PAGE
54
ועדת החוקה, חוק ומשפט

27/10/2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 256

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, י"ט בחשון, התשע"א (27/10/2010) בשעה 09:00

הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8) (ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התש"ע–2010

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

אורי אורבך

טלב אלסאנע

אברהם מיכאלי

חנא סוויד

חה"כ חיים אורון

חה"כ יצחק וקנין

חה"כ אורי אריאל

חה"כ ישראל חסון

חה"כ שי חרמש

חה"כ אחמד טיבי

חה"כ ציון פיניאן

עו"ד ארז קמיניץ – ראש תחום יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אריאל צבי – יעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

ירון ימין – מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד אהוד אמיתי – מחלקה משפטית רשם האגודות, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

אורי זליגמן – רשם האגודות, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

גבי קדוש – יועץ רה"מ להתיישבות, משרד ראש הממשלה

עו"ד מיכל אופיר – מנהל מקרקעי ישראל

עו"ד מניה לייקין – מינהל מקרקעי ישראל

עו"ד דב י גילד-חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

נחמיה רפל – מזכ"ל הקיבוץ הדתי

עו"ד דודו קוכמן – מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי

רון שני – ראש המועצה אזורית משגב

דוד קמפלר – תכניתן

עו"ד רון רוגין – ארגונים כלכליים קיבוציים

אמנון בארי-סוליציאנו – מנכ"ל שותף

דורית ואג

סיגל קוגוט

אתי אפלבוים

הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8) (ועדות קבלה ביישובים קהילתיים),
התש"ע–2010

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת חוק


מכיוון שהגיע חבר סיעת קדימה ואחד המציעים החשובים, חבר הכנסת שי חרמש אנחנו יכולים להתחיל.

הוא חשוב לא רק בגלל החוק.

לפי מה שאמר לי חבר הכנסת טלב אלסאנע, בגלל החוק אתה לא חשוב.

חשוב עד החוק.

הצעת חוק לתיאום פקודת האגודות השיתופיות. אנחנו היום נשתדל לסיים את הדיון. אנחנו נתחיל לקרוא את החוק, מי שיש לו הערות יעיר אותן במהלך הדיון בסעיפים.

בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

מקריאה את הצעת החוק: " הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8) (ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התש"ע–2010

תיקון סעיף 2

1. בפקודת האגודות השיתופיות‏ (להלן – הפקודה), בסעיף 2 –


(1)

""ועדת ההשגות" – ועדת ההשגות כמשמעותה בסעיף 6ב;


"ועדת קבלה" – ועדת קבלה כמשמעותה בסעיף 6ב;


"זכות במקרקעין" – זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל‏; לעניין זה, "זכות חכירה" ו"זכות חכירה לדורות" – כמשמעותן בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969‏, לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים;"


(2)

"יישוב קהילתי" – יישוב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי, המאוגדת כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, והכל בלבד שמספר בתי האב ביישוב או בהרחבה אינו עולה על 500;".

יש כאן הסתייגויות.

המספר 500 מתייחס בכל הישוב כולו. כך אנחנו הבנו את הדברים.

אתה אומר שנמחק את ההרחבה.

בגלל המילה "או" המשמעות שנוצרת היא - - -

הכוונה היתה שלפי התכנית הישוב יהיה קטן.

כל הישוב כולו, כולל ההרחבה.

נבדוק את הנוסח.

זאת היתה הכוונה שלנו. אין הכוונה לספור את זה פעמיים.

בסדר גמור.

נכנסתי רק עכשיו ואני מדבר על גודל הישוב. אני מציע שבמקום 500 יהיה 50.

אפשר לעשות התיישבות בודדים של שניים.

שי, אני מבקש שלא תפריע לי. אני מודיע לך, אין קריאות ביניים.

יש הסתייגות של סיעת מרצ, שהישוב יהיה 150 בתי אב ולחילופין 200. אני מבינה שנוספה עוד הסתייגות.

גם אני רוצה 50. אני מצטרף לכל ההסתייגויות של האגודה לזכויות האזרח.

הם לא יכולים להגיש, מי שהגיש זה מרצ וג'מאל זחאלקה ועכשיו סוויד.

אני רוצה להגיש הסתייגות בשמי.

פשוט תגיד בסעיף כי אנחנו חייבים להצביע.

מקריאה מהצעת החוק: "הוספת סעיפים 6ב עד 6ד

"הקצאת מקרקעין והעברת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי


2. אחרי סעיף 6א לפקודה יבוא:


6ב.
(א)

(1)
הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה.
(2)
העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר.
(3)
העברת זכות במקרקעין בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), אינה טעונה את אישורה של ועדת הקבלה; ואולם, הוראות פסקה (2) יחולו על יורש, בין על פי דין ובין על פי צוואה, המעוניין להעביר את זכותו לאחר.

(ב)

(1)
ועדת קבלה של יישוב קהילתי תורכב מחמישה חברים, והם: שני נציגי היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות – נציג נוסף של היישוב הקהילתי; נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית; נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב.
(2)
נציג המועצה האזורית בוועדת הקבלה יהיה ראש המועצה האזורית או סגנו, או עובד המועצה שימנו, ובלבד שאינם תושבי היישוב, והוא יהיה יושב הראש".

זה ההרכב של הוועדה הראשונית. ההסתייגויות שיש לגביה: הסתייגויות של מרצ ושל חבר הכנסת זחאלקה. או למחוק את הנציג של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית. מרצ מציעים להוסיף במקומו נציג השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה.

נכנס פה אחד שחושב שהוא יכול להפריע כי הוא יושב ראש הוועדה לתעסוקת ערבים.

שלא מחוקקת חוקים נגד יהודים.

שלא עושה שום דבר. פה בוועדה לא מפריעים, חבר הכנסת טיבי.

אני מבקש להגיש הסתייגות.

הסתייגות בדומה לזאת של ד"ר סוויד?

יש לי שתי הסתייגויות. ראשית, לגבי ההתחלה, העניין של שם הצעת החוק. בשם החוק יהיה כתוב: ועדת קבלה לישובים יהודיים בלבד, כל הישובים הקהילתיים.

לגבי הגדרת ועדת הקבלה וועדת ההשגה. לגבי ועדת הקבלה שמטרתה למיין את התושבים לפי שייכות לאומית ו/או דתית או צבע עור, "כמשמעותה בסעיף 6ב" יימחק.

למה? טוב, לא משנה.

הוא מבקש למחוק את זה. הוא מסביר שזה - - -

זה ועדת הקבלה הזאת לצורך החוק הזה, זאת ההגדרה שלה.

לגבי ישוב קהילתי, לגבי גודל הישוב, עד 50.

בסדר, אני כותבת גם אותך.

תיווסף התוספת, בהמשך להגדרה של ישוב קהילתי יירשם שישובים קהילתיים יהיו מבחינת מספר התושבים הנקלטים באופן פרופורציונאלי. שיהיו ישובים קהילתיים. המטרה בישובים קהילתיים גם לאוכלוסיה הערבית. זאת אומרת שחלוקה של ישובים קהילתיים תינתן לצרכי האוכלוסייה - - -

סליחה, את זה אני לא יכולה להכניס להגדרה.

בהגדרה כתוב "להתיישבות קהילתית או הרחבה של קיבוצים". אנחנו יודעים שאין קיבוצים ערביים במדינת ישראל ואנחנו יודעים שאין מושבים שיתופיים ערביים בישראל וגם אין מושב עובדים או כפר שיתופי. אין כפר שיתופי שמאוגד באגודה השיתופית שהרשם סיווג אותה כישוב קהילתי כפי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית.

על-פי כל הקריטריונים האלה, אז אנחנו מכניסים אך ורק הגדרה של מושגים שקיימים אך ורק למגזר היהודי. אלא אם תציגי לי שיש קיבוץ ערבי שאני לא יודע על קיומו, או מושב שיתופי ערבי שאני לא יודע על קיומו או מושב עובדים או כפר שיתופי ערבי שאני לא יודע על קיומו.

מה שזה אומר – סיגל, סליחה, יש לי בקשה.

אבל זה לא ממן העניין.

סליחה, אני לא נגרר ולא מתכוון להיגרר לפרובוקציות.

איזה פרובוקציות?

גם לשיטתך, כל מה שהחוק הזה אומר הוא שכשיש מקומות כאלה ומישהו ערבי רוצה להתקבל אליהם, למקומות האלה שאתה אומר שאין אותם היום לאוכלוסיה הערבית, יחול החוק הזה. זה לא אומר אם יש או אין ואיפה יש או אין.

בשורה האחרונה, החוק הזה מאפשר הקמת – תסכימי איתי שכל ההגדרות הקיימות קיימות אך ורק במגזר היהודי, זאת עובדה. לכן החוק הזה, שיאפשר ישובים בעלי גוון מיוחד, יחול אך ורק לגבי ישובים יהודים וימנע את כניסתם של תושבים ערביים. זאת אומרת, אם חושבים לאיזה ישובים הוא יכול ואיפה הוא יכול, אז כולנו יודעים מה המכנה המשותף של תושבי אותם ישובים.

יש צורך בתחולה שוויונית, אז יש צורך בהקמת קיבוצים ערביים, הקמת ישובים קהילתיים ערביים כדי - - -

תקים.

- - כדי שגם לחוק תהיה תחולה לא רק יהודים ותמנע כניסה של ערבים, אלא אפשר להגיד שיש ישוב קהילתי ערבי ויהודים לא יכולים להיכנס אליהם. את זה אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים שכל אזרח בתור אזרח יתקבל באופן ענייני. אבל ההגדרות שקיימות מה זה ישוב קהילתי, כוללת מושגים ומאפיינים שחלים אך ורק לגבי היהודים.

תודה. תנסח בבקשה את ההסתייגות שלך.

