PAGE
12
ועדת החוקה, חוק ומשפט

19.10.10


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 250

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"א בחשוון התשע"א (19 באוקטובר 2010), שעה 9:00

הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 9) (ביטול חובת הפרסום ברשומות), התש"ע-2010

חברי הוועדה: דוד רותם-היו"ר

אברהם מיכאלי

הווארד פולינר ממונה בכיר קניין רוחני, משרד המשפטים

יצחק גורדון ממונה – נוסח החוק וחקיקת משנה, משרד המשפטים

שמרית גולן עו"ד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חנוך יהושע אחראי מיחשוב, משרד המשפטים

נעמה דניאל מתמחה, משרד המשפטים

עמיר הרן עו"ד, עוזר ליועץ המשפטי במשרד המשפטים

יוחנן מזרחי מנהל מזכירות הפטנטים ברשם הפטנטים

מאיר נועם רשם הפטנטים, רשות הפטנטים

ז'קלין ברכה עו"ד, עוזרת משפטית לרשם הפטנטים

רמי חדד ממונה שרות לקוחות במדפיס הממשלתי

עמי לוין מנהל הסכמי WTO, סחר חוץ – משרד התמ"ת

טל בנד עו"ד

מיכל חכמי יו"ר אגודת עורכי הפטנטים בישראל

אילן נווה מ.מ.מ

דורית ואג

נעמה מנחמי

יפעת שפרכר

הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 9) (ביטול חובת

הפרסום ברשומות), התש"ע-2010

אנחנו פותחים את הדיון בהצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 9) (ביטול חובת הפרסום ברשומות), התש"ע-2010.

המטרה של הצעת החוק הזאת היא להסדיר את העברת הפרסום של מה שמתפרסם היום במסגרת יומן הפטנטים לפורמט אלקטרוני שיתפרסם באתר האינטרנט של רשם הפטנטים. בפועל המעבר הזה כבר נעשה לפני כמה שנים אבל קצת נפל בין הכיסאות. לא היינו מודעים לגמרי לכך שזה לא תואם את הוראות החוק לגבי פרסום ברשומות.

האם משרד המשפטים לא יודע מה אומר החוק והוא עושה פעולה שבעצם עשויה לסכן את כל הפטנטים שנרשמו מ-2007?

בזמן אמת התנהל דיון על זה. הבנו רק בדיעבד שההסדרה נעשתה בחוזה רשם שלטעמנו לא מספק.

לטעמנו נעשה הסדר לא חוקי. אתם תגידו את זה בסוף. אני לא מוכן שנחוקק ואתם תעשו מה שאתם רוצים. אתם המשכתם לגבות אגרת פרסום.

אנחנו מאמינים שהטעות הזאת נעשתה בתום לב, על בסיס חוות דעת משפטיות שהתבססו על עמדות סותרות. כשגילינו שהדבר
נעשה שלא לפי העמדה שלנו, מיד התחלנו בתהליך על-מנת לתקן את המצב. ניסינו לעשות את התהליך כמה שיותר מהר. העברנו את זה בצורה מזורזת מפטור לחובת הנחה. בסופו של דבר זה התעכב. התכוונו להעביר את זה במושב הקודם. התכוונו לעשות את התחולה הרטרואקטיבית כדי שאנשים לא יעמדו במצב שבו יהיו טענות לגבי תוקף הפטנט ותוקף הפרסום. אנחנו לא במצב אידיאלי.

ממתי אתם לא מפרסמים?

כל מה שנעשה נעשה בתום לב, ברצון ובכוונה טובה לקיים את הוראת המחוקק. יכול להיות שיש פרשנויות שונות. יש כאן עדים שיכולים להעיד על כך שהפסקנו לתת את השירות לצרכנים, כלומר לא קיימנו את החוק.

