PAGE
19
ועדת הפנים והגנת הסביבה

11.10.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 258

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ג' בחשון התשע"א (11 באוקטובר 2010), שעה 13:00

המשבר ברשויות המקומיות

חברי הוועדה: דוד אזולאי-היו"ר

מוחמד ברכה

חנין זועבי

זאב ביילסקי

טאלב אלסאנע

דב חנין

מגלי והבה

סעיד נאפע

חמד עאמר

אורי מקלב

יואל חסון

חנא סוויד

גבי מימון מנכ"ל משרד הפנים

שלמה בוחבוט יושב-ראש מרכז השלטון המקומי

אריה מצליח כלכלן, מרכז השלטון המקומי

רני פינצי מנהל מינהל רשות מקומי, משרד הפנים

אבירם צהרי ראש העיר קריית גת

שלמה דולברג מנכ"ל מרכז שלטון מקומי

יוסי נשרי ראש העיר קריית אונו

מארק בסון ראש מועצה בני עייש

חיים שטיינר סגן ראש העיר קריית מלאכי

משה שגיא סמנכ"ל מנהל כלכלה, משרד החינוך

חסן עיש מ.מ עיליט

דוד אלחייני ראש המועצה האזורית בקעת הירדן

יצחק גולברי ראש מועצת קדימה

הרצל בן-ארי ראש המועצה קרני שומרון

אריה מצלי סמנכ"ל כלכלה ומדע, מרכז השלטון המקומי

דלמאן הנח ראש מועצת ג'וליס

נסים בקיר ראש מועצת כפר כמא

סאלח פאריס ראש מועצת חורפיש

נועה בן-אריה יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

פאיז אבו סהיבאן ראש העיר רהט

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת

קובי ילוביץ ראש מטה שר החינוך, משרד החינוך

מאיר יצחק-הלוי ראש עיריית אילת

קרן טרנר משרד האוצר

בני כשריאל ראש עיריית מעלה אדומים

פיני קבלו מרכז השלטון המקומי

מאיר כהן ראש עיריית דימונה

מוטי ששון ראש עיריית חולון

משה אבוטבול ראש עיריית בית-שמש

עופר בן-אליעזר ראש מועצת רמת ישי

יוסי נשרי ראש עיריית קריית-אונו

נחום חופרי ראש עיריית רעננה

גלעד קרן

יפה שפירא

יפעת שפרכר

המשבר ברשויות המקומיות

צהריים טובים לכולם, אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום משבר השלטון המקומי. היום הוא יום פתיחת מושב החורף של הכנסת. אחר הצהריים תהיה ישיבה חגיגית של המליאה. חבל מאוד שוועדת הפנים צריכה לעסוק היום בנושא כל כך כואב שנוגע לכל אזרחי מדינת ישראל - המשבר בשלטון המקומי.

אני חייב לציין את ראשי השלטון המקומי שנהגו ונוהגים באחריות. המשבר הזה לא נוצר אתמול או שלשום, המשבר הזה הוא משבר מתמשך לאורך תקופה ארוכה. ראשי הרשויות שקלו לא לפתוח את שנת הלימודים לפני החגים, אבל בכל זאת, מתוך ראייה חיובית ומתוך אחריות לתפקיד שהם מחזיקים, החליטו לפתוח את שנת הלימודים כסדרה ולא לקלקל את האווירה בחגים. הכל נדחה עד היום. אני חושב שזה דבר שצריך להגיד אותו. הם ראויים להערכה על כך. גם עכשיו הייתה פנייה שלי ליושב-ראש השלטון המקומי, מר שלמה בוחבוט. ביקשתי להמתין עם כל העיצומים עד שנמצה את כל ההליכים, כי אני בטוח שבסופו של דבר גם הממשלה תתעשת ותבין שהשלטון המקומי נותן את השירות שהוא אמור לתת. אי אפשר לדרוש מהרשויות המקומיות לעמוד במטלות מצד אחד, לעמוד בתכניות הבראה, ומצד שני לקצץ בתקציבים שלהן ולגרום להן להיכנס לגירעונות. הגיע הזמן שממשלת ישראל תבין. השלטון המקומי הוכיח את עצמו במלחמת לבנון כאשר הוא היה הראשון שעמד בחזית. אני מזכיר את זה בכל הזדמנות. ראשי השלטון המקומי עשו אז מלאכת קודש. עד שהממשלה קיבלה החלטה והגיעה לשטח, ראשי השלטון כבר היו בשטח, פתרו את הבעיות, פתרו את המצוקות. זה אומר שהשלטון המקומי יודע לתפקד גם בתקופת רגיעה וגם בתקופת חירום. אי אפשר להמשיך ולהעמיס עד שהעסק יתמוטט.

השלטון המקומי נמצא במצב קשה, במצב של קריסה. אם מדברים על מענקי האיזון, אז בשנת 2000 היה מדובר בכ-4 מיליארד שקלים, היום אנחנו מגיעים ל-2.5 מיליארד. זה צריך להדליק נורה אדומה באיזה שהוא מקום.


תקופה ארוכה היה שקט תעשייתי בשלטון המקומי. אולי זאת הסיבה שהממשלה הרשתה לעצמה לבוא ולקצץ עוד פעם ועוד פעם. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. זה מה שקרה כאן במשך השנים. אני רוצה לחזק את ראשי השלטון המקומי במאבקם. מאבקם הוא מאבק למען התושבים. התושב בסופו של יום לא מגיע למשרד הפנים, למשרד האוצר, למשרד החינוך, למשרד הרווחה, אלא לדלתו של ראש העיר ודורש את השירות הטוב ביותר שמגיע לו. אף אחד לא יגיד לנו מה זה להתחכך עם האזרח ברשות המקומית כאשר לא פינו לו את האשפה, כאשר סגרו את בית הספר וכאשר התריס בבית הספר לא נפתח. הכתובת היא העירייה, לא אף אחד אחר . בעניין הזה אין קואליציה , אין אופוזיציה, אנחנו כולנו יחד עם השלטון המקומי.


בשנתיים האחרונות שר הפנים עשה מעשה על מנת להגדיל את התקציבים. אסור להרפות, צריך להמשיך במאבק הזה. טוב שלא משביתים את מערכת החינוך. כרגע אנחנו ממתינים לישיבה עם ראש הממשלה. אני מקווה שבסופו של יום אותה ישיבה עם ראש הממשלה תביא לתוצאות הרצויות.


שמעתי היום על אחד מראשי הרשויות שהחלק הארי ממענק האיזון שהוא מקבל הולך לתשלום הפנסיה של הרשות המקומית. הוא צריך להיות מלאך כדי לסיים שנה בלא גירעונות. אנחנו מכירים את התהליך הזה שגרעון גורר שירות גרוע לתושבים הרשות מוזמנת למשרד הפנים ונדרשת לתכניות הבראה. פעם עומדים בתכניות הבראה ופעם לא עומדים בהן. מי שמשלם בסופו של דבר את המחיר זה האזרח שאנחנו אמורים לשרת אותו.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך. הסנגוריה שלך טובה יותר משלי. זה רק אומר שכשאנשים באים מהשטח הם יודעים היטב מה זו רשות מקומית. אתה היית חבר מועצת עיריית עכו.

הייתי גם ראש המועצה.

אני רוצה לברך את כל ראשי הערים שנמצאים כאן. אנחנו רואים פסיפס של ייצוג מאוד רציני של ערי פיתוח, סגני ראשי ערים, מגזר ערבי, מגזר דרוזי וערים גדולות. כל הנציגות של השלטון המקומי נמצאת כאן. אני לא צריך לבוא ולומר שאנחנו הזרוע הביצועית של מדינת ישראל. משום מה האוצר רואה בנו גורם שצריך כל הזמן לקצץ לו. למה? ככה. כך גם קורה במערכת החינוך. במערכת החינוך אנחנו מפרידים בין הפדגוגיה למוחזקות. במקום שמשרד החינוך ישלם 75%, משרד החינוך משלם 25% והרשויות המקומיות 75%. הגענו למצב בלתי נסבל, מצב של קריסה טוטאלית. אני מצטער שכל פעם כשאנחנו יוצאים למאבק האוצר מדבר על החמדנות של הרשות המקומית. על איזו חמדנות אנחנו מדברים? אדוני היושב-ראש הציג שב-2002,2003 ההקצבה של מענקי האיזון הייתה 4 וחצי מיליארד שקל. ירדנו למיליארד 800 ב-2009. רק אחרי מאבק הוסיפו עוד 600 מיליון שקל. כך גם השנה. המאבק שלנו לקראת 2011 הוא להחזיר אותנו ל-2.4.

רבותיי, כל האנשים שיושבים כאן רוצים לעבוד. אין לנו עניין כל כמה חודשים לצאת למאבק. אני רוצה לברך את ראש הממשלה על החלטתו לקבל אותנו ביום שני הקרוב ולהציג בפניו תכנית איך פותרים את הבעיה ואיך לא חוזרים למצב שכל כמה חודשים יש מאבק. הציבור שלנו מצפה מאיתנו לעבודה.

אדוני היושב-ראש , ועדת הכספים היום דיברה על הנושא של דיור. יש מצב קשה של דיור, בעיקר בדיור הציבורי. גם על זה אנחנו נאבקים. כשחסרה דירה לאדם הוא לא הולך לשר הבינוי והשיכון, הוא בא אלינו. כשיש בעיות חינוך באים אלינו.

