PAGE
ועדת הכלכלה
12
12/10/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 327

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, ד' בחשון התשע"א (‏12 באוקטובר, 2010), שעה 11:30

1.
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת), התש"ע-2010

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

ד"ר אסף כהן
-
סמנכ"ל משרד התקשורת

עדי קאהן-גונן
-
אגף כלכלה, משרד התקשורת

עו"ד זיו גלעדי
-
הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

לירון הנץ
-
יועצת מנכ"ל, משרד התקשורת

ד"ר סטיליאן גלברג
-
אגף קרינה, המשרד להגנת הסביבה

שרה ונסו
-
רכזת ועדת האגרות הבין-משרדית, אגף הכנסות המדינה, משרד האוצר

איתמר ברטוב
-
סמנכ"ל רגולציה, חברת סלקום

דורי צ'יקו
-
חברת סלקום

שחר רז
-
מנכ"ל חברת הום סלולר, הום סנטר, בעלי ומבקשי רישיונות רט"ן

טמיר אביגדור
-
מנכ"ל חברת גלי פון, בעלי ומבקשי רישיונות רט"ן

פנינה דוידוב
-
כלכלנית, חברת גלי פון, בעלי ומבקשי רישיונות רט"ן

עו"ד אברהם מוסן לוי
-
יועץ משפטי מלווה, המשביר לצרכן-טלקום 365, בעלי ומבקשי רישיונות רט"ן

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

אתי בנדלר


אלקנה אפרתי

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת),

התש"ע-2010

אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת), התש"ע-2010. אני מבקש להמשיך את הרציונל של הישיבה הקודמת ובאמת להגביר את התחרות בתחום הסלולר. הייתי בטוח שהתקנות הללו קצרות יותר, אבל משרדי הממשלה מתמחים כנראה בכתיבה ארוכה יותר בתקנות ובחוקים. ד"ר אסף כהן, אני לא רוצה לערב אותך בחוק הזיכיונות-רישיונות, שהוא ספר עצום. נקווה שנספיק היום לאשר את התקנות הללו כדי להגביר את התחרות בשוק הסלולר.


אנא הסבירו לנו את הבקשה שלכם. הממשלה מבקשת להטיל אגרה על המפעילים שייכנסו לשוק. אבל חלק כבר נכנסו, הלא כך? חלק כבר ביקשו רישיונות ולא ידעו את גובה האגרה. בבקשה תסביר את התקנות.

אני סבור שהם ידעו.

אבל אנחנו עדיין לא אישרנו את התקנות.

נכון, ולכן יש כאן תקנה שקובעת שגם מי שקיבלו כבר רישיון ישלמו. תחילת התשלום תהיה כמובן מרגע שהוועדה תקבל את ההחלטה ולא מרגע שקיבלו את הרישיון. לגבי הבאים – יש כאן סדרת תשלומים שהם יצטרכו לשלם מרגע שיקבלו את הרישיון.

דרך אגב, רק כהערה, אנחנו כבר בתוך המציאות שלנו, אבל זה הרי חלק מרצף החקיקה בעניין מפעילים וירטואליים. כאשר ב-13 ביולי 2009 סיימנו כאן במליאה, הייתם יכולים להעביר את זה כבר לפני שנה. כלומר, הרציונל הזה היה ברור לנו, שיצטרכו אגרה כדי להיות חלק מן ה-loop הזה, או בעברית: מן הסבב הזה.

מן החוג הרלוונטי.

העיכובים היו כי נערך שימוע. עלו טענות גם לעניין הזה, גם לעניין האגרות שצריך לשלם וגם לעניין עוד כל מיני דברים שאולי נדון עליהם בהמשך, כמו תשלום תמלוגים לזכיין. בהתקנת תקנות של אגרות נדרשת הסכמה גם של שר האוצר, וההסכמה של שר האוצר כפופה קודם כול לאישור של ועדת האגרות הבין-משרדית. זה ארך זמן.