לגבי סעיף 6ב(ב), אני לא הבנתי מה הצורך בייצוג של נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית. אלה נציגים של גופים שנמצאים בחוץ לארץ. אנחנו מדברים על ישובים בתוך המדינה. אם ובהנחה שהישוב הוא ערבי מה צריך – זאת אומרת, כל ערבי צריך לקבל ברכה של הסוכנות היהודית?

תנסח את ההסתייגות שלך.

לדעתי שני המושגים האלה מורידים את עלה התאנה מעל החוק, חושפים את כיעורו ומראים שמדובר בחוק גזעני שבא לעשות סלקציה על רקע לאומי.

אמרת, גמרנו. בתקשורת יהיה כתוב שהחוק הוא גזעני.

אתה מפריע לי.

אני לא מפריע לך. אני אפסיק אותך, אני אקח לך את רשות הדיבור.

אתה רוצה לנסח את ההסתייגות שלך? נא לנסח את הסתייגות בלי הרצאה.

לא, אני מסביר ומנמק את ההסתייגות.

אתה לא מנמק. תגיד לי קודם מה ההסתייגות שלך. מה אתה רוצה שיהיה כתוב?

אתה לא תפעיל טרור. אני מנמק את הטיעון. מספיק החוק העלוב שלך הזה. כל יום אתה מביא הצעת חוק אחרת יותר גרועה מהשנייה.

אין שום בעיה. עכשיו אתה רוצה לנסח את ההסתייגות שלך? מה ההסתייגות שלך?

עצם העובדה שבהרכב הוועדה מוסיפים שני הנציגים האלה - - -

חבר הכנסת טלב אלסאנע, תאמין לי, אתה לא תגרור אותי, אני פשוט אפסיק את רשות הדיבור.

אני אבקש להוריד את שני הנציגים האלה מהוועדה, הם לא רלוונטיים, הם לא ענייניים, אלא אם אתה רוצה שהוועדה תהיה בהרכב מסוים, אז תגיד שגם נציגי ישראל ביתנו יהיו חברי ועדת הקבלה, שיבדקו את המצע הפוליטי, למי כל אחד הולך לבחור.

תודה רבה לך.

לכן אני מבקש הסתייגות להוריד את שני הסעיפים האלה.

חבר הכנסת טיבי.

תודה אדוני. שאלה לסדר. בגלל שאני לא חבר הוועדה אני שואל האם את הסתייגויות צריך להגיש קודם בכתב ואחר-כך לנמק אותן בעל-פה תוך כדי דיון או שאפשר להקריא?

חבר הכנסת טיבי, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. אתה רוצה להגיש את ההסתייגויות עכשיו, תגיש את ההסתייגויות עכשיו. אתה רוצה להגיש אותן בכתב, תגיש אותן בכתב. לפני ההצבעה אני צריך לקבל את ההסתייגות כדי שאני אוכל להצביע.

הכול דמוקרטי.

אתה רשאי להגיש מתי שאתה רוצה.

מייד צדה אזני את מה שאמר חבר הכנסת סוויד. הנוהג שלך הוא באופן דמוקרטי חופשי.

לחלוטין, מתי שאתה רוצה. יש לי כמה נהלים דמוקרטיים.

אני מלא הערכה.

אז אני אעביר אותם בכתב ואחר-כך, אם תרצה, אני אנמק אותן או שנצביע.

חבר הכנסת דב חנין.

זאת היתה הערה לסדר, זכות הדיבור תישמר לי לאחר-כך.

זכות הדיבור תהיה כשתגיש את ההסתייגויות ותנמק אותן.

אני מודה לך.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אנחנו כבר בדיון שאני לא זוכר את מספרו. את עמדתי העקרונית לגבי החוק הבעתי ואני נשאר איתה. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק רע, מזיק ופוגע ואין בו שום דבר חיובי או שום ערך חיובי שהוא בא להגן עליו.

אבל, כיוון שרוב חברי הוועדה אינם בדעתי, אני באתי היום לא בכדי לחזור ונסות ולשכנע אתכם באותם דברים שלא הצלחתי בפעם הקודמת, את זה אני אנסה אולי במליאה, אלא להציע שורה של הסתייגויות ענייניות לחלוטין ונקודתיות. אני מבקש לשכנע אתכם שדברים מסוימים שאתם רוצים לקדם בחוק אולי תצליחו לקדם מבלי לייצר פה פגיעות חזקות מידי.

אני רוצה להתחיל מהסוף. סעיף איסור האפליה, סעיף 6ג רבתי, סעיף קטן ג' - - -

סליחה, חבר הכנסת חנין עדיין לא הגענו לסעיף הזה. את הנייר שאתה מחזיק ביד יש לכולנו.

זה לא מה שכתוב בנייר, הנייר רק משמש אותי - - -

השאלה האם לא כדאי לעשות כמו שעושה חבר הכנסת אחמד טיבי. תכתוב את ההסתייגויות שלך - - -

לא, אני יכול לומר אותן בעל-פה. הן כולן ברורות ומנוסחות.

עוד לא הגענו לסעיף 6(ב)(ג). אם אתה רוצה להסתייג על משהו שכבר דיברנו עליו - - -

דיברנו על גודל הישוב ועל הרכב ועדת הקבלה.

לגבי גודל הישוב והרכב ועדת הקבלה. אני חושב שגודל הישוב שאנחנו צריכים להגביל בו את העבודה של ועדות הקבלה הוא 100 בתי אב.

דב, אנחנו הצענו 50.

אז לחילופין. אני מציע הצעה של 50 ולחילופין 100.

יש 50, יש 200, יש 5. טלב אלסאנע רוצה 5.

לא, 50. אל תעוות את דבריי.

אני מצטרף להצעה של 50 ולחילופין מציע את ההצעה של 100.

בעניין הרכב ועדת הקבלה אני מציע להשמיט את נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית. לדעתי, אין להם שום מקום בוועדת קבלה, אין להם שום מעמד ואין שום סיבה שהם יהיו שם.

לעומת זאת, הוקמה בחוק נציבות שוויון הזדמנויות, שאמנם עד היום לא עסקה בתחום הזה כי התחום הזה הוא חדש, תחום האפליה בקבלה לישובים.

נדמה לי שנציג השוויון לאנשים עם מוגבלות.

לא, לא. נציב שוויון הזדמנויות בתעסוקה.

זאת הצעת חוק של חבר הכנסת טיבי. היא עברה בהסכמת הממשלה.

אני מציע שהחוק יתקן את שמה של הנציבות וירחיב את תחומי פעולתה כך שנציג של נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה ייכלל גם בוועדת הקבלה. אלה הסעיפים שבהם דנתם עד אתה.

חבר הכנסת סוויד, בבקשה.

ראשית, אדוני היושב ראש, הצעה לסדר. אמרת שאתה לא מתכוון להיגרר לפרובוקציות בדיון הזה. אני רק רציתי להגיד לך שכל החוק הזה הוא פרובוקציה אחת גדולה.

תודה רבה, ההצהרות הפוליטיות נגמרו.

יש לכם תרומה לזה, חנא.

שי, אל תעזור לי.

חבר הכנסת סוויד, רצית להציע הצעה לסדר?

תשמע מה שאני אומר. אני מקדים על-מנת להתייחס באופן נקודתי.

יכול להיות שהוא ישכנע אותך.

אתה חולק על דבריו שזה חוק פרובוקטיבי כולו מתחילתו ועד סופו?

עשיתם אותו פרובוקטיבי בהצלחה רבה.

חבר הכנסת שי חרמש, אתה לא מבין. טלב אלסאנע צריך שיהיה כתוב שגם הוא אמר. אז אל תחזור על מה שאומר טיבי, תגיד את הדברים קודם.

אני אגיד שהחוק הזה הוא פרובוקציה אחת גדולה והוא מתנהל תחת הכותרת של חוסר תום לב. אנחנו יודעים שכולם כאן, היוזמים של החוק הזה מתכוונים למשהו ומנסים לדבר במונחים אחרים לגמרי. זה חוסר תום לב מוחלט מה שקורה כאן.

באופן נקודתי, בקשר ל-6(ב)א2.

אני מוכרח לומר לך שאשתי לא יודעת מה אני באמת חושב אבל אתה כנראה כן.

אני יודע, כן. במקרה הזה אני בהחלט יודע.

בוא לא נפתח את הנושא הזה, אדוני.

מה, של אשתי?

אשתך לא, אבל אשתו של מישהו אחר יודעת.

אתה באמת חשוב שאכפת לנו מה אשתך חושבת עליך?

לטיבי כן.

בקשר לפסקה 6ב(2). יש כאן דיבור על העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין. אני רוצה להודיע לך, אדוני היושב ראש, שיש בחלק מהישובים הקהילתיים בגליל, שאני מכיר אותן, אדמות פרטיות. יש משפחות ערביות ששכחו להפקיע להן את האדמות שלהן והאדמות שלהן נמצאות בתוך הישוב. נניח שאדם כזה רוצה למכור את הקרקע שלו.

החוק הזה לא חל עליו, תראה את ההגדרה.

חבר הכנסת סוויד, תראה את ההגדרה של זכות במקרקעין. הוא מדבר על מקרקעין של מקרקעי ישראל ולא על שום דבר אחר.

אתה מדבר על אדמה בחכירה.

אבל זה לא מקרקעי ישראל.

אדוני היושב ראש, אם ממילא אם אנחנו תחת הכותרת של פרובוקטיביים, אז בוא נכניס גם את זה.

חבר הכנסת חסון, תעשה לי טובה גם אתה אל תעשה לי פה פרובוקציות. יש לי מספיק עם השב"כ.

זאת לא זכות ששמורה לי.

אין לך זכות כזאת.

