שיקוף.

לא יכול להיות שאותם סמים ייכנסו לארץ במעטה תרופות?

אסור לייבא תרופות, צריך אישור ממשרד הבריאות. זה כמו בנושא של הבאנגים שתפסנו ומי שהכניס אותם לארץ טען שזה וואזות להכיל פרחים. אם מישהו מביא קפסולות וטוען שזה – לא יודע מה – סוכריות, אנחנו נלחמים בתופעה. היה גם ייבוא שמישהו טען שהאקסטזי היה סוכריות "אמ. אנד אמ." (M&M) והוא ישב שש שנים בכלא. אנחנו נלחמים בכלים שלנו ואם יתנו לנו עוד כלים – מה שמיכאל קורא לו חוקיות יבוא, אנחנו נעשה את זה בצורה יותר טובה.

ההילוות שלכם לפשיטות נעשה באופן קבוע?

באופן קבוע על פי בקשת המשטרה. ברגע שיש מבצע ארצי יוצרים איתנו קשר –

אנחנו מוציאים פקודת מבצע, מודיעים לכלל הגורמים ומשתפים אותם.

נציגת הפרקליטות נמצאת פה? היינו רוצים לשמוע, כולל מידת ההצלחה שלכם בהדגשת כתבי אישום וכמה זה מרתיע.

אנחנו היינו שותפים לכל התהליך של תיקון התוספת. אני עצמי חברה בוועדה לבחינת חומרים פסיכו אקטיביים ברשות למלחמה בסמים, והייתי שותפה לוועדה שבארשה עמד אורי אסטליין בנושא ההמלצה. התופעה המדאיגה של המרוץ אחר ייצור הסמים החדשים על ידי השינויים הכימיים הקלים מצאה ביטוי במספר פסקי דין של בית המשפט, כולל בית המשפט העליון, שהגדיר את זה כמרוץ החתול והעכבר. החומר נכנס לפקודה ויום למחרת יש שינוי כימי קטן של חומר חדש שלכאורה לא נמצא בפקודה בנוסח שקובע את הסמים באופן מפורש, וכך אנחנו שוב במרוץ אחר הכנסת הסם החדש לפקודה.

ככה בעצם נולדה היוזמה לעשות את התיקון שקובע לגבי המשפחות סמים ונגזרותיהם שכולן יהיו אסורות. בכך אנחנו מקווים שעצרנו וסגרנו פרצה מאוד גדולה. כמו שאמרו כאן, התיקון לתוספת הפקודה הוא מאוד חדש, כך אנחנו עדיין לא יודעים איך זה מתפקד בבתי המשפט. מטבע הדברים מרבית העבודה לגבי סמי הפיצוציות נעשית על ידי המשטרה ופחות על ידי הפרקליטות בגלל חלוקת התפקידים בינינו. הסוגים של כתבי אישום על עבירות כאלו מרביתם ככולם מוגשים על ידי משטרת ישראל ולכן אין לנו הרבה נתונים לגבי זה.

יש מספר תיקים שהועלו על ידי הפרקליטות. היו תיקים בהם נאלצנו לעמוד במתקפה רצינית גם על סמים שכבר נמצאים בתוך הפקודה. אחרי תהליך שלם שעברנו עם ההמלצה של הוועדה ברשות למלחמה בסמים, עם הדיון בוועדת העבודה והרווחה, ועם ההחלטה של שר הבריאות ועדיין היה בג"ץ על אופן הכנסת החומר לפקודה בניסיון להראות שזה נעשה באופן בלתי סביר ובלתי חוקי. לשמחתנו הרבה הטענה נדחתה לגבי חומר מסוים וגם בית המשפט באותו פסק דין התייחס לאותו מרוץ אחר השינויים התכופים בחומרים והביע את עמדתו השלילית ושצריך לתקן את זה.

אנחנו מקווים שגם ההערות הללו שיש בפסקי הדין, כולל באותו בג"ץ בבית המשפט העליון, יסייעו בשלבים מאוחרים יותר בהם נגיע עם כתבי אישום על פי החומרים החדשים שיכנסו לפקודה. אין ספק שגם שם נצטרך להתמודד עם זה.

