PAGE
19
הוועדה למאבק בנגע הסמים

11.10.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 33

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים

יום שני, ג' בחשון התשע"א (11 באוקטובר 2010), שעה 11:00

מרכזי חלוקת תחליף סם – מעקב (2.8.2010)

חברי הוועדה: מוחמד ברכה – היו"ר



נסים זאב

יעקב בן יזרי

- שר הבריאות לשעבר

פאולה רושקה
- מנהלת המח' לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות



עופר לוי


- מנהל תחום נכסים ושירותים, משרד הבריאות



חיים מהל

- ראש תחום טיפול ושיקום – המשרד לביטחון פנים



שבתאי לויט

- מנהל מרכז מתדון ירושלים

דוד אזולאי

- ועד עובדי מרכזי המתדון



משה בלומנפלד

- ועד עובדי מרכזי המתדון



מוניר סיאם

- ועד עובדי מרכזי המתדון



שי כהן


- ועד עובדי מרכזי המתדון



יחזקאל שרפקי

- ועד עובדי מרכזי המתדון



נועם כץ


- ועד עובדי מרכזי המתדון



רמי אדוט

- רכז תחום בריאות, האגודה לזכויות האזרח



שמואל ברוך לבקוביץ
- עיריית תל אביב-יפו



רות מדר

בת שבע פנחסוב

מרכזי חלוקת תחליף סם – מעקב (2.8.2010)

שלום לכולם וברוכים הבאים. אחרי הפגרה שלא היתה כל כך פגרה אנחנו חוזרים לישיבות. למרבה הצער, אנחנו חוזרים לנושא שהתגלגל על השולחן הזה תקופה ארוכה והוא ענין המתדון. אני מבין שמשרד הבריאות אמור לספר לנו מה קורה עכשיו, איפה אנחנו עומדים ולאחר מכן, נפתח בדיון ונעיר את ההערות המתבקשות וננסה להתקדם.


זה לא סוד שאנחנו לא התלהבנו מהמכרז וחשבנו שזה שירות שהמדינה צריכה לתת. על אחת כמה וכמה לא התלהבנו מהעבודה שגם גופים פרטיים למטרות רווח יכולים לגשת למכרז אבל אנחנו נשמע ואחר כך נעיר את ההערות שלנו.

שלום. בדיון האחרון המכרז פורסם בנוסח אחרי הסיכומים שהיו פה בהסכמה, שאת חלקם ביקש היושב ראש, והכנסנו אותם לתוך המכרז. נגד המכרז הוגשו שתי עתירות, האחת של האגודה לבריאות הציבור ואחת של האגודה לזכויות האזרח. היתה התדיינות משפטית סביב מספר נושאים. אחד מהם היה מסמך המדיניות שצורף למכרז ונשלח לכל המשתתפים במכרז וכן, הנושא של קביעת הקריטריונים בנושא של רציפות והעסקת כוח האדם מהזכיין הנוכחי שמספק את השירות. היו עוד דברים שונים של בקרה ופיקוח אבל אני לא חושב שהיה שם משהו מהותי. הם תקפו את נושא המחיר כמובן. ההליך המשפטי הסתיים בסביבות חודש אוגוסט בהחלטה שלא פתחנו מעטפות של המכרז כפי שהוא פורסם, למרות שהוגשו הצעות, לא פתחנו אותן והן הוחזרו לפונים. הכנסנו שינויים במספר דברים בתוך המכרז הנוכחי - -

שנוגעים לתמחור?

התמחור לא השתנה למרות שאנחנו חושבים שיש מקום לשנות את התמחור. הנושא של השתתפות המטופלים בטיפול – בצענו השתתפות דיפרנציאלית במחיר למשתתף. זה היה חלק מנושא הדיון - -

כתוצאה מזה, סך הכל ההשתתפות עלתה?

סך הכל היא חולקה לשתי מדרגות - -

זה כאילו אותו סכום אבל עשיתם דיפרנציאציה.

לא, יש אבחנה בין מטופל שהוא נקי לבין מטופל שעדין משתמש. בוצע השינוי הזה ובוצע שינוי בהתחייבות של הספק העתידי לקלוט כוח אדם מהזכיין הנוכחי. ביצענו הגדלה בנושא הזה.

למה אתה לא אומר דברים קונקרטיים? עשו הגדלה, כמה, איך, מה היה, מה עכשיו?

המכרז עומד להתפרסם ואני לא יודע כמה אני יכול לדבר. יושבים פה מציעים פוטנציאליים ממול ואני לא יודע - -

אבל תנאי המכרז לא ישתנו בעקבות מה שתגיד לכאן או לכאן וזה תקף - -

אני מוכן להציג את זה בפני היושב ראש וחברי הוועדה.

הרי זה עצם הדיון. אני רוצה להבין: הדיון כאן מתנהל בשתי רמות. הדעה של הוועדה היא שלא צריך מכרז והשירות היה צריך להיות מוגש על ידי המדינה או קופות החולים. במידה ויש מכרז, הדיון כאן הוא על תנאי המכרז, על הדברים האלה שאתה רוצה לומר או לא. אני חושב שאתה צריך לומר את הדברים.

זה יתפרסם הרי בדברי הכנסת.

כשזה יתפרסם הכל יהיה פומבי ולכולי עלמא.

רבותי, אתם לא מרגישים שאני שואל את השאלות הנכונות?

אני מוכן, אם תיתן לי רשות לדבר עם היועץ המשפטי שלי ואני - -

סליחה, בלי להיכנס לתנאי המכרז, מה נותן המכרז מאשר בלי מכרז?

תראה, עד עכשיו פעלנו בלי מכרז.

אני מבין, אבל נראה לך שעם מכרז יהיה יותר טוב, יותר נכון?

פעלנו בפטור ממכרז שלמעשה זה לא מכרז. ההתקשרות היתה בפטור. בדיון הקודם שהיה במשרד האוצר סוכם שבסוף השנה הפטור הזה יסתיים והתחייבנו לצאת למכרז וזה מה שעשינו.

אני מבין, אבל בתוצאה נראה לך שיותר נכון מבחינה מקצועית, מבחינת העלויות - -

מבחינה מקצועית - -

הממשלה יכולה לטעות שעל כל דבר צריכים מכרז. זה לא כך תמיד. בעבר היו מגרשים ללא מכרז. מינהל מקרקעי ישראל נתן מגרשים במיליונים רבים בלי מכרז למוסדות.