בכל זאת, אני חושב שההגדרה, כפי שאתם אמרתם כאן, לא מכסה את הקטע הזה. אני שואל: על- פי הפסקה הזאת, אדם שיש לו קרקע פרטית בתוך גבולות הישוב. הפעולות שהוא צריך לעשות בקרקע שלו, אם זה בתכנון ובניה ואם זה במכירה או בחכירה או החכרה של הקרקע. האם הפעולות האלה צריכות להיות לפי החוק הזה או לא?

החוק לא חל על קרקע פרטית, הוא חל רק על מקרקעי ישראל.

הוא חל על הישוב הקהילתי.

תסתכל בסעיף ההגדרות, יש הגדרה של זכות במקרקעין. הגדרה של זכות המקרקעין נוגעת רק למקרקעי ישראל. אם לאדם יש זכות בעלות בקרקע והקרקע היא קרקע פרטית, החוק לחלוטין לא חל עליו.

תראה, זכות חכירה וזכות חכירה לדורות כמשמעותן בחוק המקרקעין - - -

אבל תסתכל בהתחלה.

מה בהתחלה? אני אסתכל איפה שאני רוצה.

צריך לקרוא את ההגדרה.

ההגדרות כולן חלות, לא רק אחת מהן.

ארז, אתה נכנס לקבוצת סיכון של מפלים, דיר באלאק.

סליחה, אני מבקש ממך.

לא הקשבת לדו-שיח שהיה פה. עזרתי להתנהלות הדיון, חבר הכנסת רותם.

חבר הכנסת סוויד, זכות חכירה וזכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל ומשמע שלא מדובר אפילו לא בזכות חכירה בקרקע פרטית. אפילו לב' יש בעלות על הקרקע וא' חוכר של הקרקע שלו, החוק הזה אינו חל על הסיטואציה הזאת. מדברים רק על זכות חכירה או זכות חכירה לדורות ממנהל מקרקעי ישראל. כאשר מבקשים להעביר את הזכות הזאת, אז החוק הזה רלוונטי. כאשר המנהל מקצה לראשונה או מי שהקצו לו את הקרקע מבקש להעביר את הקרקע שוב. על הסיטואציות האלה החוק חל ולא על סיטואציות של קרקע פרטית. זה מובהר לחלוטין לפי ההגדרות.

דבר נוסף, אין קשר לבקשה להיתר ולדברים מהסוג הזה משום שהחוק לא מדבר על פעולות משפטיות אחרות בקרקע אלא רק פעולה של העברה.

אני, בכל אופן, מבקש שהקטע "תעשה לאחר שהמעביר יקבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר" ימחק.

הוא מבקש למחוק את הסעיף הזה כי הוא אומר דבר פשוט: אני לא רוצה שיהיה דבר כזה. זה לגיטימי.

כן, אבל אסור שהסתייגות תשלול את החוק.

הוא שולל את החוק, זאת הכוונה.

לא, אבל על זה מצביעים נגד במליאה. בסדר, תישאר דלתא.

יש לי הערות ואני מקווה שהן ניסוחיות. לגבי סעיף 6ב' רבתי (א)(3). יש פה התייחסות מיוחדת לירושה והיא מתייחסת גם למצב של העברה לפי דין. לכאורה העברה לפי דין מקבלת כבר התייחסות - - -

הירושה זה משהו אחר. העברה לפי דין אחרת זה נאמן.

ירושה על פי דין או בירושה על-פי צוואה.

אני מבקש להבהיר שגם נאמן בפשיטת רגל מקבל את הזכות. אם הוא צריך אחר-כך למכור, אין בעיה, הוא מקבל את הזכות ללא ועדת קבלה כי יש לזה השלכות.

זאת הכוונה. לא על הנאמן אלא רק אם הוא מעביר את זה לאחר.

אם הנאמן מעביר אין בעיה.

זאת הכוונה.

זה תיקון שביקשו אנשי עתיד משגב.

לגבי סעיף קטן ב(1). כתבנו פה: "שני נציגי הישוב הקהילתי ואולי גם נציג שלישי". אני שואל, וזה קשור להגדרות של ישוב קהילתי. אני חושב שלא התייחסנו לשאלה מה קורה אם אנחנו עוסקים בהרחבה. יכולות להיות שתי אגודות, אגודה של הישוב המקורי ואגודה של ההרחבה. הואיל ואת ההרחבה הכנסנו בסעיף ההגדרות תחת הישוב הקהילתי, נוצר חוסר בהירות ביחס לנציגים. האם אנחנו לוקחים את הנציגים מהאגודה של הישוב המקורי או מהאגודה להתיישבות קהילתית?

מדובר באגודה להתיישבות קהילתית.

אני חושבת שזה ברור.

אם זה ברור, אז אין בעיה.

בסעיף ב(2) השאלה מי ממנה? נציג המועצה האזורית בוועדה יהיה יושב ראש המועצה האזורית, זה בסדר. סגנו, זה גם בסדר. "או עובד המועצה", אני חושב שכדאי לכתוב "שימנה ראש המועצה" או משהו כזה.

לא, ראש המועצה או סגנו ימנו.

לא אכפת לי שזה יהיה ראש המועצה.

בסדר, "שימנה ראש המועצה".

אני רוצה לשאול משהו. נניח בקיבוץ כשיש הרחבה זה משהו טכני. אז בפעם הראשונה שבוחרים אנשים – אין בהרחבה מישהו שיכול להיות חבר ועדה.

יש. כשעושים את ההרחבה, קודם כל חבר הקיבוץ הם חברי האגודה. אחר-כך שמצרפים, מצטרפים האחרים, אז זה בסדר.

לגבי המינוי של שני החברים שימנה ראש המועצה בהסכמת מועצת המועצה.

מליאת המועצה. בסדר, רשמנו את ההסתייגות.

אנחנו עוברים לסעיף קטן ג'.

"(ג)
סירבה ועדת הקבלה לבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.

אין הערות, אני ממשיך.

"(ד)
המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה לוועדת ההשגות".
(ה)
ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות שימנה שר המשפטים, והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים; עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
(ו)
ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה או להחזיר את הנושא לדיון מחודש בפני ועדת הקבלה."

אני מציע להחיל על ועדת ההשגות את ההוראות בדבר ייצוג הוגן. זאת אומרת, שוועדת ההשגות תהיה חייבת לכלול בהרכבה לפחות נציג אחד, בין למיעוט הערבי הפלסטיני שחי בישראל - - -

מה זה פלסטיני, אני לא מבין? אזרח ישראלי.

אזרח פלסטיני שחי בישראל.

ואם הערבי לא פלסטיני?

הוא חייב להוסיף פלסטיני. אם הוא לא יגיד את זה, הוא לא עשה כלום.

אזרח מדינת ישראל.

הוא ינמק את ההסתייגות שלו בלי שאף אחד יפריע לו ויתווכח איתו. אחר-כך תעשה שימוש עם האצבע ולא עם הפה.

מבחינת הניסוח, אני מבקש שהניסוח יהיה בדרך של אפליה להוראה שנמצאת בחוק החברות, אם אני לא טועה.

תגיד את התוכן.

התוכן הוא: הכנסת כללי הייצוג ההוגן, כאשר מבחינתי חסרים שני ההיבטים שלהם, גם ההיבט הלאומי וגם ההיבט המגדרי, על הרכבה של ועדת ההשגה. לא יתכן שוועדת השגה לא תכלול נציג של המיעוט הלאומי, שוועדת ההשגה לא תכלול נציגי נשים ולכן הרכבה צריך לשקף גם את המימד הזה.

האם אפשר למנות אישה ערביה כדי לצאת ידי חובה?

זה מה שעושים היום בחברות ממשלתיות.

בוועדת ההשגות, אחד מחברי הוועדה יהיה נציג משרד מבקר המדינה.

במקום מי?

בשום אופן.

חבר הכנסת חסון, מה זה בשום פנים ואופן? יש לך אצבע? תשתמש בה היום. עזוב, הוא רוצה ככה.

בראש ועדת ההשגות ימונה שופט מחוזי בדימוס שימונה על-ידי שר המשפטים.

אדוני, במקום עובד רשות מקרקעי ישראל, כאשר יושב ראש ועדת ההשגות יהיה שופט בדימוס.

לגבי ועדת ההשגות.

אני חושב שנשיא המדינה יהיה.

גם אתם אל תפריעו לי.

יש חשיבות רבה למתן זכות הטיעון. זאת אומרת, תינתן הזדמנות לנפגע גם להופיע וגם להעלות את טיעוניו ולא רק שהוא יכול להגיש והם יכולים לתת החלטה ללא נוכחותו. זכות טיעון תינתן בפני הוועדה.

אין לי בעיה עם זה אם כי אני חושב שזה מכוח החוק. תמיד אתה צריך לאפשר זכות טיעון.

למשיג יש זכות להופיע ולהעלות את הטענות. זה גם פרק הזמן כדי שנדע תוך הזמן שמגיש, דנים, מחליטים. כל הדבר הזה הוא לא ברור.

אם אני מבין נכון, אתה מבקש שתישמר זכות הטיעון.

כן.

הדבר הנוסף העניין של הרכב הוועדה. הרי הוועדה הזאת היא ועדה שיפוטית

מעין שיפוטית.

בהרכב שלה צריך לעשות את האיזון הראוי. חשוב מאוד שהיושב ראש יהיה שופט בדימוס.

הדבר השני, מאחר וגם מנהל מקרקעי ישראל וגם אנחנו יוצאים מתוך הנחה, משרד החקלאות, פיתוח הכפר, כולם יהיו מהמגזר היהודי. החשש שלנו שהחוק הזה יפגע באוכלוסיה הערבית בתוך מדינת ישראל. חשוב מאוד שהצדק גם ייראה וגם יעשה. לכן חשוב לציין שבהרכב הוועדה יהיה ייצוג של האוכלוסייה הערבית. אני מצטרף גם להסתייגות בעניין הנשים.

הם כבר אמרו את זה.

