ועדת החוקה חוק ומשפט

39
11.10.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 244
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, ג' בחשוון התשע"א (11 באוקטובר 2010), שעה 09:30

א. תקנות העמותות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010

ב. תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010

ג. תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור), התש"ע-2010

חברי הוועדה: אברהם מיכאלי - מ"מ היו"ר

לימור תוסיה-כהן, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה כלכלי-פיסקאלי

עו"ד אביטל שרייבר, סגנית ראש הרשות זרוע מלכ"רית, רשות התאגידים

עו"ד ירמיהו גור, סגן ראש הרשות זרוע עסקית, רשות התאגידים

עו"ד גלי גרוס, יועמ"ש, רשות התאגידים

עו"ד מיכל שמואלי, רשות התאגידים, זרוע עסקית

אסנת כהן, רשות התאגידים, מנמרית

אמי מתתיהו, רשות התאגידים, רפרנטית מחשוב

אורי גבע, אג"ת, משרד האוצר

עו"ד אליעזר שטרן

דורית ואג

אסתר מימון
א. תקנות העמותות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010

ב. תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010

ג. תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור), התש"ע-2010

בוקר טוב. אנחנו פותחים ישיבה ראשונה של ועדת החוקה במושב הזה, שהחיינו לא מברכים, אבל שתהיה לנו דרך צלחה.


הנושא הראשון שנדון בו היום זה נושא תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010. מי מציג את זה מטעם משרד המשפטים? תתני לי קצת רקע, אני מבין שעשיתם פה כמה תיקונים חשובים, כי זה טוב לאזרח. בואו נסביר לאזרחים למה אנחנו משנים להם סכומים, נסביר להם שלא מענישים אותם.

אני היועצת המשפטית של רשות התאגידים. מונחים בפני הוועדה שלושה סטים של תקנות מתוך סך כולל של חמישה סטים של תקנות, שעושות איזה תיקון רוחבי בכל היחידות של רשות התאגידים בהיבט של האגרות, גם האחדה והתאמה, גם הוספת שירותים נוספים, הוזלת שירותים לאזרח. אני תיכף אתייחס לתיקונים העיקריים. אני אשמח אם אפשר להתייחס לתקנות כמכלול, כי יש שם דברים מקבילים.


מה שמונח בפני ועדת החוקה היום זה תיקון לתקנות החברות, החברות המסחריות, הסדרת הנושא של חברה לתועלת הציבור ואגרות העיון, שעד היום לא הוסדר בכלל, ותיקונים מקבילים בתקנות העמותות. מדובר במספר תיקונים עיקריים.

את כרגע מתייחסת לשלושת הנושאים.

הם מקבילים.

בהתחלה אמרתי תקנות העמותות (אגרות). את מדברת על מכלול הדברים.

אני מדברת על המכלול. אני אתן הצגה כוללת, כ י הדברים מקבילים, וחבל לחזור, ואחר-כך, אם תרצה לעבור סט אחד אחרי השני, אפשר גם לעשות את זה.


התכלית העיקרית של התקנות האלה נבעה מהתקדמות של פרויקט הסריקה של תיקי תאגידים ברשות התאגידים. תהליך הסריקה כבר הושלם לגבי תיקי עמותות ושותפויות, והוא נמצא בעיצומו לגבי תיקי חברות מסחריות, שם ההיקפים הרבה יותר גדולים. מדובר בכ-200,000, אפילו יותר, של תיקי חברות שצריך לסרוק.

בעקבות ההתפתחות של פרויקט הסריקה, המשמעות היא, שאי-אפשר, ככל שהתיק נסרק, לעיין בתיק פיזי של תאגיד, של חברה או של עמותה, אלא צריך לעיין בתיק בעמדות מחשב בלשכת הרשם. כדי לייעל את השירות לציבור, וזה דבר שגם מתאפשר בעקבות פרויקט הסריקה, שלא היה אפשרי קודם, אנחנו- - -

אנחנו מחזיקים עדיין סניף נוסף מחוץ לירושלים?

תלוי של אילו יחידות.

פעם היה סניף בתל-אביב, שאפשר היה גם לעיין בו, ששם אפשר להסתכל בשמות של חברות.

יש מידע מסוים שאפשר לקבל באינטרנט. האיתור הבסיסי של חברות אפשר לקבל באינטרנט, וגם נסח חברה אפשר לקבל באינטרנט.

מבחינה פיזית יש סניף בתל-אביב?

יש סניפים של רשם המשכונות שפרוסים ברחבי המדינה, שירותים מסוימים של רשם החברות ניתנים גם בהם. עיון פיזי, לדעתי, רק ברשם החברות בירושלים, והיום אנחנו בתהליכי הקמה של סניף בתל-אביב.

עם התקדמות פרויקט הסריקה אי-אפשר יהיה עוד לעיין בתיק פיזי, אלא רק בתיק סרוק, כשכרגע אפשרות העיון היא בעמדות מחשב אצל רשם העמותות או אצל רשם החברות, והוקם חדר עיון מאוד מסודר ומובנה כדי שאפשר יהיה לעמוד בביקושים לעיונים בתיקי החברות. מדובר בכ-100 עיונים ביום, שמודפסים מתוכם בסביבות 100 מסמכים לכל תיק חברה. הוקם חדר עיון עם עמדות הדפסה, אבל העומס על החדר הזה צפוי לגדול עם התקדמות פרויקט הסריקה, ואנחנו גם רוצים לחסוך לציבור את הצורך להגיע לירושלים ולעיין בתיקים, ולכן אנחנו מציעים באופן רוחבי גם לגבי שותפויות, גם לגבי חברות, גם לגבי עמותות, את האפשרות של קבלת תיק סרוק בדואר או בלשכה של כל תיקי החברה. אפשר לקבל את הדיסק הזה, לקחת אותו ולהדפיס ממנו, להשתמש בו בכמה מסמכים שצריך. זה יהיה תיק מסודר שמוטבע עליו הלוגו של משרד המשפטים. המסמכים מאומתים בדיסק הזה בחתימה מוסדית, והדיסק הזה הוא קובץ המקור שאפשר יהיה להסתובב אתו ולהראות את המסמכים. אפשר יהיה להדפיס מתוכו ואפשר יהיה להעתיק אותו.

איך אפשר יהיה להתגבר על אימות חתימה, אימות מתאים למקור?

גם היום לא כל האנשים שמעיינים בתיק מבקשים אימות. לפעמים מדפיסים את המסמך ומשתמשים בו משום שהם צריכים את המסמך עצמו. יש אפשרות של אימות חתימה, ובמידה מסוימת הסדרנו ועשינו התאמה של האגרה לאימות חתימה אצל רשם החברות וגם אצל רשם העמותות, אבל בתוך הדיסק הסרוק, במסגרת הסריקה, על כל מסמך שנסרק יש מין חותמת בדף נפרד, חתימה מוסדית, שמדברת על זה שזה מסמך שנסרק מתוך תיק של משרד המשפטים. וככל שיציגו את הקובץ המקורי עצמו, שהוא גם יסומן בנפרד כקובץ של משרד המשפטים, אפשר יהיה להראות שכל אחד מהמסמכים שמופיעים בדיסק הצרוב הזה הם מסמכים שנסרקו על-ידי משרד המשפטים, ולכן אין צורך באימות חתימה נפרד.

אלא אם כן לאיזה מסמך ספציפי תהיה, למשל, התייחסות שאתם דורשים אגרה נפרדת על אימות מסמך ספציפי.

אם מדפיסים אצלנו בלשכה את המסמכים ומבקשים אימות של המסמך, אפשר יהיה עדיין לקבל, לגבי מסמכים שבדיסק אין צורך באימות הספציפי. זה שירות אחד שאנחנו מוסיפים באופן רוחבי.

זה לא ברור לי. ראיתי פה התייחסות לנושא של תעודת תאגיד. נניח, אדם לקח דיסק אליכם, לקח את הדיסק והדפיס את תעודת התאגיד מתוך הדיסק, זה לא מספיק לו לאימות חתימה.

תלוי לאיזה צורך.

נניח פקיד בבנק היום, לצורך פתיחת חשבון, רוצה תעודת תאגיד.

תלוי לאיזה צורך. בבית המשפט כן אפשר לקבל, למיטב הבנתי, את הדיסק עצמו כקובץ אלקטרוני שחתום בחתימה מוסדית. ברגע שמדפיסים מתוכו מסמכים, יכול להיות שהבנק יוכל לקבל את זה בחתימת נאמן למקור של עורך-דין מטעם החברה. לחילופין, השירות שמוצע כאן הוא שירות חלופי, בגלל שתעודת התאגדות היא מסמך מאוד נפוץ שמבקשים אותו באופן שוטף. היום העלות של קבלת תעודת התאגדות היא עלות של עיון בתיק שלם של חברה, שהיא 45 שקלים, ועוד 2 שקלים לאימות. לפי המצב הנוכחי, 2 שקלים לאימות המסמך. בגלל שזו בקשה כל כך נפוצה, אנחנו מציעים להתייחס אליה באופן נפרד, ואפשר יהיה לקבל בלשכה רק את תעודת ההתאגדות, אם רוצים לאמת אותה, תהיה תוספת של 4 שקלים לפי העלות החדשה, ורק תעודת ההתאגדות עצמה היא 10 שקלים, בלי צורך לשלם את כל ה-47 שקלים של עיון בתיק חברה. במקביל, אפשר יהיה לקבל את זה בדיסק, בעלות של הדיסק שהיא 60 שקלים לגבי חברות ו-50 שקלים לגבי עמותות, ככל שמדובר במשלוח בדואר.

לסכומים נתייחס בהמשך. העיקרון שאתם מדברים עליו זה התייעלות,שהיא חשובה מאוד, שהאזרח לא יצטרך לעמוד בתור ולא לנסוע לירושלים.

לא להגיע בכלל, הוא יוכל לקבל את זה בדואר.

הוא יוכל להזמין את התקליטור, והוא יוכל לשמש לו עד להודעה חדשה, שיהיו עדכונים בתיק. עד לאותו יום זה מעודכן, ואם אדם עושה פעולות נוספות בחברה, המסמכים ישתנו כמובן.

גם כשהוא מעיין בתיק החברה בלשכה זה מעודכן לאותו יום. זה ייתר לו את הצורך להגיע לירושלים, לחכות בתור לחדר העיון, להדפיס את המסמכים בעלות של הדפסה אצלנו, שהיא יותר יקרה מן הסתם מעלות של הדפסה אצלו בבית, וכך לקבל את כל המסמכים. זה גם ינגיש את כלל המסמכים בתיקי ציבור, זה גם יקל על העבודה שלנו, זה יסייע לאזרח.