למוסדות זה משהו אחר.

זה פחות חשוב אם זה שייך לכלל? אני לא חושב שזה פחות חשוב.

דרשנו יותר ניסיון מבחינת תנאי סף. נדרש יותר ניסיון של פסיכולוג קליני כך שמבחינה מקצועית - -

מר לוי, אתה רוצה להתייעץ עם היועץ המשפטי שלך? דוקטור פאולה תמשיך לדבר ואתה תחזור אלינו עם תשובה. תדעו שאנחנו יכולים גם ליזום מהלך של ישיבה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולהכניס את כל הענין הזה לאחריות המדינה במסגרת החוק והחקיקה.

ככה צריך להיות.

אני יודע שאתם מסכימים. אם משרד הבריאות יודיע לנו שהוא מסכים, אנחנו נפסיק את הישיבה ונלך למהלך הזה מיד. אתם מסכימים?

אני צריכה לדבר גם עם מישהו מעלי. לא רק אני קובעת. ברור שבזמנו, אילו הנושא הזה היה עובר דרך הרפורמה, הכל היה הרבה יותר טוב כי בעבר, בדיונים שהיו לפני המון שנים, היה מדובר שקודם בריאות הנפש תעבור ובשלב הבא גם התמכרויות. עכשיו אנחנו בשלב הזה שבריאות הנפש אמורה לעבור, אז אנחנו היינו אמורים להיות השלב הבא.

כל שלב לקח 15 שנה.

היה דיון שגם דוקטור גדי לובין היה פה, והוא אמר "הלוואי שיכולנו אבל כרגע זה בלתי אפשרי". הקופות לא הסכימו לזה גם - -

באותו דיון היה גם שר הבריאות כאשר ישבנו בלשכתו והדברים נאמרו. אבל עדין אני לא יכול להבין מה הרציו של ההתנהלות של משרד הבריאות בענין הזה. זה לא חיסכון תקציבי ולא שירות יעיל יותר ולא שום דבר. אני לא מבין אלא אם יש גורמים אינטרסנטיים בתוך משרד הבריאות שרוצים להעביר את זה לגורמים אינטרסנטיים מחוץ למשרד הבריאות. אני יודע שהדברים שאני אומר קשים אבל...

היתה גם דרישה ממבקר המדינה שזה יעבור למכרז. זה לא רק אנחנו, זה האוצר ומבקר המדינה דרשו מאתנו - -

כי המהלך השני צריך חקיקה ואנחנו מוכנים ליזום את החקיקה הזאת בוועדת העבודה והרווחה.

אני רוצה לומר כמה דברים שקרו בשנה הזאת גם בעקבות המצוקה וזה שהפסקנו זמנית לקבל מטופלים בגלל שנגמרו התקציבים. אנחנו השנה הזאת פתרנו את זה. השנה הזאת 150 מכסות נוספות הוספו ובבוקר קיבלתי מסר מהנהלת המשרד שגם לשנה הבאה יאפשרו את הגדלת המספר, ויכול להיות שגם סביב התקציב ננסה להגדיל את התקציב של המתדון כי באמת גם המנכ"ל החדש מבין את החשיבות שהנושא של טיפול תרופתי ממושך הוזנח מספר שנים ולא חולקו מספיק תקציבים לנושא הזה. אני לא יכולה להגיד לך היום בכמה הוא יוגדל אבל באמת יש מסר של רצינות ורצון להעלות את מספר המכסות בתחום של טיפול במתדון.


לגבי השינוי - -

זה עוד לפני המכרז.

כן, לפני המכרז. דבר נוסף לגבי השינויים שנעשו במכרז החדש שעומד להתפרסם בעקבות כל מיני תלונות לגבי המדיניות שחולקה מאוחר מדי, לא בזמנך, וגם היו בה הרבה מאוד ליקויים. אנחנו עבדנו באופן מאוד רציני וכתבנו את זה מחדש ותיקנו עד כמה שניתן את הליקויים שהיו שם. הוספנו, כחלק אינטגראלי מהמדיניות, נהלים שנדרשים להשלמת המדיניות. יש נהלים שבעצם לא צורפו בהתחלה ואני מקווה שהנושא הזה טופל נכון.

בנושא של התמחור נאמר ששום דבר לא השתנה. הזמינות של המכרז לגופים למטרות רווח, זה עדין קיים?

כן.

אז מה שיניתם?

גם הכוח אדם וגם הדרישות של הצוות המטפל יותר קשות. כמו כן, הבהרנו בבירור שגם מי שיזכה מחויב להדריך ולהכשיר את הצוות ללא קשר להדרכות והכשרות שהמשרד עושה. הם בעצמם חייבים כל הזמן להעלות את הרמה המקצועית של הצוות.

לגבי הנושא של עופר - -

הרושם שלי הוא שאתם מנסים לפתור את הבעיות הטכניות ולעמוד במכרז תקין אבל לנושאים המהותיים אין שום התייחסות בבחינה מחדש. לא תמחור, לא גופים שלא למטרות רווח. גופים למטרות רווח, אנחנו יודעים מאיפה ירוויחו. הם ירוויחו על חשבון האנשים ועל חשבון המטופלים. דבר שלישי, אנחנו לא יודעים מה השינוי בענין של המשך העסקת כוח העבודה הנוכחי.


בבקשה מר לבקוביץ.

בוקר טוב. אני סמנכ"ל בעיריית תל-אביב יפו. ארחנו אותך ביפו לפני כחודשיים. אני רוצה להציג את הנושא מהפן של המהות ומהפן של השטח. יש משרדים, כבודם במקומם מונח, אבל בסיכומו של דבר המטופלים נמצאים בשטח.

