PAGE
24
ועדת הפנים והגנת הסביבה

11.10.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 257

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שני, ג' בחשוון תשע"א ( 11 באוקטובר 2010 ), שעה: 10:30

גל האלימות ושימוש בנשק בישובים הערביים

חברי הוועדה: יעקב אדרי – מ"מ היו"ר

עפו אגבאריה

טלב אלסאנע
מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

אחמד טיבי

חנא סוייד

חמד עמאר

אברהים צרצור

נצ"מ אמנון אלקלעי – ראש מחלקת מבצעים, המשרד לביטחון הפנים

תנ"צ רוני ריטמן – רח"ט מודיעין, המשרד לביטחון הפנים

נצ"מ חן סרויה – סממ"ר שפלה, מחוז מרכז, המשרד לביטחון הפנים

ראמז ג'רייסי – ראש עיריית נצרת

נזיה מסארווה – ראש מועצת כפר קרע

מחמוד חדיגה – ראש עיריית קלנסאווה

פאיז אבו סהיבאן – ראש עיריית רהט, יו"ר פורום ראשי רשויות הבדווים בנגב

מוחמד מנאע – יו"ר המועצה המקומית מג'דל כרום

עלי מנאע – עוזר ראש מועצת מג'דל כרום

שמואל חן – דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה

יפה שפירא

אושרה עצידה

גל האלימות ושימוש בנשק בישובים הערביים

רבותי, בוקר טוב לכולם. חברי חברי הכנסת, כולנו חזרנו מפגרה ארוכה היישר לדיונים מאוד מעניינים.


נתבקשתי על-ידי יושב-ראש ועדת הפנים לנהל את הישיבה הזאת מכיוון שהוא לא יכול להיות נוכח בישיבה זו. כראש רשות לשעבר מדובר בנושא שמאוד מעניין אותי. ובכלל, הנושא המדובר מעניין רבים מאיתנו. כמובן שהדיון הזה הוא ביוזמת חבר הכנסת אחמד טיבי, ואתן לו תחילה את רשות הדיבור על מנת שיציג את הנושא. לאחר מכן אני אתייחס לנושא, וכן שאר המוזמנים. לבסוף נציגי המשטרה יצטרכו לתת לנו תשובות. אנחנו באמת נשמח מאוד לשמוע אתכם.

אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת, בשבועות האחרונים היינו עדים לגל אלימות מחריד ששטף את הארץ. אני מתייחס בעיקר למעשי רצח ולמעשי אלימות שהיו ביישובים הערביים, ובמיוחד ברהט, בלוד, טייבה, כפר קרע, כפר סמע, אום אל-פאחם, טירה. אדוני היושב ראש, אין כמעט ישוב שלא סבל מהתפרצות גל האלימות הזה שקורבנותיו הם אזרחים ובני אדם. שיא המקרים הגיע במעשי רצח עוקבים בעיר לוד, עד כדי כך שראש הממשלה חשב שמדובר במשבר פתאומי, ומצא לנכון לבקר בעיר לוד, ופלוגת מג"ב התפרסה בעיר.


למי שלא זוכר, אני רק רוצה לתת סקירה היסטורית. נדמה לי שבשנה האחרונה או בחודשים האחרונים נהרגו בעיר לוד כ-8 בני אדם. זהו דבר חמור ומספר גדול בכל קנה מידה. אבל, לפני מספר שנים בעיר טייבה נהרגו בתקופה לא ארוכה יחסית 26 איש בסכסוך בין כנופיות ומשפחות על רקע פלילי. מקרי רצח דומים התרחשו במקומות אחרים. ראשי מועצות רהט וכפר קרע נמצאים כאן. אלו מקומות שסובלים מאוד מהתופעה הזאת.


הדבר הניכר והמקומם מאוד את התושבים, אדוני היושב ראש, הוא הנוכחות הגלויה והנסתרת של כלי נשק ביישובים הערביים. הנשק הזה מהווה פתאום כלי לפתרון סכסוכים. מישהו רב עם מישהו אחר על חנייה, ובסוף הוא יורה בו. אגב, איך התחיל עניין סכסוך החמולות בטייבה? באחד החגים הם רבו על חנייה, על זכות קדימה. ואז מישהו ירה במישהו, ואנשים התחילו לירות אחד בשני, וכך נהרגו 26 איש.


בעיית הנשק היא הדבר החמור ביותר. הדרישה של הציבור הערבי, הנהגתו והתושב הפשוט, מהמשטרה היא לאסוף את הנשק, ולעצור את האנשים האלה.

חד משמעי.

הנשק הוא בראשי חוצות. אמר השר לביטחון הפנים שאם אתה שם מגנט מעל כמה ישובים, אז כל היישובים האלה עולים מעלה. סליחה, אתה השר לביטחון הפנים, לך יש כלים.


אדוני היושב ראש, אני רוצה להקשות. נניח שלהרוג ברהט לא קראו מוחמד, ושלפצוע קראו משה, וכל זה היה על רקע ביטחוני. כמה זמן היה לוקח לשב"כ ולמשטרה לעצור את החשודים? מה היה קורה עם הנשק? ובכלל, האם היו משתמשים בנשק הזה? היו תופסים אותו קודם. למה אותם אמצעים ואותן יכולות שיש לכוחות הביטחון, ובעיקר למשטרה, לעצור אנשים לא קיימים במקרה של שימוש פלילי בנשק?


אנחנו בחברה הערבית מאוד מודאגים, אדוני היושב ראש, מהתופעה הזאת של אלימות. לא הגזמתי כאשר אמרתי בשבוע שעבר שהאלימות הפנימית והשימוש בנשק מהווה איום עתידי לגבינו, יותר מהחוקים וההצהרות של ליברמן הפשיסט. שם הוא רק מדבר בעוד שפה אנשים הורגים אחד את השני.


תמיד אמרנו שצריך לטפל בעניין הזה. אבל, הם לא שמעו לנו. הם באו פה ושם. אבל, כאשר זה מתחיל לגעת ביהודים, פתאום יש יותר מעורבות. אתה נע ונד באי נוחות כאשר אתה שומע את דבריי, ולכן אני רוצה לתת לך דוגמאות או הוכחות לכאורה לדבריי. סליחה, אדוני ראש עיריית רהט, האם ראש הממשלה ביקר אצלך? כמה מעשה רצח והרג היו אצלך, וכמה פעמים השתמשו בנשק אצלך?

לפני חודש היה רצח כפול. מדובר בשבעה אנשים תוך תשעה חודשים.

שבעה אנשים. למה ראש הממשלה, למשל, לא חשב לבקר ברהט, אבל הוא כן ביקר בלוד? אני מוכן לתת למי שלא יודע רמזים.

אבל, היו אצלו שרים.

בסדר. אגב, אני דווקא אומר שזה חיובי שראש הממשלה ביקר בלוד. אבל, למה דווקא בלוד? למה לא ברהט? כי העיר לוד היא עיר מעורבת, חיים בה גם יהודים.

אני מציע לא ללכת לכיוון הזה.

מה זה "לא ללכת"?

חבר הכנסת טיבי, הבעיה היא בעיה אמיתית.

היא אמיתית, למה לא פותרים אותה.

אתה נגעת בעניינים הכי נכונים, וכולנו צריכים להתאחד סביב העניין הזה.

בסדר, אז תתמוך במה שאני אומר.

אני תומך, רק אל - - -. הבעיה היא חמורה מאוד, וצריכים לטפל בה ביד קשה, ויש לי מה לומר למשטרה.

לא מטפלים בה. הנה, הנהגת הציבור הערבי, מבקשת מהמשטרה לאסוף את הנשק.

אתה צודק, חד משמעית.

לאסוף את הנשק, מה אתם רוצים יותר מזה? אני לא בעד נשק ברישיון ולא בעד נשק בלי רישיון. תאספו את כל הנשק הזה, מי צריך את הנשק הזה? בשביל מה?

אני אומר אחריך דברים יותר ברורים.

חוץ מזה, חיילים באים ומחליפים את הנשק במנות סמים. האם אתה יודע מזה?

כן, אני אתייחס גם לזה. זה לא רק זה.

אנשים באים לטייבה ומחליפים נשק בסמים.

כן, ומוכרים והכול.

זו בעיה שנוגעת לכלל החברה בארץ – יהודים וערבים. אבל, אי אפשר להשאיר את היישובים הערביים לבד בנושא הזה. ולכן, אדוני היושב ראש, הזעקה של כולנו היא זעקה גדולה.

אני מאוד מודה לך על הדברים. חבר הכנסת צרצור, ברשותך, אני אומר כמה מילים, ולאחר מכן גם אתה תאמר.


אני רוצה לומר שחבר הכנסת טיבי הציג תמונה קשה מאוד שכולנו שותפים לה. אין אחד שלא הזדעזע מהקלות הבלתי נסבלת של רצח אנשים ברחוב בדם קר. איפה כל זה קורה? זה קורה מתחת לחלונו של ראש העיר. ברור לי שגם רצח בכל מקום אחר הוא חמור מאוד.


כאשר הייתי השר האחראי על הנגב והגליל ביקרתי ברהט בזמן כהונתו של ראש העיר הקודם, וביקרתי בהרבה מאוד ישובים אחרים. קרה דבר מאוד מעניין. ראשי הערים דיברו איתי על נושא הנשק, בין שאר הנושאים האחרים, והם ביקשו והתחננו פעם אחר פעם. זה קרה אצל כל ראשי הערים משום שמדובר בנושא שבוער בעצמותיהם, ובנושא שפוגע באוכלוסייה לעיתים קרובות.


אני הייתי גם סגן השר לביטחון הפנים. רבותי, אנחנו צריכים להגיד את האמת. אנחנו לא עושים מספיק. לא עשינו מספיק. אני מדבר על המשטרה, ועל השב"כ שיכול גם לעזור היכן שצריך. האם טייבה ורהט לא נמצאות במדינת ישראל? אני מצטער שאני אומר את הדברים. אבל, זוהי המסקנה שמסיק התושב הפשוט והנורמאלי. המסקנה שלו היא שהיישובים האלה מופקרים – ויאללה, תהרגו אחד את השני.


אני מאמין שהמשטרה רוצה לפתור את הבעיה, אבל אני לא רואה תוכנית. אני גם רוצה לשמוע מכם תשובה לשאלה כמה נשק אספתם בכפרים השונים. בטייבה יש כל הזמן הפקרות. אני לפעמים מזדעזע, ואני לא מבין היכן אני נמצא.

בטייבה יש טילים. בנתניה ובטייבה יש טילים.

יש שם טילי לאו, ויש שם אמל"ח.


חבר הכנסת טיבי, אני הייתי באחד הערבים בפגישה בקיסריה עם אישיות בכירה שאני לא אומר את שמה. במהלך הערב נשמעו יריות מהיישוב ג'סר אל זרקא נמצא בסמוך לקיסריה. האיש עימו נפגשתי אמר לי: יעקב, תראה מה קורה פה. אמרתי לו: אתה האיש שמופקד על העניינים, תטפל בזה. אני גר באור עקיבא ואני יכול לראות את הארטילריה משם. זה קורה ערב ערב.


כמובן שהמשטרה צריכה לקבוע תוכנית שנתית סדורה וברורה מאוד לטיפול בעניין. אני מבין שצריך גם מודיעין רציני. צריך לעשות את זה בצורה נחושה, כפר אחרי כפר, ישוב אחרי ישוב. כמובן שאם מחליטים אפשר גם לעשות את זה. אבל, צריכה להיות החלטה של המשטרה. המשטרה עדיין לא החליטה שהעניין הזה נמצא אצלה בסדר עדיפות ראשוני.