מה אחוז תיקי החברות שסרקתם עד היום?

שליש מתיקי החברות, כל תיקי העמותות וכל תיקי השותפויות.

נתמקד רגע בחברות. לשליש כבר אפשר לקבל את התקליטורים, לגבי שני השלישים האחרים, עד שלא תגיעו לזה, יצטרכו לפעול בשיטה הישנה.

אני סגן ראש רשות התאגידים, ולמעשה, מופקד על יחידת רשם החברות. נכון שסרקנו רק שליש מהתיקים, אבל לציבור, הנושא הזה כבר שקוף. כל תיק שמבקשים להזמין לעיון, אוטומטית אנחנו כבר מעבירים אותו לסריקה, והלקוח מקבל אותו סרוק.

כמה זמן לוקחת סריקה?

בין יומיים לשבעה ימים.

אם זה לא דחוף, אתם יכולים להגיד לו: חביבי, במקום להגיע עד לכאן, תחכה, בעוד שבוע יהיה לך דיסק.

הפסקנו לחלוטין. חדר העיון הממוחשב, שמכיל 20 עמדות. פתחנו בהרצה שקטה לפני כחודש, הדבר עובד מצוין, וגם הביקוש גדל יותר ויותר. זה עובד די חלק. בדיוק סיימנו את ההרצה. כל תיק שמבקשים להזמין אנחנו סורקים, אם הוא לא סרוק, ומקבלים את התיק.

אם אדם רוצה לקבל מיידית, אולי לא נוח לו והוא יצטרך להגיע לעמדה.

בכל מקרה, מיידית זה לא היה אפשרי, כי התיקים היו מאוחסנים בארכיון ולקח זמן מרגע ההזמנה ועד שאפשר היה לעיין.

היום העורך-דין או האזרח שפונה אליהם לא יכול לקבל את זה באופן מיידי, אפילו לעיון. צריך להזמין תור או משהו כזה?

הוא לא יכול, וזה תמיד היה כך. סמוך לשנת 1995 ארכיון רשם החברות רובו עבר. אני זוכר את זה עוד מהיותי עורך-דין פעיל במגזר האזרחי. היתה תקופה שניתן היה להזמין תיק ולקבל אותו בו ביום, אבל לימים, מפאת גודל הארכיון, זה הופסק. אפשר היה לקבל את זה בהדרגה יותר ויותר. בהשוואה לטאבו אנחנו מאוד מתקדמים, כי זכור לי שהזמנת תיק לעיון בטאבו לוקחת לפחות שבועיים, בטאבו תל-אביב.

שיהיה ברור, אנחנו מבחינים בין עיון בכל התיק לבין הוצאת תעודת תאגיד או משהו כזה.

בהוצאת נסח ותעודת תאגיד אין עם זה שום בעיה. ניתן להוציא במקום.

ככל שהתיק סרוק.

תעודת ההתאגדות שמורה במחשב, וניתן להוציא אותה בכל מקרה, גם ללא קשר לתיק עצמו.

אתה מדבר על התיק הכללי, שהוא הרבה יותר גדול ומאוחסן במקום אחר.

הסריקה בתוך שניים עד שבעה ימי עבודה. הפרוצדורה הזאת עובדת מצוין, ואנחנו לא מאפשרים היום לעיין בתיקי נייר.


חשוב גם לציין שהעיון בתיקי הנייר הצריך המון משאבים שלא תמיד היו קיימים כדי להשגיח על עיון בתיק נייר, עם כל ההשלכות. הסריקה מאפשרת שמירה על התיקים, מבטיחה מפני איבוד מסמכים, מונעת בעיות בתיקים ומונעת דפדוף לא נכון. חשוב מאוד שהעיון בתיקי הנייר ייפסק.

לפי הקצב הזה תגיעו למצב שכל מי שמזמין תיק, התיק שלו ייסרק- - -

הגענו.

יש לכם היום שליש. אדם שמזמין תיק שעדיין לא סרוק, התיק שלו ייסרק, ואז גם לא תצטרכו לתת לו תיק נייר, אלא תמיד תתנו לו דיסק, או לחילופין באינטרנט.

נכון.

היום הגישה לאינטרנט היא לא לתיק החברה, אלא לנסח החברה, שזה איזו תמצית מידע מחשובית לגבי חברה. העיון בתיק החברה עצמו, שכולל את כל המסמכים שנמצאים בתיק, זה במסגרת הדיסק הסרוק.

אני מבהיר לפרוטוקול שאנחנו מבחינים בין מסמך מיידי שאפשר לקבל, שזה תעודת תאגיד פלוס מידע על החברה, שזה נסח החברה, לבין התיק הכללי שאתם היום כבר כמעט ולא תעמידו את הניירות לעיון אנשים, אלא תמיד תהפכו אותו למסמך ממוחשב - -

למסמך ממוחשב או סרוק.

- - ואז מי שרוצה דיסק מזמין דיסק.

מי שרוצה לעיין, מעיין במקום.

מעיין במחשב. הוא לא מעיין בתיק עם ניירות. במקום שהוא יגיע ויעיין שם בתיק, אתם אומרים: קח את הדיסק הזה, תשב אצלך במשרד, תעיין שם, או שנשלח לך את זה בדואר.

זה שירות אחד שאנחנו מחילים רוחבית על כלל התאגידים ברשות התאגידים. דבר נוסף שגורמות התקנות, הן מפחיתות את אגרת העיון בנסח החברה באינטרנט מ-45 שקלים, שזאת העלות היום, ל-15 שקלים. היתה עלות זהה בין עיון באינטרנט לבין קבלת הנסח בלשכת הרשם.

זה כמו בטאבו.

בטאבו זה בכל זאת מטריה שונה.

כמה עולה בטאבו לעיין?

10 שקלים. עוד מעט נבקש ממך שתורידי גם פה ל-10 שקלים.

אפשר יהיה להסביר הבחנות מסוימות. בכל זאת כאן מדובר במידע מסחרי לגבי חברה, לא במידע של יחידים, אבל נגיע לסכומים.

עוד מעט נגיע לסכומים, נדבר על הסכומים.

הדבר הנוסף שהתקנות האלה עושות, וזה בדרך כלל לגבי חברה לתועלת הציבור, זה קודם כול מפחיתות את אגרת הרישום של חברה לתועלת הציבור.

איך עבדתם עד עכשיו, מאז שאישרנו את החוק? לפני כמה זמן אישרנו לכם?

ב-2007.

עד עכשיו גביתם את הסכום הגבוה?

עד עכשיו אגרת רישום של חברה לתועלת הציבור היתה זהה לאגרת הרישום של חברה מסחרית, שהיא 2,400 שקלים, ואנחנו רוצים להפחית את זה היום- - -

אנחנו אישרנו את התקנות ההן כך?

התקנות ההן היו עוד קודמות לתיקון מס' 6, והדברים לא השתנו עד היום. החברות הסתדרו עם זה, החברות לתועלת הציבור נרשמו, אבל אנחנו חושבים שלא נכון שחברה לתועלת הציבור תשלם את הסכום הגבוה של רישום חברה עסקית, וצריך להתאים אותו ולהקביל אותו לסכום של רישום עמותה.


בנוסף, אנחנו גם מסדירים את כל הנושא של אגרות העיון של חברות לתועלת הציבור שעד היום לא הוסדר בנפרד.

לגבי חברה לתועלת הציבור – עד היום היו שני מסמכים, תיק חברה אצל רשם החברות ותיק אצל רשם ההקדשות. גם מבחינת נוהלי עבודה אנחנו מאחדים הכול כדי שאפשר יהיה לעיין אצל רשם ההקדשות בכל המסמכים שנוגעים לחברה לתועלת הציבור, ואנחנו רוצים להסדיר את אגרות העיון שהיו קודם, ככל שהיה מדובר בעיון אצל רשם החברות כמו חברה רגילה, וככל שהיה מדובר בעיון אצל רשם ההקדשות. מכיוון שלא היתה הסדרה של אגרות העיון, אלה היו אגרות לפי חוק חופש המידע. אלה אגרות הרבה יותר יקרות וגם חשבנו שאין לזה הצדקה, ולכן קבענו סט מיוחד של תקנות לחברה לתועלת הציבור, שמקביל את אגרות העיון לאגרות העיון של עמותה.

מקום העיון של חברה לתועלת הציבור וחברה רגילה, אפשר לעשות את זה באותה עמדה?

אפשר, אבל בגלל שלגבי חברה, לפחות פורמלית, יש שני תיקים, תיק אחד שמתנהל אצל רשם החברות לכאורה – היום אנחנו רשות אחת – מבחינת הדין היבש- - -

יש היום רשות אחת.

מבחינת הדין היבש יש תיק שלכאורה מתנהל אצל רשם החברות ויש תיק נפרד שמתנהל אצל רשם ההקדשות, שנוגע למסמכים הנוספים שחברה לתועלת הציבור צריכה להגיש לעומת חברה. היום הרצון הוא לאפשר עיון של כל המסמכים האלה – מכיוון שממילא מדובר בתיקים סרוקים – אצל רשם ההקדשות במסגרת המחשב או במסגרת הדיסק שאפשר יהיה לקבל, וכך לא יהיה צורך בכפילות הזאת בין רשם החברות לרשם ההקדשות. ואנחנו מקבילים את כל הנושא של אגרות העיון לאגרות העיון בעמותה, שהן יותר נמוכות מאגרות העיון של חברה עסקית. רק לשם ההמחשה, עיון בתיק חברה רגילה עולה 45 שקלים, עיון בתיק של עמותה עולה 28 שקלים.

לכן לא הבנתי למה העליתם את זה פי שניים.

לא העלינו. זה המצב הקיים.

בתיקון אתם מבקשים להעלות את זה פי שניים.

לא.

כן. הדיסק עולה 50 שקלים.

יש הבדל בין מצב שבו מעיינים- - -

עוד נגיע לסכומים.

אני רוצה להסביר את ההבחנה, וממה היא נגזרת. העלות הזאת של 45 שקלים או 28 שקלים, לפי העניין, היא אך ורק להגיע ולקבל את הדיסק על המחשב. הדפסה של כל עמוד מעבר לזה עולה תוספת משמעותית. במקרה הזה אתה יכול לקבל בדיסק את כל המסמכים שבתיק אליך הביתה ולא לשלם תשלום נוסף על הדפסה. אם אנחנו לקוחים בממוצע את אותם 100 עמודים שמדפיסים מכל תיק חברה אצל רשם העמותות, העלות יוצאת משמעותית יותר נמוכה.