אני מצפה מחברי ועדת הפנים של הכנסת להכין תכנית כך שבתקציב 2011 ו-2012 נוכל לומר שיצאנו לדרך. אני מבטיח לך, אדוני היושב-ראש, שנשתתף בישיבות ועדות רק לטובת מדינת ישראל ולא שוב ושוב נבוא למאבקים.

בראשית העשור היינו בסביבות 3.4 מיליארד שקלים בתקציבי האיזון. היום אנחנו עומדים על 2.4 מיליארד שקלים. יש ירידה מ-4.2 דרך 4.1 מיליארד שקלים ל-2.4 מיליארד שקלים. בשנה שעברה הייתה החלטה שערורייתית להוריד את תקציב האיזון ל-1.8 מיליארד שקלים. זה קיצוץ שהוא בלתי נתפס בכל היבט שהוא. העז הזאת תוקנה. עכשיו מספרים לנו שקיבלנו תוספת של 600 מיליון שקלים ושהתקציב עלה מ-1.8 ל-2.4. את ה-1.8 אני רואה כמשהו זמני. לא יעלה על הדעת שיקצצו את תקציב האיזון בלילה אחד ב-30%. מדובר בתקצוב ממשלתי ל-200 רשויות מקומיות. התפקיד של תקציב האיזון הוא לתמוך ברשויות המקומיות כדי שיוכלו לעמוד במשימות.זה לא איזו טובה שמישהו עושה למישהו. צוות מקצועי בין-משרדי ישב לפני כמה שנים, עדכן עבודה קודמת וקבע נוסחה מדויקת איך לחשב את המענק שנותנים לכל רשות ורשות. מדינת ישראל מקפידה לאורך שנים לא לתת את מה שיוצא לפי הנוסחה. המדינה מקצה בין 65% ל-80% ממה שמוצע בנוסחה. המדינה לא עומדת בחובה שלה בנושא של מענקי האיזון.


בסיס התקציב כמו שנכתב בסיכום שיש לנו עם משרד האוצר יתוקן ל-2.4 מיליארד שקלים. הבסיס הזה נמוך. ההבנה שלנו היא שהתקציב הזה צריך לגדול בסדר גודל משמעותי. אלו ההבנות שהיו לנו עם האוצר. כרגע המספר שמופיע הוא 2.4 מיליארד שקלים. זה סכום שהוא לא מספיק. יש רשויות שיצאו ממעגל האיזון ומקבלות פחות. זה מוקרן על התושבים שלהן בהיבט של השירותים שהן יכולות לתת.

אני רוצה לדבר על תכניות הבראה. יש מונח שנקרא תכנית הבראה שלפיה רשות שמסתבכת מקבלת תמיכה ממשלתית, מקבלת אשראי בנקאי ועושה תהליכים של התייעלות פנימיים. בדרך כלל המשמעות שלהם היא ירידה ברמת השירותים. כל קיצוץ בתקציבי האיזון לרשויות המקומיות זה כסף שחסר שצריך להביא אותו. למדינת ישראל נוח להחזיק את הרשויות המקומיות תחת איום של תכניות הבראה. כשהלכנו ובדקנו מה זה תכניות הבראה בהיקפים תקציביים, גילינו לתדהמתנו שהגובה שלהן הוא די דומה לגובה של הקיצוץ במענקי האיזון. בסופו של דבר המדינה מקטינה את היקף ההשתתפות שלה בתקציבי הרשויות המקומיות, מחזירה את הכסף הזה בצורה של מענקי הבראה ושולחת את הרשויות המקומיות להסתבך מול הבנקים. בכל רשות שיש תכנית הבראה יש אחרי זה תכנית משודרגת, רה-שדרוג ועוד רה-שדרוג. זה מעגל קסמים שהמקור שלו הוא תקציבי איזון שלא ניתנים בהתאם לנוסחה.

אם היית עושה את החישובים של הריביות וההצמדות היית רואה כמה התוצאה גדולה. אנחנו יודעים כמה יקר הרשויות משלמות ריבית והצמדה לבנקים.

נכון מאוד. מענקי הפיתוח ומענקי האיזון הם בסוף תמיכה ממשלתית. מה שמכונה היה בעבר מענקי פיתוח היה סדר גודל של 600 מיליון שקל. היום הוא סדר גודל של 200 מיליון שקל. גם זה כסף שחסר ברשויות מקומיות.

הלכנו לדוחות הכספיים על-מנת לראות מה קורה ברשויות. אנחנו רואים שמ-171 רשויות שהיו בגרעון שוטף בשנת 2003, ב-2006 יש רק 106. אנחנו רואים היפוך במגמה. אין לנו את המספרים של 2009. אני חושב שזה משהו כמו 130 או יותר שנמצאות בגרעון שוטף. זה הולך ועולה. זו תמונת הראי של הקיצוץ במענקי האיזון.


אני רוצה לומר משהו לגבי ההתנהלות של הממשלה מולנו. קודם כל נושא של עדכון צווי ארנונה. מידי שנה באות הרשויות המקומיות, מגישות למשרד הפנים ולמשרד האוצר את בקשותיהן לעדכן את הארנונה באישור עדכון חריג. זה מתחייב במצב של פגיעה ברשויות. סך הכל הוגשו על ידי הרשויות המקומיות כ-150 אישורים. לפי החוק הרשויות נדרשו להגיש את הבקשות האלו באוקטובר אשתקד. אנחנו כרגע בחודש אוקטובר 2010. למיטב ידיעתי אושרו פחות מ-20 בקשות. זה תהליך שלא נגמר בין משרד הפנים למשרד האוצר. לכל אחד יש הסברים למה הוא לא עשה את זה. מבחן התוצאה הוא שממשלת ישראל לא אישרה לרשויות המקומיות להעלות ארנונה השנה. זאת עוד בעיה בהתנהלות השוטפת.


נושא נוסף זה תכניות הבראה. הממשלה אישרה תקציב דו-שנתי בהיקף של 670 מיליון שקל לתכניות הבראה. גם כאן הרשויות עומדות בתור. אף תכנית לא אושרה. גם כאן יש מעגל בירוקרטיה שאנחנו לא יוצאים ממנו.

אני רוצה לומר כמה מילים על החינוך. סך כל ההוצאה לחינוך בתקציבי הרשויות המקומיות הוא בסביבות 11.2 מיליארד שקל. 60% מזה ממומנים על ידי משרד החינוך ו-40% על ידי הרשויות המקומיות וההורים. יש לנו כמה נושאים בעיתים וכואבים בנושא החינוך. ככל שהרשות יותר חלשה וקטנה כך קשה לה יותר בתחום הזה.

יש את הנושא של הסעות תלמידים. יש לנו הסכם שהממשלה לא מכבדת אותו שבו נקבע שתקציב ההסעות שמשרד החינוך מעביר לרשויות המקומיות יהיה צמוד. המדינה הקפיאה את תקציב הפעולות לפני 9 שנים. בשנת 2000 ליטר סולר עלה 2.30 שקלים, היום הוא עולה 6.30 שקלים. מי שסופג את זה אלו הרשויות המקומיות.

יש לנו בעיה של תקציבי חינוך מיוחד. זה בא לידי ביטוי ברשויות קטנות. רשות קטנה שצריכה להסיע 3 ילדים כל יום במונית לבית ספר לחינוך מיוחד ומקבלת בסוף מהמדינה רק 50% מהעלות זאת בעיה. הרשות המקומית לא תמיד יכולה לפתור את זה. זה אוכל לה מהתקציב השוטף שלה.


נושא של ליוויים בחינוך המיוחד. שיעור ההשתתפות שנקבע בזמנו של 75% לא מספק. יש בעיה של GIS. המדינה עשתה שינוי לגבי מדידת טווח הזכאות של תלמידים להשתתפות ממשרד החינוך. בשיטה שמודדים את המרחק מביתו של התלמיד עד לבית הספר נמחקו אלפי זכאים. למדינה נחסכו עשרות רבות של מיליוני שקלים. אנחנו באים ומבקשים מהמדינה להחזיר את העניין של טיפול בחריגים. בישוב כמו בית שאן אי אפשר לצפות מילד שילך 2 קילומטרים. אנחנו מצפים בנושא הזה לסיוע.


הנושא של המים הוא כאילו בשוליים אבל ההשפעה שלו על תקציבי הרשויות המקומיות היא דרמטית. אם בעבר המחיר לקוב מים בעיר רגילה היה 3 שקלים, היום המחיר הוא 12.5 שקלים. רשות מקומית שצריכה לפתוח ברזייה בבית ספר משלמת היום 12.5 שקלים לקוב מים. זה בגלל שהיא חייבת לקנות את המים מהתאגיד. זה התעריף שקבעה המדינה לתאגיד. אם בעבר הרשות המקומית הייתה קונה את המים, מוכרת לתושבים וגם מוכרת לעצמה, הרי שהיום הרשות המקומית צריכה לקנות מים מהתאגיד. המחיר שקבעה המדינה לתאגיד הוא מחיר לא הגיוני. זה בלתי נסבל. המחיר לגינון היה 3 שקלים ונהיה 9.2 שקלים. מדובר בהתייקרות של 300%,200%. זה לא הגיוני. ביולי 2010 תוספת העלות לכל הרשויות המקומיות במעבר היה משהו כמו 460 מליון שקל. יש אומרים שגנבו את הכסף מהמים לחינוך ולרווחה אבל גם הכסף הזה נעלם. בסך הכל הפגיעה ברשויות המקומיות בגין המים היא בסדר גודל של 900 מיליון שקלים לתקופה של 3 שנים. כל הדברים האלה באים לידי ביטוי ביכולת של הרשות המקומית להתקיים.