זאת הסתייגות שלי. מותר לי להעלות הסתייגות בשמי, אז אני מעלה הסתייגות בשמי ואל תפריע לי.

אני לא מפריע לך. בפעם הבאה אני אתן לך ראשון.

לא בהכרח, כי בהסתייגות כל אחד נרשם.

תודה רבה.

אני מציע שבמקום עובד החקלאות ופיתוח הכפר יהיה עובד משרד המשפטים.

גם מבקר המדינה.

שי חרמש, אני לא מרשה לך לדבר.

אתה מדכא פה מיעוט.

אני מדכא פה מיעוט ואני אדכא אותך עד הסוף.

אתם באמת רוצים את זה לעוד שנתיים?

הערות פרוצדוראליות לעניין ועדת ההשגות.


ראשית, בסעיף קטן ו' המנוסח לכאורה עולה ממנו שהוועדה לא יכולה להחליט החלטה במקום החלטה של הוועדה.

נוסיף.

כמו בסעיף 18.

הערות נוספות. אנחנו חושבים שצריך לקבוע בחוק את האכסניה של ועדת ההשגות, איפה היא תהיה. כרגע לא ברור איזה משרד.

זה הולך תמיד לפי היושב ראש.

הוא איש ציבור.

אבל מי ממנה אותו?

אני לא בטוח שזה לפי הממנה.

אז תאכסנו את הוועדה.

עד היום זה היה פה.

אבל למה לכתוב את זה בחוק? מישהו אומר לכם איפה היא תשב?

יש לזה השלכה פנים משרדית, פנים ממשלתית.

אבל למה החוק מפריע לכם להחליט בעניין הזה מה שאתם רוצים?

ארז, אתם רוצים שאנחנו ננהל גם את הממשלה?

למה החוק מפריע לך?

אז תעשה את זה, למה לכתוב את זה?

צריך החלטת ממשלה בשביל הפעלה של ועדת השגות?

לא בטוח שאתה צריך החלטת ממשלה.

בוודאי שצריך. יש פה חוק שמייצר איזה גוף שלא כל-כך ברור איזה משרד אחראי על הפעלתו המנהלית. בדרך-כלל כותבים את זה בחוק.

בדרך כלל כותבים איזה שר ממונה על ביצוע. אתה רוצה שנכתוב פה איזה שר ממונה על ביצועו? הרי תקנות אף אחד לא יתקין פה.

אפשר לקבוע מי ממנה את ועדת ההשגות.

בסדר, נכתוב מי ממנה, אבל לפי איזו הצעה?

לפי הצעות של השרים האחרים.

מאה אחוז.

אז רק במשרד החקלאות צריך הצעת שר החקלאות ועובד רשות מקרקעי ישראל זה מנהל המנהל.

זה בסדר, הצעות השרים. אז מי הממנה?

שר הבינוי והשיכון.

ועדת ההשגות לפי ההצעות של האחרים.

את מי ימנה שר השיכון?

את כל חברי הוועדה לפי הצעות של כל השרים.

יש לו שיקול דעת?

כמעט ולא, זה מינימאלי לחלוטין.

אנחנו מדברים על פקודת – מי שאחראי עליה הוא שר התמ"ת.

זה צריך להיות שר התמ"ת. את הוועדה ימנה שר התמ"ת.

לא כל-כך אכפת לי הממנה, שהרי ממילא כולם זה בהצעות של השרים הרלוונטיים, כפי שנקבעו והם יתקבלו. זה לא העניין. הנקודה היא שאלת ההפעלה המנהלית של הוועדה. איפה היא מתכנסת? מי נותן לה את השירות המשרדי? שהן שאלות יחסית מינוריות. עד היום זה נעשה במנהל ואני מציע לא לשנות את זה. אין פה היבט שליטתי.

אני חושש שאם הסמכות לא נתונה בצורה מוחלטת לכל אחד מהמשרדים, נימצא במצב של מינוי דירקטוריונים בחברות הציבוריות. ישנן חברות ציבוריות ששר לא מסכים עם שר אז אין דירקטוריון.

זה לא שאני נותן לשר הבינוי והשיכון סמכות למנות מעצמו. אני רק אומר שהוא צריך למנות "לפי הצעת". במקרה הכי גרוע הוא פשוט לא ממנה.

תודה רבה.

אני לא מאמין שזה יקרה. אפשר למצוא מנגנון אחר.

איך היום דירקטוריונים שלמים עומדים ריקים כי שני שרים מסרבים לחתום על המינוי?

זה משהו אחר.

כי המינוי הוא של שניהם.

פה, לפי ההצעה, צריך אחד.

אתה שקט?

כן.

עוד משהו אחד בנוגע לנהלים. יש פה סעיף של ועדת השגות עם נהליה. אנחנו מציעים שוועדת ההשגות תקבע את נהליה בעצמה ושהדברים יפורסמו באתר האינטרנט של שני המשרדים.

בסדר.

אני רוצה לחזור ל-5(5). כתוב פה "על סמך חוות דעת מקצועית" ואני רוצה להוסיף "של מכון מוסמך".

עוד לא הגענו לזה.

נרשמה השגה לגבי הצורך בפרסום החלטות ועדת ההשגות?

אין צנעת הפרט?

אני הגשתי השגה ואני רוצה שיפרסמו? לא רק שלא קיבלת אותי אתה גם תספר שאני דפוק, גזען ופשיסט?


אנחנו עוברים לסעיף 6ג.

"6ג.



(א)
ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב הקהילתי בהתבסס על אחד או יותר משיקולים אלה בלבד:



(1)
המועמד הוא קטין;


(2)
המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;



(3)
אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;



(4)
המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה; החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית;



(5)
חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;"

לפי זה, איך יתקבל אהוד ברק? הוא לא יתקבל לאף ישוב.

חבר הכנסת טיבי, התחלת לדאוג אהוד ברק?

הוא לא יתקבל לאף ישוב.

איזה מסכן אהוד ברק. עד עכשיו חשבתי שיש לו בעיות, עכשיו אני מתחיל לרחם עליו.

"(6)
מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.


(ב)
בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א), תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב, לוותקו, לחוסנו ולאופי האוכלוסייה בו."



(ג)
ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות."

תודה רבה אדוני. אני רוצה להתחיל מהסוף.

סליחה, חבר הכנסת טלב אלסאנע ביקש לפניך.

לגבי הסעיפים הראשונים. אני רוצה לציין שיש שתי הצעות חוק.

שתי ההצעות אוחדו. אתה רוצה להתנגד רק להצעת החוק שלי?

קדימה הופכת להיות בשירות ישראל ביתנו.

חברים יקרים, ישראל ביתנו לא באולם הזה. מי שרוצה, אחר-כך יש לי שעות קבלה בחדר שלי, תתייצבו כולכם.


עכשיו חבר הכנסת טלב אלסאנע מנמק הסתייגות.

מיטב החוקים שלכם הוקדמו על-ידי קדימה.

עכשיו חבר הכנסת טלב אלסאנע מנמק הסתייגויות.

אני רוצה לציין את העובדה שמדהים אותי שדווקא קדימה נותן גיבוי להצעת החוק.

תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, יש לך הסתייגות או שאתה רק רוצה לדבר?

לא, זה לגופו של עניין, זה מאוד ענייני.

אני אגיד לך למה. אם אתה רוצה, אני מוכן לתת לאחרים קודם לדבר ואז הם יסתייגו ואתה אחר-כך תדבר.

סעיף 4 :המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה, החלטת ועדת הקבלה לסרב למועמד בשל שיקול זה תהיה על-סמך חוות דעת מקצועית". מה זאת אומרת המועמד אינו מתאים לחיי החברה בקהילה?

סוציומט.

מי יקבע? איך יקבע? על פי גובה? צבע העיניים? המושג הזה כל-כך מעורפל עד שהרבה אנשים לא מתאימים, לא נראים לי.

כתוב חוות דעת מקצועית.

מי קובע חוות דעת מקצועית? איזה מקצוע זה?

זה יכול להיות קודם כל גינקולוג.

לדעתי זה עורכי דין כי אתם מבינים בכל.

עובדה שאתה אמרת משהו על אהוד ברק כי אתה מבין גדול. אז אני אומר שגינקולוגים הם בעסק.

עכשיו ברצינות. מי באופן מקצועי יקבע אם הוא מתאים?

אלה יכולים להיות פסיכולוגים. יש בעלי מקצוע שהם אלה שמתאימים לקבוע אם אדם יכול לחיות חיי חברה בקהילה.

בקהילה הזאת או בקהילה באופן כללי?

בקהילה הזאת.

נניח שמדובר בקהילה של חסידי ברסלב ותבוא לשם חברת פרלמנט איטלקית שמקבלת אזרחית ישראלית והיא רוצה לגור שם. יגידו לה: גברת, את לא מתאימה לחיי הקהילה בחברה הזאת, מה אפשר לעשות.

במקרה שלך, כולנו מסכימים שהיא לא מתאימה.

אדוני היושב ראש, מה שדיברת עכשיו זה 5.

הוא דיבר על 4.

אנחנו מדברים על 4.

נתווכח על 5 בנפרד.

אני מדבר על סעיף 4 שמדבר על "המועמד אינו מתאים לחיי החברה בקהילה".

האדם הוא סוציומט, הוא לא מתאים לחיי הקהילה.

מה זאת אומרת לא מתאים? איך לא מתאים? כל המושג הזה כל-כך לא ברור. בהמשך כתוב חוות דעת מקצועית. כל אחד שרוצה להגיע, תשלח אותו לבדיקה לפסיכיאטר או לפסיכולוגים?

למה לא?

כמציע החוק זה חשוב מה שאתה אומר. כל מועמד יעבור בדיקה פסיכיאטרית?

לא אמרתי את זה, גם לא גינקולוגית. לא אמרתי את זה.