העיקרון הזה ברור לי, רק לא הבנתי מה ההבדל בין עלות דיסק של חברה לבין עלות דיסק של עמותה, ששם אתם מעלים פי שניים.

לא.

מה "לא"? הדיסק עולה פי שניים.

הוא מתכוון שהעלאה לחברה זה מ-45 שקלים ל-60 שקלים, ופה זה 28 שקלים- - -

שם העליתם מ-45 שקלים ל-60 שקלים, ופה העליתם מ-28 שקלים ל-50 שקלים.

מבחינת היחסים?

תביני, אני דואג יותר לאזרח הקטן מאשר לחברה עסקית, כי לחברה עסקית, עוד 10 שקלים זה פחות נורא. לאזרח שבא לבקש תיק עמותה, ובדרך כלל הוא בא בלי עורכי-דין, בלי כלום, צריך לעזור לו.

העלויות של דיסק וצריבת הדיסק שלוקח הרבה מאוד זמן- - -

השאלה, אם המרכיב הוא הדיסק או המרכיב הוא- - -

הדיסק עצמו הוא שולי. המרכיב העיקרי זה הנושא של הצריבה, זמן צריבת התיק. ודווקא רצינו בהקשר הזה לבוא לקראת העמותות והפחתנו. הרי אין הבדל בין עלויות של צריבת תיק עמותה לעלויות של צריבת תיק חברה, מעבר לזה שלפעמים תיק חברה הוא יותר גדול. דווקא בגלל שבעמותות האגרות הן מופחתות לעומת האגרות של חברה, רצינו להפחית את מחיר השירות של דיסק צרוב בעמותה לעומת חברה, לכן זה 50 שקלים במקום 60 שקלים. זה היה הרציונל.

נגיע שם לאיזו פשרה. קופת האוצר לא תקרוס אם אני אפחית שם את הסכום.

בנוסף לכל מה שאמרתי עד עכשיו אנחנו עושים איזו האחדה והתאמה של הסכומים השונים באופן רוחבי. הדפסת מסמכים עד היום לא הוסדרה בתקנות החברות בכלל, כי היתה התייחסות רק לצילום מסמכים. צילום עלה 2 שקלים. אנחנו מתאימים שצילום או הדפסה של מסמך יעלו 2 שקלים. אימות מסמך עלה 2 שקלים, שזה נראה לנו סכום לא הגיוני, ולכן העלינו אותו ל-4 שקלים.

לאימות נוסח חייבים לגשת לפקיד. בהיגיון שלכם, כמה שפחות להגיע לפקידים.

אימות חתימה זה לא שירות שאנחנו יכולים לייתר, אבל עלות כמו הדפסה, נראה שזו לא עלות הגיונית. בעמותות העלות של הדפסת מסמך עלתה 1 שקל ועלות של אימות מסמך היתה 8 שקלים. עשינו גם כאן את ההתאמה שעלות של אימות תרד ל-4 שקלים ועלות של הדפסת מסמך תהיה 2 שקלים, כמו בחברה, כשבמקביל יש להם עכשיו גם השירות הנוסף של קבלת הדיסק המלא בלי צורך לשלם כל תשלום נוסף בגין ההדפסה.


אלה התיקונים העיקריים באופן רוחבי. בגלל שהם מקבילים במידה מסוימת רציתי כן להציג אותם באופן כללי.

צריך לברך אתכם על היוזמה הזאת, כי השירות הזה הוא שירות חשוב מאוד גם לבעלי מקצוע שניגשים אליכם, גם עורכי-דין, גם רואי חשבון, וגם לאזרחים רגילים. אני יודע שיש לכם שם שירות לא פורמלי של מאכערים שעובדים שם, שזה עוזר, אבל זה מכביד על אנשים שעושים שם את השירות הזה אקסטרה רשם החברות.

אני יכול לומר מספר דברים בעניין?

תצא למסדרון, תראה אותם. האנשים האלה כבר הפכו לטייקונים שם.

השקענו בשנתיים האחרונות המון עבודה, גם בעקבות דוחות ביקורת, כדי לחסל את התופעה. אפשר להבדיל בין מאכער לבין שליח משפטי על-ידי זה שהמאכער הוא מישהו שמסוגל לקצר את התור ולעשות משהו שאדם רגיל לא יכול. למיטב אמונתי והכרתי, כיום ברשם החברות- - -

בכך אתם פוגעים בהם חזק, כי כבר לא יצטרכו אותם. אגב, אין לי שום דבר נגדם, הם עשו שירות נאמן לאזרחים. הרבה אנשים לא הגיעו לירושלים ובטלפון אחד הם פתרו את הדברים.

בימים שהיה שירות פחות טוב, הם נכנסו לוואקום. נעשתה עבודה שהסתיימה בדוחות מחשוב כדי לוודא שכל העובדים עובדים בשיטת FIF”O, כלומר, אין קיצורי דרך. הופסק חלק מן השירות הפרונטלי כדי שאפשר יהיה לעמוד בזמני טיפול, מה שאי-אפשר היה פעם. יש על זה ממש פיקוח הדוק. לגבי מאכערים ברשם החברות, זה שמם הישן, היום שמם הנכון הוא "שליחים משפטיים", כי לקצר, הם כבר לא יכולים.

בתוך כמה זמן היום לוקח לאשר שם של חברה?

על המקום.

אם אין בעיה בשם, אתה אומר- - -

גם אם יש בעיה, מתנהל אתו דין ודברים, מסבירים לו מה כן אפשר ומה אי-אפשר. רישום חברה זה במקום.

אתם נותנים מידע מקדים על שמות?

יש באתר האינטרנט שלנו ושל רשם סימני המסחר. כל אחד יכול לבדוק, לראות ולבחון את השם שלו.

לבחון את השם שלו במידע מוקדם. זה לא כמו פעם שהיו באים, שואלים, וחוזרים ובאים.

לא, מיידי במקום.

אני מברך אתכם על היוזמה, כי בסך-הכול השירות הוא שירות הכרחי. החלפת חשבון בנק היום, אם אין מסמכים ביד, לפעמים נאלצים להגיש בקשה ולקבל מסמכי תאגיד בשביל הבנק, ואז הבנק דורש גם אימות חתימה. במקום שיש עורך-דין, עורך דין מאמת, אבל אם אין עורך-דין, צריך לגשת אליכם, ויש אנשים שלא רוצים ללכת לעורך-דין, רוצים לבוא אליכם ולקבל את האימות חתימה אצלכם. כמה שתקלו על האזרח, תבורכו על כך.


אלעזר שטרן, יש לך משהו להוסיף לגוף הטקסט?

לא.

התקנות נשארו כמעט אותו דבר, אני מבין, חוץ משינויי התאמות שעשיתם. אם כבר, לפרוטוקול, שיהיה ברור, שאני מאחד כרגע את הדיון בשלושת הנושאים יחד, גם בתקנות החברות (אגרות) (תיקון), גם בתקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור) וגם בתקנות העמותות (אגרות) (תיקון). נעבור כרגע אחד-אחד ונראה איפה יש שינויים כלשהם בתקנות.


בתקנות החברות (אגרות), אני מבין שאין שום שינוי בתקנות בגוף הטקסט. ומה בסכומים?

באגרות אתה מתחיל? באגרות יש שינוי אחד בגוף הטקסט.

בחברות.

בחברות או בעמותות?

בחברות.

בחברות אין שינוי בגוף הטקסט.

נלך לפי הסדר. בטקסט של התקנות לא ראיתי שינויים, ראיתי שינויים בתוספת. בתוספת אני מבין, כתבתם פה ברישום חברה לתועלת הציבור הסכום הוא מופחת, 809 שקלים במקום 2,435. זה גם זהה לסכום של העמותות, נכון?

כן.

רק שאלה טכנית, ואולי יש לזה גם משמעות של נוחות משפטית. למה פה אתם כותבים את האגרה ולא כותבים את זה בתקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור)? פה פירטתם הכול חוץ מכמה עולה חברה לתועלת הציבור? זה לא הגיוני.

יש שני דברים שמופיעים עדיין בתקנות החברות (אגרות), והם נוגעים להתאגדות הבסיסית של חברה לתועלת הציבור, ששוב מבחינה פורמלית, על-פי הדין, מתבצעת אצל רשם החברות ולא אצל רשם ההקדשות, כאשר כל שאר השירותים במהלך החיים של חברה לתועלת הציבור אמורים להינתן ברשם ההקדשות. יש שני דברים שנשארים בתקנות החברות (אגרות): האחד זה הנושא של הרישום, והשני זה הנושא של המיזוג, וגם בעניין הזה ועדת החוקה אישרה לפני קצת יותר מחצי שנה- - -

תיקון אורלב.

בדיוק, את תיקון אורלב. במסגרת הזאת גם הבאנו לאישור הוועדה תקנות מיזוג, שגם שם מקבילה אגרת המיזוג של חברה לתועלת הציבור לאגרת המיזוג של עמותה ולא לאגרת המיזוג של חברה מסחרית, וזה נשאר בתקנות החברות (אגרות).

מה שמפריע לי, שאני היום, כאזרח, כבעל מקצוע, מחפש אגרות. איפה אני יכול לחפש? לפי הכותרת. כתוב "אגרות עיון לחברה לתועלת הציבור", ופה אני לא מוצא את העלות של הקמת חברה לתועלת הציבור. לכן אם ניתן משפטית, אני חושב שאין בזה מניעה. אם אתם רוצים עדיין להשאיר את זה גם שם, כדי שיהיה קשר כלשהו לחברה, תשאירו שם וגם תזכירו פה, שיש סכום שעולה כך וכך. הרי זה לא סותר.

זה לא סותר. אני חושבת שחבל לקבוע פעמיים.

לא חבל. זה מבלבל. אדם שמחפש הוא לפעמים חושב הגיוני, ואם זו חברה לתועלת הציבור לא צריך לחפש ברשם החברות.

אין לי בעיה להעביר את הכול, אם אתם רוצים.

אם כבר רוצים שיהיה קשר כלשהו, שיישאר שם, אבל שיוזכר גם פה.

ההזכרה הכפולה היא בעייתית, כי יכול להיות איזה שוני בעדכון סכומים או בדברים כאלה. אפשר לעשות אחד משניים, או במסגרת תקנות החברות (אגרות עיון לחברה לתועלת הציבור) לציין שלעניין רישום ומיזוג להפנות את התקנות, כלומר, ראה שם - -

מצוין. אדם שיחפש פה, לפחות תהיה הפניה מפה לשם. אין לי בעיה.