אריה, אני מבקש לקבל את הנתון של הריבית וההצמדה על כל ההלוואות שהרשויות המקומיות לוקחות. בסופו של דבר זה דבר שיוצא מכיסו של האזרח. אני אודה לך מאוד אם תוכל לספק לנו את הנתון הזה.

הדברים שהציג אריה משקפים בצורה אותנטית את הנתונים ואת המגמות. הירידה במענק האיזון היא עובדתית ביחס לשנת 2000. אותם נתונים שהושקעו בתכניות הבראה הם נתונים שנאספו מהמקורות שמשרד הפנים מפרסם מעת לעת.

משרד הפנים נאלץ להתמודד עם מצב לא פשוט בשלטון המקומי . חלק ניכר מהבעיות הן לא בעיות שנוצרו כתוצאה מקיצוץ ישיר במענק האיזון, אלא כתוצאה מהשתת עלויות נוספות ממשרדים אחרים. משרד הפנים נאלץ להתמודד עם טענות על כך שמשרד החינוך השית עליו כך וכך, משרד הגנת הסביבה השית עליו כך וכך, משרד הרווחה השית עליו כך וכך. נראה לראשי הרשויות שהפתרון יכול לבוא ממקורות משרד הפנים שממילא מקוצצים.

משרד הפנים עובד היום עם נוסחה של מענק איזון שמוכרת לכולם - נוסחת גדיש. זה לא סוד שאנחנו עובדים באיזה שהוא צוות שאני מקווה שתוך חודש יגבש כמה הצעות לשינוי במודל של נוסחת גדיש. אני חושב שיש מקום לכמה שינויים. חלקם גם הועלו בדו- שיח עם השלטון המקומי. יש את העניין של המדד הסוציו אקונומי בנוסחת מענק האיזון וההשפעה שלו כתוצאה מעלייה ומירידה. אנחנו שואפים להכניס מדדים נוספים שתהיה להם השפעה לטובה על הרשויות החלשות יותר. מכיוון שמדובר במשחק סכום 0, אז מה שיתווסף למישהו ירד בהכרח ממישהו אחר . אין כאן מקור חיצוני שיוצר תוספת. מענק האיזון ידוע לכם. אני לא יכול להסתיר את הרצון הטוב של שר האוצר ושל משרד האוצר. בשנת 2010 אני מקווה שנקבל את התוספת של 90 מיליון שקל לטובת שיפוי הרשויות המקומיות. כל זמן שהתוצאה נמוכה מהמודל אי אפשר לומר שהיא משביעת רצון. בסופו של דבר המודל היה אמור לשפות על הפער שבין ההוצאה הנורמטיבית להכנסה הנורמטיבית. כל זמן שלא מגיעים אליו לא משפים על הפער הזה. אני חושב שהגעה ל2.6- מיליארד שקל כאשר 2.4 בנוסחת האיזון ו-200 מיליון שקל בנוסח שיפוי שבא לתקן עיוותים, יש בה כדי לתת מענה משמעותי אבל לא מלא.

מה יש בתקציב הדו-שנתי?

בשנת 2011 ו-2012 בסיס התקציב אמור להיות 2.4 מיליארד שקל במענק האיזון. גם בשנים האלו אנחנו צפויים לקבל תוספות שתכליתן לשפות את הרשויות שכתוצאה מהסכום של 2.4 ייפגעו בפער בין המענק בפועל בשנה קודמת למענק על פי נוסחת האיזון של 2.4.

כבר עכשיו יש לכם כמעט 5 מיליארד שקל גרעון. כל מה שתגיד לא פותר את הבעיה.

השקף ייצג בצורה אותנטית את סך כל הקיצוץ במענקי האיזון בין שנת 2000 לשנת 2008 או 2009. הוא הציג את התוספות בתקציבי מענקי ההבראה שבאו לתקן כביכול את הגרעון שנוצר בעקבות הקיצוצים. אריה הציג בצורה ויזואלית יפה מאוד שאם היינו נותנים אותם במועד יכולנו לחסוך את תכניות ההבראה, יכולנו לאפשר שירות טוב יותר וזמין יותר בשנים שבהן מענק האיזון היה מוקצה בהתאם למודל ולנוסחה.


אני חושב ובטוח, על פי התייעצות עם גורמי מקצוע בכירים ביותר, שמענק האיזון חייב להיות במתווה רב שנתי ידוע לשלטון המקומי וידוע לרשויות המקומיות. אני לא מכיר גורם וארגון שיכול לתכנן את עצמו בלי לדעת בוודאות את התקציב העתידי שלו X שנים קדימה. זה שאנחנו נמצאים בחודש כזה ועדיין הסכום המלא של צד המקורות לא ידוע זה מצב בעיתי. איך תתכנן את צד ההוצאות שלך אם אתה לא יודע מה צד המקורות שלך? נכון להיום רשויות לא יודעות מה יהיה חלקן בשיפוי - אם יהיה - של הסכום הנוסף שנקבל מהאוצר. יש צורך לתת ודאות לתקציב מענק האיזון, כדי שהרשות תדע כמה שנים קדימה מה הסכום שנכלל בצד המקורות שלה ולפי זה תבנה את התקציב השנתי או הרב-שנתי שלה.

מה סדר הגודל של הסכום הנוסף?

2.4 זה הסכום שחולק והוקצה לפי מודל גדיש. סדר גודל של 200 מיליון שקל נוספים עומדים באותה שיטת שיפוי.

זה אפילו לא מכסה את בעיית המים.

אין ספק שהמודל, נכון ל-2010, מתקרב ל-3 מיליארד שקל. עדיין חסרים 400 מיליון שקל גם אחרי השיפוי. בסופו של דבר לממשלה יש את התמונה הכוללת והיא מחליטה על ההקצאה בין המשרדים. מי שמסתכל ב-5 השנים האחרונות רואה שיש תהליך של התייעלות ברשויות המקומיות. בחלק ניכר מהרשויות המקומיות שיטות הניהול מתקדמות יותר, יעילות יותר וטובות יותר. אפשר לראות הזזת משאבים לדברים שהם מקדמי הכנסה. גם כאן למדינה יש חלק בצורך לייצר תשתית ליצירת הכנסות לרשויות מקומיות חלשות שלא יכולות מעצמן לייצר את ההכנסות. אני מתחיל לשבת עם רשויות מקומיות שהמסקנה מהדיונים היא שיש גרעון מובנה בתקציב ואין שום פוטנציאל לרשות לייצר בצד המקורות או בצד ההכנסה מקורות נוספים ולאפשר לה להתאזן ולתת רמת שירותים לפי סל שירותים של נוסחת גדיש. אני בהחלט מבין את הצורך לסייע יותר בצד ההכנסות. אני רואה תהליך של התייעלות ברשויות.

כשסוקרים את 10 השנים האחרונות רואים שכמעט אותן רשויות נמצאות במעגל של תהליך הבראה. כשאתה בוחן מי נמצא בתהליכי הבראה אתה רואה שיש איזו שהיא קבוצה קבועה שמתגלגלת בתהליך הזה. שם הפתרון יכול להיות פתרון מקרו שמאפשר לרשויות האלו לייצר הכנסות שלא קיימות להן. הנושא שעליו אנחנו מדברים עם האוצר הוא מורכב, הוא לא פשוט. את הנושא של אזורי תעשייה מרחביים מהותיים מאוד, גדולים מאוד אני מכיר עוד בהיותי במשרד התמ"ת. עד לרגע זה עדיין בוחשים בקדרה הזאת כדי להגיע לנוסחה המתאימה. ברגע שאני אבוא ואומר שהאזור משותף לכמה רשויות אני כבר יודע את המחלוקות שהולכות להיות על כמה אחוז לכל רשות, מי יושב בדירקטוריון. אנחנו מנסים להתגבר על הויכוחים הצפויים בתהליך. אין ספק שיש צורך לייצר את מנגנון הזה ומנגנונים נוספים כדי לאפשר יצירת מקורות הכנסה פרמננטיים ברשויות חלשות שאין להן שום אפשרות.

חלק מהרשויות שמתגלגלות בתכניות הבראה מנוהלות על ידי ועדות קרואות. בכולן יש חשב מלווה. איפה האחריות של משרד הפנים?

אני מוכן להזמין אותך כדי שתראה מה היחס. אל תשכח שאלו שנמצאות בוועדה ממונה נאלצות להתמודד עם תכנית הבראה.

כמה זמן?