אני מוביל מזה כשנה רעיון וחשיבה אסטרטגית יחד עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ויחד עם דוקטור גדי לובין ופאולה, ואת הפגישה האחרונה קיימנו רק לפני חודשיים. טענתי היא שאין ללכת החוצה ולהוציא את הנושא הזה לידיים פרטיות במכרז כזה או אחר משום שהנושא הזה היום, במדינה, ואני מדבר מדם לבי וסליחה על התחושה הזאת כי אני מלווה את הנושא הזה 10 שנים מקרוב ובצמוד. הנושא הזה מוזנח מאוד במשך השנים. הוא נמצא בחצר האחורית של כל משרד ומשרד. משרד הרווחה, שזה המטופלים שלו, לא נותן את ידו לתוך הענין וטענתי היא כזאת: הוקם לפני 20 שנה בערך חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול. אם תקרא את תמצית החוק והמטרות, ויש לי את זה פה, לדעתי זו יחידת סמך שפעם היתה במשרד ראש הממשלה ובקדנציה הזאת היא במשרד לביטחון פנים. היא בדיוק הגוף המרכזי שיכול לתכלל את כל הפעילות הזאת במסגרת ועדה מקצועית שיהיו חברים בה: משרד הבריאות, הרשות, משרד הרווחה וביטוח לאומי לענין השיקום. אני טוען שבמסגרת הרשות, שאין לה כרגע את המנגנון התפעולי, אפשר להקים את הנושא הזה. לא צריך ללכת למכרז כי התקציבים קיימים וצריכים לרתום את כל המשרדים לענין ולהוביל את כל המהלך הזה לפסים אמיתיים.

באותה הזדמנות, וזה מתקשר לענין, אני רוצה לומר - -

לדעתך צריך מכרז?

אני מסתובב בכל הארץ ואני אומר לך שברגע שאתה מוציא את זה לגורמים פרטיים ויש פה מימד של רווח ועלות-תועלת על פניו, הסיכוי לבוא ולפתח את הענין בדגש על רווחת המטופל ילך ויצטמצם. אני לא יכול להגיד לך שזה יפגע אבל מטבע הדברים מה שאתה מוציא החוצה, יש נושא של עלות-תועלת ויש נושא של רווח ואכן זה עלול ללכת לכיוון הזה.

זה יכול ללכת רק לכיוון הזה.

אני לא בדקתי אז אני נזהר.

בישיבה בקדנציה הקודמת כבודו היה יו"ר, והניחו הצעת חוק להקים בכל יישוב מעל 50 אלף תושבים מרכז לשיקום תרופתי ממושך. ופה אני אומר בסוגריים שאני מבקש לחדש את ההצעה ולהוסיף לה ולהוסיף לה דבר אחד - -

ההצעה קיימת. איפה פיני? נשמע את השלטון המקומי.

כבודו, תכף פיני גם ידבר, ישבנו עם פיני.

תכף אנחנו נתקן את מה שדרוש תיקון ויש הסכמה של הממשלה.

אדוני, תיקון אחד וראית את זה במודל אצלנו, שלא רק להקים מרכז בכל רשות אלא למרכז הזה שיוקם יהיה בצירוף מועדון חברתי ומרכז שיקומי בשיתוף עם ביטוח לאומי והרווחה, כדי שהמטופלים שמגיעים למרכז לא ירוצו החוצה וימשיכו לגנוב, ימשיכו לסחור בסמים, ימשיכו לפרוץ למכוניות. אנחנו נתקלים בהם בחיי היומיום ואנחנו יודעים בדיוק מה קורה בתוך הענין הזה. לדוגמה: אם בעיר תל-אביב יפו ישנם 3 מרכזים שמטפלים בכ-1000 איש ו-50% מהם אינם תושבי העיר... אם אני אקח רק את ראשל"צ, חולון ובת ים – זה 260 מטופלים שלהם שיש בתחנה. אז אנחנו צריכים לבוא ולהתחנן אחרי ראשי הרשויות שזורקים אותנו מהדלת ואומרים: לנו אין בכלל מסוממים. בוודאי שאין לו כי כולם מקבלים טיפול בתל אביב וביפו.


אני לא מחפש רק את הפתרון של העיר שלנו, למרות שאני חושב שהעיר תל-אביב יפו נתנה את חלקה במשך שנים וצריכה לצאת קריאה מהוועדה, קריאה מהוועדה המשותפת המקצועית, לעשות סדר בענין, לעשות פה חריש עמוק ולתת, סוף סוף, למטופלים האלה את מה שמגיע להם. בחינה יסודית, לא להחריש את הנושא, ולדאוג שברשויות האחרות יקומו מרכזים.

אתה בעצם אומר שגם ההשתתפות התקציבית צריכה להיות מכל אותן ערים - -

בוודאי.

ובעצם יש את הנתונים, כל אחד במקום מגוריו. זאת אומרת, אין בעיה לדעת מהיכן כל אחד הגיע.

אתה מאוד צודק. היום יש בעיה בטיפול פסיכו-סוציאלי - -

אז מספיק שהעיר סופגת את זה ומטפלת - -

יפה. פה היתה המחלוקת במרכז לשלטון המקומי וזה מה שטעון תיקון.

עוד משפט בענין שלך: לתת את התרופה, הוא יחסית החלק הקל, וסליחה שאני אומר את זה. מביאים את התקציב ונותנים את התרופה. הנושא של הטיפול הפסיכו-סוציאלי המלווה, מטופלים שמנודים מהמשפחות שלהם, שזרוקים ברחוב – מי מטפל בהם? ואז מה קורה? הרשויות בכלל לא מכירות אותם וזה מטופלים שלהן. אז אחד מהשניים - -

זה לא מטופלים שלהם, זה מטופלים של משרד הבריאות ושל קופות החולים. בא לא נבלבל מי אחראי פה.

סליחה גברתי, תני לסיים את דבריי ואת תגידי מה שאת רוצה. או שהרשויות יתנו את העובדים הסוציאליים שלהן, שיבואו ויטפלו במטופלים שלהם גם במרכזים הקיימים כרגע, או שיתנו כסף כדי ליצור מצב שהאנשים האלה יחזרו לחיים נורמאליים עד כמה שניתן. תודה.

הנקודה ברורה. אנחנו נחזור לנושא הזה אבל לפני כן נשמע את מר לוי.

המכרז, כפי שאמרתי, תהיה התחייבות של היזם לקלוט 50% מכוח האדם הנוכחי, ואנחנו ניתן יתרון של עוד 20% לספק שיקלוט כוח אדם עד 70% - -

עוד 20%?

עוד 20%. אנחנו ניתן את זה יתרון למי שיקלוט כוח אדם כך שאנחנו מחליפים את הרצף התפעולי מבחינת העובדים ושימור הידע. נכנס נושא של הצגת תכנית עבודה ותכנית עסקית. אנחנו רוצים לראות איך הוא מתכוון להפעיל את השירות, באיזו דרך פועלת תכנית העבודה שלו ואנחנו נבחן את זה. הגדרתי את מסמך המדיניות שמגדיר את תפקידי הצוות, את פירוט הנהלים של האגף לבריאות הנפש וכל מה שקשור לפעילות של המפעיל. אלה עיקר - -

מהם תנאי הסף - -

תנאי הסף לא שונו.