- - או שאפשר להעביר את הרישום והמיזוג.

ההיגיון שאדם הולך לפעמים במאגרים הענקיים שיש לנו היום, לפי ההיגיון הוא תמיד הולך לחפש תחת החברה הספציפית.

אם אין לכם בעיה עם ההפניה, אנחנו יכולים לרשום: רישום ומיזוג- - -

יש לנו בעיה?

לא.

מה שמופיע פה בסעיף 1, בתוספת, "רישום חברה לתועלת הציבור", שיישאר פה, ואחר כך, כשנגיע לחברה לתועלת הציבור, שם נכתוב אותה כותרת, נרשום על חברה לתועלת הציבור, ראה אגרות וכו'.

אגרות, כאמור בתקנות החברות.

בסעיף 1 או מה שאתם רוצים לעשות שם.

נסגור את הנוסח סופית מול אלעזר שטרן. אין לי בעיה עם ההפניה הזאת.

זה דבר אחד שיש פה שינוי. מחקתם, אני מבין, בסעיף 2, את העלויות.

בסעיף 2 עשינו קצת סדר. בגלל שפנקס השעבודים היה כלול בנסח החברה, אפשר לקבל נסח חברה שכולל את השעבודים או נסח חברה שלא כולל את השעבודים. איחדנו הכול. אמרנו שעיון בתיק החברה - 45 שקלים, עיון בנסח חברה באינטרנט, זה הסכום שהפחתנו- - -

הפחתתם את האינטרנט ל-15 שקלים.

נכון, לשליש מהעלות הקיימת.

ועיון ותיק החברה קבעתם 45 שקלים.

כמו היום, רק סידרנו את זה.

משום שאני חס על כל שקל של האזרח, אני שואל למה הגעתם ל-15 שקלים. תלמדו מהטאבו, הם חברים שלכם.

בטאבו חלוקת היחסים קצת שונה. בלשכה עצמה זה 60 ומשהו שקלים, ובאינטרנט זה 10 שקלים. המשמעויות של הנסח קצת שונות, קהל היעד של הנסח קצת שונה. חשבנו שבזה שאנחנו מפחיתים מ-45 שקלים לשליש, מ-45 שקלים ל-15 שקלים, גם בהתחשב באיזון הכולל של ההכנסות של רשם החברות, גם בהתחשב בקהל היעד, שוב, מדובר במידע מסחרי ולא במידע לגבי נכסים פרטיים של אדם, בכל זאת אפשר להשאיר את הסכום הזה של 15 שקלים, שהוא מפחית משמעותית את העלויות שקיימות היום, ויוצר איזה איזון.

מבחינת הראייה הכוללנית של הממשלה עדיף שלא יהיו הבדלים בשירות דומה במשרד המסחר. אם משרד המשפטים החליט לתת לטאבו – פעם עיון בנסח בטאבו היה יותר- - -

עיון בנסח באינטרנט זה תמיד היה 10 שקלים.

עיון בנסח אינטרנטי זה היה 14 שקלים. זה מידע אישי.

השאלה, אם ישירות או דרך- - -

אחר-כך הורידו את זה ל-10 שקלים, וכל הכבוד, כי הם גם מתייעלים כנראה.


היום אתם קובעים 15 שקלים, אני לא רוצה שמחר יתקפו את הממשלה ויגידו: הם פה גובים כך ופה גובים כך. אם יש לכם הסבר, כמו שאני רוצה לשמוע, שלכם יש עלויות שונות וכו', אני מוכן לקבל את זה באופן זמני, אבל יכול להיות שזה שוב יובא לדיון מחדש, וחבל, אז תחשבו על זה טוב. אני לא רוצה שיהיה שוני ביניכם לבין משרד אחר שנותן את אותו שירות – פותחים את אותו אינטרנט, את אותו מחשב ומשלמים אותו דבר.

המידע מאוד שונה וגם הקהל שאליו מיועד מאוד שונה.

משתמשים בזה גם אזרחים רגילים וגם טייקונים, כולם משלמים אותה אגרה. אגב, שם לא קבעו שטייקון שנכנס לשם משלם יותר כסף, לכן תביאו את זה בחשבון.


ההערה שלי היא בשביל השקל הזה, ולפעמים הכותרת השלילית שתהיה אחר-כך. אני כרגע דואג גם לתדמיתה של הממשלה. תחשבו על זה, שלא יהיה שירות דומה אחר, אפילו שאולי פה, בעיון, יש לכם יותר דפים, כי דפי מידע אצלכם- - -

יש יותר דפים, האינפורמציה מאחורי הקלעים שונה. זה לא בדיוק אותו דבר.

מכיוון שהכול דרך אינטרנט, האינטרנט עצמו לא עולה לכם כסף.

יש לנו השקעות. להבדיל מהטאבו, שהמידע הוא קצת יותר סטטי, אצלנו העדכונים מתבצעים כמעט ברמה יומית. אני מחויבת להעביר מידע כל שעה, שעתיים, שלוש לאינטרנט, כדי שאנשים שעשו שינויים יוכלו לראות את השינוי מייד, והמשמעות היא תחזוקה הרבה יותר גבוהה מבחינת המחשוב. ולכן מבחינת העלויות אנחנו קצת שונים. יחסית, היקף השינויים שיש אצלנו הוא מאוד גבוה, לכן עדכניות העדכונים אצלנו היא דבר מאוד חשוב.

גברת כהן, הבנתי, ואני מעיר שתחשבו אתם, כממשלה, שלא תיראו לא טוב. אם בסוף ההסבר יהיה ענייני, ההפרש של כמה השקלים האלה חשוב לאזרח, אבל אני רוצה שתהיו ערים לזה שהביקורת תהיה. אם מישהו יעשה איזו כתבה עיתונאית מחר, יגיד שהממשלה כך וכך. אני, כוועדת כנסת, שהשקלים האלה לאזרח חשובים לי מאוד, תחשבו על זה. הייתי מעדיף, אפילו שזה טיפה מוריד את ההכנסות, שתהיו בסטנדרטים דומים.

נחשוב על זה. אנחנו לא רוצים לעכב את אישור התקנות, לכן נשתדל לגבש עמדה עד סוף הדיון הזה.

בסעיף 2, מה שאני רואה כרגע, עדיין מופיע תיק החברה, שזה העיון עצמו – 45 שקלים, אבל לפי מה שהבנתי מכם כמעט לא יהיה עיון בתיק החברה. על מה תגבו 45 שקלים, לא הבנתי.

העובדה שאנחנו צורבים את הדיסק זה עדיין נקרא עיון בתיק חברה, אומנם הוא סרוק, אבל עדיין זה עיון בתיק חברה.

טכנית זה כבר לא יקרה. מה שהבנת מראש רשות התאגידים, שלא יהיה מצב שאדם יגיע אליכם.

כשמדברים פה על עיון בתיק חברה, הכוונה היא בדיוק לאותו שירות שירמי גור דיבר עליו קודם. במקרה הזה זה תיק חברה סרוק, לא תיק חברה פיזי, אבל עדיין זה עיון בתיק חברה. העיון בתיק חברה בלשכה מתבצע, ועדיין זה כרוך בהרבה מאוד עבודה של צריבת הדיסק, העברה לחדר עיון- - -

גם מה שבתוך הדיסק, תיק החברה, האגרה הזאת- - -

זאת האגרה. האגרה הזאת היא היום על עיון בחדר המחשב.

אי אפשר להשמיט את הבסיס כדי שבדיסק יוכלו לחשב את זה. באופן מעשי זה לא יהיה.

באופן מעשי זה יהיה. עדיין אנשים יגיעו לעיין בעמדות המחשב, והעיון בעמדות המחשב, זה השירות הזה של עיון בתיק החברה.

לא הבנתי כך.

עיון בתיק חברה הוא הבסיס לפעולה, גם כאשר אדם בא אלי לעיין וגם כאשר אני שולח לו דיסק. כאשר אני שולח לו דיסק מתבצעות שתי פעולות: פעולה אחת היא עיון, זו אותה פעולה שבא אלי מישהו ואני נותן לו, מנתב לו את התיק ומאפשר לו לעיין, ופעולה שנייה של צריבה, שהיא כבר פעולה נוספת. לכן האגרה של הדיסק כבר כוללת בתוכה את אגרת העיון והיא תוספת עבור הפעולה הנוספת של צריבה.

בכל אגרה שאתם גובים עבור הדיסק עיון בתיק החברה כלול בפנים, אבל באופן מעשי אזרחים כבר לא יגיעו אליכם לעיון בתיק.

הם יכולים להגיע לחדר המחשב. יש עדיין כאלה שיעדיפו להגיע לחדר המחשב, לעיין בתיק החברה. יש כאלה שזה יהיה להם יותר נוח. זה שירות שאנחנו עדיין מציעים.

מי שיזמין את הדיסק יוכל עדיין לעיין בתיק החברה אצלכם, יגיע פיזית ויעיין בעמדת המחשב.

לזה מתייחס השירות הזה.

אנחנו לא יכולים לסגור את השירות לציבור, כי לא לכל אחד יש יכולת לצפות בדיסק.

אני מסכים אתך, יש אנשים שאין להם אינטרנט או DVD, וצריך לראות את הדיסק.

נכון. השירות חייב להישאר.

הבסיס עצמו נשאר. נסח העיון – אמרנו שתחזירו לי תשובה לגבי הפחתה כמו שגובים בטאבו. נסח חברה זה המסמכים. מה זה 45 השקלים הנוספים שמנויים פה?

הדפסה בשירות פרונטלי.

לכל דף עדיין גובים כסף.

מעבר לחמישה דפים כמו בטאבו.

פה לא קבעו חמישה דפים. לכל עמוד כתוב שני שקלים.

כתוב "בנסח החברה- - - ועד חמישה עמודי מחשב".

כאן הכוונה לנסח החברה שמקבלים בלשכה, ואפשר גם לקבל אותו מאומת.

האזרח יכול לחסוך בתקליטור.

האזרח יכול לחסוך אם הוא מקבל את זה באינטרנט ולא בלשכה. בלשכה יש לו אפשרות נוספת בעלות נוספת, גם לאמת את נסח החברה. גם פה, אם אנחנו רוצים לעשות הקבלה לטאבו, בטאבו זה עולה משהו כמו 65 שקלים, הפעולה בלשכה עצמה, ואצלנו נשארת העלות היום של 45 שקלים.