בקלאנסווה אירע מקרה מזעזע שבו אנשים שישבו בבית קפה רוססו מאקדח. תאר לך מה היה קורה אם ליורה היה נשק אוטומטי, במקרה הזה הוא היה מרסס את כל בית הקפה. אחיו של ראש העיר מחמוד חדיגה נרצח באירוע. מדובר באחד האנשים הכי חיוביים שיש באזור. אני הלכתי לנחם, ובזמן הביקור ראש עיריית קלאנסווה אמר לי שלפני שבועיים המשטרה הודיעה לו שיש ידיעה מודיעינית שבשבוע הבא יהיה ירי על אחד מבתי הקפה בעיר, ושהולכים לרסס בית קפה. לא ידעו להגיד מי עלול להירצח. נמצא כאן תת ניצב ריטמן ראש חטיבת מודיעין. אני רוצה לבדוק את אמיתות הדברים יחד עם נציגי המשטרה. האם זה נכון? מה ידעתם? מה לא ידעתם? זוהי ידיעה טובה. אדוני, זוהי נקודה חשובה.

הנקודה היא חשובה מאוד. ברור שהמשטרה מודיעה כאשר היא מקבלת מידע שנוגע לחיי אדם. אבל, אז נשאלת השאלה למה המשטרה לא שמה יד על האנשים, ולמה היא לא מטפלת עד הסוף בעניין אם היא מקבלת את המידע? אני מקווה שנקבל מהמשטרה תשובות בהמשך.

הוא שם ניידת ליד בתי הקפה.

ההרגשה של רבים מאיתנו היא שיש לא מעט ישובים שהם פשוט מופקרים, וכל איש הישר בעיניו יעשה. על חנייה רוצחים בני אדם, לאן הגענו?


צריך לומר דבר נוסף. ראשי הרשויות לא מתחמקים מהעניין, הם לא אומרים: לא, זה בסדר. אצלנו אין בעיות. הם דורשים, מבקשים, מתחננים שיבואו וייקחו את הנשק מכולם.

שלושת ראשי המועצות שנמצאים פה אמרו את זה פומבית.

אני גם שמעתי אותם, ואני גם מדגיש את זה. ראשי הרשויות מהמגזר ולא מהמגזר אומרים: רבותי, תאספו את הנשק. אנחנו מבקשים מכם, זה בנפשנו.


אני רוצה להפנות טענה גם כלפי צה"ל. יש חיילים מהמיעוטים שיוצאים לחופשות עם נשק. צריכים לראות מה עושים עם העניין הזה כי לא פעם משתמשים עם הנשק הזה. צריכים לראות איך שמים יד על העניין הזה, ואני חושב שזה נושא לדיון. אני גם מבקש להזמין את נציגי צה"ל לדיון אחר בנושא הזה. ישנם מחסני תחמושת שהם מופקרים, מכירות נשק לאור יום. כל הדברים האלה מאוד מטרידים אותנו, ואני מאוד מקווה שנרגיש הקלה.


אני רוצה להפנות שאלה למשטרה. האם אתם יכולים לתת לנו נתונים כמה מקרי רצח פוענחו ב- 2009- 2010? יש לי הרגשה שבטייבה כלום.

על מנת להיות הגון אני רוצה לומר שיש מקרה אחד. המקרה שבו נפגע אזרח יהודי פוענח תוך 24 שעות.

יופי, חבר הכנסת טיבי, ידעתי שבסוף - - -

סליחה, אבל אלו העובדות. זה מה שקרה.

גם באום אל-פאחם.

ליהודים יש יתרון במדינה הזאת.

חבר הכנסת טיבי, אני אמרתי דברים ברורים ובלי יהודים-ערבים. אני מאוד מקווה שנקבל היום תשובות מהמשטרה לגבי מספר הפענוחים של מקרי הרצח במגזר הערבי. יש מקומות שבהם הדבר מאוד בולט. למשל, טייבה. אני לא יודע מה קורה שם, זאת פשוט הפקרות. המקום נמצא מחוץ למדינה. אני מאוד מקווה שנשמע תשובות בעניין. אנחנו גם נזמין את השר כי צריכים לשמוע תשובות ברורות מהשר. השר שהוא מנוסה בעניינים האלה דיבר על "מגנט". חייבים להכין תוכנית רב-שנתית על מנת לטפל בנשק שמסתובב ביישובים השונים, ולעשות עבודה ולבוא עם תוצאות. אי אפשר להפסיק לגמרי את מקרי הרצח, אבל אני מאוד מקווה שאנחנו נראה ירידה בטבלה במספרים בצורה ברורה, ושכך יהיה.

מה זה "מגנט"?

השר אמר שיש ישובים שאם ישימו עליהם מגנט אז כל היישוב עולה.


חבר הכנסת צרצור, בבקשה.

תודה. לפני שאדבר על תפקידה של הממשלה ושל זרועותיה הביצועיים השונים, אני רוצה לדבר דווקא עלינו, על האוכלוסייה הערבית. אין כל ספק שכחברה ערבית מוטלת על כתפנו אחריות כבדה בלחימה בטרור החברתי שנקרא אלימות. ולכן, מזה תקופה ארוכה מאוד אנחנו פועלים בהרבה מישורים. קודם כל, בלימת גל האלימות. שנית, טיפול מניעתי. שלישית, טיפול בתוצאות התופעה כאשר האלימות הזאת מתבצעת ומתממשת הלכה למעשה.


ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל נרתמה למשימה הזאת בצורה נועזת, ובצורה אמיצה ביותר, והיא גם קיבלה החלטות נועזות ואמיצות ביותר. ועדות ציבוריות הוקמו בכל ישוב וישוב ערבי. תפקידן של הוועדות הציבוריות האלה הוא לטפל, בין היתר, גם בנושא האלימות. בראש ובראשונה בנושא האלימות, בבלימת האלימות, במניעת האלימות, וגם בטיפול בתוצאות האלימות הזאת כאשר היא מתבצעת, וזאת היות וכאשר אלימות מתבצעת וכאשר היא מתממשת היא גוררת אחריה תגובות קשות מאוד. חבר הכנסת טיבי דיבר על כך שהמאבק הזה מתחיל בסכסוך קטן מאוד בין שני עבריינים, אבל התוצאה של הסכסוך היא הרת אסון כאשר מישהו יורה בשני. הסכסוכים האלה הולידו את מגיפת האלימות ואת רציחתם של 26 אנשים שהם אולי חפים מפשע, בעיר טייבה לא חפים מפשע. אותו הדבר קרה ביישובים שונים אחרים.


האוכלוסייה הערבית מודעת היטב לאחריות הזאת, והיא מנסה לעזור לעצמה עד כמה שאפשר. אני אומר זאת בצורה חד-משמעית כדי שלא יבואו אנשים אחרים מצד הממשלה, ומצד המשרד לביטחון הפנים ויטיחו האשמות נגד החברה הערבית שהיא לא משתפת פעולה, ולא עושה די כדי לעזור בבלימת האלימות הזאת בחברה הערבית.


אני רוצה להתייחס בקצרה לתפקידה של הממשלה. אם מוטלת עלינו אחריות, אני חושב שאין שום ספק שהאחריות הכבדה ביותר מוטלת על כתפי הממשלה ועל זרועותיה הביצועיים השונים, ובמיוחד המשרד לביטחון הפנים משום ששם הסמכות, ושם ישנם הכלים והיכולות המודיעיניות וכו'. אילו מקרה הרצח היה מבוצע כנגד יהודי, המקרה היה מפוענח תוך 24 שעות, והיו חושפים את מקורות הנשק וכו' וכו'. אנחנו לא רוצים להשתמש במשל הזה כדי להאשים, אלא כדי לדחוף את הצד השני לטפל בסוגיית האלימות על בסיס עברייני כפי שהוא מטפל גם בעבריינות ביטחונית וכו'. זוהי הדרישה שלנו ועליה אנחנו עומדים.


כבוד היושב ראש, אני באופן אישי שמעתי דברים שמאוד קוממו אותי. הרבה אנשים ביקרו בלוד לאחר מעשי הרצח שאירעו שם, והרבה חברי כנסת ושרים שונים התבטאו בעניין. הטענה שהפתרון לבעיית האלימות, במיוחד בערים המעורבות, היא העצמת הנוכחות היהודית בערים האלה קוממה וזעזעה אותי מאוד. כלומר, הטענה שייהוד הערים האלה הוא הכלי שיכול להביא לסיום תופעת האלימות. זוהי טענה פשיסטית, זוהי טענה גזענית ביותר. לכן אני פונה ואומר, הגיע הזמן, כבוד היושב ראש, לטפל בנושא האלימות לא במנותק מכלל הבעיות שהחברה הערבית סובלת מהן, ובמיוחד בערים המעורבות שבהן יש הרבה בעיות שכולנו מודעים לקיומן שם, והן אלה שדוחפות את השבאב הערבי, את הצעירים הערביים, להשתלב במערכות הפליליות. הגיע הזמן לתת להם את הצ'אנס, את התקווה, על-ידי קידום ופיתוח וכו'.


בנוגע לערים המעורבות - הגיע הזמן אכן להכשיר את כל השכונות הערביות בערים אלו, לתכנן אותן מחדש, להקים מוסדות חינוכיים, מוסדות ספורטיביים, ולתת להם באמת לנשום לרווחה. זהו חלק אינטגראלי מהלחימה בטרור שנקרא אלימות.

תודה לחבר הכנסת צרצור. חבר הכנסת טלב אלסאנע ויתר על זכות הדיבור. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא רוצה לחזור על דברי חברי שנאמרו כאן. בעיית המשטרה ונוכחות המשטרה במגזר הערבי ידועה לכולם. אני התבטאתי ואמרתי שהיד שלהם במגזר הערבי היא קלה. השר אמר שאם ישימו ביישובים אלו מגנט כל היישובים האלה יתרוממו, ואלו הם דברי אמת. הנשק משתולל, תלונות מגיעות למשטרה. המשטרה לא נוכחת במגזר הערבי כל הזמן. אבל, כשהיא רוצה לבצע מעצר קטן היא מגיעה עם כוחות גדולים כי אנשים לא רגילים לראות את המשטרה. המשטרה לא צריכה להביא פלוגה שלמה בשביל לבצע מעצר קטן. אם אנשי המגזר היו רגילים לראות את המשטרה היא לא היתה צריכה לבוא לכל מעצר קטן, או אפילו לשם הוצאה לפועל, עם פלוגה שלמה. המשטרה לא נמצאת במגזר הערבי, המשטרה לא עושה את עבודתה כמו שצריך אפילו כאשר מוגשת תלונה. אני נתקלתי בבעיה זו עכשיו בעיר שפרעם. מדובר בבחור שחזר מעבודתו בשעה אחד-עשרה בלילה, וכשהוא ירד מהאוטו בכוונה לעלות לביתו ירו על האוטו שלו. הוא הגיש תלונה במשטרה, והוא אף אמר לה מי ביצע את הירי. הבחור נעצר, אבל למחרת הוא היה בבית. אם זה היה קורה במקום אחר, אני בטוח שהיו עוצרים את הבחור, חוקרים אותו, ועושים כל מה שצריך, והוא היה ממשיך לשבת במעצר.


כמגזר אנחנו צריכים לקחת על עצמנו אחראיות – אני מצדיק אותך. אני אתן לך דוגמה מהמגזר הדרוזי. בעבר כשהיית מגיע לחתונה במגזר הדרוזי לא היית יכול לשבת ללא אטמי אוזניים משום שכל הזמן ירו.

וממשיכים.

לא, אתה טועה. היום במגזר הדרוזי אין ירייה אחת כי היתה החלטה של אנשי הדת שאם תהיה ירייה אחת בחתונה כל אנשי הדת יוצאים מהחתונה. יותר משנתיים אתה כבר לא שומע ירייה אחת במגזר הדרוזי, וחברי יודעים את זה, והמשטרה יכולה לאמת את דבריי

אני שמח לשמוע את זה.