מרגע שאנחנו מקבלים פטנט והוא עובר בחינה הוא עדיין איננו פטנט. יש 3 חודשים להתנגדות הציבור. ההתנגדות היא לא מהיום שזה התקבל, אלא 3 חודשים מיום הפרסום ביומן הפטנטים והדגמים. אם אני מגיע לפיגור של קרוב לשנה ובגלל שאין התנגדויות אני מפרסם את זה רק בעוד שנה, אני חוטא לתפקידי, אני חוטא לציבור שאני נאמן שלו. אין כאן "אשמים" ו"לא אשמים". זאת סוגיה כבדה. הגעתי למצב שיש כאן גם שאלה של פרשנות. בדיעבד התברר שלא קיבלו את הפרשנות שלי. בתי משפט מקבלים את הפרשנות שלנו ומאשרים. אנחנו מגיעים ישירות לבית המשפט כהחלטות שיפוטיות.

כשיש פסק דין בערעור, אז או שמקבלים את הערעור או שלא מקבלים את הערעור. זה שבדרך כלל בתי משפט לא מקבלים את עמדתכם לא אומר עדיין כלום.

אני מסכים עם אדוני.

ניסיתי בבית המשפט הכלכלי להכניס את הנושא של פטנטים כדי שתהיה התמחות. היו אצלי עו"ד שעוסקים בפטנטים. היה אצלי גם עד מומחה אחד שסיפר לי איך מתנהלים הדיונים. הוא סיפר לי שיש שופטים שבשעה הראשונה אתה רואה שהם בעסק, אבל אחרי שעה חצי הם מסתכלים על התקרה. זה שבתי המשפט מקבלים או לא מקבלים את הערעורים זה לא אומר כלום.

אני מסכים עם אדוני. אין חולק. הגעתי למצב מאוד קשה כיוון שלא נתתי שירות לציבור. אני זה שצריך לתת פתרון יצירתי. בדרך הרגילה זה יכול לקחת המון זמן. בדקתי. היו חילוקי דעות. לא כולם הסכימו איתי. המילה "נייר" לא נמצאת בכל הנושא. יש את המילה "הדפסה". הדפסה לא חייבת להיות נייר. זה עניין של פרשנות.

האם לא כתוב בחוק שיפרסם הרשם ברשומות?

רשומות זו גם פרשנות. אני יודע מה זה רשומות. השאלה אם זה חייב להיות מדפיס א' או מדפיס ב'. אני מטעם המדינה מוציא את הפטנטים. אני המקור שעורך ומסדר את זה, לא שום בית דפוס אחר. אנחנו מגיעים לשאלה הטכנית אם זה צריך להיות בית דפוס בבעלות המדינה או בית דפוס אחר. מי שכותב את הכל, עורך ומסדר זה רשם הפטנטים במדינת ישראל. זאת שאלה של פרשנות. בדיעבד לא הסכימו לגישה הזאת כי אמרו שלא רוצים לקחת סיכון. אני הגעתי למצב שנאלצתי להגיע לפתרון יצירתי כמנהל מבחינת החקיקה כיוון שהפסקתי לתת שירות נאות לציבור. לא יכולתי להסתכל בעיניים של נציגי ציבור שאמרו לי שכמעט שנה עברה ואין להם מה להגיד ללקוחות שלהם. זה כל הסיפור וכל האמת.

מה שעשית הרבה יותר גרוע מאשר לא לתת תשובות לציבור. אתה הטעית את הציבור. נניח יש פטנט שהוגש שאני רוצה להתנגד לו. אני כל שבוע הולך למדפיס הממשלתי ומחפש את הפטנט כדי שיתחילו 3 החודשים להתנגדות. אני לא יודע שמישהו בניגוד לחוק החליט לפרסם את זה באינטרנט. מה שיקרה עכשיו זה שנצטרך פה בחוק לפתור את העניין הזה. אנשים לא יכלו להתנגד לפטנטים כי הם לא ראו את זה ביומן. אף אחד לא ידע שפרסמת את זה באיזה שהוא מקום אחר. זה שאתה רשם הפטנטים זה דבר חשוב מאוד. האם אני כיושב-ראש ועדת חוקה יכול להדפיס חוקים תחת הכותרת "רשומות"? לא כתוב בשום מקום שזה צריך להיות דפוס כזה או דפוס אחר.

לא היה דף ונייר. כל אחד היה יכול להדפיס את זה באמצעות המדפיס הממשלתי. זה לא שאנחנו עשינו את זה.