בסוגיה של ההבראה היה דו-שיח ארוך עם משרד האוצר. הוא הסתיים לפני חודש. הנושא של תקציב, הנוהל והמדיניות בנושא של אישור תכניות הבראה ותנאי סף לכניסה לתהליך של תכניות הבראה הסתיים. אני ביקשתי מרני להתחיל בתהליך של בדיקות של רשויות מסוימות עוד לפני שהנוהל יסתיים. עד היום היו אצל רני קרוב ל-10 רשויות. החל משבוע הבא רשויות מגיעות אלי לשיחות סיכום. החל משבוע הבא רשויות יוצאות עם תהליך הבראה סגור וסדור. אנחנו מתכוונים להאיץ את התהליך בצורה מאוד משמעותית כך שנסיים אותו כמה שיותר מהר. ההתמודדויות לא פשוטות. יש רשויות עם 100 מיליון שקל גרעון שוטף, גרעון מצטבר. לא פשוט ללכת ולתת מענה לרשות שהגרעון המצטבר שלה הוא פי 2 מהתקציב שלה. זה נשמע כדבר שבתהליך פשוט אפשר לפתור אותו. זה לחלוטין לא פשוט מצד הסכומים שאתה צריך לתת ומצד מרכיבי ההלוואות שאתה צריך לייצר להם כמענה נוסף לפתרון של מימון הגרעון המצטבר. בחלק מהמקרים אין אפשרות לייצר להם את האשראי הזה . גם עם זה מנסים להתמודד חלק מהרשויות. מנסים לתת מענה לתהליך ההבראה. תהליך ההבראה נע קדימה. הקצב רק הולך וגובר.

לא מזמן היה כאן דיון ונציגי משרד האוצר ומשרד הפנים התקוטטו ביניהם. כל אחד טען כלפי השני שתכניות ההבראה תקועות עדי כדי כך שהתגלה שרשות אחת נפלה בין הכיסאות שנה שלמה. עדיין אין נוהל קיים בין משרד האוצר למשרד הפנים לגבי הקצאת התקציבים בתכניות ההבראה. האם כשדיברת על הנוהל הזה התכוונת לכך שה"סכסוך" הזה הסתיים? מה הנוהל?

יש נוהל. ביקשתי להעביר לשלטון המקומי את תנאי הסף לכניסה של רשויות לתהליך הבראה. אנחנו משתדלים לפרסם באתר כמעט כל מידע – מענקי איזון, שיפוי לרשויות מקומיות. אנחנו שקופים. הכל בהתאם לקריטריונים. גם העניין הזה של תהליך ותנאי הסף לתכניות הבראה מפורסם. רשות יכולה לעשות בדיקה לגבי עצמה.

נאמר בישיבה שהייתה כאילו שהעמדה שלכם היא שאתם רוצים להכין תכנית כוללת ושמשרד האוצר יעביר לכם את הכסף הזה. משרד האוצר אמר שהוא לא יעביר את כל הכסף לתכניות הבראה אלא פר רשות. כך הייתה המחלוקת בין שני הנציגים. השאלה לאיפה הגעתם. האם קיבלתם את התקציב ממשרד האוצר?

סיכמנו בינינו על הצד בטוב ביותר את דרך ההתנהלות בתקציב ההבראה. כל צד יודע מה סמכויותיו ומה היכולות שלו לפעול בתקציב. אני חושב שהגענו למתווה טוב ומוסכם על שני המשרדים. יש לנו כבר מיפוי של הרשויות שמבחינתנו הן בסדר עדיפות ראשון לכניסה לתהליך ההבראה. גם כאן עשינו איזה שהוא תהליך רציונאלי כדי לבחון לפי פרמטרים מסוימים מי הרשות שפוטנציאל ההצלחה שלה בתכנית ההבראה הוא כזה שנשקיע מקורות וגם נראה תוצאות.

למה שלא תעזור לו מהתחלה ותיתן לו את הכסף בזמן?

אין לי מחלוקת. בבקשה, שיתנו את התקציב.

גם לפי הנוסחה של גדיש הרשויות מקבלות 81%. כבר מראש יש גרעון של 20%.

מה שאומר המנכ"ל היום זה שבנושא מענקי האיזון הוא לא איש בשורה, כי מה שהיה הוא מה שיהיה.

השאלה מה שר הפנים עושה.

אדוני לא נגע במענקי הפיתוח שקוצצו בצורה דרסטית בשנים האחרונות. המצב הגיע לכך שהיום סדר גודל של 200 מיליון שקל זה תקציב הפיתוח של הרשויות המקומיות. בעבר היו 500,600 מיליון.

על מה הדיון אם אנחנו יודעים מראש שהוא לא איש בשורה? באו לפה כל כך הרבה אנשים. זה לא יכול להמשיך ככה. אני מכיר את שר הפנים יותר טוב מכל האנשים שיושבים כאן. אם הוא היה רוצה, מיליארד שקל נוספים היו מגיעים לשלטון המקומי תוך 10 דקות. תשאל את ליברמן איך עושים את זה. אם הוא רוצה להציל את השלטון המקומי הוא עושה את זה ב-5 דקות, הוא לא צריך אף אחד מאיתנו. ב-5 דקות שר הפנים יכול לפתור את בעיית השלטון המקומי אחת ולתמיד. אנחנו מבזבזים פה את הזמן. אנחנו ממילא מקבלים משכורת. ראשי הערים לא מקבלים משכורת כדי לבוא לפה ולבזבז את היום שלהם.

אם תגידו ששר האוצר הוא הכתובת אנחנו נבין ונזמין אותו.

במעבר בין 2010 ל-2011 יש תוספת למשרד הפנים של קרוב ל-1.1 מיליארד שקלים. נכון שהיה 1.8, אבל כשמסתכלים על הבסיסים ועל התוספות רואים שיש תוספת של 1.1 מיליארד שקל בתקציב משרד הפנים.

מה לגבי אישורי הארנונה?

אין ספק שבעניין הזה יש כשל. לצערי לא מדובר בכשל של שנה אחת אלא של שנים. כשהסתכלתי לפני שנה או שנתיים מתי ניתנו אישורי הארנונה, אז אישורי הארנונה לא ניתנו מוקדם יותר. כתוצאה מישיבה שקוימה אצל שר האוצר יחד עם יושב-ראש השלטון המקומי סוכם שיוקם צוות של משרד הפנים, של משרד האוצר ושל נציג השלטון המקומי במטרה לגבש נוהל עבודה . היום הנוהל מסורבל. היום בכל שינוי בהגדרה של סעיף בצו המסים של רשות, הפקיד במשרד הפנים צריך לעיין ולבדוק את ההשוואה. הנוהל מסורבל. צריך לשנות אותו. אני הצעתי כמה אפשרויות כך שנהיה מסוגלים עד 30 ביוני לגמור את כל הרשויות. אני מקווה שתוך חודש נגיע לאיזה שהוא סיכום עם משרד האוצר לגבי תהליך שיהיה קצר יותר, יעיל יותר ויאפשר לנו לתת מענה בזמן קצר יותר.

מה לגבי השנה? תאשרו לנו את השנה. אם אנחנו עוברים את נובמבר לא נוכל לגבות את זה וישימו אותנו בחיוב אישי.

מתוך 134 בקשות שהוגשו לנו כ-30 נשלחו חזרה לרשויות. עוד 30 מופיעות אצל השרים. זה עניין של 48 שעות - אולי קצת יותר - עד שזה נגמר. הרוב נמצא בבדיקות כאלו ואחרות. יש 32 בקשות מסובכות. יש שם הבהרות ובדיקות שצריך לעשות.

כמה בקשות מוכנות לאישור?

30.

צריך את ועדת הכספים?

לא צריך את ועדת הכספים.

אדוני היושב-ראש, למה אנחנו צריכים להסכים לזה שהליך בירוקרטי פשוט צריך לקחת חודשים? למה אנחנו צריכים להסכים לזה?

בנובמבר שנה שעברה הגשנו את זה.

לא יכול להיות שהשר מסכים לזה שבמשרד שלו מגישים בנובמבר ואנחנו נמצאים עכשיו באוקטובר. למה? מה יש פה להבין? לא דיברנו פה על כסף, אדוני המנכ"ל. זה לא עולה גרוש אחד. צריך להתחיל לעבוד. למה ראשי הערים צריכים לעבוד מהבוקר עד הערב ואם הם חורגים באים אליהם עם חיוב אישי? בוא נבוא בחיוב אישי לשר האוצר ולשר הפנים שישלמו את הנזק שנגרם לרשויות המקומיות.

הנושא של הארנונה שווה דיון נפרד. אני מציע לא לערב שמחה בשמחה. יש מקומות שאתה בטוח לא תסכים שיעלו את הארנונה. אני מציע שבעניין הזה נהיה זהירים.

אדוני המנכ"ל, תעשה מעשה. לוועדה המחוזית אנחנו הולכים באופן אישי. נלך איתך גם לשר האוצר. יש יותר מ-70 חברי כנסת בשדולה. כולם יחתמו על חקיקה שמחייבת את השר לעבוד. תגיד לי מה צריך לעשות ואנחנו נעשה.

קיימנו כמה דיונים בוועדה בעניין הזה. אני מבקש שהנושא הזה ייגמר אחת ולתמיד. אני מבקש לקבוע את התאריך שראשי הרשויות צריכים להגיש את הבקשה ואת התאריך שמאשרים. אפשר לעשות הליך פשוט. רשות מקומית שהגישה בזמן צריכה לקבל בזמן. אם לא, זה צריך להיות מאושר באופן אוטומטי. לנו כחברי כנסת יש בעיה עם זה, כי נצטרך לדרוש שזה יבוא לאישור הוועדה.