לגבי חזרה של חיילים עם נשק – חיילים צריכים לחזור עם נשק כמו כל חייל אחר. מי שעושה עבירה צריך להיעצר. ביום שבת האחרון נסעתי ליד דיר אל-אסד, וכשעצרתי ברמזור שמעתי יריות ויריות. אני בטוח שזה היה בעקבות אירוע של חתונה. עצרתי שתי דקות עד שהצלחתי לעבור. היו כל הזמן יריות. אני בטוח שמשטרת כרמיאל גם שומעת את זה. אבל, לא ראיתי אף ניידת שנכנסת לשם, ולא ראיתי שמישהו בא לבדוק. זה נכון שהאנשים המכובדים צריכים לעשות את עבודתם. אבל, המשטרה גם היא צריכה להגיע. אני בטוח במאת האחוזים שאם המשטרה היתה רוצה לדעת מי ירה בחתונה, היא היתה יכולה לדעת והיא היתה יכולה לעצור אותו. אבל, המשטרה בכלל לא מעוניינת להגיע. היא נותנת לאנשי דיר אל-אסד שנמצאת במרחק שתי דקות מכרמיאל להשתולל כמה שהם רוצים. לא ברור לי למה היא לא מגיעה.


הממשלה מקדמת היום את עניין "עיר ללא אלימות" בהובלתו של השר לביטחון הפנים. התוכנית כוללת הסברה, חינוך, הצבת מצלמות, שיתוף האוכלוסייה. אני מקווה שזה יתרום לטיפול בעניין ולהורדת האלימות במגזר הערבי. אני יודע שיש בעיה במגזר שלנו של מתנדבים, אנחנו לא כל כך רצים להתנדב. אנחנו לא אוהבים להתנדב בקהילה. המשטרה לא נוכחת בקיבוצים כל הזמן. אבל, כל הזמן יש שם מתנדבים. אם יהיו יותר מתנדבים מקרב המגזר שלנו שהיו עוזרים למשטרה בעבודתה, אולי היינו יכולים להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.


לבסוף, אני רוצה להתייחס לנשק החוקי. המשטרה יכולה לאסוף את הנשק החוקי בצורה הכי טובה. כל בעל נשק יכול לקבל מכתב מהמשטרה האומר שיש מידע מודיעיני ושעליו להחזיר את הנשק ברשותו. זה כולל קצינים בצה"ל, סגני אלופים, גמלאים של המשטרה, ראשי רשויות לשעבר. אני יודע שתאמרו לי שמשרד הפנים הוא זה שצריך לעשות את זה. אני קראתי את המכתבים לאנשים. אבל, כשאנשים מגיעים למשרד הפנים נאמר להם שעליהם ללכת למשטרה, ולא למשרד הפנים. במקום להשקיע מאמצים באיסוף הנשק החוקי, תשקיעו את המאמץ באיסוף הנשק הלא חוקי כי אחוז השימוש בנשק החוקי הוא כמעט אפסי. תודה רבה.

אני מאוד מודה לך על דבריך. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

אדוני, תודה רבה. הבעיה המרכזית היא בעיית הנשק. מה שקורה בתחום הנשק הוא פשוט לא מתקבל על הדעת, לא אפשרי, והוא מעורר מחשבות מאוד מאוד קשות על מדיניות המשטרה.


עמיתי חברי הכנסת, אני אולי אפתיע אתכם. גם בתל-אביב יש חתונות, ודי הרבה חתונות. אם מישהו אחד ינסה לירות ירייה בחתונה המשטרה תגיע ותעצור אותו מייד. אנחנו לא מדברים פה על חקירה מסובכת, אנחנו מדברים על יריות שנעשות במקום ציבורי, פומבי, בגלוי. כאשר המשטרה לא עושה שום דבר בעניין הזה - היא לא פותחת תיקי חקירה, ולא עוצרת אנשים, ולא אוספת נשק, ולא מעמידה אנשים לדין על אחזקת נשק בלתי חוקי ועל שימוש בנשק בלתי חוקי – אני חייב להגיע למסקנה שיש פה מדיניות מאוד מאוד בעייתית ומאוד מאוד מסוכנת. אתם לא יכולים לשכנע אותי שיכול להיות מצב שביישובים ערביים זה לא משנה ושאנשים יירו באוויר – אולי יסכנו את עצמם, אולי יסכנו את הבאים, אולי סתם יעשו רעש, ואולי ייצרו אווירה שנשק זה לגיטימי. אבל, נשק הוא לא לגיטימי, והוא לא יכול להיות לגיטימי. ולכן, הטענה הקשה שלי היא כלפי המשטרה.


אני חושב שההתנהלות שלכם כלפי נשק באוכלוסייה הערבית מעוררת תחושה מאוד מאוד כבדה, וחשד מאוד מאוד כבד. הנטל עליכם להפריך את החדש הזה.


המשטרה צריכה להתחיל במהלך מתואם עם הנהגת האוכלוסייה הערבית, עם ועדת המעקב, עם ראשי הרשויות. כל הגורמים חוזרים ופונים – אני שומע אותם – ואומרים: אנחנו לא רוצים נשק, קחו מאיתנו את הנשק הזה. נמצא פה יושב-ראש ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות. הנהגת האוכלוסייה הערבית חושבת שהנשק הזה הוא נזק מכל בחינה שהיא לאוכלוסייה הערבית. תתחילו במבצע שיתחיל קודם בפתיחת תחנות המשטרה, ותגידו לאנשים שכל מי שיביא את הנשק שלו תוך חודש ימים אז לוקחים את הנשק ונותנים מורטוריום. בואו נראה כמה נשק נאסף בדרך הזאת. מי שאחר כך יישאר עם נשק בלתי חוקי אז החוק יופעל נגדו בצורה הקשה והחמורה ביותר. לצורך העניין הזה אתם יכולים להפעיל בלשים וחוקרים, ומשטרה. אבל, לא צריך את כל הדברים האלה כי הכול בגלוי. אף אחד לא מסתיר את הנשק הזה. זה נשק שמסתובב כמעט בחוצות.


לכן, אני אומר לכם שאנחנו לא יכולים להשלים עם המצב הזה. יש היום לא רק נכונות, אלא דרישה וצעקה מהאוכלוסייה הערבית: קחו את הנשק, אספו את הנשק. שחררו את הציבור הזה מהאסון הזה שנקרא אחזקת נשק. תודה רבה.

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

כבוד היושב ראש, האלימות והפשיעה ביישובים הערביים הפכו לבעיה חמורה ביותר, ואנחנו מתקרבים למצב של חברה בסכנה. אלו לא רק תחושות של ראשי הציבור, אלא אלו הן תחושות של האנשים. אנחנו מסתובבים ואנחנו שואלים מהי הבעיה הכי קשה, והתשובה שאנחנו מקבלים היא הסכנה שיש באלימות. כי אם שני אנשים נרצחים בקלאנסווה אז כל היישוב נכנס למצב של חרדה ועולה שאלת הבטיחות של הישיבה בבית קפה. זה משליך לא רק על הנרצחים ועל משפחותיהם, אלא על כלל התושבים. המצב מדרדר, אנחנו היום במצב חסר תקדים. מספר ההרוגים במגזר הערבי הוא יותר מפי 3 לעומת האחוז שלנו באוכלוסייה. זה מספר מדהים. בסוגי פשיעה מסוימים אנחנו מגיעים ל-75% מכלל העבירות בארץ.


לגבי הפתרון – ברור שצריך תוכנית רב-מערכתית. אנחנו צריכים לגייס את כל הכוחות שיש לנו בתוך החברה: את החברה, את אנשי הדת, את מנהיגי הציבור, את ראשי המועצות, עובדים סוציאליים, אנשים אקדמאיים ואת כולם. אבל, יש לכבות את השריפה, ויש למנוע את הדלקה הבאה או יש למנוע את האש. בכיבוי השריפה יש צורך בפעילות נמרצת של המשטרה. אבל, המשטרה לא עושה זאת. כמו שבכל תחומי החיים יש אפליה נגד הציבור הערבי, גם בטיפול המשטרתי בפשיעה יש אפליה חמורה ביותר. המשטרה לא מטפלת ברצח בקלאנסווה או בטייבה או באום אל-פחם כמו שהיא מטפלת באותו רצח, או אפילו באותו סוג של רצח, בתל-אביב או בנתניה או בחדרה. זהו טיפול שונה לגמרי. זה מתחיל באיכות או ברמה של צוותי החקירה, זה גם במשאבים שמושקעים, ובמודיעין שמושקע. האזרח בנתניה חושב שהמשטרה עושה כל מה שהיא יכולה כדי למצוא את הרוצח, וליצור הרתעה. אבל, האזרח הערבי לא מרגיש המשטרה עושה כל מה שהיא יכולה, אלא דווקא ההיפך. אם נעשה היום משאל בקרב הציבור הערבי נראה שיותר מ-90% יגידו שהמשטרה לא עושה. לדעתי, יש כאן איזושהי רשלנות פושעת מצד המשטרה כי אנחנו רואים איך הדברים מתגלגלים. הפושעים היום "לא דופקים חשבון" כמו שאומרים, והם יורים באמצע היום. הם אפילו הפסיקו לרוץ. רק לפני מספר ימים ירו על ביתו של ראש המועצה שיושב כאן. הוא הגיש תלונה בצירוף שמו של החשוד. אבל, המשטרה לא עשתה דבר.


נוכחים כאן נבחרי ציבור. בישיבה הקודם שאני יזמתי היתה התייחסות מיוחדת לעניין הזה של איומים על ראשי ציבור. זה דבר חמור ביותר. לא יכול להיות שראשי ציבור – במיוחד ראשי מועצות – יהיו חשופים לאיומים. רימון רסס נזרק על ביתו של ראש עיריית נצרת, השומר נפצע. אבל, מה נעשה? אני חושב שזהו דבר שדורש טיפול מיוחד. אי אפשר להשאיר את זה כך, זה דבר חמור ביותר עם השלכות חמורות ביותר. העבריינים מנסים בדרכים שונות לחדור לשלטון המקומי, וכל ראש מועצה שעומד להם בפתח מקבל יריות. אתם צריכים להבין זאת. ראש מועצה שמקבל יריות הוא ראש מועצה אמיץ, כי הוא לא רצה להיכנע לכל מיני שחקנים. בנושא הזה צריך לעשות טיפול שהוא פי 10 מהטיפול הרגיל. אם ראשי המועצות יראו שהמשטרה לא מגנה עליהם זה יכול להביא לכך שאחוז קטן מהם אולי ייכנע לעבריינים, והמאפיה תחדור לשלטון המקומי. אלו דברים חמורים ביותר.


אני חושב שיש היום מצב שבוא אין הרתעה. זה הכותרת של העבריינות בציבור הערבי ושל מעשה הרצח. ההרתעה נשחקה, ואנחנו יודעים טוב מאוד שאם עבריין יודע שהסיכוי שלו להיתפס הוא נמוך ביותר, הוא יחזור על המעשים שלו, וזה יעודד אחרים לעשות. זהו כדור שלג שצריך לעצור אותו. אני יודע שאם המשטרה, ואפילו בכוחות שיש לה, תעשה תעדוף ותאמר שפה המצב הוא חמור ביותר, ושפה צריך טיפול נמרץ, אז היא יכולה לעשות את זה. אנחנו יודעים שהיא עשתה את זה בנתניה ובמקומות אחרים. היא פשוט מחקה את התופעה הזאת.


כולנו כאן מאוחדים ויוצאים בקריאה. אני מסכים לכל מה שנאמר בעניין הנשק. זה שערורייה. השר אמר שנתפסו 600 כלי נשק, ואני אמרתי לו שזה טיפה בים. הוא אמר לי: אתה צודק, זו טיפה בים. בעניין הזה אנחנו רוצים הרתעה. היישובים שלנו הפכו ליישובים מסוכנים, פשוטו כמשמעו. לנו אין כוח. מה אני יכול לעשות? רק המשטרה יכולה לעשות. אנחנו מנסים עד כמה שאנחנו יכולים להרגיע רוחות, ולנסות לפתור את הבעיות. אבל, המשטרה בסופו של דבר היא זו שאחראית על יצירת ההרתעה. בשורה התחתונה אם אין הרתעה אז המשטרה נכשלה. אם יש הרתעה אז אני אומר לכם כל הכבוד על שעשיתם את העבודה. אנחנו קוראים לכם לפעול כדי להציל חיים, זה דבר שניתן לעשות אותו. מדובר בחיים ובמוות, תרתי משמע. אתם יודעים לעשות זאת, אלא שאתם צריכים לתת לכך עדיפות – זה כל העניין. תודה.

