PAGE
21
ועדת הכספים

5.10.10

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ז בתשרי התשע"א (5 באוקטובר 2010), שעה 12:00

שינויים בתקציב לשנת 2010

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

אורי אורבך

חיים אורון

אלכס מילר

אריאל לוין

- סמנכ"ל בכיר למימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

אלון מסר

- אגף התקציבים, משרד האוצר

יונתן ברסימנטוב
- אגף התקציבים, משרד האוצר

רן רדניק

- אגף התקציבים, משרד האוצר

עמית סדן

- אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאלה גרא

- אגף התקציבים משרד האוצר

אריאל יוצר

- אגף התקציבים, משרד הבריאות

רבקה לויפר

- אגף התקציבים משרד האוצר

שירלי ברנע-שריקי
- המשרד להגנת הסביבה

דוד בן שושן

- משרד הפנים

חנוך ברש

- משרד הפנים

ירון ביבי

- מנכ"ל, מינהל מקרקעי ישראל

פרופ' תמר דיין

- אוניברסיטת תל אביב

טמיר כהן

שגית אפיק

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

שינויים בתקציב לשנת 2010

שינויים בתקציב לשנת 2010. רפרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פה?

רפרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מטעם משרד האוצר, כן.

אתה באת להציג פנייה מספר 349?

נכון.

349, בבקשה.

הפנייה נועדה לתקצב את ההסכם הקיבוצי שנחתם עם עובדי שירות התעסוקה בתאריך 18.7.2010, זה חלק ממערך המחשוב של השירות.

מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פנייה 349 אושרה.

415, בינוי ושיכון. מה זה ה-200 מיליון שקלים שאתה רוצה מאיתנו?

אנחנו רוצים להעביר 200 מיליון שקלים להרשאה להתחייב לתקציב הרשות לפיתוח התיישבות הבדווים בנגב. זה תקציב שמיועד, בין היתר, לתכנן, לפתח, להקים שכונות חדשות ביישובים קיימים וביישובים חדשים, אם יוחלט על הקמת ישובים חדשים, וזה גם תקציב שמתקצב את הפיצויים בְקרקע שאנחנו נותנים, כי לפיצויים בקרקע נותנים ערך כספי למען הגילוי הנאות.

באיזה מקרה אתם נותנים פיצויים?

מאחר והבדווים תובעים תביעות בעלות על חלק ניכר מהנגב, אנחנו מגיעים איתם להסדרי פשרה. למשל אומרים תקבלו איקס דונמים בבעלותכם והיתרה תקבלו פיצוי כספי.

זו קרקע שלהם?

זו קרקע שהם טוענים שהיא שלהם, זו קרקע שהמדינה טוענת שהיא שלה, זו קרקע לא מוסדרת. שניים אוחזים בטלית. אנחנו משתדלים להגיע עם הבדווים בנגב---

זה שניים אוחזים בטלית, זה הנושא?

ודאי, באים הבדווים וטוענים שהאדמה הזאת היא רכוש שלהם עוד מהימים שלא היתה מדינת ישראל.

במקרים מסוימים יש גם הוכחות או שאין בכלל הוכחות?

קשה לי להגיד שיש הוכחות.

במקרה אחד יש הוכחות?

אני אתן לך דוגמה למקרה אחד.

אני מחייך כי אני, בתפקידי, מייצג את המדינה ואנחנו טוענים שהקרקע היא של המדינה.

תגיד את האמת, פה זה חדר סגור, לא מפרסמים.

אפשר גם לייצג את המדינה וגם להגיד את האמת.

אצלי זה בדרך כלל עובד ככה.

אל תחיל את זה על כל הנושאים, בנושא הזה תן לו פטור.

יש ועדה ציבורית שמונתה, קראו לה ועדת גולדברג. היא באה והמליצה ואמרה, לטעמנו המשפטי ברוב המקרים אין הוכחות. יש פסק דין מפורסם של בג"צ שבמקרה מסוים קבע שאין הוכחות לחלוטין. אם אתה רוצה שאני ארחיב קצת, הטענה של המדינה בעיקרה מתבססת על זה שלפי החוקים העות'מאניים הקרקע הזו היא קרקע מירי. מ-י-ר-י, זה מונח בתורכית. אצל התורכים קרקע שהיתה מרוחקת ממקום ישוב, אי אפשר היה לרכוש עליה בעלות, קראו לה קרקע מירי. בדרך כלל ההגדרה למרוחק ממקום ישוב זה אם היית עומד בבניין האחרון בעיר וצועק בקול עד אותו מקום שהפסיקו לשמוע אותך, משם ואילך זה קרקע מירי.

כמטחווי קשת.