תקים צוות.

יכול להיות שחושבים שהעמדה שלנו היא מראש כנגד עמדת הממשלה. בדיון שהיה לא מזמן בוועדה הזאת ציטטתי את מה שאמר מבקר המדינה. אף אחד לא יכול להאשים את מבקר המדינה כנגוע במשוא פנים. מבקר המדינה כותב כך: "בשנים 2004, 2006 העבירה הממשלה לרשויות בהבראה מענקים בסך כולל של 1.835 מיליארד שקלים חדשים, אף ששנתיים קודם לכן היא קיצצה מתקציבי הרשויות סכום כמעט זהה. פעולות מנוגדות אלו מלמדות על העדר מדיניות עקבית ברורה לעניין התמיכה התקציבית של הממשלה ברשויות המקומיות. ב-2004,2008 הקצתה הממשלה לרשויות המקומיות מענקי הבראה בהיקף כספי של 3.2 מיליארד שקל. לפי הנתונים המעודכנים לאפריל 2008 הועברו לרשויות המקומיות מענקי הבראה בסך של 2.4 מיליארד שקל". אני לא חושב שאחרי 10 שנים הנתונים השתנו. נדמה לי שהוועדה צריכה לתת את דעתה לגבי שינוי הכללים היסודיים בכל מה שקשור ליחס לרשויות המקומיות.

המאבק שאנחנו מנהלים בימים אלה הוא לא רק מאבק על מספרים. אני מאוד מקווה שהוא ייגמר בשיח שיש לנו מול ראש הממשלה על הקצאה של 3 מיליארד, כי רק עם זה אנחנו יודעים לחיות. בפחות מזה אנחנו לא יודעים לחיות. אנחנו הולכים ומבקשים הלוואות. הבנקים סגרו לכ-100 רשויות את האפשרות לקחת הלוואות. אנחנו עומדים בפני קריסה נוראה . בלהט הזה שניצת כל פעם שמדברים על העלאת ארנונה אנחנו משחקים לידיהם של אנשי האוצר. אנחנו נכנסים לכיס של האזרח בצורה גסה כמעט בכל דבר. ראו את מחירי המים, ראו את סיפור התאגידים שהאזרח צריך לממן. כל הסיפור הזה סביב העלאת הארנונה הוא חרב פיפיות. יכול להיות שנמלא את כיסנו בעוד מיליון או שניים, אבל זה יחזור כי אנחנו כך מכופפים את האזרחים.

המאבק הוא על פניו של השלטון המקומי. המאבק הוא על מה הוא השלטון המקומי. יש יחס מזלזל איום ונורא. רשויות ערביות לא שילמו שכר 7 חודשים. אף אחד לא מדבר. כ-38 רשויות יהודיות לא תוכלנה לשלם את משכורת נובמבר דצמבר אלא אם כן המצב הזה ייפתר. אף אחד לא מדבר. שמחתי לשמוע את הדברים של חבר הכנסת ביילסקי.


אנחנו זקוקים לתמיכה שלכם. אמר יושב-ראש הוועדה שאין פה קואליציה ואופוזיציה. אנחנו הם אלה שהאזרחים ניצבים בפתחנו. אנחנו הם אלה שצריכים לתת תשובות. אני לא רוצה להעביר את ביקורתי על הסכמים קואליציוניים, אבל ראינו איך 400, 500 ומיליארד שקלים עוברים מיד ליד. אנחנו מתבזים. ראשי ערים מתבזים. אנחנו הופכים לפושטי יד. יש כאן ערים שמתנהלות יוצא מן הכלל. אני שמח שסוף סוף מציינים שראשי ערים הם לא מושחתים ומנהלים את הערים שלהם. אחרי שהצלחנו לאזן מאות רשויות באים ומודיעים על קיצוצים שמחזירים אותנו כמה שנים אחורה.


אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים את התמיכה שלך. צריך עוד דיון ועוד דיון. צריך להקים את הצעקה המתאימה, כי בסופו של יום החבר'ה האלה יגיעו לכאן.

העניין הוא לא בשורה או לא בשורה. במה שאמור להיות מובא לשולחן הכנסת אין בשורה. אם לא נעשה מעשה עכשיו כל דקה אחר כך תהיה מאוחרת. אם בחודש הקרוב כשיובא התקציב לקריאה ראשונה לא נעשה את מה שצריך כחברי כנסת אני חושב שאחר כך יהיה מאוחר. מענקי האיזון צריכים להיות בגוף התקציב, לא בתוספת. התוספת שבאה כאילו לפתור בעיות לא פותרת שום בעיה. אני מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת ביילסקי ששר הפנים יכול. הוא לא מרכיב זניח בממשלה. אדוני היושב-ראש, אתה כיושב-ראש ועדת הפנים שייך לאותה מפלגה. אתה לא עומד בראש ועדה שולית. כנראה שבמשרד הפנים אנחנו זקוקים לשר. אני לא רוצה לדבר על העיסוקים האחרים של שר הפנים, אבל לפחות שיתפקד כשר פנים. אחד התפקידים המרכזיים הוא לדאוג לשלטון המקומי. השלטון המקומי לוקח חלק נכבד במטלות שהיו מוטלות על המדינה ועל הממשלה. אני אמרתי לחבר הכנסת ביילסקי שאולי נגיש הצעת חוק שתחייב בנושא של הארנונה. אני לא מתלהב מהעלאת ארנונה, אבל לפחות שהעניין הזה יתנהל על פי מינהל תקין. יש פה 70 חברי כנסת שיבואו ויגידו משהו ברור בעניין בסיס התקציב של הרשות המקומית ומענקי האיזון.


אני חושב שכשחברי הקואליציה באים ואומרים שאין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה הם צריכים לפרוע את המילים האלו. אני נמצא באופוזיציה. אני משוחרר. אדוני היושב-ראש, למה שאתה אומר אתה צריך להיות מחויב. שר הפנים צריך להיות מחויב לשלטון המקומי. אי אפשר להגיד שיש לו דעה על ההתנחלויות, על המצפים החוקיים והבלתי חוקיים, על סילואן ואין לו דעה על מה שקורה כאן.

כנראה שלא שמעת אותו בנושא השלטון המקומי.

אני לא צריך לשמוע אותו. אני צריך לראות את המספרים. אם הוא זקוק לתמיכה מול משרד האוצר, בבקשה, אנחנו נמצאים. להביא לפה ראשי ערים מכל הארץ ולמכור להם מילים כמה זה חשוב, כמה שהם עושים עבודת קודש ושזו נקודת המגע בין האזרח והשלטון זו עבודה בעיניים.

יושב ראש-הוועדה, ישר כוח על הדיון הפורה הזה. החלטנו בשלטון המקומי על שביתה רק לאחר שבחנו וראינו שזאת השביתה מהמוצדקות ביותר שידעה הרשות המקומית. דוד, אמרת שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. זה הגיע למצב שכשהכלבים נושכים השיירה נעצרת. אנחנו נעצרים כאן כדי להגיד לכם שאנחנו מרגישים ננשכים.


ברשות שלי - ואני בטוח שזה קיים בעוד כמה מקומות - חסרות כ-300 כיתות לתלמידים שנמצאים בקרוואנים. אני מקבל הרשאות בצורה זעומה ממשרד החינוך. לכל הרשאה אני צריך להשלים מכספי שלי כדי להתאים את זה למצבים טופוגרפיים של אותו שטח. זה נופל על הרשות. לא נוכל לעמוד בדברים מהסוג הזה.

על הנושא של תאגידי המים דיברו, אבל זה נושא לא קל. מחייבים אותנו להקים את תאגיד המים. אין לנו את הלוקסוס להימנע מהנושא הזה.

יש את הנושא של חוק נהרי. פונים אלינו ממשרד הפנים לקיים את חוק נהרי. אני בעד. אני בעצמי ברשות שלי מקיים את חוק נהרי, אפילו פלוס. ברשות כמו אצלנו ש-60% מהתלמידים שייכים למגזר החרדי, להביא ממצב שלא היו מקבלים למצב של חוק נהרי מדובר בכמה מיליונים. זה גם נופל עלי. אולי ברשות שיש בה בית ספר אחד או 2 בתי ספר לא מורגש הנושא הזה של חוק נהרי, אבל כשמדובר אצלי בעשרות בתי ספר זה מכביד.


הדבר האחרון זה הקטע של אזורי תעשייה. בעיר כמו בית שמש שבונים עשרות יחידות דיור צריך להקים אזורי תעשייה כדי שיהיו העוגן הכלכלי.

אנחנו לא אויבים של שר הפנים. אלי ישי הוא שר חברתי. הוא שר שקרוב לליבם של ראשי הרשויות. אני זוכר תקופה שהיו מתחננים כדי להיפגש עם פורז. אנחנו באים עכשיו לרתום את אלי למאבק הזה, כי אנחנו יודעים שהוא יכול להוביל את זה בצורה טובה. אנחנו מעריכים את העשייה שלו ומבקשים שהוא יהיה חלק אינטגראלי מהמאבק. אני בטוח שאם הוא יוביל את זה כמו שהוא מוביל הרבה מאבקים אנחנו נצליח.