בחוק לא מצאתי את המילים "המדפיס הממשלתי".

זה היה.

היה כתוב שהוא יפרסם ברשומות.

רשומות זה פרסום רשמי של המדינה. זה מורכב מכמה חלקים. יש את מערכת רשומות שהיא מחלקה במשרד המשפטים. ביומן הפטנטים מערכת הרשומות זה רשות הפטנטים. מי שעושה את ההבאה לדפוס, את העריכה, את הסידור ואת הבדיקה של החומר זה מערכת הרשומות לגבי ספר החוקים, קובץ התקנות וילקוט הפרסומים. מי שעושה את זה לגבי הרשומות זאת רשות הפטנטים.

מה זה מעניין אותי מי עורך את זה? תראה לי את הפרסום שנקרא רשומות שבו הדבר הזה התפרסם, או שתגיד לי שאתר האינטרנט שלך הוא חלק מרשומות.

זאת הייתה השאלה שהוכרעה. הוחלט לא ללכת בדרך הזאת. הדרך שניסתה לקדם רשות הפטנטים היא להדפיס באתר האינטרנט תחת מערכת רשומות בלי להדפיס בנייר.

האם רשם הפטנטים קיבל חוות דעת משפטית כתובה שהדבר הזה חוקי? האם אדוני קיבל חוות דעת כתובה מיועציו המשפטיים שאפשר לעשות את זה בדרך הזאת?

כשהיינו בקשר עם מחלקת ייעוץ וחקיקה התחלנו לעבוד, אבל אז נעצרנו.

האם לפני שהתחלת קיבלת חוות דעת משפטית כתובה שהדבר הזה אפשרי?

התשובה היא לא. כל מה שעשינו היה בגלוי ובפומבי. אנחנו פרסמנו באתר שלנו, בתפוצה שלנו לכל מי שעובד איתנו ישירות, שזה תשעים ומשהו אחוזים שמגישים לנו דרך המשרדים. הידיעה הייתה. זה עבד מצוין בקרב הקהל.

לטל בנד היה מאוד נוח שאני לא יודע על כך שהוא הגיש את הפטנט.

להוציא את הרשומות עלה הון תועפות. בפועל היו מנויים כמה חברי כנסת בדימוס ולאף אחד זה לא הגיע. אנחנו סתם הדפסנו ספרים בסדרי גודל של מאות אלפי שקלים בחודש. באופן ממשי אף אחד לא עיין בהם. כולם עיינו בפרסומים שלנו, באתרים שלנו. אני חושב שהייתי חייב לפתור בעיה אקוטית. אם הייתי מנסה ללכת על המצב הבטוח ביותר מבחינתי, שזה הכי קל לעשות, אני חושב שהייתי היום בפיגור של שנה וחצי. כולם היו אומרים שאני עובד נפלא.

לא היו אומרים שאתה עובד נפלא, היו אומרים שאתה עובד לפי החוק. כל הסמכויות שלך הם מכוח החוק הזה, לא משום כוח אחר. לא מכוח זה שאתה מנהל טוב, לא מכוח זה שאתה צריך לתת שירות לציבור. יש חוק. אני רואה כדבר חמור מאוד שפקיד מדינה, שעושה לפעמים גם תפקידים מעין שיפוטיים, מצפצף על החוק. אילו היית מקבל חוות דעת משפטית, מילא, ואילו היית פונה למשרד המשפטים ושואל אותם אם אתה יכול לנקוט בדרך הזאת יכולתי להבין, אבל מה שאתה עשית זה דבר שבלשון המעטה נקרא צפצוף על החוק. לפי השיטה שלך אם אני צריך להגיע לתל-אביב כי יש לי שם ישיבה חשובה והתעוררתי מאוחר, אני אהיה רשאי לנסוע 120 קילומטר לשעה. זה בדיוק מה שעשית.