אם היו מיישמים את הסעיף הזה, הרבה חברי כנסת לא היו נבחרים לכנסת.

תחליף את העם.

במסדרון שלנו יש כמה כאלה.

לדעתי, אם כבר להתחיל ליישם אותו על הכנסת כי השלכות של חקיקת חוקים על-ידי אנשים כאלה, יש לה השלכות מאוד מסוכנות מאשר להתיישב או להתגורר בישוב כזה או אחר.

אני מסכים איתך ולכן מה אתה מציע?

הסעיף הזה של חוות דעת מקצועיות, לדעתי צריך להסתפק בזה שהמועמד מצהיר שהוא מקבל על עצמו – זאת אומרת, לא צריך חוות דעת מקצועית. הרי המועמד מגיש בקשה להצטרף לישוב. כל אחד שרוצה לגור רוצה איכות חיים ולגור בסביבה מסוימת, הוא רוצה הם ליהנות ולכן הוא יודע מה המאפיינים של אותו ישוב. די בזה שהוא מצהיר שהוא מודע והוא מקבל והוא מתחייב להשתלב.

מה זה חוות דעת מקצועית?

נא לרשום את ההסתייגות. ההסתייגות של חבר הכנסת טלב אלסאנע היא למחוק את סעיף 4 ולכתוב שהמועמד הצהיר שהוא מתאים ומקבל על עצמו - - -

זה ב-6, יש הסתייגויות כאלה.

אני מדבר על סעיף 4, למחוק "חוות דעת מקצועית" ובהמשך שהוא מקבל על עצמו.

חבר הכנסת, אני מבקש שתקשיבו כי אני חושב שאני הולך לתמוך בהסתייגות הזאת. בסעיף 4 אתה מבקש למחוק "תהיה על-סמך חוות דעת מקצועית".

זאת אומרת שאפשר יהיה לפסול אותו - - -

לא. התנאי האחד ויחיד שנדרש ממנו, שהוא יצהיר. ברגע שהוא יצהיר, הוא מתקבל.

שים לב חבר הכנסת טיבי, אני מזהיר אותך כי חבר סיעתך מתחיל להצטרף להצעות החוק להצהרת אמונים.

הוא מצהיר שהוא מקבל ומודע והוא מקבל על עצמו את התנאים באותו ישוב, ללא צורך בסעיף הקיים.


בהמשך, לגבי סעיף 5 - - -

טלב, אתה מתחיל להסתבך.

אם אני רוצה לגור בישוב, אני מקבל על עצמי את הנורמות החברתיות הקיימות.
לגבי סעיף 5, לדעתי זה סעיף סינון מובהק. הסעיף הזה יוצר את האפליה הכי קשה ולכן אני חושב שצריך למחוק את הסעיף לחלוטין.

לגבי הסעיף של האפליה להוסיף בנוסף לאפליה על רקע מטעמי גזע, דת, מין, לאום או דעה פוליטית או שייכות דתית.

כתוב דתית.

אנחנו יודעים שאפילו התושבים היהודים מפלים בין ספרדים לאשכנזים בעמנואל ובמקומות אחרים.

זה לא דת ולא גזע.

לכן צריך למחוק כל סוג של אפליה ורקע תרבותי.

אדוני היושב ראש, אני מבקש את סבלנותך והקשבתך לבעיה שלדעתי היא מאוד חמורה בחוק הזה ונמצאת דווקא בסעיף שלכאורה מטרתו דווקא חיובית וזה סעיף איסור האפליה. לשונה של ההצעה כפי שהיא כרגע אומרת: "ועדת קבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין לאום או מוגבלות. הסעיף הזה בעצם הוא סעיף שמתיר אפליה. הוא אומר שאפליה מותרת אם היא לא שיקול הבלעדי. רק מטעמי גזע, דת, מין לאום ומוגבלות אסור לקבל החלטת סירוב. גם מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות מותר לסרב. אני חושב שזה סעיף חמור. זאת הפעם הראשונה, למיטב זכרוני, בחקיקה הישראלית הכתובה – יושב מולי נציג משרד המשפטים שיתקן אותי. באופן מפורש הסעיף מטיל אפליה לאומית. אני חושב שזה אחד הסעיפים החמורים בהיסטוריה.

אדוני מבקש למחוק את המילה "רק"?

אני מבקש למחוק את המילה "רק".

המילה "רק" נמחקה. כבר לא צריך הסתייגות, המילה נמחקה.

אני מודה לאדוני.


אני מציע להוסיף בסוף הסעיף הזה גם את הטעמים הנוספים: מעמד אישי, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, זה בהיבט העדתי, השקפה או השתייכות מפלגתית או פוליטית. זה לעניין סעיף קטן - - -

ואם פספסת פה משהו, אז מטעמיו מותר יהיה? כאשר אתה נותן רשימה של 20 נוסעים ושכחת אחד, גמרת את הסיפור.

אדוני, אני רגוע. אם הסעיף הזה תורד המילה "רק" ויוספו הפרמטרים האלה, הסעיף הזה ישיג בצורה יותר טובה את מטרתו.

הסתייגויות נוספות, אני הולך מהסוף להתחלה. בסעיף קטן 6ג(א)(6), אני מציע למחוק את הסעיף. למחוק את סעיף קטן 6. לחילופין "אם ישנם כאלה ובלבד שקיבלו את אישור בית המשפט המחוזי". לא אישור הרשם, אישור בית המשפט המחוזי.


אני מתקדם אחורה.

אם הנשיאה בייניש תשמע שקיבלתי את ההסתייגות הזאת, היא פשוט תשים את ראשה על הגרדום. בתי המשפט עמוסים מעל ומעבר.

אם הם עמוסים, אולי הם לא יתפנו לאשר את הסעיף הזה.

כמו כל החוזים האחידים. יגישו ויגישו ויגישו ולבית המשפט לא יהיה מה לעשות אלא רק להתעסק בנושא הזה.

אדוני, אני חושב שתנאים כאלה הם לא פחותים בחשיבותם מאשר חוזים אחידים.

הרשם הוא - - -

הרשם לא מספק אותי. אין לי אמון ברשם, אני לא חושב שהרשם הוא הסמכות. אני חושב שהמבנה המשפטי של מדינת ישראל קבע מנגנונים למי צריך לאשר דברים מהסוג הזה. המנגנון הוא בתי משפט, עם כל העומס שיש להם. יאשר אדוני עוד תקנים לבית משפט ותיפתר בעיית העומס. אני עומד על-כך שהאישור לא יינתן על-ידי הרשם אלא על-ידי בית המשפט המחוזי.

ההסתייגות תירשם.

אני מתקדם הלאה. סעיף קטן 5, אדוני, אני מציע למחוק אותו ולחילופין אני מבקש שיוספו בסוף המילים "החלטה כאמור תהיה פה אחד".

זה דבר שהוא בלתי אפשרי.

למה? 5 אנשים פה אחד.

אפילו בבית המשפט שאתה - - -

אדוני הוא עכשיו ממלא מקום יושב ראש הכנסת ונשיא המדינה.

לכבוד הוא לנו.

ביקשתי למחוק את סעיף קטן 5. לחילופין, להוסיף שהחלטה בסעיף האמור תהיה פה אחד.

אני מבקש למחוק את סעיף קטן 4. לחילופין, שההחלטה לא לקבל מטעמים של התאמה לחיי חברה גם היא תהיה פה אחד. אני אנמק במשפט את שתי התוספות האלה שאני מציע לחילופין בסעיפים קטנים 4 ו-5.

אם מדובר במקרה כל-כך מובהק של אדם שלא מסוגל להתאים לחיי חברה או שהוא לא מתאים למרקם החברתי תרבותי, לפחות כולם צריכים להסכים על זה שהוא כל-כך לא מותאם. אם יש ספק בשאלת התאמתו החברתית, הספק הזה צריך לפעול לקולה.

רק תרשמי שההסתייגות הזאת סותרת את ההסתייגות של חבר הכנסת טלב אלסאנע.

אני מבקש לקבוע שבפתיח של הסעיף ,שוועדת קבלה בישוב שיש בו 50 בתי אב ולחילופין 100 בתי א – אם לא יתקבל 50 אז 100 בתי אב - רשאית לסרב לקבל מועמד מהטעמים שיפורטו בהמשך.

לגבי פסקה 6, המונח "תנאי קבלה" לא כל-כך ברור מאין הוא הגיע אבל בכל מקרה, תנאי קבלה צריכים להיות נוגעים למאפיינים המיוחדים. אנחנו עוסקים בפסקה של מאפיינים מיוחדים. לכן לא כל-כך ברור לי הקישור לתנאי הקבלה בתקנון. אם אנחנו מתוך פרופוזיציה שהרשם אמור לאשר את המאפיינים המיוחדים, כך אני מבין את הדברים, אז מה לי שאלה מאפיינים מיוחדים שקבועים בתקנון ומה לי שאינם קבועים בתקנון?

אם אנחנו נוגעים גם בתנאי קבלה אחרים - - -

שני דברים: מאפיינים ייחודיים ותנאי וקבלה.

אבל מה זה תנאי הקבלה? תנאי הקבלה צריכים להיות קשורים למאפיינים המיוחדים, זה לא סתם תנאי קבלה.

שאלנו את הרשם באמת, האם הוא מאשר מאפיינים ייחודיים והוא אמר שכן. אנחנו באמת רוצים לוודא את זה.

לא ברור לי מדוע נכנסו לפה תנאי הקבלה. אם אנחנו עוסקים במאפיינים מיוחדים, אז אם הרשם מאשר את המאפיינים המיוחדים, אז מה זה משנה - - -

הוא מאשר את שניהם.