אין כמעט נושא שהרשות המקומית צריכה להתמודד איתו ואין בו שינוי תקציבי. מה שכואב זה שהשפה היחידה שמקשיבים לה זאת שפת השביתה שעושה נזק. הרשויות סובלות מזה ראשונות. זאת השפה שמדברים איתה. היא לא עוזרת, כי זה חוזר כבומרנג אל הרשויות. ההשתתפות של חברי הכנסת מכל חלקי הבית מעידה על כך שכולנו יודעים את המצוקה, שכולנו יודעים את ההתמודדויות. אנחנו עם האהדה, ההקשבה ועם ההזדהות המאוד חזקה לא עוברים לשלב המעשי. הסיבה שאנחנו לא עוברים לשלב המעשי מול משרד האוצר ומול משרד הפנים היא מכיוון שעוד לא השכלנו למצוא איפה אנחנו יכולים לשים את הנקודה שבה אנחנו עוצרים כדי שיהיו תוצאות, לא רק הדיבורים שלנו. יכול להיות שלקראת תקציב אנחנו צריכים לקחת נושא מסוים, חוק מסוים ולהתאחד. בחוקים האלה אנחנו נעלה ונציף את העניין עד שנגיע לתוספת תקציבית או לכל השינויים שאנחנו נתבקש. בלדבר בלי להעביר את זה לשלב המעשי לא נצליח לקדם את העניין.


משרד הפנים הפסיק להיות זה שרואה את עצמו עומד בראש המאבקים של הרשויות. הוא עומד בראש האדמיניסטרציה. הוא אולי עושה את זה בצורה מצוינת. הוא גם מייעל את העבודה בתוך הרשויות. העניין של לעמוד בראש המאבק בנושא התקציבי הולך ופוחת. אנחנו צריכים להחזיר את זה כדי שגם משרד הפנים יהיה שותף ויגיד שלא מתקדמים הלאה עד שאין תוספת תקציבית לרשויות.

אני מסכים עם חבר הכנסת זאב ביילסקי שאמר ששר הפנים צריך לגרום לשינוי. אולי הגיע הזמן שבממשלה כל כך גדולה יהיה שר לענייני שלטון מקומי, כדי שיהיה דגש ותהיה התעניינות בעניינים של השלטון המקומי. דבר כזה קיים במקומות רבים בעולם.

המצב של הרשויות החלשות הרבה יותר קשה מהמצב של רשויות אחרות. משקל מענק האיזון בתקציב של רשות חלשה יותר גדול ממשקלו ברשות יותר חזקה. כשהקיצוץ נעשה באופן רוחבי ההשפעה השלילית שלו על תקציבה של רשות מקומית חלשה, ובכלל זה הרשויות הערביות, הרבה יותר גדול. המשבר ברשויות הערביות הוא הרבה יותר עמוק. יש היום 13 רשויות מקומיות שמנוהלות על ידי ועדות קרואות. יש ראשי רשויות שממונים על ידי משרד הפנים. לא היה תקדים למצב הזה. פיזור הרשויות המקומיות לא היה בתקופתו של השר הנוכחי, הוא היה בתקופתו של השר הקודם.
הכסף שמיועד כמענקים לתכניות ההבראה אינו מספיק ולא יביא לפתרון. אין פתרון לנושא של אשראי בנקים, שזה חלק מתכניות ההבראה. כשאין אשראים אי אפשר לעמוד ביעדי ובתנאי תכנית ההבראה. אותן רשויות יחזרו פעם נוספת למצב הגירעוני שמחייב שדרוג תכניות הבראה.


דבר שמדאיג אותי בדבריו של מנכ"ל משרד הפנים הוא הנושא של שינוי בנוסחת גדיש. מי שיפגע מהקטנת משקלו של המדד הסוציו- אקונומי אלו הרשויות החלשות שיהיו עוד יותר חלשות, כי מהן ייקחו כסף ויתנו לרשויות היותר חזקות.


לפני 3 שנים ממשלת ישראל, לאחר מאבק ממושך, החליטה על הקמת ועדה ציבורית שידועה בשם ועדת שיינין. הוועדה הזאת סיימה את עבודתה. יושב כאן אריה מצליח שהוא חבר בוועדה הזאת. ברור שמסקנות הוועדה הזאת יביאו לכך שיהיה צורך להגדיל את מענק האיזון. במקום להיאבק כדי שהוועדה שהוקמה מכוח החלטת הממשלה ההמלצות ייושמו ותהיה תוספת תקציבית, מחפשים פתרונות אחרים שהם עוקפים את ועדת שיינין. זה יביא לכך שייקחו מהחלשים ויתנו לפחות חלשים. אני חושב שצריך לדרוש לקיים את המלצות ועדת שיינין, כדי שיהיו מספיק משאבים. על פי ההמלצות שלה לא יילקח דבר מאף אחד ותהיה תוספת ליותר חלשים.

הדבר האחרון הוא מים וביוב. אחרי שנאלצנו להקים תאגידי מים וביוב יש את הנושא של ההלוואות האוצריות של מים וביוב. על פי הבטחת נציגי הממשלה להקמת התאגידים האלה, פירעון ההלוואות מיום הקמת התאגיד יעבור לתאגיד כחלק מהחזר עלות הנכסים שעוברים לתאגיד. לצערי, משרד האוצר ומשרד התשתיות מתכחשים להבטחה הזאת. שנים מאז הקמת התאגידים אנחנו פורעים את ההלוואות שאין להן מקור מימון. אנחנו עתרנו לבג"ץ בנושא הזה. דרך לא ראויה לעבוד מול משרדים ממשלתיים דרך בג"ץ. מרכז השלטון המקומי מצטרף לבג"ץ הזה. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, להתערב כדי לסיים את הפרשה הזאת בלי הכרעת בג"ץ.

חשבתי שמנכ"ל משרד הפנים יביא לנו ישועה. שמתי לב שהוא בא לסנגר על האוצר. במשברים הקודמים הוא היה אומר שזה מה שיש לו ושנלך לאוצר. היום הוא בא לסנגר על האוצר ב- 200 מיליון השקל שישלימו לו את השיפוי.

אדוני היושב-ראש, אנחנו במשבר עמוק של השלטון המקומי. יש קואליציה ויש אופוזיציה. הקואליציה יכולה היום לחייב את הממשלה להקצות תקציב נוסף לרשויות המקומיות. הקצנו בשנה שעברה כ-7,8 מיליארד שקל לתשתיות ולכבישים. חלק גדול מהתקציבים האלה לא נוצלו ולא ינוצלו. למרות העבודה בתשתיות אפשר להעביר מיליארד, מיליארד וחצי שקל לשלטון המקומי. בלדחות את הקץ כך שהחלשות ימשיכו להיות חלשות אנחנו מאבדים את המאבק ואת המטרה. אנחנו כאופוזיציה נתמוך בכם כקואליציה ללחוץ על הממשלה להקצות את התקציב הזה. כל תשובה שהיא מעבר לדברים האלה זה לעבוד על ראשי הרשויות. הסנגור של משרד הפנים על האוצר הופך אותם להיות שותפים לעבירה. השלטון המקומי והטיפול באזרחים הפך להיות בסדר עדיפות אחרון ולא ראשון. התחלתם יפה במאבק שלכם שניסיתם לשבות. שכנעו אתכם בעוד ישיבה ובעוד ישיבה. מזה לא יצא כלום. אתם חוזרים עם נייר ריק. צריך את המאבק הזה. המאבק הוא לא לנסות לדחות, לא לנסות לשכנע, אלא להקצות תקציב נוסף לשלטון המקומי ולרשויות.

אני מישוב שמגדירים אותו כרמה סוציו אקונומית גבוהה. אני נחשב לחזק. זה מדד שאני מבקש מכולנו לעשות בו סדר. כשאתם מחוקקים חוקים תראו מאיפה מביאים תקציב לחוקים האלה. חוקקו חוק של היטל הטמנה. אנחנו צריכים לשלם היטל הטמנה. לפי התקנה של המשרד להגנת הסביבה אנחנו צריכים לממן. לכל חוק שמחייב אותנו תנו כסף לבצע. אנחנו הזרוע שלכם לביצוע.

היטל ההטמנה טרם עבר.

אנחנו התחלנו לשלם 10 שקלים, עלינו ל-20. עכשיו אני משלם 50 שקלים לטון. רוצים עכשיו להעלות את היטל ההטמנה.

אני יודע שרוצים להעלות ויש מאבק. אני מתואם עם השלטון המקומי ועם משרד האוצר על מנת להגיע לנוסחה שתהיה מקובלת על כולם.

גם ה-50 שאנחנו משלמים לא תוקצב.

אנחנו נמצאים ברגע קריטי. השלטון המקומי הגיע למצב בלתי אפשרי. זה מאוד בולט בחלק מהרשויות המקומיות. גם רשויות מקומיות שעדיין לא מרגישות את זה בצורה מאוד חריפה ירגישו את זה, כי אנחנו בשנתיים הקרובות נראה את התוצאות של העלויות והעומסים שיש על השלטון המקומי מבלי שיש לו מימונים מקבילים. אנחנו נמצאים ברגע של הזדמנות. התקופה שלפני אישור תקציב היא רגע של הזדמנות. אם נחמיץ אותה אנחנו נבכה במשך שנתיים. אני מציע להזמין לדיון הבא של הוועדה בנושא הזה את שר האוצר. השאלות שעומדות פה הן שאלות של אחריות וסדרי עדיפויות. עם כל הרצון של משרד האוצר לסייע אני רואה שהוא לא כל כך מצליח לתת פתרונות ותשובות למצוקות. אני חושב שדיון כזה הוא דיון חיוני. אם מהדיון הזה לא נצליח להגיע לפתרונות מעשיים, אני מציע שנזמין לישיבה נוספת את ראש הממשלה.