הדבר האחרון שאני עושה זה לצפצף על החוק. קיבלתי את הביטוי הזה בצורה מאוד קשה. אני בעוד חודשיים לא אהיה בתפקידי יותר. אני חושב שזה עניין של פרשנות. אדוני לא קיבל את הפרשנות שלי. כדי לצפצף צריכה להיות לך כוונה. לא הייתה פה שום כוונה. אני פעלתי בתום לב מוחלט. האמנתי שאני מקיים את החוק בפרשנות מסוימת. לעולם לא אעשה דברים נגד החוק, לעולם לא אצפצף על החוק.

נדמה לי שבפסק דין הורוביץ אמר בית המשפט העליון שכדי שאדם יפעל בתום לב הוא צריך לקבל ייעוץ משפטי נכון, זאת אומרת ייעוץ משפטי מאדם שיודע. רציתי לשאול את המדפיס הממשלתי למה זה מתעכב אצלו.

אנחנו החלטנו יחד עם משרד המשפטים להגיע לתהליך מסודר בכל נושא יומני מסחר, מה שקרוי רשומות. אנחנו היינו מקבלים חומר ממשרד המשפטים, מעבדים אותו ומכינים אותו להבאה לדפוס. החומר היה עובר תהליכים של עיבוד והגהות על-מנת לקבל את האישורים הסופיים להדפסה. אנחנו מבחינתנו היינו הגורם האחרון שהיה מעכב את העבודות. כשהיה אישור לעניין ההדפסה החומר היה נכנס לדפוס והיינו מדפיסים את החוברות. אני לא רואה איזו שהיא סיבה מיוחדת לראות עיכוב בתוך התהליך. אנחנו מקבלים את כל האישורים בזמן. אנחנו עובדים לפי לוחות זמנים שלפיהם אנחנו אמורים לספק את החוברות לאורך כל השנה. אנחנו החלטנו לסדר את כל החומר, לצרוב את הכל על דיסק ולשלוח אותו כחומר גלם למשרד.

האם למשרד המשפטים או לרשם הפטנטים?

לרשות הפטנטים. הליך הכללי של רשומות, של ספרי חוקים, של הצעות חוק זה הליך אחר.

עשינו איזו שהיא בדיקה מסוימת מול החבר'ה של משרד המשפטים. הועלה בפנינו הצורך להדפיס 5 עותקים מכל סוג של חוברת. בשלב הזה המדפיס הממשלתי מדפיס 5 עותקים, מוסר את זה למשרד ופה יורדת ההתעסקות שלנו עם כל החומר.

האם אתם מדפיסים היום 5 עותקים?

אנחנו מדפיסים היום 5 עותקים.

כמה משלם לכם רשם הפטנטים כל שנה?

אנחנו מדברים על שנת 2007,2008. מדובר בכ-70 שקלים לחוברת.

כמה הם שילמו לכם בימים הטובים כשהדפסתם הרבה חוברות?

בשנה זה יצא כ-100 אלף שקל.

אדוני הרשם, כמה אתה גובה אגרות פרסום בשנה?

בין 2.5 ל-3 מיליון שקלים בממוצע.

האם אתם מבינים שאם נאשר את החוק הזה כמו שאתם רוצים אתם תצטרכו להחזיר את הכסף?

אדוני היושב-ראש, רוב העבודה שנעשית היום לגבי הפרסום נעשית אצלנו. ההחלטה מה יפורסם והסידור נעשה הכל על ידי עובדים שלנו, לא במדפיס.

מה זה שייך לעניין?

זה שייך לגבי האגרה שאנחנו גובים עבור הפרסום. אנחנו מכינים את הפרסום בעצמנו.

אני מניח שאתה גם גובה אגרה עבור הגשה לפטנט. אגרת הפרסום זאת אגרה עבור הפרסום, לא עבור העובדים שלך.

יש אגרת הגשה לפטנט. כשאדם משלם את האגרה, שהיא בין הנמוכות בעולם, זה כולל את הכל, פרט לפרסום. זה כולל את הבחינה שתהיה בעתיד, שיושב מהנדס ועושה חיפוש. יש מדינות שאתה משלם לחוד לחיפוש ומדינות שבהן משלמים לחוד לבחינה. יש לנו אנשים שהתפקיד שלהם הוא להכין את הפרסום. זה לא איזה משהו שנכנס לסל והכל מעורבב.

מה עמדת משרד המשפטים בעניין הזה?