יש להניח שינסו לתקוף גם את התיקון הזה ואנחנו מקווים שההערות שיש לנו מבתי המשפט יסייעו להדוף את המתקפות ויבססו בפסיקות בתי המשפט את התיקון ואת הכנסת החומרים החדשים באמצעותו והפיכתם לסמים מסוכנים אסורים ואכיפתם.

רק שאלה קצרה, איך אפשר להעמיד לדין אם נאמר שכל חומר בפני עצמו לא מהווה סיכון וגם לא ידוע כי הוא חומר חדש, רק אולי התערובת שלו היא מביאה לידי כך?

אנחנו מקבלים חוות דעת ממשרד הבריאות –

אם אולי אפשר להוסיף בשתי מלים על מה שחבר הכנסת זאב לא שמע כי לא היה בדיון, על התיקון שהיה באוגוסט.

היה תיקון שהכניסו חומרים ונגזרותיהם, מספר משפחות לגביהן קיבלנו חוות דעת ממשרד הבריאות. לחלקן יש לנו ידע מבוסס וחלק אחר שמתוך השינוי מאחר שמדובר בשינוי כימי קטן מאוד והמבנה הכימי דומה לחומרים שמוכרים לנו כסמים ולכן צפויים להתנהג כסמים. אנחנו מבקשים להגן על הציבור, אנחנו לא מעוניינים להגיע למצב כמו שהיה עם חומרים אחרים שהבדיקה בשטח הובילה לכך שאנשים הגיעו עד מוות תוך שימוש בחומרים חדשים שעדיין לא היו ידועים. קיבלנו את התיקון מתוך חוות דעת של אנשי המקצוע, אנשי משרד הבריאות ואנשי המעבדה הם שנותנים לנו את הכלים שאנחנו כמשפטנים לא שולטים בהם.

מתוך חוות הדעת שקיבלנו שמדובר בסמים מסוכנים שצפויים לסכן את הבריאות, כך נכנס למעשה התיקון הזה. טענות על כך שחומר מסוים הוא מסוכן או לא בוודאי יעלו בדיונים בבתי המשפט ואני מקווה שנתמודד איתם בהצלחה. ברגע שחומר הוא אסור על פי הפקודה, אסור לעשות בו שימוש. ככל שמדובר יהיה בחומר נחוץ לצרכים בתעשייה וכולי צריך יהיה להסדיר כמו שמסדירים לגבי תרופות. הרי גם תרופות מורכבות מחומרים שעשויים להוות סמים ויש פרוצדורות לשווק אותן.

לכן, שמפעל "טבע" יצטרך היתר לתרופה מסוימת הוא יקבל אותה, ולעומת זאת אותו אדם בפתח-תקווה שמייבא קפסולות ללא כל הסבר סביר ואחר כך מחזיק כל מיני חומרים שהסיטואציה מלמדת שזה לא לשימוש חוקי, נדמה לי שלא צריכה להיות לנו בעיה.

זה מחזיר אותי למשרד הבריאות, מדובר על עניין היבוא של הקפסולות. האם יש מקום של הטלת חובת קבלת אישור ייבוא על כך?

ללא ספק. דבר אחד שמישהו דיבר כאן היה ההיקף. אם הייתה תפיסה של שניים עשר מיליון קפסולות ריקות מסין, שעל פי המידה שלנו, של המשטרה והמכס זה היה עבור תעשיית סמי הפיצוציות, זה נתן משהו על היקף התופעה.

אתה יכול גם להעריך שזו סוגיה שמלווה אותנו לאורך כל העבודה בוועדה. אנחנו מודדים תפיסות מול תפיסות קודמות ולא מול כמה נכנס. זאת בעיה.