אני לא מקל ראש בבקשה שלך, רק רציתי שתדע שהשלטון המקומי אמור לשבת בשבוע הבא עם ראש הממשלה. אני מקווה שראש הממשלה יהיה איש בשורה לשלטון המקומי.

הלוואי וראש הממשלה ייתן את מה כל מה שאתם רוצים. אם לא, ראש הממשלה צריך לבוא לוועדת הפנים. קודם כל שיבוא שר האוצר. אם שר האוצר לא ייתן את התשובות, אז ראש הממשלה ייתן את התשובות. הוא צריך לשמוע את הטענות ולתת דין וחשבון לציבור דרך הדיון של הכנסת בנושא הזה.

זה תהליך מתמשך שבו אנחנו באים לפה, מודים ליושב-ראש ועדת הפנים על הדיון, מתקיים דיון, מתלהטים, תומכים והקיצוץ ממשיך. קיצוץ מענקי איזון, קיצוץ מענקי פיתוח, כל מיני היטלים וגזרות שמושתות על הרשויות.


אמר פה חבר כנסת נכבד שהרשויות החזקות לא סופרות את החלשות. זה לא נכון. ברור לנו שכולנו בסירה אחת. היה פה גם ראש עיריית חולון. אנחנו ייצגנו את הרשויות החזקות. אנחנו מסתכלים על הדברים בעין אחת, מתואמים והולכים ביחד.

אני רוצה להצטרף לקודמי בעירייה, זאב ביילסקי. אני מציע שלפני שמזמינים את שר האוצר ואת ראש הממשלה, יזמינו את שר הפנים. שר הפנים צריך לבוא ולהסביר מה הוא עושה למעננו. הוא צריך להגיד ולהציג מה הוא עושה למען הרשויות. אם הוא יעשה כמיטב יכולתו המצב ישתנה. אין לי ספק בזה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש לך קצת קשרים איתו. אנחנו נשמח להצטרף ולדון יחד איתו לפני שחוק התקציב עולה. אנחנו נשמח לדון ולראות איך מקדמים את הנושאים של השלטון המקומי. אנחנו נמצאים בדקה ה-100, לא בדקה ה-90.

מותר לי להגן קצת על שר הפנים ולומר איזה מאבק הוא ניהל לטובת ראשי הרשויות. יש תוצאות. בכל זאת הוגדלו תקציבי מענקי האיזון בזכות המאבק של שר הפנים.

עשו את זה בשיטת העז. אחרי זה הוציאו אותה.

אני מסכים איתך שזה לא מספיק. אני חושב שצריך להגדיל את מענקי האיזון. אם לא מגדילים, אז לפחות לתת את ה-100%, לא להישאר עם 80%.

ה-100% זה 4 מיליארד.

זה מאבק צודק שצריך להתעקש עליו.

אני נמצא בכנסת כמעט 3 שנים ואין יום שלא מדברים על המצוקה של הרשויות המקומיות. השיטה הזאת של מנכ"ל משרד הפנים או של שר הפנים שזורקים את האחריות על משרד האוצר זה לא עניין אחראי. אם לשר הפנים לא טוב, הוא לא מסוגל, שיקום וילך הביתה. לא ייתכן שהוא לוקח אחריות מיניסטריאלית והכתובת היא אצל מישהו אחר.

אני מקווה שהמאבק של הפרד ומשול בין ראשי רשויות כדי שלא יהיו מאוגדים, מלוכדים יהיה מאבק שיישא פרי בהמשך. ראינו מה שהיה לפני שנה או פלוס, שלקחו כמה ראשי רשויות, ישבו איתם באיזה חדר צדדי, סגרו איזו שהיא עסקה ובסופו של דבר זה התפוצץ. אם המאבק לא יהיה עיקש ומשותף הוא לא יישא פרי.


יש אפליה מכוונת כלפי ראשי רשויות ערביות, דרוזיות והפריפריה. המדינה לא שמה עליהם. הדבר הזה צריך להיאמר בצורה ברורה וצלולה. יש כאלה שטוב להם ונוח להם למנות ועדות קרואות כדי לפתור בעיית ג'ובים של איזה מקורב של שר. למה מקצצים במענקי האיזון כשמביאים ועדה ממונה? בסופו של דבר הרשות נחנקת. באותם אזורים שאין אזורי תעשייה הם לא יכולים לגבות ארנונה. המעגל הוא אותו מעגל, הסחרור הוא אותו סחרור. אחר כך באים ואומרים שצריך חשב מלווה. באותה להיטות ששר הפנים רוצה לגרש את ילדי העובדים הזרים ובאותה להיטות שהוא רוצה להגן על חוק הנאמנות הדרקוני ומטומטם, הוא יכול גם להגן על ראשי הרשויות.


אני פונה ליושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה על מנת שיקיים דיון בשאלה איך יכול להיות שראשי רשויות מבקשים ממשרד הפנים לתת תשובות חיוביות או שליליות בעניין הארנונה וזה לוקח 5,6 חודשים, שנה. למה זה קורה? זה עניין בירוקרטי. למה שר הפנים או פקידי משרד הפנים לא יכולים לתת תשובה תוך חודש או חודשים לבקשה של ראש רשות אם להעלות ארנונה או לא להעלות ארנונה. אם זה היה נושא שקשור לישיבות, תאמין לי, הייתם מוצאים כסף.

הבעיה המרכזית טמונה בממשקים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. בציר העבודה יש ליקויים רבים מאוד שנבחנו גם ברמה האקדמית וגם ברמה האופרטיבית. אין ספק שהליקויים האלה גורמים לכך שמוטלות עלינו גזירות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהן . דוגמה שהועלתה פה היא היטל ההטמנה. דוגמה נוספת זה כל נושא התאגידים. אני אומר את זה כרשות שהקימה תאגיד. היום אני משלם לתאגיד על חשבון החינוך. הצעתי האופרטיבית היא שבכל אותן החלטות שמתקבלות בשלטון המרכזי, שהן בעלות זיקה ישירה לאחריות שלנו כשלטון מקומי, ראוי שתהיה בדיקה קצת יותר מעמיקה. נראה לי שיש זילות החלטה בין ההחלטות שמתקבלות פה לבין הגזרה שנופלת עלינו.


אני רוצה לנצל את הבמה ולבקש שתתחילו להתכנס כבר בימים אלה להוצאה של מיליארדים שנצטרך להוציא מקופת המדינה על גל המסתננים הפוקד את מדינת ישראל. אנחנו נמצאים היום במצב של 30 ומעלה אלף מסתננים שנמצאים במדינת ישראל. שאלתי את גברת טרנר אם גידול במספר התושבים מקנה לי זכויות. אני גדלתי ב-13% ובינתיים אני רק מוציא, אין לי הכנסות. יש לי בעיה עם זה שהגבול פרוץ וכל דכפין יכול להיכנס. אדוני היושב ראש, אני כל יום עומד בוואדי שלמה, בעין נטפים ורואה עשרות אנשים חודרים לגבולות מדינת ישראל. אני זועק לשמיים לעצור את הדבר הזה. עשיתי סיור עם ד"ר רודי ניסן ביום שלישי. הוא הזדעזע כמוני. אני קולט היום קליטה של אלפי אנשים מבלי שיש לי מסוגלות לקלוט אותם. זה נכון לתל אביב , זה נכון לאשדוד. שמעתי שגם עברו לבני ברק. אני מבקש בכל לשון של בקשה לחקור למה שר הביטחון לא מיישם את החלטת הממשלה כפי שהתקבלה ב-17,18 בחודש יולי.

אני לא רוצה לחזור על הדברים שראשי הרשויות כאן הטיבו לבטא לגבי המצוקה שהם עוברים בניהול המשאבים, בניהול התקציבים ובעבודות הפיתוח של הרשויות השונות. אני מסתכל על העניין באופן גלובאלי. בחומר שחילקו ובמצגת של השלטון המקומי אנחנו רואים שמענקי האיזון בשנת 2000 היו 4.2 מיליארד שקל. היום זה 2.4 מיליארד שקל. האם המטלות של הרשויות המקומיות פחתו מאז שנת 2000 עד היום? כולנו יודעים שבדיוק ההיפך. דברים שקשורים לפיתוח, למערכות חינוך, לאזורי תעשייה התגלגלו לפתחן של הרשויות המקומיות. נוסיף לכך שהרשויות המקומיות פעלו להתייעלות, לפיטורים. מה הן לא עשו עד עכשיו בשביל להסתדר. לא יכול להיות שב-10 שנים יורידו ב-40% ממענקי האיזון הריאליים של הרשויות המקומיות.