והקריטריונים להוספת - -

פירטתי. אמרתי מה נוסף.

זאת אומרת שתנאי הסף לא שונו.

לא שונו.

רמת התמחור שאתם קבעתם, האם היא טובה לקופות החולים על מנת שיפעילו את הענין?

לדעתנו כן. קופות החולים אומרות שהן לא יכולות לספק שירות נאות למטופל.

אני לא יודע על בסיס מה שהם אומרים את זה. אצלנו ישב אגף התקציבים שלנו במשרד, בהתאם לרמות כוח האדם ורמות השכר הנלוות במשרד הבריאות שהן פחות או יותר גם בקופות, והם יכולים לתת את השירות הזה יחד עם כל האמצעים ושכירות המבנה וכל מה שנדרש. אני לא רואה בעיה עם זה.

אני מנהל מרכז "סלע" בבאר שבע, לא בשם האגודה. אני לא מבין את ה"דאבל סטנדרטים". יש שני מרכזים של המדינה שלא היו עוברים שום תנאי סף, לא מבחינת מבנה, לא מבחינת כוח אדם וזאת פשוט בדיחה. לא יכול להיות שיהיו שני תנאי סף או שני קריטריונים גם למדינה וגם למכרז לאדם פרטי.

הוא מדבר על דוקטור ממן ודוקטור - -

בסדר, הוא מכיר את זה. לא יתכן שביפו יעבדו בבנין מאסבסט, בבאר שבע הבנין קטן מדי. לא ברור לי, חצי רופא עובד וכאן אתה דורש מאתנו 4 רופאים. התמחור, אני לא מבין איך הוא מתאים עם השכר דירה, וראיתי את השכר דירה ולא נוכל לעמוד בזה לדעתי, ואני מדבר בשם עצמי, ובדקתי את זה.

אתם בהחלט יכולים לעמוד בזה אבל עם רמת שירותים הרבה יותר נמוכה.

להיפך, הוא אומר שהדרישות שלנו במכרז הרבה יותר גבוהות מזו של המדינה.

לא, לא. מהמדינה אתה לא דורש - -

אז ברור שזה מעלה את הסטנדרטים. לגבי באר שבע, והזכרנו את ההחלטה האסטרטגית הזאת גם בדיונים הקודמים, וזה המהלך שגם עשינו בתל-אביב יפו, השכירות של המבנה היא באמצעות משרד הבריאות. אנחנו רוצים לשמר את המקום ולהבטיח שיש מקום מתאים לסוג השירות הזה. יחד אתך רצתי במשך שנתיים לבאר שבע כדי להשיג את כל האישורים, והשכירות בוצעה משירות המדינה. אותו דבר יחד עם ברוך, ביצענו את המהלך להעברת התחנה משדרות ירושלים ביפו לרחוב הרכבת, ושדרגנו את השירות למודל הזה, שברוך דיבר עליו עכשיו.

מה שאתה אומר מוכיח שוב עד כמה נחוץ שהענין הזה יישאר בידי המדינה ובאחריות המדינה. אתה נותן את ההוכחה לדבר ההפוך של המכרז. אם רצת אתה, כנציג של המשרד, לפה ולשם מתוך אחריות למצוא מקום הולם כולל לעמוד בתנאי התשלום וכולי, זה מוכיח שוב עד כמה חשובה אחריות המדינה בענין הזה, ולא להוציא את זה לגופים פרטיים. או אחריות המדינה או קופות חולים אבל קופות החולים לא יקבלו את זה ברמת התמחור הנוכחית.


גלעד, תגיד מה שרצית להגיד.

זה נאמר לנו כששאלנו למה לא קופות החולים? קופות החולים לא יקבלו את זה בתמחור הקיים. קופות החולים יגידו שאם הן לוקחות על זה אחריות, ואת זה אמרנו בישיבה פה, אצל סגן השר, הן לא תיקחנה את זה בתמחיר הזה. ואם קופות החולים לא תיקחנה את זה בתמחיר הזה כנראה שהתמחיר הזה לא מספיק טוב - -

קופות החולים שזה גוף ממוסד וגדול, שיש לו תשתית וכולי.

קופות החולים עובדות בקפיטציה, בהנחה שהתמחור שנכנס אן-בלוק לקפיטציה, - -

שאלנו למה לא קופות החולים. נאמר לנו שקופות החולים ידרשו תמחור אחר שהמשרד מסוגל להציע היום.

אנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות מתמשך מיוני 2009. ביוני 2009 היה צריך לצאת מכרז ועד ה-1 בינואר 2010 היה צריך לדעת מי הספק וכולי.

מ-2006...

לא, מ-2006 היה חוזה פטור ממכרז עד 2009. אנחנו כבר שנה וחצי במצב הזה. יש מצב כרגע שלאגודה יש חוזה עם משרד הבריאות עד ה-31 בדצמבר. אני לא יודע מתי אתם הולכים לצאת עם המכרז החדש, אבל אני לא רואה שזה ייקח פחות מ-5 חודשים עד שיתייצב ספק חדש. אתם נותנים לו 90 יום עד שתוציאו, עד שישאלו שאלות, עד שיקבלו תשובות בכתב.


אני מבקש, כדי להקטין את הזעזועים שבין כה וכה קיימים, לשבת עם יהודה לפני שמוציאים מכתבי שימוע ב-15 בנובמבר, ולפני שמוציאים מכתבי פיטורין ב-1 בדצמבר, לשבת אתו ולהגיד שעד ה-1 ביוני זה ממשיך ככה. במהלך חצי השנה האחרונה עזבו 4 עובדים ואנחנו צריכים לקבל 4 עובדים אחרים. זו לא אטרקציה גדולה לקבל עובד כשאתה אומר שיחתמו אתך עד ה-31 בדצמבר ואחר כך יחתמו אתך עד ה-31 בינואר. ישבנו פה בנובמבר שנה שעברה ויהודה אמר: בואו תחתמו אתנו, יש לי עד יוני. ישבו נציגים - -

רצו לתת 3 ו-6 חודשים וכל הסיפור.

אני מציע שנלמד מהסיפור הזה, וקודם כל, תפתרו את הבעיה אם אתם רוצים שיהיה רצף של עובדים והם ימשיכו אצל הספק החדש, אז צריך לשמר אותם. זה לגבי נושא הרצף.