אני חושב שאנחנו חייבים להסתכל על פיצוציות. עוד פעם זה חוזר לנושא הקפסולות, הפגיעה חייבת להיות על התעשייה, היצרנים, המעבדות הפיראטיות שיש להן מכונות פרמצבטיות, וגם חומרי ייבוא שזה גם קפסולות. אם נפגע בזה נפגע בפיצוציות שמוכרות את הסמים הללו.

יש גם סוגי תרופות שעושים אותן עם הקפסולות הללו, אני ראיתי כבר קפסולות עם קמח בתוכן.

היחידה שלי מטפלת בנושא של תרופות מזויפות.

יכול להיות שהשאלה צריכה להיות מופנית למשרד המשפטים. מה צריך לעשות מבחינה חוקית על מנת למנוע ייבוא של קפסולות ריקות בידי גורמים פרטיים או פליליים?

דרך אגב, זה לא רק קפסולות, אם יורשה לי. הרי יש גם חומרי ערבוב להרואין כמו קפאין וכאלה. למעשה זה חומרים שניתן לייבא אותם ואדם שהוא לא בעל מפעל לייצור תרופות ברור שהוא מייבא את אותם חומרים לצרכי ערבוב סמים.

זה בעצם מרחיב את היריעה.

אם תהיה המלצה כלשהי מצד הלשכה המשפטית של המכס אנחנו נבחן את זה, אבל זה עדיין לא בא לפתחנו.

הייתה כבר בקשה ממשרד הבריאות.

יש כבר המלצה של הוועדה – הוועדה ממליצה לבחון את הסוגיה ולתת לה תשובה.

תהיה פנייה מרוכזת וברורה של הלשכה המשפטית ואנחנו נבחן אותה ברצון. אם הייתה פניה כזו, אנא הזכירו לנו כי לי לא זכור שהייתה פניה כזו.

יש נציג של וועדת הבריאות שהוא אחראי על הכנסת חומרי מקור, הוא האיש שצריך לנווט את זה.

הוא כבר כתב את זה, הוא כבר ביקש.

אני אבהיר, יש שתי דרכים לטפל בנושא. או לפנות לשר הבריאות שיוסיף לתוספת לפקודת הסמים את הנושאים הללו –

זה לא רק סמים, יש גם הרבה תרופות שנכללות בזה.

אנחנו לא מדברים בצומת של משרד הבריאות אלא בצומת של ייבוא וייצוא של מכס, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

אז אני חוזרת על התשובה שלי – אם תהיה פניה ברורה בנושא, לי לא ידוע שיש פניה כזו.

הייתה כבר פניה רשמית מישראל פיטוסי שאתם מכירים למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, להכניס את נושא ייבוא הקפסולות עד היום הזה –

גם הנושא שהוזכר כאן על חומרי ערבוב?

על חומרי ערבוב אנחנו התעסקנו לדוגמה – אחת וחצי טונה של פרצטמול שהיה מיועד לאחת ממפעלי התרופות במדינת ישראל נמכר באופן בלתי חוקי לתעשיית הסמים לערבוב סמים ואנחנו מעורבים בזה ויש איסור על זה. אבל לגבי הקפסולות יש לנו בעיה. גם מבחינת ייבוא זה אסור וגם מבחינת מי שמוכרים לו.

בעניין של הקפסולות אם הייתה פניה אני מציע ומבקש לשלוח אותה מחדש, לרענן ולעדכן את הדבר.

השאלה אם זה לא נתקע במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מכיוון שעד כמה שידוע לי לא הייתה פניה כזו.

אוקיי אז אנחנו פתרנו את העניין. אנחנו מבקשים לעדכן את הוועדה לגבי הכיוון של הדברים.

כשזה יגיע, נודיע לכם.

משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לא פה?

אפשר בבקשה להגיד משפט? אני רב פקד דנה זוננפלד, ראש המעבדה לספקטורמטור מסות, השיטה בעזרתה מזוהים החומרים החדשים הללו. בשביל טיפה להכניס סדר כי קפצנו על שלב, החקיקה החדשה מאוד תעזור בהגשת כתבי האישום. עם זאת, מרגע שנתפס החומר החדש הוא מגיע אלינו לבדיקה. זה לא ברור מאליו שתוך יום או יומיים ניתן לתת חוות דעת וזה לא בגלל עומסי העבודה שקיימים. זה דבר אחר שאני לא אדבר עליו כיום כי הוא לא רלוונטי.