אחד החוקים הכי מהותיים לפתיחת שוק לתחרות במשוואה הזאת הוא, למשל, גם קיצור הבירוקרטיה. כאן לא היה כל-כך קיצור בירוקרטיה. היתה, לצערי, בירוקרטיה כבדה.

לא היתה בירוקרטיה במקרה הזה.

זה לא בירוקרטיה. זה הליכים שנמשכו זמן רב.

צריך להגדיר מה היא בירוקרטיה.

בירוקרטיה היא ההידרשות לוועדת האגרות ולוועדה שמתחת לוועדת האגרות ומעל לוועדת האגרות.

כל אחד לקח את הזמן שלו.

אם כך, אפשר לומר שגם ועדת הכלכלה היא חלק מן הבירוקרטיה, אם אלה אישורים הנדרשים לפי דין.

יכול להיות. לפעמים הממשלה מציעה לקצר ואת עומדת על כך שהוועדה עדיין תקבע. את לא מוותרת לממשלה. את אומרת: לא, אל תוותר, אנחנו חייבים להיות חלק מן ההליך הזה.

אבל, כפי שאדוני יודע, לי אין זכות הצבעה. לעתים אני מצליחה לשכנע את חברי הכנסת.

לעתים הממשלה מבקשת לייתר את ועדת הכלכלה כדי לקצר בירוקרטיה, ואני מוצא את עצמי בחלק מן הדברים תומך בבקשת הממשלה, אבל אתן אומרות שהדבר מחויב. זה חלק מן ההכבדה, אבל על כך צריך לקיים דיון נפרד ומרתק בפני עצמו.

אתה מרמז על כך שאנו מתפרנסות מן הבירוקרטיה? ...

חלילה וחס, חס וחלילה. אף אחד לא מתפרנס מבירוקרטיה, אבל עלינו לדאוג לקיצורה של הבירוקרטיה. כדי לקצר את הבירוקרטיה, אני מציע שנתחיל בהקראה, ואם יהיו הערות – מר לוי ומר רז נרשמו לרשות דיבור. אני מציע שתעירו את הערותיכם לתקנות הספציפיות, כדי להתחיל לקדם את העניין.

אני מבקש לומר שני משפטים כהקדמה. נקבע כאן שהאגרה תהיה של מיליון שקלים. זה גם גובה האגרה למי שמקבל רישיון מפ"א ייחודי, חברות כמו "012", "013", "פרטנר מפ"א", "סלקום מפ"א". כל מי שקיבל את רישיון המפ"א הייחודי שילם מיליון שקל אגרה.


אבל כאן ראינו הבדל, לא בסכום של מיליון השקלים, אלא בכך שכאשר אנו נותנים רישיון בעצם הרישיון הוא לשאת ולתת. הרי אין כאן מי שיכול להקים רשת. אלה מפעילים וירטואליים, והיכולת שלהם לעמוד בתנאי הרישיון, לספק שירות וכולי תלוי בכך שיגיעו להסכם עם מפעיל מארח. לכן בעצם מיליון השקלים ישולמו באמת אחרי שיודיעו לנו שהגיעו להסכמה, וכמובן אם אין הסכמה והשר החליט להתערב – כאשר השר יתערב.

את כל מיליון השקלים?

זה מחולק. עם הגשת הבקשה ישלמו מקדמה של 300,000 שקלים, ואחר-כך כאשר יודיעו שהגיעו להסכם עם מפעיל מארח ישלמו חצי מיליון שקל בשנה הראשונה.

הרבה יותר הגיוני שרק אחר-כך יהיה החזר.

אם יודיעו שהגיעו להסכם יצטרכו לשלם חצי מיליון שקל. להבנתי צריכים להשלים את המקדמה. הם יכולים לשלם את מלוא הסכום מייד, אבל אם ירצו יוכלו שנה לאחר מכן לשלם את חצי מיליון השקלים הנותרים.


הרעיון הוא שמי שקיבל מאתנו רישיון ולא הצליח להתחיל לפעול מכיוון שלא הצליח להגיע להסכם, לא יצטרך לשלם. זה הרעיון שעמד מאחורי התקנות הללו. הכוונה לשמור על אותו עיקרון, שכאשר קיבלת רישיון זה כבר תלוי בך ועליך לעמוד באספקת השירותים וכדומה, אז תשלם את מיליון השקלים הללו.