הנושא השני - אני שואל את משרד הבריאות: האם השוויתם כמה עולה מרפאה במשרד הבריאות מול מרפאה של יהודה? יש להם שתי מרפאות כאלה שאתם מפעילים... לא, 3 בעצם, גם דוקטור שופרא. אני שואל אם השוויתם איזו מרפאה יותר יקרה, נותנת יותר שירות, מקיימת יותר מגעים. יש כל מיני דרכים לבדוק את זה. יש עכשיו הזדמנות, יש שני סוגים של מרפאות ואפשר לבדוק. יכול להיות שאתם משלמים במשרד הבריאות הרבה יותר יקר על המרפאות שלכם ויכול להיות גם ההיפך. אני לא יודע. אני שואל אם זה נבדק?

אני רוצה לשמוע את תגובת ועדת העובדים לגבי מה שנאמר עכשיו.

קודם כל, אני מצטרף לתיאור של שבתאי בנוגע לחוסר הוודאות המתמשך שאנחנו מצויים בו. זה כמובן מצב שמשפיע גם על המטופלים. מטופלים, כדרך העולם, מחפשים איזה שהוא ביטחון מינימאלי. רצות שמועות לכל הכיוונים. מטופלים שואלים אותי בכל בוקר: שמענו שהאריכו בעוד שנה, אחרים שמעו שמחר אנחנו עוזבים. אני לא יודע להגיד להם בעצמי ולתת להם תשובות יותר מדי טובות כי אנחנו, בעצמנו, לא כל כך יודעים מה קורה. המצב הזה הוא מצב שמעורר חרדה גם בקרב מטופלים וגם בקרב עובדים. אפשר להגיד שהוא מצב משתק.


לצערי, למרות כל הניסיונות אני חייב להגיד שדוקטור לובין פגש אותנו פעמיים והקשיב לנו לפחות. לא קיבלנו ממנו שום תשובה אבל אני חייב להגיד שהוא לפחות הקשיב, וזה כבר היה שינוי חיובי כל שהוא. לצערנו, למרות שביקשנו תשובות - -

אבל קיבלת עכשיו תשובה...

לא קיבלנו... התשובה הזאת, אני לא כל כך יודע איך להתייחס אליה. יש 50% מהעובדים, כך אני מבין, שאמורים להמשיך. השאלה היא האם מובטח שהם ימשיכו באותם תנאים?

כדי שאני אבין: אמרת 50 ועוד 20?

לא, 20 נקודות במכרז תמורת התחייבות להעסיק 50% - -

לא, לא.

50% כתנאי סף ועוד 20% מתוספת - -

כמה נקודות?

10%.

אני מעדיף להתייחס לנושא של ה-50, אני לא בטוח כמה הניקוד ישפיע על הענין של עוד 20. ראשית, יש פה שאלה האם מובטחים התנאים, האם חייבים להמשיך להעסיק באותם תנאים? דבר נוסף שאני יכול להגיד בהקשר הזה הוא שבמקרה כזה, אני מניח שדי ברור איזה עובדים יוצע להם להמשיך ואיזה לא. העובדים המנוסים יותר, שעולים יותר למעסיק, אני מניח שהמעסיק פחות ירצה לשמר אותם במערכת. אני עדין חושב שהתמחור שמוצע, כמו שגם שמענו שכנראה יש עוד שותפים לדעה הזאת, הוא לא ריאלי. לכן, במצב כזה, כמו שאמרנו בעבר, כשיש תמחור שהוא לא ריאלי ויש גוף של מטרת רווח, ברור מה יפגע וברור איך זה יעבוד. בעיניי זו לא תשובה מספקת.

חשוב לי להוסיף על זה מילה, שאנחנו ערים למה שקורה עם אחיות בתי הספר, בריאות התלמיד. למרות שאנחנו לא הארגון היציג שלהם, כוח לעובדים לא מייצג אותם אלא ההסתדרות, הן פונות בעשרות להתייעץ מה לעשות מול החוזה הפוגעני של חברת "נטלי". זה חוזה פוגעני, שיש לי פה דוגמה, אם מישהו ירצה לראות, מול הנחיית ההסתדרות שלא לחתום על החוזה הזה בגלל שלא נוהל אתם משא ומתן על ידי "נטלי", וזאת למרות ש"נטלי" קיבלה את המכרז בתנאי התחייבות מחמירים מאלה שכרגע מציג לנו המשרד במכרז הזה.


לכן, יש בעיה אמיתית ביישום של תנאי כזה. אני חושש שאין למשרד מנגנון, ואנחנו רואים את זה במקרה שלב ריאות התלמיד, לאכוף את ההתחייבות הזאת. ההתחייבות הזאת כרגע לא מקוימת בצורה שמגנה על העובדות, במקרה של בריאות התלמיד. יש לי פה מספר פניות כתובות, אם מישהו ירצה לראות אותן, על מה מדובר כשאני אומר "חוזה פוגעני" בחברת "נטלי", וכשאני אומר שאין כלי למשרד לאכוף את ההתחייבות הזאת שהיתה במכרז.

אני רוצה להגיד כמה דברים מנקודת מבטי, ברשות למלחמה בסמים: א. ההצעה שברוך העלה פה בנושא ניהול כל המערכת על ידי הרשות למלחמה בסמים או גוף אחר, אני בהחלט חושב שזה היה צריך להישאר בידי הממשלה, והטיפול היה צריך להיות על ידי גוף שמפעיל את זה. הרשות למלחמה בסמים יכולה על פי חוק אבל היא לא מחויבת על פי חוק, ואני אומר דוגרי שאני לא רואה את מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים הנוכחי לוקח את זה על עצמו, הוא לא מעוניין בזה וצריך לדעת את זה. אז יש פה איזו הסתייגות וצריך להבין את זה. כיום זה לא עומד על הפרק.


