ועדת החוקה חוק ומשפט

12
11.10.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 245
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, ג' בחשוון התשע"א (11 באוקטובר 2010), שעה 11:05

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14) (מינוי ממלא מקום), התשס"ח-2008 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: אברהם מיכאלי - מ"מ היו"ר

עו"ד דין ליבנה, ייעוץ וחקיקה, עוזר ראשי, משרד המשפטים

עו"ד עמית מופז, עוזרת ראשית, משרד המשפטים

רון דול, היועמ"ש, נציבות שירות המדינה

יוסי גוילי, סגן היועמ"ש, נציבות שירות המדינה
יאיר פז, עוזר חה"כ דוד רותם, הכנסת

עו"ד אלעזר שטרן

דורית ואג

אסתר מימון
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14) (מינוי ממלא מקום), התשס"ח-2008 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14) (מינוי ממלא מקום), התשס"ח-2008. אנחנו מדברים פה בנוסח שהוא כבר אחרי הקריאה הראשונה ואחרי רציפות.


מי רוצה להציג את החוק לוועדה, לפרוטוקול, ומה הנסיבות שגרמו לכך שהגעתם למצב הזה שאתם היום עושים את התיקון הזה?

אני היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה. האמת, שאנחנו עוסקים בהצעה ממוקדת, טכנית מינהלית בעיקרה. הנושא הוא מינוי זמני, מינוי מחליף לבעל תפקיד שלא יכול לקבל מינוי של קבע. בעל תפקיד לעניין הזה הם מנכ"לים בשירות המדינה, כ-30 פלוס מינוס, ועוד ממלאי משרות בתוספת לחוק, שמספרם בסביבות 100 בסך הכול.


החוק הקיים כבר מאפשר את המצב הזה, או את האפשרות, שבין מינויים של קבע ניתן יהיה להטיל את המינוי באופן זמני על עובד מדינה אחר, על מנת שהמדינה לא תישאר במצב שאין ממלא משרה חשובה, בכירה ורגישה. אלא מאי, החוק הקיים, יש לו חוסר בשתי נקודות קטנות: האחת, החוק אומר שהמינוי הזמני או הטלת התפקיד לא יעלו על תקופה של שלושה חודשים. והחוסר השני, שהחוק לא צפה את האפשרות שאדם, ממלא מתפקיד בכיר, ייווצר ממנו למלא חלק מהתפקיד הזה, למשל, במצב של ריבוי עניינים שמתמשך לאורך זמן כל עוד שהוא בתפקיד ומצריך מינוי של מישהו אחר, נוסף, שימלא חלק מאותו תפקיד או פונקציה מסוימת, על מנת להימנע ממצב של ניגוד עניינים. אלה שני הדברים שביקשנו פה לתקן.

איך הסתדרנו עד עכשיו?

הסתדרנו עד עכשיו בכמה אפשרויות. האחת, אופציה לא טובה, שפשוט בכל שלושה חודשים היו מטילים את זה על עובד מדינה אחר. זה לא טוב למינהל ולשירות לאזרח, אבל לפעמים אין ברירה.

למה העבירו מעובד מדינה אחד לעובד מדינה אחר?

בחוק הקיים יש מגבלה שהמינוי הזמני לא יעלה על תקופה של שלושה חודשים.

בלי אפשרות הארכה.

כביכול בלי אפשרות הארכה, אבל הממשלה, עוד ב-1960 פירשה את המגבלה הזאת שניתן יהיה להאריך את המינוי פעם אחר פעם ללא מגבלה, אך רק לשלושה חודשים בכל פעם. זאת החלטת ממשלה עוד משנת 1960. אין זה פתרון רצוי, כי הוא לא לגמרי מתיישב עם המינהל התקין. עם הזמן גם אלתרנו פתרונות אחרים, אבל באנו לפני כמה שנים והצענו, הממשלה, משרד המשפטים, נציבות שירות המדינה, חברי ועדת השרים, לתקן את הדבר הזה תיקון מזערי, על מנת ליישב בין החוק לבין המציאות, כי במציאות אף אחד לא מתכוון לזה שיהיה מינוי זמני בתפקיד בכיר כזה, ודאי לא מנכ"ל וגם לא ראשי מערכות גדולות בשירות המדינה. אנחנו מדברים על הממונה על התקציבים, הממונה על התעסוקה במשרד התמ"ת – כל מיני תפקידים בתוספת. ויש צורך להסדיר את הנושא הזה ולאפשר שהחוק יתאים את עצמו לנסיבות.