אנחנו נעבור כרגע לסעיף 3. סעיף 3 מדבר על תקליטור. אמרנו שבדואר זה יעלה 60 שקלים, ברשם החברות יעלה 65 שקלים לקבל את אותו תקליטור.

אנחנו בכל זאת רוצים להטמיע את השירות, גם להקל על עצמנו וגם להקל על האזרח.

האזרח יכול להגיע אליכם ולקחת את התקליטור במקום.

נכון. זו עלות נוספת, כי בכל זאת יש פה שירות מסוים.

עדיין פקיד וכו'.

אלה משאבים שלנו שאנחנו צריכים להקדיש לעניין הזה.

בסדר גמור. לא הבנתי למה קבלת תקליטור זה 20 שקלים נוספים.

יש תיקי חברות שמורכבים מ-12 תיקי נייר עמוסי חומר, והצריבה של תיק כזה יכולה לקחת הרבה מאוד זמן. כרגע קבענו מחיר ממוצע של צריבת דיסק. לא הקבלנו את זה בדיוק למשך הזמן שנדרש לצריבה, לכמות העבודה שנדרשת לצריבה, אבל ככל שמדובר בתיק שלא מוכל בתוך תקליטור אחד – אני מניחה, הידע הטכני הוא לא תחום המומחיות שלי – אבל אני מניחה שיהיה מדובר בתיק עצום בגודלו.

כמה תקליטור ממוצע סופג?

750 מגה.

מכיוון שאני כותב פה סעיף ספציפי, ישאלו אותנו למה אישרנו עוד 20 שקלים, כאשר אפשר לקחת תקליטור גדול יותר ולכלול בפנים הכול.

באיזה גדלים של תקליטורים מדובר?

אנחנו עובדים בסטנדרטים.

700 מגה בייט?

כן. יש הרבה תיקי חברות שמדובר על מאגר של 40-30 שנה, שזה לא מספיק. בממוצע, רוב החברות נכנסות לדיסקים האלה, אבל יש לנו מקרים שצריך יותר מאחד. צריך להבין שמדובר פה גם בצורבים. לצרוב תיק אחד לוקח קרוב ל-30-20 דקות, אבל אם אנחנו מתחילים לדבר על התיקים הגדולים, זה יכול לקחת לנו אפילו יום שלם, אז הלכנו על איזה ממוצע. אנחנו לא משקיעים פה בטכנולוגיה מתקדמת.

לפי ניסיונכם, בכמה כאלה מדובר שהתיק של חברה ספציפית חורג מעבר לתקליטור אחד? השאלה, אם עושים את זה בשביל חברה אחת או בשביל עשרות חברות.

עשרות, זה עדיין מאוד מעט בהתחשב בהיקף.

יש כ-30,000 חברות שזה חורג מגודל של דיסק.

אם זה 30,000 חברות זה מצדיק שתהיה אגרה נוספת, כי זה לא עלות דיסק, זה הרבה מעבר לזה.

אנחנו מבקשים רישום מסוים על הדיסק כדי שידעו שזה דיסק של משרד המשפטים, שזה גם מייקר את הדיסק, ואנחנו גם שולחים בדואר. עשינו ממוצע של כל השירותים האלה גם יחד.

בהקשר הזה יכולנו, תיאורטית, לחייב עבור דיסק שלם מההתחלה, אבל, כמובן, שזה לא מצב סביר.

הדיסק לא עולה כל כך הרבה.

לא הדיסק, משך העבודה על דיסק נוסף.

יש מעטפות מיוחדות שזה לא יישבר בדרך.

אם מדובר פה בעשרות אלפים, יש היגיון שתגבו אגרה נוספת עבור תקליטור נוסף. לעלות קשה לי למדוד בדיוק למה 20 ולא 15 ולא 30, אני נותן לכם את הקרדיט שאתם מחשבים את זה בצורה סבירה כדי שלא נגיע למקח וממקר על עוד 5 שקלים למעלה, 5 שקלים למטה. בגדול, נושאים כאלה צריכים להיבחן בהמשך, כי אם יגיעו תלונות, תצטרכו לעשות חשבון מחדש.


אזרח שרוצה לקבל תקליטור, הוא שולח פקס לקבל תקליטור? איך זה ילך? אתם רוצים לשלוח את זה בדואר.

זו הזמנת תיק לעיון. הזמנות תיקים לעיון מתבצעות כמעט בכל כלי התקשורת, דרך האתר, דרך הפקס, או בפנייה טלפונית למוקד.

למשל, אחד שאין לו אתר אינטרנט והוא לא יודע להפעיל אינטרנט?

פונה בטלפון למוקד.

יש טלפון למוקד שאפשר להזמין בטלפון או לשלוח אפילו פקס – אבקש לשלוח תקליטור של החברה הספציפית הזאת. אפילו אם זה לא סרוק, אתם דואגים לסרוק את זה בתוך שבוע ימים.

אנחנו סורקים וצורבים.

את העיון או תעודת התאגיד הוא יכול לקבל באופן מיידי. הוא יכול לבוא אליכם או לקבל דרך האינטרנט.

דרך האינטרנט תעודת התאגדות – לא. תעודת התאגדות זה אחד מהמסמכים בתיק.

בתעודת התאגדות הוא יכול לעיין.

תעודה משוחזרת, במקום.

לעניין באינטרנט אי-אפשר.

לא באינטרנט.

בנסח החברה, כן. תעודת התאגדות זה מסמך שמצוי אצלנו במחשב, הוא לא פומבי באינטרנט והוא חלק מהמסמכים של תיק החברה.

נסח החברה אתם קוראים לתיק השעבודים.

נסח החברה זו התמצית – מי בעלי המניות, מי הדירקטורים, איזה שעבודים יש – המידע הבסיסי לגבי חברה.

תעודת התאגדות הוא יכול לקבל רק בתקליטור.

או בתקליטור או בלשכה.

באשר לאימות, זו האגרה שאתם דורשים 10 שקלים.

10 שקלים בהקשר של תעודת התאגדות זה לביצוע הפעולה מול הפקיד, שהוא פותח את תיק החברה, מוציא מתוכו את תעודת ההתאגדות ומוסר אותה לאזרח, ואז יש לו תעודת התאגדות.

או לחילופין, אחד שלא דחוף לו, הוא יכול גם להזמין את זה ולקבל את זה דרך כרטיס אשראי?

תשלום אגרה דרך כרטיס אשראי, זה המנגנון של תהיל"ה.

אין חיסיון שלא לתת לאזרח תעודת התאגדות.

זה פתוח לציבור. למעשה זו הקלה מאוד גדולה, זה במקום עיון של 45 שקלים.

עד עכשיו כמה כסף גביתם על זה?

47 שקלים. 45 שקלים על עיון בתיק שלם, פלוס 2 שקלים בתעריף הקודם של האימות.

זאת אומרת, אם הוא בא רק לקחת תעודת התאגדות הוא שילם 47 שקלים.

עכשיו הוא יצטרך לשלם 10 שקלים על קבלת ההעתק, ואם הוא רוצה את זה מאומת, אז 14 שקלים, כולל האימות שנגיע לזה בפרט 6.

הוא ישלם כעת על תעודת התאגדות בלבד, בלי לשלם על התיק הכולל, ואתם גובים על האימות 4 שקלים במקום 2 שקלים. 4 שקלים זה בסדר. אני מנסה לחסוך הגעה לפקיד, אבל אם כבר באים לפקיד שאזרח ידע שזה עולה טיפה יותר כסף. הכול דרך כרטיס אשראי? אין כבר בולי הכנסה?

בולי הכנסה בוטלו. החל מינואר 2011 אי-אפשר יהיה להשתמש בינואר 2011. נקבעה הוראת מעבר עד ינואר 2011, כדי שמי שעוד יש לו יוכל להשתמש, ומינואר 2011 אי-אפשר יהיה יותר להשתמש בבולי הכנסה.

הכול בכרטיס אשראי. אגב, אם אין לו כרטיס אשראי הוא לא יכול לשלם במזומן. אין לכם קופה?

אפשר לשלם במזומן בשובר של בנק הדואר.

אין לכם עמדת תשלום מזומן במקום?

לא. זה גורר בוכלטריה שקשה לעמוד בה.

מי שאין לו אשראי, יש לו בעיה, או שהוא צריך לרדת לדואר למטה.

כמו בכל משרד המשפטים.

ראיתי שזו המגמה. בכל משרד המשפטים ראיתי את זה. 10 שקלים אני מאשר, 4 שקלים אני מאשר. צילום הדפסה לכל עמוד, מתי זה קורה?

כשמישהו מגיע לעיין בחדר המחשב והוא רוצה להדפיס עמודים, הוא יצטרך להדפיס אותם, וההדפסה הזאת אצלנו במדפסת- - -

זה כתוב למעלה, למה פעמיים?

למעלה זה מתייחס לנסח החברה. כאן אנחנו מדברים על הדפסת עמודים באופן כללי מתיק החברה. ההבחנה הזאת מאוד מבלבלת, אבל יש העניין של נסח החברה, שזאת תמצית המידע של המחשב, ויש העניין של תיק החברה שזה הדיסק, שאפשר או לקבל את הדיסק, ואז ההדפסה לא עולה כסף, או להדפיס במסגרת העיון בעמדת המחשב. ההדפסה אצלנו בלשכה תעלה 2 שקלים לכל עמוד, כמו שהיה התעריף הקודם לגבי צילום מסמכים.

שלא יהיה מצב שיחייבו אותו פעמיים. אולי צריך לשנות את המספור, כדי שיהיה ברור שזה קובץ אחד וזה קובץ שני של אגרות, שלא תהיה פה פרשנות.

בקודם כתוב במפורש שזה מתייחס לנסח החברה והדפסת עמודים נוספים מנסח החברה ולשכת הרשם. כאן מדובר על כל הדפסה אחרת של מסמכים, שהם לא מנסח החברה, ולכן אין כפילות.

אתם אומרים שאם הוא לוקח את התקליטור הוא מרוויח.

הוא משלם קצת יותר מ-45 שקלים, הוא משלם 60 שקלים, אבל הוא חוסך לעצמו את כל העלויות הנוספות ואת זמן ההמתנה.

נמשיך הלאה. סעיף 6.