אגב, גם מבחינה חוקית זה בעייתי כי אין לנו תקנים לזה, אין לנו מנגנון לזה וזה לא דבר של "מהיום למחר". נקודה שנייה – אני רוצה להגיד למשרד הבריאות שאם כבר נושא עומד על הפרק, יש איזו שהיא בעיה גדולה בנושא הטיפול הרפואי במכורים לסמים. אם אנחנו בודקים מה מצבנו בעולם מבחינת הסטנדרטים הקיימים, אז אם אנחנו בודקים כמה מיטות יש לנו לאשפוז או טיפוליות ל-100 אלף איש במדינת ישראל, אנחנו עומדים כמעט בשיא עולמי. השיא הוא של מערב אירופה, עם 10.4 מיטות ל-100 אלף איש ופה, בארץ ישראל הקטנה אנחנו עם 10.2 מיטות, וזה הרבה מעבר לרוב העולם. אם אנחנו הולכים על הטיפול התרופתי, בעוד שבמערב אירופה 70% מהמכורים מקבלים טיפול תרופתי, פה, בארץ, אנחנו על כמה עשרות אחוזים פחות וצריך לדעת את זה. הנקודה הזאת מאוד מהותית כיוון שבערך 20% מהמכורים מצליחים להיגמל לחלוטין. זאת אומרת, 80% האחרים הם אלה שאתה רוצה להביא לטיפול תרופתי, וכשאומרים לך באירופה 70%, זה שבע שמיניות מתוכם וזה המון. אנחנו הרבה הרבה למטה. גם היום במכרז אין מספיק מכסות לענין הזה. לא יכולה להיות סיטואציה שאדם אומר שהוא לא רוצה להזריק הרואין, הוא רוצה לקחת מתדון ואומרים לו: חכה בתור חודשיים או שלושה. זה פשוט לא יתכן ואין דבר כזה. זה אומר שעדין לא מתייחסים לזה כחלק ממערך הרפואה. יש פה בעיה.


לגבי העובדים – אני מוכרח להגיד, ואני אומר את זה כאזרח, שיש לי פה בעיה. אני חושב שהמכרז הוגן בענין הזה, שדורש 50% +20% , הוא דורש בעצם ש-70% יקלטו. אבל לו אני זוכה במכרז, ואני אדם פרטי, הייתי אומר: טוב, אם זה 70% אני אקח את אלה שעולים לי הכי פחות שם ולא את הכי טובים אלא את הכי זולים. ואז, מה שקורה הוא שבעצם אנשים טובים יפלטו מהמערכת. אין לי תשובה לזה אבל - -

אתה חייב לקחת את הרופא ואת הפסיכולוג ואת העובד הסוציאלי. אתה חייב - -

אבל יש עובד סוציאלי עם תואר שני וותק, ויש עובד סוציאלי שאתמול סיים ללמוד, יש אחד עם ניסיון ויש אחד בלי.

בסדר, אז אחרי חצי שנה ישלח אותם הביתה.

לא, הדרישה היא למשך שנתיים.

רק אסיים: לדעתי יש פה בעיה, ולטעמי, ואני אומר שוב, כאזרח, מעמד העובד במדינת ישראל נשחק בצורה מאוד רצינית, ופה אנחנו רואים עוד שחיקה, וחבל שזה קורה דווקא על ידי הממשלה.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. שתי הערות ושאלה. הערה אחת: ניתנה דוגמה של "נטלי", שזכתה בשני מכרזים ואני חושב שבאמת שווה להסתכל על זה. רק לאחרונה זה קרה, בשנים האחרונות. אותה חברה זכתה בשני מכרזים ואני שואל את עצמי אם הם לא יזכו גם במכרז הזה, מי ייגש לזה? בכל אופן, כדאי לבדוק את ענין "נטלי".


לענין העברה לקופות החולים – לפעמים אני מרגיש שאני שומע מהדרג המקצועי במשרד הבריאות איזו שהיא הבנה, אולי מתוך ייאוש, שכל הניסיונות האלה, הגיע הזמן להפסיק אותם. אני חושב שאם הדרג המקצועי ילך ויגיש הצעה מקצועית של איך אפשר להעביר את זה לקופות, ניתן להגיע עם הקופות להרבה מאוד הבנות, כמו שעושים מהרפורמה לבריאות הנפש ענין לא פחות מסובך. בסך הכל זה שירות קטן יחסית לכל הרפורמה. אני מקווה שאפשר יהיה לקדם את זה לכיוון דיון בוועדת העבודה ולראות מה העמדות בענין הזה.

שאלה: בדיון הקודם עלה ענין המכסות הנוכחיות. אני יודע שהיו שינויים בענין הזה. הבנתי שהאסירים המשוחררים, אין להם יותר הגבלה והם יכולים להיכנס. האם את יכולה לתת לנו תמונת מצב, כמה אנשים קיבלו אישורים, מה המדיניות כרגע לגבי האישורים של המכסות וכמה ממתינים כרגע. כמה אנשים, מבחינה מקצועית, צריכים לקבל טיפול ולא מקבלים כרגע טיפול.

כמה או מה אורך רשימת ההמתנה?

זה אותו דבר.

יש לי נתונים, אני לא הבאתי את זה לכאן אבל אני יכולה להעביר לכם בימים הקרובים כי הכל ממוחשב ואני יכולה לתת לכם משהו מאוד מדויק. אני יכולה לומר שרשימות ההמתנה בהחלט התקצרו ולא רק האנשים שמשתחררים מבית הכלא אנחנו מקבלים מיד אלא גם את אלה שמשתחררים מבתי החולים, שהגיעו במצב קשה לבית החולים ונשים בהיריון אנחנו מקבלים מיידית.


עדין יש רשימות המתנה במרכזים בתל-אביב או באזור הזה, כמו שאמר דוקטור מהל הזכיר, שיש בעיה של מכסות שלא מספיקות. אמרנו שכבר הוספנו 150 מיטות אבל זה עד סוף השנה, וכפי שאמרתי קודם ואני לא יודעת אם שמת לב, שבשנה הבאה גם מובטח מהמשרד שתהיה הגדלה של המכסות ללא קשר למכרז. זה נושא שאנחנו הולכים לפתח מול המכרז סביב התקציב החדש, רק אין לי עדין תשובה כמה מכסות בעצם יוגדרו לשנה הבאה. אני מאוד מקווה שהמשרד ייקח את הנושא הזה לתשומת לבו.

שאלה נוספת, הענין של מרכיב הרווח. האם נקבע בתוך התמחור מאיפה יבוא מרכיב הרווח?

זה נדון בדיון הקודם. ברור שבתוך התמחור יש את מרכיב הרווח. זה לא יכול לבוא על חשבון תשלום שכר או על ציוד. זה נלקח כמרכיב.