יש סוגים של נסיבות שאפשר להגיד שמינוי של קבע לא תמיד יתבצע בתוך שלושה חודשים או אפילו בפחות. אפשר לתת כמה דוגמאות, למשל, כשהליך המינוי נתקף בתקיפה משפטית – היו מעולם עתירות לבג"ץ, בג"ץ הוציא צו מניעה שמנע מהמשרד להשלים את המינוי או הליך המינוי, ובתקופה הזאת, כל עוד שצו המניעה בתוקף, צריך מילוי מקום.


נסיבות מיוחדות אחרות, לדוגמה, תקופת הבחירות. כידוע ברגע שהכנסת מעבירה חוק להתפזרות הכנסת, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות ככלל שלא מבצעים מינויים של קבע בתקופה הזאת ועד להרכבת הממשלה החדשה.

כמה זמן נדרש לזה?

זה יכול להיות כמה חודשים.

כמה חודשים. לא מעבר לזה. כמה זמן צריך ועדת איתור נורמלית? שלושה חודשים, ארבעה חודשים?

לא תמיד. הוועדות האלה צריכות זמן לפעול. קודם כול, לפעמים צריך להקים את הוועדה לבחור הרכב, לבדוק שאלות של ניגוד עניינים.

בדברים האלה למדתי שככל שמזדרזים יותר, הוועדה פועלת, ואם מושכים זמן, עוברות שנה, שנתיים, מה בוער.

ההנחה היא שלאיש אין אינטרס למשוך זמן. זה לא לטובת איש שיש פה מינוי זמני, זה לא לטובת האדם שקיבל את המינוי ולא לטובת אדם שרוצה לעשות את המינוי. אנחנו מדברים על מגבלות שקיימות, זאת המציאות. גם ועדות איתור, עד שמכנסים אותן, עד שהן עושות את המינויים, לפעמים יש 50, 100 מועמדים לתפקיד בכיר כזה, זה לא עניין של פגישה אחת וסיימנו.


בכל מקרה, ראינו שכאשר מצרפים את הנסיבות הרגילות לנסיבות המיוחדות עוברים חודשים.


היינו עכשיו בבג"ץ על המשרה של ממונה על סחר הוגן במשרד התמ"ת. שנה וחצי היה הצו של בג"ץ. זו דוגמה ייחודית, נדירה, חריגה, אבל עובדה, היא קיימת, ויכולה לחזור על עצמה.

מי היה בתפקיד הקודם במשרה הספציפית הזאת?

לא היה.

המשרה הזאת לא היתה.

היה ממונה על הגנת הצרכן, ולא מעבר לזה.

המשרה נוצרה עקב תיקון לחוק.

זה לא היה מצב של נבצרות, אלא זו היתה משרה חדשה.

היתה משרה פנויה ולא היה ניתן היה לממש אותה, למלא אותה, עד לאחרונה.

כל מי שבחרו אמרו שהוא נגוע.

זה סיפור ארוך. לכן הצענו שניתן יהיה להאריך את המינוי. זה מצריך אישור של תקציב שירות המדינה, של היועץ המשפטי לממשלה והודעה לממשלה עצמה. זאת אומרת, שזה לא יהיה עניין של שגרה, לא עניין של מה בכך. גם הנסיבות הרגילות, כפי שאמרתי, התמשכות הזמן בלבד זו לא סיבה שמצדיקה הארכת המינוי, אלא צריך את שני הדברים ביחד, שיוודאו שפה באמת יש סיבות ייחודיות וחוסר יכולת להשלים את ההליך של מינוי קבע בזמן הנתון.

אם אני מבין, אנחנו כרגע מדברים על שלושה סוגים של עובדים שהתיקון הזה יחול עליהם. האחד, שהממשלה רוצה למנות אדם, זה נקרא, "תפקידים מיוחדים".