תודה רבה. הצטרף אלינו מר מחמוד חדיגה ראש מועצת קלאנסווה. אדוני, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להשתתף בצערך. לצערי הגדול, אנחנו עוסקים בנושא שהוא אקטואלי מאוד גם לך. לאחרונה, אחיך נרצח, לצערנו הגדול. כולנו שותפים בצערך ובכאבך. אנחנו רק מקווים שייעשו צעדים כדי שדברים איומים כאלו לא יחזרו. אתה כמובן בהמשך הדיון מוזמן לדבר. אני מודה לך שהגעת והצטרפת אלינו.


חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.

אני מצטרף לתנחומים. זה מאוד מצער שאנשים שיקיריהם נקברו רק לפני כמה ימים גם משתתפים. זה רק מראה עד כמה המצב הוא אבסורדי.


אני רוצה לציין שאנחנו בעמדה שבה מותר לנו להאשים. אני רוצה לשאול את נציגי המשטרה, האם יש מדיניות בקרב המשטרה לעודד את האלימות בקרב הציבור הערבי? כי אין שום הסבר אחר. אילו היה קורה המקרה פעם, פעמיים, שלוש, ניתן היה להבין שאתם מנסים. אבל, יש שיטתיות, עקביות, באי פענוח ובגילוי אוזלת יד. אם המשטרה היא כל כך חלשה וחסרת אונים אז תכריזו שאתם ממש חסרי אונים בהתמודדות מול התופעה הזאת. אין לכם כלים. מדינת ישראל שיכולה לאתר מבוקשים בסוף העולם ולהגיע אליהם, ויכולה לאתר מי עומד מאחורי משהו שקרה בשעת לילה מאוחרת, ולתפוס אותם, לא יכולה לדעת מי ירה על בית קפה בקלאנסווה. שמונה אנשים רדפו אחרי נהג ליד אילת. הם רצחו אותו וחזרו. אבל, לא תופסים אף אחד משמונת האנשים האלה. אנחנו לא מוכנים לקבל את זה.


אני אישית מאשים את המשטרה שהיא מעודדת את התופעה הזאת. אילו היא היתה יודעת שהנשק הזה מכוון נגד ביטחון מדינת ישראל, המדיניות היתה משתנה. במו עיניי ראיתי איך המשטרה מגייסת כוחות אדירים, כולל מסוק, כדי להרוס פחון עלוב. כדי להרוס פחון אפשר לגייס את כל הכוחות, אבל האם אי אפשר לגייס את הכוחות כדי להגן על ראשי רשויות וכדי להגן על חייהם של אזרחים? או שחייהם של ערבים בתוך המדינה הוא הפקר. אני ראיתי איך מתייחסים בחומרה לילד שזרק אבן על כביש – דבר שהוא חמור. אבל, יש חשש שיהודי פגע. מצד שני, עשרות נהרגים. רק בנגב לבד יותר מחמישה אנשים נהרגו תוך שבוע. ביישוב הערבי היו חמישה הרוגים ביום חמישי. זה כבר לא אלימות, זה טרור. זה מצב שהוא אבסורדי, ואתם ממש עומדים מהצד. לא איכפת לכם. אם לכם לא איכפת אז למי איכפת? האם כדאי שכל אחד יצא עם נשק ויגן על עצמו? מהי המדיניות? מהו הפתרון שאתם מעלים?


הרי אתם יודעים היכן נמצא כל כלי נשק ביישוב הערבי, ואפילו כל כדור. יש לכם את כל הנתונים האלה. האם אתם לא יכולים לתפוס את הנשק הזה? הציבור הערבי מגבה את המשטרה בפעולה הזאת. לאחרונה היתה פעולה ביישוב לקייה ואנשים שמחו שכוחות משטרה הגיעו על מנת לתפוס כל נשק, ועודדו את זה. אנחנו בעד הפעילות הזאת, אנחנו בעד נוכחות המשטרה ביישובים הערביים, ושלא מסתפקים רק במשלוח של ניידת על מנת לרשום דוחות. רישום דוחות הוא דבר טוב, אבל צריך גם לתת לאנשים תחושה שיש להם ביטחון והגנה. המשטרה היא לא רק לשם הריסת בתים, אלא גם כדי לספק הגנה.


איזו מדיניות גיבשתם לאור כל ההתפתחויות החמורות שיש? מה אתם הולכים לעשות? מה אתם מבקשים מהציבור הערבי? מה המדיניות העתידית שלכם כדי להפסיק את הרצח הנמשך ואת האלימות שמשתוללת ביישובים הערביים? תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת ד"ר חנא סוייד.

בראשית דבריי אני רוצה להעיר הערה מתודולוגית. אנחנו צריכים להבדיל ולהפריד בין אלימות לבין פשיעה. אני חושב שכאשר מדובר באלימות בחברה אז זה לא רק המשטרה - המשטרה היא רק אחד השחקנים – אלא זה יכול לכלול גם את מערכת החינוך, את המערכות הסוציאליות, הדתיות, המוניציפאליות. כל מרכיבי החברה צריכים לעבוד, ולטכס עצה ולהציע איזושהי תוכנית מתמשכת לטיפול באלימות בתוך החברה. זוהי גם אחריותם של ההנהגה ושל חברי הכנסת שיושבים עכשיו מול המשטרה ומטיחים בהם האשמות.


אבל, מצד שני, כאשר מדובר בפשיעה אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. זהו תפקידה של המשטרה, והמשטרה לא יכולה לברוח מזה. לי בשום פנים ואופן אין כלים להתמודד עם פושעים, ובמיוחד כאשר מדובר בפשע מאורגן.


לעיתים אני נוסע על מנת להשתתף בתהלוכה או בכינוס עממי לציון יום האדמה, או לציון מאורעות אוקטובר, ואז אני מוצא כוחות משטרה בצמתים, ושוטרים מלווים בפרשים, או שאני רואה שהם מקימים מחנה בקרבת מקום. ואז אני אומר: למשטרה יש כוחות. אבל, באירועים האלה לא קורה דבר. אנשים הולכים, מביעים דעה פוליטית, ואחר כך הם הולכים הביתה לשלום. אבל, במקביל, כשאני רואה את התארגנות המשטרה עם הכוחות אני אומר שיש פה משהו. מי שלא יודע לאתר ולהציב את היעדים ואת סולם העדיפויות שלו, אזי הוא ארגון חסר תכלית. שום דבר טוב לא יצא ממנו. אם אתה לא יודע לסדר את העדיפויות שלך, בסופו של דבר אתה נכשל. למעשה, זוהי תעודת כישלון כאשר בפעילות פוליטית אתה רואה ים של כוחות, וכאשר נהרגים 4, 5, 6, אנשים בבת אחת ביישוב אחד אתה רואה שבאה איזה ניידת בסוף האירוע ואומרת שלום, ובזה נגמר העניין.


כפי שחברי אמרו, אני רוצה לציין כאן שאם המשטרה לא מצליחה בפענוח היא לפחות צריכה להרתיע. יש תחושה של ייאוש כאשר מדברים על זה שהמשטרה צריכה לפענח. מספיק שרכב משטרתי יסתובב באיזשהו ישוב על מנת שהוא יגרום להרתעה. הרתעה מונעת פשע שבסופו של דבר אתם לא מצליחים לפענח אותו. אם אין חוקרים אז לפחות שאנשים יסתובבו עם רכב משטרתי, ויגרמו להרתעה.


דובר כאן על נשק, ואנחנו העלאנו את זה מספר פעמים במליאה מול השר גם את עניין הנשק המורשה, וגם את עניין הנשק הלא מורשה. כי לפעמים משתמשים גם בנשק מורשה לצרכים של התרברבות: הנה, תראו איזה גיבור אני, וזה מפחיד אנשים. לא כל מי שנושא נשק מורשה הוא חסיד אומות העולם, ואתם בטח יודעים את זה.


איסוף הנשק הוא דבר חשוב מאוד. אי איסוף נשק בלתי חוקי לא רק מביא לפגיעה באנשים ולפשיעה, אלא זה גם פוגע בדמוקרטיה כי זה מפחיד אנשים. זה הופך להיות כלי פוליטי, ובסופו של תהליך זה מחריב את כל החברה.


אני רוצה להעלות כאן גם את עניין משפחות הפשע. כל אחד שקורא את העיתונות הישראלית יודע שיש קבוצה כזאת וקבוצה כזאת, ואני לא רוצה לנקוט בשמות - גם אני דואג לעצמי – ומשפחה זו וזו. יודעים לאתר את האנשים האלה בדיוק וכותבים שהם ראשי ארגון פשע. האם יש לכם מיפוי של ארגוני הפשע ביישובים הערביים?

יש.

האם יש ארגוני פשע ביישובים הערביים? האם אתם מכירים אותם? האם אתם יודעים מה הם עושים? האם אתם יודעים איזה פרוטקשיין ואיזה הפחדות ועסקים כלכליים פורחים הם עושים? ואם אתם יודעים עליהם, למה לא נלחמים בהם? אני יודעת שכשהמשטרה שמה למה למטרה לטפל בקבוצה זו או בקבוצה זו היא הצליחה טוב מאוד. מה קורה עם הפשיעה המאורגנת, ועם משפחות הפשע ביישובים הערביים? האם אתם יכולים לנקוט בשמות כפי שבעיתונות כותבים על עבריין זה ועבריין זה שעושים בוררות גם בנושאים מאקרו-כלכלים?


אני רוצה להעלות בקצרה את נושא השמירה על אנשי ציבור. פגיעה בראש מועצה מקומית, והאיום המתמשך על ראשי רשויות מקומיות זה לא רק העניין הפרסונאלי של ראש הרשות, וזה לא העניין של הקונפליקט שלו לגיוס כסף בתוך תקציב המועצה בשביל שמירה על עצמו. יש אנשים אמיצים ובעלי אינטגריטי, כמו ראש עיריית נצרת שהוא ברמת סיכון מאוד גבוהה, שלא מוכנים לעשות את זה. זה מקלקל את תפקוד המועצה כי אז ראש המועצה יפחד מאוד ללחוץ על אנשים לשלם את הארנונה שלהם. כמו שאמרתי, בסופו של דבר, זה מקלקל גם את הדמוקרטיה, וגם את המינהל התקין. העובדה שהמשטרה לא מכבידה את ידה על הדברים האלה היא דבר שמכלה את כל החברה, בסופו של דבר.


לציבור הישראלי-ערבי כבר אין אמון במשטרה. המשטרה היא צחוק בשביל הציבור הערבי. האזרח הערבי לא מאמין במשטרה. יש לו חשדות שהמשטרה דווקא ידה בליבוי הדברים. כי אם אתה רואה פשע ואתה לא מטפל בו, אז או שאין לך יכולת ואז אתה צריך להיות אמיץ ולהגיד: אין לי משאבים, ואז נלחץ שיהיו משאבים, או שלא איכפת לך, ואתה דווקא מעוניין שלהבות האש יעלו עוד. יש פה עניין מאוד חשוב. המשטרה חייבת לומר את דברה בקטע הזה של הפשיעה, ולהבהיר את עמדתה האם זה מחסור במשאבים, מהו סדר העדיפויות שלה, כך שאנחנו כהנהגה של הציבור הערבי נוכל לעזור באיתור הבעיה, ובהתמודדות איתה.

תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.