פחות או יותר אותו דבר. לכן הטענה של המדינה שאי אפשר היה לרכוש בעלות מפני שהקרקע הזאת היתה מרוחקת מכל ישוב אחר ואין הוכחות. יחד עם זאת אנחנו מגיעים להסכמי פשרה שבהם אנחנו מצד אחד נותנים חלק מהקרקע הנתבעת, מצד שני מקבלים או מסדירים את הבעלות של המדינה על יתרת הקרקע ונותנים גם פיצויים כספיים. חלק מההסדרים האלה מלווים בזה שהבדווים גם עוברים למקום ישוב מסודר, שזה, אני חושב, אחד האינטרסים הגדולים של המדינה. גם את הקרקע, שאנחנו נותנים כפיצוי, אנחנו לא רושמים באיזה ספר נסתר, אלא ההיבט התקציבי של זה מופיע בספר התקציב ולכן חלק מה-200 מיליון שקל האלה הם לא כסף בעין שיוצא, אלא הגילוי הנאות של הקרקע שאנחנו נתנו כפיצוי.

זו הקרקע---

חבר הכנסת אורון, זה הפיצוי. לא רק בכסף אלא גם בקרקע. נניח שהגענו עם מישהו להסכם שאומר ש'אתה מקבל 50 דונם בבעלותך ועוד 50 שקלים', בסעיף הזה נרשם הערך הכספי של אותם 50 דונם ועוד 50 שקלים.

בשלוש השנים האחרונות כמה מהסכומים האלה חזרו לתקציב? לא מומשו?

מרביתם.

זה כל הסיפור.

אני לא הבנתי, תסביר.

זה סעיף בשביל לכתוב אותו, לא מבצעים אותו, בסוף שנה הוא נשאר---

אז למה הם מביאים העברה עכשיו?

כי עכשיו זה עובר ממשרד למשרד. עכשיו זה לא יבוצע במשרד השיכון.

אם אתה רוצה לקיים דיון על הנושא של הבדווים, סליחה שאני מתפרץ, כי אני מוכן להתחיל עכשיו לנאום ולסיים את זה בערך עד שעה אחת.

לא, אבל אני רוצה את הדיון הזה, אני רוצה את הדיון עכשיו. תסביר לי.

אני אתחיל בסיפור ואחר כך אני אגיד את זה. הקרקע לא רשומה. אני אתן דוגמה אחת שהיא רשומה. באו כמה יהודים ואמרו 'יש לנו קרקעות על יד נבטים', אמרו להם 'איך יש לכם קרקעות על יד נבטים?' הם אומרים 'יש לנו רישום בטאבו שקנינו את הקרקע ב-47' והלכנו לעזה ורשמנו את הקרקע' והם קיבלו את הקרקע.

47' היה המנדט.

נכון. בא הבדווי שממנו קנו את הקרקע והוא אומר 'יתרת הקרקע היא שלי'. אמרו לו 'לא, אתה מירי, כי אתה לא רשום'. נכון שהסיפור מדויק?

לא מכיר אותו.

אבל אני מכיר אותו. תאמין לי, אני מסתובב בסביבה. מה לעשות, אני חי שם 50 שנה, אני יכול לתת לך סיפורים מעכשיו עד חוץ לארץ, כולל מה שדיברנו פה בצד על מה שיש עכשיו, הרסו כבר חמש פעמים---

אז מה זה ה-200 מיליון העברה? אם אתה אומר שזה נמצא בתקציב, זה נמצא בתקציב.

ה-200 מיליון זה חלק מ-10 מיליארד שלפי דוח גולדברג, שלא מיישמים אותו למרות שזה שופט עליון שפעם ראשונה פרץ כמה מהטאבואים. אז עכשיו יש ועדת יישום שחלק רוצים לקצץ בגולדברג וחלק... אני לא יודע מה ייצא ממנה. מתי יש דיון? בנובמבר?

ולמה זה לא מיושם, כי הם רוצים יותר כסף, או כי המדינה לא רוצה---

אם אפשר, אני אפרט.

קודם כל ועדת גולדברג לא מיושמת, כי הממשלה לא החליטה לקבל אותה. היא הקימה ועדת יישום שעוסקת עכשיו בכל המלחמות על ועדת גולדברג. הנגב פרוץ, הבנייה משתוללת---

הבנייה הלא חוקית משתוללת.

הבנייה הלא חוקית משתוללת, אין בנייה חוקית בנגב. יש 80,000 בתים לא חוקיים בנגב. אפשר לקחת בולדוזר בצומת שאני עובר כל בוקר, צומת בית קמה, להגיד לו להתחיל לנסוע עד דימונה ולחזור ולנסוע ולחזור וכל מה שבדרך להוריד והוא יוריד בתים לא חוקיים, כל הזמן.