אני מבין, אבל אנחנו עוסקים פה במאפיינים מיוחדים. זה שאתה מאשר תנאי קבלה בהיבטים אחרים, למשל, לא קשורים לקבלה לישוב, לא קשורים למאפיינים המיוחדים, זה בסדר, אבל זה לא קשור למאפיינים המיוחדים של הישוב. אתה יכול לאשר תנאי קבלה, נניח ישוב שאינו רוצה אנשים שעברו עבירה פלילית או דברים שקשורים לחוק עצמו שהם בתורת תנאי קבלה.

אדוני הרשם, אתה יכול לפרט איזה סוג של תנאי קבלה אתה מאשר?

אולי כדאי שתקראו תקנות של אגודות. יש עשרות קבלה.

כולם בתוך 6?

כולם עוברים אצל הרשם.

אין לי בעיה, אבל זה לא קשור למאפיינים מיוחדים.

תנאי הקבלה, חוסר עבר פלילי ודברים מסוג זה - - -

אבל זה לא מאפיין מיוחד. זה לא שאנחנו התייחסנו אליו כמאפיין מיוחד.

תסלח לי, אלא אם כן מחר בבוקר אני ארצה להקים מושב לשיקום אסירים.

אין שום בעיה. אז יש לך מאפיין מיוחד.

אז זה המאפיין הייחודי שלו. אם אני לא אסיר משוקם, אני לא אתקבל. אם יש ישוב לגמילה מסמים ויש ישובים כאלה, אם אני רוצה לקבל שם מגרש חינם או יותר זול, לא יקבלו אותי כי אני לא נגמל מסמים.

אבל זה כתוב כמאפיין מיוחד.

זאת בדיוק הדוגמה. בוא נצא מהדוגמאות שכולם רבים עליהם. יש כפר לגמילה מסמים ומתקבלים אליו רק מי - - -

שי חרמש, בבקשה.

סעיף 6ג(4). יש פה אי בהירות מה זה "על סמך חוות דעת מקצועית". אני מבקש להוסיף פה "גורם מקצועי מוכר מוסמך שתחום התמחותו בתחום האבחון".

בסדר.

חבר הכנסת חיים אורון. הגשת הסתייגויות אז תנמק. התחייבתי שברגע שתגיע תוכל לנמק.

ההסתייגות הראשונה והמכלול הזה בעיניי הם קשורים. אני מכיר בכך שיש ישוב שיש לו מאפיינים ייחודיים ולכאורה זה גם מופיע פה. אני מכיר בכך שיש מצבים שצריך לשמור על הדבר הזה. יש לזה שתי מגבלות. מגבלה אחת היא מגבלה של היקף. אני חושב שהמספר 500 הוא מספר גבוה מאוד והוא משתמש לתכלית בלתי ראויה בכל המנגנון הזה. לכן ההצעה שלנו, כמו הצעות אחרות פה, שזה לא יהיה יותר מ-200.

אפשר לשאול אותך שאלה - - -

דקה. לכן אני מדבר על שני הדברים יחד, על המנגנון הזה ועל המנגנון ההוא. קיבוץ של 500 משפחות שיש לו מאפיינים דתיים אורתודוכסים, ראוי לקיים אותם, על פי הבנתי, גם אם 500 חברים וזה מופיע בתנאי הקבלה ואני לא רואה עם זה בעיה.

אני מדבר על דברים אחרים. אתה יודע על מה אני מדבר ומזה נולד כל הסיפור. כל העסק הזה נולד בחטא. זאת דעתי. אני אמנם לא עסקתי בחוק כל הזמן וגם די לא יצא לי לבוא לפה הרבה. כל העסק הזה הוא בחטא. בשביל לפתור שתיים-שלוש בעיות פוצצו פה פצצה ענקית. בסדר, נראה מה יהיה בהמשך.

אני אומר שכרגע אתם לא תוותרו על החוק. אם היה לכם שכל, הייתם מוותרים על החוק, לראות מה שקורה איתו. החיים יותר מורכבים ופותרים את הבעיות יותר טוב מאשר חלקן מהסוג הזה. אתם תהיו הראשונים שתגידו בעוד כמה זמן שצדקתי. אבל אנחנו כבר פה. מצידי, קחו את החוק, תבלעו אותו, אני רואה את העניין כפתור.

כדי שתבין בדיוק מה דעתי. ל"נוה שלום", שהייתי בו יחד עם ידידי חנא סוויד, תהיה הרחבה של עוד 200 דיור ויהיו בו 500 יחידות דיור. מותר להמשיך לקיים את העיקרון שצריך להיות שוויון בין יהודים וערבים, עד כדי כך שאם השוויון הזה מופר, עוצרים קבלה של האחר עד שמאזנים. אני חושב שזה בסדר, אני חושב שזכותם לעשות את כך ואני מקבל את זה.

לכן אני לא צריך להצהיר הצהרות אמונים לזה – גם דתיים, גם טבעוניים, גם נגמלים מסמים, גם אסירים משוחררים. אז יש מאפיינים ברורים ויש זכות לקיים.

מה שמופיע פה אלה דברים אחרים, מעבר לזה.

ישראל, לא נגיע להבנה בנושא הזה. מבחינתי, מספיק לאחד את סעיף 4 וסעיף 5. סעיף 4 וסעיף 5 אומרים ש אם אני בא לישוב שהוא גדול יותר ואני מקבל עלי – אם אני בא לישוב דתי ואני אומר שאני מקבל עלי את הנורמות של הישוב הדתי ואז זכותה של ועדת הקבלה לבוא ולומר לי: תשמע, אתה לא הולך לבית כנסת, אתה לא חובש כיפה, אתה רק אומר ואתה לא מתכוון. אני חושב שוועדת הקבלה יכולה להגיד לי שלא להיכנס.

וכדי להרחיק עדות. אם אני בא לישוב בדואי, ל"שגב שלום" ורוצה לקנות או לקבל מגרשים בזול בתור יהודי, מותר לבית המשפט להגיד לי לא וזה מה שהוא עשה. כשיהודי רצה להיכנס ל"שגב שלום" אמרו לו לא כי זה ישוב שיש לו מאפיינים ייחודיים. מבחינתי זה מספיק. אתם רוצים מעבר לזה. זאת אומרת, לעקוף כאילו את האמירה שמופיעה בסעיף ג' על ועדת הקבלה, שאסור לה – אני שמח שהיושב ראש הוריד את המילה "רק". זה גם היה רשום אצלי כאחד הנושאים. לבוא ולומר, אם אני באופן ברור לא מקיים את המאפיינים הייחודיים הללו, אני לא יכול להיות. אבל אם אני מקיים אותם, אני יכול להתקבל לישוב הזה.

אם היו הדברים מתנהלים ברוח הזאת, גם לא היו קופצים במספר וגם היו מצמצמם את 4 ואת 5.

אני מבקש מהוועדה, גם על סמך ניסיון לא קצר. תרדו מהסיפור הזה של "לא מתאים לחיי קהילה על סמך חוות דעת מקצועית". אני לא בדיוק יודע מה אתם עושים. ישבתי לא בוועדת קבלה אחת. איך בדיוק יהיה הדבר הזה? מה בדיוק יביאו לשם? המקרים המובהקים, תאמינו לי, מונחים על השולחן. המקרים שאותם רוצים לחפש באמת, לא יהיו בשום ועדת קבלה.

אתה רוצה לוותר על חוות הדעת?

אני רוצה להשאיר את שיקול הדעת יותר פתוח. המנגנון שאתם מציעים אותו פה, שישלחו את האנשים להביא חוות דעת מקצועיות, על מה בדיוק? איך בדיוק? המקרים של אי התאמה על פניהם – בקהילות קטנות יש מציאות של אי התאמה.


אני לא חושב שחוות דעת מקצועית, גם ממכון מוסמך וגם ממכון מוסמך מאוד, תפתור את העניין. המקרים הקיצוניים מונחים על השולחן. המקרים האחרים, זה לא יפתור אותם.

זאת אומרת, אתה רוצה שיהיה כתוב: "המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה".

לא, אני לא רוצה לכתוב בכלל.

אז אני לא יכול לפסול אותו בגלל שהוא לא מתאים. אני צריך את הסמכות שאפשר יהיה לפסול אותו.

אל תסחבו אותי בכוח להסכים לוועדות הקבלה האלה, כי בסוף אני חושב שהן מיותרות. כל המנגנון הזה מיותר. עכשיו אתם גוררים אותם.

אני לא גורר אותך, אני מתייחס ברצינות לדברים שאתה אומר. אם אתה אומר שצריך שאפשר יהיה לפסול אבל אלה דברים ברורים ולא צריך חוות דעת - - -

חוות הדעת המקצועית באה לצמצם את חופש הפעולה של "לא מתאים", כי אחרת כל אחד יגיד שהוא לא מתאים מסיבה שהוא "קסוקר", למשל.

נכון.

בסדר, אבל החיים לא נמצאים בדברים האלה, זאת בדיוק הנקודה. אתם מציעים פה רף, שאם מתכוונים ברצינות אז הוא לא נמצא בסעיף הזה.

אני מוכרח לומר לך שהנושא הזה של "החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד תהיה על סמך חוות דעת מקצועית", היתה דרישה שהעלו פה החברים ומשרד המשפטים.

הם העלו את זה. אני מבין בדיוק את הסיבות שהם העלו. אני בא דווקא ממקום אחר. אני חושב שאני בא מהמקום שבו נמצאים החיים. אני חוזר ואומר, ואני לא יודע כרגע לנסח את זה משפטית, המקרים המובהקים של אי התאמה, לא צריך חוות דעת בשבילן. המקרים האחרים, אני פוחד ממנגנון שאנשים יבואו עם פתקים לוועדות קבלה כאלה. יש מקומות שבהן מקבלים בחודשיים 100 חברים להרחבה. כל אחד יבוא עם חוות דעת פסיכולוגית?

מתוך מה שאתה אומר יש רק מסקנה אחת, כך אני מבין. אתה אומר: תנו יותר שיקול דעת, "המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה". אל תבלבלו את המוח עם חוות דעת. הרי אתה מתנגד לכל ועדות הקבלה.