משרות בתוספת.

כתוב כך: "עובד מדינה שהוקנתה לו סמכות בחוק אחר שעליו להפעילה בעצמו". זה משהו חדש. עד עכשיו דיברנו על מנכ"לים ועל נבצרות.

עד עכשיו דיברנו על- - -

סליחה, על מנכ"לים ומינוי ממשלה לתפקידים מיוחדים.

עד עכשיו דיברתי על נבצרות להיכנס לתפקיד. אבל החלופה השנייה שמבקשים להתייחס אליה בהצעה הזאת זאת נבצרות חלקית. לדוגמה, הממונה על ההגבלים העסקיים שנכנסה לתפקידה לפני כמה שנים – אני לא מדייק, אני לא רוצה לגלות יותר מדי פרטים – עקב עיסוקים עסקיים של בעלה, נדמה לי, חתמה על הסדר לניגוד עניינים להימנע מטיפול בנושאים מסוימים במשק הישראלי. בנושאים האלה, אם יש צורך במתן צו לפי חוק הגבלים עסקיים, שזו סמכות בלעדית של הממונה על הגבלים עסקיים, אנחנו צריכים למנות מישהו שימלא את מקומה לצורך הנושא הספציפי הזה כפי שהוא מוגדר בהסדר.

ברשותך, אני מברך את קבוצת התלמידים שנמצאת פה. מאיפה הגעתם?

מרחובות.

אתם משתתפים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שהיא אחת הוועדות החשובות בכנסת, והיא דנה בסוגים שונים של חוקים. אתם מקשיבים פה לדיון בנושא ספציפי שאולי קצת משעמם אתכם, אבל תבינו במה מדובר מבחינת החשיבות של החוק הזה לממשלה. תהיו שותפים, ולפחות תבינו על מה אנחנו מדברים. בבקשה.

אומרים פה שלא עניתי על השאלה הקודמת של אדוני. המשרות של התוספת כוללות גם משרות שעל-פי חוק, המינוי באישור או בסמכות הממשלה. הן המשרות הכי בכירות בעלות סמכויות סטטוטוריות.

הן לא מופיעות בתוספת, כי המינוי כבר קבוע בחוק ספציפי.

לכן הבנתי שאנחנו מדברים פה על תיקון של מה שעד עכשיו לא היה, ואתם מרחיבים בדבר נוסף, שהממשלה רשאית למנות מעבר למה שהיה עד עכשיו לפי חוקים ספציפיים לדברים מסוימים.

התיקון הזה לא מרחיב את הרשימה.

מישהו ממשרד המשפטים רוצה להוסיף עוד משהו? אני שואל שאלה אחת. נבחין בין סוגיה של נבצרות לבין סוגיה של התפנות תפקיד. בהתפנה תפקיד, הממשלה צריכה למנות מישהו במקום, אם זו משרת אמון כמו מנכ"ל, או אם זו משרה שהממשלה ממנה לתפקידים מיוחדים כאלה או אחרים. אם זה לא אמון, זה מישהו מקצועי. לאתר את המינוי הזה צריך לקבוע מגבלת זמן, כי מצב של זמניות לא טוב, לא טוב לאותו בעל תפקיד שהוא לא יודע אם הוא נשאר בתפקיד או לא, ולא טוב לאותו גוף שהוא אמור לנהל. לאדם זמני קשה לקבל החלטות עקרוניות שמשפיעות לטווח ארוך.


לדעתי, פה נצטרך לתת מענה למצב של נבצרות, כשנבצרות יכולה להיות גם מצב אנושי הכי מובן, ויכולה להיות כשאדם לא יכול למלא את תפקידו לתקופה זו או אחרת, אבל הוא יחזור בסוף לתפקידו. ואם אנחנו נבחר מישהו אחר במקומו, אנחנו גם פוגעים באדם וגם פוגעים ביציבות של התפקיד, ויכול להיות שהוא מילא אותו עשרות שנים; ויכול להיות מקרה של אדם שכבר סיים את תפקידו מסיבה זו או אחרת, ומי שאמור למלא את מקומו זה מישהו חדש. אין פה ספק שאותו אחד לא חוזר, אם אני מבין את הסוגיה. אותו אדם לא נבחר מחדש לאותו תפקיד, אז אין פה עניין של פגיעה בו או לא, אלא אם כן מישהו הוציא צו ביניים, ואז בצו ביניים הוא חוזר. הנבצרות שאני מדבר עליה היא נבצרות של אדם שסיים את תפקידו באופן החלטי, ואז אני צריך לחשוב על שתי אפשרויות, או ועדת איתור או מינוי שזה מינוי אמון.