תודה רבה. אני לא אוסיף הרבה על דברי חברי. אתמול הייתי בביקור בעיר ערערה. בתוך כותלי בית הספר התיכון שם הותקף במכות מורה על-ידי עבריינים שנכנסו פנימה. לפני זה היה רצח בכפר ראמה של המנוח ראיד סוועד. הוא נרצח בבית קפה מול אנשים באמצעות רובה M-16. ישנם 18, 20 או 24 מקרי רצח בכפר ראמה שעדיין לא פוענחו. אני כבר לא סופר אותם.


כל פשע וכל רצח שבו המשטרה לא מגיעה לפושעים הוא אור ירוק לרצח הבא. לצערי הרב, חברי תיארו את המצב המסוכן אליו הגענו. יש סכנה לביטחון האישי של כל אחד מאיתנו. אנחנו לא פותרים את עצמנו מאחריות. אני לא אומר שהחברה אינה אחראית לאווירה האלימה. אבל, אני אומר שיש דברים – והרבה דברים – שעל המשטרה להוכיח שיש לה את הכוונה ואת הכנות להילחם באמת בתופעות שכאלה. עד עכשיו אנחנו לא רואים זאת.


השר לביטחון הפנים דיבר על המשטרה והציבור הערבי, ואנחנו אמרנו שלציבור הערבי אין אמון במשטרה. יש לכם הזדמנות להוכיח ולקבל את האמון שלנו. אם נראה שאתם באמת נלחמים בסמים, בפשיעה, ברצח ובנשק, תמצאו שהציבור הערבי נותן יד ומשתתף כי למען דברים שכאלה הוא ייתן אמון במשטרה. אבל, לצערי הרב, עד עכשיו המשטרה לא הוכיחה זאת.


לבסוף, אני מעלה את נושא השמירה בבתי-הספר הערביים. כפי שאמרתי, ביקרתי בבית ספר תיכון בערערה. כאשר נכנסתי לשם חשתי סוג של פחד. מחוץ לבית הספר מסתובבים עבריינים במכוניות שמנגנות מוזיקה ומעשנים. מנהל בית-הספר האומלל אמר לי: מה אני אעשה עם צוות בית-הספר? אין שמירה על פתח הדלת של בית-הספר, אין שיתוף פעולה. כשאתה נכנס לבית-ספר יהודי אתה צריך להציג תעודת זהות וזה כאילו אתה נכנס למבצר. בתי-הספר הערביים הם הפקר. האלימות היא איום ביטחוני ממדרגה ראשונה על האזרח הערבי ועל כולנו.


לגבי ראשי מועצות ועיריות ואנשי ציבור – אם המצב יימשך כך אז אחד משניים: או שראש המועצה או העירייה ההגון והמוסרי שרוצה באמת לשרת לא יתמודד בפעם הבאה, ויתמודדו רק אלה שמגובים על-ידי משפחת פשע או על-ידי עבריינים.

היו דברים מעולם. ראש עיריית טייבה הנבחר התפטר.

כן. אני חושב שאנחנו בנקודה שהיא מסוכנת מאוד. המשטרה צריכה לפעול במהירות ולהוכיח באמת שהיא נלחמת בפשע ובנשק במגזר הערבי. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת ד"ר עפו אגבאריה, אני רוצה להתנצל בפניך. אתה משום מה לא היית רשום ברשימה. אני מתנצל, וזכות הדיבור שלי.

אני אומר לך למה, כי בלבלו אותי עם מסעוד גנאים.

אתם שניכם אנשים מאוד נחמדים ומוכשרים.

אני לא רוצה לחזור על הדברים עליהם דיברו חברי קודם. אבל, אני חושב שבנושא הפשיעה במגזר הערבי – כמו בכל מגזר אחר – קיים גם הפשע שנעשה בנשק קר, וגם פשע שנעשה בנשק חם.


הנגישות של האוכלוסייה העבריינית הזאת לנשק היא קלה מאוד. ברגע שאנשים כאלה משיגים נשק בקלות כזאת אז גם ידם על ההדק היא קלה מאוד. לכן, אני שואל את השאלה, איך זה יכול להיות, ומאיפה מגיע הנשק לקבוצות האלה ולעבריינים האלה, כאשר אנחנו יודעים שאפילו לא כלי נשק אחד יכול להגיע מכל המדינות מסביב? לא מלבנון, לא מסוריה, לא ממצרים, ולא מירדן. אנחנו יודעים שהכול נעשה בתוך תחום מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. אנחנו יודעים שאין מקום לייצור כלי נשק ברשות הפלסטינית. אותו הדבר גם לגבי התחמושת. איך יכול להיות שמגיעה כל כך הרבה תחמושת מסוגים שונים לעבריינים האלה? מקור התחמושת הוא בבתי החרושת של תחמושת במדינת ישראל.


נשאלת עכשיו השאלה, מי מעביר את הדברים האלה לעבריינים? איך קורה שהמשטרה תופסת פעם אחר פעם את אותו כלי נשק, ואיך זה קורה שאותו כלי נשק שכבר היה בשימוש של מישהו חוזר שוב לשוק? והיו דברים מעולם.


אני לא רוצה לחזור על אותם דברים שנאמרו על ראשי העיריות, ועל זה שכאשר מכוניתו של יהודי נפגעת מכדור טועה אז באותו לילה כבר מאתרים. לעומת זאת, כשכל הזמן יורים ואפילו ילדים נפגעים, נניח מכדור טועה, אז לא יכולים לפענח את הדברים האלה. אנחנו לפעמים שואלים איך זה יכול להיות שבאותו לילה פענחו את היריות על ראש הוועדה הקרואה בטורעאן, אבל עד היום לא נעצרו אותם אנשים שזרקו רימון רסס על ביתו של ראש עיריית נצרת? האם זה בגלל זה שראש הוועדה הקרואה בטורעאן הוא יהודי, ואילו ראש עיריית נצרת הוא ערבי?


כאשר הדברים האלה מגיעים למשטרה מתבצע מעצר, ואנחנו יודעים שתוך 24 שעות העצור יוצא. במשטרה טוענים שאנשים שונים התקשרו אליהם ואמרו להם שלא מדובר באיש שנעצר. אני רוצה לדעת האם יש למשטרה סטטיסטיקה לגבי מספר האנשים שהוגשו נגדם כתבי אישום על דברים שכאלה, ומהי חומרת העונשים שהם קיבלו? כל הדברים האלה אינם, הם לא נעשים.


לא מזמן משך את תשומת ליבי דיון בערוץ הכנסת שהיה בדיוק על הדברים האלה. נאמר שם משפט שאני זוכר אותו עד היום" והוא: שהערבים יעשו את העבודה במקומנו. זה הדבר המסוכן. אם יש באמת יד מכוונת, יד שהיא עוצמת עין מהפושעים האלה בגלל הסכסוך הפוליטי אז יש בכך ירייה לרגלה של הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה.

תודה רבה לך. ראש עיריית נצרת, בבקשה.

אדוני היושב ראש, זהו אחד מהנושאים הכבדים ביותר שמטרידים היום את האוכלוסייה הישראלית. אני אעיז ואומר שישנם נושאים שהאוכלוסייה הערבית נאבקת עבורם, ואפילו מכריזה על שביתה כללית. למשל, נושאים של אפליה, הריסת בתים. אבל, בין כל שאר הנושאים, הנושא שמדאיג יותר מכל את האוכלוסייה הערבית היום הוא הפשיעה, ורמת האלימות שעולה באופן מדאיג, גם כמותית, וגם באופי שלה. אפילו בעבר הקרוב לא היינו עדים לרמה כזאת של אלימות שמתפתחת במגזר הערבי.


אני כמובן אפריד, כפי שעשה חבר הכנסת חנא סוייד, בין אלימות שבה מישהו סטר למישהו, או נתן אגרוף, או נגע בו במקל, או אלימות מילולית, שהם דברים שקורים, לבין האלימות המדאיגה ביותר שהיא פשיעה שגובה חיי אדם. כמעט ולא עובר שבוע בלי קורבנות באחד או יותר מהיישובים הערביים. לפני קרוב לשבועיים נרצח אחיו של ראש עיריית קלאנסווה, ובאותו יום היו חמישה מקרי רצח במגזר הערבי.


מדברים על קווים אדומים, ואני חושב שכל הקווים האדומים נחצו. אין יותר מה לחצות בקווים האדומים. אם לא תהיה פעילות ממש רחבה, רצינית שמלווה בהשקעת משאבים, המצב יצא מכלל שליטה, ואז כל אזרח טוב במגזר הערבי יחשוב איך הוא יכול להשיג נשק כדי להגן על עצמו.


אני באופן אישי אמרתי מספר פעמים למפקדי המשטרה בכל הרמות שאם הם רוצים שאני אקנה עבורם כל כלי נשק שבו הם מעוניינים אז אני מוכן לעשות זאת. זה ידוע בכל המגזר הערבי. היום לכל דבר יש מחיר. כל מי שרוצה להשיג נשק במגזר הערבי יכול לקנות ולהשיג נשק – זאת עובדה. כל מי שרוצה להתחשבן עם יריב ולזרוק לעבר ביתו או רכבו רימון רסס יכול לעשות זאת. המחיר ידוע. יש קבלנים שעושים את העבודה הזאת בשטח. אלו דברים קשים, אבל אני לא אומר כאן דבר שלא אמרתי מול כל מפקדי המשטרה שהיה לי קשר איתם, כולל השר לביטחון הפנים. אין שום סיבה שנשק יימצא בידי אזרחים. הימצאות נשק בידי אזרחים הוא דבר המהווה פיתוי לעבריינות ולשימוש בנשק כי זה נותן הרגשת כוח. אנשים לא קונים את הנשק בגלל שיש להם תחביב של אספנות.


יושבים כאן חמישה ראשי רשויות מהמגזר הערבי - והמספר הוא עוד יותר גבוה – וכולם חוו בדרך זו או אחרת כלפיהם אישית, או כלפי הרשויות המקומיות.


אני רוצה לתת לכם דוגמאות כדי להמחיש. לפני שנה בדיוק קבוצה של אנשים תקפה את משרדי עיריית נצרת בברוטאליות ובאלימות. אותם אנשים נעצרו כי הכול היה מצולם, לא היה צורך בעדים. העירייה נתבקשה לא לפרסם את הצילומים שצולמו בשבע מצלמות האבטחה שהיו בבניין העירייה כדי לא לפגוע בחקירה. נענינו לבקשת המשטרה ולא פרסמנו את הצילומים האלו למרות שהרבה כלי תקשורת ביקשו זאת. התיק הועבר לתביעות, לא לפרקליטות - שלא תהיה טעות, כי תמיד במשטרה אומרים: הפרקליטות. עשינו את העבודה והעברנו לפרקליטות ושם זה שוכב. אבל, זה בתביעות. שנה עברה ויש תיקים בבית המשפט. אבל, איזה מסר מקבלת האוכלוסייה בעיר כאשר מקרה כזה מצולם במלואו ועוברת שנה ועדיין מי שביצע את הדברים האלה לא בא על עונשו? יכול להיות שהתיקים יימשכו עוד שנה בבית המשפט, ואז איזו הרתעה תהיה? זה הוגש למשפט, אבל כבר עברה שנה. זה הוגש על-ידי התביעות שהם חלק מהמנגנון המשפטי, לא הפרקליטות, כי זורקים על בתי המשפט ועל הפרקליטות. פה כל המקרה מטופל, כולל הגשת כתבי האישום, על-ידי גורמים משטרתיים.