לא הבנתי. אם הוא שילם מקדמה, החל בניהול משא ומתן, המשא ומתן לא צלח, פנה או לא פנה לשר ובסופו של דבר ניתנו הוראות כאלה שהוא רואה שזה לא רווחי, אין לו ישימוּת כלכלית, אין לו היתכנוּת כלכלית לפעול והוא מחליט לא להפעיל את הרישיון שברשותו. מה עם המקדמה בסך 300,000 שקלים שהוא שילם?

במקרה כזה את אומרת שהוא מבקש לבטל את רישיונו ואז הסכום יוחזר.

זאת השאלה. אתם רואים בזה ביטול רישיון? זה לא כל-כך מתיישב עם דבריו של ד"ר אסף כהן.

נדבר על כך כאשר נגיע לתקנה הרלוונטית. בבקשה תתחילו בהקראה.

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ג ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת" – שאנו מקווים שיינתן – "לפי סעיף 59א לחוק, אני מתקין תקנות אלה:


תקנה 1 – הגדרות

בתקנות אלה –

"אגרת רישיון" – תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד מתן רישיון רט"ן ברשת אחרת;

"בעל רישיון" – מי שקיבל רישיון רט"ן ברשת אחרת לפי תקנות רט"ן ברשת אחרת;

"בקשה" ו"מבקש" – כהגדרתם בתקנות רט"ן ברשת אחרת;

"השר" – שר התקשורת או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;

"יום מתן ההודעה" – היום שבו בעל רישיון מסר לשר הודעה, לפי רישיונו, בדבר הגעה להסכם עם בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, אשר שימוש בו יאפשר לו לתת שירות בהתאם לרישיונו, או היום שבו נתן שר התקשורת הוראה לפי סעיף 5 לחוק בהתאם לקבוע בסעיף 4(א2)(4) לחוק, אשר שימוש בו יאפשר לו לתת שירות כאמור;

"רישיון רט"ן ברשות אחרת" – רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת כהגדרתו בחוק;

"תקנות רט"ן ברשת אחרת" – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת), התש"ע-2010."

יש הערות להגדרות? אין. אני מאשר את תקנה 1.

תקנה 2 – אגרה בעד רישיון רט"ן ברשת אחרת
"(א)
בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסך מיליון (1,000,000) שקלים חדשים, לא יאוחר מ-14 ימים לאחר יום מתן ההודעה; ואולם, רשאי בעל הרישיון, בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), לשלם את מחצית סכום אגרת הרישיון לא יאוחר מ-14 ימים לאחר מתן ההודעה ואת יתרת סכום האגרה המעודכן לפי תקנה 3, לא יאוחר משנה מיום מתן ההודעה.

(ב)
בעת הגשת הבקשה, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף (300,000) שקלים חדשים, כמקדמה על חשבון אגרת הרישיון; הסכום האמור יוחזר למבקש שלא קיבל רישיון או על אף האמור בתקנה 5, לבעל רישיון אשר ביקש מהשר לבטל את רישיונו קודם ליום מתן ההודעה והשר ביטל את רישיונו בהתאם לבקשתו האמורה, כשהוא צמוד למדד לפי תקנה 3, בשינויים המחויבים."

אתם רוצים להסביר את זה?

הרעיון כאן שבמהלך המשא ומתן יכול המבקש (ה-MVNO) לסגת מהתוכניות שלו ולקבל בחזרה את הסכום שהוא הפקיד. עם מתן ההודעה, הוא קיבל כבר מחויבות ולכן אחרי מתן ההודעה, או אחרי החלטת השר בדבר התנאים – כי הרי הוא ניגש לשר ואמר: בוא תקבע תנאים –יש לו מחויבות לשלם ועליו לעמוד בה.

בעניין הזה כמדומני מר אברהם לוי ומר שחר רז ביקשו להעיר.