אנחנו מקבלים את העמדה שפרסום כולל לא רק את ההדפסה אלא גם את הכנות הפרסום. אנחנו מוכנים להעמיד את גובה אגרת הפרסום לבחינה מחודשת על ידי ועדת האגרות. רשות הפטנטים תציג את הנתונים לגבי העלויות שכרוכות בהכנת הפרסום.

מה ההבדל בין אגרה, מס וארנונה? זה נורא קל לבוא אלי ולבקש ממני לאשר אגרות ואת השירות לא לתת. כמה חוברות חסכתם ב-3 השנים האחרונות? לפחות את זה אתם חייבים להחזיר.

בחנו במשרד את השאלה של אגרה לעומת תשלום. לגבי חלק מהפרסומים נאמר שהם על חשבון המבקש, מה שהופך את העניין ליותר בעייתי. אם זה לא משקף אחד לאחד את העלות זאת בעיה. בפועל הייתה התעלמות מהמילים "על חשבון המבקש" והאגרה הזאת נקבעה מתוקף סמכותו של השר לקבוע אגרות. אנחנו מסכימים שאם יש שינויים בעלויות הפרסום בעקבות הפסקת ההדפסה אפשר יהיה לבחון מחדש את גובה אגרת הפרסום.

פעם היה צריך לפרסם הגשת בקשה לצו ירושה.

ביומן יש פרסומים שנעשים כביכול על חשבון המבקש ופרסומים אחרים שהם מתוקף אגרה. מהבירורים שעשיתי במשרד הבנתי שהאגרה לא חייבת לשקף אחד לאחד את העלות, אלא אפשר לשקול שם כל מיני שיקולים של פיזור העלות. צריך לזכור שלא כל חודש יש את אותה כמות בקשות והודעות, אבל היומן עדיין מתפרסם. יכול להיות שיש לו את אותה עלות גם אם אדם אחד הגיש בקשה אחת פחות.

אין שום ספק, בתנאי שיש איזו שהיא עלות שנקראת יומן. אם אין את העלות כי הפסקת להוציא את היומן..

יש עלות. הפירוט שמתפרסם במסגרת הבקשות האלו הוא פירוט טכני שנדרשים אנשי מקצוע לעבור עליו כדי לוודא שהוא נכון. מדובר בשרטוטים בכימיה, שרטוטים במכאניקה. נדרשת עבודה. אנחנו מסכימים שצריך להציג נתונים חדשים לגבי העלות של הכנת הפרסום. את עלות ההדפסה אפשר לקזז מאגרת הפרסום. אין לנו שום בעיה להציג את זה לבחינה מחודשת של ועדת האגרות, לפי נתונים שיתקבלו מרשות הפטנטים.

אנחנו הכנו מסמך שעוסק בסוגיה רחבה יותר של פרסום ברשומות באופן כללי, לא רק בנושא של פטנטים. הממצאים המרכזיים שלנו היו ששיטות פרסום ברחבי העולם של עיתון רשמי נחלקות ל-3 – פרסום בעותק קשיח, פרסום בעותק אלקטרוני ופרסום משולב ש-2 פרסומים מחייבים. בשונה מישראל, המידע שנכלל בתוך הפרסומים הרשמיים הוא בדרך כלל יותר מגוון ונחלק למספר שונה של עיתונים רשמיים. האחרים נחלקים לפי הגופים השונים או המידע השונה שנחלק על ידי משרד המשפטים או משרד שעוסק בהפצת מידע לציבור. במקרה של קניין רוחני מדובר במשרד המשפטים או במשרד ספציפי שעוסק בקניין רוחני. לפעמים הפרסום של מאגר מידע ועותק קשיח נעשה באמצעות גוף שלישי - חברות פרטיות.

מבחינת האמינות והאותנטיות של פרסומים אלקטרוניים. פרסום אלקטרוני מאובטח בכמה שיטות. בחלק מהמקרים מדובר בשיטות טכניות של חתימות אלקטרוניות כדי למנוע מצב של זיופים. במקרים אחרים מדובר בשרשרת אמון כך שרק אנשים מורשים עוסקים במידע הזה עד שהוא מגיע לפרסום באתר האינטרנט.