יריות מנשק אוטומאטי על ממלא מקום ראש עיריית נצרת, רימון רסס נזרק בדצמבר שנה שעברה שגרם לפציעתו של השומר שעד היום יושב בבית בגלל שהוא נכה, הוא לא הבריא. רק בנס חייו ניצלו. הרימון התפוצץ בו. אבל, עדיין אין גילוי. יום או יומיים או שלושה לפני או אחרי – אני כבר לא זוכר – היה מקרה של ירי לעבר רכבו של ראש מועצת טורעאן, ותוך פחות מ-24 שעות מוגשים כתבי אישום. אני רוצה לשמוע מהמשטרה איך זה קורה - היה לנו מזל שעלינו על זה שעשה. אבל, ברחוב אין מי שמשתכנע מהאמירות האלה. כולם אומרים שזה בגלל שאותו ראש מועצה הוא יהודי, והוא ממונה על-ידי שר הפנים, ולכן פעלו באופן נחרץ. אגב, גם אירוע זריקת הרימון לעבר הבית שלי מצולם כולו, כולל הרכב ומספר הרכב. כמובן שלרוב מדובר ברכב גנוב שהמספר שלו מזויף. אבל, זה לא משנה כי כל האירוע מצולם על-ידי יותר ממצלמה אחת.


אני מוכרז כמאוים ברמת איום 6. הודעתי למשטרה שאני מפסיק לנקוט בצעד כלשהו. אני לא רוצה שתגלגלו את האחריות עלי. מי שצריך לשמור עליי כנציג ציבור וכנבחר ועל ראשי רשויות אחרים או על נציגי ציבור נבחרים, היא המשטרה ואלו הם כוחות הביטחון של מדינת ישראל, ולא עיריית נצרת. מצד שני, אפילו אם הייתי צריך ללכת עם שני מאבטחים 24 שעות, ולהציב מאבטח 24 שעות ליד הבית שלי, ולשריין את כל הזכוכיות גם בלשכה וגם בבית – כי אלו הדרישות של מאוים ברמת איום 6 – זה היה עולה הון תועפות שאין לי. המדינה גם לא נותנת תקציב לזה. אני חושב שזה לא ראוי לגלגל את האחריות לשמירה הזאת על ראשי הרשויות המקומיות. יש גם גאווה.


פניות ראשי הרשויות המקומיות למשטרה בדרך כלל נתקלות בהצדקה של הכאב והכעס. אבל, גם בטענה: אין לנו מספיק כוח-אדם, ואין לנו אפשרות להתמודד כי אין לנו מספיק כוח-אדם שיכול לעשות את המשימות האלה. אתן לכם דוגמה. בנצרת ישנה תחנת משטרה בשונה מרוב היישובים הערביים תקן כוח-האדם בתחנה הזאת הוא 70% במצב הטוב ביותר ממה שצריך להיות כתקן כוח-אדם באותה תחנה. התחנה הזאת משרתת קרוב ל-300,000 בני אדם ביותר מ-10- 12 ישובים. מדובר בפריסה גיאוגראפית אדירה. מפקד תחנת נצרת ומפקד המרחב אמרו יותר מפעם: אם יש לנו אירוע בטורעאן שהוא אחד מהיישובים, ויש לי רצח בנצרת, אין לנו כוח-אדם וניידות כדי לשלוח לטפל באירוע בנצרת. כל הזמן דרשנו לעשות הפרדה. גם נצרת עילית היתה שייכת לאותה תחנה. אבל, הקימו תחנה נפרדת בנצרת עילית, ותחנת נצרת נשארה עם הפריסה הגיאוגראפית והדמוגרפית האדירה והיא לא יכולה לטפל.


אני חושב שנושא כוח-האדם במשטרה הוא נושא קריטי ודומיננטי. זה לא רק עניין של המשטרה, אלא זה עניין של הממשלה שצריכה להקצות מספיק משאבים כדי להעלות את רמת הטיפול באירועים אלימים.


נצרת היא עיר תיירותית. כדי שיוכלו להתבצע סיורים רגליים בשעות הערב במתחמים רגישים במרכז העיר נאלצנו לשלם יחד עם משרד התיירות 50% מעלות הסיירת. עיר תיירות היא מקור הכנסה למשק הלאומי. 50% מהתיירים המגיעים ארצה מבקרים בנצרת. אבל, אין משטרת תיירות.


נושא "עיר ללא אלימות" הוא נושא שיכול לעזור. אמרתי גם למנכ"ל המשרד, לשר ולמפקד המחוז, שאם לא יהיה טיפול בנושא האכיפה וההרתעה אז אני אודיע שאני יוצא מהפרויקט הזה כי אני לא רוצה שזה יחזור אליי כבומרנג - הבטחות של עיר ללא אלימות, והאלימות תהיה יותר גדולה. אם העניין לא יטופל שורשית אני מעדיף להישאר באותו מצב שבו אני נמצא ולא להפיח באוויר תקוות שיימוגו. תודה רבה.

ראש עיריית רהט, בבקשה. לאחר מכן נשמע את נציגי המשטרה.

בכל חברה מעשה רצח הוא מעשה נפשע ולא טוב. בתשעת החודשים היו ברהט שני מקרים של רצח כפול. למרבה הצער, כל האנשים נרצחו באמצעות נשק צה"לי. חבל שאין פה נציג של הצבא.


הצעתי למפקד המחוז יוחנן דנינו שהחיילים ואנשי המשטרה הבדווים יפקידו את הנשק שלהם בתחנות המשטרה, או בבסיסים שבהם הם משרתים. החיילים מגיעים בסופי השבוע הביתה ואז או שהם יורים בנשק הזה בחתונות, או שהם יורים בקטטות.

אבל, זה לא רק הם. בואו לא נעשה את זה לבעיה העיקרית. כולם יורים, לא רק חיילים.

כולם יורים, אבל אני מדבר בעיקר על מה שקורה אצלנו. ברהט כל מעשי הרצח נעשו באמצעות הנשק הצה"לי, והרצח האחרון בנשק אישי.

אנחנו יודעים שגונבים נשק מצה"ל, וזה לא רק חיילים.

לא, אדוני היושב ראש, אלו חיילים עם מדים.

גם, אבל לא רק.

בטוח, נעצרו על-ידי המשטרה. זוהי ההערה שלי, תודה.

כמובן שכל מה שנאמר הוא נכון. לדעתי, הבעיה היא שמאז אירועי 2000 ועד היום יש הרגשה של התנתקות. ההתנקות לא היתה בעזה, אלא בתוך היישובים הערביים. רוב משרדי הממשלה ברחו מהשטח. היום אין שלטון חוק במגזר הערבי, הוא לא קיים, וכל אחד צריך לדאוג לעצמו כי אין אמון במשטרת ישראל. חבל על עלות שיחת הטלפון למשטרה. אחוז הפענוחים היא 0, אחוז הנוכחות הוא 0, אחוז ההרתעה הוא ם. הבעיה היא שכל פעם שאנחנו מדברים עם המשטרה הם מגלגלים עיניים אחורה ואומרים: אתם לא משתפים פעולה, אתם הבעיה, ואתם לא בסדר.


כחברה לא נתקפל בפני המיעוט שהוא אלפית שנמצא בתוכנו.בשם כולם אני רוצה לומר שאנחנו רוצים את המשטרה, את נוכחות המשטרה, את ההרתעה, את החיפושים, ושיעשו את המוות לכל אדם רע, ולא משנה אם הוא יהודי או ערבי. תודה רבה.

אנחנו מפילים בצורה לא הוגנת את הכול על המשטרה. היא נושא מרכזי, אבל גם לה היה מה לומר.


אני הייתי ראש עיר, אני בא משם, ואני רוצה לומר באופן ברור שאני מימנתי את כל שוטרי המשטרה באור-עקיבא. קניתי להם רכבים. הלכתי לאביגדור קהלני ואמרתי לו שאם הוא לא נותן לי שוטרים, אז אני אממן אותם. אבל, ביקשתי ממני אישור שהם יהיו שם. מפקד משטרת חדרה היה אחראי עליהם.

יש לך את האמצעים.

שלא תבין – אני לא בא להצדיק את זה. אבל, אני אמרתי שאני חייב לעשות את זה. אני הרגשתי שזה כמו חינוך, כמו ניקיון, או כמו כל דבר אחר. זהו שירות לאזרח, ולפעמים זה דבר הכי חשוב. כי אם אדם לא יכול לצאת לרחוב אז זה הדבר הכי גרוע.

תעבירו את האחריות לרשויות המקומיות, כמו בארצות-הברית.

ידידי ראש העיר, אני יודע מה שאתה עובר. גם אני עברתי חוויות דומות. שמו לי רימון על האוטו, ניפצו לי את כל האוטו. תאמין לי שאני מזדהה ואני מבין לליבכם. אני מודה לחבר הכנסת טיבי על כך שיזם את הדיון הזה כי פה נשמעים דברים מאוד רציניים. אבל, בואו נשמע גם המשטרה. הייתי סגן השר לביטחון הפנים ואני מכיר ויודע מה קורה. גם להם יש בעיות וטענות. אבל, הם יצטרכו לתת לנו גם תשובות.


מר מחמוד חדיגה, בבקשה.

אין כל ספק שהאלימות במדינת ישראל הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה, ואני חושב שצריך להתייחס לנושא הזה בחשיבות רבה ואף עליונה. מבלי חלילה לזלזל ביכולתה של המשטרה, וכולנו יודעים מהן יכולות המשטרה, אני רוצה לומר שכראש עיריית קלאנסווה אני מרגיש שהמשטרה מפקירה את התושבים בעיר, ואני אנמק. בערב חג סוכות קיבלתי מידע ממש"ק תחנת טייבה שיש התראה על חיסול באחד מבתי הקפה בקלאנסווה שנמצא בכביש הראשי. המשטרה שלחה שתי ניידות של המש"ק, לא של המשטרה. צריך להבהיר שבקלאנסווה שהיא עיר שמונה כ-20,000 תושבים יש כ-80 מתנדבים במש"ק.


לאחר שלא היו חיסול באותו ערב ולא נתפסו אנשים שיכולים להיות מעורבים בנושא כזה או אחר, המשטרה לאורך כל חג הסוכות שכחה מהאירוע, והיא לא נכחה ברחובות קלאנסווה. אפילו עכשיו, לאחר האירוע, לא תראה בקלאנסווה ניידת אחת שמסתובבת ברחובות, ואף לא שוטר אחד.


צריך להזכיר שלפני קצת מחודש אירע אירוע מצער בקלאנסווה כאשר שוטר סמוי נורה. לאחר האירוע נעשה סגר על עיריית קלאנסווה. אני כראש עיר הסכמתי לזה, וגם חברי העירייה והתושבים כי זה יכול להביא רק לתועלת. בכל הכניסות והיציאות ובכל הצמתים של קלאנסווה היו מעל 100 שוטרים כדי לנסות לתפוס את המעורבים בירי על השוטר. אני ביקרתי בתחנת טייבה ואמרו לי שהשוטר חזר לעבודה ולשגרה, והכול היה בסדר. במשך שבועיים המשטרה היתה בכל רחוב, בכל צומת, בכל כניסה ויציאה לקלאנסווה, וזה היה טוב. אבל, אני רוצה גם לראות את המשטרה ברחובות קלאנסווה כאשר שני אנשים חפים מפשע שישבו בבית קפה נרצחו, ועוד שלושה נפצעו כתוצאה מהירי.


פניתי מספר פעמים למפקד תחנת טייבה מר איציק מנשה, וביקשתי ממנו לתגבר את נוכחות המשטרה ברחובות קלאנסווה בלילות. אני מסתובב ברחובות קלאנסווה, הדבר לא נעשה כפי שהוא היה צריך להיות או להיעשות.


ראשי הרשויות במשולש הדרומי קיימו לפחות שתי פגישות עם השר לביטחון הפנים מר אהרונוביץ' בתחנת כפר סבא, וגם במחוז ברמלה. ראשי הרשויות הביעו נכונות מלאה לשתף פעולה עם המשטרה ככל שזה מתייחס לביטחון התושבים ביישובים שלנו. אנחנו הסכמנו ואפילו שיתפנו פעולה על מנת לאסוף את כל הנשק החוקי והבלתי חוקי, כי יורים גם בנשק חוקי. הסכמנו וביקשנו שהמשטרה תתגבר את נוכחותה ברחובות היישובים. אבל, אני אומר לך שהדברים לא נעשו.