זה כמו אימות מסמך. אני רוצה להסביר למה הכוונה. יש מסמכים מסוימים שאנחנו נותנים עליהם ממש אישור שהמסמך הזה נאמן למקור, שזו תעודת התאגדות ואלה מסמכים שהנפקנו בעצמנו, ואנחנו יכולים לדעת שהם מסמכי מקור. על כל מסמך אחר, שהוא לא תעודת התאגדות, אנחנו נותנים אישור שהמסמך הזה מצוי בתיק. יכול להיות שזה מקור, יכול להיות שזה העתק, אני לא מאמתת את זה כנאמן למקור, והעלות אותה עלות כמו אימות.

הפכתם את זה ל-4 שקלים.

זו המקבילה של האימות, רק שהחותמת עצמה והגושפנקה שאני נותנת היא אחרת. אני לא אומרת שהמסמך הזה נאמן למקור, אלא אני אומרת שהמסמך הזה, או העתק שלו, היה בתיק החברה. אני בכל זאת רוצה, ליתר זהירות, לא להטעות גורמים נוספים, שיהיה ברור שלא מדובר בהעתק נאמן למקור.

דברים אחרים פה לא השתנו. מחקתם פה פרט 7.

פרט 7 זה מה שנקרא בעבר "השאילתה החלקית". לפי התעריף היא עלתה 6 שקלים. בפועל, המידע שמופיע כאן בפרט 7 הוא מידע שאנחנו מאפשרים עיון לציבור לגביו ללא תשלום בכלל, לכן כל הנושא של התעריף שמופיע בתקנות מבלבל ולא מדויק, ולכן אנחנו מבקשים להוריד אותו. יישארו היום כמה אפשרויות לאזרח, תהיה לו אפשרות לעיין במידע הבסיסי הזה ללא תשלום, תהיה לו אפשרות נוספת לקבל נסח חברה באינטרנט ב-X שקלים, שנחליט עליהם בסוף הדיון, ותהיה לו אפשרות לקבל את נסח החברה בלשכת הרשם ב-45 שקלים. אלה האפשרויות השונות שלו באשר למידע לגבי החברה.

בסדר גמור. כל הנושא של פרסום של הדבר הזה, תזמו לעשות משהו?

בוודאי.

לא רק ברשומות.

הבנתי למה אתה מתכוון, אדוני היושב-ראש. אנחנו נפרסם באתר שלנו, גם במודעות, אני מניחה.

יש דברים שאתם יכולים להשתבח בכך שזו התייעלות לטובת האזרח.

אנחנו בהחלט מעוניינים שהציבור יהיה מודע לשירותים האלה ויוכל לקבל אותם.

יש לכם תקציב לזה או שתצטרכו תקציב?

אם לא יהיה לנו, נבקש.

זה חשוב מאוד. אם זה יופיע פה בסוף, לא יהיה כתוב כמו שכתוב פה. הנוסחים המשולבים יעשו בצורה הזאת?

המשולבים עושים החברות המסחריות.

יהיה סעיף זה וזה בוטל.

שאנשים יבינו מה עשינו פה. פה יש מסמך משולב, אז יותר נוח להבין מה עשינו.

בסופו של דבר, רוב האזרחים משתמשים באתרים של החברות המסחריות שנותנים את המידע משולב. גם אצלנו באתר, אגב, אנחנו מפנים לתקנות- - -

יש כמה סוגים של אגרות. אחד זה עיון בתיק, אחד זה תקליטור, אבל בתיקון שמונח לפני, שאנחנו נאשר, קשה לנו להבחין בין סוג אחד לסוג אחר, זה קצת מבלבל. אני כרגע בסך הכול מאשר הכול, פרט לאגרה שהשארנו פתוחה ופרט לתיקון שאמרנו שהוא יופיע- - -

אנחנו מסכימים להצעתך שזה יהיה 10 שקלים.

באתם לקראת האזרח, תבורכו. 10 שקלים לגבי עיון באינטרנט. מה שהופיע 15 שקלים, "בנסח חברה, באינטרנט, לכל חברה", זה יהיה 10 שקלים.

אם אתה עובד על הנוסח המשולב, יש שני סעיפים נוספים שמופיעים בנוסח הרגיל. האחד הוא סעיף התחילה, שתחילתן של התקנות 30 יום מיום פרסומן, שזה סעיף די סטנדרטי, והשני, שהוא לשם זהירות, כי בפועל זה לא יקרה, שכל הנושא של הדיסק הסרוק הוא ככל שדיסק החברה נסרק. כיוון שהפרקטיקה בפועל, שאנחנו סורקים אגב הזמנה, לסעיף הזה כנראה לא תהיה משמעות.

הבנתי שאתם יעילים, בתוך כמה ימים אתם יכולים לסרוק כמעט כל תיק חברה. מי שמבקש, הוא כבר יוכל לקבל תיק סרוק.

עדיין, למען הזהירות, רצינו להבהיר.

אם לא, הוא יצטרך להגיע לרשם החברות בירושלים ושם לקבל את המידע שהוא רוצה. העמדות היום בכמות סבירה?

20 עמדות מאוישות.

הן כולן מאוישות או שזה כמו בסופר?

אין אנשים, זה רק מחשב.

התכוונתי לשאול אם הן כולן עובדות.

מבחינה טכנית, האזרח שמגיע, שולף כרטיס אשראי ומשלם במקום?

במקום יש עמדות תשלום עם מדפסת. בקרוב נקבל גם עמדות קיוסק ועמדות מגע. המשלם מוציא את הקבלה, מגיע לשלב המנתב, הוא מעיין בתיק, מדפיס אצלנו, המדפסות נמצאות אצלנו, סופרים לו את העמודים בטכניקה מעניינית של שקילה – מצאנו פתרון טכני – חוזר שוב לאותן עמדות תשלום, משלם עבור ההדפסה ומקבל.

בהתחלה הוא משלם על עיון ולאחר מכן הוא משלם על דפים.

אנחנו לא יודעים מראש כמה דפים הוא רוצה להדפיס.

זה הגיוני. בסדר גמור.

זה מדפיס דו-צדדי?

לא.

חראם על הנייר.

בהמשך אולי.

אני רוצה לקוות שה-CD יחסוך את הנייר.

הבעיה תהיה לגבי אימות. אם יש מסמך שהוא יצטרך לאמת, הוא לא יכול להדפיס על דו-צדדי.

כמה מסמכים כאלה יש?

תלוי מה הוא ירצה. יש מסמך שאם הוא ידפיס על דו-צדדי, ואלה שני מסמכים שונים, הוא לא יוכל לקבל מתאים למקור.

גם אנחנו עושים דו-צדדי.

אתם יעילים, זו ועדת חוקה.


אנחנו את תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010 אנחנו מאשרים.

תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010 אושרו, בכפוף לשינויים

נעבור לאגרות לעניין חברה לתועלת הציבור. אלה תקנות חדשות. מבחינת הטקסט עצמו, הטקסט חדש.

אלה תקנות חדשות לחלוטין.

צריך לקרוא?

צריך להבהיר לפרוטוקול שאנחנו מוסיפים פה את שתי ההפניות, גם לגבי הרישום וגם לגבי המיזוג.

גם פה נפחית, כמובן, את העיון בנסח החברה באינטרנט ל-10 שקלים כדי שזה יהיה מקביל. מעבר לזה, הסכומים פה הם קצת שונים מהסכומים שדיברנו עליהם קודם.

העיקרון הוא אותו עיקרון. השאלה, אם זה צריך להיות דומה לעמותות.

נחזור לעמותות, כי זו תמונת הראי של עמותות.

אם כך נעבור לעמותות ונחזור לפה בחזרה. לגבי העמותות, אני מבין, עשיתם שינויים בטקסט, אבל הבנתי שהמלים דומות.

זה שינוי טכני שמעדכן בעיקר את מועד העדכון.

שיניתי בטקסט, בתקנה 3 אני רואה, הכנסתם במקום סכומי אגרות "הסכומים הקבועים"- - -

התקנה הזאת היא בסך הכול תקנה שקובעת את הנוסח הסטנדרטי היום של סעיפי עדכון סכומים ומשנה את מועד העדכון כדי שהכול יהיה רוחבית ב-1 בינואר מבחינת התקנות של יחידת- - -

הוספתם פה תקנה 3 לגבי המנכ"ל. אני מבין שהוא מפרסם ברשומות את נוסח התוספת.

זה גם המצב הקיים היום.

למה הוספתם את זה?

החלפנו את הסעיף הקיים כדי לעשות סדר ולהתאים אותו לנוסח הסטנדרטי של סעיפי עדכון סכומים כמו שנהוג היום. אגב זה גם רשמנו שוב את העניין של- - -

בתקנות הקודמות זה לא מופיע. הבנתי שזו תוספת חדשה.

זו היתה הפרקטיקה בכל מקרה.

בעיקרון, זה מה שהיה הפרקטיקה, וזה גם שמתבצע בפועל. לגבי המדדים, אני מבין, רציתם שתהיה אותה שיטה של פרסום?

היה את זה בסעיף 3(ה). אם תסתכל על תקנה 3 לתקנות, סעיף קטן (ה) של התקנה דיבר על המנהל הכללי של משרד הפנים, וזה הפך להיות המנהל הכללי של משרד המשפטים. עשינו שם התאמות.

בטקסט עצמו אין שינויים. נעבור לאגרות. מה פה ביקשתם לשנות? "בפרט 3 לתוספת לתקנות העיקריות - (1) פרט משנה (ב) – יימחק." מה היה פה, עיון בפנקס העמותות?

אין דבר כזה פנקס עמותות, אין נסח עמותה היום.

אתם לא חושבים על זה, או שזה הרבה יותר קשה?

אנחנו חושבים על זה, אבל בינתיים הושק כל הנושא של פרויקט ה"גיידסטאר", ואפשר גם לקבל, ללא תשלום, מידע מאוד-מאוד נרחב, גם מידע ממשרד המשפטים וגם מידע שהעמותות עצמן מעלות לגבי עצמן, שכולל הרבה מאוד פרטים לגבי עמותה. נחשוב על זה, אבל זה משהו שפחות נדרש באופן מיידי והכרחי כמו לגבי חברות, כי המידע הזה לגבי עמותות מאוד נגיש באינטרנט היום, וללא תשלום.

מה שאתם עושים היום, שבפרט 3 לתוספת מוחקים את עיון בפנקס העמותות, שזה ה-15 שקלים, וזה יורד. קבלת מידע באמצעות מחשב גם יורד?

אנחנו מחליפים את זה בהסדר החדש שמדבר על הדפסת עמודים.

עיון היום בתיק העמותה, במסמכים שהוגשו בהתאם, העיון היום בתיק העמותה, במסמכים שהוגשו בהתאם לסעיף 39(ב) לחוק, לגבי כל עמותה, העיון עצמו נשאר 28 שקלים. נכון?