אתה טוען שאם היו מיישמים את זה ומיישמים את זה נכון---

אני טוען שאם המדינה היתה רוצה לפתור, זה נורא קשה, זה נורא מסובך. זה נורא קשה כי האנשים האלה משוכנעים שכל מה שהם תובעים הוא שלהם, אבל עובדה, פעם אחת הצליחו. אתה יודע מתי הצליחו? כשמדינת ישראל רצתה להקים שדה תעופה, בחוק השלום. היות וכבר הייתי שם ומי שביצע את החוק זה חבר קיבוץ שלי, אז אני מכיר את זה לפני ולפנים. פתאום התברר שאפשר, למה? כי יש אינטרס של היהודים להקים שדה תעופה, אחרת אי אפשר היה לפנות את שדות התעופה בסיני, והאמריקאים שילמו את הכסף, לא על הסדרי הקרקע, האמריקאים שילמו את הכסף על שדה התעופה, והתברר שאפשר להגיע להסדרים ואז הקימו את כסייפה ואת ערוער והם ישובים קיימים, אבל הם תקועים עד עכשיו. הוא יספר לך איך הם תקועים ולא מבוצעים.

אל תהיה מודאג, ה-200 מיליון שקלים האלה, העברנו אותם, לא יבצעו אותם. תשאל אותו כמה ביצעו אותם בשנים הקודמות.

תיכף, מר ירון ביבי יסכם את הדיון.

קודם כל, זה נכון שהביצוע הכספי הוא לא ביצוע מסחרר, אבל אני אשמח להעביר לכאן נתונים. כל שנה יש ביצוע של כמה עשרות מיליוני שקלים לטובת נושא הסדרת פעילות הבדווים בנגב.

שמה? שנותנים---

קודם כל עוסקים בהסדרה.

מרבית התקציב עובר לפיתוח.

מרבית התקציב, כמו שאמר מר ביבי, הולך לטובת פיתוח ישובים.

אותו בדווי שטוען לקרקע, שנמצא ובנה שם בנייה בלתי חוקית והוא טוען שזו קרקע שלו והמדינה לא מכירה בזה, הכסף הזה הולך אליו באיזה שהוא שלב?

היום יש הסדרה שמתבצעת על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. כשאני אעביר ביצוע אחורה, הכספים שיצאו הם מכח אותן החלטות של מועצת מקרקעי ישראל.

כמה כסף נתנו עד עכשיו?

אני לא רוצה להגיד נתונים, אני אעביר.

ה-200 מיליון שקלים שמראים כאן הם 200 מיליון שקלים שצפויים כבר להיות כחלק מהמסקנות של אותה ועדה שכרגע דיברו עליה, וגם על פי התכנית ועבודת המטה המאוד מורכבת, שמתנהלת עכשיו, קצב ההסדרה אמור להיות מוגבר.

ספציפית ל-200 מיליון שקלים אלה, מְקומה של הרשות להסדרת התיישבות הבדווים, ארגונית נכון יותר שיהיה במשרד הבינוי והשינוי. התקציב שמיועד להסדרה מגיע מתקציב מינהל מקרקעי ישראל כי הם עוסקים בפעילות קרקעית ולכן מה שאתם רואים כאן זה בעצם לאפשר למינהל מקרקעי ישראל להתחייב למשרד הבינוי והשיכון ולהגיד לו שתקציב לטובת נושא ההסדרה מגיע ממקורותיו של מינהל מקרקעי ישראל, וגם לתת להם התחייבות---

מה אתם מבקשים בהעברה הזאת?

ההעברה למעשה אומרת למשרד הבינוי והשיכון שהמינהל מקצה לה תקציב בסך הגובה הזה על מנת להסדיר את הפעילות הקרקעית---

איפה הכסף הזה נמצא עכשיו?

הכסף נמצא באופן עקרוני בתקציב המינהל. כשאתה נותן הרשאה להתחייב, אתה לא נותן מזומן, אלא אתה מאפשר את האופציה לפעול.

ה-200 מיליון שקל האלה נמצאים עכשיו בתקציב של המינהל?

כן. בוודאי.

מה אתם מבקשים מאיתנו, שנאשר מה?

שתאשרו למינהל להתחייב למשרד הביוני והשיכון על זה שהכסף יעבור אליהם בפועל כשתתבצע ההסדרה.

ואם אני לא מאשר? לפני האישור, לפני שהעברתם את הפנייה, אם היה צריך להסדיר את ה-200 מיליון שקל האלה, היה צריך לתת את זה לטובת העניין, מה היה עושה המינהל?

כרגע אנחנו נמצאים---

עזוב את ההעברה, מה הוא היה עושה?

עד היום, או עד לפני כחצי שנה, היתה יחידה במינהל מקרקעי ישראל שהיא עשתה את הפעולות האלה. הפעולות האלה מתוקצבות בתקציב המינהל בלמעלה מעשור וחצי והמינהל עושה את הפעילות. החליטה הממשלה הקודמת להעביר את הפעילות ממינהל מקרקעי ישראל לרשות---

ומתי הוקמה הרשות הזו?

הרשות הזו הוקמה לפני כשנה בערך.

מי עומד בראש הרשות?

מר יהודה בכר.

זה אצלכם במשרד?

היא נמצאת במשרד השיכון.

ברשות הזו יש דירקטוריונים?