אנחנו צריכים לתת מענה לשני המצבים האלה באופן שונה. אנחנו, כוועדה, לא יכולים לאשר שבחוק יהיה כתוב דבר בלתי מוגבל. דבר בלתי מוגבל זה לא טוב, במיוחד בחקיקה. אנחנו מדברים פה בחקיקה שתישאר לטווח רחוק, וכפי שאמרתם במשך הרבה מאוד שנים לא היה מענה לזה. אם אנחנו הופכים את זה כרגע לחקיקה באופן לא תקין, עשינו עוול על עוול. לכן בואו נעשה הבחנה. לגבי נבצרות, מה שאתם מבקשים, שינוי כזה או שינוי אחר, אפשר לקבל ארכה עם מדרגות כאלה או אחרות, ואני מבין שגם היועץ המשפטי היה בקשר אתכם ועשה אתכם תיאום. זה יותר הגיוני שהוועדה תאשר. לגבי מינוי לתפקיד חדש, כשצריך לאתר אדם או למנות, אין שום סיבה שתקבלו תאריך בלתי מוגבל, אלא אם כן, במקרה חריג, כמו זה שעכשיו הזכרת, שהבג"ץ נתן צו ביניים. בשל מקרים חריגים אני לא מוכן בחקיקה לאשר לכם אותו דבר לכל המקרים.

יכול להיות שלא אמרתי, יש לנו סיכום עם היועצת המשפטית של הוועדה.

הסיכום ביניכם לא מחייבים את הוועדה. הוועדה זו ועדה, ויועץ משפטי זה יועץ משפטי. אצלנו זה יועץ, לא כמו בממשלה שיועץ משפטי קובע לשר מה לעשות. אצלנו בוועדה רק מייעצים.

אני רק רוצה להסביר את תהליך החשיבה, כי זה חשוב. קיימנו מספר דיונים, ולא היה פשוט, אבל בסופם הגענו להבנה והסכמה, ואני אסביר למה. עד עכשיו לא הצלחנו, ולדעתי, גם אי-אפשר לעשות הבחנה בפתרון בין נבצרות למילוי משרה קיימת. זאת אומרת, הפתרון צריך להיות עדיין המצב הזה שלא רצוי להאריך את המינוי הזמני. זה לא טוב לאף אחד, אבל צריך להשאיר בידי המינהל לבחון כל מקרה לגופו. וכל כך למה? כי צריך לזכור מה נקודת המוצא. נקודת המוצא היא שאם רוצים מגבלה של זמן, החוק הקיים קובע מגבלה של זמן. הדבר הזה לא סביר, הוא לא הגיוני, הוא לא עומד בתנאי המציאות. ולכן אנחנו במצב שלא נעים לנו שאנחנו מדי פעם מאריכים מינוי, למרות מה שכתוב בחוק עצמו. יש החלטות ממשלה, והסברתי, אבל זה לא מצב רצוי. אם נשנה את המספר שישה חודשים, מה שלא נשים שם, X חודשים, תמיד נמצא את המקרה שמביא לאי-נעימות, כי החיים יותר מורכבים, וודאי כלפי העתיד אף אחד מאתנו לא קיבל את יכולת הנבואה.


צריך להוסיף פה, שסיום תפקיד היום על-פי החלטות ממשלה מלפני שנה-שנתיים, אם זה במועד מסוים ולא ניתן להאריך – אני מדבר על הקדנציות וכל השינויים בתפיסה של שירות המדינה – אילו לא היה מצב שיש מועד סופי לביצוע מילוי התפקיד, יכולנו עוד להיות במצב יותר גמיש, אבל אם ב-31 בדצמבר ממלא משרה בכירה חייב לסיים את תפקידו ואין באותו זמן מחליף, המינהל בבעיה, השירות לאזרח בבעיה, וחייבים לפתור את זה.