נכון.

אחר כך הדפסה לכל עמוד 2 שקלים. זה נשאר אותו דבר?

לא, היום העלות של הצילום היא 1 שקל, ואין יותר עניין של צילום, כי כל תיקי העמותה סרוקים, ולכן העיון הוא אך ורק בעמדות מחשב. רצינו לעשות האחדה מול רשם החברות.

כל הדפסה לכל עמוד תעלה עוד 2 שקלים. אתם עכשיו מגיעים לתקליטור. CD צרוב בלשכה יעלה 55 שקלים ובדואר יעלה 50 שקלים. תסבירי לי מה ההיגיון שהקפצתם את זה בכמעט פי שניים?

הרציונל דווקא היה הפוך. התחלנו מהמחיר של כמה עולה לנו העבודה שנדרשת לצריבת תיק, העלויות של דיסק, ולפי זה קבענו את התמחור בתחום החברות. ואז חשבנו, שמכיוון שבתחום העמותות כל העלויות מופחתות, בשים לב לאופי העמותה ולפעילות שלה, הפחתנו את זה מ-60 שקלים בחברות ל-50 שקלים כאן.

יש בעיה בפרופורציה. לא נוכל להסביר למה אישרנו.

אני סגנית ראש רשות התאגידים ומנהלת יחידת רשם העמותות. נכון להיום, מי שרוצה לעיין בתיק עמותה צריך להגיע לירושלים למשרדים שלנו. מכיוון שהמסמכים סרוקים, הוא מקבל דיסק צרוב עם פיקדון שהוא מפקיד, כי הוא צריך להחזיר את הדיסק הזה נכון להיום, מכיוון שהתקנות עדיין לא בתוקף. הוא מעיין בו במקום, ואם הוא רוצה לקבל את המסמכים מתוך הדיסק הצרוב, הוא מדפיס ומשלם 1 שקל על כל עמוד. זאת אומרת, שסך כול העלויות היום גבוהות יותר. אומנם עצם העיון הוא 28 שקלים, אבל צריך לצרף לזה עלויות של הגעה למשרדים, עלויות של חניה אם יש, עלויות של זמן.

זה גם ברשם החברות.

זה עדיין פחות.

זה נכון, אבל הטכניקה עכשיו היא שונה. המצב הוא שמבחינת עלויות לאזרח, הן יהיו נמוכות יותר. אם יש, נניח, 300 מסמכים בתיק, והוא מקבל תיק צרוב ב-50 שקלים, הוא יכול להדפיס את כל המסמכים האלה בבית ולא לשלם 300 שקלים ביחידת הרשם.

הגברת שרייבר, אני קורא לכם משפחה אחת, גם אתם תבורכו על כך. ההיגיון של תקליטורים, ולתת לאזרח לקחת הביתה, זה רעיון מצוין. אם לא היה הבסיס 28 שקלים, לא הייתי שואל את כל השאלות האלה. מלכתחילה, מי שקבע את זה בתקנות קבע שלעמותות נותנים יחס אחר, אז העלות היא כמעט שני שלישים מהאגרה שקבעו לעיון בתיק חברות. אם אני היום משנה, אני רוצה עדיין להישאר באותה פרופורציה לחברות. אני מוכן להעלות את זה, אבל נעשה את זה באותה פרופורציה לרשם החברות.

אני ממליצה לראות את זה בהקשר הרחב, וגלי גרוס הסבירה קודם את אתר הגיידסטאר. בעיקרון, כל עוד זה לא כרוך בעבודה של פקידים אצלנו, אנחנו מעדיפים שכמה שיותר אינפורמציה שאפשרית מבחינה משפטית תעלה חינם באינטרנט. העלינו לפני חודשיים את אתר הגיידסטאר, שזה אתר שמשותף למשרד המשפטים ולגופים נוספים, והוא מעלה גם אינפורמציה על עמותות, שנמצאת אצלנו, לרבות דוח כספי ודוח מילולי סרוק, ובעתיד הוא יעלה גם אינפורמציה עדכנית לגבי בעלי תפקידים בעמותה ונושאי משרה בה. כל האינפורמציה הזאת היא חינמית. הפרופורציות הן אחרות לחלוטין ממה שהיה לפני עליית האתר. אם לפני עליית האתר כמות המעיינים בתיקי עמותות היתה ברמה של כמה עשרות בחודש, מייד עם עליית האתר, כבר בשבוע הראשון, היו למעלה מ-10,000 כניסות לתיקי העמותות. אנחנו כן רוצים שהאינפורמציה תופץ ללא עלות, אבל כשאנחנו מדברים על עלות שכרוכה בעבודה שלנו, אז העלות, כמו שהוסבר קודם לגבי חברות, של הפקת דיסק, היא עלות.

תיקחו אותה עלות שרשם החברות לוקח. למה אתם מעלים לפי שניים?

התחשיב לא היה תחשיב כזה. דווקא פה יצרנו הנחה מסוימת לעומת התחשיב של מה שחשבנו שהשירות הזה צריך לעלות. חשבנו שהוא צריך לעלות 60 שקלים. זה, אגב, מקביל גם לדיסקים צרובים שנותנים, למשל, במוסדות התכנון, שם גם מוסיפים על זה את עלות המשלוח בדואר. מלכתחילה נתנו הנחה מסוימת לעובדה שיש משלוח בדואר, ואמרנו, בכל זאת, בגלל האופי המיוחד של עמותות נפחית את התמחיר שקבענו.

את לא מפחיתה.

החישוב פה היה כמה צריך לעלות השירות הזה, והשירות של דיסק מבחינתנו, חשבנו שנכון שהוא יעלה 60 שקלים.

עוד פעם, גם ברשם החברות יעלה לך השירות של הדיסק, אבל שם העלית מ-45 שקלים ל-65 שקלים, ואני מאשר, אני לא מתווכח, כי יש היגיון. נעלה באותה פרופורציה, מ-28 שקלים לסכום שבסוף קבלה בדואר תהיה פחות, זה יהיה יותר. אני רוצה להסביר לאזרח שלא שיניתי לרעה את מצבו. מי שיהיה קפדן, לא אכפת לו, יבוא ברגל לירושלים, ישב במשרד, ייקח ב-28 שקלים, חבל. אני רוצה שנדרבן אותו שלא להגיע למשרד. אם את מסבירה את כל הפרסום שנתתם ללא תמורה, תבורכו על כך, וכמה שיותר מידע יגיע לציבור מבלי שיצטרך להגיע אליכם, לא להטריד אתכם, הלוואי שנוכל לפתוח תיקים מבלי להגיע אליכם. זה החלום שלי – לא לעמוד שם ולחכות שם, כדי שאתם תוכלו לעבוד באופן ענייני במשרדים. לגבי תקליטור של רשם העמותות, אני מקבל את ההיגיון שצריך שזה יעלה יותר, אבל נעשה את זה בדיוק באותה פרופורציה שעשינו ברשם החברות, אחרת אני לא אוכל לתת לזה הסבר. לעמותות אני מעלה בבסיס הרבה יותר מאשר לרשם החברות. שם התיק היה 45 שקלים קבוע. אם היו פה 45 שקלים מראש, כרגע לא הייתי מתווכח, הייתי אומר: כך קבעו, אבל פה קבעו 28 שקלים. מי שקבע את זה חשב למה 28 שקלים, אז נעלה את זה באותה פרופורציה, שהתקליטור יעלה באותו יחס גם בדואר וגם בקבלה אצלכם. בשאר הדברים אין לי ויכוח אתכם.

אומרים שמעלים בקודש ואין מורידים, ואני רואה שבוועדה הזאת זה עובד בווריאציה – מורידים באגרות ואין מעלים.

תדע לך, השקל של האזרח אצלנו זה קודש קודשים. אני מוכן שהמדינה תסבול בשקל הזה, והאזרח שמגיע בסוף, שהוא צריך להוציא כסף מהכיס שלו, על השקל שלו אני חס.

בהחלט.

לכן תמיד אנחנו מנהלים פה דיון מהותי, וזה הדיון המהותי.

אני מקבל את כל מה שאדוני אומר. אני רק רוצה לומר מאותו אספקט של ביקורת שהועלה. שואלים איך האגרות בטאבו הן 10 שקלים ואצלנו זה 15 שקלים. לו דעתי היתה נשמעת כמי שהיה 16 שנים עורך-דין במגזר הפרטי, כל האגרות היו אחידות. האמת, אני אומר, לא הבנתי למה לעמותות היה צריך להיות 28 שקלים. עשו את זה כך, ולדעתי- - -

אם הייתם באים אלי בבקשה – רשם העמותות, האגרה נמוכה, ונשנה את האגרה – הייתי מתווכח אתך. חכה, אתה גם לא מבקש ממני, אתם לא מבקשים ממני לשנות. את הבסיס של האגרה אתם משאירים כפי שהוא, רק את התקליטור אתם מייקרים.


אני רוצה לעזור לכם. אני רוצה שתדרבנו את האזרח שייקח את התקליטור וישב בבית שלו ויעבוד על זה, ולא יבוא אליכם וישגע אתכם שם בדלפק. אדרבה, לגבי התקליטור, היוזמה שלכם מבורכת. אני רוצה שבעמותות נעבוד על-פי אותו עיקרון, זה הכול. לכן, בוא נעלה את זה בפרופורציה, נעשה חישוב פלוס מינוס כמה שקלים, כך שנגיע למצב שתקליטור יהיה כמו שהיום ברשם החברות, כי יש לכם עלויות, ואני מתחשב בעלויות, אני לא רוצה שתעשו את זה בחינם לגמרי.

ברור לי שעמותות, בגלל הנושא. לפני שסיימתי לדבר, התכוונתי לומר שלא הבנתי למה עמותות זה 28 שקלים. לא באתי לבקש העלאה.

זה נשאר, אתם לא משנים את זה. אם הייתם מבקשים שינוי, היינו דנים פה. כרגע אתם לא מבקשים לשנות את הבסיס, מצד שני אתם מעלים את התקליטור. אתם פוגעים בעצמכם. אתם רוצים לתת שירות יותר טוב, ואתם פוגעים בשירות הזה. חבל.

בפועל אני מעריכה שאם, נגיד, קיימת אופציה, אפילו לאנשים שגרים בירושלים, להגיע למשרדי הרשם, לעיין ב-28 שקלים - -

בהיגיון שלך את צודקת.