שלחנו גם מכתב לגבי התקנות. בדיון הקודם הצגנו סקירה כללית לגבי מה שקורה במשא ומתן, שייתכן שבסופו של דבר לא נגיע להסכמה ואז נגיע אל השר. אני רוצה להזכיר שכאשר הגשנו בקשה לרישיון היתה טיוטה של דמי קישוריות של 2.57 אגורות בשנת 2014. לאחר השימוע שנערך לחברות הסלולריות נקבע כי דמי הקישוריות בשנת 2014 יהיו 5.55 אגורות. אני יוצא מתוך הנחה שהשר יקבע מחיר זהה לדמי אירוח, נניח, ואני מקווה שזה יהיה פחות. אז ייתכן מאוד שלא תהיה היתכנות כלכלית לפעול כמפעיל MVNO ואז נעדיף לסגת מזה.


אנחנו מבקשים שבתוך התקנות ייקבע שתינתן לנו שהות של 14 ימים – זה יכול להיות אפילו שבוע מבחינתי – עד שנודיע לשר, לאחר הקביעה שלו, אם החלטנו לממש את הרישיון, כלומר לגשת ולהפעיל, על בסיס שנעשה plug-in למספר שהשר קבע ונראה אם אנחנו מגיעים לתוכנית עסקית כלכלית או הפסדית. לכן אנו מבקשים שהתשלומים לא יינתנו אלא באחד מן התנאים: שהגענו להסכם, כלומר בתוך 14 ימים מרגע שהגענו להסכם עם אחד מן המפעילים, או בתוך 14 ימים מיום שהשר קבע את התעריף, ובתנאי שמצאנו שזה כדאי. כאן אנחנו כנראה חלוקים במקצת עם משרד התקשורת.

תיכף נשמע את עמדת משרד התקשורת. מר רז, האם הרעיון שלך דומה?

דומה, אבל קצת יותר קיצוני. בדיון הקודם דיברתי על כך שלצערי יש עוד דברים רבים לקבוע פרט למחיר ולהסכם. יכולות להיות עוד מהמורות רבות בדרך ל-MVNO הנכסף. לפיכך אני מציע שהתשלום יתחיל מרגע ההפעלה. הרישיון והכול – לא אומר כלום בעצם. מה שיקבע שאותו מפעיל יהיה MVNO זה שהוא יתחיל, וגם זה עדיין לא מבטיח, כי עלולות להיות הרבה מהמורות אחרי ההפעלה. אבל בואו לא נהיה חזירים ונגיד שמן ההפעלה כבר מתחילים לדעת שאותו מפעיל באמת רציני ומתחיל לפעול.

עוד מישהו רוצה להעיר בעניין הזה?

מאחורי אגרות יכולים לעמוד שני רעיונות: אחד – דמי רצינות, שייגש רק גוף רציני שיחולל תחרות בתחום הרט"ן. שניים – בכל זאת יש עלויות אדמיניסטרטיביות ולפעמים אגרות כרוכות בעלויות אדמיניסטרטיביות.


נראה לי בלתי סביר שבאים MVNO לשר ואומרים לו: אדוני השר, לא הגענו להסכמה, בוא תתערב. אגיד בלשון המעטה שקשה מאוד להתערב וזה מצריך הרבה מאוד עלויות. אחרי שהשר גמר להתערב וקבע משהו שנראה לו סביר והגון כלפי שני הצדדים, והשר כנראה סבור שזה יכול לאפשר קיומו של MVNO, אז בא אותו MVNO ואומר: לא נראה לי, עכשיו לא אשלם גרוש.

יש החזר כספי ללקוח בתוך 14 ימים לפי תקנה שקבענו. אולי ישתמשו בתקנה הזאת.

לא. כאן יש הוראות ספציפיות.

דבר נוסף, MVNO שמעוניין להיכנס לשוק ולחולל בו משהו צריך להיות גוף שמוכן לקחת על עצמו סיכון שהשר יקבע דבר שהוא לא רוצה ולכן הוא יפסיד מיליון שקלים.

טוב, זאת היתה תשובת הממשלה.