לא. זו רשות פנים ממשלתית, זו לא רשות שהיא באמת רשות. זה בעיקר מהטעם שהפתרון של הבעיה הוא לא רק פתרון כלכלי. יש הרבה זוויות, יש זווית של חינוך, וביקשו לרכז את כל הפעולות ב---

מה שאתם מבקשים מאיתנו?

מה שאנחנו מבקשים זה להסיט את הכסף מתקציב מינהל מקרקעי ישראל לתקציב משרד השיכון. הכסף הזה יתחלק לשלושה דברים, זה תכנון ופיתוח של שכונות חדשות, ואם יוחלט על ישובים חדשים אז גם ישובים חדשים. יש בדווים שאין להם תביעות בעלות על קרקע אבל הם יושבים בפזורה, הם יושבים במקום שהוא לא מוסדר, זו היסטוריה ארוכה. כשהקימו את המדינה ביקשו מהם לעבור לאזור הזה, זה נקרא אזור הסייג, ולאותם בדווים מגיע גם פתרון דיור והמדינה משקיעה הרבה מאוד כסף בעניין הזה.

אוקי.

אני עוסק בזה כל הזמן, כולל השבוע, בשבוע הבא. מר ירון ביבי מגמגם, אני מבין אותו, הוא לא יכול להגיד דברים אחרים. לא עושים כלום, הכסף לא הולך, חבל על הזמן. מה זה 200 מיליון שקל? זה כסף קטן, בטח הכביש הזה לאבו בסמה בתוך הסכום הזה, נכון?

גם.

הנה, זה גם. אתה מבין? צריך לעשות כביש לבית ספר, ואבו בסמה זה בין עומר ללהב, עושים כביש לבית ספר, אז קלעג'י, שהיה ראש מינהל התכנון, הוא בא ואומר 'אני כבר לא יכול יותר, תראה מה עושים'. הוא לא בדיוק ממרצ, קלעג'י, הוא לא שמאלן כזה מטורף.

אני לא יודע, אני לא בודק את ההזדהות הפוליטית של מנהלים כלליים.

הוא, אגב, יותר ביקורתי ממני.

אני יודע.

אתה יודע בדיוק. הוא מדבר על זה במונחים יותר חריפים ממני.

מר ירון ביבי, אני מודה לך על ההסבר המפורט. אני רוצה להגיד לך שביום שני הולך להתקיים פה דיון מאוד קשה. מבחינתי הנושא של הדיור הולך להיות נושא מרכזי במושב הזה, זה נושא שהוא קריטי, הוא יפוצץ את החברה, ואני מבקש שתתכונן. אנחנו ביקשנו גם מהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה שיבוא, וגם ממשרד השיכון.

לעליית המחירים בשוק הדיור יש אפקט על כלל המשק. לא הרבה זוכרים שהמשקל של מחירי הדיור בתוך המדד הכללי הוא 25%, זאת אומרת שכל פעם שמחירי הדיור עולים באחוז, מדד המחירים הכללי עולה ב-0.25% ולכן זו בעיה משקית, זו לא רק בעיה של מחוסרי הדיור.

אני מבקש לקבל איך הכסף הזה---

החלוקה של הכסף?

כל שנה עושים על זה 200 מיליון שקל כאלה. איך הוא היה כשהוא היה במינהל, ולמה הוא הוצא, מה הוצא לפיתוח, מה הוצא לכל מיני דברים באבו בסמה.

בסדר, בחמש השנים האחרונות? לאיזה תקופה?

בסדר, תעבירו את זה לחבר הכנסת אורון, תביאו את זה לוועדה.

יש, ברשותך, עוד בקשה של המינהל, אם אפשר לאשר אותה גם היום, אז אני אשמח.

היא הגיעה היום, אני לא מאשר. זה בשבוע הבא.

פנייה מס' 415, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פנייה 415 אושרה.

ברשותך, זה שעות כוננות למפקחים של מינהל מקרקעי ישראל וחלק מהעבודה של השמירה על הקרקע גם ב---

נראה בהמשך לאן אנחנו מגיעים.

424, המשרד להגנת הסביבה.

מדובר בפנייה של שינויים פנימיים בתקצוב השתתפויות, בין היתר העברה למוזיאון הטבע. אני מבינה שהפנייה הזאת הובאה כבר בפני הוועדה---

כן, רצינו לדעת מה זה.

ברשותכם אני אתן את זכות הדיבור לפרופ' תמר דיין מאוניברסיטת תל אביב, היא מנהלת את הפרויקט.

מדובר באוסף של בערך 4 מיליון פריטי אוסף של מה שאנחנו קוראים Natural History. במקרה הבאתי חרקים, אלספות, חלזונות. למה אנחנו מחזיקים? זה נשמע שעשוע---

פרופ' דיין, לפי דעתי זו פעם ראשונה בהיסטוריה של הכנסת.

שיש חרקים בוועדה?