זה כן רלוונטי כי אנחנו שואלים היום מה המשטרה צריכה על מנת לאכוף ולטפל.

אז אני שמחה וזה בהחלט רלוונטי, יש גם בעיה מבחינת עומס העבודה אבל אני רוצה לציין נקודה אחרת. זה שכל החומרים נכללים בפקודה לא אומר שמחר אפשר להגיש כתב אישום. אנחנו צריכים לזהות החומרים – לא יכולים להגיד שזה מהמשפחה של החומרים אלא צריכים לומר שם ספציפי של החומר על ידי זיהויו. מכיוון שהחומרים הללו הם חדשים בעולם, להבדיל מאותו "מבסוטון" שהוא חומר מוכר ולא תהיה בעיה לזהות אותו, אנחנו צריכים לעשות פעולה שונה מלזהות הרואין. הפעולה אינה פשוטה ולוקחת לפעמים הרבה מאוד זמן.

מעבר לזה, גם כשאנחנו יודעים מהו החומר אנחנו עדיין לא יכולים לכתוב את חוות הדעת מכיוון שאנחנו צריכים לעמוד בקריטריונים של מעבדות פורנזיות. כלומר, אנחנו לא מעבדה פרטית אלא צריכים לעמוד בלפחות שתי בדיקות ולשם כך אנחנו צריכים להכין סטנדרטים. כלומר יש עוד עיכוב מרגע שכל החומרים מעודכנים עד הרגע שרואים אותם ועדיין לא יכולים להכליל אותם כסם מסוכן מפני שאין לנו את כל הכלים להוציא חוות דעת סגורה עם שם של החומר כפי שמחויב.

אני מקווה שאנחנו לא נותנים לאנשים שעוקבים אחר הדיון כל מיני רעיונות.

זו המציאות וחייבים לומר אותה.

סליחה, השאלה שלי היא – בואי נאמר שאין שם לאותו חומר חדש.

השם קיים.

בואי נצא מתוך הנחה שלא, כי התחכום פה הוא מתחדש. כל פעם רואים שיטות חדשות והם במקביל למשטרה עובדים יותר מהר לדעתי. בואי נצא בהנחה שהחומר אינו מזוהה כסם אבל לאחר בדיקת מעבדה ברור שזה סם לכל דבר. מה הבעיה לשייך אותו למשפחת הסמים?

זה פשוט לא עובד ככה. מעבדה כימית מזהה מבנה מסוים וספציפי. זה שיש אמפתמין בפקודת הסמים ועכשיו לצורך דוגמה יש כלורה-אמפתמין שהוא חדש – לא מספיק שיש לי אמפתמין אלא אני צריכה את כל הכלים כדי שאני אוכל להגיד שמדובר בכלורה-אמפתמין ולא רק מחומר מאותה משפחה. זה לא משנה, את השם זה לא בעיה לתת, הכימאי יודע לתת את השם מייד כשהוא מבין את המולקולה. הבעיה היא כשאני צריכה לתת חוות דעת שעומד בכל הקריטריונים של מעבדות משטרתיות של זיהוי חומרים.

חברי הכנסת הנוכחים האם אתם רוצים להעיר לפני הסיכום?

אני רוצה משפט אחד. היינו בדיון הזה בשבועות קודמים הנושא של חדשים לבקרים שבכל פעם בפיצוציות יודעים להביא את החומר שעוד לא נמצא בפקודת הסמים ולעקוף את המשטרה. כפי ששמענו קשה להגיש כתב אישום כי החומר לא ברור. כך אנחנו נהיה כל הזמן במעגל סגור. השאלה היא אם בסופו של דבר מתברר שהחומר מסוכן ולא יודעים מה השם שלו, האם ניתן להעמיד לדין? מה זה משנה איזה סוג של סם זה, אם זה סם הרי זה מסוכן. אנחנו כל הזמן נמצא את עצמנו במעגל סגור.