מבחינת צורת האחסון או העברת המידע עצמו, במקרים של מאגרים אלקטרוניים - במקרה הספציפי הזה אנחנו מדברים בעיתונים שעוסקים בפטנטים – יש לנו שתי שיטות מרכזיות. שיטה אחת מדברת על פרסום של עיתון רשמי של פטנטים. את העותק האלקטרוני אפשר לחפש לפי שנה, חודש, מספר גיליון. במקרים אחרים מדובר במנוע חיפוש שמאפשר לפי קטגוריות שונות לחפש מידע, סוג פטנט ומילות חיפוש שונות.

אני בדיון הזה מייצג את התאחדות התעשיינים וארגון שנקרא AIPPI, שהוא ארגון מאגד את העוסקים בתחום. אנחנו הלקוחות של רשות הפטנטים. כלקוחות של רשות הפטנטים אני רוצה לאשר את הדברים שד"ר נועם אמר. הלחץ שנוצר עלינו ועל הלקוחות שלנו כתוצאה מהעיכובים המתמשכים שהיו בפרסומים האלה הוא לחץ ממשי. הנזקים הם נזקים ממשיים. את הלחץ הזה גלגלנו ככל שהצלחנו לפתחו של הרשם. ברור לנו שהוא פעל בתום לב. הרשם עשה רבות כדי לקדם את הלשכה ועכשיו את הרשות עם תודעת שירות מאוד גבוהה ועם שיפור מאוד משמעותי בתוצאה שאנחנו מקבלים. מקובל עלי שכל מתן שירות כזה צריך להיעשות במסגרת החוק. שמעתי ואני מקשיב להערה של אדוני לגבי אותו אדם שעוכב אחרי הפרסומים ברשומות ולא מוצא את ההזדמנות להתנגד לבקשת הפטנט. זה נכון. ברמה התיאורטית לא נתקלנו באף מקרה שבו נפגעה זכותו של מישהו בהקשר הזה. אני מניח שאם הייתה נפגעת אז הייתה נעשית תביעה לרשם ולביקורת השיפוטית על השאלה אם הפטנט התקבל כדין או לא התקבל כדין.

גם אנחנו מייצגים לקוחות של רשות הפטנטים. אנחנו תומכים כולנו בתהליך שנקטה הרשות. אני לא פוסלת את האפשרות שקיים אדם שמחפש את יומן הפטנטים. רוב הלקוחות של רשות הפטנטים הם לקוחות מיוצגים. לבאי כוחם יש את האפשרות לבצע חיפוש. הפרסום באתר האינטרנט מאפשר חיפוש מאוד קל, הרבה יותר נוח, הרבה יותר נגיש. אנחנו רואים שהעותק שמונח בפנינו התפרסם באוגוסט. הוא היה אמור להתפרסם בסוף מאי. אנחנו כולנו מאוד תומכים במהלך של הרשות. אנחנו מקווים שתימצא הדרך לתת לו תוקף.

ממתי אתם מפרסמים באתר האינטרנט?

מחודש מאי 2005. זה היה במקביל ליומן בנייר. עד דצמבר 2006 פורסם גם בנייר וגם באינטרנט. מינואר 2007 את הנייר החליף הדיסק, שנעשה במקביל לפרסום באינטרנט. את הדיסק הדפיס המדפיס הממשלתי. אנחנו העלנו את זה לאתר במקביל לאותו דיסק. מקור המידע היחידי בארץ שנותן אינפורמציה לגבי רישומים של פטנטים זה אנחנו. המסקנה ההתחלתית הייתה שאותו אדם פרטי מגיע אלינו בשביל לברר אם יש רישום, אם יש התנגדות. את האינפורמציה הוא היה מקבל מאיתנו.

אני מציע שלא תעלו את זה לאתר, כי אם אני ארצה להתנגד אני אבוא אליכם. אני מציע לבטל את הרשומות, כי הרי אף אחד לא קורא את זה ממילא. זה התחיל ככה לפעול בינואר 2007. אתם הגשתם את החוק הזה לכנסת ב-28.6.2010. זה שכב אצלכם 3 וחצי שנים. לא רציתם לפני המושב פטור מחובת הנחה.