לכן אני בורח גם מזה וגם מזה.

יש לי הערה לחבר הכנסת ג'ומס.

רק שנייה, עוד לא הבנתי. מותר לי להבין אותו?

לא, לא, אני הסתבכתי בעצמי.

אני מציע לך לא להתייחס לזה ברצינות כי אתה מנסה להתייחס לזה ביושר וברצינות וכל החוק הזה לא שווה את המאמץ הזה. מה אפשר להגיד כאן? להתחיל לתפור פה דברים ופרטים מביישים מתוך יחס ופרספקטיבה ישרה ורצינית זאת התבזות. זה מה שאתה מנסה לעשות ולכן אתה תיכשל, אל תנסה.

אני רוצה לומר משהו.

אני אתן לך לסכם.

אז אם כך, תקראו לי כשיהיו הצבעות.

אתה מציע החוק וראוי שתשב פה ותשמע את הטענות.

אני שומע פה כל הזמן טענות: גזעני, לא רציני וכדומה. אתה יודע, מלאה הכוס. אני דרשתי בדיון הקודם ממנהל מקרקעי ישראל שיביא בבקשה לפה את הנתונים, כמה מכרזים, מתוך סך כל המכרזים הם לבני המקום בלבד. ואז אני רוצה לשמוע את כל אלה שטוענים טענות.

זה בדיוק אומר למה אתה מתכוון בחוק הזה. אתה מנגח ערבים ואתה מסתתר מאחורי חברה וקהילה ותרבות. אתה מנגח ערבים, זה מה שאתה מתכוון. הדוגמאות והאינפורמציה שאתה מבקש זה בגלל זה.

חבר הכנסת חסון, אני גומר לקרוא את החוק ועובר להצבעות.

תעבור להצבעות, מה אתה מאיים כל הזמן?

אני ביקשתי ממרכז המידע והמחקר של הכנסת כמה - - -

אתה מדבר על יהודים וערבים שזה האישיו שלו. אתה מסתתר מאחורי תרבות.

אנחנו ועדת החוקה רוצים לדעת אם יש חוק כזה במדינות אחרות בעולם? אם יש חוקים כאלה? אין חוק כזה בשום מקום בעולם.

זה מעניין אותך?

כן.

אל תפרשן אותי.

במיוחד בדבר כזה אני לא אפשרן אותך.

תסתכל מאיזו נקודת מוצא אתה מגיע - - -

אני? אתה מדבר עלי?

כן.

חבר הכנסת חסון, חבר הכנסת סוויד, עד כאן.

אני מצטער, רבותיי, יש גבול.

סליחה, גמרנו את הויכוח הזה.

טלב, אני אוכיח לך.

שמענו אותך כבר, כל התקשורת שמעה אותך, יהיה כתוב היום שאמרת.

אני רוצה להתייחס לחוות הדעת המקצועית הואיל והדברים נאמרו. אנחנו כן חושבים שיש ערך משמעותי לחוות הדעת הזאת משום שיש בה התייחסות לפרמטרים שוועדת הקבלה נעזרת בהם כאשר היא באה לבחון את כניסתו של המועמד לישוב. ועדת הקבלה אינה מכירה את המועמד המגיע. אנחנו חושבים שעל-מנת שהיא תוכל לקבל החלטה מושכלת, היא צריכה להיעזר באנשי מקצוע.


מי שלא אוהב את כל המנגנון, זה בסדר. אבל מי שחי עם המנגנון או מי שמציע אותו והממשלה תומכת במנגנון בעצמה, צריך לנסות לטייב אותו. הטיוב הזה באמצעות אנשי מקצוע, אני חושב שהוא רק מועיל ולא מזיק.


דבר נוסף. אני רוצה להדגיש את הדברים שאמרת לגבי פסקה 6.

רגע, לגבי פסקה 4. אני חשבתי שאפשר עוד להוסיף על מה שאמרת, שאם ועדת הקבלה, על פני הדברים, לא רואה בעיה, היא לא חייבת לשלוח את האדם. האם כל אדם נשלח לחוות דעת פסיכולוגית? איך שזה כתוב בחוק, רק הפסילה שלו תהיה על סמך חוות דעת ולא הקבלה שלו.

סיגל, אני לא רוצה שיפסלו בלי חוות דעת מקצועית.

בסדר, אני מוסיפה על מה שארז אומר, שרק הפסילה תהיה על סמך חוות דעת. לא כל אדם צריך להביא חוות דעת.

נדמה לי שיש פה איזה סוג של איזון שאומר שאם אני שולח אותך לוועדה, אתה כבר מראש בעייתי.

זה לא חובה. אם באים 100 אנשים, כולם יישלחו?

- - -

היום רק חברי כנסת מגישים את ההסתייגויות וזה הכול. הויכוחים והדיונים נגמרו.

זה הערות לנוסח.

הערות לנוסח דרך חברי כנסת.

אני רוצה להדגיש לעניין פסקה 6. העניין של תנאי קבלה לא מקובל עלינו. אני חייב להודות שזה משהו שאני לא הייתי ער לו. אני לא יודע למה זה הוסף כי בנוסחים האחרונים שהונחו בפני הוועדה לפני הקריאה הראשונה מופיעים רק המאפיינים המיוחדים.

כתוב תקנון האגודה.

אבל מאפיינים מיוחדים.

זה בסדר. אז אתם רוצים לרשום על זה הסתייגות? אין בעיה. שר המשפטים רשם על זה הסתייגות.

לא, לא, אבל יש פה - - -

אדוני לא יגיד לי לא, לא.

אני לא יודע אם זה לא לא, או שזה איזה עניין – אני רוצה להסביר את המהות. יכול להיות שיש פה אפילו היבט של נושא חדש ואני אגיד גם למה. תנאי הקבלה שאינם קשורים למאפיינים המיוחדים יכולים להתבסס על דברים שונים לחלוטין.

אין בזה שום דבר חדש משום שכך זה הוצבע בקריאה הראשונה.

למה? אבל אחרי קריאה ראשונה - - -

ככה זה הוצבע בקריאה הראשונה.

נושא חדש זה רק בקריאה ראשונה.

נכון, סליחה.

תגיד לגופו של עניין.

אגיד לגופם של דברים כי אני לא רוצה להיכנס לעניינים תקנוניים כאלה או אחרים של הכנסת. המונח תנאי קבלה, כפי שהוא מופיע פה, הוא מאוד רחב. הוא אפילו לא מקשר את תנאי הקבלה למאפיינים המיוחדים. זאת לא המטרה של פסקה 6. פסקה 6 לא נוגעת לשאלה – לצורך העניין, תנאי קבלה יכול להיות אנשים מגובה מסוים. האם זה קשור לפסקה 6? האם זה איזה מאפיין מיוחד? אפשר להכניס פה בדלת האחורית דברים שלא קשורים למה שדיברנו.

הרשם יאשר דבר כזה? על הרשם יש אפשרות ללכת לבית משפט.

זה לא העניין אם הרשם יאשר או לא יאשר. הרשם יאשר זה סוג נוסף של באפר. אנחנו מדברים פה על סוג מסוים של אבחון, שאנחנו מאפשרים לוועדת הקבלה לפעול לפיו. אני לא יכול לתת לוועדת הקבלה, בלי קשר לשאלת הרשם, לבחון כניסתו - - -

ארז, על מה אנחנו מדברים? איזה תנאי קבלה הרשם אישר, תגיד לנו.

את רוצה תנאי קבלה שנתקלתי בהם?

כן, שהרשם אישר.

הצהרות למיניהן, זה לא מאפיין מיוחד.

מה הוא יצהיר?

יצהיר הצהרה כזאת או אחרת, זה לא משנה כרגע.

איזה סוג הצהרה?

אני לא רוצה להיכנס.

יהודית וציונית.

נניח, אבל זה לא העניין.

זה מאפיין ייחודי?

צריך לעשות את האבחנה. יכול להיות שאנחנו נגיד שציוני זה מאפיין מיוחד. אבל ההצהרה על זה היא סוג של מאפיין מיוחד? אז תנאי קבלה הוא הצהרה. האם תנאי קבלה שהוא הצהרה, אני יכול להכניס אותו בפסקה 6? מה פתאום, זה לא העניין של פסקה 6.

אוקיי רבותיי, עוד מישהו רוצה להתייחס לפסקה 6?


תרשמי בבקשה הסתייגות של משרד המשפטים.

"שמירת סמכות



6ד.
אין באמור בהוראות סעיפים 6ב ו-6ג, כדי לחייב הקצאת מקרקעין לאדם שוועדת הקבלה אישרה את מועמדותו."


3.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: "37. התיישבות – החלטה של ועדת השגות לפי סעיף 6ב לפקודת האגודות שיתופיות."

מה המשמעות של הסעיף הזה?

שאפשר להגיש עתירה לבית משפט.

בזכות או ברשות?

בזכות.

"
4.

תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).



5.
הוראות חוק זה יחולו על הליכים בוועדות קבלה ביישובים קהילתיים שיחלו מיום התחילה ואילך."


תודה רבה, רבותיי.

לגבי התוספת לחוק בתי משפט מנהליים, במקום "התיישבות" ביקשנו מאיתנו לכתוב "אגודות שיתופיות".

אין בעיה.

אני רוצה לבקש להסיר את הסעיף של התאמה למרקם חברתי ותרבותי, בעיקר סעיף 5. שמע, בישוב גדול שבו מתגוררת חברת רוב, איך אפשר לאלץ כל מי שרוצה לגור בישוב הזה להיות בדיוק כמו השכנים שלו בכל דבר. הרי אם הוא יהיה שונה במוטיב עיקרי, הוא לא יתאים למרקם החברתי תרבותי ולכן אוטומטית אפשר לפסול אותו על רקע זה שהוא שונה.