- - וכל מסמך מודפס ב-2 שקלים לעמוד, אני מעריכה שרוב האזרחים יעדיפו- - -

את צודקת, גברת שרייבר, אבל אני לא יכול לאשר לחברות, שהן גופים עסקיים, להעלות ב-10 שקלים, ולעמותות להכפיל לפי שניים. זה לא יכול להיות.

ההיגיון בתחשיב שעומד בבסיס התקנות הוא לא בכמה אנחנו מעלים לעומת המצב הקיים. ההיגיון הכללי הוא לשפר את המצב הקיים כלפי האזרח, אבל לערוך תחשיב של עלויות לפי העלויות בפועל, בפרופורציה למה שעולה לנו לתת.

אני לא מקבל, כי לא הסבירו לי את זה לגבי חברות שהעלויות יותר גבוהות, לכן רוצים שם 80 שקלים. תביני, ההיגיון של העלות של התקליטור עצמו, או הסריקה של המסמכים, לא גורמים לכם לייקר ברשם החברות לפי שניים.

הצריבה כן.

לא ביקשתם את זה ברשם החברות. למה?

זה אותו היגיון. אנחנו לא מדברים על היחס לעלות, אנחנו מדברים על היחס של השירות הניתן, והשירות הניתן כרוך בצריבה, בעלות של דיסק, בעלות של דואר, בעלות של מעטפה מיוחדת.

גברת שרייבר, אני יוצא מנקודת הנחה שהבסיס לעיון בתיק עדיין נשאר 28 שקלים. אני לא משנה את אותו הסכום. גם היגיון משפטי, עזוב עכשיו היגיון ציבורי, אומר שאם אני מייקר משהו, אני לא מייקר את הבסיס, אלא אם כן אתם עושים בדיסק מה שאמרתי לכם, שאתם פוגעים בעצמכם, בשירות שאתם רוצים לתת, בדיסק אתם מעלים את הבסיס בדלת אחורית, כי לא הייתם מעיזים לבוא אלי היום לבקש לשנות את העיון בתיק, כי זה לא יעבור. עמותות זה גוף אחר של שירות, זה לא חברות. עמותות זה בדרך כלל אנשים שלפעמים אין להם כסף ללכת לעורך-דין.

זה נכון, אבל רוב האנשים שמעניינים בתיק הם לא אנשים מהעמותה עצמה, הם הרבה פעמים אנשים מבחוץ, הם גם עיתונאים. הם אנשים שמעניין אותם מה קורה בעמותה. הרי השקיפות בעמותה לא נועדה לטובת העמותה.

הדיון הזה שייך למקום אחר בכלל, אגרות לגבי עמותות. התקליטור עצמו נועד גם לטובתכם, לא רק לטובת האזרח. לכן בואו נעשה את זה בפרופורציה, כמו שעשינו ברשם החברות. במקום 28 שקלים, נוסיף את אותו חלק יחסי. הגדלנו שם ב-15%-10%, תוסיפו פה באותו אחוז.

אני מציעה לקבל את הצעתך, ונשנה את זה אולי ל-45 שקלים, זה פחות או יותר פרופורציונלי.

שיהיה משהו פרופורציונלי, אני לא יושב כרגע על מחשב, אבל אם תעלו את זה בצורה כזאת, וכרגע אתם מציעים 50 שקלים- - -

50 ו-55. אפשר לעשות את זה 40 ו-45, כדי שזה יהיה פחות או יותר באותה פרופורציה.

40 בדואר, 45 בעמדה. אגב, גברת שרייבר, אתם גם ערוכים לכך שאזרח יכול להגיע ולקבל? את אומרת שהדיסקים האלה כבר סרוקים אצלכם.

כבר היום יש עמדות מחשב.

נכון להיום יש לנו ארבע עמדות עיון. הכמויות של המעיינים אצלנו הן הרבה יותר קטנות, מכיוון שכמות העמותות שיש היא הרבה יותר קטנה לעומת החברות, ואנשים מקבלים דיסק סרוק, מפקידים מה שמפקידים ומעיינים בתיק.

כמה אחוז כבר סרוק מכל העמותות?

כל העמותות.

אז מצבכם מצוין.

כבר בערך שנתיים.

את הדיסקים האלה אתם יכולים בלי בעיה להנפיק.

נכון. בעמותות מדובר לכל היותר על 20 עיונים בשבוע, להבדיל מחברות, ששם מדובר ב-100 עיונים ביום. הפרופורציות הן אחרות לחלוטין.

אגב, התקליטורים האלה, לדעתי, גם ייתנו לאנשים דרבון בלי בעיה להזמין את התקליטור, לקחת אותו הביתה.


אגב, כמה מסמכים יש בתיק עמותות?

יש הרבה, בתיק עמותה יש יותר לפעמים.

שעבודים יש שם?

לא, אבל יש את כל ההתכתבויות עם העמותה, את הביקורות של העמותה, את הדיווחים של העמותה.

כל המאזנים של שנים. הכול בפנים?

דוחות מילוליים, פרוטוקולים, התכתבויות.

גם אצלכם תהיה אפשרות לקבל את זה בהזמנה או בפקס או בטופס?

היום עושים את זה בעיקר בפקס, כי האדם צריך להתחייב על תשלום, הוא מעביר אחר-כך קבלה מצולמת, והחומר המצולם נכון להיום נשלח אליו בדואר.

אז עכשיו כבר יהיה לכם תקליטור.

עכשיו זה יהיה עם דיסק.

הוא ישלם בעמדה את התשלום, איפה שהוא רוצה לשלם. אגב, קיים דבר כזה עמדות תשלום לא באינטרנט?

יש עמדות תשלום בתוך הלשכות עצמן, אבל האמצעי הנוסף זה רק בדואר. שוברי תשלום בדואר.

אזרח שרוצה היום לשלם ואין לו אינטרנט, הוא לא יכול לגשת לאינטרנט, הוא יכול לשלם בדואר ולשלוח לכם את הקבלה. בפקס גם אפשר לקבל קבלה?

כן.

אנחנו מאשרים. לגבי תקליטור, בדואר יהיה 40 שקלים, בלשכת הרשם – 45 שקלים. גם פה עשיתם תוספת של תקליטור. לתיק עמותה לא שייכת בכלל תוספת כזאת.

זו עלות שולית, הייתי ממליץ שלא לגעת בזה.

יש לכם צורך בתקליטור נוסף לפי הכמות קודם?

זה מעט מאוד בעמותות.

זה לא הגיוני.

זה מעט מאוד בעמותות, אבל עדיין האפשרות קיימת.

זה לא קורה.

אם יקרה, תשאירו לכם 20 שקלים. 20 ו-25. תעשו הפוך. עזוב, כיוון שזה לא יקרה, אני לא חושש. תשאירו את זה 20 ו-25. מה זה פה מתן אישור 4 שקלים?

4 שקלים במקום 8 שקלים. האימות פה היה 8 שקלים, ואנחנו מורידים את זה ל-4 שקלים.

פה הפחתתם.

נכון, אנחנו גם עושים התאמה בין היחידות השונות.

גם פה אתם קובעים תוקף של 30 יום וגם מה שסרוק, אבל פה סרוק הכול, אז אין פה בעיה. 30 יום מפרסומן, זה בסדר? הגברת שניידר, אתם עומדים בזה?

כן.

אני מאשר את תקנות העמותות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010.

תקנות העמותות (אגרות) (תיקון), התש"ע-2010 מאושרות.

התקנות הבאות הן תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור), שכאן אמרנו שהטקסט חדש.

הטקסט חדש וזה שילוב של מה שדיברנו פה.

פה נחדד רק את הדברים שלא ברורים. 28 שקלים זה בסדר. עיון בנסח חברה באינטרנט זה 10 שקלים במקום 15 שקלים. עיון בנסח החברה ברשם החברות זה 28 שקלים, הדפסת עמודים 2 שקלים. זה בסדר.

פה נוסיף רישום ומיזוג.

אני מציע שתעשו את זה בהתחלה. קודם כול, לפני הכול, תוסיפו את ההפניה לגבי האגרה של הקמת עמותה לרישום חברה לתועלת הציבור. פה תעשו את ההפניה, אפילו לפני סעיף 1, לפני שמתחילים לעיין בתיק. לגבי מיזוגים, לא אכפת לי שזה יהיה בסוף.

נחשוב בדיוק איפה הכי נכון, כי קצת מוזר שמתחילים לקרוא את התקנות והן לא קובעות עדיין אגרה ומפנים למקום אחר.

הקמה זה בסיסי. לפני עיון צריך להקים. את ההקמה תשימו פה, את המיזוג, מצדי, תעשו בסוף, כמו שעשינו שם.

מה עוד יש פה מבחינת סכומים? קבלת תקליטור – דיברנו פה כרגע שבדואר זה יהיה 40 שקלים, בלשכת הרשם זה 45 שקלים. לכל תקליטור נוסף אני בינתיים משאיר את הסכומים שקבעתם. פה מסמכים יורד ל-4 שקלים, לצילום – 2 שקלים. אישור לגבי העתק מסמך – 4 שקלים. מי סורק את החברות לתועלת הציבור?

זה במסגרת הסריקה של תיקי רשם החברות.

רשם החברות עושים את זה?

זה כבר סרוק.

החומר שמוגש- - -

אצל רשם העמותות זה מתקיים?

זה מתקיים אצל רשם ההקדשות שיושב אצל רשם העמותות.

מתחתיכם הניהול?

כן.

יש היום ממונה על הקדשות?

כן. ראש רשות התאגידים הוא גם רשם ההקדשות. אני ממונה, כסגנית ראש הרשות, שאחראית על כל נושא המלכ"רים.

את אומרת שגם שם הסריקה פחות או יותר כבר- - -

הסריקה של חברות לתועלת הציבור נעשית בדיוק כמו הסריקה של העמותות.

הכול כבר נסרק.

הכול נסרק, אז אין לכם בעיה. לא אכפת לי שיישאר הסעיף הזה.

אפשר ליתר ביטחון, הוא לא מפריע.

לא אכפת לי שזה יישאר, ו-30 יום מספיקים לכם. אני מאשר לכם גם את התקנות האלה. תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור), התש"ע-2010, אנחנו מאשרים.

תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור), התש"ע-2010 מאושרות

היום אישרנו לכם שלוש תקנות. עשיתם עבודה יפה. צריך לפעמים גם לשבח אתכם, לא רק לבקר אתכם כל הזמן. עם זאת, עשינו גם צעד לקראת האזרח, שהאזרח יבין שאנחנו לא מטילים עליו, אפילו שקלים בודדים, בלי סיבה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50

PAGE
39