זה לא מדויק. זה נפל בין הכיסאות. הייתה התדיינות כבר בסביבות 2007.

בין מי למי?

בין משרד המשפטים לרשות הפטנטים.

זה לא מעניין. מתי הוגשה הצעת החוק?

הצעת החוק הוגשה אחרי שקיבלנו הודעה שיש פרסום באינטרנט בלבד.

אחרי 3 וחצי שנים מאז שקיבלתם את הידיעה הזאת. גם משרד המשפטים לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו.

תיקון סעיף 16 1. בחוק הפטנטים התשכ"ז-1967 ( להלן – החוק העיקרי), בסעיף 16(א), במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תיקון סעיף 26 2. בסעיף 26(א) לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תיקון סעיף 58 3. בסעיף 58 לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תיקון סעיף 60 4. בסעיף 60 לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תיקון סעיף 61 5. בסעיף 61 לחוק העיקרי, המילה "ברשומות" – תימחק.


תיקון סעיף 64ג 6. בסעיף 64ג(ה) לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תיקון סעיף 64ה 7. בסעיף 64(ה) לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תיקון סעיף 64טז 8. בסעיף 64טז לחוק העיקרי, ברישה, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תיקון סעיף 66 9. בסעיף 66 לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תיקון סעיף 73 10. (1) בסעיף 73(ב) לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א". (2) בסעיף 73(ז) לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


בסעיף124(א) לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


אחרי סעיף 166 לחוק העיקרי יבוא: "פרסום בקשות והודעות באתר האינטרנט של הרשם 166א.(א). הודעות ובקשות לפי סעיפים 16,26,58,60,4ג,64ה,64טז,66,73,124,170 , יפורסמו באתר האינטרנט של הרשם, שיהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; הפרסום באתר האינטרנט ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו של המידע המתפרסם כאמור, את אמינות המידע, את יכולת האחזור שלו והפקת פלט ממנו. (ב) הודעות ובקשות כאמור בסעיף קטן (א) יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשם, באופן שיקבע שר המשפטים. (ג) שר המשפטים רשאי לקבוע - (1) הוראות לעניין אופן פרסום הבקשות וההודעות לפי סעיף קטן (א), וכן לקבוע דרכי פרסום נוספות; (2) הוראות לעניין האופן ומשך הזמן לשמירת הבקשות וההודעות לפי סעיף קטן (א)."

לגבי החלופה של סעיף קטן (ג): "וכן לקבוע דרכי פרסום נוספות", האם ברור שזה בנוסף לאתר האינטרנט ולא במקומו? האם ועד מתי ניתן לשמור ולאחזר את המידע הזה שנים אחר כך?

את השאלה הזאת תפנה למשרד המשפטים.

המילה "נוספות" מבהירה שזה בנוסף. בעקבות דיון שהיה לנו עם נציגי גנז המדינה אנחנו מתכוונים להשמיט את עניין משך הזמן.הובהר לנו שהוראות לעניין משך הזמן שיש לשמור את זה הן בסמכות גנז המדינה.

צריך למחוק את סעיף 2 . גנזך המדינה קובע את האופן.

הסכמנו עם גנז המדינה. הם יעשו את זה לפי ההוראות שלהם ובהתאם למשך הזמן שנדרשת גישה לפרסום, זאת אומרת מספר חודשים שאפשר להתנגד, פלוס התיישנות. כל זמן שהמידע הזה צריך להישאר זמין הוא יישאר זמין.

זה בוודאי כל חיי הפטנט.

לא בהכרח. צריך לזכור לאיזו מטרה אנחנו צריכים את הפרסום ביומן. כל מידע שנחוץ יהיה זמין דרך פנקס הפטנטים, שזה דבר שנשמר לצמיתות. הפרסומים של יומן הפטנטים יישמרו למשך הזמן שצריך לשמור אותם.

בסעיף 170(ב) לחוק העיקרי, במקום "ברשומות" יבוא "כאמור בסעיף 166א".