המטרה, אני מניח, להכניס יותר MVNO ככל הניתן ולא צריכים להכניס אותם בתנאים שיידעו מלכתחילה שהם הולכים להיכשל. ייתכן שהדבר נראה סביר לשר, אבל ל-MVNO, לכל אחד מהם יש את התוכנית העסקית שלו וכולם עבדו על זה והם צריכים את ה-plug-in number שהם יכניסו לדמי אירוח ולפיו יחליטו אם העסק כלכלי או לא כלכלי.


אם MVNO מחליט לא להיכנס בתנאים שהוא יודע שהוא הולך להפסיד, זה לא מראה על חוסר רצינות. להיפך, זה מוכיח שהוא רציני. ההגדרה שלי ל-MVNO רציני, זה גוף שיודע להסתכל על תוכנית עסקית ולראות שבמחיר א' הוא מרוויח ובמחיר ב' הוא מפסיד ויודע לקבל את ההחלטה. אם הוא מקבל החלטה להיכנס לשוק על בסיס ידיעה שהוא עומד להפסיד, זה MVNO לא רציני.


יש מגוון רחב של נושאים. זה לא רק התעריף של דקת השיחה. כולנו מתמקדים בדקת השיחה, אבל תחום הדאטה הרבה יותר חשוב. כאשר אנחנו מסתכלים 5 שנים קדימה – תחום הדאטה חשוב מאוד.


אנחנו רחוקים מאוד מלהגיע להסכם עם המפעילים ואני גם לא יודע לאיזה מחיר נגיע עם משרד התקשורת. לכן התמונה הרבה יותר עמומה. אנחנו לא יודעים כמה מפעילים MVNO יהיו, אבל אנחנו רוצים לדעת שלפחות היסודות, מחיר הגישה ומחיר האירוח יהיו ידועים בנקודת הכניסה. מעבר לזה יש הרבה אי-ודאות, אבל לפחות בנקודת הכניסה אנחנו רוצים לדעת שאנחנו לא הולכים להפסיד.

אפרופו רצינות, בתקנות ולפני הגשת בקשה לרישיון משרד התקשורת ביקש המון דברים וקבע המון חסמים שמנעו אפשרות מגורם לא רציני לגשת בכלל ולבקש רישיון. נדרשנו להפקיד ערבות של 10 מיליון שקלים, להראות הון, להראות יכולת שיווקית והנדסית. כלומר, אני מעריך שאם הם בדקו את הרישיונות, מן הבדיקה עצמה היו יכולים לנפות את מי שאיננו רציני. אם מחפשים רצינות – כאן רואים את הרצינות.


המטרה של המדינה לעודד MVNO. אפילו הייתי משלם להם כדי שיהיו, כי בסך הכול זה טוב לכולם, ולא הייתי מכביד כאן עם האגרות לפני הזמן, בעיקר כשהם עדיין לא פועלים בכלל. להוסיף עוד חסמים – זה לא עושה חשק, מה גם שהמשא ומתן קשה ואנחנו לא רואים את המספר שאנחנו רוצים מתממש במהירות.

ד"ר אסף כהן, אם בתקנת משנה 2(ב) נשנה את הנוסח ונקבע: "... ואת יתרת הסכום ... לא יאוחר מחודש מיום תחילת הפעילות", האם לממשלה יש בעיה עם נוסח כזה? אנחנו רוצים הרי לעודד אותם להיכנס.

אלה שני דברים שונים. יש את עיתוי התשלום, מבחינת התזרים, ויש את חובת התשלום. הם אומרים שיוכלו לסגת מחובת התשלום בתוך 14 ימים. כאן ב-14 ימים הכוונה לתת זמן להתארגן לשים את הצ'ק. אלה שני דברים שונים. אם אתה מדבר על הארכת תקופת הצ'ק, ייתכן שאפשר, אבל זה לא פוטר מחובת תשלום.