מה שאנחנו מציעים בכל מקרה, גם של נבצרות וגם של סיום תפקיד, כשאנחנו מסתכלים על זה נראה לנו שהמגבלה הנכונה היא שהדברים האלה יחייבו נסיבות מיוחדות, נימוקים מיוחדים, נסיבות מצדיקות וביקורת שיפוטית, פרלמנטרית ומינהלית על ההליכים האלה. זאת ההצעה במשפט אחד.

גם בהתחשב בנסיבות שאתם מתארים, אני עדיין לא אאשר לכם לפתור את שתי האפשרויות באותה צורה. עדיין צריך להיות הבדל בין נבצרות לבין מינוי. מינוי עדיין זה בידי אדם, נבצרות, לצערנו, לפעמים זה בידי שמים. אם אדם חולה, אני לא יכול להגיד מתי הוא יבריא. הוא חולה, אלא אם כן בסוף, חלילה, הוא יהיה במצב שהוא כבר לא כשיר לחזור. לגבי נבצרות, הוועדה תתחשב בכך שאי-אפשר יהיה להחליף אדם עד שלא ימצו את כל הבירורים עד הסוף. לגבי מינוי, נקרא את הסעיף, יכול להיות שאני אציע לכם נוסח. תבינו שהוועדה לא מנסה להקשות, הוועדה מנסה למצוא פתרון.


אני מתנצל מראש, יש איזה דיון חשוב מאוד בוועדת הכנסת, ואני אעשה הפסקה לעשר דקות.


מה שאני רוצה להציע, מצדי, תבחנו גם עם הגורמים שאתם חושבים שצריך להיות אישור שלהם. לגבי נצברות, אני מבין שהסיכום שעשיתם, אפילו עם הייעוץ המשפטי, מקובל עלי, הוועדה גם תאשר. גם בנבצרות תהיה ארכה במדרגות שקבעתם ביניכם, פחות או יותר, ונקרא אותן עוד מעט, וזה מקובל עלי. לגבי המינוי מחדש, הבנתי שאתם רוצים שנשאיר. הוועדה לא תאשר את זה. הוועדה תאשר גג 12 חודשים, כאשר במקרים חריגים, כמו שאתה מתאר, באישור מיוחד, או בבקשה מיוחדת של היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים ביחד, שיהיו למקרים החריגים האלה. רק אותם נאשר מעבר ל-12 חודשים. לא כל מקרה. אתם רוצים את החופש במקרים הבודדים האלה, וזה יהיה במקרים החריגים, בנסיבות מאוד מיוחדות.

אולי ננצל את זה לתאם את הנוסח.

אם דיברתם שם במדרגות לגבי נבצרות, אין לי בעיה- - -

אפשר יותר מזה, כי 12 החודשים שהוצעו היו בכוונה ראשונית שזה יהיה התאריך המקסימלי. כרגע הזמן המקסימלי הוא שישה חודשים, ומכיוון שאנחנו יוצרים את המנגנון הזה, אני מציע שנשאיר את השישה חודשים, כמו עכשיו, ובשלב הבא לא נאריך, אפילו ב-12 חודשים. השלב הבא, אחרי שישה חודשים, יהיה רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.

בלי מגבלת זמן עליונה, כשהיועץ המשפטי לממשלה מאשר.

אין בעיה, תתאמו את הנוסח. אני חוזר, אני מעריך בתוך עשר דקות, בינתיים תגמרו את הניסוחים שאני אוכל לקרוא, ונתקדם עם זה קדימה. אני עולה לרגע לוועדת הכנסת ואני חוזר.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:30)


(הישיבה נתחדשה 11:50)

רבותי, אנחנו מחדשים את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14) (מינוי ממלא מקום), התשס"ח-2008, ואמרנו שכרגע נגיע לקריאת החוק. תוך כדי קריאה נראה את הניסוחים שאנחנו מציעים ואחר כך נחליט לגביהם. מי קורא את החוק? בבקשה.

סעיף 1 – "בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12, הסיפה החל במילים "אולם משנתפנתה" – תימחק."