תחילתו של חוק זה ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2007) (להלן – יום התחילה);

זה צריך להיות מינואר 2009. הם לא מבקשים לפני 2009. תהיה להם בעיה עם כל מה שקרה עד 2009. זאת בעיה שלהם.

הודעות ובקשות כאמור בסעיפים 16,26,58,60,64ג,64ה,64טז,66,73,124,170 לחוק העיקרי, שפורסמו באתר האינטרנט של הרשם בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה, יראו אותן כאילו פורסמו לפי הסעיפים האמורים כנוסחם בחוק זה.

מישהו מוכן לפרש לי את סעיף 166א?

הסעיף קובע שתוכנו של יומן הפטנטים יתפרסם באתר האינטרנט.

שיהיה נגיש לכלל הציבור?

בוודאי.

בהמשך כתוב שזה יהיה ללא תשלום. פירושו של דבר שאין תשלום על הפרסום. בסעיף הזה כתוב שההודעות יפורסמו באתר אינטרנט שיהיה נגיש לכלל הציבור. זאת הוראה לגבי האתר. כתוב שם שהכל ללא תשלום. אני מציע לכם לחשוב עוד פעם איך אתם רוצים לנסח את הסעיפים האלה, כי אתם הולכים ליפול פה בפח. זה יתחיל עם ענייני פרשנות.

השאלה למה מתייחס העניין של ללא תשלום. אנחנו מבינים שהנגישות היא ללא תשלום, לא שהפרסום הוא ללא תשלום.

אתם מבינים ככה, אני מבין אחרת. אחר כך זה יגיע לשופט שיבין אחרת משנינו. אני רוצה לדעת מה הולכת להיות אגרת הפרסום. לא יכול להיות שהאגרות יישארו אותן אגרות.

אין פה שום שינוי לעומת מה שהיה בעבר. הכוונה במילים "ללא תשלום" זה לציבור המעיין, לא לציבור המפרסם.

לזה אתה מתכוון. גיליתי שבנושא פטנטים נושא הפרשנות מאוד פתוח. אני לא מחוקק חוקים שנתונים לפרשנות. אצלי בכל חוק שיעבור יהיה ברור למה מתכוונים. מה לגבי 2009 ו-2007?

היועצת המשפטית של הוועדה הסבה את תשומת ליבנו לכך שהפרסום הופסק מוקדם יותר מכפי שחשבנו.

האם ראיתם את הנוסח שהיועצת המשפטית הציעה? אתם מקבלים את כולו? אני מציע לכם לבדוק את זה היטב, כי רוב ההערות שלה הן הערות נכונות שיעזרו לכם ולא יסבכו אתכם.

היו לנו הערות לנוסח שלה.

עדיף לתקן את זה מאשר לעשות את זה רטרואקטיבי. גם אם אני אצביע על זה היום, גם אם אני אצביע על זה בעוד שבוע לא יקרה שום דבר. אני מציע לכם לקחת את ההערות שלה, להתייעץ, לבדוק ואז לחזור אלי ולהגיד לי את מה אתם רוצים כדי שנוכל להצביע על החוק.

עניין מהותי שיש בנוסח שהוצע קשור לאגרת הפרסום. העמדה שלנו היא לא לוותר לגמרי על אגרת הפרסום.

יכול להיות. כולנו יודעים שיש פה נייר, יש פה הדפסה, יש פה עובדי מדפיס, יש פה כריכה ויש פה הפצה. זה הכל עולה כסף. כשעושים את זה באתר האינטרנט אין לי ספק שההוצאות בפועל הן 50% מקסימום. אני מציע לבדוק את הנושא, כולל הנושא של אגרת הפרסום. לדעתי העניין של האגרות עשוי להגיע לבית משפט. למה לנו לעשות את זה אם אנחנו יכולים לתקן מראש? מתי אני מקבל מכם תשובה?

מתי רשות הפטנטים יכולה להציג נתונים לגבי העלויות שכרוכות בהכנת הפרסום?

תוך שבוע.

ברגע שיש לכם תשובה, תודיעו לי ונקבע מועד נוסף. תודה רבה, הישיבה נעולה.

ישיבה ננעלה בשעה 10:10