לכן הבאתי. הדבר הזה זה הארכיון של המגוון הביולוגי של ישראל במאה השנים האחרונות. אנחנו יודעים היום שמגוון ביולוגי זה כבר לא רק תחביב של חובבי שפירית הביצה, אלא זה מה שמחזיק אותנו כלכלית וחקלאית ובריאותית, גם להכיר, גם לדעת מה צריך ומה לא צריך וממה להיזהר. אני הבאתי כאן קופסה אחת של חרקים שגם החקלאים ביניכם וגם הלא-חקלאים ביניכם יכולים לרצות לראות.

אם רק תרשו לי, אני עכשיו משווקת את החרקים שלי. למשל, אתם יודעים שרוב מה שאנחנו אוכלים מואבק על ידי דבורים, חלקם דבורים מסחריות. בארץ יש בערך 1,500 מינים של דבורי בר שגם הן עושות לנו את העבודה, אנחנו רק לא משלמים על השכירה שלהם. פה מצד שני זה צרעות טפיליות, שמשמשות להדברה ביולוגית, במקרה הזה זו הדברה ביולוגית של זבוב הים התיכון וזבוב הזית, שאלה מזיקי חקלאות. אלה מינים שהובאו להדברה ביולוגית של מין אחר. כך אנחנו עושים חקלאות, הרוב זה מלחמה ביולוגית. פה זה מזיקי חקלאות שמגיעים ארצה.

אנחנו חוקרים, מתעדים, חוקרים את השינויים, יש גינה מאוד מאוד גדולה במגוון הביולוגי של ישראל. אנחנו משתמשים בזה גם למטרות של הגנה על הסביבה כמובן, כי כל דבר כזה של הדברה ביולוגית מקטין את הנזקים לסביבה באופן דרמטי, כולל זה שהוא תורם לחקלאות. אנחנו תורמים לתשתיות. למשל אנחנו מקבלים כל שנה אלפי דגימות שנעצרות בנמלים של ישראל, בעלי חיים וצמחים זרים שמגיעים, שיכולים להפוך פולשים. אני לא יודעת עאם קראתם כתבה של אמיר בן דוד, לפני כמה שבועות, על החילזון שלא תפסנו בזמן והוא מציף את הכנרת. אנחנו היום חוקרים גם אותו וגם את הטפיל שמולו. אלה פרטים שמביאים ארצה ודברים שמגיעים לגזרת הים התיכון דרך תעלת הסואץ והמשמעות שלהם היא גם כלכלית עצומה.

למשל הדג הזה. כל מי שצורך דגי ים, למשל, יודע שהם נורא נורא יקרים היום, כי יש פחות ופחות. מה שאנשים לא יודעים זה שמה שמשפיע הרבה פעמים על גזרת הים התיכון זו גם העובדה שטמפרטורות הים עלו בעשרות השנים האחרונות במשהו כמו 3 מעלות, שזה דבר דרמטי, ומצד שני, דרך תעלת סואץ מגיעים היום בערך 50% משלל הדיג של ישראל מים סוף לים התיכון. חלקם מצוינים וכשרים, חלקם, כמו הדג הזה, באים עם קוצים ארסיים בגב, או דג אחר שהבאתי, שגרם למוות.

אבל אתם מקימים מוזיאון.

אנחנו מקימים מרכז קניין שיהיו בו האוספים, המחקר שלהם, השכלה והכשרה מקצועית, וגם יהיה פתוח לציבור להשכלתו.

אנחנו בכל אופן ועדת כספים, אז אני מבקש לדעת מי מחזיק את המוזיאון הזה?

הדבר הזה בבעלות אוניברסיטת תל אביב. זה נחשב גם על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח גם על ידי האקדמיה הלאומית למדעים כתשתית מחקר לאומי וכן הוא מתוקצב ייעודית על ידי ועדת התכנון והתקצוב מעבר לתקצוב של האוניברסיטה. עסקו בזה מאמצע שנות השמונים ארבע ועדות שונות של האקדמיה ועוד המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ומצאו שמטעמי עלות-תועלת מדעית עדיף שזה יישאר באוניברסיטה, יקבל הכרה לאומית וייתן את השירותים ואת המדע שנחוץ למדינה.

כמה עלות המוזיאון הזה?

תקציב הבנייה שיש לנו היום הוא 63 מיליון שקלים. מחצית זה תרומות ומחצית ממקורות ממשלתיים משולבים, שזה הוועדה לתכנון ותקצוב, ששמה גם מניה מיוחדת בגלל שזה מחקר לאומי, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות, ומשרד המדע וועדת התכנון והתקצוב בשוטף.

ו-1,250,000 שמתבקש עכשיו בהעברה, מה הוא?

זה בעצם החלק של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו התחייבנו לסכום כולל של 6 ורבע מיליון, כל שנה מיליון ורבע.

זה עבור בנייה? זאת אומרת בונים בניין.

כן.

ואין שם בניין לשכן בו את המוזיאון?