למשל, שוני אידיאולוגי, או שוני חברתי. למשל, ערבי יהודי, נטיות מיניות, הטרו או הומוסקסואל, אהבת סוג מסוים של מוסיקה.

ערבי יהודי אין לך מה לדאוג. הרי מחקנו את המילה "רק".

גם אחרי שמחקת את המילה "רק" ההתאמה החברתית תרבותית היא אוהל כל-כך רחב.

בכל ישוב יהודי צריך שיהיה ערבי אחד כי בשבת, כשמקרר נכבה מה אני אעשה?

ראינו השבוע שגם בכל קבוצת כדורגל טובה.

אדוני, אני מסתפק בהערה הזאת. אני מקווה שהתקשורת שמעה את זה. אני רוצה שיצטטו אותך לא אותי. בניגוד לאחרים אני לא רוצה להיות מצוטט בחוק הזה בכלל.

אני הרי כבר למדתי שאתה מדבר רק לתקשורת אז אני עונה לך דרך התקשורת, זה בסדר.

תודה רבה, אתה יכול לפנות אלי ישירות, פנית אלי ישירות. הצורה שבה אתה מתייחס אל החוק הזה, בדיוק היא ההוכחה לחששות שלנו. היא ההוכחה לחששות שלנו שיש פה סלקציה. למה בא החוק הזה? תשאל את יוזמיו למה בא החוק הזה? גם חוק קעדן, חוקים אחרים. תשאל את ההורים שלך מה זאת חברה הומוגנית ומה זה הרצון למגר יהודים מחברות רוב הומוגניות. תשאל את ההורים שלך.

שאלתי אותם, הם לא עונים בכלל.

תשאל את ההורים שלך.

הם הפסיקו לענות לי.

תשאל את ההורים שלך, תשאל את קרובי המשפחה שלך, תשאל את השכנים שלך, תשאל את ההיסטוריה שלך ואז אתה תתבייש.

הבנתי.

אתה ויוזמי החוק, שני אנשי קדימה.

רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה.

מצביעים קודם על ההסתייגויות.

תקשיבו מי רשאי פה להצביע. שי חרמש וישראל חסון אתם מחליפים את מולה ואת פלסנר. חבר הכנסת אחמד טיבי בוועדה הזאת אתה לא יכול להצביע אלא אם כן אתה מחליף את חבר הכנסת טלב אלסאנע. אורי אורבך יכול, מיכאלי יכול, אורי אריאל במקום בן ארי ואנחנו עוברים להצבעה.

איפה בן ארי?

אתה פה, הוא לא צריך להיות פה.

בן-ארי הלך לוועדת הקבלה באום אל פחם.

הוא הלך להתקבל באום אל פחם וכבר הודיעו לו בבוקר שיקבלו אותו באבנים. כבר שמעתי את זה ברדיו ממזכיר בני הכפר.

הוא לא ראוי לשום אבן. יריקה כן, אבן לא.

רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

יש שתי הסתייגויות לשם. אני לא אקריא את שתיהן עכשיו כי קודם פירטו אותן.

מי בעד ההסתייגויות לשם?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 5

נמנעים אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

סעיף 1. אני לא אגיד מי מסתייג, אני אגיד רק את ההסתייגויות.

מספר בתי האב במקום 500 יהיה 200,150, 50 או 45.

מי בעד אחת מההסתייגויות האלה?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 6

נמנעים אין

ההסתייגויות לא נתקבלו.

זה מחויבות של קדימה - - -

מה אתה רוצה מ"קדימה" כל הזמן?

סליחה, אני לא מבין. אתה לא מבין שהוא לא מדבר אליך? הוא לא מדבר אליכם. אתם לא מבינים, יש פה תקשורת.

למרות שזה באיחור, שבמקום 500 יהיה 800.

לא, לא. אורי, גמרנו.

20,000.

ברהט זה 24,000 וזה עובר ועדת קבלה.

רבותיי, אנחנו בהצבעה.

סעיף 1 כנוסח הוועדה עם ההבהרה שה-500 הכוונה היא לתכנית.

מי בעד סעיף 1 כנוסח הוועדה?

הצבעה

בעד – 6

נגד – 2

נמנעים אין

תודה רבה, הסעיף נתקבל.

סעיף 2. לגבי ההרכבים ההסתייגויות הן כאלה: שיימחק נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל - - -

כאות מחאה אנחנו מכריזים שאנחנו לא נשתף בהצבעה.

אין אף יהודי שמתנגד לאף סעיף?

לכן אנחנו מכריזים שאנחנו נצא. אנחנו לא נשתף פעולה עם החוק הגזען, הפשיסט הזה, תמשיכו אם החקיקה הדמוקרטית שלכם. שיבושם לכם.

יפה שעה אחת קודם.

בושה וחרפה.

תגיד, למה לא עשית את זה כבר בבוקר, היינו יכולים לגמור כבר מזמן.

ניסינו להכניס קצת שפיות לטרוף אבל כנראה שאתם איבדתם כל גבול. חבל.

טלב, באותה הזדמנות, אני מציע שתרים טלפון שם למח'ול תייעץ לו האם להגיע לעסקת טיעון או לא.

תרים טלפון לקלמנוביץ ולבוס שלך.

אני מרים להם כל הזמן טלפונים.

אל תטיף מוסר. יושב ראש ועדת חוקה, בושה וחרפה.

בבקשה, הלאה.

לגבי ההרכב: יש הסתייגויות למחוק את נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים - אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגויות להחליף אותו בשורה של אנשים אחרים?

מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים - אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגות בעניין ירושה. למחוק חלק "על פי דין בירושה".

זאת הסתייגות של ארז?

לא, של סוויד.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים - אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

יש תיקונים שעובד המועצה ימנה ראש המועצה, זה על דעת המציעים. זה רק תיקון נוסח ואני רק אומרת את זה.

לגבי ועדת ההשגות. יש תיקון ששר הבינוי והשיכון ימנה על פי הצעות ושהוועדה תקבע את תנהליה ויש הסתייגויות. הסתייגות: או למחוק את עובד רשות מקרקעי ישראל - - -

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים - אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגויות להחליף אותו בנציג אחר.

מי בעד ההסתייגות של להחליף אותו בנציג אחר?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים - אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגויות שהיושב ראש יהיה שופט מחוזי בדימוס.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים - אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

רבותיי, אני עובר להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים - אין

אין מתנגדים, סעיף 2 כנוסח הוועדה נתקבל.

אז אנחנו עושים את זה עם התיקונים, לרבות התיקון שהיא יכולה להחליט החלטה אחרת.

סעיף 6ג זה השיקולים של ועדת הקבלה.


לגבי 4, יש הסתייגויות למחוק לחלוטין את 4.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגויות שסעיף 4 יחול רק בישובים מאוד מאוד קטנים של 100.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגויות שבעילה הזאת אפשר יהיה לקבל החלטה רק פה אחד.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

אנחנו עושים את זה עם התיקון שמי שנותן את חוות הדעת המקצועית זה גורם שהתמחותו בתחום האבחון.


לגבי 5 יש הסתייגויות למחוק את הסעיף לגמרי.

מי בעד ההסתייגות בסעיף 5? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

גם כאן יש הסתייגות שהכול צריך להיות פה אחד.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

ב-6 יש הסתייגות למחוק לחלוטין את הסעיף.

מי בעד למחוק את הסעיף כולו? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגות שזה תנאי קבלה שאושרו בבית המשפט המחוזי.

מי בעד להעביר את זה לבית המשפט המחוזי? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגות שבמקום הסעיף יבוא "המועמד סירב להצהיר כי בדעתו לכבד את מאפייניו הייחודיים של הישוב הקהילתי".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

יש הסתייגות משרד המשפטים, שהסעיף יהיה רק מאפיינים ייחודיים של הישוב הקהילתי.

שהם מופיעים בתקנון אבל להוריד את המילים "תנאי הקבלה".

או לחילופין שאושרו על ידי הרשם אבל מאפיינים ייחודיים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

לגבי סעיף ג', התיקון הוא למחוק את ה"רק". זה תיקון של הוועדה, זאת לא הסתייגות.

מי בעד למחוק את המילה "רק"? מי נגד?

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

מחקנו את המילה "רק".

אני לא אקריא את כל הסתייגויות, אבל כולן עוסקות בהוספת פרמטרים נוספים ואפיונים נוספים לאיסור האפליה, בין אם זה ארץ מוצא, בין אם זה השתייכות מפלגתית, בין אם זה נטייה מינית. מבקשים להוסיף שורה של פרמטרים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.

עכשיו מצביעים על סעיף 2 עם כל התיקונים כנוסח הוועדה.

מי בעד סעיף 2 כנוסח הוועדה?

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

פה אחד, הסעיף התקבל.

לגבי סעיף 3 אין הסתייגויות. אנחנו רק נתקן במקום "התיישבות" יהיה "אגודות שיתופיות".

מי בעד?

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 התקבל.

לסעיף התחילה יש הסתייגות. במקום 30 יום מיום פרסומו, 10 שנים מיום פרסומו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – 6

נמנעים – אין

פה אחד, ההסתייגות לא נתקבלה.


מי בעד הסעיף כנוסח הוועדה?

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 התקבל כנוסח הוועדה.

סעיף 5 תחולה. אין לגביו הסתייגויות.

מי בעד כנוסח הוועדה? מי נגד?

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

פה אחד. סעיף 5 התקבל כנוסח הוועדה.


מי בעד לאשר את החוק כפי שהצבענו עליו בשנייה ושלישית?

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

פה אחד. תודה רבה, החוק יעלה למליאה.

דודו, אני מבקש שהוועדה תדרוש את מה שדרשנו בדיון הקודם, שתוך שבוע המנהל יעביר לנו את הנתונים.

מי פה נציג המנהל? נא לעשות כפי שביקש לעשות ישראל חסון.


תודה רבה, הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 10:30)