יש כאן שאלה עקרונית בהתחשב בנימוקיו של ד"ר כהן. יש כאן בכל זאת איזה פער. אינני יודעת להשוות את רמת אי-הוודאות שהמפעילים הווירטואליים נכנסים אליה לעומת רמת אי-הוודאות של בעלי רישיונות אחרים. בכל מקרה, אם מדובר על רמת אי-ודאות דומה אז אין מקום להפלות אותם לטובה מבחינת חובת תשלום האגרה. מצד שני, ככל שרמת אי-הוודאות באשר להיתכנות הכלכלית גבוהה יותר, ייתכן שיש מקום לפטור אותם לפחות מחלק מתשלום האגרה אם הם יחליטו לוותר על הרישיון כתוצאה מהוראות השר. למה אני מתכוונת? אם הם הגיעו להסכמה, אז ברור שאין ויכוח. אנחנו מדברים על מקרה שנסתיימו ששת החודשים, הם הוכיחו בפני השר שמתקיימים התנאים להתערבותו לפי החוק, והשר באמת מפעיל את שיקול דעתו ומוסר הודעה.

השתכנע השר ש... – אז את יכולה לנסח את זה לכיוונם של ה-MVNO.

זה קיים בחוק עכשיו. השר הפעיל את שיקול דעתו לאחר שבחן נושאים שונים וקבע סכום מסוים. המפעיל, לאחר שראה את הסכום ואת תנאי השימוש, הגיע למסקנה שהוא לא יוכל לעמוד בעניין. השאלה האם במקרה כזה בכל זאת מחייבים אותו לשלם את כל מיליון השקלים, ולא משנה כרגע הפריסה, אם זה בתוך 14 ימים מהודעת השר והחצי מיליון הנוספים שנה לאחר מכן. מחייבים אותו להשלים מעבר ל-300,000 שקלים.

למה הפרמטר הוא מתן ההודעה ולא תחילת הפעילות של המפעיל?

כי לגבי הפעילות למדינה אין שום שליטה. הוא יכול להתחיל את הפעילות גם כעבור 5 שנים.

נכון, אבל אז הוא ישלם את מיליון השקלים.

התשלום הוא עבור הרישיון, לא עבור הפעילות.

אם רוצים באמת לעזור ל-MVNO לפעול בשוק כהגנת ינוקא אז צריך למצוא דרכים.

אם נדחה את זה ליום תחילת הפעילות – זה תמריץ שלילי.

לגבי רמת הסיכונים, אין ספק שמפעיל סלולרי שישתתף במכרז התדרים רמת הסיכון שהוא נושא על גבו לא פחותה מרמת הסיכון של MVNO. הדבר היחיד שהנחה אותנו כאן, שאנחנו סבורים שלא נכון לקחת כסף על נייר שבינתיים לפחות מקנה רק את הזכות לקיים משא ומתן. ברגע שמסתיים השלב הזה והם מבקשים מהשר להתערב, והשר התערב וקבע דבר נכון לפי דעתו – דרך אגב, ייתכן שהשר יקבע דבר נכון לפי דעתו שלא ימצא חן בעיניהם או בעיני חברות הסלולר.

אני מודה לך. אני מאשר את תקנה 2.

תקנה 3 – הצמדה

"(א)
הסכומים הנקובים בתקנה 2, יעודכנו ב-1 במאי של כל שנה (להלן – יום ההעלאה) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב)
סכום האגרה ששונה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ג)
בתקנה זו –

"המדד החדש" – המדד לחודש מרץ האחרון שלפני יום ההעלאה;

"המדד היסודי" – המדד לחודש מרץ שלפני יום ההעלאה הקודם, ולעניין יום ההעלאה הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה, המדד לחודש מרץ 2010;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ד)
המנהל הכללי של משרד התקשורת יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנה 2 כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)."

למה נקבע דווקא חודש מרץ כמועד למדד הבסיסי ולמדד החדש?

למיטב זיכרוני, זאת היתה בקשה של משרד המשפטים, כי יש להם עומס של עדכונים לעשות בפברואר לפי התקנות של ינואר.

זה מדהים. מצליחים להדהים אותנו בכל פעם מחדש. זה לא עד כדי כך קריטי, אבל רק להבין את המכניזם. יש הערות נוספות? אין. תקנה 3 נתקבלה.