יש פה סיכום שהתקבל על ידי שר הבריאות במסגרת סמכותו, הוא הוסיף חומרים בשם אבל גם הנגזרות הכימיות שלהם. זה מרחיב את היריעה ואני מקווה שזה יכסה את מירב היצירתיות של העוסקים במקצוע הבזוי של הפצת החומרים הללו. התקדמנו בעניין ואני מקווה שנתקדם עוד – ועכשיו אני מגלה שה-"מבסוטון" לא נכנס לקטגוריות שכבר אושרו. כלומר אנחנו צריכים להמשיך לרוץ קדימה.


בעניין ההברחות, החוק רודף אחרי הפושעים ולא הפושעים אחרי החוק. לפעמים נוצר מצב שהחוק והרשויות מפגרות בצעד אחד.

אם אפשר ברשותך, הנושא של החקיקה יש לו משקל עצום ומכריע במלחמה בנגע הסמים. התיקון לחוק שהתקבל עשה עבודה מצוינת. המשטרה מובילה מבצעים יחד עם משרד הבריאות ורשויות המס, שאגב הם חוליה משמעותית משום שבעל הפיצוציה – כחמישים אחוזים מהפיצוציות בגוש דן והשאר בפריפריה וחלק גדול הם אנשים ישרי דרך אבל חלק גדול משמשים לתחנות לממכר סמים ואלכוהול.


לחקיקה יש משקל עצום וכל תוספת שמתקבלת יוצרת ממש פריצת דרך. אני לא רוצה להשתמש במילה "מהפכה" אבל מדובר בפריצות דרך שיש להמשיך בהן. כמו שידענו על ארבעת החומרים המרכזיים האלה, מדובר על למעלה משמונים אחוז שהסתמכו על ארבעת החומרים הללו.

יש כמובן את אותה פרצה של הקנאבינואידים הסינתטיים. כפי שאמרה קצינת המשטרה זה לוקח זמן לבדוק אותם משום שאנחנו יודעים כמעט בוודאות שנגיע לבג"ץ ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים להגן שם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים נגד אינטרסנטים כלכליים, עורכי דין, מפני שמדובר במיליוני שקלים של רווחים. אם לא נהיה מבוססים במאתיים אחוזים על כך שהחומר הוא סם מסוכן אנחנו ניכשל בבית המשפט.

גם בנושא התעשייה לצורך שימוש אזרחי רגיל.

זה בדיוק כמו הגרעין האיראני שמפותח לצרכים אזרחיים.

השימוש בסמים הוא לצרכים אזרחיים.

אני רואה שלושה ערוצים מרכזיים, קודם כל החקיקה שסותמת את רוב הפרצות. הדבר השני זה חינוך, הסברה ומניעה בקרב מוסדות החינוך. הדבר השלישי זה המבצעים שעושה המשטרה ביחד עם השותפים. אני אומר שוב, תמיד יש גורם יצירתי כזה או אחר שמנסה להקדים אותנו, אבל נעשתה בחודשים האחרונים מלאכה רצינית, כל אחד מהשותפים נתן את חלקו וקידם, כולל הכנסת שקידמה את התיקון. עשינו כברת דרך מאוד משמעותית וזה התהליך שימשך.

אני רונית בן אפרים מאגודת "אל-סם". חשוב היה לי לציין בעקבות דברי הרשות למלחמה בסמים שאנחנו מרגישים שכל הגבלה כזו יוצרת זעזוע. הזעזוע הוא זמן טובל התערב ולעשות איזה שהן פעילויות מניעה. צריך לדעת שהיקפי החומרים שמסתובבים בשוק הם גדולים, חלקם צמחים שנמצאים בארץ וחלקם צמחים שמיובאים לארץ ואי אפשר להדביק את הקצב.