אני אסביר את זה ביחד עם סעיף 2.


סעיף 2 – "בסעיף 23 לחוק העיקרי, הקטע החל במילים "אולם משנתפנתה" עד המילים "שלושה חדשים" – יימחק."

שני התיקונים האלה זה תיקון של מחיקת ההסדר המופיע בסעיף 12, שמדבר על מנכ"ל, ובסעיף 3, שמדבר על מינויים באישור הממשלה, והעברתם לסעיף חדש, הוא יהיה סעיף 23א, שהוא יסדיר את כל הנושא הזה במרוכז.



סעיף 3 – "אחרי סעיף 23 לחוק העיקרי יבוא: (א)
בסעיף זה, "נושא משרה" – מי שנתמנה לפי סעיפים 12 או 23, או עובד מדינה שהוקנתה לו סמכות שעליו בלבד להפעילה בעצמו."

זה הסוג השלישי של אותם עובדים, ועד עכשיו, אני מבין, לא היה לזה מענה בחוק אחר.

אלא אם כן בחוק הספציפי.

עד עכשיו עובד מדינה, הוקנתה לו סמכות בחוק אחר שעליו להפעילה בעצמו?

אלא אם כן היה הסדר ייחודי בחוק הפרטיקולרי, אז לא היה הסדר, וזה עלול לקרות.

אפשר שעדיין לא נתנו מענה לקבוצה הזאת.

נכון.

סעיף קטן ב – "(ב) נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו - -

דילגת "שעליו בלבד".

כדי שיהיה ברור שמדובר בסמכות ייחודית, סמכות שניתנה רק לאותו בעל תפקיד.

התוספת "בלבד", מקובלת עליכם?

מקובל. כן.

- - רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה – השר), למנות אדם אחר שהוא עובד המדינה למלא את מקומו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. היתה המשרה משרה לפי סעיף 12, יתייעץ השר עם נציב השירות לפני מילוי ממלא מקום לאותו נושא משרה." כשמדובר במנכ"לים צריך התייעצות נוספת.


סעיף קטן (ג), ופה אני אקרא מהנוסח המוסכם שהגענו אליו – "השר רשאי, בהתייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת מילוי המקום לא תעלה על שישה חודשים; ואולם רשאי השר, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה להודיע לממשלה על הארכת תקופת מילוי המקום מעבר לשישה חודשים כאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכל עוד מתקיימות נסיבות מיוחדות כאמור. "


המנגנון שדובר עליו קודם בנוי משני חלקים, גם האישור המיוחד של היועץ המשפטי לממשלה, שבאמת מדובר בנסיבות מיוחדות שמצדיקות את זה, וגם יש פה אקט של שקיפות על-ידי ההודעה לממשלה.

שר, נציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. אלה שלושת הגורמים שמעורבים בהארכה נוספת מעבר לשישה חודשים.

וזו הסכמה, לא התייעצות.

בהסכמה של הגורמים האחרים.

בסדר. מה שעשינו כרגע בסעיף קטן (ג)- - -

הוספנו לזה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

במקום סעיף קטן (ג) המוצע על-ידי הממשלה אנחנו שמים את הנוסח הזה.

כן. אנחנו מוסיפים את האישורים.

הסעיף קטן (ג) המופיע בנוסח הכחול יורד.

הוא ישתנה.


סעיף קטן (ד), שזה העניין הנקודתי של ניגוד עניינים – "(ד)
היה נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו, רשאי השר, לאחר התייעצות עם נציב השירות, למנות אדם אחר שהוא עובד המדינה למלא את מקומו באותו עניין עד שתוסר המניעה."

סעיף קטן (ד) גם מדבר על נבצרות.

על ניגוד עניינים לגבי עניין ספציפי. לא מדובר על נבצרות כללית של אדם חולה או בהשעיה או משהו כזה, אלא כמו הדוגמה שניתנה פה קודם לגבי הממונה על ההגבלים העסקיים.

למה שתהיה מגבלה כזאת? כמה זמן?