תקנה 4 – דרך התשלום

"אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון, ושאליו יעביר גם החשב את המקדמה שקיבל."

אני מייצג את חברת "גלי פון". עדיין לא קיבלנו רישיון אבל העברנו את כל סכום האגרה לחשבון אחר כנראה, כי עדיין לא פורסם החשבון.

לאן העברתם את הכסף? החשב היה צריך להגיד לכם לאן להעביר את הכסף.

תיצור אתנו קשר.

העברת כסף ואתה לא יודע לאן?

העברתי כסף למשרד התקשורת.

בסדר, העברת את הכסף לחשב.

כן, אבל כאן יש תקנה שקובעת מספר חשבון מסוים.

נאמר בפירוש "ושאליו יעביר גם החשב את המקדמה שקיבל". כלומר, את המקדמה בכל מקרה שילמתם ואחרים יצטרכו לשלם לידי החשב בעת הגשת הבקשה והוא יפקיד את הכסף באותו חשבון בנק.

זה בסדר. תודה. תקנה 4 נתקבלה.

תקנה 5 – החזרים

"בעל רישיון לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביזמת בעל הרישיון ובין ביזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על-פי הרישיון ובין אם לאו."

אתה רוצה להסביר את תקנת ההחזרים במשפט או שניים?

בתקנה 2(ב) נקבע כי ההחזר הזה חל על אף האמור בתקנה 5, ופרט לכך האגרה לא מוחזרת.

יש הערות? אין הערות. תקנה 5 נתקבלה.

יש לי הערה אחת, כאן ה-MVNO תלויים מאוד. אני חוזר על אותה הערה, אני לא מסכים עם מה שאמרתם, שאין שינוי בין מפעיל סלולרי חדש לעומת MVNO. המפעיל הסלולרי החדש לא תלוי כל-כך, לפחות בטווח הרחוק, בחברות הסלולריות, כאשר ה-MVNO יהיה תלוי תמיד במפעילים הסלולריים שיכולים פתאום להעלות מחיר. הם יכולים לעשות כרצונם.

איך הם יכולים להעלות פתאום מחיר?

נניח שקבענו איתם במשא ומתן סכום מסוים ויש הסכם טוב לכל הצדדים. מתישהו מסתיים ההסכם.

הסכם ל-5 שנים מסתיים לאחר 5 שנים ואז מתחיל שוב משא ומתן.

אפשר להעלות את המחיר בדרכים רבות. ייתכן שהשירות שנקבל יהיה לא טוב, אינני יודע מה. ה-MVNO ממש נשענים על המפעילים הסלולריים ועל המערכות ההנדסיות שלהם ותלויים בהם.

אבל זה המהות של המפעיל הזה, שנשען על רשת אחרת.

לכן אמרתי שזה לא אותו דבר כמו מפעיל סלולרי.

תודה. אישרתי את התקנה, לכן הערתך היתה יותר לפרוטוקול.

תקנה 6 – הוראת מעבר

"לעניין מבקש אשר הגיש בקשה לפני יום פרסומן של תקנות אלה, תחול תקנה 2(ב) ואולם מועד תשלום המקדמה על חשבון אגרת הרישיון יהיה 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה."

יש הערות? אין. תקנה 6 נתקבלה.

אני רוצה לוודא שכל מי שהגיש בקשה לפני הגשת הצעת התקנות הללו הובא לידיעתו שיידרש לשלם אגרה.

זה נאמר גם בתגובה לשימוע וגם במכתבים הספציפיים שהם קיבלו. נאמר להם: קיבלתם רישיון אבל ...

שאלתי לגבי מבקשים שטרם קיבלו רישיון.

גם אז, כשהם הגישו את הבקשה קיבלו מכתב: "בקשתכם התקבלה, מטופלת, ודעו שבסוף התהליך תידרשו לשלם אגרה".

מצוין.


נדמה לי שעשינו צעד נוסף בדרך להגברת התחרות בשוק הסלולר כחלק מן הרצף שבו התחלנו כאן ביוני 2009. אני מודה לכם מאוד.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10
PAGE
12