שלושה ימים לאחר האירוע התקשר אליי השר לביטחון הפנים מר אהרונוביץ' והוא בטיח שהוא לוחץ על המפקדים במשטרה כדי לפענח את המקרה האחרון שאירע. כפי שאמרו ידידי ראמז ג'רייסי וגם אחרים, ב-29 לספטמבר נרצחו 5 אנשים מהמגזר הערבי ביום אחד. לאחר האירוע בלוד שבו נרצחו שני אנשים ראינו את נוכחות המשטרה. זה טוב שהמשטרה מתגברת את נוכחותה גם בלוד. אבל, אני רוצה שיתייחסו ליישובים הערביים נטו באותה מידה ובאותה נקיטת אמצעים כדי להביא ביטחון לתושבים.


נאמר על-ידי קודמיי שיש איומים. אני לא מרגיש מאוים. אין לי כל ספק שאח שלי נרצח על לא עוול בכפיו. אבל, ישנם אנשי ציבור וראשי רשויות שהם מאוימים, ואני חושב שהמשטרה צריכה להתייחס לזה ברצינות רבה. אף אחד לא רוצה לראות ימים כמו שהיה ב-29 לחודש, ולכן חשובה מאוד נוכחות המשטרה ביישובים הערביים בצורה מתוגברת, ולא בצורה שבה היא עכשיו. אני מבקש שהדברים לא רק ייאמרו כאן, אלא שהם ייעשו גם בעתיד.

תודה. בהזדמנות זו אנחנו באמת משתתפים בצערך. נציג המשטרה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני ראש חטיבת המודיעין של המשטרה.
נמצאים איתי ניצב משנה אמנון אלקלעי, ראש מחלקת המבצעים, וכן, ניצב משנה חן סרויה סגן מפקד מרחב השפלה, כך שאם יש שאלות ספציפיות אליהם אני מניח שהם ישמחו לענות בסוף. אני אנסה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו פה, אני לא אוכל להקיף הכול.


בראשית דבריי בשם משטרת ישראל אני רוצה להצטרף לתנחומים למר חדיגה שהובעו פה על הירצחו של אחיו. אני בטוח שהיחידה המרכזית של מחוז המרכז שמטפלת בתיק הזה תעשה כל מאמץ כדי להביא לפענוח מהיר של התיק.


אני רוצה לעשות סדר בחלק מהדברים שנאמרו כאן במהלך הדיון הזה, ולהביא מספר נתונים. ראשית, מתחילת השנה היו 103 אירועי רצח במשטרת ישראל. 54 אירועים היו במגזר הערבי. 21 תיקים מתוכם הם גלויים, כ-38% גילוי. נזרקה פה הספרה 0. מבחינת הגילוי זה 38% גילוי. מי שמבין קצת בעשייה משטרתית בעולם אפשר לומר שזהו אחוז גילוי שהוא מהנדירים בפענוח אירועי רצח בכל המשטרות בעולם.


23 אירועים מתוך 54 האירועים האלה שציינתי במגזר הערבי, הם אירועים שאנחנו מכירים אותם אולי במינוחים מוטעים, אבל אלו המינוחים: כבוד המשפחה, או סכסוכי חמולות. שני הנושאים האלה הם נושאים שמאפיינים בעיקרון את מגזר המיעוטים. אני מניח שגם מי שציין פה, אם זה ראש עיריית שפרעם, שלפעמים כל אחד צריך להסתכל על עצמו ועל הכשלים שלו, צריך לבחון גם את המונחים והמנטאליות וההתנהגות והתרבות שקשורה גם לאירועים מהסוג הזה, ועל זה לא שמעתי אף מילה מכל חברי הכנסת ומהנוכחים המכובדים כאן.

שלא ייכתב בפרוטוקול שאנחנו כביכול תומכים בעניינים האלה. אנחנו נאבקים בזה מאבק יום יומי, ואנחנו מתקוממים על כך שאתה קורא לזה כבוד המשפחה, ואנחנו מתקוממים על כך שכשהורגים בתוך המשפחה היהודית אתם קוראים לזה על רקע רומנטי.

חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו צריכים להיות עם האמת, זה חשוב לכולנו. הוא אמר את עניין כבוד המשפחה, והוא גם הוסיף שגם את זה מגנים וגם בזה נלחמים. הוא ציין את זה כעובדה כי זה דבר שהוא ידוע.

בזמנו קראתי מספר פעמים לישיבות עם השר דיכטר במיוחד בנושא הזה.

בסדר גמור. טוב שאתה מציין את זה.

אדוני, אנחנו הפגנו ברמלה נגד מה שקרוי רצח על רקע כבוד המשפחה, וגם בנצרת, ובכל מקום. כמי שיזם את הדיון, אתה גם שמעת אותי בתחילת הדיון כאשר אמרתי שהאלימות הזאת מאיימת עלינו אפילו יותר מההתבטאויות של ליברמן. זה ביקורת פנימית.

אני שמח שהדברים נאמרו, וגם אם מאוחר זה בסדר.

אני רוצה לשאול - - -

לא, אני מבקש לתת לו לסיים. הם הקשיבו לנו כשהטחנו בהם הרבה דברים.

לא, זה לא הטחה. הוא אומר ש-23 מקרים - - -

אתן לך אחר כך להעיר.

הוא מדבר על כבוד המשפחה ועל סכסוך בתוך החמולות, ויש הבדל אדיר.

קודם כל, בואו נשמע. אם תרצו אחר כך להעיר אז בבקשה, אני אתן. תנו לו לסיים.

אני שמח על התגובות שהדברים האלה עוררו, ואכן שיש גינוי גם לנושא הזה.

רצח במשפחה לא צריך פענוח.

הם הקשיבו לנו בשקט, ולא הפריעו. בואו ניתן לו לדבר. אחר כך תוכלו להעיר. רבותי, בואו נכבד. היה דיון מעניין ורציני.

לגבי האמירות שלא צריך פענוח או כן צריך פענוח – רבותי, עבודת משטרה היא לא כמו בסרטים. אני אומר לכם שבלמעלה מ-90% מהעבירות, בטח החמורות, משטרת ישראל יודעת את זהות המבצעת, חושדת בכיוונים. מכאן לבין הבאת ראיות לכתב אישום, המרחק הוא רב. אבל, אנחנו לא חוסכים במאמצים. אני לא בא לתרץ, זהו התהליך החוקי. זהו סדר הדין הפלילי במדינת ישראל, ושם אנחנו פועלים.


אבקש לציין נתונים נוספים. משטרת ישראל החל מינואר 2009 נמצאת במבצע רציף של טיפול באמל"ח, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. עיקר העשייה היא במגזר הערבי, אבל לא רק. אני רוצה להביא כאן מספר נתונים. במהלך המבצע שהחל בינואר 2009 שקוראים לו "ניקוי כלים" נרשמו מעל 1,000 מבצעים נקודתיים לתפיסת אמל"ח. דהיינו, מחסומים, חיפושים על פי מידע, חיפושים. נעצרו מעל 600 חשודים שהחזיקו אמל"ח לא חוקי. נתפסו מעל 500 אקדחים, מעל 200 רובי סער, מעל 80,000 כדורים, 800 מחסניות, עשרות רימוני רסס, מעל 50 מטעני חבלה, וכו' וכו'.


אציין נתון נוסף. מבחינת כתבי אישום, מבחינת עצורים תום הליכים, יש לנו עלייה של 8% במעצרים עד תום ההליכים בשנים 2008 עד 2010, עלייה של 28% בכתבי האישום בתיקי חשיפה של אמל"ח. בצד זה גם דברים שנאמרו פה. אני מבקש להביא נתון נוסף שקשור לגזרי הדין, אבל זה לאו דווקא לפתחה של המשטרה. מתוך 1,224 גזרי דין שניתנו על-ידי בית המשפט, ב-63% מגזרי הדין הוטל עונש של עד חצי שנת מאסר.

זו האשמה כלפי בתי המשפט באופן ישיר וברור. אם נותנים כאלה פסקי דין אז זה פשוט צחוק.

אדוני היושב ראש, אני לא מכיר את התיקים.

אני אמרתי את הדברים, לא אתה. כך אני מתרגם את זה. אין תרגום אחר לזה.

האם האמל"ח שנתפס הוא בעיקר צה"לי-ישראלי או שהוא מוברח מחו"ל?

אדוני, אין בפניי את הנתון שאתה שואל עליו. אני לא רואה הבדל רב. נגנבים נשקים מצה"ל.

מטפלים בצד ההיצע ובצד הביקוש. אתה מדבר כאן על צד הביקוש. השאלה היא, מה עם צד ההיצע? אולי אפשר לטפל גם בזה.

מניסיוני האישי, היכולת להשיג כלי נשק היא גם מנשק צה"לי גנוב. שלטונות צה"ל מודעים לעניין הזה. בשנת 2010 ישנה ירידה משמעותית אל מול שנת 2009 בתפיסת אמל"ח מצה"ל. ישנן הברחות מהרשות הפלסטינאית. ישנה זליגה של אמצעי לחימה ממפעלים שמייצרים אמצעי לחימה במדינת ישראל. גם בנושא הזה, על סמך ניסיון עבר בתיקים שנחקרו, הועברו ממצאים ולקחים למשרדים הרלוונטיים כדי להתמודד עם התופעה הזאת. ישנו יבוא של כלי נשק למדינת ישראל, וגם פרצות מהסוג הזה. אנחנו בשיתוף פעולה עם השלטונות הרלוונטיים, עם המכס וכו', מנסים לסתום פרצות. כמו כן, מעבר משטחי הפלסטינית של אמל"ח. ישנם אלף ואחד גורמים וסיבות ואפשרויות להעברת אמל"ח. לעניות דעתי, פחות חשוב מאיפה המגיע האמל"ח. חשוב לתפוס אותו, וחשוב למגר את התופעה. לא משנה כל כך מאיפה האמל"ח מגיע למרות שנעשות פעולות משמעותיות.

אני לא מסכים.

השר לביטחון הפנים לשעבר אבי דיכטר בתשובה ישיבה לשאילתה שלי בקשר למקור הנשק אמר: לצערי הרב, רוב הנשק - צה"ל, משטרת ישראל.

הוא לא סותר את זה, הוא רק אמר שיש עוד מקומות שמהם מגיעים.

הצבא מודע לזה, ויש ירידה - - -

גם הנשק בשטחים הוא מישראל.

כן, כן. אין ויכוח על זה.

לא הייתי רוצה להיכנס לאמירות פוליטיות.

זה לא פוליטי, זה ידוע. גם התחמושת היא ישראלית ולא מבחוץ.

אין לי שליטה על החלטת ממשלה. בכל מקרה, בשני המבצעים שכרגע דיברתי עליהם בשנתיים האחרונות ישנה עלייה של 25% בפתיחת תיקים בתחום האמל"ח, עלייה של 51% בפתיחת תיקים במחוז הצפוני, 34% במחוז המרכז, עלייה של קרוב ל-40% במספר העצורים בתחום האמל"ח, עלייה של 42% בהיקף הגשת כתבי אישום בתיקי אמל"ח. לגבי המחוז הצפוני – עלייה מדהימה בכל קנה מידה - - -

42% עלייה היא תמיד ביחס למה - משלושה מקרים לארבעה ורבע.

לא, יש לי גם את המספרים. בסך הכול ברמה הארצית, 642 כתבי אישום. לא מדובר בבודדים. אבל, אפשר גם להתבדח על הנושא הזה.

זה עצוב מאוד, אנחנו לא מתבדחים בכלל.

רק במחוז הצפוני יש עלייה של 132% בהגשת כתבי אישום בתיקי אמל"ח.


החל מספטמבר השנה, ואנחנו ממשיכים עם המבצע הזה, הוכרז על מבצע "יריית פתיחה 2". המפכ"ל בימים האחרונים הוביל מבצע נוסף בשיתוף המשרד של חלוקה של 7 פלוגות מג"ב בכל רחבי ישראל, ובמקומות הבעייתיים יותר, לביצוע פעילות כזאת או אחרת בתחום הירי ובתחום האמל"ח.