פה אדם יכול להיות מנוע מלטפל בעניין מסוים במשך כל תפקידו. אם הגיע, לדוגמה, אדם שעבד בחברה מסוימת לשירות המדינה, הוא מנוע מלעסוק בענייניה של אותה חברה כל עוד שהוא יהיה- - -

מדובר בנושא ספציפי.

לכן נאמר "בעניין מסוים".

הוא יכול להמשיך את התפקוד שלו בדברים אחרים כרגיל, ובנושא הספציפי הוא לא יעסוק בכלל. זה לא היה עד עכשיו מוסדר בחוק?

זה יכול להתעורר לגבי כל אחד מאותם תפקידים שמפורטים בחוק, ואז אנחנו נוהגים כך.

אני זוכר בזמנו, כשהיועץ המשפטי לממשלה נבחר, דרשו ממנו כל הזמן להצהיר על אותם נושאים שהוא טיפל בהם בעבר במקצועו.

זה לא היה מעוגן בחוק כמו שצריך. עכשיו זה מעוגן.

מה שהיה זה מין נוהל, וזה לא היה בחקיקה?

כן.

יש הנחיית יועץ בנושא ניגוד עניינים, והיא שמכתיבה.

איזה יועץ נתן את ההנחיה?

מני מזוז.

בכל מקרה אנחנו מדברים על הסדרה בחוק של נוהל או נוהג שכבר הרבה שנים כאילו היה מובן מאליו, וזה לא היה מובן מאליו, כי זה לא היה בחקיקה.

שאלה אחת לפני ההצבעה. בסיפה של סעיף קטן (ב), " היתה המשרה משרה לפי סעיף 12, יתייעץ השר עם נציב השירות- - -". האמת היא שנראה לנו שנדרשת התייעצות עם הנציב בכל מקרה, גם אם זה לפי סעיף 23, וזאת מן הסיבה הפשוטה, שמישהו צריך לבדוק עם הנציב מה מעכב את המינוי, מה הצפי של השלמת המינוי. עובדתית לא ייתכן אחרת.

התכוונו לזה.

אתה רוצה להכניס התייעצות לגבי כל נושא משרה?

כן. כן.

בסדר גמור.

מבחינתכם זה רק מוסיף עוד מנגנון.

עד עכשיו מובן מאליו שהנציב מעורב בכל מינוי.

רק לו יש המידע מה קורה עם המינוי.

נתקן ונכתוב, לאחר המלים "רשאי השר", את המלים "בהתייעצות עם נציב השירות" למנות אדם אחר. במקום שההתייעצות תהיה רק לגבי סעיף 12, מבקשת נציבות שירות המדינה שההתייעצות תהיה גם לגבי התפקידים האחרים, תפקידים של אישור הממשלה וכו'. נמחק את כל הסיפא ונוסיף פה: רשאי השר לאחר התייעצות- - -

מקובל עלינו.

בסדר. את הסיפה נשמיט וברישא יתווסף "רשאי השר בהתייעצות עם נציב שירות המדינה" לגבי כל בעלי המשרות. השאלה, למה כתבנו 12 ו-23 בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ב) רק סעיף 12?

זה לגבי הגדרה של נושא משרה.

עובד מדינה שהעניקו לו סמכות הוא לא נושא משרה?

בנושא משרה כוללים גם מנכ"ל של סעיף 12, גם מינוי באישור הממשלה לפי סעיף 23- - -

וגם מינויים לפי החוק.

בסעיף קטן (ב) כל נושא משרה שמתמנה.

השאלה, למה בסעיף 23א לא נכתוב אותו ניסוח כללי?

כי מחקנו- - -

הבנתי. נושא משרה כרגע מגדיר את שלושת אלה שהם נושאי משרה. יש לכם עוד בקשות או הערות? אנחנו עוברים להצבעה. הוועדה מאשרת לכם את הצעת החוק עם התיקונים.

אושר להעלות את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14) (מינוי ממלא מקום), התשס"ח-2008 למליאה לקריאה השנייה והשלישית, בכפוף לתיקונים

אלעזר שטרן, אתה דואג לכך שהנוסח הזה יתוקן כמו שצריך, וזה יונח על שולחן המליאה?

כן.

הצעת החוק תנוסח לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00
PAGE
12