לא רק שאין, אני מוכרחה להגיד היום שלא רק הדברים נמצאים בסיכון, אלא גם העובדים נמצאים בסיכון, כי החומרים, גם אלכוהול, גם פורמלין, גם חומרים לשימור חרקים, כמו נפטלין, פוגעים בבריאות. יש לנו בעיה של ביטוח, הדברים מוחזקים בצורה מאוד מאוד קשה.

אני אנצל את ההזדמנות הזאת להגיד שאנחנו מאוד מאוד נשמח לארח אתכם גם כבודדים וגם כוועדה ולהציג לכם את הדברים.

חשוב לנו מאוד לדעת על החרקים.

יש שם דברים מאוד מאוד חשובים---

אנחנו נעשה את נֹח. בעוד חודש, כשאני אכנס לוועדת חינוך, נעשה ועדה משותפת.

תודה רבה.

מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגדה? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה. שיהיה לכם בהצלחה.

פנייה 424 אושרה.

438.

הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים שעיקרם תקצוב מיליון ₪ במזומן, ו-1,325,000 ₪ בהרשאה להתחייב עבור פיתוח ממשק אינטרנטי יחיד לפתיחת עסק. סכום של 4,200 אלפי ₪ במזומן ב-21200/9, בהרשאה להתחייב, עבור הקמת גורם מאשר, שזה בעצם אפשרות לעשות חתימה אלקטרונית עם תעודות זהות.

מה זה 4 מיליון שיורד ממימון תכניות ההבראה?

חבר הכנסת אורון, זה היה הוויכוח שהיה עם העצמאים שמסובך מבחינתם הנושא האלקטרוני.

אתה יכול להסביר קצת על הנושא של חתימה אלקטרונית ומה זה הפרויקט הזה?

במסגרת כל הפרויקט של שדרוג תעודות הזהות, שתהיה תעודת זהות עם חתימה דיגילית, התאפשר, כחלק מהשירותים שניתנים, להכניס את זה למחשב ולהיכנס לאתרים של הממשלה או אפילו בהמשך של עסקים פרטיים ושהחתימה במחשב תהיה קבילה כחתימה לכל דבר ועניין. בעצם לשפר את השירות לאזרח.

רבותיי, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגדה? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פנייה 438 אושרה.

444. משרד החוץ. אין.

445. משרד ראש הממשלה. אין.

451-450. מה זה?

זו העברה ממשרד ראש הממשלה למשרד הרווחה לצורך ועדה לאחים שכולים. זו ועדה ציבורית, שנקבעה בהחלטת ממשלה, לדיון על אחים שכולים. היא היתה אמורה להתקיים במשרד ראש הממשלה, אבל בגלל שראש הממשלה הוא אח שכול, מעבירים אותה למשרד הרווחה.

מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פניות 451-450 אושרו.

460, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לרבות תקצוב מיזם התעסוקה תב"ת, תנופה בתעסוקה, בשיתוף הג'וינט, תקצוב מיזם 'חרדים לעתידם', מימון לימודים אקדמאים לחרדים, גם בשיתוף הג'וינט ותקצוב פעילות מרכזי הכשרה ממשלתיים בסכום 7 מיליון ₪. כמו כן הפנייה נועדה לתקצוב מכרז בקרה ופיקוח במעונות היום, הצהרונים ותקצוב פעילות האגף לתעסוקת נשים חד הוריות.

זאת אומרת כל הסעיפים האלה מבוצעים כל הזמן וצריך עוד כסף להוסיף להם, נכון?

ספציפית הסעיפים האלה, כן.

מטופלים. זאת אומרת מעבירים כסף לנושא של עידוד התעסוקה, עידוד תעסוקה של---

חרדים.

חרדים, נשים, חד הוריות. זאת אומרת מעבירים כסף, נכון?

פועלים לעידוד תעסוקה. אני אשמח להרחיב לגבי כל אחד מהסעיפים.

לא, אתה לא צריך להרחיב. אם אתה תוכל להגיד, נאשר את זה, אני חושב שאין סיבה שלא נאשר, אבל אני רוצה אם תוכל להעביר לי בימים הקרובים מה היה הביצוע בכל הדברים האלה. זאת אומרת כמה כסף משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בשנת 2010 העביר לעידוד תעסוקת נשים, חד הוריות, חרדים, מה הוא עשה? כמה כסף הוא העביר?

אני אשמח להעביר מה התקציב ומה הביצוע בפועל, גם בעבר. אין שום בעיה.

יופי.

מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגדה? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פנייה 460 אושרה.

467, המשרד לביטחון פנים.

472-473, בינוי.

הפנייה נועדה לביצוע העברה בין סעיפים ממשרד השיכון למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לטובת מיגון מעונות יום ביישובי עוטף עזה, בהתאם להחלטת ממשלה.

והאגף לתעסוקת נשים, מה זה?

זה בינוי מעונות יום, באגף לתעסוקת נשים.