זה יבוא על חשבון שני סעיפים, גם מרכיב שכר וגם שירות למטופל והתארכות רשימת ההמתנה. זה בלתי נמנע. אם המדינה משלמת את הכסף הזה, אני מציע לכם לבחון את כל הסוגיה הזאת מחדש. אנחנו נצטרך לדון בה בכנסת עם ועדת העבודה וגם לראות אם אפשר לשלב את זה ברפורמה לבריאות הנפש, ושזה יהיה באחריות המדינה. אני באמת מייעץ לכם, אם אני יכול לייעץ, ואת זה אתם רואים, שהעמדה הזאת אינה מקובלת על אף אחד מיושבי השולחן, אפילו אני לא בטוח שהוא מקובלת על כל משרד הבריאות. בא נגיד על הדרג המקצועי של משרד הבריאות. צריך להשתחרר מהתפיסה של הביזנס הזה. זה לא ביזנס. מדובר על חייהם של אנשים, אם זה כמטופלים, אם זה כעובדים, אם זה כמערכת.

לענין זה רק מילה אחת: אני רוצה להזכיר לכולם פה שהמכרז הזה הוא לא מכרז על מחיר, זה לא ביזנס. אנחנו הולכים פה 100% על איכות.

מישהו ירוויח בסופו של יום במכרז הזה.

לא. אני לא רוצה ש - -

לא כל הכסף שאתה נותן כמשרד בריאות הולך למטרות שלשמן נמצא השירות הזה. חלק מהכסף הזה הולך כרווח לאותו גוף שינהל או שיזכה.

אדוני היושב ראש, לאור ההערות שעלו פה, גם מדבריך האחרונים, אני רוצה לומר כך: לענין שמעלים פה האנשים, אם באמת יש כרגע הסכם עם האגודה לבריאות הציבור עד דצמבר, אי אפשר לשגע את כל המערכת, זה לא "פוטו פרג'" שנותנים לחיצה ומחר עוד פעם פיטורין והפגנות - -

בדיון הזה אנחנו נמצאים יותר משנה.

אני יודע אבל כרגע, לדעתי, על ציר הזמן יש פה בעיה. לענין המכרז בפועל: מה אנחנו למעשה הולכים לעשות? הולכים לקחת את המצב הקיים ולהחליף ספק בספק. במהות לא טיפלנו, המהות שהזכרתי קודם.

לא רק מחליפים ספק בספק.

לא משנים את מודל ההפעלה, לא משנים את השירות ואומר גם דוקטור חיים מהל, ברוב הגינותו המקצועית, שבראייה כוללת צריך לעשות את הדברים אחרת.הצעתי היא לא מה שהיה. הוועדה שאתה מדבר עליה, אני חושב שזה מבורך להגיד אבל הפעם, למרות שמשרד הבריאות בהנחה שבסוף יוציא מכרז, צריך להביא לשולחן המקצועי את הגופים הנוספים שיש להם אחריות. את משרד הרווחה והגופים הנוספים, גם את הרשות וגם את הביטוח הלאומי מתוך הסתכלות על המטופל. מה קורה אתו ברגע שהוא מקבל את הטיפול. האם הוא מקבל את הטיפול המתאים והוא יורד במדרגות – לאן הוא הולך? זה לתפור חבילה אחת כוללת.

ולבוא עם נכונות לבחון את התמחור. אם התמחור יהיה סביר, גופים כמו קופות החולים יהיו - -

לענין קופות החולים, וזה הדבר האחרון שאני רוצה לומר: תראו, רבותי, כשאומרים "קופת חולים", אנחנו מסתכלים באוריינטציה של בריאות. אני רוצה להזכיר לכולנו שמדובר פה במודל שלא נותן רק טיפול תרופתי. אנחנו רוצים לקחת את המטופל ולתת לו חבילה אמיתית, שעושים לו תכנית אישית שאנחנו יודעים עם מה הוא נכנס, מה הטיפול שהוא מקבל מעבר לטיפול התרופתי, איך עוקבים אחריו במהלך הזמן ולאן מביאים אותו, חזרה לקהילה. אז לא לדבר רק על קופת חולים אם כי יש מקום לבחון אתם מבחינה מקצועית, אם יש להם נכונות להיכנס בכלל לחשיבה כדי לראות את כל המכלול ולהגיע לבסוף לאיזה שהוא מודל, מקצועית, שמוסכם על כולם. לדעתי אין מודל כזה כרגע.

בבקשה שבתאי.

אני רוצה להמשיך את מה שחיים אמר.

לאחר דבריך אנחנו נשמע את משרד הבריאות ונסכם את הישיבה.

אני רוצה להמשיך את מה שחיים אמר: במכרז הזה, לשיטתכם, הוא בעצם מייצר איזה אי של מצוינות על חשבון הרבה מאוד אנשים שיעמדו מסביב ולא יוכלו להיכנס כי אתם משקיעים, אתם מעלים את המחיר, אתם מעלים את האיכות של הצוות אבל אתם מייצרים הרבה מאוד אנשים כי 150 איש בשנה זה בערך כמות המשתחררים מהכלא בשנה. כמות המשתחררים מהכלא בשנה על מתדון היא בסביבות 200. זאת אומרת, אתם מראש, מצד אחד מרימים את התקציב במקום אחד ומצד שני, הופכים את זה לאיזה אי של מצוינות, בהנחה ששיטתכם - -

· - -

יש היום מדינות, ולכן הם מגיעים לאחוזים יותר גדולים של מקומות למטופלי מתדון, שמקימים מרכזי מתדון עם סף כניסה נמוך. זאת אומרת, אתה בא, מקבל מתדון והולך, והשלב הבא זה מרכזי מתדון כמו שלנו, עם שירות פסיכו-סוציאלי, מסף כניסה נמוך לסף כניסה יותר גבוה. במקום להשקיע את התוספת הזאת במכרז שלא מוביל לשום מקום, כמו שאומר היו"ר, ואנחנו מסכימים עם זה, צריך לחשוב על איזו שהיא תפיסה אחרת, כוללנית יותר, כי כל אחד שמתדפק על הדלת ולא מקבלים אותו, ועכשיו המנגנון החדש של הקבלה, יוצר יותר עומס ובלאגן על המערכת ובסוף מתקבל לא מי שצריך אלא מי שצועק יותר ומי שיודע לטלפן יותר. אולי צריך לעשות איזו חשיבה איפה רוצים להשקיע את התוספת של 10% בתקציב, שאתם מוסיפים למתדון. במקום 500, 540.

תודה שבתאי. משרד הבריאות, בבקשה.