לגבי איומים שנאמרו פה על אנשי ציבור. אני לא אומר שהמצב הוא טוב. אני רק יכול לבוא ולומר שמשטרת ישראל בהחלטה - כל אירוע של איום על נבחר ציבור עובר לטיפול הימ"ר מקומי, בין אם זה מרחבי, בין אם זה מחוזי - היחידה המרכזית. זה לא טיפול שנשאר ברמת תחנה, ולא שאין בתחנה חוקרים טובים. היכולת לפעול לאורך זמן, ולהשקיע אמצעים, היא יכולת טובה יותר שנמצאת ביחידות המרכזיות. במקרים קיצוניים ומיוחדים החקירה עוברת גם ליחידות ארציות. כך שהחלטת מפכ"ל – כל תיק שקשור לאיש ציבור, גם במגזר הערבי, עובר לטיפול הימ"ר. אני חושב שזו השקעה שהיא בפירוש לא מבוטלת.


הוקם כוח משימה מיוחד בשנה האחרונה, בשנת 2010, ביחידת לה"ב שהיא יחידה ארצית שמאגדת בתוכה את כל היחידות הארציות, שתפקידו וייעודו הוא לטפל בחדירת אנשי פשע לרשויות המקומיות. הנושא הזה עלה כאן על-ידי אחד מהדוברים, וראוי לציין שהוא בהחלט מטופל.


אני רוצה לציין שבעקבות ממצאי ועדת לפיד שקמה בעקבות ועדת אור על אירועי אוקטובר, נפלו החלטות ונעשו צעדים משמעותיים מאוד במסגרת משטרת ישראל. את חלקם אני אציין. הוקמו נקודות משטרה רבות. למשל, תחנת אום אל-פאחם. הוקמו 66 מש"קים שהם מרכזי שיטור קהילתיים. השאלה הזאת עלתה פה. נוספו כ-250 תקני כוח-אדם, הוקצו כ-69 כלי רכב נוספים, אמצעים, תוספות פינוי. בוצעו מבצעי גיוס לקהילה-משטרה, מתנדבים במגזר הערבי, והוחל במשטרת ישראל בפיילוט לגיוס בני מיעוטים למשטרה בצפון ובדרום, לרבות עריכת סוג של קורסים או השתלמויות לקראת מבחני הכניסה למשטרת ישראל כדי להשלים פערים כאלו ואחרים.


חשוב לציין שכחלק מהתוכניות החדשות למגזר הערבי ישנה תוכנית להקמת 14 אורגנים ב-14 ישובים במגזר הערבי. יש לי את הפירוט שלהם. בכל אורגן כזה אמורים להיות 54 תקנים שכוללים צוותי יס"מ וחוקרים ומרכזי שיטור קהילתי, ועוד אמצעים משטרתיים נוספים. בנוסף, ישנה תוכנית ברוורמן שעסקה בעיקר בפיתוח כלכלי של ישובי המגזר הערבי. היא מטפלת ב-13 ישובים. גם שם מדובר בהשקעה אדירה בשירות לציבור הערבי במדינת ישראל. מדובר בתוכנית חומש בעלות גבוהה שחלקה אמור היה לבוא ממשטרת ישראל, חלקה מהאוצר. סך הכול, שתי התוכניות טרם יושמו בשל פערים באגף התקציבים מהאוצר ומהמשטרה. חשוב לציין שהדבר הזה נעשה.


אני רוצה לציין גם ידיעה אישית שבמשטרת ישראל ישנם נוהלים של שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות במסגרת האק"מ. במסגרת הקורסים השונים, לרבות קורס קצינים במשטרת ישראל, ישנו תהליך של לימוד השפה הערבית. בקורסים הבכירים של משטרת ישראל ישנו שיתוף פעולה הדוק עם קרן שנקראת "קרן אברהם" שהיא קרן ששמה לה למטרה את הידוק שיתוף הפעולה בין יהודים לערבים למדינת ישראל. נעשים מפגשים משותפים, פעילויות משותפות. להערכתי, משטרת ישראל נמצאת אכן במקום אחר בתחום הטיפול בתופעות פשיעה, ובהידוק הקשרים עם המגזר הערבי בכלל.


אני לא טוען שהכול מושלם, ושאין מה לעשות. אני רק טוען שההשקעה של משטרת ישראל במגזר הערבי היא השקעה אדירה, ואסור לתת לעובדות ולכעס ולהתקוממות שקיימת מעת לעת בצדק אולי בשל אירועים כאלה ואחרים לגרום לכך שאנחנו נשכח את העובדות.


גם לגבי אירועי טייבה שמוכרים לי היטב מתפקידי הקודם כמפקד ימ"ר מרכז – זה לא נכון שלא היו פענוחים של תיקים במגזר הערבי. ראה משפחות נאשף, אזבארגה - אני מניח שחבר הכנסת טיבי מכיר גם את הגילוי הזה - וכן תיק נוסף שלאחרונה פוענח על-ידי היחידה המרכזית של מחוז המרכז. אבל, נכון – הרבה מאוד תיקים לא פוענחו. הכריז המפכ"ל לפני מספר חודשים בסטאטוס שמקיים המפכ"ל לגבי תיקי הרצח הלא מפוענחים במגזר הערבי, על הקמת צוות חקירה מורחב שיבוא ויבחן את כל תיקי העבר, וינסה לקדם באמצעים שונים, עם התפתחות של תהליכים שקיימת במשטרת ישראל, בכלל לנסות לחזור ולבחון תיקי עבר שטרם הגיעו למיצוי.


לסיכום, המשטרה עושה המון, היא משקיעה המון משאבים והמון כוחות מבצעיים, חקירתיים, יחידות מיוחדות. בצד זה, אני אומר שיש עדיין מה לעשות, והמלאכה עדיין רבה.

האם יש פשע מאורגן? לא התייחסת לזה.

משטרת ישראל כחלק מהכנת תוכנית המודיעין לקראת כל שנת עבודה, מכינה רשימה של ארגוני הפשיעה במגזר היהודי ובמגזר הערבי. ההגדרות הן הגדרות מודיעיניות לשם סימון מטרות או הכוונת פעילות של משטרת ישראל. אין לי כוונה לבוא ולפרט פה את המשפחות שידועות לנו. זה לא אומר שהמונחים הם תמיד נכונים. לא תמיד מי שמוגדר כמשפחת פשע הוא דווקא משפחת פשע. זה סוג של כלים על מנת למקד את העשייה שלנו. אני חוזר ואומר, כ-90% מהעבריינים - אני מנסה להיות זהיר – מוכרים לנו. בכ-90% מהעבירות אנחנו מודעים לזהות המבצע או לכיוון הכללי של ביצוע העבירה. מכאן ועד לגיבוש ראיות ועד לאיסוף הנתונים, ועד לאיסוף כל האמל"ח שמצוי במגזר הערבי, הדרך עדיין ארוכה. כי לקבל את המידע הנכון, להוציא את צווי החיפוש בהתאם להחלטת בית המשפט, ולקיים את החיפושים, זה תהליך מתמשך. אני מציין - שנתיים הוא לא מפסיק, הוא לא מפסיק. ציינתי את העלייה בנתונים, אי אפשר לזלזל בזה. אי אפשר להתעלם מהעובדות האלה. אבל, מכאן ועד כניסה לכל בית ולאמץ שיטות של השב"כ - אני מוכן. חברי הכנסת, בבקשה, תחוקקו חוקים שיתאימו למצב הנוכחי, ונסכים לאמץ שיטות של השב"כ. אני לא בטוח שזה נכון לגבי מדינה דמוקרטית. אבל, אני רק טוען שמשטרת ישראל מודעת, עושה. אין מאה אחוזים הצלחה בעשייה משטרתית.

לא התייחסו לנגב.

התייחסתי בעיקרון לכולם. גם בנגב ישנה פעילות מיוחדת במינה שנעשית. מי שהתחיל את הפיילוט לגיוס בני מיעוטים למשטרת ישראל הוא ניצב יוחנן דנינו שהזכרת אותו.

אני הייתי השר לענייני הנגב והגליל, ואני יכול להוסיף בנושא. אני מימנתי 50 שוטרים מתקציב המשרד, ואחרי זה הוספנו ציוד והכול. זה היה פרויקט מיוחד שעשינו.


אדוני, אני רוצה להודות לך. אני חושב שהמספרים והנתונים שהוצגו על-ידי תת ניצב רוני ריטמן מדברים בעד עצמם. אני בטוח שכל היושבים כאן מברכים את המשטרה על העבודה שנעשית. אבל, לפעמים הכול נבלע כאשר ישנה סדרה שלמה של רציחות, וכאילו לא עושים כלום. קשה לכולנו לעמוד מול גל של רציחות או מול 5 מקרי רצח ביום אחד


אני מבין את מצוקת המשטרה, וצריך לומר זאת בקול רם. כשר לא סתם מימנתי 50 שוטרים, ואחרי זה הוספתי עוד 10 שוטרים. עשיתי זאת מתוך המודעות שלי כראש עיר למצוקות כל היישובים בנגב, ולכן אמרתי שאני מוסיף תקציב. אני בא משם ואני מבין את החשיבות. צריכים להעמיד לרשות המשטרה עוד ועוד אמצעים, ואני בטוח שהיה תרצה לעשות את העבודה יותר לעומק.


נאמר פה דבר נוסף, והמשטרה כמובן נזהרת לא לבקר את בתי המשפט. אבל, רבותי, הנתונים הם מאוד קשים. אם רוב אלה שהחזיקו וירו קיבלו עד חצי שנת מאסר, וחלקם בוודאי בעבודות שירות, אז הטענה היא לבתי המשפט, ולחוסר ההרתעה. אני מאוד מצטער, יש לנו הרבה כבוד לבתי המשפט. אבל, בפסקי הדין המצחיקים האלה אנחנו לא נגיע רחוק. הם יכולים לתפוס, לעצור, ולהביא ראיות - וזה קשה מאוד - ובסוף בית המשפט נותן מה שנותן, וזה מהווה בעיה.


חבר הכנסת דוד אזולאי הגיש הצעת חוק בנושא הגנה על ראשי רשויות. חברי חברי הכנסת, אני מאוד מבקש שכולנו נעשה מאמץ לתמוך בחוק חשוב זה. הוא יכול להקל על ראשי הרשויות. אני חושב שאנחנו צריכים לסייע בעדו בעניין הזה כי הוא מאוד חשוב.


חבר הכנסת טיבי יזם את הדיון שבו כולנו משתתפים, ואני רוצה להודות שוב. מאוד חשוב לי לקיים דיון נוסף בעוד חצי שנה עם המשטרה, ולשמוע נתונים לאור החלטת השר והחלטת ראש הממשלה. אנחנו רוצים לראות איך זה מיושם. כמובן שהנתונים לא משקרים, והם יגידו לנו האם יש עלייה בקצב התפיסות, בקצב ההעמדה לדין, בפסקי דין יותר חמורים. אני מאוד מבקש שתופיעו בעוד תקופה מסוימת ותתנו לנו נתונים. אנחנו נוציא את זה בצורה מסודרת. אני מאוד מודה לכם על הסקירה.

סגן הנציב הזכיר נתונים שמתוך 54 מקרים, 23 מקרים היו כבוד משפחה וגם חמולות, ושזה 38% גילוי שנעשה. זאת אומרת, הדברים היו כבר ידועים. המקרים האלה הם הכי פחות סמויים. בדרך כלל, אלו רציחות שנעשות בתוך המשפחה.

זה נראה פשוט, אבל זה לא פשוט.

אנחנו מדברים על דברים שהם הרבה יותר גרועים. האם הגילוי בהם באמת שואף ל-0?

תודה רבה, אני מאוד לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.