אבל זה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

2.84 מיליון שקלים עוברים ממשרד השיכון למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כאשר משרד התעשייה יוסיף בנפרד 13 מיליון שקלים, כלומר סך העלות כ-16 מיליון שקלים, לטובת מיגון מעונות יום, וזה בהתאם להחלטת ממשלה.

מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגדן? אין. מי נמנע? אין. הפניות אושרו.

פניות 472-473 אושרו.

מספר פנייה לוועדה 477 עד 480.

הפנייה התקציבית נועדה להקצות תוספת של 25.8 מיליון ₪, תקציב הכבאות עם משרד הפנים.

מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגדן? אין. מי נמנע? אין. הפניות אושרו.

פניות 477 – 480 אושרו.

487 עד 489.

הפנייה נועדה לתקצוב 53 מיליוני ₪ במזומן ו-80 מיליוני ₪ בהרשאה להתחייב, על פי הפירוט הבא; כ-37 מיליון ₪ עבור הארכת הסכם עם חברת HP להפעלת מערכת אביב, שזו מערכת רישום אוכלוסין, וכ-80 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, כ-13 מיליון ₪ להיערכות הרשות לקליטת ביקורת הגבולות לאחריותה, בהתאם להחלטת ממשלה וכ-3 מיליון ₪---

מה זה הסעיף הראשון, איזו חברה זאת?

חברת HP הפעילה במשך שנים את מערכת הרישום הכוללת של מערכת אביב, מערכת רישום האוכלוסין הכוללת את כל רישום האוכלוסין שנעשה בלשכות, בעצם כל המידע שיש על האוכלוסייה בישראל, גם מידע שמשמש למערכות הבחירות.

זה לא המשרד עושה את זה, זו חברה חיצונית?

זו מערכת ממוחשבת מאוד קשה, חברת HP מספקת---

כמה זמן שהיא מספקת את השירותים האלה?

לפחות עשר שנים אחורה, ועכשיו האריכו את ההסכם, שדרגו אותו ועשו---

טוב. יש שאלות, רבותיי?

היה מכרז לעניין הזה?

להארכה לא היה מכרז. היה מכרז לפני עשר שנים, עכשיו רצו לצאת למכרז חדש, ונדרשה הארכה. היתה אפשרות להארכה במסגרת המכרז הקודם, האריכו את זה ובימים אלה כבר פורסם מכרז חדש. בגלל שזו מערכת מאוד קשה, ייקח שלוש שנים בערך עד שתיכנס מערכת חדשה בפועל.

מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגדן? אין. מי נמנע? אין. הפניות אושרו.

פניות 487 – 489 אושרו.

492. משרד הקליטה, בבקשה.

הפנייה נועדה לצורך תקצוב נסיעות לחוץ לארץ, לצורך יישום החלטת ממשלה מחודש מאי על תושבים חוזרים. הם מעבירים בסעיף פנימי.

מי נוסע לחוץ לארץ?

מי נוסע? המנהל הכללי נוסע.

אי אפשר בהעברה גדולה של משרד הקליטה להכניס גם את ה-300,000 האלה?

מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגדה? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פנייה 492 אושרה.

יש שם עוד הרשאה להתחייב.

כן.

פנייה 500.

הפנייה נועדה להגדיל את תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, וזאת בשל החזרת תקציב מהקרנות הדו-לאומיות למחקר ופיתוח ישראל-ארצות הברית, בהתאם לסיכום עם הקרנות מדצמבר 2009.

211 מיליון?

כן. בשנה שעברה נעשה ניסיון להגדיל את הקרנות הדו-לאומיות. אלה קרנות למחקר ופיתוח וקרן בירד למחקר ופיתוח תעשייתי, קרן ברד למחקר ופיתוח תחומי החקלאות, קרן BSF למחקר בסיסי יותר. היה ניסיון להגדיל את הקרנות. הקרנות פועלות במובן זה שישראל שמה כסף והאמריקאים שמים כסף והכסף הזה שוכב ומהריבית מממנים פרויקטים של מחקר. היה ניסיון להגדיל את התקציב של הקרנות, הממשל האמריקאי לא העביר את הכספים במועד שנקבע בסיכום עם הקרנות, כרגע מדברים על זה שזה יעבור ב-2011-2012 ולכן בהתאם לסיכום התקציב הזה חוזר.

מאיפה הכסף?

עבר פה בוועדה בשנה שעברה.

מה אתם מבקשים עכשיו לעשות?

הקרנות צריכות להחזיר את הכסף. בהתאם לסיכום, אם האמריקאים לא מביאים את הכסף שלהם והכסף לא היה בשימוש, הם צריכים להחזיר את התקציב למדינה. זה כסף שנמצא כרגע בקרנות, צריך להחזיר אותו לתקציב המדינה והוא נועד למימון התחייבויות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בנושא מחקר ופיתוח---

זה להחזיר?

זה להחזיר. זה כסף שנתנו וכרגע חוזר.

אנחנו בעד להחזיר. מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגדה? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פנייה 500 אושרה.

502 עד 504.