אם אנחנו לא ניתן את הדעת למוטיבציות ונהיה גבוליים בהגעה אל בני הנוער, בייחוד אלו בסיכון, אז אנחנו מאבדים חלק מהמומנטום שנוצר מהזעזוע של הגבלות של חוק חדש שיוצר אפקט משמעותי על השוק.

תודה. חבר הכנסת עפו אגאבריה.

יש לי הערה אחת לגבי הקפסולות, מקומם שאנשים רגילים יכולים לייבא ולהשתמש בזה וזו באמת הפרצה הכי קלה להפצת הסמים הללו. מה שעודי ותר מדאיג אותי, שהיה צריך לבקש במיוחד מבית המשפט להשמיד את זה כי יש אפשרות שזה היה יכול לחזור לשימוש. זה באמת מאוד מדליק אור אדום וצריך לעשות משהו בעניין. כמו שנשק בלתי חוקי שמשתמשים בו, איך יכול להיות שהוא חוזר לשוק. המשטרה צריכה גם כן להקפיד על הדברים הללו.

הדבר השני לגבי מה שאמר דוקטור אריאלי על הדוחות מחדרי המיון – זה קל לעשות את זה ויש אפשרות. יש נוהל קיים והיום עם האפשרויות של חדרי המיון והמחשוב הקיים זה אפשרי.

יש לנו בעיה עם חוק זכויות החולה, אין מקום להעביר מידע וזה נושא רגיש. הלשכה המשפטית של משרד הבריאות הייתה צריכה להתייחס לזה.

אבל אם מישהו באופן ספציפי מובחן אז אפשר להתייחס להבחנה.

בהחלט צריך לטפל בזה באופן חוקי. לא צריך מידע אישי על אותו חולה, אבל לפחות סטטיסטיקות וחומרים זה לא פוגע בצנעת הפרט ולא מהווה התערבות בהליך הרפואי.

אני מודה לכולם שוב, הוועדה תנסה לקדם תיקון לאחר התייעצות עם משרד המשפטים ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה על איסור ייבוא קפסולות וחומרי ערבוב נוספים שנדרשים לייצר סמים ללא היתר של משרד הבריאות.


הוועדה תקיים מעקב אחרי צעדי ענישה מנהליים ופליליים של גורמי האכיפה. אנחנו רוצים לשמוע בפרק זמן שהמשטרה תקבע לגבי היעילות של התיקון החדש לחוק והכנסת החומרים, האם זה מאפשר טיפול יעיל יותר בבעיה.


אם נדרשים דברים נוספים, הוועדה אמורה לספק כלים במידת היכולת על ידי הכנסת, בעצם התיאום בין הגורמים השונים ועצם החקיקה שהיא אמונה עליה. לכן אנחנו פתוחים לשמוע וללוות את כל הנדרש לטיפול בבעיה, גם מבחינת הדרישות הלוגיסטיות של המשטרה, למשל בעיית כוח האדם לתהליך הבדיקה או דברים אחרים.


אין מנוס מלהדגיש מה שאנו מדגישים כל הזמן – אנחנו מטפלים בבעיה אחרי שהיא נוצרת. אנחנו שואפים תמיד לטפל בבעיה לפני שהיא נוצרת. הנושא הזה גם השתלב בדיונים רבים של הוועדה על חשיבות ההסברה במערכת החינוך בקרב בני הנוער.


אני רוצה לברך את כל השוקדים על המשימה, כל אחד ואחת במקומו. נרצה לראות יותר הצלחות בעניין, במיוחד בתקופה האחרונה שלא עובר יום בלי ידיעות וחדשות על אלימות. אני לא רוצה לומר שכל האלימות נגזרת מזה, אבל האלימות תמיד מפרנסת את עצמה מכל מיני גורמים. לפחות את התרומה שנדרשת מאיתנו כל אחד בתחומו אנחנו נקיים וזה יהיה לתועלת ולרווחת החברה כולה. תודה רבה, הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.