אני מסתכל על הכלכלה, על המשק, על התקציב של המדינה. המדינה מתפתחת כל שנה ב-4%, 5%. התקציב של המדינה גדל כל הזמן. המאזן יותר טוב. האוצר מדבר על הכלכלה שהיא איתנה וצועדת מהצלחה להצלחה. לאיפה הולך הכסף הזה אם הוא לא הולך לרשויות המקומיות? המנגנון של מענקי איזון הוא מנגנון של פיזור עושר. במקום שאתה אוסף עושר ויש לך גידול בהכנסות המדינה צריך מנגנון של פיזור. המנגנון הזה הוא מנגנון לקוי. מענקי האיזון הולכים ופוחתים. יש לנו מדינה עשירה ורשויות מקומיות חלשות ועניות. הדבר הזה זועק לשמיים.


הציעו כאן חבריי להביא את שר הפנים או את שר האוצר. צריך להביא גם את שר הפנים וגם את שר האוצר. אני בעד ראשי הרשויות, אני בעד המאבק, אני בעד להגדיל את מענקי האיזון. שר האוצר אומר שיש מספיק כסף, שהם לא מתייעלים והם לא מוציאים את הכסף בדרך הנכונה. צריך להביא את 2 השרים המכובדים לכאן. בסופו של דבר יש החלטה פוליטית, יש הרמת יד, הרמת אצבע בעד תקציב שמפלה את ראשי הרשויות המקומיות החלשות. אפשר להפעיל את הכוח של הקואליציה בכך ש-2.4 יתחילו במגמה של עלייה בחזרה למה שהיה בשנת 2000. הצעקה שיש כאן היא מצד כל ראשי הרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ, במיוחד של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. הצרה היא של כולם, לא רק של הרשויות המקומיות הערביות. מדובר בהתייחסות השלטון המרכזי לשלטון המקומי. צריך לחץ. חברי הקואליציה מעמידים פנים שהם בעד הרשויות המקומיות אבל הם מורידים את המענקים מ-4.2 ל-2.4.

אני קורא כאן את המסמך שכתב יושב-ראש מרכז השלטון המקומי. הייתי בחדרו לפני חצי שנה שבו הוא עדכן על הסיכום שהיה עם האוצר. הסיכום היה שבשנת 2011 ו-2012 תהיה הגדלה, אבל הנה אנחנו רואים שהייתה החלטת ממשלה שלא מתייחסת לסיפור הזה. אני מוחה על פגיעה בשמה של מדינת ישראל. הייתה פה התחייבות שלטונית והיו סיכומים ברורים שהוצגו שלא מתייחסים אליהם.

כל הסיכום מומש.

ל- 2011 ו-2012 יש 2.4. זה לא הסיכום.

אני אציג בפניך את הסיכום.

אם יש סיכום, לפחות שיעמדו בו. אני בהחלט ארים את הכפפה בעניין הזה של אישורי הארנונה. זאת שערורייה. אם צריך אני אקרא למבקר המדינה ועל פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה אני יורה לו לבדוק מדוע משרד הפנים מעכב תשובות לרשויות המקומיות. תוך שבועיים אני מכנס דיון. במידה ואני לא אקבל תשובות מבקר המדינה יבדוק את זה.


צודק חבר הכנסת סוויד שאמר שיש כאן חלוקה ברורה מאוד של הצבעות במליאה ובוועדות. ראשי הרשויות צריכים לדאוג שחברי הכנסת יילחמו את המלחמה שלהם. אני במלחמה הזאת, כי אני הייתי שותף לסיכום. אם יבוא ראש מרכז השלטון המקומי ויגיד שעומדים בסיכום, אני מניח את כלי המלחמה. בסופו של דבר מדובר בשמה של ממשלת ישראל.

חבר הכנסת חסון טעה בנתונים. כתוב כאן שלמרות שבסיס התקציב לשנת 2011 הוא 1.8 מיליארד שקל, דה-פקטו שר האוצר מכיר ב-2.4 מיליארד שקלים. שר האוצר וגם גורמי המקצוע במשרד האוצר מכירים בחשיבות של השלטון המקומי. השלטון המקומי מקבל מקום מאוד גבוה בסדרי העדיפויות של גורמי המקצוע ושל שר האוצר עצמו. בשנים 2009 ו-2010 בסיס התקציב היה 1.8 מיליארד שקל. כבר במארס 2010 נפגש שר האוצר עם מנכ"ל מרכז השלטון המקומי וסוכם להעלות את התקציב ל-2.5. במארס הובטח שהתקציב לשנת 2011 ו-2012 יהיה 2.4.

2.4 זה ה-81%?

צריך לחשב מה המודל באותה שנה.

למה אתם לא סוגרים פעם אחת ולתמיד את הפער הזה?

אני מבינה שהשלטון המקומי היה מעוניין לראות תקציב גבוה מ-2.4 מיליארד שקלים. צריך לזכור שבסיס התקציב היה 1.8 מיליארד שקלים. לשם הביאה אותנו הממשלה במהלך השנים האחרונות בגלל חינוך, ביטחון , בריאות. להוסיף את הכסף הזה למענק האיזון במארס לא היה פשוט. שר האוצר עמד בהתחייבות שלו והעלה. על אף שהיה גידול מאוד נמוך בין השנים 2010 ל-2011, לתחום השלטון המקומי נוסף סדר גודל של מיליארד שקלים בתכניות הבראה, מענקי פיתוח, רזרבת שר ומענק איזון. זה היה בתקופה שבה מעט מאוד משרדים גדלו. רובם הצטמצמו בגלל הצרכים הפיסקאליים. אנחנו מתחילים את השנה עם 2.4 מיליארד שקל כתקציב מקורי. יכול להיות שהתקציב יעלה במהלך השנה. זה תלוי בסביבה התקציבית, באחוזי הביצוע. אריה, הצגת תמונה שהקיצוץ במענק האיזון זהה לתקציבי ההבראה. אנחנו רואים גידול בשיעורי הגבייה וצמצום גירעונות. קרה משהו. המהלך של תכניות ההבראה פעל מהיסוד ושיפר דברים.

איך את מסבירה את זה שעכשיו יש כמעט 100 רשויות שצריכות תכניות הבראה?

כשאנחנו בודקים את הכניסה לתכניות הבראה המסקנה שלנו היא שבמרבית הרשויות - חוץ מכמה רשויות בודדות - הבעיה היא בשיעורי גבייה בארנונה.

אני יכול להגיד לך שבקריית מלאכי אחוזי הגבייה עלו ל-80%. ברגע שרואים שנכנס כסף מקצצים במענק האיזון. ראש העיר עבר 4 שנים עם חשב מלווה. בשנה שהוא היה מאוזן קיצצו לו במענק האיזון.

אני מבקש למחות על הצגת הדברים על ידי נציגת האוצר. חבר הכנסת סוויד אמר שהורידו אותנו מ-4.2 ל-2.4. הגברת טרנר אומרת שאנחנו צריכים להיות מרוצים כי היינו בשפל הרבה יותר גדול מ-2.4. מי שהוריד ל-1.8 זאת הייתה הממשלה. היא החליטה על זה בעקבות מה שהאוצר הביא לה מהמשתנים ומהאילוצים הפוליטיים. ההבטחה של שר האוצר במארס הייתה להתקדם ל-2.6 ב-2010. הוא הבטיח גם להקפיד על מתווה עולה של מענקי איזון לשנים הבאות, זאת אומרת 2.6 ב-2010, 2.8 ב-2011, 3 ב-2012. זאת ההבטחה על המתווה. על זה אנחנו הולכים. אם זה לא יהיה נצטרך להפעיל את כל הצעדים שאנחנו מאיימים בהם.

יש מכתב חתום משר האוצר לגבי מה שהוא מבטיח.

אני רוצה להודות לכל אלה שהשתתפו בדיון. אני בהחלט מקבל את הפנייה של חברי הכנסת לזמן לוועדה את שר הפנים ואת שר האוצר. אנחנו נשקול את זה רק לאחר הפגישה של ראשי הרשויות עם ראש הממשלה. אני רוצה לקוות שלא נצטרך להזמין את השרים לפה.

הוועדה מחזקת את ידם של ראשי השלטון המקומי במאבקם הצודק למען תושביהם. הוועדה מחזקת את שר הפנים במאבקו למען הרשויות וקוראת לו להמשיך במאבקו הצודק למען הרשויות המקומיות. הוועדה פונה לשר הפנים והאוצר לפעול לשחרור פניות הרשויות לתיקון חישובי הארנונה לאלתר. הוועדה דורשת מהממשלה להגדיל את מענקי האיזון ולהחזיר את המצב הקודם בתוואי עולה לקראת תקציב 2011,2012 עד לסך של 3 מיליארד שקל כפי שהיה בשנים עברו. הוועדה דורשת להעלות את תקציבי הפיתוח ולהחזיר את המצב לקדמותו בתוואי עולה עד לסדר גודל של 600 מיליון שקל. אין לי ציפיות ואני לא משלה את עצמי שהממשלה תעלה את זה בבת אחת. אם נלך על מתווה הדרגתי לאורך כמה שנים, אולי פעם אחת ולתמיד זה יסגור את הפערים. הוועדה קוראת לקדם את תכניות ההבראה שאושרו על פי קריטריונים, ולהזרים מיידית תקציבית על פי המתווה לאותן רשויות שאושרו להן תכניות הבראה. רבותי, אני מודה לכם. אני מאוד מקווה שלא נצטרך לקיים עוד דיון בוועדה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00