הפנייה התקציבית נועדה לשלוש מטרות עיקריות. אחת, זה העברה של 4.7 מיליון לרשות ההגירה, בהמשך לפיצול של רשות ההגירה ממשרד הפנים, אבל משרד הפנים עדיין מעביר להם כספים. שתיים, זה תקצוב של שני תקנים של בני מיעוטים, בהתאם לנוהל נציבות המדינה.

מה זה 4.700 מיליון?

בעבר מינהל האוכלוסין היה חלק ממשרד הפנים. הוקמה רשות ותקציבים שהיו בעבר בתוך משרד הפנים מועברים לרשות ההגירה. בזה מדובר.

גירוש ילדי העובדים הזרים?

לא, זה הולך למשרד הפנים.

מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגדן? אין. מי נמנע? אין. הפניות אושרו.

פניות 502-504 אושרו.

505. משרד הפנים. שירותי דת ללא-יהודים

עדות לא יהודיות. הסיפור פה זה תקצוב של 8.3 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, בגין מחיקת התחייבויות עבר. זה בעצם חידוש ההתחייבויות. בעקבות פיצול משרד הדתות---

אנחנו יודעים, זה נמצא במשרד הפנים. מה הפנייה דורשת? כבר קודם היה אישור לעדות לא-יהודיות, 3 מיליון.

כמו שלמשרד הדתות יש תקציבים שמיועדים לבניית בתי כנסת ומקוואות, גם למשרד הפנים יש תקציבים מסוימים שמיועדים לבנות מבני דת לעדות לא יהודיות. מקצים את זה לרשויות מקומיות כדי שיבנו. יש הרבה מקרים שבהם הרשויות המקומיות לא מצליחות לבצע את המטרה שלשמה הוקצה הכסף ואז בשלב ראשון מוחקים את ההתחייבות, כדי להקצות את זה לרשות חדשה, ובמהלך ההקצאה לרשות חדשה צריך לתקצב את ההרשאה מחדש, כי נמחקה הרשאה לרשות אחרת.

מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגדה? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פנייה 505 אושרה.

אני מוסיף פנייה שמבקש מר ירון ביבי ומבקש מר יוצר ממשרד האוצר, הם אומרים שזה נוגע לכח אדם. היא הגיעה רק היום ומר ביבי, אנחנו נענים לבקשתך. מספר הפנייה הוא 512 והיא נועדה למה?

הפנייה הזו נועדה למספר דברים, ביניהם זה תוספת של שעות כוננות לאגף הפיקוח לשמירה על הקרקע, תגבור תקציב להכנת רשומות במינהל ומספר פרויקטי פיתוח שאושרו בוועדת הפרויקטים במינהל. זה בגידול.

לאשר את זה?

בוודאי.

רבותיי, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הפנייה אושרה.

פנייה 512 אושרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

יונתן ברסימנטוב: בעמוד 51 יש עוד פנייה.

סליחה, סליחה.. מספר הפנייה זה 506 עד 508.

אני מחדש את הישיבה, בבקשה, מר ברסימנטוב.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצב תוספת של 65 מיליון שקלים במזומן ו-73 מיליון בהרשאה, עבור פרויקטים ופעולות ברשויות המקומיות בהתאם לסיכום תקציבי מול משרד הפנים.

זה מענקי איזון?

זה לא מענקי איזון, זה הולך לנושאים שונים במשרד, יש פה 13 מיליון למענקי שר, יש כמעט 27 מיליון לכבאות. הסיפור בכבאות זה, כמו שאתם מכירים מצב הכבאות לא... עברה החלטת ממשלה לאחרונה לתקצב תוספת של 70 מיליון לרכישת ציוד בכבאות. זו המנה הראשונה.

מה זה תמיכות בקריות חינוך?

קריות חינוך זה בהתאם לבקשה של משרד הפנים לתקצב את קריות החינוך.

זה לא היה.

זה היה בעבר, בוטל ומחדשים את זה.

אני יכול לקבל מי הקריות חינוך שנהנות מזה?

זו שאלה שצריך להפנות למשרד הפנים.

מה זה מענקים מיועדים לרשויות?

זה כבאות.

אנחנו מתכוונים לקיים דיון בשבוע הבא על הנושא של השביתה ברשויות המקומיות. היה סיכום להוסיף 100 מיליון שקלים למענקי האיזון, שבינתיים עוד לא מעבירים את זה, עם התקציבים של משרד החינוך ומשרד הרווחה. אנחנו מתכוונים לקיים על זה דיון מאוד מקיף אני מקווה בשבוע הבא ביום שלישי וכמובן אני גם ארצה יותר בתוך משרד הפנים לראות מה נעשה עם התקציבים שם. הוועדה הולכת להיכנס לעניין הזה ואנחנו רוצים כמובן שיתוף פעולה עם משרד האוצר.

מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. מי נגדן? אין. מי נמנע? אין. הפניות אושרו.

פניות 506 עד 508 אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45