קודם כל, זה נושא אחר שצריך לדון בו יחד אתכם. ביחד נחשוב איך לעשות קבלות שונות של אוכלוסיות שונות וסוג טיפול או אינטנסיביות טיפול אינדיבידואלית לקבוצות שונות, בהתאם לחומרת המצב. אני מסכימה אתך שהגיע הזמן לעשות קצת רביזיה של סוג הטיפול.


בנושא של שיקום ומה שהעלית, אני רוצה להזכיר שיש בפורום של זכויות נפגעי התמכרויות הצעת חוק שאני מקווה שמאוד שתגיע לדיון יום אחד, בנושא שיכלול את כל הטיפול, סל שירותים ושיקום. אולי משם נוכל לקבל תפיסה שונה לגמרי, שתכניס את השיקום יחד עם הטיפול. אנחנו חלק מרפורמה, זה כמו שמרד הרווחה והרשות, אבל זה לא רק אנחנו. צריכים לקדם את זה במקביל אלינו.


לגבי המכרז – בסך הכל מבחינה מקצועית ניסינו להעלות את רמת הטיפול וגם הכנסנו מראש שגם עובד סוציאלי שיקומי, כי הנושא של הטיפול יקר לנו למרות שלא משרד הבריאות לבד יכול לבצע שיקום של המכורים, אפילו למתדון הם צריכים את העזרה של משרד הרווחה ושל ביטוח לאומי, כפי שהוזכר. אבל כן יש תפיסה קצת שונה, שמתבטאת בתוך המכרז עצמו. אני לא אומרת שהמכרז זה הדבר האולטימטיבי, בהחלט לא. צריך לדון בזה ברמה אחרת. אנחנו בסך הכל מבצעים את מה שהוטל עלינו.

מתי הוא אמור לצאת?

לסיום וגם אולי זה יענה על השאלה וגם על הסיפור של הרציפות: בואו נזכור שהאגודה לבריאות הציבור היא ספק פרטי כמו כל ספק, גם היא מרוויחה, גם לה יש גובה רווח. אז בא לא נשכח את הדברים האלה, שכל הזמן נוטים לשכוח אותם. זה גם במרכיב של התמחור היום ואנחנו העלינו את התעריף, אני מזכיר לכם.

אבל היא מלכ"ר...

אבל היא עדין מרוויחה למרות שהיא מלכ"ר. התחרות פתוחה.

המכרז פתוח גם ללא מלכ"ר. המכרז, בנוסח הקיים, פתוח לגופים שהם לא מלכ"ר.

אבל יכול להיות גוף עסקי שמרוויח 5% ויכול להיות מלכ"ר ששם 10% - -

תמצא לי איפה זה נמצא.

האגודה לא מפסיקה מזה.

בכל זה יש הבדל בין מלכ"ר לגוף פרטי...

זה לרעת החברה. תמיד הגופים העסקיים, החברות, באות ומתלוננות כלפינו, למה אנחנו נותנים עדיפות לעמותות. זה לא המקרה.

אז מחקרים מראים בדיוק הפוך.

לענין לוחות הזמנים – אם לא ניתקל בעתירות של האגודה פעם נוספת, ואנחנו התכוונו לעמוד בלוחות הזמנים, וכדי להוריד את מרכיב אי הוודאות, נתקלנו בבתי המשפט בעתירות ולכן, התכנית שלנו היא לפרסם את זה בשבוע הבא. ברור לי שלא נגמור עד סוף השנה את הליך המכרז, אנחנו נפנה עם זה לחשב הכללי, בבקשה להארכת הפטור עד שנסיים את הליך המכרז.

רבותי, אני לא מחדש אם אומר שעמדתה של הוועדה היא שהשירות הזה לא צריך לצאת למכרז לגופים פרטיים אלא צריך להישאר באחריות המדינה. זו לא רק הגישה של הוועדה, לפי מה שאני מתרשם אלא זו הגישה של כל הגורמים המקצועיים, שמתנגדים להוצאת הענין למכרז. גם אלה שלא אמרו שהם לא מתנגדים, לא מתלהבים. אנחנו יודעים לקרוא בין השורות גם כשאנשים מקצועיים ממשרד הבריאות מדברים, שזה לא הדבר המלהיב ביותר. אני מציע למשרד הבריאות לשתף פעולה אתנו בענין הזה וגם עם האחרים, ולבחון את האפשרות לשלב את הענין של הטיפול במכורים ולשלב אותו ברפורמה לבריאות הנפש, ואז אנחנו נבוא בדין ודברים עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


כנגזר מהדבר הראשון, אני חוזר ופונה למשרד הבריאות שיבחן מחדש את הנחיצות ואת היעילות של המכרז ברמה של רמת הטיפול, היקף הטיפול והיקף שמירת זכויות העובדים.


בכל מקרה, אנחנו ציפינו שבעקבות העתירות שהמכרז יתייחס לנושא התמחור, שהוא עדין נמוך ולא יכול לענות על הדרישות. גם העובדה שגופים למטרות רווח יכולים לגשת למכרז, אני חושב שזה דבר שאפשר לסייג אותו, להוציא אותו מהענין הזה. להראות לוועדה את מרכיב המחיר, מאיפה זה אמור לבוא. הדבר האחרון הוא זכויות העובדים ושמירתן. האמת היא שלא שמעתי מנציגי העובדים עמדה ברורה ונחרצת למשהו שהוא לא ברור, של ה-50+20. אני חושב שזה אחוז נכבד אבל אני רוצה לשמוע את ועד העובדים, אם הם ידונו בענין הזה מחדש ויגידו לנו מה עמדתם המדויקת.


בימים הקרובים, כפי שאמרתי בהתחלה, ניצור קשר עם יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, ונבחן את האפשרות לשלב את השירות הזה ברפורמה לבריאות הנפש. תודה רבה לכם.

אדוני היושב ראש, לענין קידום הצעת החוק?

יש שתי הצעות חוק שמונחות על השולחן. האחת היא בנושא של תחנות מתדון בכל יישוב שמונה מעל 50 אלף. זה עמד לבוא למליאה להצבעה אבל ברגע האחרון משכנו את זה בגלל עמדת השלטון המקומי, שחשב שזו מעמסה על השלטון המקומי. אנחנו רוצים לעשות את האיזון הנכון ואז נגיש את זה מחדש עם התיקון. הדבר השני, מה שדוקטור פאולה אמרה על סל השירותים, להתייחס למכורים בתפיסה כוללת של סל שיקום. זו הצעה אחרת שקיימת ואני לא זוכר עכשיו איפה זה נמצא, אם זה מונח או רק נוסח.


אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:10)